diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index ba88e13d..5e426ee2 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -4,16 +4,16 @@ "type": "split", "children": [ { - "id": "667000fcea2358ec", + "id": "9c2470d40c34f528", "type": "tabs", "children": [ { - "id": "4627108441be7d4c", + "id": "f1867132072b3e78", "type": "leaf", "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md", + "file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md", "mode": "source", "source": false } @@ -65,8 +65,7 @@ "state": {} } } - ], - "currentTab": 1 + ] } ], "direction": "horizontal", @@ -86,14 +85,14 @@ "state": { "type": "backlink", "state": { - "file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md", + "file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md", "collapseAll": false, "extraContext": false, "sortOrder": "alphabetical", "showSearch": false, "searchQuery": "", "backlinkCollapsed": false, - "unlinkedCollapsed": true + "unlinkedCollapsed": false } } }, @@ -103,7 +102,7 @@ "state": { "type": "outgoing-link", "state": { - "file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md", + "file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md", "linksCollapsed": false, "unlinkedCollapsed": true } @@ -126,7 +125,7 @@ "state": { "type": "outline", "state": { - "file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md" + "file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md" } } } @@ -147,39 +146,45 @@ "command-palette:Open command palette": false } }, - "active": "4627108441be7d4c", + "active": "f1867132072b3e78", "lastOpenFiles": [ - "פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md", - "פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx", - "פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md", - "פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf", - "פסיכולוגיה/תפיסה.md", - "פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה.md", - "פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה.md", - "פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה.md", - "פסיכולוגיה/ניסויית.md", - "פסיכולוגיה/מיניות.md", - "פסיכולוגיה/מבוא.md", - "פסיכולוגיה/חשיבה.md", - "פסיכולוגיה/חברתית.md", - "פסיכולוגיה/התפתחותית.md", - "פסיכולוגיה.md", - "פילוסופיה/נוצרית.md", - "פילוסופיה/מיומנויות.md", - "פילוסופיה/לשון.md", - "פילוסופיה/לוגיקה.md", - "פילוסופיה/יוונית/אפלטון.md", - "פילוסופיה/יוונית.md", - "פילוסופיה/טבע.md", - "פילוסופיה/חדשה.md", - "פילוסופיה/הגל/מטלות/מטלה ראשונה.docx", - "פילוסופיה/הגל/מטלות", - "פילוסופיה/הגל", - "פילוסופיה/דת.md", - "פילוסופיה/בודהיזם.md", - "פילוסופיה/אתיקה.md", - "פילוסופיה.md", - "כלליים/מלחמה.md", + "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md", + "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md", + "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md", + "().md", + "פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md", + "כלליים/מלחמה/sedechIKB", + "כלליים/מלחמה/sed5txfSx", + "פילוסופיה/חדשה/הגל.md", + "כלליים/מלחמה/sed8zHXnV", + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md", + "כלליים/מלחמה/sedqLaIQm", + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md", + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md", + "כלליים/מלחמה/sedyLT2Rx", + "כלליים/מלחמה/sedJBASIO", + "כלליים/מלחמה/sedlJ9otu", + "פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md", + "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md", + "פילוסופיה/חדשה/קאנט.md", + "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md", + "פילוסופיה/חדשה/לוק.md", + "פילוסופיה/חדשה/יום.md", + "פילוסופיה/חדשה/דקארט.md", + "פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md", + "פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md", + "פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md", + "פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/ברקלי 1.md", + "פילוסופיה/אתיקה/index.md", + "פילוסופיה/לשון/ראסל.md", + "פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md", + "פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md", + "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md", + "burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf", + "פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg", + "פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf", + "כלליים/מלחמה/sedXJLFlI", "favicon-32x32.png" ] } \ No newline at end of file diff --git a/index.md b/index.md index e40c80a2..02ceb3a6 100644 --- a/index.md +++ b/index.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2022-10-23T07:31:06.737Z ![fiumicino_small.jpg](/fiumicino_small.jpg) ^שרידים^ ^מאוסטיה^ ^בשדה^ ^התעופה^ ^ע"ש^ ^פיומיצ'ינו,^ ^רומא.^ -##מבנה האתר +## מבנה האתר ברוכים הבאים ל**פורום מתנום**, אתר הסיכומים האישי שלי. האתר מחולק לתיקיות ולערכים, בהם תוכלו לעיין בסרגל הצד, כאשר כל תחום\קורס נמצא בתיקייה משלו, יחד עם הסבר כללי, וכל נושא בקורס מסוים נמצא בדף משלו בתוך התיקייה המתאימה: @@ -23,11 +23,11 @@ dateCreated: 2022-10-23T07:31:06.737Z 📄 נושא (למשל: 📁 📄 [פילוסופיה](/פילוסופיה/) -> 📁 📄 [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם/) -> 📄 [אטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן) -##קישורים שימושיים -###[איזור אישי](https://in.bgu.ac.il/pages/4students.aspx) -###[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/my/) -###[רישום לקורסים](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=cns) -###[קובץ הקורסים](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann) +## קישורים שימושיים +### [איזור אישי](https://in.bgu.ac.il/pages/4students.aspx) +### [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/my/) +### [רישום לקורסים](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=cns) +### [קובץ הקורסים](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann) ## צרו קשר diff --git a/כלליים/מלחמה/index.md b/כלליים/מלחמה/index.md index 1c84376f..af44b496 100644 --- a/כלליים/מלחמה/index.md +++ b/כלליים/מלחמה/index.md @@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z ![versailles_war.jpg](/כלליים/מלחמה/versailles_war.jpg) ^חדר^ ^המלחמה^ ^בארמון^ ^ורסאי,^ ^צרפת^ -##[מלחמה ושלום בהיסטוריה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46907) +## [מלחמה ושלום בהיסטוריה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46907) -> [טקסט (1)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_1.pdf), [טקסט (2)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_2.pdf), [טקסט (3)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_3.pdf) -{.info} +!!! info "" + [טקסט (1)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_1.pdf), [טקסט (2)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_2.pdf), [טקסט (3)](/כלליים/מלחמה/קיגן_-_קובץ_3.pdf) -##האם אנו אלימים מטבענו, או שוחרי שלום? +## האם אנו אלימים מטבענו, או שוחרי שלום? ב*לוויתן*, טוען הפילוסוף האנגלי תומס הובס שטבע האדם תוקפני ואלים, והסדר החברתי והפוליטי הוא זה שמרסן אותנו. לעומתו, הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו טוען בדיוק ההיפך - שהאדם מטבעו עדין ושוחר שלום, ואותו הסדר החברתי הוא זה שמוביל אותו לתוקפנות. האנתרופולוגית מרגרט מיד סברה שאילו תחקור חברה מבודדת, בלתי טכנולוגית באי בתולי, ממצאיה ייתאמו את השקפתו של רוסו - וב1925 נסעה לסמואה, באוקיינוס השקט, במשימה זו. עם חזרתה כתבה את *התבגרות בסמואה* - אותו תיארה כשליו ושקט, מקום שבו אף אחד 'לא משחק בסכום גבוה ולא משלם מחיר כבד'. @@ -48,7 +48,9 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z שיטות מדעיות חדשות עזרו לפזר את מסך העשן הזה. מקרים דוגמת המומייה Otzi, ומחקרים בCrow's creek וב[Sacred Ridge](https://en.wikipedia.org/wiki/Sacred_Ridge#Conclusions) בארה"ב גילו בשיטות מתקדמות אלימות מזעזעת, כזו שהאנתרופולוגיה לא יכלה להתכחש לה. [Otzi](https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%96tzi), שסברו תחילה שמת בסופת שלגים, הותקף בשני מקרים שונים באלימות יוצאת דופן, ודימם במהירות למוות; במקרים בארה"ב, אמריקנים ילידים טבחו זה בזה באכזריות שלא הייתה מפתיעה את הרומים. > לשוד, טבח וביזה הם נותנים את השם השקרי אימפריה. הם יוצרים שממה, וקוראים לזה שלום + > Auferre trucidare rapere falsis nominibus impreium, atque ubi solitudinem faciunt, pacem appellant. + > טקיטוס, אגריקולה, א30 כך תיאר ההיסטוריון טקיטוס את הכיבוש האימפריאלי הרומי. אלא שלעיתים תכופות, המצב הכלכלי, המסחר, ותחושת הביטחון והיציבות של האוכלוסיות הכבושות משתפרת. @@ -60,7 +62,7 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z [^25]: כדוגמה, כשהתגלו ביצורים פרה-היסטוריים רבים התגלו באירופה באותה התקופה, למשל, אנתרופולוגים התעקשו לפרש אותם כמרכזי פולחן\תרבות כאלו או אחרים, גם כשהארכיאולוגיה הצביעה בבירור על היותם ביצורים צבאיים. [^26]: אנתרופולוגים מודרניים מתקשים למצוא ולו חברה מסודרת שהוקמה בלא לשלם מחיר זה. -##המלחמה ועליית המערב +## המלחמה ועליית המערב בשיא התקופה הקולוניאלית (סוף המאה ה19), מדינות אירופה שלטו בלמעלה מ80% משטחו של כדור הארץ. עליונות זו של המערב, כפי שעדיין ניכרת היום, נשענת בראש ובראשונה על המלחמה - מראשיתה של תרבות המערב ועד היום. במערב נולדה התפיסה שבכוחו של האדם למשול הן בסביבה הפיזית שבה הוא חי, והן בטבעו של האדם - בעידן הנאורות. אומות המערב התכנסו במספר ניסיונות - קונגרס וינה ב1815, חבר העמים, וכיום האומות המאוחדות - בניסיון להכחיד את המלחמה. פילוסופים דוגמת מיל ופיין דיברו רבות על העולם החדש, שבו המסחר והכלכלה יחברו את אומות העולם יחדיו, ומציבות את המלחמות כנחלת העבר - אלא שפעם אחר פעם, תקוותיהם נפלו. @@ -68,9 +70,11 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z המלחמה מככבת מראשיתה המוקדמת ביותר של תרבות המערב - יצירת המופת המערבית הראשונה - *האיליאדה* של הומרוס - עוסקת במלחמה! > Polemos pater panten - המלחמה היא אבי כל הדברים -> ^היראקליטוס^ + +> *היראקליטוס* > מניעי המלחמה: Time, deos, ophelia - כבוד, פחד, ואינטרס. -> ^תוקידידס,^ ^אבי^ ^הריאליזם^ ^המדיני^ + +> *תוקידידס,^ ^אבי^ ^הריאליזם^ ^המדיני* התפיסה המערבית מציבה את כוח הזרוע כערובה לביטחון - ומשום כך הוא מהווה בה מטרה, ולא אמצעי. \ No newline at end of file diff --git a/כלליים/מלחמה/ביניים.md b/כלליים/מלחמה/ביניים.md index 7b81ad01..72555f31 100644 --- a/כלליים/מלחמה/ביניים.md +++ b/כלליים/מלחמה/ביניים.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:17:35.082Z --- -##המלחמה בימי הביניים +## המלחמה בימי הביניים באלף השנים של ימי הביניים, המערב התחלק פוליטית הרחק מעבר לגבולות הברורים של העת העתיקה. החל מסוף המאה הרביעית ועד להופעת הנשק החם בתחילת המאה ה14, העקרונות הצבאיים המרכזיים נותרו זהים. חוסר השינוי הזה משקף את הדומיננטיות של התשתית הצבאית הרומית. @@ -36,18 +36,19 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:17:35.082Z [^30]: מונח בעייתי - מדובר למעשה באוסף של מלחמות קטנות יותר. [^31]: באורך 1.80 מ', השימוש בקשתות ארוכות היה מאתגר במיוחד ודרש אימון רב. קשת מיומן יכל לירות חצים רבים במהירות ולטווח של מאות מטרים. -###קוד האבירות +### קוד האבירות בקרב זה ניתן לעמוד על הפער בין אותו קוד אבירות ללוחמה בפועל - שהייתה אכזרית בהרבה בימי הביניים התיכונים והמאוחרים. בניגוד לאופי הפנטסטי שנוהגים להשוות לה, האבירות נועדה בעיקר לשמר את מעמדה ויוקרתה של האצולה. -> המלצה: *סתיו ימי הביניים* של יוהאן האוזינחה (huizinga) -{.success} +!!! success "" + המלצה: *סתיו ימי הביניים* של יוהאן האוזינחה (huizinga) האבירות הינה, על קצה המזלג, חוקה (קוד) להתנהלות נאותה במהלך לחימה - כלפי מלכים, יריבים, אזרחים ואבירים אחרים. קוד האבירות היה מאוד בינלאומי - אבירים חצו גבולות להוכיח את גבורתם, להילחם בטורנירים ולצבור מעמד - אבל ליבו הפועם היה בצפון מערב אירופה בכלל ובצרפת בפרט. ראשיתה של האבירות הוא באיזור המאה ה12, אז נקבע בקרב האצולה שהבן הבכור לכל משפחה הוא זה שיורש את נחלותיה - לעומת החלוקה השווה שהייתה נהוגה עד אז[^32]. סידור זה מכונה *פרימוגניטורה*. הבנים האחרים נאלצים כעת לחפש את מזלם - בכנסייה, בצבא, או בטורנירים כדי להרוויח את לחמם. במאות 12-13, אלו בדיוק האנשים שניצבים בחוד החנית של האלימות הפיאודלית[^33]. מילת הליבה של האבירות היא *cheval* (סוס), ממנה נגזרת המילה אביר - *chevalier*, והאבירות - *chevalerie*. הספרות האבירית עוסקת, בראש ובראשונה, באלימות גברית, ונוגעת גם בדת ובאמונה. בלב התפיסה הזו ניצבים ערכים צבאיים של גבורה, תעוזה, וכבוד. קוד זה עלול להיראות לעיניים מודרנית כבלתי-רציונלי לחלוטין[^34]. > אביר הוא אדם שנבחר לרכוב על סוסים כדי לעשות צדק, להגן ולשמור על המלך ועל עמו של המלך, כדי שהמלך יכול לשלוט כך שנתיניו יוכלו לאהוב ולדעת את האל. + > Ramon llull, Llibre qui es de l'orde de cavalleria אלא שבניגוד לתיאור הפרחוני והאידיאליסטי הזה, המציאות שאיתה התמודדו הלוחמים בעת הזו הייתה אכזרית ומרושעת. התקופה התאפיינה ב***chevauche*** - פשיטה רכובה על איזור מסוים. זוהי שיטה רחבת היקף שמושטטת על ביזה, זריעת הרס וחורבן, אונס ורצחף לעיתים תכופות כדי לכפות מלחמות על היריבים. פשיטות אלו היו דבר שבשגרה בכלל ובמלחמת מאה השנים בפרט. פשיטות אלו אינן עיסוקן של יחידות קטנות ומבודדות, אלא של צבאות שלמים שמחריבים כל שנקרה בדרכם. צבאו של אדווארד השחור מלך אנגליה, למשל, התפרס על פני 1,000 קילומטרים בצרפת, והרסו רצועה בעומק 46 קילומטרים, כלומר - הצבא חירב 46,000 קילומטרים. צבאות אלו כלכלו את עצמם מאותן ביזות, וכך גם אפשרו התקדמות כה רחבה וגם מנעו אספקה מצבאות האויב: כל אספקה שלא יכלו לקחת, שרפו. בעת הזו, החיילים רואים בביזה זו אמצעי עיקרי להתפרנס, ואף להתעשר. נמצאו מתקופות אלו אפילו הסכמים פרטניים בין חיילים לשימוש בשלל ('אם ניקח בשבי אציל, נתחלק בשלל ככה וככה...'). כך עולה המניע העיקרי של הלוחמה בימי הביניים: התאווה לתגמול חומרי, ולא כבוד או בושה. בצבאות לחמו אף שכירי חרב שנלחמו רק לפי הסכמים שמעניקים להם שלל. מטרתה של הלוחמה הזו, לעיתים תכופות, אינה להרוג את האויבים, אלא לקחת שבויים בנפש - כדי לדרוש עבורם כופר. @@ -57,9 +58,11 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:17:35.082Z כאמור, ההגנה שיחקה תפקיד מכריע בימי הביניים: האויב יכול להתבצר בעריו מאחורי חומות, ומלבד הטלת מצורים ארוכים, יקרים ולרוב כושלים - אין לצד התוקף הרבה מה לעשות. אלא שה*chevauchee* הייתה אמצעי יעיל להכריח את האויב לצאת מהמבצרים. תקיפת אזרחים והצתת השדות שלהם הייתה אמצעי יעיל מאין כמותו בגרירת האויב לקרב בתנאים מיטיבים. > מלחמה בלי אש היא כמו נקניקייה בלי חרדל + > המלך הנרי ה5 > בימים אלה כל המלחמות מכוונות נגד העמלים העניים ונגד הרכוש והמטלטלין שלהם. אני לא קורא לזה מלחמה, כי נראה לי שזה שוד וגזל. הלוחמה אינה נעשית בהתאם לכללי האבירות הראויה לשמה או המנהגים העתיקים של לוחמים אצילים אשר הגנו על הצדק, על האלמנה, היתום והעני. + > Honore Bouvet @@ -70,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:17:35.082Z [^34]: בספר של האוזינחה מסופר על מקרה במלחמת מאה השנים שהצבא האנגלי מתקדם בצרפת לעבר נקודה מסוימת, בטוחה יחסית, בה הוא מתכנן לחנות בלילה. אלא שהצבא מפספס וממשיך רחוק מדי, לתוך טריטוריה מסוכנת. במקום לסגת ולא לסכן את הצבא, האבירים ממשיכים - משום שאין בקוד האבירות אפשרות לסגת. -###מלחמת מאה השנים - סופם של ימי הביניים. +### מלחמת מאה השנים - סופם של ימי הביניים. מלחמה זו, מהחשובות בהיסטוריה, מתחילה בימי הביניים, סביב תביעה לכתר בין מלכים, ומסתיימת כמלחמה בין כמעט-מדינות, עם מגנונים מנהליים וצבאיים שמתחילים להזכיר מדינות מודרניות. מלחמה זו חסרת תקדים: בעוד שהחלה כמלחמה פיאודלית כרוב המלחמות בעת הזו, רוב המלחמות ההן מאופיינות בהיותן קצרות מאוד: נתינים פיאודליים נלחמו לזמן קצוב. מלחמה זו מתחילה כך גם כן, אך מתדרדרת במהרה לשורה של מלחמות, התנגשויות גדולות עם מעט מאוד הפוגה ביניהן. מלחמה זו דורשת משאבים אדירים, שמלכי צרפת ואנגליה מגלים מהר מאוד שאין ביכולתם לממן. בניגוד לנורמה בימי הביניים, לפיה המלך מממן את המלחמה מכיסו[^35], המלכים נאלצו לפנות למקורות אחרים. להמחשה, הכנסותיה של אנגליה בשנת 1294 עמדה על 27,000 לירות סטרלינג, אך בשנים 1294-1298 המלחמה עלתה כ750,000 לירות סטרלינג! יתרה מכך, בניגוד למדינות מודרניות, למלך אין כוח שיטור או אכיפה שיכול ללכת ולגבות מיסים. הדרך היחידה לממן מחירים כאלה היא לפנות לעזרת הנתינים. ניכר כאן תנאי מפתח להתפתחות שלטון חופשי: תלות של השלטון באזרחים. diff --git a/כלליים/מלחמה/חדשה.md b/כלליים/מלחמה/חדשה.md index d79c70a6..a2112247 100644 --- a/כלליים/מלחמה/חדשה.md +++ b/כלליים/מלחמה/חדשה.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:20:34.793Z --- -##מלחמה במאה ה18-19 +## מלחמה במאה ה18-19 ב1763, סוף מלחמת שבע השנים, המושבות בצפון אמריקה עדיין אנגליות. בצדו השני של האוקיינוס, צרפת נשלטת בידי אריסטוקרטיה עתיקה. אלא שבתקופה זו גל של מהפכות שוטף את שתי היבשות, באמריקה ובאירופה. בעקבות המהפכה הצרפתית (1789), הצבא המלכותי הצרפתי[^47] מתפורר - וצרפת נדרשת לצבא חדש, שונה בתכלית מקודמו. ההתנדבות לא מספיקה למלא את הדרישות העצומות של צרפת, וב1793 הממשלה המהפכנית מצהירה על גיוס כללי - **levée en masse** - דבר חדש לחלוטין. @@ -32,8 +32,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:20:34.793Z מצידו השני של המטבע, הבריטים הביסו את הצרפתים והשיגו עליונות ימית שאפשרה להם להפוך לענק הסחר העולמי ולהשתלט על הודו. בריטניה צוברת עושר עצום, ומפתחת מנגנון פיננסי יעיל מאין כמותו שמאפשרת שלהם יעילות לוגיסטית עליונה בשדה הקרב - זאת לעומת השיטה של נפוליאון שנסבה סביב ביזה, עם כל השנאה הנובעת מכך. בריטניה מבססת את יכולתה לצאת למלחמה על אשראי ומסחר. -> המגמה ברורה: המעצמות בכל עת הן אלו בעלות הלוגיסטיקה והסחר העליונים - תחילה הולנד, אחר כך בריטניה ולבסוף ארצות הברית. אלו האומות שמנצחות מלחמות. -{.is-success} +!!! is-success "" + המגמה ברורה: המעצמות בכל עת הן אלו בעלות הלוגיסטיקה והסחר העליונים - תחילה הולנד, אחר כך בריטניה ולבסוף ארצות הברית. אלו האומות שמנצחות מלחמות. הבריטים מעבירים את המלחמה לצרפתים - צמאונו הבלתי-רווה של נפוליאון לא אפשר להם לחיות איתו בשקט - ובסופו של דבר הוא מובס. הסכם השלום של וינה ב1815 שם קץ ל25 שנות מלחמה, וביקש לרסן את הרגשות הלאומיים שעלו מצרפת. חרף עליונתם הכלכלית, הבריטים לא ביקשו הגמוניה אירופאית - רק שימור של מאזן הכוחות. גבולות צרפת הושבו ושושלת בורבון חזרה לכתר. בגרמניה וברוסיה, לעומת זאת, לא ניתן היה להחזיר את השעון לאחור: הללו פיתחו שאיפות חדשות. למרות זאת, הסכם וינה השתית שלום שלא נראה כמותו באירופה. אירופה לאחר נפוליאון הפכה את הנתינים לאזרחים, מעורבים במנגנון הפוליטי, וכעת המלחמות אינן הרפתקאות מרוחקות של נסיך כזה או אחר אלא מאבק לאומני אישי של עמים חמושים. diff --git a/כלליים/מלחמה/יוון.md b/כלליים/מלחמה/יוון.md index 2619aa30..bddb870d 100644 --- a/כלליים/מלחמה/יוון.md +++ b/כלליים/מלחמה/יוון.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z --- -##ראשית המלחמה במערב - יוון העתיקה +## ראשית המלחמה במערב - יוון העתיקה תחילת המלחמה כפי שאנו מכירים אותה היא ביוון העתיקה, שהחלה לעלות לגדולה במאות ה6 וה5 לפני הספירה. הלוחמה היוונית אופיינה כלוחמת הלם - כמה מאות *הופליטים* (חיילים רגליים בחימוש כבד) במבנה *פאלאנקס* שרצו אחד לעומת השני עד להכרעה. הלוחמים היו בני מעמד הביניים, חלקאים, שרכשו את הציוד מכספם ואחסנו אותו בביתהם, על האדמה שלהם - מה שהפך את המעמד לדומיננטי בחברה היוונית. הלחימה כתף על כתף יצרה ביניהם סולידריות עמוקה, והייתה יחסית בלתי-הרסנית - לרוב, פחות מ10 אחוזים מהלוחמים נהרגו, והקרבות הסתיימו בפרק זמן קצר (“אתה לא הולך לשום מקום בקיץ היווני בשריון כזה”). מרגע שפאלאנקס אחד גבר על השני, הקרב נגמר - עניינים דוגמת כבוד, או השמדה מוחלטת של היריב, לא שיחקו תפקיד; ללוחמה היה מעמד מעיין טקסי, בין בני אותה תרבות הדוברים את אותה השפה. אלא שהפלישה הפרסית ליוון, במאה ה5 לפני הספירה, שמה ללוחמה מסוג זה קץ, והמיטה על המלחמה עידן חדש והרסני בהרבה. @@ -18,14 +18,15 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z הספרטנים שיעבדו בכוח הזרוע את מסניה - אוכלוסייה של בין 200,000-250,000 איש - וזו סיפקה את צרכיה החקלאיים לחלוטין.כעת, כל ספרטני עבר תהליך הכשרה צבאית מייגע, שהפך אותם לכוח הרגלי הדומיננטי ביותר ביוון - חברה היפר-הופליטית. הכשרה זו החלה מגיל צעיר, חלה על כמעט כולם (מלבד האליטה האוליגרכית), ואף כללה הישרדות בשטח וציד ^הלוטים^ - הכינוי הספרטני לאוכלוסייה המשועבדת. ההלוטים דיברו שפה אחרת, ותפסו עצמם תרבות אחרת, מהספרטנים, אשר שעבדו אותם באופן ציבורי - לאיש לא הייתה בעלות פרטית עליהם, והיחס אליהם היה גרוע כתוצאה. האיום המתמיד הזה על הספרטנים הצמיח חברה צבאית - הספרטנים היו האומה הראשונה להחזיק ‘משטרה חשאית’. ההופליטים הספרטנים נהפכו לאימת יוון כולה, והיו אבן המפתח לצבאות יוון בהגנתם מפני הפרסים. -###אתונה +### אתונה האתונאים הקימו צי ימי אדיר, וסחרו עם ארצות רחוקות: אתונה נהפכה מקום דינאמי, מלא בזרים - דבר שאינו מאפיין את עיר המדינה היוונית. עם הצי החדש קם צמא אדיר לכוח אדם - מה שגרר את הצטרפותם של העניים, למעלה מ50% אחוז מהאוכלוסייה. אלו איישו את הספינות, ויחד עם העשירים, איימו על הדומיננטיות של מעמד הביניים. צירופם של העניים לצבאות גרר מתן זכויות פוליטיות, ואתונה נהפכה לדמוקרטיה קיצונית: הלוחמים עצמם הם אלו שהחליטו האם לצאת לקרב. הדמוקרטיה האתונאית הייתה שלטון לוחמני, תוקפני, בהלך רוח פוליטי גבוה - הצבאות הדמוקרטיים, אז וגם היום, התעלו יותר מכל צורת משטר אחרת בשדה הקרב. > קל יותר לשכנע 30,000 אתונאים לצאת לקרב מאשר ספרטני אחד -> ^הרודטוס^ -###פלישת פרס ליוון +> *הרודטוס* + +### פלישת פרס ליוון הפרסים - כוח מזרחי, יהיר ועריץ, פלשו ליוון עם כוח המונה בקירוב 60,000 חיילים - מספר גדול לתקופה. אותם חיילים היו איכרים שגויסו בכפייה, בצבא אימפריאלי עשיר. הפרסים לחמו כפרשים קלים, וירו בקשתות לשדה הקרב וברחו - מבלי להיכנס לשדה הקטל. לעומתם, הצבא היווני היה צבא איכרים בני חורין, לוחמים מהחלטתם, בעלים על הציוד שלהם. היוונים סבלו מנחיתות מספרית אדירה לעומת הפרסים - אלא שכאן התבררה לראשונה עליונותה של לוחמת ההלם היוונית: בקרב במרתון (490 לפנה"ס) למשל, הפרסים ספגו אבידות של כ6,000 חיילים - מול 192 אבדות יווניות. @@ -36,23 +37,23 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z --- -> כאן חסר קצת - להשלים מהמחברת -{.is-warning} +!!! warning "" + כאן חסר קצת - להשלים מהמחברת --- -> המלצה: *הפדרליסט* - על הקמת שיטת המשטר האמריקנית (שסלדו גם הם מהדמוקרטיה!) -{.success} +!!! success "" + המלצה: *הפדרליסט* - על הקמת שיטת המשטר האמריקנית (שסלדו גם הם מהדמוקרטיה!) כעת, עמוד הטווח של הצבא האתונאי הוא הצי - שינוי שמביא עימו שינויים פוליטים מרחיקי לכת[^1]. כ50 שנה לאחר המלחמה הפרסית, אתונה חולשת כעת על אימפריה בפועל, על ידי כך שמכפיפה למרותה ערי מדינה שונות בכוח הצי. בעוד שערי מדינה רבות חשבו בנאיביות שאתונה תזנח את הצי, הללו טעו טעות מרה. אתונה הגיעה לערי המדינה האריסטוקרטיות הללו, שראו בדמוקרטיה קיצונית זו שלטון מסוכן, וכפתה עליהם את צורת השלטון החדשה. האימפריאליזם האתונאי (~479-431) איים גם על כוחות ימיים דוגמת סירקוזה, וכוחות יבשתיים דוגמת תבאי - ואלו נשאו עיניהם לספרטה כיריבה האפשרית היחידה לאתונה. הערים הללו ראו באתונה כוח מסוכן, מדכא, מנצל, ושאפו להכניע אותו. כעת אתונה חולשת על ערי מדינה לכל אורך הים האגאי ואסיה הקטנה, המעלות לה מיסים, ואלו המתנגדות לה (דוגמת סאמוס, שסבלה מצור של תשעה חודשים) - מחוסלות. לאור ההתעצמות הזו, ספרטה ובעלי בריתה מחליטות להילחם באתונאים כל עוד עדיין יש סיכוי להביס את אתונה, כמובן ביבשה. [^1]: ה*דמוקרטיה* היא התדרדרות מצורת ה*פוליטאה* - דוגמת זו שחוקר אפלטון - ולכן נשאה בוז בעיניי הפילוסופים ונחשבה כדבר מגונה עד העת המודרנית. האמריקנים והצרפתים ייסדו רפובליקות בבואם לברוח מהדמוקרטיה כמו מאש, אך חרף הסייגים שלהם הדמוקרטיה האתונאית עבדה *לא רע* בתקופת הישרדותה - כ180 שנה. הדמוקרטיה נפטרה מהמטען השלילי בעת המודרנית במידה רבה בזכות ה*ייצוגיות* - הרעיון הגדול של העת המודרנית. דוגמאות לצורות שלטוניות הטובות ביותר לעומת הדמוקרטיה הן אנגליה, ארה"ב וונציה. -###המלחמה הפלופונסית +### המלחמה הפלופונסית -> ר' גם - נאומו של פריקלס ([עברית](https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A1),[אנגלית](http://hrlibrary.umn.edu/education/thucydides.html)) בתחילת המלחמה הפלופונסית[^2] -{.success} +!!! success "" + ר' גם - נאומו של פריקלס ([עברית](https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A1),[אנגלית](http://hrlibrary.umn.edu/education/thucydides.html)) בתחילת המלחמה הפלופונסית[^2] המלחמה הפלופונסית היא הסלמה דרמטית בהיקף, ובנזק, של המלחמה - מלחמה כוללת. עד לשלב הזה, הרג של אזרחים והתקטננות על טריטוריה היו נדירים - דברים שהתרחשו בהיקף רחב תחת הדמוקרטיה האיפריאליסטית האתנואית. במהלך המלחמה, האתונאים בפאתי העיר נאלצים לסגת לתוך חומות העיר, מהלך בעל השפעה פסיכולוגית קשה. בתנאי הצפיפות האלו פרצה מגפה (430-428) שקטלה כרבע מאזרחי אתונה. ההצלחה האתונאית נקשרה במידה רבה בפריקלס - המנהיג האתונאי - שבולם במידה רבה את הכוחות באתונה ששואפים להתפשטות אימפריאלית. אלא שעם מותו במגפה ב429, האסטרטגיה האתונאית משתנה ונהיית התקפית בהרבה - מהימנעות מהפסד בלבד להתפשטות של ממש, כרצונם של הדמגוגים. אחד מאותם דמגוגים, קליאון, מוביל כוח ימי שמשתלט על פילוס בפלופונס, מול חופה המערבי של מסיניה (425) - המשועבדת לספרטנים - אירוע מכונן במלחמה. כיבוש זה מפיל למעלה מ400 לוחמים ספרטנים מובחרים בשבי, ומאפשר נהירה של הלוטים רבים לאתונה - שני פחדים גדולים של ספרטה. האתונאים מאיימים להרוג את הכוח הספרטני במידה וספרטה תיכנס לאטיקה - אזורה של אתונה - והספרטנים אכן נמנעים מלפלוש לאיזור לאורך המלחמה. @@ -74,7 +75,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z [^2]: נאום קלאסי של חברה פתוחה, המבסס את השפע, הנחת והחירות בבסיס החברה האתונאית. חרף המסר בנאום זה, החירות נבעה במידה רבה מההשתפות בחיים הפוליטיים. המילה המודרנית *אידיוט* (ἰδιώτης) נובעת מהמונח היווני שמשמעותו 'האדם שאינו משתתף בחיים הפוליטיים' [^3]: התיבאים מובלים בעת הזו בידיי שני גנרלים מבריקים (פמינונדס?) -###עלייתה של מקדוניה +### עלייתה של מקדוניה מקדוניה היא דוגמה מוקצנת של הלוחמה היוונית, אך שהיא אינה נושאת השפעה היסטורית עצומה כמו שאר יוון העתיקה או רומא שבאה אחריה. פורץ הדרך של מקדוניה הוא פיליפוס מוקדון - אביו של אלכסנדר מוקדון. פיליפוס לא מוטרד מהשייכות, האזרחות, מעמדם או שפתם של החיילים - רק מספרם ויכולתם. במובן הזה, הוא אחד המצביאים הדמוקרטיים ביותר. פיליפוס הוא אחד מהשליטים המעטים שהחזיקו את הצבא במשך כל השנה - ללא הפסקה, ללא הגבלה, ותוך הקמת תשתיות מקיפות - ביצורים, נשקיות וכדומה. המצב הזה מעמיד את ערי המדינה בצומת דרכים: הן אינן יכולות להרשות לעצמן להחזיק את הצבא, אך אינן יכולות לסבול את פשיטות הביזה על שטחן. פיליפוס מצליח לממן צבא אדיר בזכות תוקפנותו - הוא מצליח לחלוש על שטח רב ולבזוז אותו. כעת, אין כוח ביוון שמסוגל לעמוד בפניו. הלוחמה המקדונית נושאת גם שינויים טקטיים ואסטרטגים - המצורים שלהם קשרים יותר, והחניתות שלהם (*סאריסה*) ארוכה (2.5 - 2 מטר) וכבדה (6.5 ק"ג!) משאר יוון. כעת, חמשת השורות הראשונות של הפאלאנקס המקדוני - לעומת שניים בשאר יוון - הם באיזור ההרג. הצבא המקדוני הוא צבא שכיר, אך נהנה מרוח קרב חזקה מאוד. בקרב כירונאה (338), המלך פיליפוס ואלכסנדר (אז בן 18) גובר על אתונה, ושם קץ ללוחמה היוונית הישנה. כעת, מקדוניה חולשת על יוון כולה - ונושאת עיניה לפרס. ערב מסע המלחמה, ב336, פיליפוס נרצח, והשלטון עובר לבנו - אלכסנדר הגדול. אלכסנדר, מנהיג צעיר, הוא בעל כישרון צבאי מובהק ואומץ גובל בטירוף[^5], אך גם חוסר יציבות ופזיזות. אלכסנדר מחסל את המתנגדים בבית (אלו שרצחו את אביו), שם קץ לערי המדינה האוטונומיות ומוחק את תיבי מהמפה לחלוטין[^4]. הלוחמה של אלכסנדר אכזרית בהרבה מקודמותיה: הוא אינו מחפש רק את הניצחון, אלא רודף את החיילים היריבים ומנסה לטבוח בהם, עד האחרון. אלכסנדר לא היסס להרוס לחלוטין את התרבויות שהתנגדו לו - בקרבות עם אבדות דמיוניים לאותה התקופה[^6]. @@ -88,8 +89,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z עד רומא, שמושרשת בתרבות הלחימה היוונית, אף כוח בעולם לא יכל לצבא היווני. היסטוריונים רבים מייחסים ליוון את המסורת הצבאית המערבית - לוחמה קטלנית יותר, נשק חדיש יותר טכנולוגית (לממציאים יש תמריץ כלכלי), משמעת עדיפה (החלטות התקבלו דמוקרטית), יוזמה (אימוץ שיטות ואמצעי לוחמה חדשים), צבא אזרחי (ויכוח קבוע על יעילותו מול צבא שכיר), והדומיננטיות של חיל הרגלים (לעומת פרשים). -> המלצה: מסע הרבבה של קסנופון - גנרל, פילוסוף, ותלמידו של אריסטו -{.success} +!!! success "" + המלצה: מסע הרבבה של קסנופון - גנרל, פילוסוף, ותלמידו של אריסטו הדמוקרטיה היוונית היא לא 'חיית מחמד' כפי שאנו נוטים לחשוב: היא איפריאליסטית, תוקפנית, ושחררה כוחות הרסניים שהחריבו את יוון ואת יריביה. diff --git a/כלליים/מלחמה/רומא.md b/כלליים/מלחמה/רומא.md index 38c059b8..82f4a721 100644 --- a/כלליים/מלחמה/רומא.md +++ b/כלליים/מלחמה/רומא.md @@ -8,14 +8,15 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z --- -##עלייתה של האימפריה הרומית +## עלייתה של האימפריה הרומית רומא למדה לא מעט מהיוונים; בראשיתם, גם הם לחמו עם פאלאנקסים. בשלבים מוקדמים, הם עסוקים בעיקר בלוחמה של פשיטות, והגנה מפני פשיטות - מאפיין של הרבה תרבויות טרום מודרניות. האוכלוסייה הרומאית המוקדמת מאוד קטנה, וההיקף של פעילותה הצבאית מצומצם - זה יישוב קטן וזניח. ב396, רומא כובשת את ווי (Veii) השכנה מהאטרוסקים, לאחר ששילמה לאזרחיה להילחם, ומספחת אותה. הלוחמה הופכת ליותר ויותר קשה, והשלכותיוה יותר ויותר קשות. אלא שלעומת ערי המדינה היוונית, הרומאים מוכנים לקלוט ולשלב זרים לתוך עריהם. שבטים לטיניים שלמים נספגים לתוך גוף האזרחים הרומי, ורבים מהם מקבלים זכויות - דבר מאוד נדיר. הפתיחות הזו מקנה לרומא כוח אדם אדיר, שמשחק תפקיד מרכזי בהצלחתה הצבאית - הליגיונות המובסים לעיתים מהווים את צבאותיה של רומא במלחמותיה הבאות. לאותם העמים יש תמריץ להצטרף לרומא - זכויות, ביטחון וכלכלה טובה יותר. > Vae victis - אבוי למנוצחים -> ^סיסמא^ ^רומית^ ^מוכרת^ + +> *סיסמא^ ^רומית^ ^מוכרת* הפתיחות הזו התבטאה במרידות הולכות ופוחתות של שאר העמים הלטיניים - המרידה המשמעותית האחרונה התרחשה ב340. כוח האדם הנוסף שהיא הביאה אפשר לרומא לנהל מלחמות ממושכות יותר, בזכות הנחת הכלכלית שכוח אדם נוסף הביא והאבידות הכבדות יותר שבכוחה לספוג. הגורמים האלו תרמו ללוחמה רומית עיקשת ונחרצת, ולהפיכתו של הצבא הרומי ממיליציה מפוזרת לצבא מאורגן ועוצמתי. החל משנת 311, הצבא הרומי הצליח לגייס כ4 לגיונות נוספים. @@ -36,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z [^9]: מלך אפירוס, ממלכה יוונית, והמצביא היווני המהולל של התקופה. על שמו הביטוי *ניצחון פירי* - ניצחון במחיר כבד עד כדי תבוסה. -###המלחמה הפונית הראשונה +### המלחמה הפונית הראשונה מלחמתה הגדולה הבאה של רומא היא מול הגנרל הפיניקי חניבעל ברקה - שחלק ניכר מנצחונו נבע מהיעדר צבא קבע ברומא: החיילים פוזרו והוכשרו מחדש בכל מלחמה. זוהי המלחמה הפונית[^10] הראשונה. גם הקרתגים שמרו בקנאות על הזכויות האזרחיות שלהם, אך לא העניקו זכויות לעמים אחרים - עיקר הלחימה שלהם התבצע באמצעות צבאות שכירים. עיקר הממון של הפונים הגיע ממסחר. הלחימה התמקדה בסיציליה, והייתה ימית בעיקר - ודרשה מהרומאים להקים צי מאפס; זוהי הייתה המלחמה הראשונה של רומא מחוץ לאיטליה. זאת לעומת הפונים, שהחזיקו צי אדיר וניסיון רב שחסר לרומים. הרומאים התבססו על ספינות *קורבוס* (Corvus)[^11] - הנושאות גשר קצר שמחבר בין הספינה הרומית לפונית, ומאפשר לחיילים הרומים לפשוט פנים מול פנים. הצי הרומאי ריסק את הצי הפוני העדיף לו[^12], ובהסכם השלום נאלצה קרתגו לוותר על הצי שלה בשלמותו. אלא שלקרתגו הייתה היכולת להתאושש מהתבוסה הזו - ובכך השלום שנחתם כשל לחלוטין. הקרתגים חיפשו את ההזדמנות הראשונה לנקום את תבוסתם. הרומאים כשלו בתפקידם לאכוף את השלום, והיו שרויים ביוהרת מנצחים - וכך אפשרו לקרתגו לעלות בשנית. @@ -47,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z [^11]: הפונים מעולם לא ראו דבר כזה, והבינו את תכליתו מאוחר מדי. [^12]: הרומאים אף ניסרו את החרטומים של הספינות הפוניות ותלו אותם על בניין הסנאט. -###המלחמה הפונית השנייה +### המלחמה הפונית השנייה הצבא הפוני היה צבא שכיר ומקצועי - מגוון רחב של יחידות ממקומות ועמים שונים. לעומתם, הצבא הרומי נותר צבא האזרחים היחיד לאגן הים התיכון - אך יכלו לצבא הפוני המקצועי בזכות קבלתם את עול המשמעת הצבאית הנוקשה. לפי פוליביוס, מספר האזרחים הרומים שיכלו לשרת בצבא בפרוץ המלחמה הפונית השנייה היה מעל 700,000 - מספר אסטרונומי אז וגם היום. בעוד שמספר זה קרוב לוודאי מוגזם, הוא ממחיש אמת היסטורית - כוח האדם האדיר של הרומים[^13]. לעומתם, הצבאות השכירים והמאומנים היטב של קרתגו לא יכלו להרשות לעצמם אבידות כבדות - ולפיכך נלחמו רק כשישנה אפשרות ברורה לניצחון. הקרתגים לא ניסו להסב אבדות רבות ככל אפשר, להדוף או להחזיק איזורים מסוימים - אלא להוביל לכניעה של היריב (ובכך לנסות לגייס את חייליו המובסים - נכס יקר). במלחמה הפונית הראשונה, צבאות פונים ורומים ניצבו לעיתים זה מול זה חודשים, עד שהאספקה נגמרה - לשכירים הפונים לא היה לאן לחזור. @@ -73,13 +74,14 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z [^17]: באותה התקופה, רוב העמים נשלטו על ידי מלכים - הרומאים היו חריגים בנוף. [^18]: כשאנטיוכוס הרביעי פלש למצרים, בעלת בריתה של רומא, למשל, הרומאים לא שלחו צבא להגן עליה - אלא צוות של שגרירים. הללו חיכו למלך בחוף, וכשזה הושיט את ידו לשגריר הרומי - קיבל מיד לוח עם אולטימטום הדורש לסגת מיד ממצרים. כשאנטיוכוס ההמום השיב שעליו להתייעץ, השגריר הרומי צייר סביבו מעגל - וקבע מיד שאנטיוכוס יישאר בו עד שהרומאים יקבלו תשובה. אנטיוכוס קיבל את האולטימטום ללא תנאי. -###התפתחותו של צבא מקצועי ברומא +### התפתחותו של צבא מקצועי ברומא החצי השני של המאה ה2 לפנה"ס היה תקופה צבאית גרועה לרומאים, שספגו אבידות רבים בספרד, במוקדון ומול קרתגו. בתחילת התקופה הזו, הצבא הרומי היה בלתי מאומן ובלתי מנוסה, וספג אוסף של מפלות - אך גבר על יריביו. לחימה זו מאופיינת בהיותה אכזרית בהרבה[^19], ומוצלחת הרבה פחות מזו שקדמה לה. התבנית הזו - של מפלה קשה, אבידות אדירות וניצחון תוך מאמץ רב - אפיינה את הלוחמה הרומית בעת הזו. תקופה זו לוותה לעיתים בהיסטריה, עד כדי הקרבת בני אדם (לא רומאים) בפורום ברומא. דור הלוחמים בתקופה הזו איבד את הניסיון שצבר קודמו מול חניבעל, ולקה במעין שאננות. הלחץ מצפון ומדרום לאימפריה הפעילו על הצבא הרומי לחצים שלא היה ערוך להתמודד עמם, והציב את רומא בדילמה - הפסקת התפשטות נוספת או שינוי ארגוני בלגיונות הרפובליקנים. ריבוי החזיתות - בדרום, במערב ובמזרח - מנעו מהלגיונרים לחזור הביתה, ודרש מהם כישורים רבים מעבר ללוחמה (ביצורים, שיטור, שמירה...). הרומאים נזקקו כעת לצבא סביב השנה, וחילות מצב בפרובינקיות הרחוקות - וכעת, האידיאל הרומי של חקלאי לוחם לפי הצורך נהפך קשה יותר ויותר ליישום. מספר האזרחים הרומים בעלי רכוש, עובדי אדמה ומקימי משפחות שבכוחם לשרת בצבא הלך ויירד. העושר האדיר שזרם לאיטליה הגיע לאליטות העשירות ממילא, שהשקיעו את ההון בנחלות אדירות (*לאטיפונדיות*) ברחבי האימפריה - שאינם נוכחים בהן. נחלות אלו מעובדות על ידי המוני עבדים, ונוהלו על ידי סוכנים - כל אלו יצרו דינאמיקות חברתיות, צבאיות וכלכליות שליליות. נחלות אלו פגעו באיזורי הכפר של האימפריה - משם גויסו הלגיונרים. > העשירים קיבלו חזקה על רוב האדמות... ככל שעבר הזמן התחזק בטחונם שלעולם לא ינושלו מרכושם, והם ניכסו לעצמם אדמות שכנות ואת חלקות האדמה של שכניהם העניים, גם באמצעות שכנוע, גם באמצעות כוח, וכך רכשו שטחים עצומים, והעסיקו עבדים כעובדי אדמה וכרועים, שמא המעלים