docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון

This commit is contained in:
2024-02-11 14:45:28 +02:00
committed by shmick
parent e6ad4d266e
commit c9da81b4bd

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: דיכאון חד-קוטבי title: דיכאון חד-קוטבי
description: description:
published: true published: true
date: 2024-02-11T12:39:32.066Z date: 2024-02-11T12:45:26.491Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
@@ -302,8 +302,10 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו. המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
> ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד) > ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
{.is-success}
פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון. פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
#### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין #### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו. הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו.
@@ -316,4 +318,12 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
### ביקורת עצמית ### ביקורת עצמית
ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן. ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן.
תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991). תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991). היעדר הביטוי הזה גורר איתו, כמובן, דיכאון.
ישנה גם *הגישה החוויתית*, דוגמת EFT - Emotion-focused-therapy, שמבדילה בין רגשות ראשוניים לשניוניים. לפי הגישה הזו, גברים וטיפוסים אסרטיביים יותר נוטים למסך עצב בכעס - בעקבות התנייה חברתית נגד פגיעות. מנגד, נשים וטיפוסים קורבניים יותר נוטים יותר לעצב, בעקבות התנייה חברתית כנגד כעס (Greenberg & Safran, 1987).
> ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
{.is-success}
תיאוריות כאלו קובעות כי הכחשת חוויה רגשית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית. חוסר יכולת להשתמש באסטרטגיות התמודדות נקשר קשר הדוק לדיכאון (Gilbert, Gilbert & Irons, 2004).