החופשיים יגויסו לצבא. במקביל לכך, הבעלות על עבדים הכניסה להם רווחים עצומים, כי העבדים, שהיו פטורים משירות צבאי, התרבו במהירות. בדרך זאת כמה אנשים רבי-כוח נהפכו לעשירים מופלגים, ואוכלוסיית העבדים גדלה בכל רחבי הארץ, בעוד שהאוכלוסיה באיטליה התמעטה ונחלשה, סובלת מעוני, מיסים ושירות צבאי. + > אפיאנוס, *מלחמות האזרחים* (*Bella civilia*) @@ -87,16 +89,17 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z בכך שהעז לחולל שינויים אלו, קבע גאיוס תקדים מסוכן - הצבא המקצועי שעזר לייסד יכול ביתר קלות לשנות את נאמנותו. החיילים נאמנים כעת לגנרל, יותר מאשר למדינה - בתור מי שמספק להם ציוד, מזון ומשכורת. החיילים הרומים השכירים לא חזרו בנקל לעבד את אדמותיהם; המשותף להם כעת, יותר מחייהם האזרחיים, הוא העיסוק שלהם כחיילים - והרצון לכסף, תהילה והרפתקה. רבים מהחיילים הממלאים את הלגיונות הם עניים, ואינם ששים לחזור לחיים של עוני. יתרה מכך, הסנאט מסרב לדאוג להם, מתוך התחושה המיושנת שהחייל הוא אזרח רומי עצמאי, שאחראי לעצמו - כשם שהיה עם הלגיונרים בעלי הרכוש. -> המלצה: סיפורו של [קינקינקוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lucius_Quinctius_Cincinnatus) -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: סיפורו של [קינקינקוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lucius_Quinctius_Cincinnatus) גאיוס התמנה לקונסול *חמש פעמים* ברציפות - הפרה בוטה של המערכת הפוליטית הרומית, שהייתה בנויה בדיוק בכדי למנוע מוקד כח כזה. ההמשכיות הפיקודית, בעוד שהיטיבה עם הצבא, הסבה לגאיוס הון עתק, ורומם את מעמדו מעבר לסנאטור הממוצע. כעת נוצרת מעין אליטת-על, והתחרות ביניהם קשה מאי פעם. הסנאטורים הללו מבקשים להתמנות כמפקדי לגיונות כאילו זו זכותם המולדת. אחד ממתחריו של גאיוס היה [לוקיוס קורנליוס סולה](https://en.wikipedia.org/wiki/Sulla) (138-78), ובין השניים התפתחה יריבות מרה. מריוס וקורנליוס מדכאים יחדיו את בנות בריתה המורדות של רומא בתוך איטליה בהצלחה רבה, שמייחסת לשניהם יוקרה ושולחת את לגיונתיהם לקצוות האימפריה. קורנליוס, שצבאו נאמן לו אישית, זוכה לכבוד המפוקפק להיות הראשון שלגיונותיו עולים על רומא. אירוע זה יחזור עוד פעמים רבות, כשהמפורסמת בהם היא עלייתו לשלטון של יוליוס קיסר. החיילים הרומים, מתוקף נאמנותם הישירה למפקידהם, מוכנים להילחם ברומאים אחרים כמו כל יריב אחר - זהותם היא הלגיון, ולא רומא האזרחית. > המלצה: *Caesar must die* של האחים טביאני (Taviani), שהסריטו את המחזה *יוליוס קיסר* של שייקספיר כפי ששיחקו אותו אסירים איטלקים. -> וגם: (Fiorille) -{.is-success} + +!!! is-success "" + וגם: (Fiorille) הצבא הרומי המקצועי היה מעורב עמוקות בפוליטיקה, דבר שייתן את אותותיו במאות הבאות. העושר שנובע מההצלחות הצבאיות של לגיונות פרטיים אלו זורם לידיהם של המפקדים, שמנצלים אותו לבנות צבאות גדולים, נאמנים וחזקים יותר - על חשבון רווחת הלגיונרים ורווחת הציבור. ככל שאלו מוכנים לחתור תחת שיירי הסמכות הציבורית ברומא, הצלחתם הפוליטית גדלה. @@ -104,8 +107,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z בתחילת המאה ראשונה לפני הספינה, מכונת המלחמה הרומית הייתה בשיאה - ורמסה כל כוח צבאי אחר לאגן הים התיכון. במסעות הכיבוש שלהם, הלגיונות משמידים מאות אלפי בני אדם, וכעת פונים נגד רומא עצמה - וחוצים את הטיבר[^21]. שיאה של מגמה זו הוא רצח יוליוס קיסר (44), מה שמתחיל מלחמת דמים על ירושתו הפוליטית. בסופה, עולה לשלטון [אוגוסטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Augustus), הקיסר הראשון בהיסטוריה של רומא[^22]. אוגוסטוס, הנחשב מהפוליטיקאים המתוחכמים בהיסטוריה, משאיר את המוסדות הרפובלקנים הרומיים מתפקדים, אך מרוקנים מתוכן. בזאת נפלה הרפובליקה הרומית, ועולה האימפריה הרומית הטוטאליטרית. -> המלצה: ספרו של ג'ון וויליאמס על אוגוסטוס, מעין רומן אודותיו במכתבים. -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: ספרו של ג'ון וויליאמס על אוגוסטוס, מעין רומן אודותיו במכתבים. [^19]: הרומאים היו אכזריים עד כדי טבח לא רק בבני אדם, אלא אפילו בכלבים - בין שהרגו אותם ובין שהטילו בהם מומים. @@ -113,11 +116,11 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z [^21]: הטיבר הוא נהר יחסית עלוב; חצייתו היא בעיקר סמלית (מעבר לקו הזה, לא יעבור אף לגיון). [^22]: אך אינו קורא לעצמו כך, אלא *הראשון בין שווים*, לאור הטאבו הרצחני ברומא כנגד שלטון יחיד - הכרזתו כמלך שקולה להתאבדות. -###מרפובליקה לאימפריה +### מרפובליקה לאימפריה משאביה האדירים של הרפובליקה הרומית היו בשיאם בשלטונו של אוגוסטוס, שהצביא למעלה מחצי מיליון חיילים מסקוטלנד ועד סוריה - מצב שנמשך למעלה מ200 שנה. החיילים האלו כולם התלבשו, צעדו ולחמו באופן דומה - הפגנת עוצמה יוצאת דופן. אלא שההתייצבות הזאת ריככה את הלגיונות, בעיקר במזרח, מכוח תוקפני ולוחם לכוח משטר עצום ויקר[^23]. בהיעדר גוף אסטרטגי רשמי, הקיסרים נהפכו בעלי חזון צבאי, ששאפו לקיים המיספרה רומית אדירה, שבתוכה הציוויליזציה הרומית - שבה אנשים ינהגו, יתלבשו, ויהיו כרומאים. אסטרטגיה זו נזנחה בהדרגה לטובת אסטרטגיה הגנתית (defence in depth). למרות הבעיות הרבות של רומא - המעורבות הפוליטית, השחיתות, ההתרככות וכו' - הרומאים מצליחים לשמר את מסורתם הצבאית הנוקשה למעלה מ500 שנה - הישג אדיר בכל קנה מידה. -> המלצה: *The Rise and Fall of Great Powers* -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: *The Rise and Fall of Great Powers* אלא שתקופת השלום הזו שהחלה עם אוגוסטוס - ה*Pax Romana* - מגיעה לקיצה. עמים גרמניים ממרכז אירופה מתחילים ללחוץ על גבולותיה של רומא, מסיבות לא ברורות. משום שהתפשטותה של רומא מפסיקה, מקורות העושר החדשים נעלמים; העושר הכלכלי המוגבל משמש למאבקים אינסופיים, שמהווים נטל הולך וגובר על כוח אדם מוגבל. המיסוי עולה, האוכלוסיה מצטמצמת ורומא מתחילה לגייס עמים זרים ואף ברברים ללגיונות - שמאבדים מה'רומאיות' שלהם. diff --git a/כלליים/מלחמה/רנסנס.md b/כלליים/מלחמה/רנסנס.md index 576b8fe9..23962fd2 100644 --- a/כלליים/מלחמה/רנסנס.md +++ b/כלליים/מלחמה/רנסנס.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:18:57.210Z --- -##המלחמה ברנסאנס +## המלחמה ברנסאנס תקופת הרנסאנס מאופיינת בחזרה למקורות העתיקים - ובמיוחד לרומא - כמודל לחיקוי באומנויות, בממשל וכמובן בלוחמה. בבסיס חזרה זו היא התפיסה השמרנית, הרווחת עד המאות ה18-19. בעולם הלוחמה, התהליך הזה אופיין בחזרה מאסיבית לצבאות מבוססים חייל רגלים[^36], בהשראת הליגיונות הרומים והלוחמים של אלכסנדר מוקדון. דוגמא מיוחדת היא שושלת הרוזנים Nassau בהולנד (אצילים לבית Orange), שהנהיגו אותה במאה ה16 בעיצומו של מאבק מול ספרד. בסוף דצמבר 1594, אחד מהם - Wilhelm Lodewijak - שואב השראה מהרומים. וילהלם מעמיד את הרובאים שלו בשורה בחזית, ובהשראת הליגיונות הרומאים יוצר סבב ירי (רוטציה) בקרב הרובאים - שורה אחת יורה[^37], ובזמן שהיא טוענת אחרת מתקדמת ויורה שוב, וכך נוצר רצף ירי. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:18:57.210Z [^41]: החומות צריכות כעת להתמודד עם ההדף של התותחים, ולספוג פגיעה של ארטילריה עוינת. [^42]: החומות מביאות עמן גם חפירות ותעלות, שבהן מרתחשים לעיתים קרבות פנים מול פנים. -###מלחמת שלושים השנים שלום וסטפאליה +### מלחמת שלושים השנים שלום וסטפאליה הסכסוכים בתקופה הזו הלכו ולבשו גוון אידיאולוגי - דתי, מה שהקשה על פתרונם ההגיוני - בניגוד לסכסוכי טריטוריה וכלכלה, סכסוכים דתיים לא ניתנים למשא ומתן. הדוגמא הבולטת ביותר היא [מלחמת שלושים השנים](https://en.wikipedia.org/wiki/Thirty_Years%27_War) (1618-1648) - שבה האבדות באוכלוסיה אדירות (~30% מאוכלוסיית גרמניה, למשל, נמחקת!). המלחמה כל כך מקיפה, וכל כך אכזרית, שמנהיגים ואנשי ציבור החלו לחוש גועל של ממש מהאלימות החריגה והמתמשכת, שאיימה על קיומה של אירופה. @@ -52,8 +52,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:18:57.210Z כאן נכנס לתפקיד העיקרון האיטלקי מן המאה ה16 של מאזן כוחות - המצב שבו לכל הצדדים יש די כוח למנוע הגמוניה. לשם כך נדרשה החלשה של הכוח החזק ביותר - ההאפסבורגים. גזילת טריטוריה אינה ערובה מספקת; לכן, כאן לראשונה, נדרשו ההאפסבורגים[^44] לשינוי חוקתי שיימנע מהם לצאת למלחמה תוקפנית בעתיד[^43]. -> חשוב לסייג: שלום וסטפליה הוא *לא* נקודת המוצא של הסכמי הריבונות המודרניים. הוא צעד גדול בכיוון הזה, אך לא מייסד ממש את השיטה הבינלאומית כפי שאנחנו מכירים. נהפוכו: ההסכם במהותו *פוגע* בריבונות מדינית (שליטים זרים מתערבים בחוקה של אומה עצמאית!). -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לסייג: שלום וסטפליה הוא *לא* נקודת המוצא של הסכמי הריבונות המודרניים. הוא צעד גדול בכיוון הזה, אך לא מייסד ממש את השיטה הבינלאומית כפי שאנחנו מכירים. נהפוכו: ההסכם במהותו *פוגע* בריבונות מדינית (שליטים זרים מתערבים בחוקה של אומה עצמאית!). הצרפתים והשוודים הצליחו לחזק את אלף-ומשהו הטריטוריות מול הקיסר ההאפסבורגי - מהלך שרבים מהגרמנים הסכימו איתו[^45]. diff --git a/פילוסופיה/index.md b/פילוסופיה/index.md index b76824e2..6cf4994f 100644 --- a/פילוסופיה/index.md +++ b/פילוסופיה/index.md @@ -12,9 +12,10 @@ dateCreated: 2023-03-09T09:17:59.548Z ^Jacques^ ^Louis^ ^David^ ^-^ ^Death^ ^of^ ^Socrates^ ^(1787)^ > לפילוסוף שייך להתבונן בכל. כי מי אם לא הוא…? -> ^אריסטו,^ ^מטאפיזיקה.^ ^ספר^ ^גמא,^ ^פס'^ ^1004a^ ^30^ -##פילוסופיה - מדע? תרבות? +> *אריסטו,^ ^מטאפיזיקה.^ ^ספר^ ^גמא,^ ^פס'^ ^1004a^ ^30* + +## פילוסופיה - מדע? תרבות? הפילוסופיה היא התחום היומרני והחטטני מכולם. היא תוחבת את האף שלה לכל מקום ונוהגת בו כשלה. אלא שבניגוד למדע - שמביא תוצאות ממשיות (דת *המדעיזם*) - הפילוסופיה לא מביאה לכדי תוצר ממשי. הפילוסופיה אינה תואמת גם את השיטה המדעית. מכאן שהפילוסופיה היא לא ממש מדע. (משם נולדו המדעים, ו'עזבו את הקן'). ותרבות? @@ -35,8 +36,8 @@ dateCreated: 2023-03-09T09:17:59.548Z > "פילוסופיה היא הנסיון, או מסע, שחותר להחליף את הסברות והדעות שלנו לגבי העולם כמכלול, בידיעה מקיפה ואמתית על העולם כמכלול." -##קישורים שימושיים -###[אנציקלופדיית הפילוסופיה של סטאנפורד](https://plato.stanford.edu/) -###[טיפים לקריאת טקסטים פילוסופיים](/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה) -###[טיפים לכתיבת טקסטים פילוסופיים](/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה) -###[הציטוטים](/פילוסופיה/הציטוטים) \ No newline at end of file +## קישורים שימושיים +### [אנציקלופדיית הפילוסופיה של סטאנפורד](https://plato.stanford.edu/) +### [טיפים לקריאת טקסטים פילוסופיים](/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה) +### [טיפים לכתיבת טקסטים פילוסופיים](/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה) +### [הציטוטים](/פילוסופיה/הציטוטים) \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/אתיקה/index.md b/פילוסופיה/אתיקה/index.md index 05bf8f69..40a6e86f 100644 --- a/פילוסופיה/אתיקה/index.md +++ b/פילוסופיה/אתיקה/index.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44055) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44055) -##ההבדל בין האתיקה למדעים +## ההבדל בין האתיקה למדעים המדעים הם תורה 'אמפירית' - ראיות וניסיום מובילים למסקנות ולאומדן קרוב יותר של המציאות. במילים פשוטות, המדעים מנסים להסביר את העולם בו אנחנו חיים. האתיקה - **תורת המוסר** - לעומתה - שואפת להסביר עולם אחר - עולם מושלם. האתיקה לא מנסה להסביר את העולם כפי שהוא - אלא כפי שהוא ראוי להיות. @@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z המוסר מחפש נורמות וערכים נכונים -##תיאוריית הציווי האלוהי +## תיאוריית הציווי האלוהי > [טקסט - דיאלוג אפלטון - אותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה/intro--plato-euthyphro.pdf) {.is-info} @@ -44,42 +44,42 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z איך באמצעות השאלה הזו נבין כיצד נכון לנהוג - *מהו טוב?* -###תשובה: אלוהים מצווה את הטוב משום שהוא טוב +### תשובה: אלוהים מצווה את הטוב משום שהוא טוב אלוהים מצווה עלינו, למשל, לא לרצוח, בגלל שלרצוח זה לא דבר טוב. אלא שבתשובה זו, ישנו איזשהו טוב לפני האלוהים (לרצוח זה רע), והאלוהים בסך הכל מפנה אותנו אליו - הוא רק המתווך. לכן, התושבה הזו לא עוזרת לנו להבין מהו טוב - כן, לרצוח זה רע - אבל למה? איך אדע אם משהו אחר הוא רע? -###תשובה: משום שכך מצווה האלוהים, זה מה שטוב +### תשובה: משום שכך מצווה האלוהים, זה מה שטוב באופן אישי, רצח זה לא הקטע של אלוהים. הוא לא מת על זה, אז הוא דורש שגם אנחנו לא נעשה את זה. אבל אז נשאלת השאלה - **למה שאקשיב לאלוהים?** -####כדי להכיר תודה +#### כדי להכיר תודה כן, אלוהים בנה אותנו ואנחנו די מרוצים. המעט שנוכל לעשות בתמורה הוא להקשיב למה שהוא אומר. בגלל ש... להכיר תודה זה... דבר *טוב!* **אבל רגע!** אנחנו לא יכולים להצדיק את השאלה לתשובה *מה זה טוב* בכך שאנחנו צריכים להקשיב לאלוהים *כי זה טוב*! זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להבין! -####כי אני מפחד מעונש \ רוצה תגמול +#### כי אני מפחד מעונש \ רוצה תגמול כן, גיהנום זה לא כיף וגן עדן זה כן. אם אקשיב לאלוהים, אלך לגן עדן ולא לגיהנום. רעיון טוב! **אבל רגע!** אם אני פועל *טוב* רק מכיוון שאני לא רוצה להישרף וכן רוצה להתפנק, אני בכלל לא פועל ממניע מוסרי! אני לא עושה טוב כי הוא טוב, אלא כי זה מה שמשתלם לי! זה לא עוזר לנו בכלל להבין מה זה טוב - רק להצדיק את ההתנהגות שלנו! -####כי האלוהים יודע הכי טוב +#### כי האלוהים יודע הכי טוב אז רגע, אני צריך להקשיב *לכל מה שהוא אומר?* -#####כן. +##### כן. כך אמר גם *אוקהם (Occam's Razor)* - אלוהים יודע הכי טוב ולכן צריך לעשות כל מה שהוא אומר, ורק מה שהוא אומר, וזהו. זו לפחות תשובה עקבית... **אבל רגע!** אפילו בתנ"ך אנחנו רואים לא מעט מקרים של הטלת ספק בשיפוט המוסרי של אלוהים (*האין צדיק אחד בסדום?*). אפילו מהאנשים הנאמנים ביותר לאל אנחנו רואים ספק שנובע מדחף מוסרי *כלשהו*. מאיפה זה בא? איך האנשים האלו מחליטים שמה שאלוהים מציע הוא לא טוב? בכל זאת יש שם משהו... -#####לא. +##### לא. לא?? **אבל רגע!** אז איך יודעים למה להקשיב ולמה לא?? @@ -88,17 +88,17 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z זה לא עזר לנו בכלל! -###תיאוריית הצידוק האלוהי אינה מספקת. +### תיאוריית הצידוק האלוהי אינה מספקת. גם כשחקרנו אותה כמיטב יכולתנו, לא הצלחנו למצוא שום דרך להפיק ממנה מה זה טוב, ולמה הוא טוב בכלל. מזל שאנחנו ממשיכים לנסות לבנות תיאוריות מוסריות חדשות כדי להסביר את זה - משמיים לא נראה שתגיע הישועה המוסרית. -##יחסיות מוסרית -> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/moral_relativism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro-moral_relativism_(wong).pdf) -{.is-info} +## יחסיות מוסרית +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/moral_relativism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro-moral_relativism_(wong).pdf) -##אגואיזם +## אגואיזם **אגואיזם** - לפעול מתוך **תכלית** להטיב רק עם עצמך - מפוצל בגדול לשני סוגים: - אגואיזם **פסיכולוגי** - *כלל* המניעים של בני האדם ללא יוצא מן הכלל הם לטובת עצמם @@ -110,34 +110,34 @@ The Norm of Self Interest (Miller) Can Money Make You Happy - TED Talk {.is-info} -###טענות כנגד האגואיזם הפסיכולוגי +### טענות כנגד האגואיזם הפסיכולוגי כנגד האגואיזם הפסיכולוגי יש כמה טענות עיקריות: -####הוא כנראה שגוי -#####תצפיות אמפיריות לא הצליחו לאשש אותו. +#### הוא כנראה שגוי +##### תצפיות אמפיריות לא הצליחו לאשש אותו. בני אדם פועלים לעיתים תכופות שלא לטובת עצמם - תרומות, התנדבות, הקרבה וכו' (כפי שנצפה בניסויים של דניאל באטסון, פסיכולוג חברתי). -#####גם בעולם החי נדמה שהוא לא מתקיים. +##### גם בעולם החי נדמה שהוא לא מתקיים. אנחנו צופים בהתנהגות חברתית (פרו-סוציאליות) לעיתים תכופות גם בבעלי חיים - למשל אימהות שדואגות לגורים מיותמים. -#####הוא אינו מחזיק גם בתנאי קצה. +##### הוא אינו מחזיק גם בתנאי קצה. אפילו במצבים של מלחמה, רעב ומצוקה, בני אדם ממשיכים לעזור אחד לשני, גם כשלדבר השלכות הרסניות לעצמם. -#####הוא מתבסס על השקפת עולם צינית +##### הוא מתבסס על השקפת עולם צינית האגואיזם הפסיכולוגי טוען שבני אדם פועלים, בעומק נפשם, ממניעים עצמיים - אולם תצפיות וניסויים לא הצליחו לאשש את הטענה הזו.. -####הוא מכשיל את עצמו +#### הוא מכשיל את עצמו גם אם האגואיזם הפסיכולוגי שגוי, ודאי יש אנשים שהם עדיין אגואיסטים פסיכולוגיים. מכאן נשאלת השאלה - האם האנשים האלו הם המאושרים יותר? האם לאותם אנשים זהו המסלול ההגיוני ביותר? יש לא מעט דברים שהאגואיזם הפסיכולוגי פוגע בהם (הטוב שבחברות\כבוד מאחרים וכו') שהם גורמי אושר מוכחים - ולכן יכול להיות שדפוס התנהגות כזה מספק אושר שתקרתו מוגבלת. גורמי האושר הזמינים לאדם שאינו אגואיסט פסיכולוגי עולים בהרבה על אלו של האגואיסט - ולכן זה לא סביר להניח שדווקא האגואיסט יהיה מאושר יותר. -###טענות בעד האגואיזם הפסיכולוגי +### טענות בעד האגואיזם הפסיכולוגי מנגד, עולות שתי טענות: -####גם כשעל פני השטח הפעולות שלהם אלטרואיסטיות, בני האדם פועלים קודם כל ממניעים עצמיים. +#### גם כשעל פני השטח הפעולות שלהם אלטרואיסטיות, בני האדם פועלים קודם כל ממניעים עצמיים. למשל, כאדם מתנדב לעזור לאחר, זה כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב או להקל על הסבל שלו - הוא לא באמת דואג לאחר -####כשהם פועלים מרצונם החופשי, בני האדם פועלים מרצונם - ואם הם פועלים כי כך בחרו לעשות, הרי שהם פועלים לטובת עצמם. +#### כשהם פועלים מרצונם החופשי, בני האדם פועלים מרצונם - ואם הם פועלים כי כך בחרו לעשות, הרי שהם פועלים לטובת עצמם. אמנם כנגד טענה זו עולות מספר טענות נגד: - בלבול מושגי - גם עם המניע הוא מעצמך, זה לא אומר שהתכלית היא לא האחר - מקורו של המניע אינו רלוונטי @@ -148,7 +148,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk אם האגואיזם הפסיכולוגי אינו ה"מתכון" לאושר, מה ההיגיון באגואיזם נורמטיבי? -###פרדוקס האגואיזם הנורמטיבי +### פרדוקס האגואיזם הנורמטיבי > המרשם האגואיסטי הוא: *שכל אחד יעשה תמיד רק מה שטוב עבורו*. @@ -160,12 +160,12 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk **לכל אחד?** - זה מרשם שלא מבטא נכונה את העדפותיו של האגואיסט! המרשם כעת הוא 'שכל אחד יעשה מה שטוב בשבילו ורק בשבילו'. אבל אם אני שמולי, הרי שאני מורה לאחרים לעשות דברים שהם לא לטובתי - וזה סותר את האגואיזם! -##אתיקה הניקומאכית -> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/aristotle.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo_-_ne1.pdf) -{.is-info} +## אתיקה הניקומאכית +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/aristotle.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo_-_ne1.pdf) -> ר' גם: [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) - מבוא לפילוסופיה יוונית -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) - מבוא לפילוסופיה יוונית [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) מציג בספרו את האתיקה - המדע של הטוב. משימתה של האתיקה היא לחפש את הטוב (כשאר מקצועות הפילוסופיה). @@ -190,19 +190,19 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk אם ככה, מהי אותה המטרה העליונה שכלל בני האדם? אריסטו לא משאיר אותנו במתח: זה ה**אושר**. -###האושר - אובייקטיבי או סובייקטיבי? +### האושר - אובייקטיבי או סובייקטיבי? > "וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו" ^עמ'^ ^19^ המשפט התמים לכאורה הזה הוא התקפה חזיתית על השקפתו של אפלטון - שבאקדמיה שלו בילה אריסטו את 20 משנותיו החשובות - לפיה הטוב הוא אידיאה נצחית. -> המלצה למאמר: [*Lottery Winners and Accident Victims*](https://www.researchgate.net/publication/22451114_Lottery_Winners_and_Accident_Victims_Is_Happiness_Relative) -{.info} +!!! info "" + המלצה למאמר: [*Lottery Winners and Accident Victims*](https://www.researchgate.net/publication/22451114_Lottery_Winners_and_Accident_Victims_Is_Happiness_Relative) אריסטו לעומתו מנכס את האושר ישר לנפש - תעונוגות חולפים אינם גורמים לאושר, אלא גישה ואופי. -###האושר כפעולה +### האושר כפעולה > הטוב (אושר) חייב להיות בפעולה. ^עמ'^ ^20^ @@ -213,23 +213,23 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk נקודה חשובה כאן היא שהאושר לפי אריסטו הוא גם אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו. -> דוגמה: נניח ואדם מזייף. כלל העולם יכול להסכים שהוא מזייף - אובייקטיבית - אבל הזיוף הוא רק שלו. הזיוף הוא אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו. -{.is-info} +!!! info "" + דוגמה: נניח ואדם מזייף. כלל העולם יכול להסכים שהוא מזייף - אובייקטיבית - אבל הזיוף הוא רק שלו. הזיוף הוא אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו. -> המלצה למחקר: [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק -{.info} +!!! info "" + המלצה למחקר: [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק כמובן שאם ביססנו את הטוב כסוג מסוים של פעילות, מתבקשת השאלה - איזו מן פעילות זו? > "אולי יעלה בידינו למצוא כזאת \[הגדרה\], אם בתחילה נתפוס פעלו של האדם מהו. כשם שלגבי מחלל, פסל או אומן כל שהוא, או בדרך כלל לגבי מי שמתייחד לו פועל או עיסוק מסויים, נראה שטובם והצלחתם ישכבו בתוך םעלם זה, הרי אם אמנם גם **לאדם באשר הוא אדם** נועד פועל מה, ניתן לחשוב שגם דינו כך." -###לאדם באשר הוא אדם +### לאדם באשר הוא אדם אריסטו סבור, אם כך, שהטוב הוא לבצע את מה שהוא מבצע (אמן, סנדלר, וכדומה) בצורה טובה - כשם שאיברי הגוף עושים 'הטוב' במיטב תפקודם, כך גם האדם. האושר, לפי אריסטו, הוא במימוש עצמי. -> המצלצה: *חיים מודרניים* של צ'רלי צ'פלין - ממחיש כיצד עבודות פשוטות (menial) גוזלות מהאנושיות מהיעדר המימוש -{.info} +!!! info "" + המצלצה: *חיים מודרניים* של צ'רלי צ'פלין - ממחיש כיצד עבודות פשוטות (menial) גוזלות מהאנושיות מהיעדר המימוש לאותו המימוש עצמי של אדם באשר הוא אדם העניק אריסטו מושג: ***אנטלכיה*** (מלשון טלוס - תכלית)^?^. @@ -237,7 +237,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk מכביר ומוסיף אריסטו וטוען גם שלחיות חיי מימוש עצמי זה מהנה, ואף מרחיק וטוען שמי שאינו נהנה מעשיית הטוב, איננו באמת טוב! ^עמ'^ ^28-9^ -###חיי האושר +### חיי האושר אריסטו מציין 3 דוגמאות לחיים שאפשר לחיות, ומחווה את דעתם על האושר הטמון בהם: @@ -247,13 +247,13 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk - חיי עיון - חיים בניסיון לממש את הלוגוס (תבונה) פונים ליצר הנפש הלוגית האנושית, וגם בכך יש אושר. -###אאודיימוניה +### אאודיימוניה האושר לפי אריסטו נקרא **אאודיימוניה** (*המצב שבו הרוח טובה*). זהו הטוב הנמצא בראש היררכיית הטובין. אאודיימונייה היא המובן העמוק ביותר של אושר. היא אינה רק תחושה סובייקטיבית טובה או תוצר של מימוש חיצונית. היא ההצלחה המוחלטת בלחיות את החיים האנושיים במימוש עצמי - בכך יש שמחה טבעית ואמיתית. -> [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo-ne2(+6).pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo-ne2(+6).pdf) ספרו השני של אריסטו באתיקה התקדם מ'טוב' ל'אושר', ובוחן את האדם המאושר על ידי כך שמקדיש עצמו לדיון כללי במידות הטובות. @@ -261,8 +261,8 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk סגולת האופי הטובה (*המידה הטובה*), איפוא, היא התכונה האחראית על ויסות אותם רגשות בלתי רצוניים, וכמובן על המעשים. -> בתמצית: יש שתי סוגים של מידות טובות - של השכל ושל האופי. המידה הטובה היא לפעול בצורה הנכונה, עם הרגשות הנכונים כלפי המושא הנכון בהקשר הנכון. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית: יש שתי סוגים של מידות טובות - של השכל ושל האופי. המידה הטובה היא לפעול בצורה הנכונה, עם הרגשות הנכונים כלפי המושא הנכון בהקשר הנכון. להמחשה - אדם שחושב מחשבות בלתי מוסריות, *גם כשנמנע מלפעול על בסיסן*, ייחשב לבלתי מוסרי - גם הרגש הוא חלק משיפוט המידה הטובה. תוכן מחשבותיו של האדם הם חלק בלתי נפרד מהמוסר שלו. @@ -270,20 +270,20 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk תורתו האתית של אריסטו שמה את הדגש המוסרי על הפועל, ולא על המעשה - דבר הוא מוסרי לעשות כשזה נעשה תחילה על ידי אדם טוב. לעומתה, יש הטוענים שהמוסר בסיסו במעשה - אם המעשה עשה טוב בעולם, הרי שהוא מוסרי, ללא קשר למבצע אותו. -###אופי טוב +### אופי טוב ניזכר שוב במחקר מהשיעור הקודם, *זוכים בלוטו וקורבנות תאונות דרכים*. ללא קשר לאירועים החיצוניים שקרו להם, רוב האנשים חזרו למצב האושר הקודם שלהם, בהינתן מספיק זמן. האושר נטוע בבסיסו באופי - ולא במאורעות חיצוניים או אפילו רגשות. את החיים המעשיים יש לנהל נכון תחת שלטון ***התבונה המעשית*** (phronesis). כדי להצליח בכל תחומי החיים, יש להיות וירטואוז ב'להיות בן-אדם' - בדיוק כפי שבעל מלאכה נחשב 'טוב' כשזה מומחה במלאכתו. אותה **תבונה מעשית**, לפי אריסטו, בסיסה באימון כושר השיפוט הטוב - החינוך, השיקולים ההגיוניים מאחורי המעשים שלנו, האופן שבו אנחנו משקיעים את הזמן - להיות האנשים שרוצים לפנות אליהם לקבלת עצה טובה לחיים. ללא אותה תבונה מעשית, סבור אריסטו, שאין אושר. -###דרך האמצע +### דרך האמצע הויסות הנכון של ההתנהגות נעשה בדרך האמצע - אם לא תפחד די, למשל, תהא נמהר; אם תפחד יתר על המידה, תהא מוג לב; המידה הטובה - אומץ - היא בדרך האמצע. אותו האמצע אינו מוחלט ואינו מתמטי - הוא נקבע בשיקול הדעת אליו שואף האופי הטוב. האמצע אינו בדיוק בין שתי תכונות; ישנן תכונות שקיצון אחד רחוק יותר מהשני, ותכונות שיש לנו נטייה מסוימת אליהן. **המידה הטובה היא קשה, והמידה הרעה קלה** - ישנן אינספור דרכים לפספס, אך רק דרך אחת לקלוע נכון. אותו האמצע, לעיתים, הוא פרטני - לא לכל אדם מתאים אותו האמצע. ולא לכל דבר יש אמצע. את המידות הטובות ניתן לדמות באופן עמוק לבריאותו של הגוף; כשם שהפרזה או המעטה בדבר מסוים יפגע בגופינו, המידות הטובות אחראיות באופן ישיר לבריאות הנפש. האתיקה היא ההרמוניה של הנפש. אריסטו מקביל את המידה הטובה לאומנות - על יצירת אומנות מעולה ניתן להגיד שהן תוספת והן חסך יפגמו בה - האופי הטוב הוא מעיין יצירת אומנות (לניטשה היה רעיון דומה - הניסוח שלו). משם גם מגיעה הלשון - כשמישהו אומר על מישהו שהתנהגותו *יפה*, כוונתו להתנהגות מוסרית, ולהיפך. -###המידה הטובה של האופי +### המידה הטובה של האופי יש שתי סוגים של מידה טובה - **שכלית** ו**מן האופי (*אתית*)**. אריסטו מתמקד בזו של האופי. @@ -294,8 +294,8 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk > יש צורך בהדרכה מסויימת, החל מהגיל הצעיר ביותר, שתדריכנו להיות שמחים ומצירים באותם הדברים שמן הראוי לשמוח ולהצר בהם; החינוך הנכון אינו אלא זה. -> הסגולה הטובה של האופי היא הנטייה הנכונה להנאה ולצער. -{.info} +!!! info "" + הסגולה הטובה של האופי היא הנטייה הנכונה להנאה ולצער. ^האינטואיציה^ ^הזו^ ^מריחה^ ^כמו^ ^מדעי^ ^ההתנהגות^ @@ -328,19 +328,19 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk נוכחותה של מידה רעה תעוות את המחשבה, ותמנע מהאדם לבצע שיפוט נכון של המצב. אדם כועס, למשל, יצדיק מעשי אלימות מחמת כעסו, ואדם עצל, יצדיק את חוסר המעשה שלו בתירוצים אודות מטלותיו. המידה הרעה תקלקל את נקודת המוצא שמתוכה פעלנו. מי שכועס, ירגיש שמתגרים בו. הפחדן, יחוש שמאיימים עליו. בהיעדר המידה הרעה, ראיית העולם שלך תתעוות. -##הנחת יסוד למטפיזיקה המוסרית -> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/kant.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork1.pdf) -{.is-info} +## הנחת יסוד למטפיזיקה המוסרית +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/kant.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork1.pdf) > לא יצויר דבר בעולם, ואף לא מחוץ לעולם, שיוכל להחשב לטוב לא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד. -> העבודה של קאנט תיאורטית ומופשטת בהרבה מזו של אריסטו. יש הסבורים שבכך ההגות שלו 'טהורה' יותר, ויש הסבורים שכך מאבדת מהקשרה. -{.is-warning} +!!! warning "" + העבודה של קאנט תיאורטית ומופשטת בהרבה מזו של אריסטו. יש הסבורים שבכך ההגות שלו 'טהורה' יותר, ויש הסבורים שכך מאבדת מהקשרה. -> [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork2.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork2.pdf) -###הרצון הטוב +### הרצון הטוב הרצון הטוב הוא תנאי הכרחי ומספיק למוסר - הוא *ה*מוסר בעצמו. מוסר שבבסיסו הרצון הטוב הוא מעיין מציאות נפרדת משאר החיים - המוסר הוא אך ורק פונקציה של **המבנה** של הרצון הטוב. התחום בו עוסק הרצון הטוב נקרא *דאונטולוגיה*^1^ - בניגוד ל*טלאולוגיה* של אריסטו. @@ -349,25 +349,25 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk ^1^ - מלשון המילה היוונית *Deos* - חובה -####מהו הרצון הטוב? +#### מהו הרצון הטוב? הרצון הוא טוב כאשר הוא מציית לחובה ^26^. את השיטה שלו קאנט מאמין שהוא מפתח על יסוד אינטואיטיבי. המוסר בעיניו עוסק בציוים אינטואיטיבים (*מיהו היצור המוסרי? זה שעושה את שחובתו המוסרית לעשות*). הרצון הטוב, לפי קאנט, מוכל במושג החובה ומוגבל בתוכו במעצורים סובייקטיבים. הניגוד בין הרצון הטוב למעצורים האלו מבליט את מהותו של הרצון הטוב. -> אטימולוגיה באקראי: המילה 'מוסר' יוצאת מן השורש *לייסר* -{.is-info} +!!! info "" + אטימולוגיה באקראי: המילה 'מוסר' יוצאת מן השורש *לייסר* קאנט מתייחס בתורתו לעימות הזה (*כפי שטבוע בשפה ממש*) בין הרצון שלנו לעשות את מה שטוב לנו (*הנטייה*) לבין חובתינו המוסרית. העימות הזה מבליט את טבעו של הרצון הטוב, הנאבק עם כובד החובה. בחובה, כוונתו של קאנט היא המחויבות הפנימית לעשות את הדבר הנכון - בסתירה גמורה לאריסטו, שמציב את הטוב בתור הגורם המעצב את המצב הפנימי. קאנט מפריד בין פעולות מתוך החובה לפעולות בהתאם לחובה - פעולות בהתאם לחובה מקורן בנטייה. קאנט מדגים זאת במשל על חנווני - אם גובה מכל לקוחותיו מחיר שווה, משום שחובתו אינה לרמות, יש הבדל חשוב אם נהג כך משום שזו החובה, ובין אם נהג כך משום שלא רצה שלקוחותיו ידברו ויצא לו שם רע. בראשונה פעל מתוך החובה, אך בשנייה בהתאם לחובה - לא החובה היא המניע העיקרי שלו. -> הפעולות **היחידות** שיש להן ערך מוסרי הן פעולות מתוך החובה. -{.is-warning} +!!! warning "" + הפעולות **היחידות** שיש להן ערך מוסרי הן פעולות מתוך החובה. התוצאה של ההפרדה הזו היא שקשה עד בלתי אפשרי לדעת האם פעולה שבוצעה היא באמת מוסרית - מעצם הקושי לדעת אם אדם פעל בהתאם לחובה או מתוך החובה. מכאן העניין המטאפיזי של הדבר - אמיתותו של הרצון הטוב נשגבת מאיתנו (ואינה נטייה פסיכולוגית שלנו), אבל התשתית שהוא בונה קיימת ורלוונטית. -###החובה -####מהי החובה? +### החובה +#### מהי החובה? > חובה היא הכרחיותה של פעולה מתוך הכרת-כבוד לחוק ^עמ'^ ^33^ @@ -377,7 +377,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk - חוק - כבוד -#####החוק +##### החוק החוק מתקשר באופן ברור מאליו לחובה. החוק מטבעו מציב דרישות - לעיתים מוחלטות (דוגמת חוקי הטבע, חוקי המדינה). קאנט סבור שכל חוק באשר הוא חוק הוא כללי והכרחי - ותוכנו אינו העניין המהותי; מדובר במושג צורני (פורמלי). באשר לחוקי המוסר, בהגדרה זו תמונה בעיה: מעצם היותו הכרחי, הוא שולל לכאורה את הבחירה שלנו בענייני מוסר - אם זהו החוק, הרי שכולם יתנהגו כך. בפועל, אין זה המקרה. המובן של הכרחיות שקאנט מתאר אינו של התוצאה בפועל - בדומה למעשינו בעולם, לא תמיד יהיה לנו על כך שליטה. אם זה ההכרח, אין זה אומר שכך יהיה. ההכרחיות פה מבטאת *דרישה* - ה*רצון* שהחוק מבטא. הדרישה שמבטאת ההכרחיות היא בלתי-מתפשרת. @@ -389,7 +389,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk לעומת אלו, המוסר הוא התחום היחיד במציאות שלנו שהוא **צו קטגורי** - עשה מה שתעשה, אינך יכול לברוח ממנו או לוותר עליו. הצו הקטגורי דורש גישה בלתי-טלאולוגית - הציווי שלא הוא *בלתי מותנה*. -####הצו הקטגורי +#### הצו הקטגורי הצו הקטגורי בנוי על דרך השלילה: הוא בלתי מותנה ובלתי תלוי. התכליות, אפילו האושר כפי שסבור אריסטו, הם קונטינגנטיות - הן לא נתונות לכולם. המוסר הקטגורי אינו מבוסס על הנחות כאלה: הוא מוחלט, והרצון הטוב שבבסיסו הוא טוב ***כשלעצמו***. המוסר אינו תלוי לא ברצונותיו של הפרט, לא במצוינות כלשהי (*אאודמונייה*) ואף לא בשאיפותיה הכוללות של הרווחה. @@ -407,25 +407,25 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk מה דורשת מאיתנו נוסחה משונה זו? -####הכלל המעשי +#### הכלל המעשי הכלל המעשי הוא כלל פעולה סובייקטיבי ('אם מישהו תוקף אותך, הפנה את הלחי השנייה; תמיד השתדל להגדיל את אושרך באמצעים שאינם מסוכנים') - כל *פעולה* באשר היא כוללת כלל מעשי (צו היפוטתי). כדי לפעול בצורה מוסרית, קאנט אומר שעלינו להעמיד כלל מעשי זה במבחן - האם אנו יכולים לרצות שכלל מעשי זה יהיה החוק של הכלל. -> בתמצית, השיפוט המוסרי נשען על שאלה פשוטה אחת - האם הכלל המעשי יכול לעמוד בהכללה. אם לא, הרי שאינו מוסרי. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית, השיפוט המוסרי נשען על שאלה פשוטה אחת - האם הכלל המעשי יכול לעמוד בהכללה. אם לא, הרי שאינו מוסרי. -> **המוסר אינו בא לקדם שום תוכן מסוים**, אלא מעמיד במבחן צורני כל פועלה אפשרית. רק אם זו עוברת את המבחן, זוכה היא לתוקף מוסרי ובכלל. -{.is-warning} +!!! warning "" + **המוסר אינו בא לקדם שום תוכן מסוים**, אלא מעמיד במבחן צורני כל פועלה אפשרית. רק אם זו עוברת את המבחן, זוכה היא לתוקף מוסרי ובכלל. -> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf) -###נוסחת האנושות של הצו הקטגורי +### נוסחת האנושות של הצו הקטגורי > עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד קאנט מספק לנו ניסוח נוסף זה של הצו הקטגורי. -##התועלתנות +## התועלתנות ג'ון סטיוארט מיל (1806-1873) הגה את תיאוריית התועלתנות של המוסר, לפיה הטוב המוסרי הוא זה אשר בעקבותו סך כל האושר בעולם הוא המירבי. התועלתנות היא התיאוריה המוסרית הרחבה והמוכרת ביותר בעולם כיום. > It seems to me self-evident that knowingly to do an action which would make the world, on the whole, really and truly worse than if we had acted differently, must always be wrong. @@ -437,7 +437,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk אותה הנאה אינה הדוניזם פשוט - ההנאות, אומר מיל, נבדלות בטיבן ובאיכותן. מעצם איכות זו של ההנאה ששואף אליה האדם - הגבוהה יותר מההנאה הפשוטה - אין מדובר בהדוניזם, הפונה לכאורה לחלקו הבהמתי של האדם. -###"על מין הוכחה שאפשר לתת לעקרון התועלת" +### "על מין הוכחה שאפשר לתת לעקרון התועלת" בבסיסה של כל שיטה ניצבים עקרונות כה בסיסיים עד שלא ניתן לתת להם הוכחה חותכת, טוען מיל. בכל זאת, מציב מיל עקרון בסיסי בבסיס השיטה שלו - אודות מה האושר ומה הכאב^85^. > אי אפשר לתת נימוק לדבר שהאושר הכללי הוא רצוי, אלא זה בלבד שכל אדם רוצה באשרו שלו במדה שהוא מאמין שאפשר להשיגו. אך מכיוון שזו היא עובדה, יש לנו לא רק כל ההוכחה שמרשה לנו טבע העניין, אלא גם כל מה שאפשר לדרוש כדי להראות שהאושר הוא דבר טוב: שאשרו של כל אדם, הוא דבר טוב לאדם ההוא: ושהאושר הכללי הוא, איפוא, דבר טוב לקיבוץ של כל בני האדם גם יחד. @@ -447,10 +447,10 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk מיל ממשיך לטעון שכתוצאה מכך, האושר הכללי הוא הטוב לכלל בני האדם. אולם טענה זו אינה עונה לצו התועלתני - הדורש מכלל בני האדם לרצות את טובתם של כלל בני האדם כפרטים - ולא רק כקבוצה. ## הגיניאולוגיה של המוסר -> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf) -###ה'שליחות הנבואית' של ניטשה +### ה'שליחות הנבואית' של ניטשה ניטשה תופס את עצמו כ*א-מורליסט* - לדעתו, הערכים המוסריים בכלל הם שגיאה. המוסר *עצמו* הוא הזוועה הגדולה בהיסטוריה האנושית, וניטשה שואף לחשוף אותו במעיין פאתוס נבואי גדול. שלושת הפילוסופים שדיברנו עליהם עד כה כולם מנסים לשכנוע אותנו שהמוסר הוא תוצר של התבונה שלנו - טענה שניטשה שולל בבסיסה. כחלק מבשורתו על 'מות האלוהים', ניטשה שולל את התורות המוסריות המטאפיזיות שמציבות לנו סלע איתן להישען עליו - וזורק אותנו במציאות היראקליטית איתה עלינו להתמודד. @@ -462,7 +462,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk > באילו נסיבות המציא לו האדם שיפוטים ערכיים אלה "טוב" ו"רע", ומהו הערך שלהם עצמם? האם עיכבו או קידמו את הצמיחה האנושית עד כה? המהווים הם אות לצוקתם, לדלדלותם, לניוונם של החיים? או להיפך, שמא מתגלים בהם עושרים, כוחם, רצונם של החיים, עוזם, בטחונם, עתידם? על כל אלה מצאתי והעיזותי כל מיני תשובות. ^223^ -###מוסר האצילים ומוסר העבדים +### מוסר האצילים ומוסר העבדים ניטשה מבצע הבחנה בין שני סוגי מוסר - *מוסר האצילים* המציב את ה**טוב** מול **רע**, ו*מוסר העבדים* המציב את ה**טוב** מול ***רוע***. מוסר העבדים הוא זה שדבקנו בו עד כה. אותו טוב אצילי הוא מה שמקדם ומעצים את כוחות החיים שבנו - אומץ, גדלות נפש, אמתיות, עוצמה, יצירתיות ושמחה טבעית. מהיותו סוג של גדלות, טוב זה בהכרח אינו יכול להיות שוויוני. @@ -476,7 +476,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk משום קידוש זה של סירוס העוצמה שניצב בבסיסה של החברה, ניטשה מגדיר אותה כחולנית. -###מוסר ואוטונומיה +### מוסר ואוטונומיה ניטשה סבור שהתבונה חונקת את הרגשות והאינסטינקטים הגדולים שמקורם בעוצמת החיים שלנו, ומהווים את הביטוי לעצמיות שלנו. אותם רגשות ואינסטינקטים, בעוד שיש לעדן אותם, הם הטוב האמיתי, שמוסר העבדים שולל. שאיפתו לאמת מוחלטת שתדריך את המעשים שלנו אינה אטונומיה, אלא *הטרו*נומיה. > היעשה למה שהינך! diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/index.md b/פילוסופיה/בודהיזם/index.md index 87e3b4d9..4983f02c 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/index.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/index.md @@ -8,20 +8,22 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065) ![naksan.jpg](/פילוסופיה/בודהיזם/naksan.jpg) ^מקדש^ ^נאקסאן-סה,^ ^גאנגוון-דו,^ ^דרום^ ^קוריאה^ -> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf) -##מהו בודהיזם? +## מהו בודהיזם? סביב הלמידה על בודהיזם מתעוררות כמה שאלות: > מה בודהיסטים חושבים על?... + > האם בודהיזם הוא בכלל פילוסופיה? + > מדוע ללמוד על בודהיזם? בודהיזם הוא מקשה גדולה - והתשובות שנקבל בין הזרמים והמקומות שונות מאוד. למעשה, הבודהיסטים אינם החשיבו את עצמם מעולם *בודהיסטים* - זהו מונח מערבי מאפיין. הרעיון שהבודהיסטים - המשתרעים על פני בערך שליש מכדור הארץ - הוא נאיבי. התפשטות הבודהיזם ארכה למעלה מאלף שנים, מהודו עד יפן, והתפיסה עברה בדרך שינויים רבים. ובכל זאת, ישנם כמה עקרונות בסיס משותפים. @@ -42,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z [^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית -##עולם המחשבה ההודי +## עולם המחשבה ההודי מקור עולם המחשבה ההודי שהצמיח את הבודהיזם הוא בערך 1500 לפנה"ס, אז מגיעים עמים נודדים - האריות[^4] (Aryana) ופולשים לתת היבשת ההודית. אנו יודעים על האירועים האלו מהוודות (Veda)[^5], הוראות פולחניות לביצוע קורבנות[^10]. ההוראות מתבססות על ההנחה כי העולם הוא מערכת דטרמיניסטית של נסיבות ותנאים, שניתן להבין ולתפעל; אם נציב את המזבח בצורה מסוימת, ונעלה קורבן מסוים עם לחשים מסוימים, נשלוט במציאות - נוריד גשם, נוליד ילדים וכו'[^7]. לאדם[^6] שהחזיק בוודות, אפוא, היה כוח רב, ואחריות גדולה. על אותם אנשים הוטל תפעול הקוסמוס - והם האמינו שאם לא יעשו מלאכתם כיאות, היקום ייחרב. האלים ההודים היו חלק טבעי מהקוסמוס, ולא נעלה כמו האל המונותאיסטי. כשם שחוקי הטבע קובעים בלית ברירה את המתרחש בעולם (אם אפיל את הבקבוק הזה, אין לו ברירה אלא ליפול), לאלים יש חוקים מוחלטים - האדם שיתפעל את הוודות, יתפעל את האלים בלית ברירה. @@ -61,7 +63,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z [^7]: המקום היחיד ביהדות שמחזיק תפיסה דומה היא הקבלה (ובעלי השם) [^10]: הכוונה אינה בהכרח קורבן פיזי של ממש, כמו בעל חיים -###המהפכה האופנישדית +### המהפכה האופנישדית במאה ה6 לפני הספירה, התחוללה בהודו מהפכה שאת סיבותיה אנו מתקשים להסביר. תקופה זו אופיינה במהפכה מחשבתית, שגלומה בטקסטים המכונים האופנישדות (upanishad). מחוללי מהפכה זו ראו במכלול סביב הברהאמינים מעיין עבדות - אני אשלם לברהמין, אצפה בטקסים ומשהו ישתנה במציאות? @@ -81,8 +83,8 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z - מוקשה (נירוונה) איך משתחררים מהסמסרה? האופנישדות הציעו דרכים רבות לשחרור -שחלקן התפתחו לתפיסות אחרות, כמו הג'איניזם[^13] - אך הבודהיזם צמח על סמך ה*נירוונה* - השחרור. רק מי שמצליח להשתחרר *שובר* את מעגל הקיום, ויוצא ממנו. הבודהיזם ייחס סיכוי נמוך מאוד להיוולד כאדם - ולכן, עצם היותך אדם מעידה על הצטברות קארמה שמאפשרת היכרות עם הרעיון של להשתחרר. מי שיצליח לזהות את האמת המוחלטת באשר לקיום, בכך שיזהה את עצמו עם המוחלט, וימחק את הבידול בינו לבין היקום, הוא זה שישתחרר. -> אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט -{.is-success} +!!! is-success "" + אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט [^8]: התפיסה ההודית האמינה בגלגול נשמות נצחי - הקיום ממשיך וממשיך, כל פעם בקיום חדש, בין שברהאמין ובין שחיה כלשהי. [^9]: Tapas - חום פנימי, שהוא עצמו הקורבן. החום הפנימי הזה הוא מעין עליונות על המציאות, שממנה הסגפנים שואפים להשתחרר. @@ -92,7 +94,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z [^13]: התשובה של הג'איניזם היא, כדי לייצר כמה שפחות קארמה שלילית, היא לפעול כמה שפחות. כל צעד, כל פעולה הכי קטנה, פוגעת ביצורים חיים אחרים. הדרך המוחלטת של הג'איניסטים להשתחרר, היא פשוט לרעוב. הג'איניסטים הקיצוניים הולכים עם מסכות גדולות, כדי לא לנשום חרקים, ומטאטאים את הרצפה לפניהם כדי לא לדרוך על כלום. כל צורך שלנו - כמו לשתות או לשבת - מראה על קשר נסיבתי לעולם. אם עולה בכוחנו לגבור על הצרכים האלה, הרי שאנחנו לא קשורים לעולם - אנחנו משוחררים. [^14]: במסורת ההודית, מי שמחזיק את המעגל הוא *מארה* - השד המייצג את המוות ואת תלאות החיים. מארה אינו *רע*, כמו השטן - הוא התגלמות של כל הקשיים הקיומיים. -##הבודהה +## הבודהה אנו יודעים מעט מאוד על הבודהה ההיסטורי. הבודהה לא כתב שום דבר - לא הוא ולא חסידיו הישירים. העדויות הראשונות לקיומו של הבודהה הם ממצאים ארכיאולוגים, שלא מעידים חד-משמעית על הבודהה - רק על כך שהיה חכם, משבט השקיאמוני, ואומרים שהוא השתחרר. עיקר הידע על הבודהה מגיע מאות שנים אחריו. בהודו, אין תרבות כתיבה היסטורית מפותחת, שלא כמו הסינים או המערביים שמתעדים בקדתחנות - בהודו, הסיפור מגמד את ההיסטוריה; עצם כתיבת המילה משחיתה אותה. באופן דומה, הפסלים הראשונים בדמותו של הבודהה הגיעו מאות שנים מאוחר יותר, בהשפעה ההליניסטית של כיבושי מוקדון. עד לאותה העת, המחשת דמותו של הבודהה הייתה אסורה. הבודהה נולד בלומביני, כיום בשטח נפאל, בצפון מזרח תת היבשת ההודית. הוא הסתובב בחייו בסדרה של ערי-מדינה באיזור. השנים שבהם חי שנויות @@ -115,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z [^15]: הראשון הוא שמו הפרטי, השני הוא תואר (ככל הנראה 'נסיך'), והשלישי הוא *החכם לשבט השאקיה*. [^16]: סגפנות אופנישדות ביערות הייתה מאוד 'באופנה' באותה תקופה. -###הבודהה כשמשל +### הבודהה כשמשל כאמור, הסיפור של הבודהה הוא לא תיעוד היסטורי - אלא משל. מה הוא מנסה להגיד? diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md index 87f8c0ae..a6d3757b 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z --- -##אבידהארמה abhidharma +## אבידהארמה abhidharma האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם. @@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות[^15]. המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה. -###מסורות אבידהרמיות +### מסורות אבידהרמיות יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה [Theravāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Theravada), ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה [Sarvāstivāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Sarvastivada) - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים. בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים. @@ -43,8 +43,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...). -> הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה. -{.is-warning} +!!! warning "" + הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה. התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה[^19]; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md b/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md index 5ae9652a..5d6e95b3 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md @@ -11,20 +11,24 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z ה**אני** הוא מושג שהבודהיזם שולל לחלוטין - שורש כל בעית הסבל. -##האטמן האופנישדי +## האטמן האופנישדי המושג האופנישדי לאני הוא **אטמן[^1]** - אך אינו מקביל לחלוטין לתפיסתנו את ה*אני*. הבודהיזם דוגל ב*אנאטמן* - שלילת האני. > מסופר על שני חברים, אודאלאקה ובנו שבטאקטו. האב מבקש מהבן את פרי עץ הבניאן, ומבקש ממנו לפתוח את הפרי. + > הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? הרבה זרעים, משיב הבן. + > האב מבקש מהבן לשבור את אחד הזרעים. הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? כלום, משיב הבן. + > זאת משום, קובע האב, שישנה איזושהי מהות נסתרת, שאין בכוחנו לראות. בתוך הזרעים ישנה המהות הזו, וממנה העץ קיים. אותה המהות הנסתרת היא העצמי (אטמן), המוחלט, הרוח האלוהית שקיימת בהכל. + > אופנישד Chāngodya אותו האטמן הוא *נצחי*, *מהותי*, *חמקמק*. זוהי תפיסה מוניסטית, שמזהה את ה*אטמן* עם ה*ברהמן* - המוחלט. [^1]: *נשימה* בסאנסקריט. שימו לב להקבלה בין *נשימה* ל*נשמה*. -##האנאטמן הבודהיסטי +## האנאטמן הבודהיסטי הבודהיזם, כאמור, *שולל* את האטמן הזה, את אותה המהות הנסתרת, שבה דגלו האופנישדים, ומציב כנגדו את ה*אנאטמן*. אותו *אין-אני*[^2] שולל את התפיסה של אני יציב, נפרד וקבוע, וטוען שההשקפה של 'אני' אינה מבוססת על מה שאנו רואים בעולם, אלא על ניתוח מושגי יבש ובלתי מוצדק. מתוקף מה, קובע הבודהיזם, אנו קובעים שיש אני? @@ -48,8 +52,8 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z 5. תודעה או מודעות ("ויג'ננה") זהו מקור אשליית ה*אני*: הדבר שמארגן את כל הסקנדות האחרות לכדי חוויה מודעת[^4]. **זהו לב ליבה של התפיסה הבודהיסטית**, הסבורה שאין *אני* קבוע, אלא דבר ארעי, רגעי, בלתי מהותי, שנוצר ומת בכל רגע עם כל שינוי. אין הכוונה שדברים מופיעים מעצמם - אלא שאין דבר בלתי-משתנה, שקיים בהכרח. אילו היה דבר שכזה, לא יכול להתרחש שינוי. -> **הסקנדות הן תיאורטיות** - פירוק יבש של ה"אני" שמאפשר לנו להבין את הארעיות. הבודהיזם אינו סבור שישנן סקנדות של ממש בעולם - זהו כלי תיאורטי שנועד לעזור לנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + **הסקנדות הן תיאורטיות** - פירוק יבש של ה"אני" שמאפשר לנו להבין את הארעיות. הבודהיזם אינו סבור שישנן סקנדות של ממש בעולם - זהו כלי תיאורטי שנועד לעזור לנו. מרגע שאנו מבינים שהאני הוא תהליך, ולא משהו קבוע ונצחי, אנו מבינים שאנו יכולים להשפיע על התהליך הזה ולשנות אותו. @@ -67,14 +71,23 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z > --- > > - *אני מוכר כנגסנה*, משיב, *אך המילים אינן אלא כינוי, מושג, תואר עכשווי, שם בלבד - כיוון שלא ניתן לתפוס בן אדם אמיתי.* + > - *שמעו, 500 היוונים ו80,000 הנזירים!*, קובע מילינדה. *נגסנה אומר שאינו אדם אמיתי! איך אוכל להסכים לדבר כזה?*. + > - *האם הגעת לפה בכרכרה?*, שואל נגסנה את המלך. הלה משיב בחיוב. + > - *ומהי המרכבה? הציר? הגלגלים? המסגרת? מוט הדגל, האסל, או הדרבן?*. המלך משיב לכל אחד בשלילה - אף אחד מהדברים הללו לא ייקרא בנפרד כרכרה. + > - *האם ניתן לכנות את אוסף הרכיבים הזה ככרכרה?*, שואל נגסנה. לא, משיב המלך. + > - *האם הכרכרה נמצאת מחוץ למרכיבים שלה?*, שואל נגסנה. ודאי שלא, משיב המלך. + > - *כמה שאלות שלא אשאל*, קובע נגסנה, *לא אגלה את המרכבה. מהי הכרכרה האמיתית? האם הוד מלכותו שיקר?* + > - *לא שיקרתי*, קבע מילינדה. *בכל הדברים האלו, מתקיים הכינוי הזה 'כרכרה'*. + > - *כך בדיוק איתי*, אומר נגסנה. *בחלקי גופי ובחשמת המצרפים, מתרחש הכינוי הזה 'נגסנה'. אולם במציאות המוחלטת, לא ניתן לתפוס את הבן אדם הזה*. + > --- האדם, כמו הכרכרה, הוא בסך הכל עניין פונקציונלי - ולא דבר מוחלט - ושמנו אילו אלא תווית, שמאפשרת לנו להתנהל בעולם. לייחס לדבר ארעי כזה דבר קבוע - הוא מקור הסבל; הניסיון לקבע את האני, להגן עליו, לרצות אותו, להסביר אותו[^5]. האני הוא אשלייה, שהשחרור ממנה יקל על הסבל. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md b/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md index d1dc4002..9ef5e80a 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf) **ארבע האמיתות הנאצלות** הן אמונה בסיסית בבודהיזם, חוצה פלגים ואזורים גיאוגרפיים[^17]. חרף המעמד הבסיסי שלהן, ארבע האמיתות אינן פשוטות כלל - הבודהה עצמו לא היה מתחיל בלימוד הארבע האמיתות - אלא תורה למתקדמים. @@ -21,11 +21,17 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z אך מה *אינן* ארבע האמיתות הנאצלות? > מסופר על אדם שביקש ללמוד עם הבודהה ברגע שהלה יענה לו על כמה שאלות חשובות: + > 1. האם העולם נצחי? + > 2. האם העולם אינסופי? + > 3. האם הגוף והנפש נבדלים? + > 4. האם הבודהה שורד את המוות? + > --- + > בתגובה, מושל אותו הבודהה לאדם הנורה מחץ מורעל. אם אסרב לטפל בך, הוא אומר, עד שלא תגיד לי איזה חץ פגע בך, מאיזו קשת, מהו המיתר ומהי הנוצה, באיזו זווית ומה שם הקשת? אם לא אטפל בך לפני כן, הרי תמות. באותו האופן, הבודהה אינו מתיימר לענות על שאלות פילוסופיות כבדות משקל - אלא לסייע לאלו שסובלים, כעזרה ראשונה. @@ -34,10 +40,11 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z [^17]: הפרשנות של ארבע האמיתות מזגזגת, אבל הבודהיסטים כולם מקבלים אותן. -##הסבל dukkha +## הסבל dukkha > זוהי האמת האצילה בדבר הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות סבל, מוות הוא סבל, צער, יגון, כאב, מצוקה ואי-נוחות הם סבל; שהות במחיצת הבלתי נעים היא סבל, פרידה מהנעים היא סבל; לא לקבל את מה שאנו משתוקקים לו זהו סבל; בקיצור, **חמשת המצרפים** של ההיאחזות הם סבל. -> ^גתין^ ^2014,^ ^81-2^ + +> *גתין^ ^2014,^ ^81-2* ה**דוקה** היא מונח מסנסקריט שקשה לתרגם - סבל לא ממצה אותה. הדוקה היא כאב נפשי, פיזי, השתוקקות בלתי-נענית, חוסר סיפוק. דוקה היא ה*זץ* הפתאומי של הכאב שדורכים על מסמר; היא לשבת בכיסא נוח ולאכול משהו ולגלות שחסר *רק משהו קטן*; היא איזה דגדוג לצאת ולעשות משהו כמו לגלוש; היא לשבת במקום הכי נוח והכי מספק בבית שלך ובסופו של דבר להרגיש מיאוס. שבו במדיטציה בנחת מושלמת - כמה זמן תוכלו לשבת שם עד שתרגישו את הרצפה תחתיכם? זוהי *דוקה*. @@ -52,11 +59,12 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z [^18]: גם כאן, הבודהה לא מוטרד משאלות מטאפיזיות כמו *למה המציאות פועלת בסבל* או *למה האדם חש סבל*. [^19]: הבודהה יוצא כאן כנגד הסגפנות האופנישדית; הכאב אינו מעלה או אמצעי, אלא פשוט כאב. -##ההשתוקקות trsnā +## ההשתוקקות trsnā האמת השנייה היא **טרישנא** (השתוקקות,צמא), שגם היא מונח שקשה לתרגם; בסנסקריט מתארים את זה כצמא של אדם במדבר למים. ההשתוקקות היא התשוקה למה שרוצים, והדחייה של מה שלא רוצים. > זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום. -> ^גתין,^ ^82^ + +> *גתין,^ ^82* @@ -91,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z [^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד. [^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר. -##השחרור nirvana +## השחרור nirvana > זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו ^גתין,^ ^82^ @@ -109,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z [^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו. [^24]: מצב שמושג בצורה טבעית - ולא באמצעות סמים הזייתים, להם הבודהיזם מתנגד בתוקף מתוך אמונה שהמצב שהם יוצרים זמני ומלאכותי, ולא ניתן להטמיע בחיים השוטפים כמו התרגול והלמידה. -##הדרך mārga +## הדרך mārga > זוהי האמת האצילה בדברך הדרך המובילה להפסקתו של הסבל: הדרך האצילה בת שמונה האיברים, כמלומר השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור בנכון, מאמץ נכון, תשומת לב נכונה, וריכוז נכון" ^גתין,^ ^82^ @@ -123,10 +131,10 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z | מוסר[^25] sīla | דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים ופרנסה נכונים | | ריכוז samādhi | מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון | -###חוכמה +### חוכמה החוכמה הבודהיסטית מבקשת להכיר את התפיסה הבודהיסטית, ואת מבנה התודעה והרגשות - להכיר מול מה אנו עומדים. -###מוסר +### מוסר הדגש במוסר הבודהיסטי הוא על **הכוונה** - גם כשאנו מדברים דברי אמת, אם הכוונה שלי אינה נכונה (במטרה להרשים, או לגרום סבל), הרי שלא דיברתי דיבור נכון. הציווי הזה הוא כה קשה, עד שבמנזרים מסוימים נמנעים מלדבר כליל. כך גם לגבי הפעולה הנכונה: גם אם הועלתי לאחר, אך עשיתי זאת ממניע שגוי, לא פעלתי נכון. מנגד, גם אם פגעתי באחר, אך כוונתי הייתה טהורה, הרי שפעלתי נכון. הדרך אינה מוחלטת, כמו בדתות המערב - אין קדושים ואין שטנים. המרשם הבודהיסטי הוא כמו תרופה - כלים שמנסים לעזור. אתה מתפרנס ממקצוע פוגעני - נסה לעשות משהו אחר; אתה מדבר עם אנשים אחרים - נסה לדבר נכון; למרות שיש מנזרים ותפיסות שלוקחים את זה לידי קיצון, ועושים מעט מאוד מחשש לפגוע (כמו הג'איניזם ההודי), המוסר הבודהיסטי הוא כלי מעשי - ולא אידאל. @@ -142,8 +150,8 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z החלקים האלו בלתי נפרדים, וחייבים כולם לבוא יחד. -> [הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה](https://www.tovana.org.il/article/4700) -{.success} +!!! success "" + [הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה](https://www.tovana.org.il/article/4700) כאן יש השואלים -** אז מה הטעם בחיים שכאלה - בלי תשוקות, בלי עצמי, בלי מימוש עצמי - בלי אושר?** בשאלה הזו יש הנחה סמויה בתרבות המערבית, שמקדשת את העצמי ואת המרדף אחרי האושר. הבודהיזם לא מחזיק בתפיסה כזו - שהאושר והמימוש העצמי הם האידיאל - וקובע שהמרדף הזה מוביל להמון סבל[^26]. כל הרעיון הזה הוא כחלום, כהזיה, שלעולם אינו יכול להתממש. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md b/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md index 07cdf2f3..063f36ac 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z --- -##מדיטציה bhavana +## מדיטציה bhavana המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות. בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו. אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית[^1]. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו[^2]. @@ -17,8 +17,8 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z ישנה סברה כלשהי שהבודהיסטים יושבים כל היום במדיטציה - היא כמובן לא נכונה. הנזירים הבודהיסטים קוראים גם תפילות וסוטרות; תורמים מתנות לבודהה; חגים סביב אתרים בודהיסטים; ועוד אינספור פעולות דתיות. זאת משום שהישיבה הצורנית היא רק אחת הדרכים למדיטציה: כל הרכיבים האלו, כשהם נעשים בעוררות מודעות, כניסיון לתרגל ריכוז ודרך טובה - גם הם בהוואנה. ההתכוונות שלנו מאחורי הפעולה היא זו שהופכת אותה למדיטטיבית. -> מדיטיציה אינה רק ישיבה. -{.is-warning} +!!! warning "" + מדיטיציה אינה רק ישיבה. > להימנע מלעשות רע, לעשות טוב ולטהר את התודעה - זו תורתם של הערים ^דהמפדה^ ^183^ @@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z הבודהיזם דוגל גם ביוגה[^9] - שימוש בגוף ובנשימה על מנת ליצור מצבי תודעה אחרים, שיטפחו את הנפש. ישנן, בגדול, שתי קטגוריות של מדיטציה בודהיסטית: -###שלווה +### שלווה מדיטציית שלווה[^7] מבקשת *לעצור* את התודעה, לעצור או לפחות להאט את הזרם האסוציאטיבי הבלתי-פוסק. השאיפה היא להגיע לריכוז עמוק, תודעה אסופה - *סמהאדי*[^11]. > זוהרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומוים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת @@ -49,16 +49,16 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z ככל שמתקדמים ברמות התודעה, אנחנו לא רוכשים *יותר* מהתכונות האלו - אלא מאבדים מהן. פסנתרן מתחיל, למשל, יצטרך לשבת בריכוז ולהתאמן, לזמן את המוטיבציה, לחוש את ההנאה - לעומת פסנתרן קונצרטים, שיכול פשוט לשבת ולנגן. עם הדרך לעבר הסמהאדי, מגיע הצמצום - נעלמת המחשבה המכוונת, תשומת הלב המתמשכת, העונג וההנאה - ונשארים רק עם הסמהאדי. -> ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה -{.is-warning} +!!! warning "" + ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה -####תודעה אסופה - סמהאדי +#### תודעה אסופה - סמהאדי השאיפה במדיטציה הזו היא למצוא נוגדים לחמשת המזהמים[^10]: התשוקה לעונג החושי, סלידה ושנאה, קהות ולאות, אי-שקט ודאגה, וספק. היא מבקשת לעשות זאת בזכות ה*סמהאדי* - ריכוז עמוק באובייקט אחד - תכונה בסיסית של התודעה, ושהייה - נוכחות. היכולת שלנו לריכוז עמוק אמנם מולדת, אך חלשה ואינה מפותחת - ואנו שואפים לטפח אותה. האובייקט יכול להיות הנשימה, להבה של נר, או מחשבה. הכוונה היא לבצע אי-התניה, כדי שהתודעה תוכל לשהות באותה הנקודה בלי הפרעה. הבודהיסטים מאמינים שבשלב מסוים, התודעה לא רק מסוגלת להתרכז רק בדבר אחר - אלא להתרצות מדבר אחד. זו יכולת בסיסית ומהותית בבודהיזם. -####תודעה מרוכזת - סאטי +#### תודעה מרוכזת - סאטי לעומת הסמהאדי, רכיב ה*סאטי* הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא *להיות מרוכז*, והסאטי הוא *לזכור להיות מרוכז*, מרגע לרגע. -###תובנה +### תובנה מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים. המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם: @@ -72,9 +72,10 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z עכשיו דמיינו מה נוכל להבין בהסתכלות כזו על הגוף כולו - ואפילו רחוק יותר, על המחשבה. > כפי שבנאי או שולייה של בנאי, הבוחן את ידית האיזמל שלו ורואה בה את טביעות אצבעותיו ואגודלו, אינו יודע עד כמה נשחקה הידית באותו היום או ביום הקודם או לפני כן, אולם הוא יודע כאשר נשחקת הפיסה האחרונה שלה - כך גם הנזיר שעוסק במדיטציה אינו יודע עד כמה נשחקו המזהמים באותו היום או ביום הקודם או לפני כן אולם משנשחקה הפיסה אחרונה \[שלהם\] אז הוא יודע. + > Anguttara Nikaya, גתין 231 -###אמונה ואמון +### אמונה ואמון יש הנחה במערב שהבודהיזם הוא דבר רציונלי גרידא. ראו את הסוטרה הזו: @@ -87,8 +88,8 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z על סמך האומנה הזו, הבודהיזם מוצג כאמונה רציונלית - *מדוע שתאמין לי? נסה בעצמך!*. אולם, אסור להתעלם מיסוד האמונה - *שרהאדא*[^4] - שקיים בבודהיזם, ולעיתים מודחק במערב. האמונה בבודהיזם אינה רציונלית גרידא; אלו שעושים מדיטציה כי ראו את הבודהה זוכה להארה אינם עושים זאת בהכרח מתוך היקש לוגי - אלא גם ממשאלת לב. המדיטציה עצמה כרוכה במידה מסוימת של אמונה, ועובדת יותר טוב עם ביטחון בכך שהיא עובדת, שאינו בהכרח מושרש לוגית. -> המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת) -{.success} +!!! success "" + המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת) [^1]: חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי. [^2]: שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md index 44fc77dd..80e1355d 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md @@ -8,25 +8,25 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613) -> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf) ![禪-ouyang.svg](/פילוסופיה/בודהיזם/禪-ouyang.svg) -##מה זה "זן"? +## מה זה "זן"? -###המערב פוגש את יפן +### המערב פוגש את יפן **זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב? הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה. ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*. -###אוריינטליזם ואוקסידנטליזם +### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית. @@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z זן[^1]. -###זן והתרבות המודרנית +### זן והתרבות המודרנית בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים. רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4]. @@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z {.is-info} -##מקורות הזן +## מקורות הזן **זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*). @@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z 1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב. -##הקשיים והמטרות בהשוואה לזן +## הקשיים והמטרות בהשוואה לזן הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים: @@ -85,7 +85,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z הרעיון בהשוואת הזרמים הוא לא ליצור פילוסופיה חדשה, עולמית - אלא להשפיע על הפילוסופים עצמם, וליצור דיאלוג, שפה חדשה, תפיסת עולם חדשה. -###האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית +### האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית כדי להתנסות בפילוסופיה השוואתית, נשווה בזעיר-ענפין בין ההגות של [**D.T. Suzuki**](https://en.wikipedia.org/wiki/D._T._Suzuki) ו[Pierre Hadot](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Hadot). נשאל את סוזוקי - *האם זן היא פילוסופיה?*, ולכך משיב diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אמת.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אמת.md index d6562339..3e9394df 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אמת.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אמת.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z --- -> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf) ## האמת כאימון הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*. @@ -19,7 +19,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש *אמת שלי* ו*אמת שלך* והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי. -##האמת כדרך +## האמת כדרך המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו *מסך עשן* שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את ה*אמת* ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים *אמת* אלא *דרך*, לא *מה נכון* אלא *מה עושים*. זוהי פילוסופיה של *חיפוש דרך*, לעומת פילוסופיה של *חיפוש אמת*. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת *על* העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - ב*אמת*. @@ -27,13 +27,14 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות. {.info} -##לינג'י - האמת כאין +## לינג'י - האמת כאין -> [טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf) לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן - > There's no Buddha, no Dharma no practice, no enlightenment + > If you meet the Buddha, kill the Buddha לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום ש*החיפוש הוא בעיה* - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md index f68a7497..1a47ed33 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md @@ -13,8 +13,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z במסורת מודגש ה*kōan* (公案) - מקרה ציבורי - לרוב מעלליו של מורה עבר. המקרים האלו לרוב לא עובדים לפי חוקי הלוגיקה הרגילה, והתלמידים ההוגים בהם מתבקשים להכניס את עצמם לתסריט המוזר הזה. -> מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים. -{.is-info} +!!! info "" + מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים. אלו משחקים מאוד מוזרים, שכופרים בכללי ההיגיון שלנו; תחשבו על זה - מורה זן, שמאמין בטבע-בודהה המתגלם בכל היצורים החיים, *חותך יצור חי במנזר בודהיסטי?* רק כדי להבליט נקודה? @@ -22,23 +22,26 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z > כשאינך חושב על טוב ואינך חושב על רע, + > הראה לי את פנייך המקוריים, בטרם נולדו אביך ואימך. > > עשרה ימים עסוקים בסידורים במנזר; + > חפשו אותי אם אתום רוצים בבית המרזחי, בית הזונות, או בשוק הדגים + > *איקיו, אנתולוגית ענן משוגע* בניגוד לבודהיזם הקלאסי, שם הדברים האלו לא יעלו על הדעת, בכתבי הזן יש לו מעט דוגמאות כאלו. הם אפילו לא קשורות לאמיתות ההיסטוריות; בין אם נאן-שואן באמת חתך את החתול או לא, עצם הנוכחות שלהם בכתבים אומרת משהו[^1]. -> המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf) -{.is-danger} +!!! danger "" + המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf) זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר? -##הרקע התרבותי של אתיקת זן +## הרקע התרבותי של אתיקת זן -> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf) במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים. @@ -54,12 +57,12 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z על כל הרקע הזה, אומר קאסוליס, אף אחד לא מדבר - למרות שזה מאוד מהותי לזן. -> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם. -{.is-success} +!!! is-success "" + הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם. -##מוסר בודהיסטי +## מוסר בודהיסטי -###Sīla +### Sīla התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים: @@ -71,18 +74,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל. -###Vinaya +### Vinaya התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית. -###戒律 Jielu +### 戒律 Jielu זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן. -##אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות +## אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות -> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf) ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3] @@ -91,7 +94,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה: -###יושרה +### יושרה זוהי האתיקה המערבית. @@ -99,7 +102,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה. -###אינטימיות +### אינטימיות זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה). @@ -107,12 +110,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z הפעולה לא מונחית מטוב ורע, אסור או מותר, אלא מתוך מושכל ולא-מושכל (האם זה יביא טוב בעולם?). -> נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי. -{.is-info} +!!! info "" + נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי. המוסר האינטימי מונחה מחמלה, ולא מציות; היא לא חד-חד ערכית, אלא מצבית ורבת שאלות. היא דורשת מאיתנו היענות למצב - לא *מה נכון לעשות*, אלא *מה נכון לעשות **עכשיו**?*. > To directly know the pain (wisdom) is to feel the pain as one's own (compassion). There need to be no recourse to evalutating abstract or general moral principles or universal rights. Intimacy's ethics and its way of knowing are by this process intimately linked + > *Kasulis, 10* העבודה האתית, אומר קאסוליס, היא לימוד ידיעה של האחר (ודרכו, את עצמנו). המושג היפני לאתיקה כזו היא *ג'יריריטה* - 自利利他 - @@ -123,39 +127,40 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z גישה של רווח לעצמי ורווח לאחר. -> **בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם. -{.is-warning} +!!! warning "" + **בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם. [ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי. -##אתיקת זן במערב? +## אתיקת זן במערב? ועכשיו מה עלינו לעשות, שואל קאסוליס? האם על המערב לאמץ את ערכי הזן? אחת האמירות בזן היא לא לקבל אף אמירה; לקבל אותו היא סתירה מסוימת. ומהצד השני, האתיקה של האינטימיות לא תעזור לנו לכונן חברה עם משפט ויחסי מרות. המפתח, אומר קאסוליס, היא לנוע בין שני הקצוות האלה - המוסר המערבי, המוחלט והסמכותני, והמוסר של הזן שמתבסס על היושרה והאינטימיות. -> ביפן, למשל, היה נהוג עד לא מזמן - ועד היום במקומות מסוימים - להשתמש באלימות פיזית אפילו במקומות עבודה - *למה לא הגשת לי את הדו"ח הזה??* (לאטמה). בסט הערכים של אתיקת האינטימיות, זה מקובל - במערכת היחסים בין הממונה לעובד. ואז כשהגיעו המערביים למנזרי הזן, למשל, והתחילו לשבת, פתאום הם לא היו מרוצים שמרביצים להם עם המקל, להפתעתם של המורים היפנים (זה חלק מהעניין!). היום נהוג לשים שלטים במקום של כל מודט שמסמן אם הוא מוכן או לא מוכן שיפוצצו אותו עם המקל, שזה היסטרי. -{.is-info} +!!! info "" + ביפן, למשל, היה נהוג עד לא מזמן - ועד היום במקומות מסוימים - להשתמש באלימות פיזית אפילו במקומות עבודה - *למה לא הגשת לי את הדו"ח הזה??* (לאטמה). בסט הערכים של אתיקת האינטימיות, זה מקובל - במערכת היחסים בין הממונה לעובד. ואז כשהגיעו המערביים למנזרי הזן, למשל, והתחילו לשבת, פתאום הם לא היו מרוצים שמרביצים להם עם המקל, להפתעתם של המורים היפנים (זה חלק מהעניין!). היום נהוג לשים שלטים במקום של כל מודט שמסמן אם הוא מוכן או לא מוכן שיפוצצו אותו עם המקל, שזה היסטרי. -> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf) רייט אומר, לאור [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf), שבניגוד לתרבויות המערב, המוסר הבודהיסטי לא שיחק תפקיד חשוב בהתעוררות, וקומה מוסרית אינה הייתה חלק מאימון הזן. רייט הולך צעד אחד מעבר לקאסוליס, וקובע כי הזן חייב להתפתח ולהשתנות בצורה אחרת. בכתבי הזן, הוא אומר, אין ממש דוגמאות להתנהגות מוסרית - להיפך: יש הרבה דוגמאות להתנהגות א-מוסרית[^4]. במקום זאת, הזן מדגיש את ההתעוררות הספפונטנית, הויתור על האני. החזקת עקרונות המוסר אינה לשם היות אדם מוסרי, אלא כאימון בויתור על החשיבה. > בהרבה מסורות יש תרגול *מטה* - חמלה - שבו אתה מקדיש את האנרגיות הטובות מהמדיטציה שלך למעגלים הולכים ומתרחקים ממך של אנשים שסובלים - אני משפחה, חברים, מכרים, ועד למעגלים שממש עוינים לך, כתרגול בחמלה. **בזן אין תרגול כזה** - כי הוא מבקש לא לכפות על העולם מושגים כמו *חמלה*, אלא פשוט לפעול בו באופן ספונטני, בלי האגו - ובמידת מה בלי המוסר. -> אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה. -{.is-info} + +!!! info "" + אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה. לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה. -##מוסר בודהיסטי? +## מוסר בודהיסטי? -> [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf) ג'ין פארק, חוקרת בודהיזם קוריאני (*סאון*) חוקרת את אתיקת הבודהיזם מנקודת מבט אותה היא מכנה *אתיקת מתח* (Tension Ethics). בקוריאה, בניגוד ליפן ולסין, הזן דומיננטי לחלוטין, ולכן הוא ער ופועל גם בתחום המוסר. ג'ין מבקשת לבחון את היחס של הזן הקוריאני לאתיקה מנקודת מבט פוסט-מודרנית, וככה מבקשת להראות שיש אפשרות לאתיקה פוסט-מודרנית, גם במסורת הזן - שקרובה לה מאוד. @@ -170,11 +175,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות. > To learn the Buddha Way is to learn one's self. To learn one's self is to forget one's self. To forget one's self is to be confirmed by all dharmas. To be confirmed by all dharmas is to cast off one's body and mind and the bodies and minds of others as well. All trace of enlightenment disappears, and this traceless enlightenment continues on without end + > *דוגן, הקואן הגלוי* (現成公按) איך מתמודדת פארק עם הפער הזה? דרך ההגות של מורה הזן [Wonhyo](https://en.wikipedia.org/wiki/Wonhyo) (원효) - > הן כללי ההתנהגות והן העבירה עליהם מבוססים על סיבתיות והתנייה, \[קרי הם ריקים]. לכן, מי שחושב שבכלל שכלל התנהגות אינו קיים \[ברמה המוחלטת], כללי ההתנהגות אינם תקפים כלל, אותו אדם יאבד את כללי ההתנהגות לנצח. למרות שהוא לא מפר את הכללים על ידי חשיבה כזו. זאת מכיוון שאותו אדם מכחיש את הקיום היחסים (תופעתי) של ככלי ההתנהגות. באותו אופן, אם מישהו טוען שכללי ההתנהגות כן קיימים (ברמה מוחלטת), אף על פי שאותו אדם יכול לקיים את הכללים, על ידי קיום הכללים, אותו אדם מפר אותם. זאת מכיוון שאותו אדם מפר את המאפיינים האמיתיים של כללי ההתנהגות. + > *Wonhyo, 1979. p.1.585a*; trans. in Park, 2009, 416* כללי התנהגות לא קיימים ברמה המוחלטת, וונהיו אומר - להרוג נמלה זה לא כמו להרוג אויב זה לא כמו להרוג בזדון זה לא כמו להרוג בשגגה. אבל אין פירוש הדבר שאין לכללים האלו תוקף - זו טעות מרה; תוקפם של הכללים כיחסיים עדיין עומד: כשם ש*אתה* תופעה, ו*אתה* יחסי, ככה גם הכללים - והם חלים גם עליך. ומנגד, אם אדם פועל מתוך גישה של כללי התנהגות מוחלטים - אל תהרוג כי אל תהרוג - הוא *עדיין* מפר את הכללים: להבין שזה יחסי זה חלק בלתי-נפרד מהעניין. *אל תהרוג* נועד לחמלה; אם מגיעים להרוג את כל החברים שלך ואתה מקבל את זה כי *היי, אסור להרוג* - פספסת את העניין! @@ -182,6 +189,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z [Pojo Chinul](https://en.wikipedia.org/wiki/Jinul) (보조지눌) הוא יורשו המודרני יותר של וונהיו, ואומר את הדבר הבא על תפיסת הזן - > מתרגלים בזממנו טוענים לעתים קרובות, 'אם אדם מסוגל להתבונן בטבע הבודהה שלו בבירור, הנדר וההתנהגויות האלטרואיסטיות יתממשו באופן טבעי'. אני, לא סבור שזה המקרה. לראות בבירור את טבע הבודהה של האדם הוא להבין שיצורים חיים והבודהה שווים ושאין אפלי בין אין 'אני' לבין אחרים. עם זאת, אני חושש, שאם אדם לא יקיים את נדר החמלה, הוא יתנוון (יקפא) במצב של שלווה + > *Chinul, 1209\1979-1989, p.755b; Buswell, 1983, p.307* בתמצית, להיות בודיסאטווה, אומרת פארק, זה לעזור לאחרים מבלי לייצר את ההכרה שאני עוזר לאחרים - כל הזמן לראות אחרים, אבל להיות מודע לזה שזה לא ממקום של התנסות, רחמים או עזרה עצמית. **הדבר הכי גרוע שבודהיסאטווה יכול לעשות**, אומרת פארק, **הוא להגדיר את עצמו כבודהיסאטווה**. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md index 9a01f4a5..a61334eb 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z --- -> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf) תפיסה פסיכולוגית-קוגניטיבית עכשווית היא **Embodied Congnition**, שטוענת כי התודעה לא קיימת כשלעצמה, אלא מתגלמת בגוף. זו תפיסה שמנסה לעמוד על הקשר הבלתי-נפרד בין גוף לתודעה - המוח, הגוף והסביבה - כמכלול אחד שיוצר *הכרה* (בניגוד לתפיסת הגוף-נפש העולה מ*הבעיה הפסיכופיזית*). -> **Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour -{.is-info} +!!! info "" + **Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה? @@ -30,6 +30,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z מרלו כופר ברעיון של אמת פילוסופית שחוצה הקשרים ותרבויות, כמו שלרוב מחפשים בפילוסופיה המערבית, ומבקש להסתכל על הדברים בהקשרם - הגוף, התרבות, והסביבה כבלתי-נפרדים. > Sensing, in contrast with knowing, is a living communication with the world that makes it present to us as the familiar place of our life + > *Phenemonology of Perception*, pp. 79/53 @@ -37,12 +38,12 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z עם חזרתו ליפן, לקיוטו, רצה דוגן ללמד את הקהל הרחב[^6] את המדיטציה הישובה, ה*זאזן*. הוא נתקל בהתנגדות אדירה (בעיקר ממסורת ה*טנדאי*). הוא נדחק למנזר מבודד ביפן ([*אייהייג'י*](https://en.wikipedia.org/wiki/Eihei-ji)), והפך אותו למרכז תרגול מוביל - הוא נחשב כך עד היום. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא. -##היחס לגוף בבודהיזם +## היחס לגוף בבודהיזם ישנן לא מעט התייחסויות שליליות במסורת הבודהיסטית לגוף - כדבר שמעורר השתקקויות, שמפריע להתעוררות. אולם, ארז טוען (בניגוד לאולסון, כותב המאמר) שהיחס של הבודהיזם לגוף הוא יותר אמביוולנטי[^5]. @@ -50,12 +51,12 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z -##גוף וזמן +## גוף וזמן עבור דוגן, זמן איננו אלא רעיון - אין לנו היכולת לתפוס זמן מעבר לחוויה. פרחי הדובדבן אינם מציינים את האביב; פרחי הדובדבן *הם* האביב. הזמן הוא איזשהו מימד אשלייתי - אנו מייצרים ציר זמן וצופים דרכו על החיים מבחוץ - אבל, לפי דוגן, זו שגיאה; כל אחד מהמופעים שלנו הוא ביטוי של ה"זמן". במקום זמן, דוגן קורא לעסק הזה *זמן-מהות* 有時 (Uji) -> המלצה: [*A Tale for the Time Being*](https://en.wikipedia.org/wiki/A_Tale_for_the_Time_Being), רומן של סופרת יפנית שקשור בתפיסת הזמן הזו. -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: [*A Tale for the Time Being*](https://en.wikipedia.org/wiki/A_Tale_for_the_Time_Being), רומן של סופרת יפנית שקשור בתפיסת הזמן הזו. > Do not look upon time as ‘something that just flies away’: do not teach yourself that ‘flying away’ is simply how time functions. Were we to endow time with the property of ‘flying away’, there would undoubtedly be a gap left by the time that has flown. Should anyone have not yet heard teaching upon the principle expressed by the phrase ‘just for the time being’, he may still think of time only a ‘something which has gone away’. In short, everything whatsoever that exists in the whole universe is a series of instances of time @@ -81,9 +82,10 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l כל רגע ורגע הוא הוויה מצומצמת נבחנת - כמו אוסף כזה של מעגלים, מיקרוקוסמוס קטן משלו. -##גוף ועולם +## גוף ועולם > The fundamental philosophical act \[is to]... return to the lived world beneath the objective world + > pp 83/57 @@ -98,8 +100,8 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l פונטי סבור שהמנח הפיזי שלנו בעולם - איך אנחנו עומדים, לאיזה כיוון אנחנו פונים, וכו' - הוא רקע לכל חוויה תפיסתית. -> המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf) -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf) - חוש קינסתטי (Kinsthetic sense) וסכמת גוף @@ -128,20 +130,21 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l דוגן אומר - > You should consider carefully that the Buddha-dharma has always maintained the thesis of the non-dual oneness of body and mind. Nevertheless, how can it be possible that while this body is born and dissolves, mind alone departs from body and escapes from arising and perishing? If there is a time when they are not, the Buddhist teaching must be false indeed.... you should see the truth that as all the Buddhas of the past, present and future are awakened and practice the Way, they do not leave out of our bodies and minds. To doubt this is already to slander them. As we reflect quietly upon this matter, it seems quite reasonable that our bodies and minds enact the Way… + > **Shōbōgenzō** בסופו של דבר, אומר דוגן, הגוף-רוח שלנו הוא מה שמגלם את הדרך; אולם, כאן הוא גם נבדל ממרלו-פונטי. -##גוף וחלל +## גוף וחלל סארטר מבדיל בין *being-in-itself* ל*being-for-itself*[^7]. מרלו-פונטי בונה על הרעיון הזה וקובע כי, מצד אחד, הגוף אינו העולם. מנגד, הגוף הוא האמצעי היחיד שיש לנו לחוות את העולם, ודרכו התודעה מתעצבת על פי מה שהוא חווה. כמו שמים מתעצבים לפי הכלי שבהם הם נמצאים, כך גם התודעה מתעצבת לפי התודעה שלנו, והגוף מכתיב את העולם - הוא קובע מה גבוה, מה נמוך, מה ישנו ומה אינו, באופן דינאמי - ולהיפך: העולם מעצב את הגוף וקובע אותו. לחוות גוף זה לחוות את העולם - ולהיפך[^8]. -> תחשבו על שמיעה. אין לנו נגישות אמיתית לצליל: קולות לא מגיעים למוח שלנו. קולות מרעידים את האוויר בגלי קול, שפוגעים באור התוף, שגורר עוררות חשמלית עצבית ומגיע, בסדרה של חומרים, למוח - אין למה שמגיע למוח שום קשר לצליל; המוח *מדמיין*, בעקבות הדבר הזה שמגיע, קולות. כמו שקוראים תווים - אם הקריאה חלקה, אתה *מסתכל* על התווים ו*שומע* צליל - העולם מכתיב את השמיעה, לא הצליל. -{.is-info} +!!! info "" + תחשבו על שמיעה. אין לנו נגישות אמיתית לצליל: קולות לא מגיעים למוח שלנו. קולות מרעידים את האוויר בגלי קול, שפוגעים באור התוף, שגורר עוררות חשמלית עצבית ומגיע, בסדרה של חומרים, למוח - אין למה שמגיע למוח שום קשר לצליל; המוח *מדמיין*, בעקבות הדבר הזה שמגיע, קולות. כמו שקוראים תווים - אם הקריאה חלקה, אתה *מסתכל* על התווים ו*שומע* צליל - העולם מכתיב את השמיעה, לא הצליל. דוגן אומר - @@ -158,7 +161,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our תחשבו שאתם רואים הרים מרוחקים. איפה הם קיימים? הם לא יכולים להיות רק בראש שלי - הם גדולים מדי. הם לא יכולים להיות רק שם - הנה, אני תופס אותם. איפה אני נגמר וההרים מתחילים? אין באמת הפרדה ברורה, כמו שאנחנו נוטים לחשוב. -##גוף ותפיסה +## גוף ותפיסה מרלו-פונטי כותב - @@ -168,6 +171,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our ודוגן אומר - > When even for a moment you express the Buddha’s seal by sitting upright in Samadhi the whole phenomenal world becomes the Buddha’s seal and the entire sky turns into enlightenment. + > *Shōbōgenzō* דוגן סבור שלתודעה יש שלושה מצבי פעולה: @@ -185,17 +189,17 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה. -##סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן +## סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים. אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו. -##זאזן כטקס +## זאזן כטקס -> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf) טייגן דן לייטון, במאמרו, סוקר את הטקסיות שבמדיטציית הזן הישובה - זאזן (坐禅). טייגן כותב - @@ -206,8 +210,8 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן. -> האם ה*זאזן* זוכה למעמד מיוחד לעומת שאר פעולות היומיום? בגדול, **כן**; הישיבה, לפי זאזן, היא *גילום הבודהה*. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תשב. ומהי מדיטציה טובה? מדיטציה שעשינו; עצם הנכונות מספיקה להיות בודהה. -{.is-info} +!!! info "" + האם ה*זאזן* זוכה למעמד מיוחד לעומת שאר פעולות היומיום? בגדול, **כן**; הישיבה, לפי זאזן, היא *גילום הבודהה*. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תשב. ומהי מדיטציה טובה? מדיטציה שעשינו; עצם הנכונות מספיקה להיות בודהה. > It is the seated Buddha that Buddha after Buddha and Patriarch after Patriarch have taken as their essential activity. Those who are Buddhas and Patriarchs have employed this essential activity... for it is the essential function @@ -216,14 +220,14 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our היחס הזה מתבטא בעמדה של דוגן לגבי דרשות - הרצאות של מורה לתלמיד. התפיסה הרווחת היא שהמורה מעביר מחוכמתו לתלמיד - אבל דוגן חושב שעצם הנוכחות בהרצאה, ההקשבה לה, אינה נופלת במעמד שלה מלדעת את הידע הזה. -> [מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן. -{.is-success} +!!! is-success "" + [מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן. במנזרי הזן, הטקסיות והכלים המוזיקליים הם שמנהלים את חיי היומיות - דיבור אסור למעט מטרות מעשיות, והנזירים ממעיטים בו ככל האפשר. הכלים הם חלק בלתי נפרד מהטקסים האלה - הגונג, הפעמונים ותופי הזן. הטקס הוא לא גילום של דמות מסוימת (כמו אצלנו בליל הסדר, למשל), אלא היות-בודהה חי, פועם ומתמשך. -> [מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן -{.is-success} +!!! is-success "" + [מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה). diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה.md index 5c0cf889..1e73f682 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה.md @@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z ![86ea1a73b24c5d7e85a35703b15ae5ef.png](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/86ea1a73b24c5d7e85a35703b15ae5ef.png) > The world is bound by passion, also by passion it is released + > *Hevajra Tantra* כמו שה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*. @@ -19,19 +20,19 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z אם העולם כרוך בתשוקות, סבורה הטנטרה, אולי אפשר להשתמש ברעל הזה כדי להשתחרר. -##מנטרה, מודרה ומנדלה +## מנטרה, מודרה ומנדלה הגילום הטנטרי מתייחס לשלושה היבטים אנושיים: הגוף, התודעה והדיבור. הטנטרה אומרת שבאמצעות נוסחאות כאלה ואחרות האדם מסוגל לעורר בו חוויה של *המוחלט* - המציאות כמו שהיא - באמצעות השלושה האלה. ארז מתאר את זה כאילו ליקום יש איזשהו *תדר*, כמו כיוון מוזיקלי, שאפשר להתכוונן לפיו. -###מנטרה +### מנטרה ה**מנטרה** היא אמצעי להתכוונן לתדר הזה. לעיתים היא מאוד מוזיקלית, וחזרתית - זמזום של צליל או משפט שוב ושוב, והתמרה של תודעה בתהליך. -###מודרה +### מודרה ה**מודרה** הן תנוחות ידיים מאוד מסוימות, עם משמעות סמלית עמוקה - כמו תנועת צירוף הכפיים 🙏. המודרה היא לא רק בידיים - היא פעילות של כל הגוף, גיוס של התודעה. אפילו ישיבת הזאזן היא סוג של מודרה. -###מנדלה +### מנדלה ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה. @@ -39,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...* -##זן וטנטרה +## זן וטנטרה מה לזן ולטנטרה? למסורות יש הרבה דברים משותפים: diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md index b413ad3b..7aaf7c8e 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf) -> **זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1] -{.info} +!!! info "" + **זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1] בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה. @@ -28,8 +28,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z הזן עובד על אותו העיקרון - התרגול חושף איכויות חדשות של התודעה, שהמורה משכלל ומכוון - אם הרגשת ככה וככה, עכשיו תתמקד בכזה וכזה. -> מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית -{.is-warning} +!!! warning "" + מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת - @@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z כל עוד יש לך מושג מסוים של בודהה, הוא גורר מושג של *אתה* - ושניהם יימנעו ממך להשתחרר, משום שהם מפרידים אותך מהשאר. -##תפיסת הריקות +## תפיסת הריקות > חומר אינו שונה מריקות, ריקות אינה שונה מחומר. זה שהנו חומר הוא ריקות, וזה שהנו ריקות הוא חומר... באותו האופן תכונתן של כל התופעות הוא ריקות; הן אינן נוצרות ואינן כלות; אינן עכורות ואינן צלולות; אינן מלאות ואינן חסרות. לפיכך, שריפוטרה, בריקות אין חומר, אין תחושות, אין תפיסות, אין נטיות קודמות ואין היכרות... אין ידיעה, אין הישג ואין אי-הישג. לפיכך, בזכות האי הישג, ומשנסמכו על החכמה השלמה, מוסרת מכשלת התודעה של הבודהיסטוות. משום שבתודעתם אין כל מכשלה, הם אינם מפחדים, הטעות ותקוות השווא מהם והלאה, והם מגשימים לחלוטין את הנירוונה (Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom” @@ -45,12 +45,13 @@ aka. Heart Sutra)[^4] הזן יורש את [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5]. -> המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6 -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6 נגרג'ונה מרוקן את תוכן המציאות שלנו לחלוטין, עד שלא נותר דבר - מהלך שהזן ממשיך. *אל תטעה לחשוב שמשום שדבר ריק, הוא לא קיים*, אומר הזן. המציאות אינה בלתי-קיימת, היא אינה אשליה - נהפוכו; היא קיימת *משום* שהיא ריקה. בכך שרוקנו את האל מהכל, מצאנו את האל. > It is empty of a separate, independent exsitence. It cannot just be by itself. It has to inter-be with the sunshine, the cloud, the forest, the logger, the mind, and everything else. It is empty of a separate self. But empty of a seperate self means to be full of everything... + > Thich Nhat Hahn, 2009, 6-7 היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6]. @@ -75,7 +76,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4] הזן מבקש להחזיר את הזן להחזיר את התודעה למצב ה**טבעי** - לטבע הבודהה. -##טבע בודהה +## טבע בודהה > tathāgatagarbha ( lit. "the womb of the thus-come-one") buddhadhātu (lit. ”Buddha-realm or Buddha-substrate“) Avatamsaka Sutra (~0 - 3rd or 4th century CE) @@ -88,6 +89,7 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE) > משמעותה האמיתית של המהאינה היא העיקרון של תודעה אחת בעלת שתי פנים. אחד הוא פני התודעה במונחים של המוחלט (ככות[^9]), והאחר הוא התודעה במונחים של התופעתי (סמסארה). כל אחד מאלה חובק את כל אופני הקיום. מדוע? כי שני פנים אלה מכילים זה את זה + > *התעוררות האמונה במהייאנה* הטקסט הזה, שהשפיע מאוד על הזן בסין, מתמצת בפנינו את תפיסת ה*ככות* - המציאות כמו שהיא, היא לא יותר מאשר *זה*: כשעולה מחשבה, תפיסה, תשוקה - זה כל מה שיש - אין ככות, אין ריקות, אין טבע-בודהה, היא פשוט *זה*. התהפכות ודשדוש בכל אלה היא *סמסארה* - סבל. כל הדברים האלו הם תופעות על גבי מצע התודעה, והם קשורים קשר מוחלט - אין מצע בלי תופעות, ואין תופעות בלי מצע - הם כשתי צדדים של כף היד. ההכרה בכך מקנה כוח אדיר, והיא מה שמבקשת מסורת הזן לעשות[^10]. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md index 6ff940f6..cec4f835 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf) הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם. @@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן. -##קונפוציוניזם +## קונפוציוניזם קונפוציוס (*קונג פו צה*) - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים: - *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה. @@ -30,6 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z > ין יואל שאל (את קונ') על האנושיות. אמר המורה: ךגבור על עצמך ולשוב אל כללי הטקסים, זה מימוש האנושיות. מי שיכול לגבור על עצמו ולשוב אל כללי הטקסים ליום אחד יהיה אנושי בעיני העולם כולו.... > > אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו + > *מאמרות*, *12:1* דוגמה לתפיסה הזו היא *קליגרפיה* - האומנות הנעלית בכל מזרח אסיה. אם נלך לאיש מקצוע, הוא ילמד עלינו באמצעות הכתב שלנו. באסיה, עושים הפוך - כותבים לפי התבנית האידיאלית, ובכך מתאמנים על הדברים כיצד שהם *צריכים* להיות - אתה משנה את עצמך ומתאמן מעצם למידת התבנית. *איש המעלה* הקונפיוציוניסטי יכתוב יפה; מי שאינו כותב יפה - אינו *איש המעלה*; טקסים יומיומיים פשוטים - איך אוכלים, הולכים, מתלבשים, כותבים - הם ההתקדמות הרוחנית ממש. @@ -43,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z כל פעולה בעולם מוכתבת בחוקים, טקסים, שמעצבים דרך ההתנהלות הזו את האופי. ישיבה זו הפעלה של הגוף; קליגרפיה היא הפעלה של הגוף; שתיית תה ותרגול אומנות לחימה הן הפעלות של הגוף; הדגש הקונפיוציוניסטי מדגיש מאוד את הפעולה, יותר מהבודהיזם הדוגל בישיבה שקטה. -##דאויזם +## דאויזם **דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר. החכם שהגה את הדאויזם - *לאו-צו* - ספק דמות מיתולוגית ספק היסטורית - יצר תנועה שמאז ומתמיד מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה לקונפיוציוס, ודוגלת ברעיון ה**wu-wei** (無為) - *היעדר פעולה*, ללא עשייה מכוונת, *non-action* - פעולה טבעית זורם. הדימוי החביב על ארז היא שחייה בנהר זורם; הדרך היחידה לעשות זאת היא לשחות עם הזרם - אחרת תטבע. @@ -53,42 +54,60 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z לאו-צה אומר שהטבע זורם באיזושהי הרמוניה מסוימת - לכל כח יש כח נגדי[^6] - > יש ואין נולדים זה מזה + > קשה וקל משלימים זה את זה + > ארוך וקצר מדגישים זה את זה + > גבוה ונמוך נשענים זה על זה + > קול ומשמעות תואמים זה את זה + > אלה הם הקבוע + > לפיכך: החכם מקומו המעשה שבאין עשייה + > נוהגו הלימוד שבאין מילים + > *לאו דזה 2, דאור ואריאל 24* הדאויזם מתנגד להגדרות, מטבען היחסי. > השמיים קיימים והארץ עומדת + > שמיים וארץ קיימים ועמודים משום שאינם חיים מכוח עצמם; לכן הם מסוגלים להאריך ימים + > לפיכך החכם מעמיד עצמו מאחור ומוצא עצמו לפנים + > מעמיד עצמו בחוץ + > ןומוצא עצמו מתקיים. + > האם לא משום שאין בו אהבת עצמו? + > לכן הוא יכול לקיים את אהבת עצמו במלואה + > *לאו דזה 7 דאור ואריאל 30* הדברים עצמים, והאני, אינם קיימים בשביל עצמם - הם חלק מהרמוניה כוללת. לכן החכם הדאויסטי לא קיים בשביל עצמו - אלא זורם עם הדברים שמהם הוא חלק. *אומנות המלחמה* היא ביטוי של הרעיון הזה: לא לגמוז את היריב בכוח, אלא ללכת היכן שיש הכי פחות התנגדות. מי שינהג בדרך הטבע, הוא החכם - הוא המנצח; אם אתה לא חותר בכוח, אתה כנראה תצליח. > הרך ביותר בעולם רוכב על הקשה ביותר, חסר היש חודר לתוך חסר החללים, לפיכך אני יודע את היתרון שבאין-עשייה. התורה שבלא מילים היתרון שבאי-עשייה - רק מעטים בעולם הגיעו לאלה + > *לאו דזה 18, אריאל דאור 43* טאי-צ'י וקונג פו הן גם נגזרות של הדאויזם, לפי העקרונות האלה בדיוק - אמן הלחימה אינו מחפש לחימה, אלא להתחמק מקרב כמה שהוא יכול. אתה לא שואף להביס את היריב - אלא נותן ליריב להכשיל את עצמו. -###ג'ואנג-דזה +### ג'ואנג-דזה החכם הסיני ז'ואנזי הרחיב את רעיון האי-פעולה - > הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה. מי יודע את הדיבור ללא מילים, את הדרך ללא דרך? מי שיודע זאת שוכן בהיכלי הטבע. מה שנשפ לתוכו אינו ממלא אותו, ומה שנשאב ממנו אינו מרוקן אותו. מניין וכיצד - אין הוא יודע. זהו האור הסמוי + > *ג'ואנג-דזה 6, הופמן 20-21* ג'ואנג-זה גורר לתוך הדאויזם את התודעה - לא להיקלע למושגים ולהגדרות, אלא להשאיר את תודעה פתוחה. > החכם הולך לאורו של התוהו ובוהו, לאורה של החשכה. הוא אינו כופה הבחנות, אלא משאיר הכל במקומו הרגיל. זאת היא ציליות הדעת... הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה + > *ג'אונג-דזה 6, הופמן 19-20* העולם הוא לא משהו שצריך להבין, לפרש, או לפעול כנגדו; רק השארת התודעה רפויה, ריקה, היא חוכמה אמיתית. תקשיב לציפורים - אפילו אל תדע שזה ציפורים! תלמד מהמים; תלמד מהרוח. הוא לא מבקש לעצב משהו, או להתגבר על משהו, או להיהפך למשהו - רק להיות כפי שיש, בלי הגדרות ובלי חוקים. הידיעה האמיתית אינה הגדרות ומושגים - אלא היענות לעולם ולטבע. היכן שהקונפיוציוניזם מקדש את האדם, הדאויזם מקדש את השרידות. @@ -106,13 +125,15 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z הרעיון הזה מקביל ללמידת שפה - צריך ללמוד דקדוק והטיות, אבל אם נתקע בהם - לא נצליח לדבר; מרגע שלמדנו לדבר את השפה, או לנהוג - פשוט מדברים, פשוט נוהגים - צריך לשכוח את הטכניקה. -##החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן +## החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן > If you wear Yao's[^9] clothes, chant Yao's words, and act as Yao acted, then you are simply Yao. + > Mencius[^10] 6b.2 > ללמוד (או לתרגל) ולשוב בכל עת אל הנלמד האין זאת הנאה? + > *מאמרות א1, כץ3* קונפיוציוס ומנציוס אומרים שלהתמיד בדבר מה קשה - מדיטציה, כושר או פסנתר - מרגע שהם נלמדים מעבר לרמה מסוימת מפסיקים להיות קושי, או אתגר, אלא פשוט אנחנו - דבר טבעי וכיף; זה הופך להיות הטבע שלנו. @@ -123,26 +144,35 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה. -###מילים מטורפות +### מילים מטורפות הזן לקח מהדאויזם את הרעיון של *מילים מטורפות* - > בני האדם החושבים גבוה על ה"דרך", יש להם ספרים. ספרים אין בהם יותר מאשר מילים. למילים יש ערך. ערכן של המילים הוא במשמעות. המשמעות מתייחסת למשהו; אך אותו המשהו שהמשמעות מתייחסת אליו אי-אפשר למסור אותו במילים. כיוון שבני האדם מייחסים ערך למילים, הם כותבים אותן בספר. יראו הספרים לבני-האדם חשובים ככל שיראו, אין אני מוצא שהם ארויים לחשיבות שמייחסים להם. מה שבני-האדם רואים כחשוב, אינו חשוב באמת. הרי מה שנראה וניתן להתבונן בו, אלו הם צורות וצבעים. מה שנשמע וניתן להאזין לו, אלו הם שמות וקולות. כמה עצוב! בני האדם חושבים שצורה, צבע, שם וצליל די בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם. כיוון שצורה, במע שם וצליל אין בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם, מי יודע אינו מדבר ומי שמדבר אינו יודע. אבל בני האדם אינם יודעים זאת![^11] + > *ג'ואנג-דזה 13, הופמן 65* > המיכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המיכמורת. המלכודת קיימת עבור הארנבת. מסתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. מילים קיימות עבור המשמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים. מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה! + > *ג'ואנג-דזה 26, הופמן 96* > ג'ואנג דזה והואה-זדה[^12] היו מטיילים על הגשר של נהר האו. ג'ואנג דזה אמר: + > "באיזו קלילות ושלווה ועלים ושוחים הדגים. אכן, זוהי שמחת הדג". + > הואה דזה אמר: "אתה אינך דג. כיצד אתה יודע מהי שמחת הדג? + > ג'ואנג דזה אמר: "איני אתה, ועל כן אין אני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג". + > הואה דזה אמר: "אני איני אתה, ועל כן איני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג". + > ג'ואנג דזה אמר: "הבה נחזור להתחלה. אם שאלת אותי כיצד אני יודע מהי שמחת הדג, הרי שכבר ידעת כיצד אני יודע זאת. אני יודעת זאת מן הגשר שעל הנהר האו + > *הופמן, 78* > הנה אשמיע לך מילים מטרופות, אתה הקשב להן הקשבה מטורפת + > *ג'ואנג דזה* ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה.md index 03ce3aac..63ec7dec 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה.md @@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z --- -> [מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf) -> **בתמצית**, זן מזהה **דהארמה** (法 - *דהארמה, הו*) עם **דרך** (道 - *דו*, *מיצ'י*) - לא *דבר מוחלט* או *חוק*, אלא *דבר מעשי*, *שצועדים בו* -{.success} +!!! success "" + **בתמצית**, זן מזהה **דהארמה** (法 - *דהארמה, הו*) עם **דרך** (道 - *דו*, *מיצ'י*) - לא *דבר מוחלט* או *חוק*, אלא *דבר מעשי*, *שצועדים בו* מסורת הזן צומחת בשיא שושלת טאנג, תור הזהב של האימפריה הסינית. שני מורים עיקריים מהתקופה הזו - שונים מאוד זה מזה - ז'אוז'ו והואנגבו. לא ניתן לדמיין שני מורים שונים יותר זה מזה - ז'אוז'או היה מאוד לא פילוסופי, ומאוד מעשי - הוא לא התפסלסף, וכל הזמן חזר לדברים היומיומיים. כנגדו, הואנגבו ניסה כל הזמן לעמוד על היסודות הפילוסופיים העמוקים של מסורת הזן. יחד, הם הגו כמה עקרונות מפתח - -##עיקרון ההעברה הנפרדת +## עיקרון ההעברה הנפרדת בבודהיזם יש שני סוגים של תורות: תורה כתובה - בסוטרות ובכתים - ותורה שבעל פה, שנובעת מההעברה הישירה, הגופנית, הרוחנית של הבודהה לתלמיד שלו, שהעביר את עצמו לתלמיד שלו, ולתלמיד שלו... מורי הזן זוכרים את השושלת שלהם - הם מדקלמים אותה מהבודהה על למורה של המורה שלהם[^1]. בודהידהרמה (מאה ה5-6 לפנה"ס) אומר שההעברה, מחוץ לתורה (הבודהיסטית) - @@ -32,21 +32,21 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z בתמצית - -> לראות את הטבע, להיות בודהה. -{.success} +!!! success "" + לראות את הטבע, להיות בודהה. עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות. -##החיבור בין ריקות וצורה +## החיבור בין ריקות וצורה פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2]. -> דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן. -{.info} +!!! info "" + דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן. הטבע הוא דבר שניתן לעבד ולשנות, אך כדי להיות טבעי צריך לא להשתדל בכוח - אלא לזרום. הזן הוא איזון עדין בין השניים - לעבר המנוחה בתוך המאמץ. -##ביקורת על מחשבה מושגית +## ביקורת על מחשבה מושגית > If you stop conceptual thinking, and let go of its anxiety, then the Buddha will appear because mind is the Buddha @@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - *דבר! דבר!* הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - *איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ* וחזר לחדרו. -##שכל וטבע בודהה +## שכל וטבע בודהה הזן לוקח את המסורת הבודהיסטית לכדי קיצון: היא מכירה במסורת הבודהיסטית וחיובית כלפיה, אך מתקוממת כנגד ההיאחזות בה, כנגד הדוגמטיות. אחת מאגדות הזן מספרות על מאסטר זן ותלמידו שעומדים לחצות נהר שוצף בעונת המונסון היפנית. בהגיעם לשם, הם נתקלים בעלמת חן, תקועה באמצע ולא מצליחה לחצות. המאסטר, בלי לחשוב פעמיים, לוקח את הנערה ועוזר לה לחצות את הנהר, לזעזוע הרב של התלמיד. לאחר לבטים וחששות, התלמיד אומר למאסטר - *אסור לנו אפילו להסתכל על אישה, או לדבר איתה. איך יכולת לקחת אותה ככה?* המאסטר השיב - *אני השארתי את הנערה ליד הנהר, ו**אתה** לקחת אותה איתך*. זוהי, בתמצית, גישת הזן לחוקים; החוקים שם, ויש להחזיק בהם; אבל אסור להחזיק בהם בדוגמטיות, אלא בגמישות - אם הנערה צריכה עזרה, עזרו לה. המטרה היא ש*אנחנו* נשלוט בטקסים - ב*לי* - ולא הטקסים בנו; החוקים והכלים הם בשבילנו, ולא כנגדנו. @@ -77,13 +77,14 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac כאן עולה רעיון מודגש מאוד במסורת הזן - ה*שכל האחד* (One mind - 心). כל מה שיש לנו, הוא מרחב התודעה - שאנו מחלקים אותו - נושא, נשוא, אובייקט, סובייקט - אבל הדבר היחיד שיש הוא ה*שכל האחד* - טבע הבודהה. אם לרגע נשמוט את כל הדברים האלה, נישאר עם השכל האחד - הוויה כשלעצמה. ב*זוקצ'ן* הטיבטי שואלים - *האם יש **משהו** שהוא מעבר לחוויה שלכם?* האם יש איזושהי מציאות *עבורי* - לא במעמד אונטולוגי, אלא פרטני - מעבר לחוויה האישית? > What is implied by *seeing into the real Nature?* + > That Nature and your perception of it are one. You cannot use it to see something over and above itself. That Nature and your hearing of it are one. You cannot use it to hear something over and above itself. If you form a concept of the true nature of anything as being visible or audible, you allow a dharma of distinction to arise. You people still conceive of Mind as existing or not existing, as pure or defiled, as something to be studied in the way that one studies a peice of categorical knowledge, or as a concept categorical kowledge, or as a concept - any of these definitions is sufficient to throw you back into the endless round of birth and death. The man who perceives things always wants to identify them, to get a hold on them... הזן דורש מאיתנו לשחרר מיומרות של מציאות *מעבר* לחוויה האישית, מציאות *כלשעצמה*, מעבר ל*תפיסה* - דבר שאוחזים בו, שתופסים בו. גם אם יש מציאות אחרת או מעבר, היא לא זמינה לנו - What you see is what you get. הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון. -##התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד +## התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד מסורת הזן תופסת את ההתעוררות כמידיית, ודורשת לנטוש את המחשבה של התעוררות, של נירוונה, של דרך שמובילה לשם - ודורשת פשוט להיות; התודעה מאירה את עצמה. ההתעוררות אינה דואלית; אין שום דבר *מעבר* לתודעה, *מעבר* לחוויה - היא לא דבר מה שיש להשיג. @@ -101,7 +102,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac > People are afraid to empty their minds, fearing that they will fall into emptiness. What they don't understand is that their mind is emptiness! -##הצבעה ישירה +## הצבעה ישירה > The most basic Dharma is that there is no Dharma, even though this Dharma of no Dharma is clearly itself a Dharma. Altough we transmit this Dharma of no Dharma, how can a Dharma like this really be a Dharma? @@ -124,6 +125,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac המאסטר אמר, *זה נזיר טוב, מהסוג ששווה לדבר איתו!* > יום אחד הגיע נזיר להיפרד לשלום מהמאסטר ז'אוז'או + > המאסטר שאל, *לאן פניך?* הנזיר השיב, *אני יוצא למסע למקומות שונים כדי ללמוד את הדרך להתעוררות* ז'אוז'או אמר - *הזהר לא להיתקע במקום שיש בו \[מורה\] מואר, ותעבור במהירות על פני מקומות בהם אין \[מורה\] מואר. את מי שלא תפגוש שים לב שלא להטעות אותם.* @@ -146,9 +148,13 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac הנזיר ביקש את הריקות - הבודהה מהחימר היה צורה, ולכן ז'אוז'או הטיח בו שוב את החומר. המבקר ביקש צורה - *איך יכול להיות שיש פה אבק?* - וז'אוז'או הטיח בו את הריקות. > The Master ascended the hall. A monk asked, *What is the meaning of Buddhism?* + > The Master held his fly whisk straight up + > The monk gave a shout + > The master struck him + > \[another\] monk asked, *What is the basic meaning of Buddhism?* The Master held his fly whisk straight up The monk gave a shout diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md index 7f37217e..150d48b6 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z --- -##שפה בעולם הזן +## שפה בעולם הזן -> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf) אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](/פילוסופיה/לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן? @@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z רייט חושב שהתפיסה האופיינית של המערב של הזן כהארה מעבר למילים היא שגויה. בכדי לגבש את התפיסה המערבית. -###פרום +### פרום רייט נעזר ב[אריך פרום](https://en.wikipedia.org/wiki/Erich_Fromm), פסיכואנליסיט שעסק גם בבודהיזם[^10] וניסח תפיסה עשירה של בודהיזם. לפי פרום, השפה היא *כלי שאנחנו בוחרים להפעיל*, ולא היבט מהותי של המציאות: איזשהו מסך על החוויה כפי שהיא באמת. דייל כופר בתפיסה הזו - הוא סבור שהשפה חיונית, ולא רק שהיא חיונית - היא כלי חיובי, ולא מכשול. @@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z citizen of the world, a cosmopolitan > *p.98* -###קאסוליס +### קאסוליס [קאסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), לעומת פרום, עובד מול כתבי המקור, ומציג גישה שונה ביחס לשפה בעולם הזן, מורכבת יותר. @@ -43,13 +43,13 @@ citizen of the world, a cosmopolitan רייט כופר גם בעמדה הזו: לשיטתו, *אם אין חוויה מושגית - אין חוויה*; אין לנו שום אפשרות להתייחס לחוויה שלא באמצעות מושג. הדיכוטומיה הזו בין מושגי ללא-מושגי, רייט סבור, היא מלאכותית. העמדה של קאסוליס מנסה לרכך את הדיכוטומיה הזו - מי שהתעורר הוא *פחות מותנה* מהאחרים, אך לא חופשי לגמרי. -> למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה. -{.is-info} +!!! info "" + למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה. -###המפנה הלשוני +### המפנה הלשוני -> ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון) **המפנה הלשוני**[^11] הוא התפיסה לפיה השפה קובעת את אופני החקירה הפילוסופית בשאלת האמת - גבולות האמת הם גבולות השפה שמתארת אותה. @@ -59,12 +59,12 @@ citizen of the world, a cosmopolitan לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה? -###רייט +### רייט ה*אני*, אומר רייט, מובנה מהחוויה הלשונית וההקשר התרבותי, הן במערב והן במסורת הזן. הכוח של מסורת הזן, הוא סבור, הוא גילום התפיסה הזו, אידאל הזן, עד הסוף, ולא התעלות מעבר לה: הזן, כמו שאר התפיסות, היא תפיסה מושגית. במובן הזה, התעוררות זן היא לימוד שפה, שמעצבת תפיסת עולם חדשה. מורה הזן הוא לא מי ששכח את השפה: הוא מומחה של השפה, שפת הזן. בתמצית, רייט אומר ש- -> לימוד הזן אינו *מעבר* לשפה - הוא *לימוד* שפה -{.info} +!!! info "" + לימוד הזן אינו *מעבר* לשפה - הוא *לימוד* שפה diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md index b3bf88ca..7497c527 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md @@ -19,16 +19,16 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z המהאינה ("המרכבה הגדולה") התקוממו כנגד הגישה הזו, אותה כינו ההינאיאנה ("המרכבה הקטנה"), וביקשו לשחרר לא רק את האליטות, בעלי האמצעים שדואגים לעצמם אחד אחד, אלא את *כ ו ל ם* - כל היצורים החיים. במקום ה*ארהאט* - המשוחרר, זה שהגיע להישג של הבודהה, הם מציבים את ה*בודהיסאטווה* - זה שהגיע להארה, וכעת מסייע לאחרים. הבודהה, הם אומרים, לא היה ארהאט - אלא בודהיסאטווה; הוא לא חיפש רק להשתחרר בעצמו - אלא לשחרר את כל היצורים החיים. הוא לא יצא מן העולם מיד - אלא נשאר בו, ללמד ולסייע לאחרים. הוא לא דאג לעצמו, וכך נאחז - אלא ויתר על עצמו, ומחק את הגבולות בינו לאחר. המהיאנה מזהים זיהוי מוחלט בין החוכמה ל**חמלה** (Karuna)[^20], ומאמינים שהשניים בלתי-נפרדים: החמלה נולדת מההבנה שהכל ריק, שאין גבולות ביננו לבין האחרים. -> ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra) - הבית בוער -{.success} +!!! success "" + ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra) - הבית בוער [^0]: כל כסות של בודהיזם בהודו היא אשליה - פליטים טיבטיים ותופעות מודרניות, ולא שריד היסטורי אמיתי. -##תפיסת הריקות +## תפיסת הריקות -> [טקסט - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf) ה*ריקות* שבלב המהייאנה אינה רק רעיון מרכזי בבודהיזם, אלא מערכת פילוסופית של ממש. ההוגה העיקרי מאחוריה הוא נגרג'ונה[^1], שעיקר הגותו בספר *שירת השורש של דרך האמצע*. @@ -39,8 +39,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z המהייאנה מבקשת שחרור מתוך חמלה אל כל אלו, וליצורים החיים כולם; השחרור אינו בשבילי, אלא כדי שאוכל להישאר כאן, ולעזור לכל היצורים החיים להשתחרר. אדם שכזה, שניצב על הסף לשחרור ובוחר להישאר בעולמנו שלנו, הוא **בודהיסאטווה**[^3]. הבודהיסאטווה מחזיק בחוכמה מסוימת, שמאפשרת לו לנתק את ההפרדה בינינו לכל היצורים החיים - וזוהי **הריקות[^4]**. המהייאנה מזהים זיהוי מוחלט בין הריקות לחוכמה: אלו שרואים את המציאות כפי שהיא, חייבים להיות חומלים. החמלה, לשיטתם, היא הכרח לוגי - לא מעלה מוסרית. -> הכוונה כאן היא *לא* לרחמים - *אני, מעמדתי העליונה, חש כלפיך אמפתיה* - אלא לחמלה - זיהוי מוחלט בין הכאב שלי והאושר שלי לזה של כל היצורים החיים. -{.is-warning} +!!! warning "" + הכוונה כאן היא *לא* לרחמים - *אני, מעמדתי העליונה, חש כלפיך אמפתיה* - אלא לחמלה - זיהוי מוחלט בין הכאב שלי והאושר שלי לזה של כל היצורים החיים. הבודהיסטים משווים את תפיסת הריקות לתפיסת נחש, או ללקיחת תרופה: אם תתפוס נחש מהצד הלא נכון[^5], או תיקח תרופה במינון הלא נכון, אתה תינזק - יותר מאשר אם לא היית אוחז בנחש או נוטל את התרופה כלל. זוהי תפיסה קיצונית, שאי-הבנה שלה יכולה להיות הרסנית. אז איך עלינו להבין את הריקות? @@ -57,14 +57,15 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z כל שינוי, אומר נגרג'ונה, כרוך בפירוק: דבר שהוא מוחלט ושלם לא משתנה. חשבו על אטומי מימן ואטום חמצן מתחברים למים: אם כל אחד מהם שלם, למה שהם יתחברו למים? הם עושים זאת כי המימנים "צריכים" אלקטרונים, וכך נובע שינוי. כיצד, אפוא, אנחנו יכולים להסביר את הדהארמות? למה בכל שדהארמה תופיע ותיעלם? -> המלצה: Comparative Philosophy and the philosopy of scolarship: On the Western Interpretation of the Nagarjuna - שמשווה את התפיסות של נגרג'ונה לפילוסופים שונים במערב. -{.success} +!!! success "" + המלצה: Comparative Philosophy and the philosopy of scolarship: On the Western Interpretation of the Nagarjuna - שמשווה את התפיסות של נגרג'ונה לפילוסופים שונים במערב. את הפילוסופיה של נגרג'ונה קשה מאוד להבין: הוא מציף המון שאלות וממאן לתת תשובות ממשיות. לשאלה *מה יש*, סביר שהיה משיב *ריקות*. כדי לנסות להבין את נגרג'ונה, כדאי להבין את ההקשר שבו הוא פעל. ספקנים מערביים, כמו פירון, ניסו באמצעות הספקנות להשהות שיפוט, ולהוביל לשלווה של שיוון נפש - *אטאראקסיה*. זהו לא המניע של נגרגו'ונה. > בעלי התודעה **חברת הבסיס**, שעברה מעבר לקיום ואי-קיום, מבינים את המשמעות העמוקה שאינה ניתנת לתפישה של התנאי. + > נגנרג'ונה, *שישים ההגיונות* ריקות נמצאת מעבר לקיום ואי-קיום, אומר נגרג'ונה. הוא מתבסס על תפיסת האנאטמן - אין אני, אבל זה לא שאין שם שום דבר; יש דבר כלשהו, שאינו מגובש לכדי *אני*, אבל חי ופועל בעולם, חסר מהות מולדת. זה לא *יש*, וזה לא *אין* - וזו דרך אמצע שנגרג'ונה מבקש לחזור אליה. @@ -112,8 +113,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z - לא מעצמו ולא מאחר זוהי נצחיות - דבר לא נוצר מלכתחילה. בעולם כזה, לא יכול להיות שום שינוי - שום דבר לא נוצר, ולא נכחד. -> בתמצית: דברים לא יכולים להיווצר באמת - הם ריקים; הרעיון של מהות הוא סתירה לוגית. -{.is-danger} +!!! danger "" + בתמצית: דברים לא יכולים להיווצר באמת - הם ריקים; הרעיון של מהות הוא סתירה לוגית. נגרג'ונה לא טוען שאין כלום - זהו לא ניהיליזם אונטולוגי. הוא טוען ש*אין לנו שום דרך לדעת את האמת המוחלטת*. תגיד אטומים? נפרק לך את האטומים; תגיד אל? נפרק לך את האל; כל דבר ניתן לגרור לכדי ריקות. מה שזה לא יהיה שיש שם בחוץ - כל מה שיש לנו הוא המפה הפרטנית שלנו, ואין לנו שום גישה למציאות המוחלטת, אם בכלל יש כזו[^13]. דברים כמו מדע, ובודהיזם, הם מה ש**עובד** - אבל לא מה ש***נכון***. @@ -131,17 +132,18 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z [^12]: *מהות* היא מילת המפתח: אנחנו לא שואלים איך נוצרים דפים מעץ, אלא איך דברים עם מהות מסוימת מתחברים עם דברים עם מהות שונה לגמרי (כמו רוח ונפש - הבעיה הפסיכופיזית). [^13]: ארז מושל את זה לסימנים בווייז - ציור של עיגול הוא כיכר; כולנו מבינים שלא ככה הוא נראה, אבל זה משרת אותנו. אם נחשוב שהעיגול הזה, כפי שהוא מוצג, *הוא* כיכר באמת - אנחנו בבעיה. -###כשל הסיבתיות +### כשל הסיבתיות מכל אלו עולה כי הסיבתיות היא מושג בעייתי, שאנחנו לא ממש יכולים לבסס. סיבה ותוצאה, שני פרדיקטים בסיסיים כל כך של המחשבה שלנו, לא ממש יכולים להתקיים: אם יש תוצאה, הרי שאין סיבה; אנחנו רואים סיבה ותוצאה ביחד - ולא על ציר הזמן. נניח ואנחנו שותלים זרע, שאנו יודעים שיגדל לעץ. הזרע יצמח לאט מאוד - ואנחנו נסיק שהוא סיבת העץ. אבל באיזשהו אופן, אנחנו רואים את הנולד: אנחנו יודעים מיד שהזרע הזה יהיה לעץ. אבל האם המסקנה הזו מבוססת? איך אנחנו *יודעים* שהזרע הזה יגדל לעץ? אנחנו יכולים לנחש ניחוש סטטיסטי - אבל אנחנו לא באמת *רואים* את הסיבה והתוצאה - היא תהליך שקיים רק אצלנו בראש - ולא במציאות; כך עולה מהניתוח הלוגי[^14]. -###כנגד הבודהיזם +### כנגד הבודהיזם עד כה, נגרג'ונה התייחס לאנשים שאינם בודהיסטים - שדוגלים ב[אטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אטמן) - שיש מהות עצמית, שיש *אני*, שיש אמת. כעת, הוא משיב לבודהיזם. הוא מתנגד לעיקרון הבודהיסטי הבסיסי ביותר, מפי בודהה: > כשזה ישנו, ההוא קיים + > שירת השורש, 1.10 אם נבין את הסיבתיות הזו, הבודהיזם הקלאסי טוען, נבין שהסבל אינו הכרחי - ושניתן להשתחרר ממנו. @@ -153,64 +155,89 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z היריב[^15] הבודהיסטי המומצא של נגרג'ונה מסלק אותו מן הבודהיזם; *אתה מפריך את העיקרון הכי בסיסי של הבודהיזם*, הוא יגיד. *אתה אינך בודהיסט*. נגרג'ונה מבקש, ביריב זה, להוכיח את ההיפך: הוא מחזיר את הבודהיזם לאמצע, לשורשים שלו - והוא למעשה הבודהיסט. > 1. (יריב) אם כל זה ריק, אין היווצרות והכחדה. נובע כי מבחינתך אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות + > 2. בשל אי-הקיום של ארבע האמיתות הנאצלות, לא ייתכנו חוכמה, נאישה, מדיטציה וריאליזציה + > 3. בשל חוסר הקיום הזה, לא יהיו גם ארבע הפירות הנאצלים. בהעדר הפרי, אין הימצאות בפרי ומגשימי הדרך אינם + > 4. הקהילה הבודהיסטית איננה, ושמונת סוגי האנשים אינם. בעקבות העדר-קיומם של ארבע האמיתות הנאצלות, גם תורת האמת איננה + > 5. כשאין תורה וקהילה, כיצד יהיה בודהה?! אמירתך מבטלת את שלושת האוצרות! + > 6. אתה מבטל את הריקות, את קיומו האמיתי של הפרי, את המעשה הנכון והלא-נכון, ואת כל ההבנות השימושיות של העולם + > שירת השורה, פרק 24 (6.) היא ההתקפה הכי חמורה על נגרג'ונה; אתה הפרכת את הבודהיזם - כרתת את הענף שעליו אתה יושב! אין אמיתות, אין פירות לתרגול, אין נכון ולא נכון, אין קהילה, אין בודהה - ואין קשר בין התרגול הבודהיסטי לסבל - שאינו יכול להיווצר או להיעלם, ולכן בלתי ניתן לשינוי. > 7. (תשובה) אנו אומרים, שאינך מבין את הריקות, את משמעותה ואת מטרתה. מכך אתה נפגע + > 8. לימוד התורה של הודהות מתבסס על שתי האמיתות: האמת המכסה של העולם, והאמת העליונה + > 9. אלה שאינם מבינים את ההבחנה בין שתי האמיתות השונות אינם מבינים את האמת העמוקה לגבי הוראתו של הבודהה + > 10. לא ניתן ללמוד את האמת העליונה מבלי להתבסס על היחסית מבלי לפגוש את האמת העליונה. לא מגשימים את הנירוואנה ב(7.), נגרג'ונה מראה לנו את הסכנה בהבנה שגויה של הריקות; אחזנו את הנחש מהצד הלא נכון. ב(8.), נגרג'ונה חושף את העניין החשוב ביותר בתורת הריקות: היחס בין *האמת המכסה של העולם* ו*והאמת העליונה*. אתה חושב בטעות, קובע נגרג'ונה, שהתורה הבודהיסטית היא *אמת מוחלטת* - אך למעשה, היא *אמת יחסית*. היא מפה, רפסודה - כפי שהבודהה בעצמו אומר - אבל לא המציאות עצמה. המפה היא אמצעי, אך מבלי להתעמק בה - *ולחוות אותה* - לא נגיע לשום מקום[^16]. > 11. ריקות מובנת באופן שגוי תהרוס את כבד-ההבנה כמו נחש הנתפס בצורה לא נכונה, או לחש שמבוצע באופן שגוי + > 12. לכן, תודעתו של החכם (הבודהה) פנתה מללמד את התורה בחושבי כי אנשים חלקשים יתקשו לרדת לעומקה + > 13. ההפרכה לגבי הריקות שאדוני עשה הינה מסקנה מוטעית, והיא אינה קשורה בריקות שלנו + > 14. עבור מי שהריקות הגיונית, הכל הגיוני. עבור מי שהריקות איננה הגיונית, דבר איננו הגיוני + > 15. כאשר אתה מפנה כלפני את הטעויות המתאימות לך אתה דומה לרוכב ששכח את סוסו + > 17. אתה מבטל סיבה ותוצאה, עושה, עשייה ופעולה, היווצרות, הכחדה ופרי + > 18. ההתהוות המותנית, אותה אנו מלמדים כריקות, והיא (הריקות) תפיסה תלויה. זו ממש היא דרך האמצע. + > 19. אין כל תופעה שלא נוצרה באופן תלוי. לכן אין כל תופעה שאיננה ריקה. *אתה* הוא זה שבטל סיבתיות, מטיח נגרג'ונה בשיא הזה של החיבור שלו. *אתה*, משום שאתה מניח מהות, נכנס לתסביך הלוגי ששולל סיבתיות. רק כשמוותרים על המהות, ניתן לכונן התהוות מותנית - כל הדברים שזורים זה בזה וקשורים זה בזה, בהיעדר מהות. הריקות *היא* ההתהוות המותנית; שינוי יכול להתקיים רק ב*היעדר* מהות - כי מהויות לא יכולות להשתנות. > 20. אם כל זה איננו ריק, אין היווצרות ואין הכחדה. עבורך נובע כי אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות + > 21. כיצד יהיה סבל הנוצר באופן בלתי-תלוי?! נאמר שהסבל חולף, כך שלא תיתכן מהות-עצמית שלו + > 22. כיצד יווצר מה שקיים ממהותו העצמית? לכן, אין היווצרות כאשר הריקות מופרכת + > 23. אין הכחדה של סבל הקיים ממהותו העצמית. בעקבות קבלתך את המהות העצמית, אתה מפריך את ההכחדה + > 24. כאשר יש מהות-עצמית, תרגול הדרך לא ייתכן. כאשר הדרך הזו מתורגלת, המהות-העצמית שלך איננה *עד הנירוונה*, רבים יגידו, *אנחנו הולכים איתך*. אבל, נגרג'ונה מבטל גם את הנירוונה. > החושבים *ללא היאחזות אגיע לנירוונה, הנירוונה תתקיים בי*, תפיסתם היא של היאחזות גדולה + > שירת השורש, פרק 16, 9 > ההתהוות המותנית, אותה אנו מלמדים כריקות, והיא (הריקות) תפיסה תלויה. זו ממש היא דרך האמצע + > שירת השורש, פרק 24, 18 > אין דבר המבדיל בין סמסארה לנירוונה; אין דבר המבדיל בין נירוואנה לסמסארה; והקצה הרחוק ביותר של הנירוונה הוא גם הקצה הרחוק ביותר של הסמסארה: אין ולו שמץ הבדל בין השתיים. + > שירת השורש, פרק 25, 19-20 > ההשקטה המבורכת של כל תפיסה, של עומס הדמייה, הבודהה לא לימד אף תורה, באף מקום, לאף אחד. + > שירת השורש, פרק 25, 24 והרי, לפי נגרג'ונה, לב התפיסה הבודהיסטית - זהו השחרור. אני נמצא ב*סמסארה*. אני תמיד רוצה להגיע ל*נירוונה*. אבל *נירוונה* מוגדרת ביחס ל*סמסארה*. ה*סמסארה* היא *כאן*, והנירוונה היא *שם*. כל עוד אני *כאן*, אני בהכרח לא *שם*; בעצם כינון הנירוונה, אנחנו שוללים את הנירוונה, וסובלים. השחרור מתפיסת הנירוונה, באופן אירוני, *הוא* הנירוונה. אם אין נירוונה, אין סמסארה; אם אין סמסארה, אין נירוונה; שני המושגים האלו מותנים. -> סרטון - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום) -{.is-success} +!!! is-success "" + סרטון - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום) מזהים את ה*שם*? זו הנירוונה. > המנצחים (הבודהות) אמרו שהריקות היא הוויתור על כל השקפה הם (גם) אמרו שמי שהשקפתו היא הריקות לא הגשים דבר + > שירת השורש, פרק 13, 8 נגרג'ונה שוב מקשה: מי שמייחס את הריקות כ*השקפה*, הרי שהוא שוב נאחז - ולא השיג שום דבר! אם הריקות היא אמת מוחלטת, הרי שהיא לא נכונה - הנה דבר שהוא לא ריק; אם נקבל אותה כטענה, כאמת מוחלטת, נקלע מיד לסתירה. הריקות איננה טענה, או השקפה - אלא מראה שמציגה את מצב העניינים בעולם. זוהי נקודה חשובה מאוד לנגרג'ונה. @@ -227,27 +254,27 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z נגרג'ונה מושל את עצמו לשד הזה. הוא לא טוען בפנינו טענה; הוא רק אומר - תפקחו את העיניים. -> הריקות היא לא השקפה; היא רק מצב הדברים -{.is-danger} +!!! danger "" + הריקות היא לא השקפה; היא רק מצב הדברים [^14]: באופן דומה, נגרג'ונה מפרק את הזמן, את התנועה, ואת רוב יסודות המציאות שלנו - וככה מגיע למסקנה שהכל ריק. [^15]: בהודו הייתה תרבות ויכוח מפותחת: המלך, השליט או הראג' הזמין את המתווכחים, שהתפלמסו לפי חוקים נוקשים, והוכתר מנצח זוכה פרסים ומפסיד שספג תבוסה. [^16]: ארז מושל את זה למפה של טוקיו. אפילו במפות החכמות ביותר (Street view) למיניהם לא נחווה *את* טוקיו; אין בה את הריחות, הילדה בדרך לבית הספר, האמא על האופניים, הרעשים. -> ר' גם - סוטרת *לב החוכמה השלמה* -{.success} +!!! success "" + ר' גם - סוטרת *לב החוכמה השלמה* -###משמעות הריקות -####אונטולוגיה +### משמעות הריקות +#### אונטולוגיה הריקות היא התקפה על כל אפשרות של אונטולוגיה. אין לנו אפשרות להגיד מה טבע המציאות - כי למציאות אין טבע. -####אפיסטמולוגיה +#### אפיסטמולוגיה אין לנו דרך להכיר את העולם מעבר למוסכמות שלנו על העולם[^17]; מה שיש לנו הוא רק מפה. אפשר וראוי לחדד את המפה הזו - אבל היא רק מפה, ואין לנו דבר מעבר לה. -####שפה +#### שפה תשכחו מזה; השפה לא תוביל אתכם לשום הבנה אמיתית של המציאות. -####מיסטיקה\מדיטציה +#### מיסטיקה\מדיטציה הבודהיזם התפזר לכל עבר אחרי הריקות. אחת הפשרות היא שישנה רק התודעה. *מה אם בעצם אין מציאות בכלל - אלא רק תודעה?* הסיבתיות אינה סיבתיות בעולם - אלא סיבתיות תודעתית. זוהי אסכולת ה*יוגהצ'ארה*. ממנה עולה כי הרעיון שיש הבדל בין המציאות לתודעה שגוי - ולכן, באיזשהו מקום, אנחנו *יכולים* לדעת את המציאות - כי אין מלכתחילה הפרדה. אלו ההוגים שמבקשים לשמר את המפות המדיטטיביות - בכך שהם שוללים את המעמד החומרי של הדהארמות, אבל מכוננים את המעמד הרוחני שלהן[^18]. תפיסות אחרות - כמו הזן או הבודהיזם הטיבטי - מרימות ידיים בשלב זה ונסוגות למדיטציה. אלו גישות לא-דואליות[^19]. נגרג'ונה לשיטתן כיסח את הפילוסופיה - ואין טעם להמשיך בהתפלספות - רק בטיפוח הנפשי. התפיסות האלו קובעות כי בעצם כל מחשבה רציונליות, בהיותה השקפה, תגרור אותנו לסתירה. חלקן מנסות ליישב את המציאות כנטולת אובייקטים וסובייקטים, ומכוננות סוג של מציאות תודעתית אחת; חלקן זונחות את הפילוסופיה לגמרי, ומתמידות במדיטציה ממקום לא-רציונלי. diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית.md b/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית.md index 01e3556c..b56c7e0f 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית.md @@ -22,8 +22,8 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z הבודהיזם מאזן בין שתי הקצוות בהתהוות המותנית, שקובעת כי כל דבר נוצר, משתנה ונכחד כתוצאה של הסיבות שקדמו לו. -> ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו. אילו נבין קצת מהסיבתיות הזו, נוכל להשפיע עליה ועל התודעה שלנו לחיוב. @@ -47,12 +47,12 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט. -> ההיכרות עם 12 החוליות היא *תנאי הכרחי*, אך לא **תנאי מספיק** לנירוונה; ההבנה של 12 החוליות רק נותנת את הסיכוי לשיחרור, אך אינה מספקת. זה לא שיש X כלשהו שנוכל לעשות שיבטיח את השחרור; אין שרשרת סיבתית שנוכל לקטוע שתשחרר אותנו סופית - תמיד תהיה אחת אחרת -{.is-warning} +!!! warning "" + ההיכרות עם 12 החוליות היא *תנאי הכרחי*, אך לא **תנאי מספיק** לנירוונה; ההבנה של 12 החוליות רק נותנת את הסיכוי לשיחרור, אך אינה מספקת. זה לא שיש X כלשהו שנוכל לעשות שיבטיח את השחרור; אין שרשרת סיבתית שנוכל לקטוע שתשחרר אותנו סופית - תמיד תהיה אחת אחרת -###12 החוליות +### 12 החוליות בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות: - איש עיוור, המייצג את הבורות[^5] @@ -72,11 +72,11 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z התפיסה הזו היא **חוק שימור התודעה** הבודהיסטי. כל רגע ורגע, אתה נוצר מחדש - משום שלדפוסים מסוימים יש נטייה להתמיד. לכן, אתה עכשיו ואתה עוד חמש דקות אינם אני אחיד, אלא רק אני דומה - משום שישנו שינוי, אבל לא שינוי כה דרמטי. בעת המוות, הדבר היחיד שמתרחש הוא שינוי הדפוס, שמוביל ליצירה מחדש שונה, בהתאם לסיבות המשתנות. -> הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור. -{.is-warning} +!!! warning "" + הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור. -> המלצה: פרק 5 בספר של גתין -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: פרק 5 בספר של גתין ![paticcasamuppada.jpg](/פילוסופיה/בודהיזם/paticcasamuppada.jpg) @@ -90,12 +90,12 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*. -####בורות avijjā +#### בורות avijjā הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש. משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה. -####דפוסים נפשיים sankhāra +#### דפוסים נפשיים sankhāra זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים. @@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z [^5]: ההיפך מהבורות הבודהיסטית אינו אמת, שהבודהיזם לא מתיימר אליה, אלא החוכמה - אותם הדברים שמובילים לשחרור. [^6]: ראשונות שרירותית - אין למעגל הזה *סדר* בבודהיזם. -####12 החוליות כדרך אמצע +#### 12 החוליות כדרך אמצע > Kassapa, \[if one thinks,\], *The one who does an action is the same as the one who experiences,*, \[then one asserts\] with reference to one existing from the beginning: *dukkha is created by oneself*. When one asserts thus, this amount to the eternalism. But, Kassapa, \[if one things,\] *The one who does an action is different from the one who experiences*, \[then one asserts\] with reference to one stricken by feeling: *dukkha is created by another*. When one asserts thus, this amount to the annihilationnism. Without veerting to either of these extremes, the Tathagata teaches Dhamma by the middle: Conditioned by igonrace are constructing activities diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/קיום.md b/פילוסופיה/בודהיזם/קיום.md index a359d2bc..7d7ceb29 100644 --- a/פילוסופיה/בודהיזם/קיום.md +++ b/פילוסופיה/בודהיזם/קיום.md @@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z - כל הדברים הם סבל - דוקהה -##התהוות מותנית +## התהוות מותנית > כאשר ההוא קיים - זה קיים; משום שההוא נוצר זה נוצר. אם ההוא לא היה נוצר - זה היה לא נוצר @@ -32,8 +32,8 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z הבודהיזם מאזן בין שתי הקצוות בהתהוות המותנית, שקובעת כי כל דבר נוצר, משתנה ונכחד כתוצאה של הסיבות שקדמו לו. -> ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו. אילו נבין קצת מהסיבתיות הזו, נוכל להשפיע עליה ועל התודעה שלנו לחיוב. @@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט. -###12 החוליות +### 12 החוליות בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות: - איש עיוור, המייצג את הבורות[^5] @@ -77,11 +77,11 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z התפיסה הזו היא **חוק שימור התודעה** הבודהיסטי. כל רגע ורגע, אתה נוצר מחדש - משום שלדפוסים מסוימים יש נטייה להתמיד. לכן, אתה עכשיו ואתה עוד חמש דקות אינם אני אחיד, אלא רק אני דומה - משום שישנו שינוי, אבל לא שינוי כה דרמטי. בעת המוות, הדבר היחיד שמתרחש הוא שינוי הדפוס, שמוביל ליצירה מחדש שונה, בהתאם לסיבות המשתנות. -> הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור. -{.is-warning} +!!! warning "" + הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור. -> המלצה: פרק 5 בספר של גתין -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: פרק 5 בספר של גתין ![paticcasamuppada.jpg](/פילוסופיה/בודהיזם/paticcasamuppada.jpg) @@ -95,23 +95,23 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*. -####בורות avijjā +#### בורות avijjā הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש. משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה. -####דפוסים נפשיים sankhāra +#### דפוסים נפשיים sankhāra זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים. -####תודעה viññāna +#### תודעה viññāna -####שם וצורה nāmarūpa +#### שם וצורה nāmarūpa -####ששת החושים salāyatana +#### ששת החושים salāyatana -####מגע phassa +#### מגע phassa -####תחושות vedāna +#### תחושות vedāna [^1]: *Paticcasamuppāda* ("הנה התחלנו לקלל בסאנסקריט") - מקור מותנה, מצב נובע, Conditioned coarising [^2]: אם ישו לא היה מקריב את עצמנו, אם לא היה אל מיטיב, לא יכולנו לעשות דבר. הבודהיזם חושב אחרת. diff --git a/פילוסופיה/דת/index.md b/פילוסופיה/דת/index.md index a3da0208..0d761a03 100644 --- a/פילוסופיה/דת/index.md +++ b/פילוסופיה/דת/index.md @@ -11,32 +11,32 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52200#section-1), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707694) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52200#section-1), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707694) -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [מבוא]() +#### 1. [מבוא]() -####2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) +#### 2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) -####3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) +#### 3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) -####4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) +#### 4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) -####5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה) +#### 5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה) -####6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה) +#### 6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה) -####7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה) +#### 7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה) -##מה זה פילוסופיה של הדת? +## מה זה פילוסופיה של הדת? **פילוסופיה של הדת** היא (תדהמה) ענף פילוסופי שעוסק בשאלות אודות דת. @@ -61,14 +61,14 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z הפילוסופיה של הדת מנסה לברר האם קיים אלוהים בהוכחות כאלו ואחרות, שלילת קיום האלוהים בהוכחות כאלו ואחרות[^1]. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, זה עדיין נושא לוהט לכאן ולכאן - ולא רק בהקשרים דתיים, אלא גם בהקשרים אקדמיים. התחום עוסק גם בבעיית הרוע (אם יש אלוהים, איך הוא מאפשר רוע), בפלורליזם דתי (אם יש כל כך הרבה דתות, למה שדווקא שלך תהיה צודקת?), ו[*התער של אוקהאם*](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם). הפילוסופיה של הדת מנסה גם להבין האם כדאי בכלל להאמין בדת[^4], ולהצדיק או לדחות את עצם השאלה. ולבסוף, הפילוסופיה של הדת מנסה להבין את טיבם של ההיגדים הדתיים והשפה הדתית - האם אילו טענות, מבעים, או משהו אחר? -##למה לעסוק בפילוסופיה של הדת? +## למה לעסוק בפילוסופיה של הדת? ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? פרידריך ניטשה, אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם: > האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחלד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחרוה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים? ^המדע^ ^העליז,^ ^פסקה^ ^125^ -> שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה! -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה! ניטשה חי בתקופת השיא של החילון האירופאי, חילוני בעצמו, שבה המונים זנחו את הדת אולי לראשונה בהיסטוריה. ניטשה מתריע פה - רגע, יש כאן משהו נפיץ, משהו עצוב, איזשהו אובדן, מעבר לשאלה של יש או אין אלוהים. diff --git a/פילוסופיה/דת/אמונה.md b/פילוסופיה/דת/אמונה.md index 226c0dad..5b217dbc 100644 --- a/פילוסופיה/דת/אמונה.md +++ b/פילוסופיה/דת/אמונה.md @@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf) ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות? הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום. -##ההימור של פסקל -> [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf) -{.is-info} +## ההימור של פסקל +!!! info "" + [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf) [בלייז פסקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Blaise_Pascal), מתמטיקאי ופילוסוף, כתב ספר בשם *הגיגים*[^1]. אחד מהם הוא - *אני לא יודע אם יש אלוהים - אני תקוע. אבל האם **כדאי** להאמין באלוהים?*[^2] הוא מנסח את **ההימור של פסקל**, שמבוסס על הסתברות. @@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z ההימור של פסקל מבוסס רק על זה שיש סיכוי **כלשהו** - קטן ככל שיהיה - שיש אלוהים. הוא נסוב סביב הכדאיות של האמונה ב*קיום* אלוהים, לא בקיום ממש - הוא לא שואל *מה הסיכוי שיש אלוהים* אלא *מה הסיכוי שכדאי לי להאמין באלוהים* - שאלה מוסרית ולא אונטולוגית. -###ביקורות +### ביקורות ההימור של פסקל עצבן הרבה אנשים והרבה פילוסופים. @@ -59,20 +59,20 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z > כן, אבל ידי כפותות ופי אילם: מכריחים אותי להמר, ואין אני בן חורין; אין מפתחים את מוסרותי. ואני עשוי בצורה כזו שלא אדע להאמין. מה אוכל אפוא לעשות?'' – נכון הדבר. מכל מקום דע והבן: מאחר שתבונתך ממריצה אותך להאמין, ועם זה אינך מסוגל לכך, הרי לא בא חוסר-יכולתך להאמין אלא בעטיין של היפעלויותיך. הווי עמל אפוא לשכנע את עצמך לא על-ידי ריבוי הראיות למציאות האל, אלא על ידי הדברת היפעלויותיך. חפצך להתקדם לקראת האמונה, ואינך יודע הדרך אליה; חפצך להתרפא מחוסר האמונה, ואתה מבקש את התרופה לכך. למד לקח מבני-אדם שהיו כפותים כמוך ושמהמרים עתה על כל אשר להם; הם יודעים את הדרך שהיית חפץ ללכת בה, ונתרפאו מאותו חולי שחפצך להתרפא ממנו. עשה כמו שהתחילו הם: בכל דבר נהגו הם כאילו היו מאמינים, הוזו במי קודש, שמעו את הרינה ואל התפילה, וכו'. בדרך הטבע יעורר הדבר הזה אמונה בלבך ויתמימך -##העמדה הראייתית +## העמדה הראייתית -> [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf) [ויליאם קליפורד](https://en.wikipedia.org/wiki/William_Kingdon_Clifford), מתמטיקאי שחי 200 שנה אחרי פסקל, התקומם כגד הרעיון שלו. הוא נותן דוגמה בקשר לספינה - -> נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית? -{.is-info} +!!! info "" + נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית? במקרה הזה, אנחנו שופטים את הספן על האמונה שלו - גם אם הספינה לא הייתה טובעת, הוא אשם מוסרית. מצד שני, אם הספן היה שוכר מומחה, ובודק בדקדקנות, והמומחה אמת שהספינה בסדר - לא היינו חושב שהוא אשם. בתמצית, קליפורד מתקוממם כנגד האמנה **מעבר לראיות**. הוא חותם - -> It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence -{.info} +!!! info "" + It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence הכלל הזה מכונה **ראייתיות** (Evidentialism). יש לך ראיות חזקות? תאמין באופן חזק; יש לך אמונות חלשות? תאמין באופן חלש. אין לך ראיות? תהיה אגנוסטי. חריגה מכלל הזה היא **לא מוסרית**. @@ -80,10 +80,10 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z העמדה הזו היא קונצנזוס מוחלט - נראה שאי אפשר לתקוף אותה. אז אחרי קליפורד, מלא פילוסופים תקפו אותה. -##הרצון להאמין +## הרצון להאמין -> [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf) [וויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James)[^5] עושה מהלך מגניב פילוסופית כנגד קליפורד. ג'יימס היה פרופסור לרפואה בהרווארד, לפני שהייתה פסיכולוגיה - הוא הפרויד האמריקני[^3]. ג'יימס גדל בבית דתי מאוד, ובחן את הפסיכולוגיה של הדת ואת החוויה הדתית. בספרו *הרצון להאמין*[^4]. הוא סייע לייסד זרם חדש, *פילוסופיה פרגמטיסטית* - עזוב אותי פילוסופיה, מה עובד? מה כדאי? @@ -113,17 +113,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z ג'יימס משחק על מצבים שבהם אי אפשר להצדיק את האמונה מלכתחילה - רק לקבל הצדקות בדיעבד. לא תדע אם אשתך נהדרת עד שלא תתחתן איתה; לא תדע אם כדאי להאמין באלוהים עד שלא תאמין. אם אתה מדען שחוקר רעיון, לא תחקור אותו אם לא *תאמין* שהוא נכון. רק בדיעבד, *אחרי* שחקרת אותו, תדע אם אתה צודק - או שבזבזת את הזמן שלך. המשחק הוא בין הפחד מטעות ללא-לדעת את האמת[^7]. -> ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה). -{.is-danger} +!!! danger "" + ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה). -##ההצדקה לאמונה +## ההצדקה לאמונה -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE) [**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), כמו פסקל וג'יימס טוען בעד דת ללא-ראיות - אך במקום להתמקד בלמה *כדאי* להאמין, הוא כותב למה *מוצדק* להאמין. לטענתו, אין ביקורת אפיסטמית מוצקה לאדם המאמין ללא ראיות. -###פלנטינגה +### פלנטינגה אלווין פלנטינגה פעל בעיקר בסוף המאה ה20, והוא ייסד הלכה למעשה את הפילוסופיה האנליטית של הדת. פלנטינגה הוא פילוסוף אנליטי אדוק, ובוחן את הפילוסופיה של הדת - שנתפסה עד אז כמגוחכת וחובבנית - דרך הצהר הזה, של הלוגיקה והטיעונים הקרים והקשים. @@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z המטרה של פנטינגה היא לא להוכיח את קיום אלוהים - הוא מאמין ללא ראיות, כמו שנראה - אלא להפיל את כל הראייות לאי-קיום אלוהים. -###האתגר הראייתי +### האתגר הראייתי כאמור, [**העמדה הראייתית**](#העמדה-הראייתית) מבוססת אך ורק על ראיות, ולהיות מותאמת לעוצמת הראיות. או במילים אחרות: אין זה מוצדק לאחוז באמונה בעוצמה מסוימת, בלא ראיות מספיקות. העמדה הזו מבקרת את הדת: @@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z רוב הפילוסופים (והתיאולוגים) קיבלו את 1 ולכן ניסו לדחות את 2. המטרה של פלנטינגה היא לתקוף את הנחה 1: גם אם *אין* ראיות, מוצדק להאמין באלוהים[^9]. -###יסודנות +### יסודנות מה המבנה של ההאמנות שלנו? יש שתי גישות: @@ -159,13 +159,13 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל. -####תכונות האמנות במבנה יסודני +#### תכונות האמנות במבנה יסודני בתוך מבנה יסודני, האמנה יכולה להיות יסודית או לא יסודית, או יותר יסודית ופחות יסודית. מה יקרה לשאר ההאמנות אם ההאמנה הזו תיפול? העוצמה והמיקום של ההאמנה במבנה ישפיעו על זה מאוד. יסודי הוא בינארי: או שהאמנה יסודית או שלו. לעומת זאת, העומק והעוצמה הם רצף: אני *ממש ממש בטוח* שהיה נפוליאון (עוצמה גבוהה), אבל זו לא אמונה מאוד עמוקה - לא יטלטל אותי לגלות שלא היה נפוליאון. -####יסודנות קלאסית +#### יסודנות קלאסית פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש @@ -185,8 +185,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z - נתונה לחושים טענה שדרך החושים אנחנו יודעים שהיא נכונה (אני רואה ירוק) -> הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק. -{.is-warning} +!!! warning "" + הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק. - מושרשת @@ -194,16 +194,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z הביקורת של היסודנית הקלאסית כנגד האלוהים היא שהאמונה באלוהים אינה עונה לקריטריונים האלה. -###אפיסטמולוגיה רפורמיסטית +### אפיסטמולוגיה רפורמיסטית וכאן נכנס פלנטינגה. איך תוקפים יסודנות קלאסית? -####העמדה הרפורמיסטית +#### העמדה הרפורמיסטית פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](/פילוסופיה/נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](/פילוסופיה/דת/ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט - > תיאולוגיה טבעית, המנותקת מכל התגלות ומתעסקת אך ורק בתצפיות ובמחקרים על העולם בו בני האדם חיים פשוט אינה קיימת... הן מבחינת תיאולוגית והן מבחינת הדת האל הוא נקודת המוצא... אנו מקבלים את הרושם שהאמונה באלוהים מבוססת לחלוטין אך ורק על ההוכחות האלו. אך אמונה שכזו תהיה אמונה אומללה מכיוון שהיא מעוררת את קוראת לאל היא זקוקה קודם להוכיח את קיומו. ההפך הוא הנכון. אין ולו אובייקט אחד אשר אנו מהססים אם להאמין בקיומו לפני שמוצגים בפנינו הוכחות מוחלטות לכך. קיומו של העצמי, של העולם הסובב אותנו, של חוקים מוסריים ולוגיים וכו'. אנו משוכנעים באופן כה עמוק על ידי הרשמים הברורים שדברים אלו מותירים על תודעתנו כך שאנו לא צריכים שום טיעון או ראיה. אנו מקבלים את האמונות האלו באופן ספונטני ובלתי רצוני. אותו הדבר נכון גם בכל הנוגע לאל. ההוכחות לכאורה אינם הבסיס הראשוני לביטחון שלנו באל. הביטחון הזה מבוסס אך ורק על אמונה. כלומר – על ידי העדות הספונטנית שכפויה עלינו מכל כיוון + > * הרמן בווניק (1854-1921) – תיאולוג קלוויניטסי* ונעם מוסיף מקביל יהודי - @@ -215,7 +216,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z זה הרקע התיאולוגי שעליו פלנטינגה פועל. -####דחיית היסודנות הקלאסית +#### דחיית היסודנות הקלאסית למה שנדחה את היסודנות הקלאסית? פלנטינגה כותב - @@ -229,8 +230,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z עכשיו אנחנו במצב מוזר. אנחנו יסודנים, אבל אין לנו יסוד ליסודנות. מה עכשיו? פלנטינגה אומר שזה מצב נפוץ בפילוסופיה ([עקרון האימות](/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם)). *מה ההבדל בין ברווז?* נופל מהעיקרון הזה: אין לו משמעות שניתן לאמת. *היום יום חמישי?* מקיים אותו: יש לו תוכן שאפשר לאמת או לדחות. אנחנו במצב הברווז: אין לנו עיקרון, אבל ברור שיש דברים עם משמעות ודברים שלא. -> תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס. -{.is-info} +!!! info "" + תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס. אז מה עושים? @@ -238,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z > הקריטריון ליסודיות-כיאות חייב להיבנות מלטה-למעלה ולא להפך. אסור להגיע אליו מתוך מחשבה טהורה אלא על ידי בחינה של הדוגמאות הרלוונטיות -###אלוהים ונפשות אחרות +### אלוהים ונפשות אחרות בספרו [^10][God and Other Minds](https://en.wikipedia.org/wiki/God_and_Other_Minds), שבסיומו פלנטינגה אומר: @@ -246,8 +247,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z האמונה בבני אדם אחרים[^11], אומר פלנטינגה, נמצאת באותו המעמד כמו אמונה באלוהים: אם האמונה באחת מוצדקת, כך גם השנייה. -> כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה. -{.is-warning} +!!! warning "" + כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה. אז איך כדאי להתייחס ל[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)? פלנטינגה לא זקוק להן; הוא משתמש בהם כקלף טקטי, להדוף ביקורת. @@ -261,9 +262,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z - Warrent -###ביקורות +### ביקורות -####הדלעת האדירה +#### הדלעת האדירה אז עכשיו, הכל יכול להיות בסיסי? אני יכול להאמין באופן בסיסי בכל מה שאני רוצה? זו תהיה עמדה מגוחכת. @@ -271,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z > > ברור שלא. לפי האפיסטמולוג-הרפורמטור \[פלנטינגה\], בתנאים מסוימים אמונות מסוימות הן יסודיות-כיאות; אותן אמונות עצמן יכולות שלא להיות יסודיות-כיאות תחת תנאים אחרים. נניח שאני מאמין שאני רואה עץ: אמונה זו היא יסודית-כיאות בתנאים אותן קשה לתאר במדויק אך כאלו הכוללים דבר מה מסוים הנראה בפניי בעל מאפיינים מסוימים. אותה האמונה עצמה איננה בסיסית כיאות במקרה בו אני יודע שאני יושב בחדרי, שומע מוזיקה ועוצם את עיני. טענתו של האפיסטמולוג-הרפורמטור היא שישנם תנאים מסוימים, אשר לרוב מתקיימים, בהם האמונה באלוהים הינה יסודית-כיאות; אך איזו סיבה יש לחשוב שדבר זה מחייב אותו לעמדה לפיה כל אמונה היא יסודית כיאות ב**כל** מצב?... האם זה רק מכיוון שהוא דוחה את הקריטריון ליסודיות-כיאות אותו סיפק היסודני-הקלאסי? אך למה שדבר כזה יחייב אותו לעמדה כזו סובלנית ובלתי רציונלית? -####פידאיזם +#### פידאיזם **פידאיזם** היא העמדה שהתבונה סותרת את הדת, ואף-על-פי-כן צריך להחזיק בדת. פידאיזם מודרני מרוכך יותר - הוא טוען שלאדם הדתי ולאדם הלא-דתי (המצדד בתבונה בלבד) אין קריטריון לדבר זה עם זה. פלנטינגה עונה על זה - @@ -279,8 +280,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z פלנטינגה מודה בסוג מסוים של פידאיזם: הוא אומר שהוא לא יכול להתווכח עם ראסל. -> זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו. [^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם. diff --git a/פילוסופיה/דת/חובה.md b/פילוסופיה/דת/חובה.md index 09cc4ee7..273e0b19 100644 --- a/פילוסופיה/דת/חובה.md +++ b/פילוסופיה/דת/חובה.md @@ -8,15 +8,15 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf) בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את [הראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), הוא צריך להביא ראיות ל*אי-קיום-האל*. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה. הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית[^1] - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח. -> למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך? -{.is-info} +!!! info "" + למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך? [Antony Flew](https://en.wikipedia.org/wiki/Antony_Flew) חושב שנקודת ההתחלה היא אתאיזם; אין אלוהים עד שלא הוכח אחרת, קצת כמו במשפטים. @@ -32,11 +32,11 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z כמו כן, *אתאיזם* (פוזיטיבי) הוא טענה חיובית, בדיוק כמו תאיזם - ולכן, גם הוא צריך טענה חיובית, ולא רק ספקנות כמו *א-תאיזם* (שלילי). -##התער של אוקאם +## התער של אוקאם התער של [אוקאם](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע - -> אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך -{.warning} +!!! warning "" + אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך מה שאומר, *אל תאמינו בדברים שלא לצורך* - לא לבחור בהסבר המסובך יותר בלי הצדקה. @@ -46,9 +46,9 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z אבל, האם אנחנו בכלל במצב להשתמש בתער של אוקאם - תיקו ראייתי כזה? הרי, אם אחת מהעמדות עם ראיות חזקות יותר, התער של אוקאם לא רלוונטי. -##היעדר ראיות כראיה להיעדר? -> [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf) -{.is-info} +## היעדר ראיות כראיה להיעדר? +!!! info "" + [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf) כנגד התער של אוקאם עולה *קנקן התה של ראסל*[^6]. ראסל[^8] אומר, > If I were to suggest that between the Earth and Mars there is a China teapot revolving about the sun in an elliptical orbit, nobody would be able to disprove my assertion provided I were careful to add that the teapot is too small to be revealed even by our most powerful telescopes. But if I were to go on to say that, since my assertion cannot be disproved, it is intolerable presumption on the part of human reason to doubt it, I should rightly be thought to be talking nonsense. If, however, the existence of such a teapot were affirmed in ancient books, taught as the sacred truth every Sunday, and instilled into the minds of children at school, hesitation to believe in its existence would become a mark of eccentricity and entitle the doubter to the attentions of the psychiatrist in an enlightened age or of the Inquisitor in an earlier time @@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z אם נקבל את *התער של אוקאם*, ונצליח להצדיק את הדברים כפי שהם *בלי לגרור פנימה את אלוהים* - הרי שעלינו לבחור באתאיזם. -###התגובה של ואן-אינווגן +### התגובה של ואן-אינווגן > There is a serious defect in this argument… It is this: there are all sorts of reasons to believe that there is no Santa Claus—and no Great Pumpkin and no invisible flying Spaghetti Monster, either @@ -89,10 +89,10 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z המקרה של אלוהים מוזר, כי אין לנו ידע מוקדם לגביו - כמו קנקני תה, ספגטי או פילים. לכן, נקודת הפתיחה היא אגנוסטית - לא פגשנו אלוהימים, ולכן אין לנו ידע להתחיל ממנו עליהם. -##עקרון האדישות +## עקרון האדישות [Richard Swinburne](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Swinburne) אומר - -> בהינתן ויש לך מרחב אפשרויות, בהיעדר סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני האחרות, יש לתת לכל האפשרויות סיכוי זהה. -{.info} +!!! info "" + בהינתן ויש לך מרחב אפשרויות, בהיעדר סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני האחרות, יש לתת לכל האפשרויות סיכוי זהה. זה נשמע כמו עיקרון ממש טוב. אם אתה מתלבט בין פיצה לפלאפל, ואין לך שום דודא, זה חצי-חצי. ואלוהים? @@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z בפועל, גם אם נקבל את העיקרון, היישום שלו *נורא* נדיר: כמה מצבים יש שבאמת אין לי מה לעדיף אפשרות אחת על פני אחרת? -##Divine Hiddenness +## Divine Hiddenness זהו טיעון פילוסופי חדש (!), שדומה ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) אבל לא בדיוק. הוא אומר כך: 1. ישנם אנשים אשר מסוגלים להאמין להאמין באלוהים ואף להיות בקשר אישי עימו, שלא באשמתם כלל, אין זה המצב. diff --git a/פילוסופיה/דת/פלורליזם.md b/פילוסופיה/דת/פלורליזם.md index e4ee4271..abc4fbe5 100644 --- a/פילוסופיה/דת/פלורליזם.md +++ b/פילוסופיה/דת/פלורליזם.md @@ -9,7 +9,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z --- -##בעיית הפלורליזם הדתי +## בעיית הפלורליזם הדתי **פלורליזם** במובן הדתי הוא לא במובן של *הכלה*, אלא במובן של ריבוי - אם יש אלוהים, אך ייתכן שיש כל כך הרבה דתות וגרסאות שלו? פלנטינגה כותב - @@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z > בעיה עיקרית היא *מחלוקת עמיתים* - מצבים שבהם אין קונצנזוס. לפעמים, זה לא מעניין - כמו אם שואלים אנשים ברחוב *איזו תרופה תכריע מחלה נדירה*. אבל כשזה מגיע למומחים, כשאין הסכמה, זה בעייתי. בפילוסופיה המצב חמור במיוחד, ובפילוסופיה של הדת אפילו עוד יותר - אין שום הסכמה על כמעט כלום. **בעיית הפלורליזם הדתי** היא בעצם מקרה פרטי של הבעיה הזו, וככה נתייחס אליה. -###כמה הקדמות +### כמה הקדמות האם הדתות השונות סותרות זו את זו? זו הנחה בדיון, אבל היא אינה ברורה מאליה; דתות הן ברובן פרקטיקה, וסתירה מתרחשת בין טיעונים - לא פרקטיקות. אין *סתירה* בין ללכת לבית-כנסת לבין ללכת לכנסייה. *סתירה* של ממש היא סביב משהו שהדתות טוענות. ככל שדת נוטה לאוניברסליזם (כולם צריכים להיות בדת שלנו), היא נוטה יותר לסתירה, ובעצם בהפוך על הפוך ככל שדת יותר נוקשה (כמו היהדות) היא דווקא יותר פלורליטסית - אני אעשה את שלי ואתה את שלך[^15]. @@ -34,7 +34,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z יש בבעייה גם היבט מוסרי, סביב הגאולה והאמונה. אם רק הדת שלי נכונה, והאמונה בה תציל אותי ואי-אמונה בה תגזור אחרים לגיהנום - בואנ'ה, למה האלוהים המניאק הזה מראה רק לנו את הדרך? לכל שאר האנשים לא מגיע להינצל גם? עד ממש לפני רגע, מלא אנשים בהודו ובאפריקה לא שמעו על הנצרות בכלל. גם הם ילכו לגיהנום? למה? לא היה להם סיכוי בכלל? זו בעיה שמטרידה גם עיניים דתיות - הכנסייה אפילו הצהירה בועידת הותיקן השנייה שאנשים כאלה עדיין יכולים להגיע לשערי גן העדן. -##תגובות אפשריות +## תגובות אפשריות - בלעדיות - רק דת אחת נכונה זו העמדה הדתית הכי קשה - יש עוד דתות? So what? שיאתגרו אותי - אני צודק! @@ -55,13 +55,13 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z למה יש כל כך הרבה? בואנ'ה, אני לא יודע. זו לא קבלת העמדות האחרות, אלא דחיית כולן והשהיית שיפוט. -> תזכרו - אתיאזם גם בקלחת![^17] -{.is-warning} +!!! warning "" + תזכרו - אתיאזם גם בקלחת![^17] -> [סרטון]() של דוקינס -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון]() של דוקינס -##בלעדיות +## בלעדיות - החזקה באמונה דתית מסוימת - מודעות לקיומם של דתות אחרות @@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z - אמונה כי אין לך טיעון שישנע כל אדם הגון-אינטלקטואלית[^20] לכן המתמטיקאי *גדל*, ברגע תגלית אי-השלמות, לא נחשב כאקסקלוסיביסט -###אתגרים לבלעדיות דתית +### אתגרים לבלעדיות דתית ישנם שני סוגי בעיות לעמדה הבלעדית: @@ -80,15 +80,15 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z - אתגרים אפיסטמולוגיים איך אני יודע שהדת שלי היא הדת הנכונה? -> יש גם מצבי ביניים - שבהם אני מוצדק אפיסטמית להאמין במשהו, אבל לא נכון מוסרית להאמין בו; זה מצב מוזר, והוא עדיין לא פתור (*מה שאני עושה הוא הגיוני, אבל לא יפה*). -{.is-warning} +!!! warning "" + יש גם מצבי ביניים - שבהם אני מוצדק אפיסטמית להאמין במשהו, אבל לא נכון מוסרית להאמין בו; זה מצב מוזר, והוא עדיין לא פתור (*מה שאני עושה הוא הגיוני, אבל לא יפה*). -####אתגרים מוסריים +#### אתגרים מוסריים כנגד העמדה הבלעדית, פלנטינגה טוען כי העמדה היא עמדה **אימפריאליסטית** - שנכפתה במיסיונים ובכיבושים - וזה לא לעניין. אני יכול לנסות לשכנע אנשים, אבל לא להרביץ להם[^21]. אבל לא ברור שזו עמדה איומה מוסרית - הרי הנוצרי שמנסה לנצר אותך או החב"דניק שמנסה להניח תפילין מחוץ לבסיס של נעם מנסים להציל אותך - האם זה כל כך נורא? אם הוא *לא* עושה את זה הוא סוג של מניאק![^23]. טיעון פנים-דתי אומר שכפייה לא משלימה את המטרה - אם הנחת תפילין בכפייה, זה בכלל לא ממלא את המצווה - לא עשית בזה שום דבר. האם באקסקלוסיביזם הוא אגוצנטרי\יהיר? זו האשמה נפוצה כנגד העמדה זו, לה פלנטינגה עונה - לא בהכרח[^22]; גם אם אתה ספקן או פלורליסט, אתה חושב שאתה צודק יותר מאחרים - האם זה לא יהיר גם? ברור שאתה חושב שאתה צודק - אם לא היית חושב ככה, היית מחזיק בעמדה של מישהו אחר. חוץ מזה, אומר פלנטינגה, אנחנו לא כל כך בוחרים במה להאמין - אם נרצה להאמין שהיום יום שישי (היום יום חמישי) או שמספר הכוכבים בשמיים הוא אי-זוגי (אחי, מאיפה לי?), בחיים לא נצליח - אז מה אנחנו רוצים מהאקסקוסיביזם הדתי? -####אתגרים אפיסטמיים +#### אתגרים אפיסטמיים ישנם שלושה סוגים של אתגרים אפיסטמיים: - הצדקה @@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z - ידע האם ניתן 'לעלות לכדי ידיעה' בכל הנוגע לאמונה בדת מסוימת בהינתן ריבוי דתות? -#####הצדקה +##### הצדקה ישנן שתי תפיסות של הצדקה: - תפיסה [דאונטולוגית](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית) @@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z - דרישה לחוסר שרירותיות אמונה מוצדקת היא, בין השאר, אמונה לא שרירותית - הגעתי לשם בדרך מסוימת ולא סתם ככה. יש חובה אפיסטמית להתייחס למקרים דומים באופן דומה. פלנטינגה אומר - אקסקלוסיביסט לא חושב שמדובר ב'מקרים דומים' או שהאמונה שלו שרירותית. הוא רק חושב שהוא לא יכול לשכנע[^24]. (פלנטינגה חושב שזה המצב בהרבה מן האמונות המוסריות שלנו). -#####רציונליות +##### רציונליות ישנן חמש תפיסות של רציונליות: - אריסטוטלית @@ -128,7 +128,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z - Rationality as Sanity and Proper Function אדם רציונלי הוא אדם שהאמונות שלו מתגבשות באמצעות מנגנון שמתפקד כראוי. זה נושא מורכב שלא ממש ניכנס אליו. -#####ידע +##### ידע פלנטינגה מונה שלוש תפיסות של ידע: - קוהרנטיזם @@ -146,10 +146,10 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z 2. זה בבירור לא נכון. גם לא הייתי מאמין בתורת היחסות לולא הייתי נולד בזמן\מקום אחר. זה לא אומר שאני צריך להיות ספקן. -##עמדות נוספות +## עמדות נוספות - ג'ון היק - -> ג'ון היק מציג עמדה נוספת באמצעות משל הודי. פיל מגיע להודו לאיזור שאין בו פילים - אף אחד לא ראה שם פיל. הפיל עומד בחדר חשוך וכולם ממששים אותו. אחד ממשש את החדק ויגיד, *הוא דומה לנחש*, ואחד אחר ימשש את הרגל ויגיד, *הוא דומה לבול עץ*, וכולי - כל אחד מהם תופס *משהו* מהפיל, אבל אף אחד לא מבין את כל הפיל. -{.is-info} +!!! info "" + ג'ון היק מציג עמדה נוספת באמצעות משל הודי. פיל מגיע להודו לאיזור שאין בו פילים - אף אחד לא ראה שם פיל. הפיל עומד בחדר חשוך וכולם ממששים אותו. אחד ממשש את החדק ויגיד, *הוא דומה לנחש*, ואחד אחר ימשש את הרגל ויגיד, *הוא דומה לבול עץ*, וכולי - כל אחד מהם תופס *משהו* מהפיל, אבל אף אחד לא מבין את כל הפיל. - משה מנדלסון - פלורליזם מוגבל - ההבחנה בין דת התבונה - שאמיתית לכולם וכולם יכולים להגיע אליה - לדת ההתגלות - הדתות המסוימות שמתלבשות עליה בנסיבות שרירותיות (יהדות ליהודי, נצרות לנוצרי וכו') והפתרון לבעיית הגאולה וקיומם של אנשים שלא נחשפו למסורת היהודית. diff --git a/פילוסופיה/דת/ראיות.md b/פילוסופיה/דת/ראיות.md index 90a5aa40..bad8e741 100644 --- a/פילוסופיה/דת/ראיות.md +++ b/פילוסופיה/דת/ראיות.md @@ -10,8 +10,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z -> [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf) הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הוכחות-לקיום-האל-היגיון-חמישי), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**. @@ -38,10 +38,10 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z ועכשיו, צוללים. -##הראייה הקוסמולוגית +## הראייה הקוסמולוגית הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3]. -###הגרסא הגרועה +### הגרסא הגרועה גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון: - לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת) @@ -49,8 +49,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z - לכן, יש סיבה לעולם בום, יש אלוהים. -> גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה? -{.is-danger} +!!! danger "" + גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה? אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל. @@ -59,12 +59,12 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z - לכן, יש סיבה ראשונית. -> אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו! -{.is-danger} +!!! danger "" + אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו! איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה? -###הגרסא הלא-גרועה +### הגרסא הלא-גרועה ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה. את ההנחה הראשונה ננסח כ: @@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z אבל יש פתח נוסף. -###עקרון הטעם המספיק +### עקרון הטעם המספיק [דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום? @@ -88,18 +88,18 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z רוב הראיות הקוסמולוגיות מקבלות את עקרון הטעם המספיק - ובאיזשהו מובן, נופלות על זה[^5]. -###הטיעון של Rowe +### הטיעון של Rowe Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינסופית - בטענה של, אם לכל דבר יש סיבה - למה צריך להמשיך? דמיינו משהו כזה - > מגיע בנאדם ושואל אתכם *איפה האוניברסיטה*. אתם הולכים ומראים לו - *הנה, פה בניין הסנאט, ופה בית הסטודנט, ופה בניין פסיכולוגיה, ופה הארומה ו...*. אם תראו לו הכל, למה לו לשאול - *איפה האוניברסיטה?* -###נגד הפאטאליזם +### נגד הפאטאליזם אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש. יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה. -###המבנה הכללי +### המבנה הכללי יש הרבה פלפולים לראיות כאלו, אבל הן בגדול נראות ככה: 1. קיים דבר מה קונטינגנטי מסוג מסוים. 2. גרסא כזו או אחרת של עיקרון הטעם המספיק (בטובות - גרסא מצומצמת[^7]) הדורשת שכל עובדה קונטינגנית מהסוג שהנחה (1) דיברה עליה דורשת הסבר. @@ -107,15 +107,15 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס 4. מסקנה: אלוהים. הידד! -##הראייה האונטולוגית +## הראייה האונטולוגית [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית? הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים. איך מוכיחים דבר כזה? זה מוזר. קצת כמו הוכחה מתמטית. אנסלם מראה לנו על דרך השלילה. -> זה יהיה מוזר. אמרנו? היא לא ממש מחזירה בתשובה. הכל פה מורכב, מוזר - שען, שעון -{.is-info} +!!! info "" + זה יהיה מוזר. אמרנו? היא לא ממש מחזירה בתשובה. הכל פה מורכב, מוזר - שען, שעון יאללה. הטיעון עצמו: @@ -136,7 +136,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס אבל מה זה *גדול יותר*? זה חורה לנו, וגם ל[דקארט, שבזז אותה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) והחליף את המילה *גדול* ב*מושלם*. -###התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו) +### התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו) ראסל אומר, > פשוט יותר להשתכנע שהטיעון שגוי מאשר למצוא היכן בדיוק נמצאת השגיאה. @@ -167,7 +167,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס אנסלם ואחריו דקארט טוענים ש*אלוהים* אני מבין, והוא מכיל בעצם המושג *קיים בהכרח*, בניגוד לאי, שלא חייב להיות *מושלם*. האי המושלם הוא מושג מומצא, בעוד שאלוהים הוא מושג טבעי. -###התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס) +### התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס) החברים האלו אומרים שאלוהים לא קיים בתפיסה - איך אני יכול לתפוס בכלל את אלוהים בראשי? הובס ו[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) טוענים שהוא בכלל לא דבר נתפס - ואז ההוכחה בכלל לא מתניעה. יש כאן איזו כתישה - הובס אומר לאנסלם, *אתה לא יכול להעלות את זה על הדעת*, ואנסלם יגיד, *כן אני כן!* (או כמו שראסל אומר לכומר, שאומר שעולם בלי אלוהים לא יכול לעלות על הדעת, *אל תגיד לי מה אני יכול להעלות על הדעת!*). @@ -175,22 +175,22 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס אין ממש מוצא מהביקורת הזו - מי יודע מי צודק? -###התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם) +### התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם) קאנט אומר שקיום זו בכלל לא תכונה. ולכן ה*דבר המושלם ביותר* בכלל לא חייב לכלול אותה. הדרך הקלאסית להבין את זה זה שקאנט מייחס את הקיום כ*תכונה של תכונות* - כמו פרדיקט על משהו אחר - יש *משהו*, ו*גם* הוא קיים, לא רק *יש קיים* - מה זה *קיים* לבד? חייב להיות *משהו* קיים. המצדדים בהוכחה טוענים בפשטות שהביקורת של קאנט לא מפילה את הטיעון. -###הביקורת של יום (וראסל) +### הביקורת של יום (וראסל) יום אומר ש*אלוהים לא מוכיחים מהכורסא*. אתה רוצה להוכיח קיום? תוכיח קיום! תצביע לי על הדבר! -###הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום +### הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום המתמטיקאי גדל פיתח הוכחה מתמטית לקיום אלוהים, וכמובן שעדיין רבים עליה. ההוכחה הציתה את הטיעון המודלי לקיום אלוהים - שמתחולל בערך שבעים שנה ועדיין רץ ביתר שאת. -##הראיה הטלאולוגית -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf) -{.is-info} +## הראיה הטלאולוגית +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf) הטיעון הכי מפורסם ומרכזי בתחום הוא **הראייה הטלאולוגית**, שטוענת, בתמצית, כי העולם נראה מתוכנן - ולפיכך, חייב להיות מתכנן. @@ -199,6 +199,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס גרסא מוקדמת של הראייה - > ומן הידוע אצלנו כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכוין לא ימצא במאומה מהם סימן לחכמה וליכולת. והלא תראה אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק שא״א שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס. ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלי מצוע קולמוס ואומר כי נשפך הדיו על הנייר ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה היינו ממהרים להכזיבו על פניו שאיננו נמלט מכוונת מכוין, וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בענינו עד אין תכלית שיהיה מבלי כוונת מכוין וחכמת חכם ויכולת יכול. + > *תורת חובת הלבבות, שער היחוד, פרק ו* פיילי כותב: @@ -211,7 +212,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס הטיעון הזה נדמה כמשכנע ביותר, ומשך המוני בני אדם לאורך ההיסטוריה. -###איזה מן טיעון זה? +### איזה מן טיעון זה? הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון **אנלוגי** - העולם דומה לשעון; אם לשעון יש שען, לעולם חייב להיות יוצר. טיעונים באנלוגיה הם די חלשים, ככלל[^8]. אנחנו צריכים לעמוד על כך שהדימיון הוא במובנים הרלוונטיים, ולהצדיק בכלל את הפנייה למשהו אחר. @@ -219,10 +220,11 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס בנוסף, הטיעון נשען על **היסק להסבר הטוב ביותר** (טיעון אבודקטיבי[^1]) - אלו הראיות, וזה ההסבר הטוב ביותר להן. העולם הזה נראה מאוד מיוחד, יש לו כל מיני תכונות מיוחדות - הוא *דורש הסבר*[^9]. -###הביקורת של יום +### הביקורת של יום ב*דיאלוגים על הדת*, כותב יום כנגד האנלוגיה - > כאשר שני מינים של דברים נראו תמיד קשורים זה לזה, יכול אני, מתוך הרגל, להסיק את מציאותו של האחד כל אימת שאני רואה את מציאותו של האחר. ולזאת קורא אני טיעון מתוך ניסיון. אך כיצד אפשר לטעון טיעון שכזה לגבי דברים שהם, כפי שהינם במקרה הנוכחי, יחידים, בודדים, ללא הקבל או דמיון מיוחד, זאת קשה להסביר. כלום יש אדם, אשר בארשת רצינית יאמר לי, כי עולם מסודר מן ההכרח שיהא תוצאה של איזו מחשבה או אומנות בדומה לזו של אדם, מפני שיש לנו ניסיון מכך? כדי לוודא דרך מחשבה זו, צריך היה שיהא לנו ניסיון ממקורם של עולמות, ובשום פנים אין זה דיי אם ראינו אניות וערים, פרי אומנות ותכנון אנושיים... + > *עמ' 68* טיעון מאנלוגיה, טוען יום, דורש השוואה בין דברים שאני *מכיר*, שאני מבין איך הם עובדים. יש לי ידע על שעונים, מטוסים, כתבים של שייקספיר - איזה ידע יש לי על היקום כולו? איזה ניסיון יש לי איתו? ממש כלום; ומכאן, שעצם האנלוגיה לא רלוונטית. פיילי פונה לשעונים, טוען יום, משום שאצל שעונים *קל* להבין איך הם נוצרו - במציאות כולה זה לא המצב, ועצם ההשוואה היא קיצור דרך לא מוצדק. @@ -232,6 +234,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס עוד מרחיב יום כי - > מתוך הסתכלות יודעים אנו משהו על ארגונו, פעולתו ותזונתו של בעל-חיים מוגמר. אך עלינו לנהוג זהירות רבה כאשר באים להקיש מהסתכלות זו על גידולו של עובר ברחם, ועוד יותר על התהוותו של הזרע בחלציו של הזכר. הטבע, זאת למדים אנו אפילו מניסיוננו המוגבל, יש לו מספר אין-סופי של מקורות ועקרונות, המגלים עצמם ללא הפסק עם כל שינוי של מקום ומצב. אך אילו עקרונות חדשים ובלתי-ידועים מפעילים אותו במצב כה חדש ובלתי ידוע כגון זה של היווצרות היקום, זאת אין אנו יכולים, ללא קלות דעת רבה ביותר, להתיימר כי בידינו לקבוע + > *עמ' 66-67 (ראו גם - עמ' 75) נמר כזה או אחר לא *תוכנן* - הוא נולד, מאמא שלו. אף אחד לא ישב ותכנן את הנמר המסוים הזה (*איפה נשים את התפרים שלו?*, שואלים אמא ואבא של הנמר). האם העולם, שואל יום, לא מצוי גם הוא ביחס כזה? @@ -239,16 +242,18 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס יום ממשיך להלום בטיעון הטלאולוגי - > על פי שיטתך שלך אין לך כל יסוד לייחס לאל שלמות אפילו בתוארו הסופי. או להניח, כי במעשיו הוא נקי מכל שגיאה, טעות, או סתירה. \[שכן\] במעשי הטבע יש הרכה קשיים בלתי-מוסברים. + > *עמ' 90* נניח, אומר יום, וקיבלתי את הרעיון של יוצר. אבל לקבל אותו *ככה*, כאל טוב? תראו מה קורה! כמה סבל יש, בלי סיבה! > ואיזה צל של הוכחה יכול אתה להביא על-יסוד ההיפותיזה שלך, כדי להוכיח את אחדותו של האל? מספר רב של אנשים מתאחדים על מנת לבנות בית או אנייה, להקים עיר, לכונן מדינה. למה לא יתאחדו אלים אחדים לשם תכנון וכינון עולם? הרי יהא בכך משום דמיון רב יותר לדרכי בני-אדם. + > *עמ' 91-92* ולמה לא, כמו ששעון דורש כמה יוצרים, אנחנו לא מניחים שישנם הרבה אלים, צוות מתכננים? -###השען העיוור? +### השען העיוור? [**צ'ארלס דרווין**](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) ו[**ריצ'רד דוקינס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Dawkins)[^11] הם ממבקריו החריפים ביותר של הטיעון הטלאולוגי, משום שהם מסבירים כיצד דברים *נראים* מתוכננים מבלי שאף אחד באמת תכננן אותם, בהתבסס על מנגנון האבולוציה. @@ -266,7 +271,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס נגיד והפלנו את הטיעון הטלאולוגי. אז? מי אמר ש*זה* הדבר הנכון? הפילוסוף [**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga) בז ממש לטיעון הזה, ומכתיר אותו בתור *הטיעון הגרוע ביותר בפילוסופיה*[^13] - אתם מראים לי *שאפשר* ליצור את העולם בלי מתכנן, הוא אומר - מי אמר ש*אין* מתכנן? -##הטיעון מן הכוונון העדין +## הטיעון מן הכוונון העדין בעקבות הטלטלה של האבולוציה, הטיעון הזה, הנסמך על חוקי הטבע, קובע כי: 1. קבועי הפיזיקה הם כאלו המאפשרים חיים @@ -281,7 +286,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס הטיעון הזה חסין לפגעי האבולוציה - הוא לא מתנגד לה בכלל, ואפילו נשען על עקרונות מדעיים בדומה לה. -###ביקורת +### ביקורת - הביקורת האנתרופית - אם לא היינו חיים, אז לא היינו יכולים לצפות בזה שאנחנו חיים. לכן, זה שאנחנו חיים לא יכול להיות ראיה לשום השערה בתמצית - מפתיע אותך שיש פה חיים? למה? אחרת לא היית חי @@ -310,16 +315,17 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס - איזה מן אל\אלים זה מוכיח? נניח ויש אלוהי כיוונן. מאיפה הקפיצה לאלוהים הדתי? *כל יכול? מושלם מוסרית?* כל זה עדיין לא רלוונטי. -##הראיה מן המוסר -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf) -{.is-info} +## הראיה מן המוסר +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf) -> המלצות נוספות: [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=qkt3pd3zQoI&t=378s), [הסכת](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2737580) -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצות נוספות: [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=qkt3pd3zQoI&t=378s), [הסכת](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2737580) > אם אין אלוהים, הכל מותר -> *דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב*[^14] -{.warning} + +!!! warning "" + *דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב*[^14] **הראייה מן המוסר** משחקת על המשפט המפוצץ על זה, מהזווית ההפוכה - @@ -330,16 +336,16 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס איך מבססים את ההנחות האלה? מי אמר שיש עובדות מוסריות? -> הטיעון *לא* אומר שצריך להאמין באלוהים כדי להיות מוסרי, או שדתיים יותר מוסריים. אלו הרחבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות, והן הבעיה שלהם. -{.is-warning} +!!! warning "" + הטיעון *לא* אומר שצריך להאמין באלוהים כדי להיות מוסרי, או שדתיים יותר מוסריים. אלו הרחבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות, והן הבעיה שלהם. -###ביקורות +### ביקורות - למה לחשוב שריאליזם מוסרי דורש הסבר? - למה לחשוב שראליזם מוסרי נכון? - למה לחשוב שקיומו של אל הוא ההסבר הטוב ביותר לקיומן של עובדות מוסריות? -###ריאליזם מוסרי? +### ריאליזם מוסרי? ריאליזם מוסרי[^15] מניח שטענות מוסריות הן טענות - לא רק מבעים (פויה, רצח), אלא טענות של ממש על העולם. אפשר לפרש אותן כטענות ("אתה דורך לי על הרגל") כשזה בעצם ציווי ("אחי, *אתה דורך לי על הרגל*"). אז מה בדבר המוסר? טענות של ממש, או ציווים? הריאליסט המוסרי יטען שהיגדים מוסריים הם אכן טענות אמיתיות, היכן שError-theorist יטען שהן טענות שקריות. רוב הטענות בנושא הן נגד ריאליזם מוסרי (*תראה, יש אנשים שרוצחים, מי אמר שהם טועים ואנחנו צודקים?*). העמדה של ריאליזם-מוסרי מנסה לדחות את הטענות האלה. @@ -359,14 +365,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס טיעון שעולה מהעמדה הזו - לפחות בגרסתה האתאיסטית - היא שהמוסר אינו תלוי באלוהים. כולנו מסכימים שיש חוקים - נצחיים ומוחלטים (פויה, רצח), עם יישום משתנה וכוח נורמטיבי על-טבעי עלינו. עכשיו המחלוקת סביב *אלוהים* היא בכלל סביב כל המסביב - זה הגיע מתורה מסיני, או ממשהו אחר? זה כבר פרטים, וזה לא כזה מעניין - ריאליזם מוסרי הוא-הוא תאיזם - *אלוהים* זה סתם משחק במילים[^16]. -###היסק להסבר הטוב ביותר? +### היסק להסבר הטוב ביותר? העובדות המוסריות הן נורמטיביות - הן לא רק *שם*, הן גם רוצות מאיתנו דברים. מתוקף מה הן שם? *אלוהים?* אנחנו צריכים אל דתי - שמן כזה, מלא תכונות, כדי להצדיק אותן[^17]. עמדה נוספת היא שהאלוהים נדרש ברמה ההכרתית - איך אנחנו יכולים *לדעת* את העמדות המוסריות? אלוהים יכול ללמד אותי אותם. העמדה הזו אומרת שאלוהים לא מנביע עובדות מוסריות, אבל עובדות מוסריות מנביעות אלוהים. כמו שיש סיבה שאתה מכיר דברים ברורים - שולחנות, חתולים, אמפנדס - חייבת להיות סיבה שאתה מכיר דברים לא ברורים, כמו מוסר. זה מצית דיון אחר - אם הן לא אלוהים, מהן עובדות מוסריות? -###דילמת אאותיפרון +### דילמת אאותיפרון [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) יוצא לטיול (זה אף פעם לא נגמר טוב) ונתקל באאותיפרון, שמבקש לתבוע את אבא שלו. סוקראטס עולב בו לכדי השאלה - @@ -374,14 +380,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס שאלה זו מנוסחת לרוב בחדש באופן בהיר יותר: *האם האל מצווה חוקים מפני שהם מוסריים, או החוקים המוסריים כיוון שהאל מצווה אותם?* -> ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) שני הצדדים נראים מאוד לא מחמיאים: או שיש מוסר כלשהו, גדול יותר מהאל, או שהמוסר הוא סתם חרטוט של האל, ולא בעל תוקף אמיתי; או שהאל מיותר, או שהמוסר שרירותי. -##הראיה מן החוויה הדתית +## הראיה מן החוויה הדתית העמדה הזו לא מאוד פופולרית, אבל נמצאת עכשיו בנסיקה. היא אומרת משהו כזה: @@ -397,7 +403,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס 3. אנשים רבים חווים את האל תחת תנאים שונים מאוד זה מזה. 4. יש אלוהים. -###ביקורות +### ביקורות - אמינות החוויה הדתית - אין לי שום יכולת לאמת אותה כנגד יש כאלו שטוענים *שכן* ניתן לאמת אותה - תעשה את הדברים האלו והאלו תפגוש אותו גם אתה! אולי אין לך את הכישרון או את החוש. למה שלא תאמין למי שכן? יש אנשים עם שמיעה מוזיקלית, ויש אנשים שפגשו את אלוהים @@ -414,6 +420,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס אני יכול להסביר נהדר למה חווית את אלוהים - לקחת פטריות, ונוירון 7 ירה, והנה ההסבר לחוויה שלך. למה לגרור פנימה את אלוהים? יש הסבר חומרי לחוויה הדתית. > We can make no distinction between the man who eats little and sees heaven and the man who drinks much and sees snakes. Each is in an abnormal physical condition, and therefore has abnormal perception + > *ראסל* אבל אפשר לעשות רדוקציה נטורליסטית - לתת הסבר - גם לשולחנות. אז מה אמרת בזה? שוב חזרנו לאותה נקודה - שולחנות ואלוהים זה אותו דבר. diff --git a/פילוסופיה/דת/רוע.md b/פילוסופיה/דת/רוע.md index 714aaf20..2f2a2e32 100644 --- a/פילוסופיה/דת/רוע.md +++ b/פילוסופיה/דת/רוע.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH) **בעיית הרוע** היא אפיק מרכזי ב**הכוחות ל*אין* קיום אלוהים**. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו. @@ -27,16 +27,19 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z > הגדרה: אלוהים הוא כל יכול, כל טוב ויודע כל. + > 1. הנחה: אם יש אלוהים אז אין רוע + > 2. יש רוע. + > מסקנה: אין אלוהים זהו טיעון דדוקטיבי - ולכן, התאיסטים השונים חייבים לדחות את אחת ההנחות. -> שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון *הכל לטובה* - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו **כאוטי**, אבל מלמעלה הוא **מושלם** - אלא *למה יש רוע מלכתחילה?* (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה! -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון *הכל לטובה* - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו **כאוטי**, אבל מלמעלה הוא **מושלם** - אלא *למה יש רוע מלכתחילה?* (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה! -##אין רוע? +## אין רוע? אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה *רוע?* ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו - @@ -52,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z הטיעון הזה מוביל אותנו לספקנות די קיצונית - בעצם, מה שנדמה לי כרוע הוא לא באמת כזה - אולי בעצם אני לא מבין את העולם כמו שאני חושב. ההשלכות האתיות של זה מאוד קשות... -###הפתרון של לייבניץ +### הפתרון של לייבניץ > אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה. *ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411* @@ -63,9 +66,9 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z במקום לשלול את הרוע, לייבניץ קושר קשר חזק בין הטוב לרוע. יש רוע, ואנחנו מבינים מה הוא (רע), אבל אנחנו לא רואים שלא יכל להיות משהו טוב יותר[^5]. -##ההגנה מן הרצון החופשי -> [טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf) -{.is-info} +## ההגנה מן הרצון החופשי +!!! info "" + [טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf) [פלנטינגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), שנודע לפני כן כלוגיקן, עשה 180 והצהיר - חבר'ה, אני גם דוס, וייסד מחדש את הפילוסופיה של הדת. אחד מטיעוניו חוצבי הדרך מתבסס על יום ואפיקורוס. @@ -85,7 +88,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z פלנטינגה מחפר טענה נוספת, R, שמתיישבת עם P ומנביעה את Q. הR של פלנטינגה היא - God creates a world containing evil and has a good reason for doing so. היא מגשרת על הפער בין P לQ - השאלה היא אם הטענה הזו עקבית בעצמה. -###הטיעון של פלנטינגה +### הטיעון של פלנטינגה 1. עולם בו יש יצורים חופשיים הוא יותר מוערך כששאר התנאם שווים מאשר עולם בו אין יצורים כאלו (טוב מסדר שני) 2. אלוהים יכול ליצורים יצורים חופשיים אבל הוא לא יכול ליצור אותם וגם להכריח אותם לעשות רק מעשים ראויים - אחרת הם לא יהיו חופשיים. @@ -93,9 +96,9 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z 4. לצערו, יש יצורים שבחרו לעשות רע. 5. לכן יש רע בעולם. -###הביקורת של מאקי -> [טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf) -{.is-info} +### הביקורת של מאקי +!!! info "" + [טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf) - אלוהים ברא אותנו כך שאנו יכולים לבחור בטוב. - כלומר, אין סתירה בין הבריאה שלנו כיצורים חופשים לבין הבחירה שלנו לעשות טוב. @@ -145,9 +148,9 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z פלנטינגה מפרסם את המאמר הזה ופותר, לכאורה, את בעיית הרוע. ואז מגיע Rowe ואומר - *So what?* -##הבעיה הראייתית -> [טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf) -{.is-info} +## הבעיה הראייתית +!!! info "" + [טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf) בתמצית, 1. יש המון רוע בעולם. @@ -168,7 +171,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z - - אבל – למה לא ללכת עד הסוף עם הספקנות? למה לעצור דווקא בשאלת הרוע? - - אולי קיומם של טיעונים אחרים לטובת קיומו של האל המושלם (כמו הטיעון האונטולוגי) אמורים לשכנע אותנו שזה המצב. -###בעיית הרוע המופרז +### בעיית הרוע המופרז **רוע מופרז** (Gratuitous Evil) הוא רוע שאלוהים יכל למנוע בלי מחיר מוסרי כולל. הויכוח מתמקד בהאם רוע כזה קיים בכלל - רוע מוגזם, בלי סיבה, שלא תורם למודל הSoul Making של היק. תשובה אחת היא - אין דבר כזה; כל רוע שיש בעולם הוא הכרחי לגמרי[^7]. תשובה אחרת היא שיש רוע כזה, כי יצירת הרוע היא שרירותית; למה שתיצור ככה רוע, ולא קצת יותר\קצת פחות? למה לעצור כאן ולא כאן? (ואן-אינווגן). diff --git a/פילוסופיה/דת/שפה.md b/פילוסופיה/דת/שפה.md index 24cfbf3d..03a2c4e1 100644 --- a/פילוסופיה/דת/שפה.md +++ b/פילוסופיה/דת/שפה.md @@ -9,18 +9,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf) -##ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית +## ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית. -###ויטגנשטיין +### ויטגנשטיין -> ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון) [לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא. @@ -30,9 +30,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין מחולק ל**ויטגנשטיין המוקדם** ו**ויטגנשטיין המאוחר** - לפני שהוא פרש ואחרי שהוא פרש. -###עיקרון האימות +### עיקרון האימות > משמעותו של היגד היא המתודה של אימותו + > *מוריץ שליק* ב*חקירות פילוסופיות*, ויטגנשטיין מחפש את מה שהופך משפט לבעל משמעות - לשיטתו, כל משפט שאפשר להוכיח כאמיתי ושקרי. *מה ההבדל בין ברווז* הוא נכון תחבירית אבל חסר משמעות - אין כאן מה להוכיח - ו*האם הציקפיל נושך* חסר משמעות כל עוד אין הגדרה לציקפיל. משפטים אחרים, כמו **סתירות** ו**טאוטולוגיות** הם בעלי משמעות, אבל לא אומרים כלום על העולם - הם נכונים או שקריים מתוקף עצמם. @@ -45,10 +46,11 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z הבעיה היא שעכשיו רוב המימרות הפילוסופיות חסרות משמעות. *אסור לרצוח*. איך תוכיח את זה אמפירית? אי אפשר; הוא חסר משמעות. > קארנפ, שכותב את הפילוסופיה של ויטגנשטיין בצורה ברורה (ויטגנשטיין כותב לא ברור בקטע מחריד[^2]), קובע שמילה שניתן לאמת הוא משהו שאפשר להגיד עליו *זהו X*. -> *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר. -{.is-info} -###פוזיטיביזם לוגי +!!! info "" + *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר. + +### פוזיטיביזם לוגי בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו[^9]. @@ -56,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z וכמובן, המטאפיזיקה והתיאולוגיה נופלות. *יש אלוהים?* איפה? מה אמרת בכלל? -##שפה דתית? +## שפה דתית? [רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב - @@ -66,16 +68,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z והנה לכם גזר דין מוות לפילוסופיה - שהם אומרים שתפקידה אינה אלא להבהיר את השאלה, ולהגיש אותה למדענים. > אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.'' + > *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)* -> לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6]. -{.is-warning} +!!! warning "" + לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6]. -##אז, מה זה שפה דתית? +## אז, מה זה שפה דתית? אנשים הרי משתמשים בכל המשפטים האלה, לכאורה כדי לתאר את העולם - אבל הם לא מבטאים את העולם. מה הם עושים בכל זאת? זוהי הגישה שנקראת **הגישה האקפרסיביסטית** - > משמעותה של התזה הנגד-מטאפיזית שלנו ניתנת עתה להסבר בהיר יותר. תזה זו טוענת כי קביעות מטאפיזיות יש להם אך ורק תפקיד הבעתי, אך לא תפקיד ייצוגי. קביעות מטאפיזיות הינן לא אמיתיות אף לא שקריות, לפי שהן אינן טוענות דבר, הן אינן מכילות כל ידי או טעות. הן מונחות לחלוטין מחוץ לתחומה של ידיעה, של תורה, מחוץ לכל דיון על אמת או שקר. ובכל זאת, כמו צחוק, ליריקה ומוסיקה, יש להן כוח הבעתי... באופן זה, למשל, מערכת מטאפיזית של מוניזם יכולה לשמש הבעה לצורת חיים הרמונית, ומערכת דואליסטית יכולה להוות ביטוי למצבו הרגשי של פלוני הרואה את החיים כמאבק נצחי; מערכת אתית חמורה יכולה לבטא תחושה חזקה של חובה או אולי תשוקה לשלוט באופן נוקשה... כך אנו מוצאים דמיון רב בין המטאפיזיקה לליריקה. אך קיים הבדל מכריע אחד ביניהם. לשתיהן אין תפקיד ייצוגי, אין להן כל תוכן תאורטי. ואולם לקביעה מטאפיזית – להבדל מחרוז לירי – יש לכאורה תוכן כזה וזה הסיבה לכך שלא רק הקורא מגיע לכלל טעות, אלא גם המטאפיזיקאי עצמו. הוא מאמין כי במסתו המטאפיזית הוא טוען דבר מה. + > *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.* > מטאפיזיקאים[^7] הם מוזיקאים נטולי יכולת מוזיקלית @@ -83,13 +87,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z אז, תיאולוגיה היא... מוזיקה. היא, לצד המטאפיזיקאים, פשוט לא מבינים את זה. אתם מביעים את הרגשות שלכם, וזה חמוד. אבל אתם לא אומרים כלום על העולם. כל העסק הזה מיד מזדחל חזרה לפסיכולוגיה. -##מה זה אומר על דת? +## מה זה אומר על דת? ארבע אפשריות: - זניחת הדת > אופיה הבלתי תיאורטי של המטאפיזיקה לא היה בה כשלעצמה פגם; לכל האמנויות יש אופי בלתי-תאורטי שכזה, ואין הן מאבדות משום-כך את ערכן הרב בחיים האישיים, כמו גם בחיים החברתיים. הסכנה טמונה באופיה **המטעה** של המטאפיזיקה; היא גורמת לאשליה של ידיעה בלי שהיא למעשה מספקת כל ידיעה שהיא. זו הסיבה לכך שאנו דוחים אותה + > *רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה* זה מה שרוב חברי החוג עושים. @@ -97,12 +102,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z - זניחת השפה הדתית אך אימוץ הדת > מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק + > *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7* > הלא ייאמר ישנו, הוא מראה את עצמו, הוא הוא המיסטי + > *שם, משפט 6.522* > הספר שלי \[מאמר לוגי פילוסופי] מכיל שתי חלקים: מה שכתוב בו ומה שלא כתוב בו, והחלק השני הוא החשוב מביניהם + > *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.* ויטגנשטיין לא היה דתי ולא דגל בדת כלשהי, אבל אחרי שהוא נפטר גילו שהוא חווה כל מיני חוויות מיסטיות, התפלל וביצע וידויים. @@ -112,6 +120,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z דת זה מוזיקה? קטלני. אני אוהב מוזיקה. הם מאמצים את המשפט של אייר - > ראוי לציין כי, לפי הדין וחשבון שסיפקנו להיגדים דתיים, אין שום בסיס לוגי לאנטגוניזם בין מדע ובין דת. בכל הנוגע לשאלת האמת, אין מתח בין המדען לבין המאמין באל הטרנסנדנטלי. + > *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)* @@ -123,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z פלנטינגה ואחרים טוענים שיש לנו כלים אמפיריים לבדוק את קיום האל - בדמות חוש שישי (החוש המיסטי). -##נפילת הפוזיטיביזם +## נפילת הפוזיטיביזם [קרל פופר](https://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Popper) ו[ויליארד ואן אורמאן קוויין](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine), בדוגמה נדירה של פילוסופיה מתקדמת, הראו כי עיקרון האימות מביס את עצמו - הוא עצמו לא ניתן לאימות[^12], והוא בעצם גם לעשות *פויה*, כמו שפה דתית בדיוק. @@ -131,10 +140,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z קוויין החמיר בכך והוכיח שהעיקרון מביס את עצמו - הוא היה חבר בחוג הוינאי בתקופתו המאוחרת, אז כתב את מאמרו *שתי דוגמות*. במאמר הוא מראה כיצד ההפרדה בין טענות לאנליטיות לא עובדת, עמומה מאוד. באופן מדהים, הוא משכנע את כולם - אף אחד לא ערער עליו. -##קריטריון המשמעות בשימוש +## קריטריון המשמעות בשימוש -> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx) אחרי שהציקו לו מספיק, כאמור, ויטגנשטיין כותב עוד הרבה - כמו *חקירות פילוסופיות* - ולא מוציא אותם לאור, עד שמשכנעים אותו להוציא אותם לאור, והוא כותב בהקדמה שהוא עושה את זה כי *אני אפס* (ואז הוא לא הוציא את הספר). @@ -143,6 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z לעומת [עקרון האימות](#עקרון-האימות), ויטנגשטיין המאוחר מאמץ עיקרון אחר - **קריטריון המשמעות בשימוש** - > המשמעות של מלה היא השימוש בה בלשון + > *חקירות פילוסופיות, 43* ויטגנשטיין מתקומם כנגד הגישה שהחלה אצל אפלטון, של *אי אפשר להגיד משהו באמת עד שמבינים אותו עד הסוף* - ואומר, אתה רוצה לדעת מה דברים אומרים? *אל תחשוב - תסתכל!*. אפלטון ייקח *כלב* וינסה להגדיר אותו - *מה היא הכלביות של הכלב?*; ויטגנשטיין יצביע ויגיד - למילים אין הגדרות קשיחות, ולפעמים אין הגדרות חד משמעיות (הדבר הזה כלב? לא יודע); לצורך העניין, זה כלב[^14]. @@ -161,15 +171,19 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר. > משחקי-הלשון הבהירים והפשוטים אינם בבחינת מחקרים מקדימים לאיזה משטור עתידי של השפה... אדרבא, משחקי הלשון ניצבים כאן כ**עצמים להשוואה**, האמורים לשפוך אור, באמצעות דמיון והבדל, על מצב השפה שלנו + > *סעיף 130* > בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא... + > *סעיף 124* > השגיאה שלנו היא לחפש הסבר במקום שבו שומה עלינו לראות את העובדות כ'תופעות כמאיות'. כלומר, במקום שבו שומה עלינו לומר: **זהו משחק-הלשון שמשחקים** + > *סעיף 654* > הבעיות הפילוסופיות נוצרות כאשר הלשון **יוצאת לחופשה** + > *סעיף 38* אמרת *יש אלוהים?*, *אין חומר?* אל תתערב - תצפה: מה הוא מתכוון שהוא אומר את זה? @@ -178,7 +192,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ומה בין זה לדת? -##השפה הדתית כמשחק שפה +## השפה הדתית כמשחק שפה תחשבו על המילה *טוב*. אתם רואים שחקן טניס לא ממש טוב ואומרים לו, *אתה לא ממש טוב*. הוא ישיב, *נכון, אני לא טניסאי טוב - אני משחק לכיף, אני חובב*. זו תשובה ממש טובה. אבל אז אתם רואים מישהו שמתנהג ממש לא טוב. הוא ישיב, *נכון, אני לא מתנהג ממש טוב, אני מתנהג לכיף, אני חובב, זו לא אולימפיאדת המוסר*. זו תשובה *ממש גרועה*, למרות שזה אותו המשפט בערך. האדם השני לא הבין - הוא לא הבין את הרעיון של "טוב" - אין לא להיות בקטע של להיות "טוב" בכלל כמו שיש לא להיות "טוב" בטניס. מה התפקיד של "טוב" פה? @@ -186,7 +200,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z המטרה של ויטגנשטיין היא להראות שמשחק השפה הדתי הוא משחק שפה[^16] שונה ממשחק השפה הטענתי. -###מאפייני האמונה הדתית +### מאפייני האמונה הדתית ויטגנשטיין מאפיין אמונה דתית בארבע מאפיינים: @@ -195,9 +209,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z 2. לא רגישה לראיות -###לא סקאלרית +### לא סקאלרית > נניח שמאמין אומר *אני מאמין ביום הדין* ואני אומר, *אני לא בטוח, יתכן* – היית אומר שקיים בינינו פער עצום. לעומת זאת, אם הוא היה אומר - *יש מטוס גרמני מעל ראשנו* ואני הייתי אומר *ייתכן, אני לא בטוח* – היית אומר שאנחנו קרובים למדי אחד לשני. + > *הרצאה על האמונה הדתית* > נניח למשל, שהיינו מכירים אנשים שחוזים עתידות; התחזיות שלהן מנבאות שנים רבות קדימה; והם מתארים סוג כלשהו של יום דין. באופן משונה, אפילו היה דבר כזה ואפילו הוא היה משכנע יותר ממה שתיארתי, אמונה בתחזית זו לא תהיה אמונה דתית כלל. (שם) @@ -206,7 +221,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z אמונה דתית לא באה בצורה סקאלרית כמו כל שאר האמונות - אף אחד לא ישיב ל*אתה מאמין באלוהים?* ב*60%*. באופן דומה, אם נאמין ב*יום הדין* כי החזאי אמר שזה מגיע והוא מעולה, *זו לא תהיה אמונה דתית* - גם אם אני והאדם הדתי מאמינים בפועל באותו דבר! אמונה דתית היא לא זה - היא הרבה מעבר לזה. -###לא רגישה לראיות +### לא רגישה לראיות > נצרות איננה מבוססות על אמיתות היסטוריות, היא מציגה בפנינו נרטיב \[היסטורי] ודורשת: עתה האמן! אך היא אינה דורשת להאמין לדיווח באמונה המתאימה לדיווח היסטורי אלא: האמן בכל רמ"ח איבריך, יש לאל ידך לעשות זאת רק כביטוי של כל חייך. יש בפניך נרטיב, אל תתייחס אליו כמו שאתה מתייחס לכל נרטיב היסטורי! תן לו מקום ותפקיד אחר בחייך... @@ -215,40 +230,45 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z > *תרבות וערך, 28* > נצרות איננה דוקטורינה, כוונתי היא שהיא איננה תיאוריה על אודות מה שקרה ומה שיקרה לנשמת האדם, אלא תיאור של דבר מה אשר מתחולל בחייו של האדם. + > *תרבות וערך, עמ' 28* אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה. -###לעומת פרייזר +### לעומת פרייזר צוהר נוסף לתופעת הדת נפתח מהויכוח של ויטגנשטיין עם פרייזר[^17] - חוקר בריטי שחקר הרבה מהדתות שהגיעו אליו מהקולוניות הבריטיות. פרייזר ראה בדת מעיין קדימון של המדע (שאותו הוא החליף) - בדת אפריקאית כלשהי מתפללים שירד גשם; לא יורד. כנראה שלא התפללנו חזק מספיק. מתפללים עוד: בסופו של דבר, ירד גשם. ברור, אומר פרייזר, שהם לא ניסו להפסיק להתפלל ולראות מה קורה - זה כמו שאגיד לך, *אחי, תפסיק לנשום לשעתיים - אחרי זה זה נהיה מטורף*. אני לא אפסיק לנשום! באופן דומה, המתפללים צריכים את הגשם. הם לא יפסיקו להתפלל! ויטגנשטיין לא השתכנע - > עצם הרעיון של 'לנסות להסביר פרקטיקה'... נראה לי שגוי. כל מה שפרייזר עושה זה להפוך אותן \[את הפרקטיקות הללו] לסבירות בעיני אנשים שחושבים באותה הצורה שלו. זה בולט לעין שבשורה התחתונה \[של הניתוח של פרייזר] כל הפרקטיקות הללו מוצגות כטיפשיות. אך זה לעולם לא יהיה סביר לטעון כי האנושות עושה דברים כאלו מתוך טפשות גרידא. + > *הערות על פרייזר, 119* להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה! > זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות + > *הערות על פרייזר, 121* למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב. -> למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ... -{.is-info} +!!! info "" + למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ... -###מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית +### מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית 1. תפיסה הרמנויטית (לא מהפכנית) > בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא... + > *סעיף 124* 2. אקסטרנליזם לשוני > אם אני אומר שיש מובן לפקודה ''הבא לי סוכר!'' ולפקודה ''הבא לי חלב!'', אבל אין מובן לצירוף ''חלב לי סוכר'', אין בכך כדי לומר שלהגייה של צירוף המילים הזה אין כל השפעה. ואם אכן ההשפעה שלו היא שהזולת מתבונן בי בפה פעור, אינני קורא לו בשל כך פקודה להתבונן בי בפה פעור – אפילו אם בדיוק להשפעה הזאת רציתי לגרום + > *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498* המשמעות של ביטויים לא קשורה לכוונת הדובר - אלא להשפעה שלהם בפועל. @@ -258,6 +278,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין מתנגד לשאול אנשים למה הם מאמינים - כי הנה, הוצאת אותם לחופשה, והוא יתחיל לתרץ. > Suppose somebody made this guidance for this life: believing in the Last Judgment. Whenever he does anything, this is before his mind. In a way, how are we to know whether to say he believes this will happen or not? **Asking him is not enough. He will probably say he has proof**. But he has what you might call an unshakeable belief. It will show, not by reasoning or by appeal to ordinary grounds for belief, but rather by regulating for in all his life + > Lectures and Conversations p.53 נתקלת באדם ממש טוב. האם בהכרח יש לו תיאוריה אתית ממש ממש טובה בראש? כנראה שלא. אל תשאל אותו! באופן דומה, מצאת בנאדם ממש דתי? אל תשאל אותו לתפיסה הדתית שלו - זה שהוא אדם דתי בכלל לא אומר שיש לו כזו - אלו מישורים אחרים לגמרי! @@ -280,9 +301,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z > גם התאיסט וגם האתאיסטית נוכחים באותו עולם. הם עשויים להשתתף באותן קרבות, להיות הורים לאותו ילד חולה, להביט באותם השמיים, או לקרוא את אותו הספר. אך שלא כמו התאיסט, האתאיסטית אינה רואה את העולם כחושף את התכנון האלוהי, היא לא רואה את השמים מספרים כבוד אל... היא איננה שומעת את אלוהים קורא לה מבעד לפסוקי התורה. היא איננה רואה שיטפונות ורעידות אדמה כביטוי לרצון אלוהים, ואין היא רואה נצחון הוא הבראה פתאומית כנס. היא רואה בסרטן, שגעון ומוות כסימנים לחוסר המשמעות והכאוטיות של הקיום האנושי. + > *נחמה ורבין* -###ההשפעה של ויטגנשטיין +### ההשפעה של ויטגנשטיין ה[פוזיטיביזם הלוגי נפל](#נפילת-הפוזיטיביזם), ועכשיו מתחיל שיח חדש, ועכשיו מדברים בטיעונים ויטגנשטניאינים: @@ -295,14 +317,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z ויטגנשטיין הגיעה, במלא פליקפלאקים משונים, לעמדה דומה לזו שהתחיל איתה - השפה הדתית אכן אינה טענתית, ובאמת סוג של מבע - אבל לא כלרלרת חסרת משמעות, אלא כמגרש משחק אחר. > Don’t for heaven’s sake, be afraid of talking nonsense! But you must pay attention to your nonsense -> *Culture and Value, p 56* -{.info} + +!!! info "" + *Culture and Value, p 56* -> מישהי מגיעה לויטגנשטיין ושואלת אותו, *אם מישהו בא אליך ואומר לך שהוא חולה, מה תגיד לו?* והלה משיב - *שילך לרופא*, ואם הוא משיב לך - *אוקיי, אלך לרופא אלילים* - אז מה תגיד לו? אין לכם על מה לדבר - אתם מקבילים שונים לחלוטין. -{.is-info} +!!! info "" + מישהי מגיעה לויטגנשטיין ושואלת אותו, *אם מישהו בא אליך ואומר לך שהוא חולה, מה תגיד לו?* והלה משיב - *שילך לרופא*, ואם הוא משיב לך - *אוקיי, אלך לרופא אלילים* - אז מה תגיד לו? אין לכם על מה לדבר - אתם מקבילים שונים לחלוטין. -####פיקציונליזם +#### פיקציונליזם מויטנגשטיים צמחה העמדה ה**פיקציונליסטית ההרמנויטית** נניח ואין באמת דת, וכל השיח הוא בכאילו. למה לא לאמץ את השיח בכאילו? העמדה הזו מציירת את הדתיים קצת כ"גיקים" של דת - הם נכנסים לבית הכנסת ומשחקים בדת ואז יוצאים חילונים לגמרי (הם לא תופסים את זה ככה? פטרנליזם - לא אכפת לנו). זה סיפור חייהם, המשחק שהם משחקים - סוג אחר מאוד של אמונה. diff --git a/פילוסופיה/הציטוטים.md b/פילוסופיה/הציטוטים.md index 44913a66..7a17a829 100644 --- a/פילוסופיה/הציטוטים.md +++ b/פילוסופיה/הציטוטים.md @@ -23,9 +23,10 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z **שפינוזה**, ***אתיקה*** -##על החיים +## על החיים --- > מה שהווה נאמר באופנים רבים, אבל תמיד כלפי מובן אחד וטבע אחד כלשהו, ולא רק בשיתוף השם[^15] + > Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambigiously **אריסטו**, ***מטאפיזיקה*** {.success} @@ -34,10 +35,11 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z **היראקליטוס**, ***על הטבע*** --- >This world is mere change, and this life, opinion[^10] -> **אאורליוס**, ***הגיונות*** -{.success} +!!! success "" + **אאורליוס**, ***הגיונות*** --- > At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line[^25] + > **קונפיוציוס**, ***המאמרות*** --- > I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not [^35]his own @@ -45,10 +47,13 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z {.warning} --- > חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם[^3] + > The unexamined life is not worth living + > **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אפולוגיה*** --- > מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן[^20]. + > Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם*** {.warning} @@ -57,13 +62,15 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם*** {.warning} -##על האדם +## על האדם > כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת[^16] + > All human beings by nature stretch themselves out towards knowing **אריסטו**, ***מטאפיזיקה*** {.success} --- > Beginning to think is beginning to be undermined[^13] + > Commencer à penser c'est commencer d'être miné **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס*** {.warning} @@ -72,6 +79,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] **מיל**, ***תועלתנות*** --- > Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything[^21] + > **Seneca**, ***Letters From a Stoic*** --- > What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and @@ -99,14 +107,16 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] **הגל**, ***הפנמנולוגיה של הרוח*** --- > \[...\] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41] + > **Hegel**, ***Phenemonology of the Spirit**** -##על הקיום +## על הקיום --- > זכור שתמות[^17] -> Memento Mori -{.warning} + +!!! warning "" + Memento Mori --- > The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14] **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס*** @@ -116,68 +126,87 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] **היראקליטוס**, ***על הטבע*** --- > מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים[^7] + > Moriatur anima mea mortem philosophorum + > **שטראוס** --- > כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר[^32] + > Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt -> **שפינוזה**, ***אתיקה*** -{.success} + +!!! success "" + **שפינוזה**, ***אתיקה*** --- > הרי איש אינו יכול לתפוס בלא לתפוס שהוא תופס + > **לוק**, ***מסה על שכל האדם***[^36] --- -##על הצדק +## על הצדק > וכך דינו של הצדק: שימשול הנעלה יותר על מי שנופל ממנו, ויגדל חלקו ממנו[^5] -> **אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס*** -{.warning} + +!!! warning "" + **אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס*** --- > כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא[^4] + > Speech is a powerful lord -> **גורגיאס**, ***בשבחי הלני*** -{.warning} + +!!! warning "" + **גורגיאס**, ***בשבחי הלני*** --- > החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^6] -> **תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית*** -{.warning} + +!!! warning "" + **תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית*** --- > Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38] + > **Epcitetus**, ***Discourses*** --- -##על המוסר +## על המוסר --- > האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?[^8] + > **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אאותיפרון*** --- > וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו[^9] + > **אריסטו**, ***אתיקה ניקומאכית*** --- > עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד[^12] -> **קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית*** -{.info} + +!!! info "" + **קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית*** --- > Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11] + > **אאורליוס**, ***הגיונות*** --- > No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. \[...\] Philosophy has no business to supply vice with excuses[^24] + > **סנקה**, ***מכתבים ללוקילוס*** --- > Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves[^26] + > **קונפיוציוס**, ***המאמרות*** --- > There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27] -> **ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר*** -{.warning} + +!!! warning "" + **ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר*** --- > When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33] **אאורליוס**, ***הגיונות*** {.success} --- > Pathei Mathos + > הסבל מלמד[^39] -> **סופוקלס**, ***המלך אדיפוס*** -{.warning} + +!!! warning "" + **סופוקלס**, ***המלך אדיפוס*** --- [^1]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), [רסיס 49](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/index.md b/פילוסופיה/חדשה/index.md index 8834cb57..f3886df7 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/index.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/index.md @@ -8,28 +8,28 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49798), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2573539), [מודל (ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51762), [סילבוס (ב)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.ann) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49798), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2573539), [מודל (ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51762), [סילבוס (ב)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.ann) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) +#### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) -####2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) +#### 2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) -####3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) +#### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) -####4. [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) - [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) +#### 4. [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) - [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) -####5. [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - [מסה על עקרונות דעת האדם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות) +#### 5. [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - [מסה על עקרונות דעת האדם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות) -####6. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) - [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת) +#### 6. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) - [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת) -####7. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) +#### 7. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) -####8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) +#### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) -##מבוא +## מבוא הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12]. המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md index 93bfa9eb..612c9692 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md @@ -15,13 +15,13 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z הוא מקבל עליו את עמדת *השכל הישר* - לפיה מה שנתון לנו מגיע מקליטה שכלית, אבל דוחה את מעמדה כייצוג. -> ר' [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) -{.success} +!!! success "" + ר' [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) לוק נדרש לא מעט במהלך הדיון לטיעונים פסיכולוגיסטיים - המתבססים על הדרך האמפירית שבה אנו צוברים ניסיון, ולא על ניתוח מחשבתי, לוגי טהור. התורה של לוק מחזיקה לעיתים במושגים פסיכולוגיים שאינם עומדים במבחן אפיסטמי, משום שאיננו מסוגלים לוותר עליהם. לפי לוק והאמפריציסטים, -> מושג לגיטימי הוא כזה שקדמה לו קליטה חושית -{.info} +!!! info "" + מושג לגיטימי הוא כזה שקדמה לו קליטה חושית לשיטתם, רק מושג מהקליטה החושית הוא לגיטימי, וכל מושג לגיטימי נובע מהקליטה החושית. אם אני לא מצליח לשרשר קליטה חושית למושג, משמע - המושג אינו לגיטימי; לא יכול להיות למושג מקור אלא קליטה חושית. מושג שנופל מהרף הזו הוא ג'יבריש, הוא *בלה בלה בלה*. @@ -38,38 +38,38 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z [זה בדיוק מה שברקלי עושה; הוא מוותר עליו](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות). -##מושג האידאה +## מושג האידאה -###אפלטון +### אפלטון מושג ה*אידאה* החל את דרכו אצל [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); שם הוא מעיד על *ישות אובייקטיבית כללית*, **חיצונית**, מופשטת, החלה על הרבים. האידאה היא ה*מהות* - *מה זה להיות סוקראטס? מה זה להיות טוב? מה זה להיות יפה?* -###דקארט +### דקארט אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), המושג דומה יותר לשימוש שלנו: זהו דבר *פנימי*, כל תוכן מנטלי בעייני רוחנו. אידאה היא לא דבר חיצוני לרוח, אלא הכלי שבאמצעותו היא תופסת - מחשבות, רציות, תשוקות, רגשות - דקארט לא מבחין ביניהם; כולן הן *אידאות*. לצד אידאות, יש דברים חיצוניים - מושאים - שהאידאות קשורות בהן. כאשר האידאות הולמות את המושאים - זו **אמת**. דקארט מבצע הבחנה חשובה, שהוא עצמו לא משתמש בה הרבה אבל היא תהיה מכרעת אחר כך - ההבחנה בין **דימוי** ל**מושג**. למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי. -###שפינוזה +### שפינוזה אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. -> ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7]. -{.is-warning} +!!! warning "" + ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7]. -###לוק +### לוק [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שתפיסתו קרובה יותר לאדם הרגיל, מכיר באידאה ככל תוכן מנטלי, גם הוא. אלא שהוא מחלק את האידאות לאידאות *פרטיות*, ואידאות [*מופשטות*](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה), ושוב [עושה בלגן](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#בעיות) עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ועושה סדר[^8]. -> האידאות ה**מופשטות**, החידוד של לוק, הוא דבר שבדברו מסכימים כל הפילוסופים - *הוא לא נמצא שם בחוץ*; מה שיש בעולם הם רק דברים פרטיים. אלו הם חידוד שלנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + האידאות ה**מופשטות**, החידוד של לוק, הוא דבר שבדברו מסכימים כל הפילוסופים - *הוא לא נמצא שם בחוץ*; מה שיש בעולם הם רק דברים פרטיים. אלו הם חידוד שלנו. -###ברקלי +### ברקלי ברקלי מתנגד להפרדה הזו - וקובע ש*אין* דברים מופשטים, אלא *רק* דברים פרטיים - ושכל מה שקיים, זו מחשבה בלבד. כמו אלו שקדמו לו, גם ברקלי רואה את המחשבה כבנויה מאידאות. אצל ברקלי, אין מה לדבר על *ייצוג* - אין פה שום דבר מחוץ לרוב, ולכן אין פה מה לייצג, למרות שזהו מקורה. המושג שיש ברוח אינו מייצג משהו שם בחוץ - הוא הדבר עצמו ממש. התפיסה הזו מחסלת את הספקנות - עד לוק יכולנו לשאול - *ומה אם האידאה שיש לי בראש לא תואמת או לא מייצגת את מה ששם בחוץ?* ברקלי דוחה את זה על הסף - מה שאנחנו תופסים **הוא** מה שיש "בחוץ". לפיכך, *אין מושגים מופשטים ולא יכולים להיות כאלה* - והאידאות הן *רק דברים פרטיים* -> שימו לב איזה מהלך עשינו כאן מאפלטון - מ*דבר מופשט, כללי, מחוץ לנו*, ל*דבר פרטי, מסוים, רק בנו*. -{.info} +!!! info "" + שימו לב איזה מהלך עשינו כאן מאפלטון - מ*דבר מופשט, כללי, מחוץ לנו*, ל*דבר פרטי, מסוים, רק בנו*. אבל כשברקלי מדבר, הוא משתמש במילים כלליות - *רעב*, *עייף* - ולא *ברקלי רעב, ברקלי עייף!* - מאיפה מגיעה הכלליות הזו? diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md index 88c54ae9..be85be25 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות.md @@ -12,19 +12,22 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z > **אידיאליזם**: יש רק רוח > (1) אם יש משהו מחוץ לרוח, לא ניתן להכירו + > (2) וגם אינו מוסיף דבר להסבר (לא נדרש על פי [התער של אוקהם]()) -> (3) ומוביל לבעיות -{.is-success} + +!!! is-success "" + (3) ומוביל לבעיות ברקלי כופר בתורת הייצוג של [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) (על אף שאינו מזכירו בשמו) - מה שתופס השכל הישר שלך אינו עניין של *ייצוג*, הוא פשוט מה ש*ישנו*; ה*מושג* הוא גם ה*מושא*. העמדה המטאפיזית הזו רזה יותר, ולכן יותר עקבית - ומצילה אותנו מהתהום הלוקיאני. העצם הלוקיאני הוא טריז שדרכו נכנסת ספקנות - יכול להיות שזה *לא מה שיש במציאות*, אלא שאתם *חולמים*? בעצם שלילת הטריז הזה, ברקלי יוצר שוב מציאות מוצקה[^4]. ברקלי אומר ללוק - *אתה עשית שימוש שגוי בספקות שלך, והגעת איתן למסקנות שגויות. תן **לי** לעשות את העבודה בשבילך*[^5]. אבל בעצם מתברר, שהרבה מהבעיות של לוק נובע לא מבעיות של העצם, אלא מבעיות של [השפה](/פילוסופיה/לשון) - בעיותיות שגם [לוק היה ער לה](/פילוסופיה/לשון#תורת-השפה-הלוקיאנית)[^6]. -##היות, היות נתפס +## היות, היות נתפס קיום נמצא שם בחוץ - באופן בלתי-תלוי מהמחשבות שלנו. אלא שברקלי תוקף את המושג הזה, במימרתו המפורסמת - > היות, היות נתפס + > Esse est percipi תחת התפיסה הרגילה, כל מה ששום בחוץ קיים עצמאית, בלי קשר אליי - ייכחדו כל בני האדם עלי אדמות, עדיין יהיו חתולים, כוכבים וכו' - זה המובן הרגיל של קיום. לוק טוען בדבר אותו קיום בלתי תלוי - במושג ה**עצם**[^7]. האם בכלל יש דבר כזה? [לוק מתעקש שהוא שם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי). אבל למה, שואל ברקלי, שנידרש למושג כמו *עצם* כדי להניח שהמושגים - *אדום*, *עגול* ו*מתוק* - זקוקים לדבר חיצוני כדי לאגד אותו? ברקלי טוען שה*רוח* היא זו שמאגדת את כל התכונות הללו - מה שמותיר את המציאות עם עצם *רוחני*; **יש** משהו, שמאגד עליו את כל התכונות האלו - זוהי ה**נפש** - ולא משהו חומרי חיצוני. @@ -35,8 +38,8 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z > אבל איך אתה יודע שיש *עוד רוחות* שם בחוץ? העמדה של ברקלי מתקרבת ל*סוליפסיזם*. אם אני תקוע ברוח שלי (אני ו*אלוהים* - לא נתווכח על אלוהים, אומר דן), מי אמר שיש שם עוד רוחות, כמו [חזי דין]()? -> ברקלי נותן על זה מענה מסוים, אבל אנחנו לא נספיק לכסות אותו. -{.is-warning} +!!! warning "" + ברקלי נותן על זה מענה מסוים, אבל אנחנו לא נספיק לכסות אותו. להיות **עצם**, זה להיות דבר *בלתי תלוי* - לא *איכות* שמציתה *אידאה*, כמו שלוק טוען, אלא דבר בלתי ניתן להפרדה במחשבה מהדבר הקיים. @@ -44,8 +47,8 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z לחשוב על עץ שנופל ביער מבלי שאף אחד לא שומע אותו אומר שמישהו חושב עליו; זו סתירה מושגית. אין באמת אפשרות לחשוב על עץ שנופל ביער בלי שאיש חושב עליו - מישהו, איכשהו תופס אותו, מעצם האפשרות. -> ומה בדבר מה שקורה כשאף אחד לא שם לתפוס אותו? ברקלי אומר ש*יש* מי שתופס אותו. ומי זה? כן כן, זה **אלוהים**. -{.is-warning} +!!! warning "" + ומה בדבר מה שקורה כשאף אחד לא שם לתפוס אותו? ברקלי אומר ש*יש* מי שתופס אותו. ומי זה? כן כן, זה **אלוהים**. במבוא ל*עקרונות ידיעת האדם*, ברקלי מתאר תחילה את העמדה של לוק, שמתאר כיצד הנפש מפשיטה מאידאות מושגים - *צבע*, *תנועה* וכדומה. אבל, ברקלי אומר, אין באמת אידאה מופשטת עד כדי כך - של *צבע*, *צורה* או *חומר* - רק של צבע *מסוים*, צורה *מסוימת* או חומר *מסוים*; הוא כופר בכך שהוא יכול להעלות בעיני רוחו מושגים כאלה. מה זה אומר *צבע* שהוא נטול *צבע*? מי אמר שיש דבר כזה? diff --git a/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md b/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md index 39d76b2a..64233463 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md @@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z --- -##על הדברים שאפשר להטיל בהם ספק +## על הדברים שאפשר להטיל בהם ספק -> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_ראשון.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_1.pdf), [מטלה](/פילוסופיה/חדשה/תר×××_-_×ק×ר×_-_×¢××××_1_תשפ׳׳×.docx), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/×ת×_××ר××××¥_10859664_assignsubmission_file_×ת×_××ר××××¥_copy_pdf.pdf), [מטלה 2](/פילוסופיה/חדשה/תרגיל_-_דקארט_-_עבודה_2_תשפ׳׳ד.docx), [מטלה 2 (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_ראשון.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_1.pdf), [מטלה](/פילוסופיה/חדשה/תר×××_-_×ק×ר×_-_×¢××××_1_תשפ׳׳×.docx), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/×ת×_××ר××××¥_10859664_assignsubmission_file_×ת×_××ר××××¥_copy_pdf.pdf), [מטלה 2](/פילוסופיה/חדשה/תרגיל_-_דקארט_-_עבודה_2_תשפ׳׳ד.docx), [מטלה 2 (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf) בהיגיון הראשון, [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - מוטרד מהמחשבה שרכש אמונות כוזבות[^3] - מחפש נקודות ארכימדיות שעליו יוכל לבנות את כל דעותיו, בכך שמטיל ספק[^4] בכל דעותיו הקודמות. לשם מטרה זו, דקארט זונח כל אמונה שיש לו ולו הצידוק הכל ביותר לפקפק בה - החל מהיסודות. -> שימו לב: הספק הקרטזיאני הוא **אמצעי**; דקארט רחוק מפילוסופיה ספקנית. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: הספק הקרטזיאני הוא **אמצעי**; דקארט רחוק מפילוסופיה ספקנית. היסוד הראשון שדקארט זונח הוא *החושים* - @@ -33,7 +33,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^4]: משמע - *להשהות שיפוט* - לא לקבל ולא לדחות (שניהם הצהרה חיובית). חשוב להיזהר מלכנות את דקארט כספקן - הוא משתמש בספק למהלך חיובי. [^5]: מהלך מפורסם זה מכונה *היפותזת החלום*. -###הספקנות הקרטזית +### הספקנות הקרטזית **ספקנות** היא זרם פילוספי שקיים עוד מימי יוון העתיקה (ספקנות פירית), הגורסת כי לא ניתן לדעת דבר, וכי לא ניתן להשיג ידע. אריסטו ו[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה)[^6] משחקים אף הם על הזרם הזה בדרישותיהם הנוקשות לידיעה, למרות שלא החזיקו בדעה זו. @@ -55,12 +55,12 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^19]: העמדה הפילוסופית הזו מכונה *סוליפסיזם*. שופנהאואר סבר שאי אפשר להפריכה בטיעונים לוגים - אבל, "זוהי אינה בעיה פילוסופית שדורשת הוכחה - אלא בעיה פסיכולוגית שדורשת ***כדורים***", אומר דן. -###ביסוס המדעים בעקרונות הראשונים +### ביסוס המדעים בעקרונות הראשונים בדומה לניוטון, כמו דקארט בין העת החדשה המוקדמת, שואף לבסס מדע חדש. הוא עושה זאת על בסיס המתמטיקה - שמתקפת אותו. תחת הגישה של דקארט, ניתן יהיה לצמצם את המדעים אל המתמטיקה, ובכך ליצור מדע *אוניברסלי*, שמתוקף על ידי המתטיקה. אך מי מתקף את המתמטיקה? דקארט שואף לעשות זאת ב*היגיונות* על ידי תיקוף המטאפיזיקה. אם יצליח דקארט לתקף את העקרונות הראשונים, המטאפיזיים, יוכל לבנות על בסיסם את המתמטיקה, ועל בסיסה את המדעים כולם, בידיעה מוחלטת. -> עליונותו של טיעון השד על טיעון החלום היא בנקודה זו - המתמטיקה. טיעון החלום אינו מפיל את המתמטיקה - גם בחלום היא תקפה; טיעון השד, בקיצוניותו, כן. -{.is-warning} +!!! warning "" + עליונותו של טיעון השד על טיעון החלום היא בנקודה זו - המתמטיקה. טיעון החלום אינו מפיל את המתמטיקה - גם בחלום היא תקפה; טיעון השד, בקיצוניותו, כן. כאן ניתן לראות את מעגל הספק הקרטזי הולך וגדל. בטיעון החושים, דקארט מטיל ספק רק בדיוקם של החושים מרחוק; הוא מסייג שעל ידע החושים מקרוב קשה לערער. בטיעון החלום, מצליח להטיל ספק גם בחושים עצמם - אך לא בעקרונות הבסיסיים שעומדים מאחורי המציאות הבלתי חושית. ולבסוף, בטיעון השד, מצליח דקארט להטיל ספק גם בעקרונות המטאפיזיים האלו. @@ -88,27 +88,27 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^10]: [*אני חושב משמע אני קיים*](#הקוגיטו) המפורסם של דקארט, למשל, קורן מאור טבעי [^11]: דקארט משתמש במילה *אידאה*, כסינונימית למושג. קאנט מפריד בין השתיים, כמו [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) לפניו שתפס אידאה כדבר אחר לגמרי. -##על טבעה של רוח האדם, ועל כך שנקל להכירה מאשר להכיר את הגוף -> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שני.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_2.pdf) -{.is-info} +## על טבעה של רוח האדם, ועל כך שנקל להכירה מאשר להכיר את הגוף +!!! info "" + [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שני.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_2.pdf) לאחר שחירב את עולם הידע שלו עד היסוד, בהיגיון הראשון, נותרנו עתה, פתיחת ההיגיון השני, עם נקודה ארכימדית אחת - *אני קיים, אני נמצא*. כעת, מנסה דקארט לבנות מחדש את הידיעה שלו על בסיסה של אותה הנקודה. -###ה*קוגיטו* -> אני חושב, משמע אני קיים[^12] -{.info} +### ה*קוגיטו* +!!! info "" + אני חושב, משמע אני קיים[^12] ההבנה[^16] של דקארט - שכל עוד הוא חושב, הוא ***יודע*** שהוא קיים - היא בראש ובראשונה טענה **אפיסטמית**[^14]. אם אדם מתעלף, למשל, אין משמעות הדבר שהוא לא קיים - אלא שאין לו את *הידיעה* שהוא קיים. על רקע הטענה האפיסטמית הזו, הוא טוען גם טענה **אונטולוגית** - כל עוד הוא חושב, הוא ישנו - הוא קיים. ה*קוגיטו* של דקארט הוא אינטימי לחלוטין. אני לא יכול לדעת שדברים אחרים קיימים, או שמושאי המחשבה שלי קיימים, או שאפילו ה*אני* שקיים הוא אותו *אני*, או לאורך זמן. הוא אומר רק שעצם המחשבה הוא ההוכחה לקיום - מחשבה היא רעיון שמצדיק את עצמו (כמו שאם אתה חושב שכואב לך - כואב לך; אם אתה חושב - אתה חושב). באופן דומה, קיומו של ה[שד המתעתע](#הספקנות-הקרטזית) בהכרח מוביל לכך שאותו השד מתעתע ב*משהו* - אפילו בתרחיש ההיפרבולי של דקארט יש ודאות כלשהי. ה*קוגיטו* פורץ את המחסומים שהציב דקארט - ידיעת התודעה, וידיעת המציאות - באווחה אחת; היכן שלפניו איני יודע דבר על המציאות או על התודעה שלי, כעת אני יכול לבסס ידיעה איתנה בשניהם - התודעה שלי **קיימת**, והיא קיימת ***במציאות***. -###דוגמת השעווה +### דוגמת השעווה על סמך הידיעה הודאית, אך זעירה הזו, דקארט בונה מחדש את המציאות שלו - ב**דוגמת השעווה**. כשהוא מזהה שעווה, הזיהוי אינו נעשה באמת באמצעות החושים - הרי בין המצבים השונים של השעווה - קרה, נוזלית או נמסה - אין שום דבר מן המשותף. ובכל זאת, בכל השלבים הוא מזהה את השעווה ככזו. משמעות הדבר היא בהכרח שהזיהוי *לא* מתרחש באמצעות החושים - אלא באמצעות התודעה. בכך, מסיט דקארט את ההצדקה לתפיסת העולם שלו מן החושים - שבהם אין לנו וודאות - אל התודעה - שכעת היא ודאית. משיש לו ידיעה איתנה והצדקה לבסס עליה את המציאות שלו, דקארט יוצא לבנות מחדש את עולם הידע שלו. [^16]: חשוב לשים לב - הקוגיטו הוא *לא* טיעון - אלא הבנה **אינטואיטיבית** (הסתכלות) - ידע ודאי, נתון, ונקי מכול ספק - שקיימת בכולנו. מכאן הכוח שלו - אין לו הנחות שאפשר לתקוף - זו חוויה אנושית בסיסית שלא ניתן לערער עליה. דן משווה את הידיעה האינטואיטיבית הזו ל'כאב' - אף אחד לא מסתכל על היד שלו בוערת, ומקיש היקש כמו *כל מה שחם בוער, כל מה שבוער כואב, לפיכך איה, כואב לי!* - זו ידיעה מונכחת, מיידית ובלתי ניתנת לערעור - כזה הוא ה*קוגיטו*. -###האידאה +### האידאה בעת החדשה, כמעט לכל הוגה שעוסק באפיסטמולוגיה הייתה *תורת אידאות*, או תורת הכרה - *שונה בתכלית מ[תורת האידאות האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה)*. התורה של דקארט נשענת על טיעון ה[*קוגיטו*](#הקוגיטו). באשר למה שניתן לדעת, מה שניתן להכיר בו, זוהי הידיעה הראשונית והבסיסית ביותר - כל עוד אני חושב, אני ישנו. הטיעון החזק הזה מביס אפילו את טיעון השד המתעתע - גם אם ישנו שד מתעתע, הרי שהוא מתעתע *משהו* - ומשהו חושב, שכן אחרת אין במה לתעתע. @@ -127,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^13]: "כה נדירה, שאין אותה אפילו ל**כדורגלנים**", אומר דן, ואפילו לא לחתולים [^14]: זוהי טענה שלא ניתן להפריך דדוקטיבית. "לכו הביתה - תוכיחו שזה **לא נכון**. *בהצלחה עם זה*", אומר דן. "נסה לשכנע את עצמך שאתה לא קיים, כמו ג'רי בסדרה *ריק ומורטי* בפרק המפורסם". בתוך התודעה שלך, אין לך דרך לערער על האמיתות של הטענה הזו. ההאמנה הזו אינטימית - אין לי איך להוכיח אנשים אחרים - אבל אין לי איך לפקפק באמיתות שלי. -###תורת החשיבה של דקארט +### תורת החשיבה של דקארט דקארט מייחס את התוכן המחשבתי לשלוש גורמים: - ניסיון @@ -144,9 +144,9 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^15]: *אפריורי*, כפי שעולב בו אחר כך קאנט -##על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא -> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf) -{.is-info} +## על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא +!!! info "" + [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf) כעת, בהיגיון החמישי, יש קריטריון להכרת האמת - כל רעיון **ברור ומובחן** הוא אמיתי. על מנת להגיע לאמת הזו, על ידי הסרת הספק, עלינו: @@ -162,13 +162,13 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z 3. מציאות -###ההוכחות של דקארט לקיום האל +### ההוכחות של דקארט לקיום האל -> ר' גם: [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) - מבוא לפילוסופיה של הדת -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) - מבוא לפילוסופיה של הדת דקארט מוכיח את קיומו של האל בשתי הוכחות[^18]: -####ההוכחה האנתרופולוגית (היגיון שלישי) +#### ההוכחה האנתרופולוגית (היגיון שלישי) > לכל דבר יש סיבה; לפיכך, חייבת להיות סיבה ראשונית[^21]. הוכחה זו מכונה [*ההוכחה הקוסמולוגית*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית). אלא שדקארט לא יכול להשתמש בה - משום שהיא מניחה מציאות חיצונית. @@ -176,7 +176,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z דקארט קיים קיום צורני - יש לו תוכן של ממש. ככזה, הוא יכול לחשוב על דברים צורניים אחרים - כמו פיצה, או שופנהאואר. אולם האלוהים מכיל תוכן צורני *שעולה על זה של דקארט* - לא ייתכן שדקארט הוא זה שהגה אותו; דקארט פחות ממשי ממנו. לכן, ישנו הכרח שהוא חיצוני לדקארט[^26]. -####ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי) +#### ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי) > יש לי מחשבות; למחשבות האלו בהכרח יש מושגים. חלקם בדיוניים; את אלו הרכבתי בעצמי. חלק מהם חיצוניים לי - הם כופים את עצמם עליי דרך החושים. אך את חלקם, לא אוכל להצדיק לא כך ולא כך - אלו **אפריוריים** - מולדים. *אלוהים*[^22], ו*אני* הם מושגים שכאלה. מאיפה *אלו* הגיעו לי לראש? האדם הדתי[^23] יטען שהם באו יחד איתי לעולם, ממקור חיצוני לי בהכרח - מושג האלוהים *לא יכול להיות המצאה שלי*. המקור הזה חייב להיות האל - האל חייב להיות **קיים**. הוכחה זו מכונה [*ההוכחה המולדת*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ. @@ -195,9 +195,9 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^25]: משל של דן - דמיינו שאתם מזמינים פיצה ופותחים אותה בנוכחות השליח - ומגלים שמשולש חסר. *ככה זה יצא מהתנור*, השליח יגיד לכם, אבל אתם יודעים שהוא שקרן - אתם **יודעים** איך פיצה שלמה נראית, ולכן אתם יודעים שהדבר שלפניכם *אינו* פיצה שלמה, אלא פיצה *חסרה*. אם לא הייתם רואים פיצה שלמה מימיכם, הייתם אומרים, 'ואללה, *זו* הצורה של פיצה'. [^26]: משל של דן - תלויים לך שני ציורים בבית. האחד - מושלם; יצירת מופת. את השני ציירת אתה, ילד קטן. שניהם ציורים כציורים - אולם התוכן שלהם שונה. את האחד גם אני יכולתי לצייר; בשני גלום כישרון שבבירור עולה על היכולות שלי - ולכן יש הכרח שישנו שם, איפושהו, צייר מוכשר שצייר אותו, החיצוני לי. -##על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו -> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf) -{.is-info} +## על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו +!!! info "" + [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf) בהיגיון השישי, דקארט מרחיב בהגותו על [ה*עצם* האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם)[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית. @@ -206,7 +206,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z מהו *חתול*, למשל? לפי דקארט, הוא רק חומר - אין לו *קוגיטו*, ולכן הוא סוג של מכונה, רובוטים שאלוהים הטמיע כמו שעון מושלם. הסיבה של המנגנון הזה אינה רק הבריאה הראשונית - האל ממשיך לקיים אותו כל הזמן. -###עצם אינסופי ועצם נברא +### עצם אינסופי ועצם נברא אבל קודם, אמרנו שהעצם[^35] הוא בלתי תלוי - והנה עכשיו דקארט אומר לנו שהוא תלוי באל![^29]. דקארט מציע שיש *עצם אינסופי* - האל - ו*עצם נברא* - דוגמת הגוף, או הנפש: הגוף (לאו דווקא גוף האדם - פשוט גופים באופן כללי) יכול להיות גוף בלי נפש, והנפש יכולה להיות נפש בלי הגוף. @@ -218,7 +218,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z [^34]: דקארט נשען על ה[*קטגוריות*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) של אריסטו, אבל הוא לא לוקח בחשבון את התנועתיות בהגות האריסטותלית - [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) מחזיר את זה אחר כך. [^35]: קרי *אני* - המפתח להגותו של דקארט (*אני* חושב, *אני* קיים, *אני* יושב ליד האש...) -###התיאוריה הפסיכופיזית של דקארט +### התיאוריה הפסיכופיזית של דקארט דקארט מציב את ה*אני* בתור **נפש חושבת**. הנפש היא המושג שמבטא בנו את המודעות העצמית - יכולתו של היצור לזהות את עצמו, ולדעת את תוכן המחשבות שלו. גם מצלמה רואה כשם שהעין רואה - אולם המצלמה לא מודעת לתמונה, גם אם זו אותה התמונה בדיוק - ולכן אין לה נפש. @@ -228,8 +228,8 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z חזרנו כעת לנקודת ההתחלה - יש לי גוף, ויש עולם, ואלוהים, שאותו הוכחנו, ערב לזה. -> אבל כעת נשאלת השאלה - איך אנו עושים טעויות? ואיך ייתכן שישנם אנשים רעים בעולם?[^30]. דקארט טוען שאם יש טעויות, הרי שאין טעויות שלנו - ולא של האל - משום שאנחנו איננו יצורים מושלמים, ואנו ממהרים לחרוץ משפט. אם רק היינו משהים שיפוט, חושבים ואוספים מידע - הסיכוי לטעות קלוש. האמת היא שם, זמינה **לכל** - ומי שיזהר וישכול היטב, יזכה לה. -{.is-info} +!!! info "" + אבל כעת נשאלת השאלה - איך אנו עושים טעויות? ואיך ייתכן שישנם אנשים רעים בעולם?[^30]. דקארט טוען שאם יש טעויות, הרי שאין טעויות שלנו - ולא של האל - משום שאנחנו איננו יצורים מושלמים, ואנו ממהרים לחרוץ משפט. אם רק היינו משהים שיפוט, חושבים ואוספים מידע - הסיכוי לטעות קלוש. האמת היא שם, זמינה **לכל** - ומי שיזהר וישכול היטב, יזכה לה. אלא שהגוף והנפש נפרדים, באופן **ברור ומובחן**, חלקים בלתי נפרדים מה*אני*. אנו מסוגלים לחשוב על נפש בלא גוף; הגוף אינו **מהותי[^31]** לה. ההפרדה של דקארט מבתרת אותם לגמרי: הנפש, כאמור, מהותה המחשבה, והגוף, מהותו ההתשפטות במרחב. נפש שאינה חושבת אינה נפש, וגוף שאינו מתפשט בחלל אינו גוף. השניים הם כמו שמן ומים - הם לא מתערבבים, ומנוגדים לגמרי זה לזה; איך יכול להיות שהם מחוברים? אך ניתן להסביר את השילוב ביניהם?[^33] @@ -241,24 +241,26 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z | אופן (modus) | "תחול" | ⃘ ₒ ▢ △ ◊ | -> **דקארט לא סיפק פתרון טוב לבעיה הזו** - הוא סבר שהאינטרקציה מתרחשת בבלוטת האצטרובל -{.is-warning} +!!! warning "" + **דקארט לא סיפק פתרון טוב לבעיה הזו** - הוא סבר שהאינטרקציה מתרחשת בבלוטת האצטרובל [^30]: זהו מודוס טולנדו פוננס - אם יש אלוהים, אין רוע -> יש רוע -> אין אלוהים. [^31]: מהות במובן של, *מהו הדבר*?. [^32]: או נהג במכונית. כנהג, אם לא תידלק נורת אזהרה ברכב, לא אדע שמשהו ברכב תקול. לא כך עם הגוף - ברגע שיש בעיה, אני מיד *מודע* לה. [^33]: הבעיה הזו לא קיימת אצל אריסטו, שם הגוף הוא החומר והנפש היא הצורה - אך שניהם היבטים שונים של אותה השלם (ר' גם - *על הנפש*). לא כך המצב אצל דקארט - השניים *באמת* שונים ונבדלים לחלוטין - לא היבטים של אותו הדבר. -##הביקורת כנגד דקארט ותגובתו +## הביקורת כנגד דקארט ותגובתו מבקרים, ובעיקר תיאולוגים, עלבו בתפיסותיו של דקארט סביב **אי-רמאותו של האל**, **החירות והרצון** ומושג **העצם**. קל לנו להניח היום שהדיונים האלו לא קשורים כלל ועיקר בפילוסופיה ("אני לא מתכוון להגיד לך מה קאנט חשב על חציית ים סוף") - לא כך אצל דקארט (ולייבניץ). התיאולוגים שעמם התמודד הם אנשים חריפים, שקולים לו ביכולתם הרטורית, ודקארט מתייחס אליהם ברצינות גמורה. -###חירות ורצון +### חירות ורצון אנו נוטים להתייחס לחירות כסתירה של דטרמיניזם: אם האל אכן כל יכול, הרי שאין לנו רצון - האל צופה את רצוננו לחלוטין; יש בכך בעיות מוסריות רבות. מדוע הוא מאפשר חוטאים, ומעשים רעים? מנגד, אם יש רצון חופשי, שביכולתי לקבוע כרצוני בחופשי מן הגורל, איך זה מתיישב עם כל-יכולתו של האל? דקארט סבר, כמובן, שיש אלוהים; אלא שטען ***גם*** לטובת החירות והרצון. למול הביקורת, דקארט ניסה ליישב בין שני העקרונות האלו, הסותרים לכאורה. הוא מתייחס לכך בכתבים שונים בחיבורים עם כותרות גרנדיאוזיות כמו > That the liberty of our will is self-evident + > That is is likewise certain thet God has fore-ordained all things + > How the freedom of our will may be recondiclled with the Divine pre-ordination דקארט קובע כי האל אין-סופי - אך השכל שלנו סופי. אנחנו, עם שכלנו הרופס, לעולם לא נדע איך העמדות האלו מתיישבות - אך *העמדות האלו מתיישבות*, כפי שהאל בוודאי יודע. התשובה הזו היא כמעיין טלאי כנגד הביקורת[^34], ומשחקת על התפר בין פילוסופיה לתיאולוגיה[^35]. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל.md index fe8b0b11..7f4ca3ec 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל.md @@ -8,12 +8,12 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51959#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2694130) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51959#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2694130) -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf) [**גיאורג וילהלם פרידריך הגל**](https://en.wikipedia.org/wiki/Georg_Wilhelm_Friedrich_Hegel) (1770-1831) נולד בשטוטגרט שבווירטמברג, דרום-מערב גרמניה. הגל התחנך בסמינר של הכנסייה הפרוטסטנטית בטובינגן, ולימד כמורה פרטי בברן ובפרנקפורט. @@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z 1816-1818: מורה באוניברסיטת היידלברג 1818-1831: מורה באוניבסיטת ברלין -##כתבים עיקריים +## כתבים עיקריים * פנומנולוגיה של הרוח 1807 - מדע הלוגיקה 1812-1816 - אנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים, 1830-1817, מחולק לשלוש חטיבות עיקריות: @@ -41,10 +41,13 @@ dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z בתוך כתביו של הגל, נכתב על הפנמנולוגיה ש > התהוות זו של המדע בכלל, או של הדעת, היא מה שבאה להציג פנמנולוגיה זו של הרוח + > *הקדמה, פסקה 32* + אבל מהו אותו מדע? מהי אותה הדעת? הפסוק החידתי הזה לא עוזר לנו להבין היכן ניצבת הפנמנולוגיה. > אין להתבונן בחקיקה בכלל ובקביעותיה המיוחדות בבידוד ובאורח מופשט, אלא יש אל-נכון לראות בהן מומנט תלוי של כוליות אחת, בהקשר של כל שאר הקביעות המרכיבות את אופיין של אומה ושל תקופה; בהקשר הזה הן מקבלות את משמעותן האמיתית, ועל-כן גם את צידוקן. + > *פילוסופיה של המשפט, סעיף 3* >ואפשר היה להאמין, כי תולדות-הפילוסופיה כתיאור היסטורי אינן מדע במובן המדויק של המלה. שהרי במבט ראשון נדמה לנו, שההיסטוריה אינה אלא שורה מקרית של תופעות פרטיות, אינה אלא מניין של מאורעות; וכל מאורע כזה עומד מבודד בשביל עצמו, ללא כל קשר בינו לבין מאורעות אחרים זולת ה"לפני-כן", ה"אחרי-כן" וה"בעת ובעונה אחת", או הזמן. אך גם בהיסטוריה הפוליטית אנו כבר מבקשים קשר הכרחי כלשהו, והודות לו מוקנות לתופעות הבודדות עמדה מהותית והתייחסות אל תכלית כלשהי, אל מטרה כלשהי, ובעקבות זה -- משמעות לגבי משהו כללי, לגבי משהו שלם; כי באורח כללי משמעות פירושה: קשר למשהו כללי, זיקה לשלם כלשהו, לאידיאה כלשהי. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md index a8eb1ef6..d20fcf61 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf) -##זמננו +## זמננו הגל מתייחס בפנמנולוגיה לרגעים משמעותיים בתולדותיה של הפילוסופיה, והתפיסות השונות שעלו לאורך הדרך. הגל רואה בכל אלו, כמו גם באומנות, במשפט, בדת ובהיסטוריה חוליות שונות של דבר אחד. @@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הגל כותב את ה*פנמנולוגיה* מתוך מודעות היסטורית, שהוא הפילוסוף המרכזי הראשון שמכניס אותה לפילוסופיה. הגל כותב - -> זמננו הוא זמן של לידה ושל מעבר אל תקופה חדשה. הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו; הוא עומד לדחוק את כל זה לעבר והוא עסוק ביצוב עצמו מחדש... דומה הדבר ללידת הילד, אשר בה, לאחר תזונה חרישית וממושכת, שוברת הנשימה הראשונה את מודרגותו של מהלך-ההתקדמות הכמותי גרדאת -אז - בקפיצה איכותית - נולד הילד... התופררות הדרגתית זו, שעדיין לא שינתה את דיוקנה של השלם, נפסקת[^1] לפתע על-ידי היום הבוקע, אשר, כברק, חושף בבת-אחת את דמות בניינו של עולם חדש. ^67^ +> זמננו הוא זמן של לידה ושל מעבר אל תקופה חדשה. הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו; הוא עומד לדחוק את כל זה לעבר והוא עסוק ביצוב עצמו מחדש... דומה הדבר ללידת הילד, אשר בה, לאחר תזונה חרישית וממושכת, שוברת הנשימה הראשונה את מודרגותו של מהלך-ההתקדמות הכמותי גרדאת -אז - בקפיצה איכותית - נולד הילד... התופררות הדרגתית זו, שעדיין לא שינתה את דיוקנה של השלם, נפסקת[^1] לפתע על-ידי היום הבוקע, אשר, כברק, חושף בבת-אחת את דמות בניינו של עולם חדש. *67* @@ -31,13 +31,14 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הפנמנולוגיה נפתחת בשתי הקדמות. בראשונה בהן הגל חושף בפנינו את השיטה שלו, והשנייה - מכינה את הקרקע לפרקיו הראשונים של הספר. הפנמנולוגיה כתובה בשפה מאוד ייחודית ויצירתית. -##על מה עומד הכל? +## על מה עומד הכל? הפנמנלוגיה נעה בשני צירים: מצד אחד, ההישגים האדירים וההפסדים הכואבים בכל תקופה תקופה - *מועקות המודרניות* - המודרניות אינה רק הישג, פסגה, אלא גם כרוכה בהפסדים כואבים. מנגד, הגל בונה על המהפכה הביקורתית של קאנט, כפי שנחשפה ב*ביקורת התבונה הטהורה* - שמחלקת את הפילוסופיה ללפני ואחרי. הגל משחק גם על הציר הזה - אבל הוא מסרב לנתק את התקופות, את ההצלחות, את המועקות - הוא ממשיך לראות בכולם מומנט של כוליות אחת. פותח הגל ואומר: -> **המוחלט** הוא **סובייקט**: הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא בתור עצם אלא באותה מידה גם בתור סובייקט. ^79^ +> **המוחלט** הוא **סובייקט**: הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא בתור עצם אלא באותה מידה גם בתור סובייקט. +> *79* ואיך נפרש את המשפט הזה? *המוחלט* מזמין פרשנות מאגית - אלוהים, היקום, הכל. ומנגד, אלו שמבקשים לפרש אותו כחלק מהציר הפילוסופי, נדרשים להתמודד עם המילה הקשה הזו - *המוחלט*. @@ -61,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z נשאיר כרגע את ה*מוחלט* בצד - ונתמקד ב*סובייקט*. הסובייקט הוא התפתחות; תהליך; תנועה בעלת היגיון וכיוון - זה לא יכל להיות הפוך. זאת לעומת המוחלט, שהוא במהותו תוצאה. -##חרג, אבד - מועקות המודרניות +## חרג, אבד - מועקות המודרניות -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_2_לאתר.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_2_לאתר.pptx) הרוח שהגל מדבר עליה היא מקור המונח *רוח התקופה* - הוא לא מדבר על רוח מיסטית או אלוהית, אלא התפיסה התודעתית של בני האדם. הוא נכנס בתפיסה מסוימת של משבר, וכותב @@ -80,6 +81,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > אם אדם הוא מה שהוא – בלתי-אפשרית היא, מעולם, ההונאה העצמית, ויושר הלב חדל להיות האידיאל ונעשה תחת-זאת למציאות. אולם האם האדם הוא מה שהוא? ובדיבור כללי יותר, כיצד יוכל אדם להיות מה שהוא, כאשר קיים הוא כתודעת-הקיום? [...] אדם זה הוא בדיוק מה שאינני ומה שחייב אני להיות. ואם מלצר אני בבית-קפה, אין פירוש הדבר כי איני רוצה להיות אדם זה או שרוצה אני שאדם זה יהיה שונה, אלא רק שאין שום דבר משותף בין הווייתו לביני. > > אין סבילות בתודעה. אם עושה אני את עצמי עצוב, הרי זה מפני שאין הנני עצוב -- הווית העצב חומקת ממני בשל עצם הפעולה שבה אני מחדיר אותה בי ודרכה [...] בתנאים אלה, מה יכולה להיות משמעותו של אידיאל הכנות, אם לא נסיון להשיג את הבלתי אפשרי שעצם מובנו סותר את מבנה-התודעה שלי? + > *סארטר* @@ -108,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > היסוד של האמת הוא המושג. -###קרעים +### קרעים המודרניות חושפת אינספור קרעים, שהגל מכיר בהם והוגה בהם, לרבות - - בין האדם למציאות @@ -126,10 +128,10 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z - - גוף מול נפש[^5] -##העצמות - ידיעה והוויה +## העצמות - ידיעה והוויה -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_3_ריאלית.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_3_ריאלית.pptx) > העצמות כוללת בתוכה הן את הכללי או את אי-האמצעיות של **הידיעה עצמה**, והן אותה אי-אמצעיות שהיא **הוויה**, כלומר שהיא אי אמצעיות בשביל הידיעה. @@ -137,11 +139,13 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z העצמות, כולל הגל, היא ידיעה והוויה. מה הם הדברים האלה? האם הם בכלל דברים? שתיהן, אומר הגל, מופיעות באופן בלתי אמצעי - דבר ברור ומשכנע מיד. > מצד אחד יש לי מושג ברור ומובחן מצמי במחינת היותי אך ורק דבר חושב ובלתי-מתפשט, ומן הצד השני יש לי מושג ברור ומובחן של הגוף במבחינת היותו אך ורק דבר מתפשט ובלי-חושב לחלוטין + > *[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות), 146* דקארט, בהצעה ידועה-לשמצה זו, מציב את עצמו כחומר - גוף פיזיקלי - וכנפש - דבר חושב ובלתי מתפשט. כל זה **ברור ומובחן** - כמו התיאור הבלתי-אמצעי של הגל. העצמות היא הוויה וידיעה, ומאופיינת בכך שאותו היבט של העצמות אינו רק קיים כשלעצמו - הוא גם נודע, משתקף דרך התודעה שלנו. > The mechanical theory[^7] has been repeatedly invested with an authority which it has no right to. Take as an instance the remark that man consists of soul and body. In this language, the two things stand each self-subsistent, and associated only from without. + > *Hegel, Encyclopedia[^6], 195* התיאוריה, אומר הגל, תופסת את הגוף ואת הנפש כאילו שהם נפרדים, מספיקים לעצמם, ומשויכים רק מבחוץ. הגל אינו מסכים עם העמדה הזו; לשיטתו, אדם הוא גם *לעצמו*, וגם *בשביל עצמו* - הוא קיים באופן בלתי-הוויתי, אבל הוא גם *ער* שהוא קיים, וזהו חלק מהותי מהיותו אדם[^8]. המודעות היא מעיין השקפה מהיציע על מה שאני - והיא אינה עומדת בתביעה המובלעת בדברי הגל - שהיחסים בין שני הדברים האלו אינם יהיו חיצוניים. @@ -149,6 +153,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z דוסטויבסקי וסארטר טוענים הפוך - שהיחסים האלו *רק* חיצוניים, וזו בדיוק הבעיה. ההשקפה הזו הופכת אותו ל*בועת סבון ואינרציה* - לא משהו אינטגרטיבי, מלא. ומה אומר הגל? > העצם החי הוא ההוויה שהיא באמת סובייקט כלומר -- וזה אותו דבר -- שהיא ממשית רק במידה ש\[היא] תנועה של הצבה עצמית, או המיצוע[^9] של עצמו עם היעשותו לאחר. העצם בתור סובייקט הוא השליליות הפשוטה והטהורה; מתוך כך הוא התפצלותו של הפשוט לשניים, או הכפלה המציבה ניגוד, שהיא שוב השלילה של שונות אדישה זו ושל ניגודה. רק זהות כזו ה**שבה ומעמידה את עצמה**, או הרפלקסיה של עצמו בתוך ההיות-אחר, היא בלבד הנה האמתי ולא שום אחדות **מקורית** או בלתי-אמצעית בתור כזו. + > *מבוא, פסקה 21, עמ' 84-82* (בתרגום יובל) בשביל הגל ודוסטייבסקי, האדם לעד אינו ממשי. הגל כופר בכך - האדם הוא כן ממשי, בתנאים מסוימים - הוא יכול להיות סוביקט, *וגם* אובייקט, ממשי. היותי כזה - אובייקט-סובייקט - מאפשרת לי להיות בתנועה. אולם, אי אפשר להגיד שהאני-הממשי הזה קיים מראש; עצם התנועה אליו הופכת אותו לכזה. הגל מקבל את המרחק של סארטר ודוסטייבסקי - עצם התודעה מציבה אותי כצופה מהצד; איני כמו הכסת-דיו, פשוט שם. אך הניגוד הזה, השונות הזו, החירות הזו, לא רק שהיא אינה שוללת את האני - היא האני ממש, חלקים של תנועה - **הצבה עצמית** - שבסיומה אני מתממש. יש כאן ניגוד -זה שעליו מדברים סארטר ודוסטייבסקי - שלילה של הניגוד הזה, בדמות **השליליות הפשוטה והטהורה** - שהיא *שלילה* של אותו המרחק שמדברים עליו סארטר ודוסטייבסקי; אדם אינו *אחדות מקורית* - מלכתחילה יש בו את הניגוד הזה, את הפער הזה, שהופך אותו לממשי - הפער הזה הוא חלק ממנו ממש, וההתגברות עליו היא מימושו המלא. @@ -156,6 +161,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z המתח הזה כל הזמן ככה: זה לא ייגמר באיזה *אני* מוצק וזהו, כמו אבן. אבל, זה לא *סתם אותו הדבר* כל הזמן - התנועה הזו היא כן בכיוון מסוים, מגמה מסוימת, מטרה מסוימת - הזהות השבה ומעמידה את עצמה, היכולת של האדם *לעשות את עצמו* - לא בהצגה של מלצר בבית-קפה, כפי שאומר סארטר, אלא כמימוש של האדם באשר הוא. > בהבדילה מעצמה **רק את עצמה בתור עצמה** \[...] באופן בלתי אמצעי \[...] ההבדל לא **הווה**, והמודעות העצמית היא רק הטאוטולוגיה חסרת-התנועה של: אני הוא אני; כאשר עבור המודעות העצמית ההבדל לא לובש דמות הוויה, אין היא מודעות עצמית. + > *פרק 4, סעיף 167§* מהי מודעות עצמית? דקארט יגיד שזה להיות *דבר חושב* - אך כאן אומר הגל שזהו דבר טאוטולוגי ריק; מה הוא עצם חושב? באיזה הקשר זה נאמר? המודעות העצמית האמיתית דורשת יותר מזה - ידיעת מה שאני באופן אובייקטיבי. @@ -166,7 +172,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z האובייקטיביות הזו היא עניין רציני, שאני לא יכול להתעלם ממנו אם אני רוצה לחיות את החיים הטובים. האובייקטיביות היא המצע שממנו אני יכול לגדול, להתעצם, להיות. אם נדחה מאיתנו את האובייקטיביות, נישאר עם החזון של האקזיסטנציאליזם - נבובים, שפוטים לריקות. התנועה שלי, והחותם שהיא טובעת בעולם, היא חלק מהיותי בלהיות אני. -##השלילי הוא נשמתם של האני ושל העצם +## השלילי הוא נשמתם של האני ושל העצם > אי ההתאמה בין האני לבין העצם זהו ההבדל שלהם, השלילי בכלל, ולמעשה הוא נשמתם או מה שמניע אותם. @@ -184,45 +190,52 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הדרישה הרומנטית, האקזיסטנציליסטית - היא אינה תסכול, בור ללא תכלית, אלא תהליך קשה ונדרש להתממש לחלוטין. > האמיתי הוא השלם. השלם אינו אלא המהות המביאה את עצמה לידי שלמות על ידי התפתחותה. המוחלט הוא במהותו תוצאה. בכך נעוץ טבעו להיות ממשי, סובייקט, או היעשות לעצמו. + > *פסקה 23, עמ' 87* -##זכותו העילאית של היחיד +## זכותו העילאית של היחיד > שום כוח לא יכול לחלל את זכותו של האדם לקביעה עצמית \[...]. הקביעה העצמית, דהיינו אוטונומיית הסובייקט, היא יומרה שנעוצה בעצם מושגו של הרצון; הסובייקט הוא החומר האמתי של ההתממשות; \[...] המודעות העצמית והמודעות לערך העצמיות \[...] מעוניינת להתמיר גם את עצם הרציות הטבעיות ולהטביע בהן את חותם הבחירה והעיצוב. + > *פשה"מ, 192§* תראו איזו הצהרה דרמטית - *שום כוח* לא יכול לחלל את הקביעה העצמית[^10]. אנו נולדים כחיה מסוימת, אבל הוא אינו דבר קבוע - אלא משהו שאנחנו יכולים להטביע בו חותם. > האדם הבלתי-מעוצב \[בלתי-מחונך, Ungebildet] מניח לכוחות הגולמיים ולהיקבעויות הטבעיות להכתיב לו הכול, לילדים אין כלל רצון מוסרי והם מניחים להוריהם לקבוע בשבילם הכול; ואילו האדם המעוצב/המחונך, אשר פנימיותו מתפתחת, רוצה שהוא עצמו יהיה בכל מה שהוא עושה. + > *פשה"מ, תוספת ל-107§* האדם שמבין את הפער הזה, בין הסובייקט לאובייקט, יבין שבכוחו לטבוע את נסיבות חייו - ההקשר שבו הוא חי, מה שהוא עושה, מה שהוא מרגיש - לא רק טבע קבוע מראש. -##מהות האדם +## מהות האדם > כל בני-האדם הם תבוניים; היסוד הצורני שבתבוניות זו הוא בכך, שהאדם חפשי; זה טבעו של האדם, זו מהותו. + > *מבוא לתולדות הפילוסופיה, *49 > העיקר הוא שמה שהאדם הוא כשהוא-לעצמו ייהפך ליש בשביל-עצמו... בהבדל זה שבין הכוח והפועל, או בין ההיות-כשהוא-לעצמו וההיות-בשביל-עצמו, מתמצה כל ההבדל שבהיסטוריה העולמית. כל בני-האדם הם תבוניים; היסוד הצורני שבתבוניות זו הוא בכך, שהאדם חפשי; זה טבעו של האדם, זו מהותו. ואף-על-פי-כן היתה עבדות אצל עמים רבים, ובחלקה היא עדיין קיימת והעמים מרוצים בכך. אנשי-המזרח, למשל, הם בני-אדם, ובתורת כאלה הם חפשיים כשהם-לעצמם; ובכל-זאת אין הם חפשיים, מכיוון שאין להם תודעת-חופש והם סובלים כל עריצות, הן של הדת, הן של השלטון המדיני. כל ההבדל שבין עמי-המזרח ובין העמים שאצלם אין עבדות הוא בכך, שאלה יודעים שהם חפשיים, ש"להיות חפשיים" הוא בשבילם היות-בשביל-עצמו. את התמורה העצומה במצב העניינים בהיסטוריה העולמית חוללה השאלה, אם האדם חפשי רק כשהוא-לעצמו, או אם הוא יודע כי מושגו, קביעתו \[וגם: ייעודו], טבעו, הוא להיות פרט חפשי. > *מבוא לתולדות הפילוסופיה 43 ואילך* > העובר כשלעצמו הוא אמנם אדם, אך עדיין אין הוא כזה בשביל עצמו; בשביל עצמו העובר הוא אדם רק בתור תבונה מעוצבת, שעשתה את עצמה למה שהיא כשלעצמה. + > *הקדמה (יובל), עמ' 90* כשלעצמו, העובר הוא סובייקט - הוא אדם מסוים. אמנם, כדי לממש את עצמו ככזה - ממש להיות סובייקט, אדם, עליו *להפוך את עצמו למה שהוא כלשעצמו* - לעצב את עצמו מתוך הפער בין הסובייקט לאובייקט, לכונן את עצמו, להותיר את חותמו בעולם. רק אז הוא יתממש כסובייקט, ויהא תבונה מעוצבת. -##היישרת מבט אל השלילי +## היישרת מבט אל השלילי > הרוח היא עוצמה לא בתור חיובי המפנה עורף לשלילי אלא רק מתוך היישרת מבט אל השלילי. הוא שוכן בתוך השלילי והופך אותו להוויה. הוא מה שכונה בשם סובייקט, אשר בהעניקו לקביעה המסוימת מציאות בתוך היסוד שלו, הריהו שם-לעל[^11] את חוסר האמצעיות המופשט, את זה שהווה סתם, ובזה הסובייקט הוא העצם האמתי, ההוויה או אי-האמצעיות אשר המיצוע אינו חיצוני לה, אלא היא היא אותו מיצוע. + > *עמ' 113.* > פעילותו של הרצון אשר בה הוא שם לעל את הסתירה שבין הסובייקטיביות ובין האובייקטיביות ומתרגם את תכליותיו מן הקביעה הסובייקטיבית לזו האובייקטיבית, ובה-בעת נשאר *אצל עצמו* באובייקטיביות \[הזאת], הפעילות הזאת היא *התפתחותו המהותית* של התוכן העצמותי. + > *פשה"מ 28§.* הגל ממשיך מסורת רציונליסטית מוצהרת, ודוגל בעמדה לא-אמפריציסטית מוצהרת. כפי שיש את האידאות האפלטוניות, שדוגלות בדבר-מה נצחי, מחוץ אלינו, כך הגל תופס גם את המחשבה המושגית - חירות, רצון - אך בניגוד לאפלטון, הוא אינו מציב את האידאות מחוץ לעולם, רחוקות מאיתנו - אלא קובע שמעצם המימוש שלה, אנחנו קובעים אותה. כשאנחו פועלים מתוך האידאה האפלטונית של הצדק, אנחנו *נוטלים חלק בצודק כלשעצמו* - משהו מרוחק, מוחלט, שאנחנו מחקים כצל חיוור. הגל הופך את הקערה על פיה - דבר כמו *צדק* אינו מוגדר עד הסוף, ודווקא בפעולה על פי צדק, ניצור את התקדים שייקבע *מהו צדק* - הוא יקבל תוכן ממשי שלא היה בו. המהלך פה הוא מעבר מדבר מופשט, רעיון מעורפל - לדבר מעשי, נוכח, ממומש. זו האמת ההגליאנית - דבר חי, הולך ומתפתח, הולך ומתממש, כמו הניצן שהופך לפרח. ההקשר נהפך מרעב שיש להשקיט, למלא את התוכן, לאמת מלאה, ממשית תמיד, שהולכת וממשיכה להתממש עוד יותר. -##המוחלט כסובייקט +## המוחלט כסובייקט > העצם החי הוא הוויה שהיא באמת סובייקט, כלומר שהיא ממשית רק במידה ש\[היא\] תנועה של הצבה עצמית, או המיצוע של עצמות עם היעשותו לאחר. \[...\] זהות זו **השבה ומעמידה את עצמה**, או הרפלקסיה של עצמו בתוך ההיות-אחר. @@ -240,6 +253,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z כאמור, > פעילותו של הרצון אשר בה הוא שם לעל[^11] את הסתירה שבין הסובייקטיביות ובין האובייקטיביות ומתרגם את תכליותיו מן הקביעה הסובייקטיבית לזו האובייקטיבית, ובה-בעת נשאר *אצל עצמו* באובייקטיביות \[הזאת], הפעילות הזאת היא *התפתחותו המהותית* של התוכן העצמותי. + > *פשה"מ 28§* יש סתירה בין אובייקטיביות לסובייקטיביות; זו לא סתירה שאפשר להתעלם ממנה או לשים אותה בצד. אבל, אפשר לפרש אותה כדבר קורע, מנכר, מנביב (?), או כדבר מבסס, *זהות השבה ומעמידה את עצמה* - דבר שאפשר לשדרג ולהפוך לדבר גבוה. @@ -263,60 +277,70 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הגל לא *מבטיח* שהדבר הזה יקרה - התפיסה שלו אינה דטרמיניסטית - אבל *אם* נפעל בהתאם לכיוון הזה, נוכל להגיע למשהו טוב, למשהו מוחלט. -##הכרה היא נושא טבעי -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_4.pptx) -{.is-info} +## הכרה היא נושא טבעי +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_4.pptx) > טבעי לדמיין שבפילוסופיה, לפני שניגשים לעניין עצמו, כלומר להכרה בפועל של מה שהווה באמת, צריך להסכים קודם על טבע ההכרה \[...], שאותה רואים או ככלי העבודה שבאמצעותו אוחזים במוחלט, או כתווך שדרכו מביטים בו + > *73§* הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) כתב ספר שלם על המתודה, ו[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) > מכיון שהשכל הוא המעלה את האדם מעל לכל שאר היצורים בעלי-החושים והנותן לו את כל היתרון והשלטון שי לו עליהם, הריהו בלי ספק ענין שבגלל אצילותו בלבד כדאי שנטרח לחקור בו. השכל, כעין, מביאנו לראות ולחפש את כל שאר הדברים, אבל אינו מפנה מבט אל חעצמו; ודרושות אמנות וטרחה יתרה כדי להעמיד אותו במרחק-מה מעצמו ולעשותו לשנוא של עצמוץ ץץץמובטחני שכל כמה שנרבה להאיר את רוחנו ולהתוודע אל שכלנו, נפיק מזה לא רק הנאה גדולה אלא גם תועלת מרובה כשנכוון את מחשבוצינו לבקשת דברים אחרים. + > *לוק, מסה על שכל האדם, מבוא* > כללי המתודה: + > השלישי: לערוך את מחשבותיי בסדר; זאת אומרת, להתחיל בדברים שהם פשוטים ביותר ושקל ביותר להכירם, כדי לעלות לאט לאט, מדרגות מדרגות, עד הכרת הדברים המורכבים ביותר + > *דקארט, על המותדה* דקארט ולוק רואים בחקירת השכל נושא חשוב מאין כמותו, חלק בלתי נפרד מחקר האמת - נושא שיש להתייחס אליו במלוא הרצינות. > אי אפשר כי הכרות שהן ברשותנו בלי שנדע מנין, ועקרונות שאין אנו יודעים את מקורם, יעמדו לנו להקים מיד בנין בלי שנבטיח תחילה, על ידי חקירות מדויקות, את יסודו. על כן, שורת הדין נותנתן שנשאל תחילה: כיצד עשוי השכל לבוא לכלל הכרות האלו אפריורי, ומה עשויים שיהיו היקפן, תוקפן וערכן. + > תופעה זו \[בלגן] תובעת מן התבונה, שתיטול עליה מחדש את תפקידה הקשה ביותר, כלומר, את תפקיד ההכרה העצמית, ותתקין בית דין, שיבטיח לה את תביעותיה הצודקות וכאחת יבטל את כל התיימרויותיה שאין להן שחר... בית דין כזה אינו אלא **ביקורת התבונה הטהורה עצמה** + > *קאנט, ביקורת התבונה הטהורה* קאנט דורש אפילו *לעצור* את התהליך כולו - כל מה שאנחנו יודעים - ולבחון את הבסיס שלהם. למה אנחנו חושבים שזה נכון? מהם בכלל גבולות המגרש שאנחנו יכולים לדעת? קאנט, ב*ביקורת התבונה הטהורה*, הציב את זה כמפנה, והגל לוקח עמו את הנושא הזה, ואת החקירה הזו. *טבעי לדמיין* בהחלט מכיל את התובנות הקנטיאניות האלה. -###הכשלה עצמית מהותית +### הכשלה עצמית מהותית הגל דורש מאיתנו להכיר בטבע ההכרה, ומניח בכך זרע לפורענות - > נדמה שיש מקום לחש שמאחר שההכרה היא יכולת מסוג ובהיקף מוגדרים, ללא הגדרה מדויקת של טבע ההכרה וגבולותיה, במקום להגיע אל שמי האמת ניגע רק בענני הטעות. החשש הזה אף הופך בהכרח לביטחון, שלבקש מההכרה להשיג למודעות את נקודת ההתחלה, כלומר את מה שהווה בעצמו, הרי זה סתירה מושגית, \[אם אמנם] בין ההכרה ובין המוחלט עובר גבול המפריד ביניהם לגמרי. הגל עומד על נקודתו של קאנט - אם לא נכיר את גבולות ההכרה, את שיא היכולות שלנו, לא נגיע ל*שמי האמת* אלא רק ל*ענני הטעות*. קאנט כתב זאת כביקורת על אלו שקדמו לו, שהתיימרו לאמת מוחלטת - וקאנט מבקש, *בחקר האמת - דע את מגבלותיך*. עצם החשש מאי-דיוקה של התודעה, מפריצת הגבולת שלה, דן אותנו לכישלון, אומר הגל על גבי קאנט. ההתיימרות לדעת את האמת היא סתירה; עצם ההכרה (בהכרה) מציב אותה כדבר מתווך, שימנע מאיתנו את האמת המוחלטת. -> שימו לב - כשהגל אומר **מודעות**, הוא מתכוון ל**תודעה עצמית** - דבר פסיכולוגי. לעומתה, **הכרה** מתארת משהו גדול יותר, מאמץ מדעי - חקר האמת ממש. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב - כשהגל אומר **מודעות**, הוא מתכוון ל**תודעה עצמית** - דבר פסיכולוגי. לעומתה, **הכרה** מתארת משהו גדול יותר, מאמץ מדעי - חקר האמת ממש. אולם, אומר הגל - זו נקודת ההתחלה; פגע רע, שעליו להתמודד איתו. אולם, הגל לא יכול לשפוך אש וגופרית על *מתודה* ו*תורת הכרה* - משום שהוא מיד מציג את תורת ההכרה *שלו* בספר. > כי אם ההכרה היא כלי העבודה לאחיזה בהות האבסולוטית, מיד ברור שהפעלת כלי העבודה על דבר-מה לא מותירה אותו כפי שהוא לעצמו, אלא גוררת עמה עיצוב ושינוי. מצד שני, אם ההכרה אינה כלי העבודה של פעילותנו, אלא איכשהו תווך סביל שדרכו מגיע אלינו או האמת, הרי גם אז איננו מקבלים את הדבר כפי שהוא בעצמו, אלא כפי שהוא דרך התווך הזה ובתוכו. בשני המקרים \[כלי, תווך\] יש בידינו אמצעי שמחולל מיד את הניגוד לתכליתו; או, אדרבה, הסתירה היא בכך שאנו נעזרים בכלל באמצעי. + > *§73* > רק המוחלט הוא אמיתי ורק האמיתי הוא המוחלט + > *§75* > עלינו להכיר את הכלי, אומר קאנט, בטרם ניקח על עצמנו את העבודה שלשמה הוא נועד, משום שאם הכלי אינו מסיק לכך, כל עמלנו יהיה לשווא... אבל לבקש לדעת לפני שאני יודעים הוא אבסורדי ממש כמו ההחלטה הנבונה לא להיכנס למים לפני שלמדת לשחות. + > *The Logic of Hegel, §10* הגל *הופך* את היחסים בין ההכרה לתוכן ההכרה; קודם כל, אתה מכיר - ואז, תוך כדי, אתה *מכיר איך אתה מכיר*. > According to this newest skepticisim, the human cognitive facutly is a thing which has concepts, and because it has only concepts, it cannot get to the things which are outside; it cannot investigate or discover them - for the two are specifically different. + > Jenaer Schriften[^13], pp. 251-253 קאנט אומר, *מושגים בלי הסתכלויות הם ריקים*, ו*הסתכלויות בלי מושגים הן ריקות*. המשפט הזה מסכם את כל המחלוקת בין האימפריציסטים לרציונליסטים. בחלק הראשון הוא מבקר את הרציונליסטים, ובשני - את האימפריציסטים; צריך *גם* את ההסתכלויות ו*גם* את המושגים. אולם, אומר הגל, פיצול הדברים האלה לשני דברים נפרדים שוב מכניס אותנו לבור, לשני מקורות שונים של הכרה, שמבקש את המסקנה - מה שאתה תופס במושגיך, אלו מושגים במערכת שלך - ולא אמת מוחלטת. -##הרס הפרויקט היסודני +## הרס הפרויקט היסודני הפילוסופים של העת החדשה היו עסוקים ב**פרויקט היסודני** - הן האימפריציסטים והן הרציונליסטים מבקשים למצוא את *היסוד*, ולכונן על גביו את הידיעה ואת המדע. הרציונליסטים מחפשים את ה*מהות* - כמו ב[דוגמת השעווה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#דוגמת-השעווה), ומבקש דרכה למצוא את המהות, מושגי השכל. האמפריציסטים, לעומתם, מתבססים על רשמי החושים. בין שני המחנות קיימת השכמה בין רושם חושי למושא שכלי - החישה הוא מסוימת, קונקרטית (*it do be like that*). @@ -324,14 +348,15 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הגל ממשיך את הקו הזה, ותוקף את הרעיון של *תורת ההכרה* שניצב בבסיס הפרויקט היסודני. איך אפשר לדבר על תורת הכרה מבלי לדעת? הגל מושל זאת ללדעת לשחות לפני ששוחים. -##הפנמנולוגיה כמתודה +## הפנמנולוגיה כמתודה > [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_5_לאתר.pptx) {.is-info} -###הנחות היסוד הסמויות של הספק +### הנחות היסוד הסמויות של הספק > הפחד הזה נוטע ומניח בכר מראש, ומבסס את היסוסיו ומסקנותיו על משהו (ולא מעט) בבחינת אמת, אבל משהו שיש לבחון קודם אם הוא אכן האמת. מה שהפחד הזה מניח מראש הם **דימויים** מוסימים של **ההכרה** בתור **כלי עבודה** ובתוך **תווך*, וכן **הבדל כלשהו שלנו עצמנו מההכרה הזאת**. אולם בראש ובראשונה הפחד הזה מניח מראש שהמוחלט ניצב **בצד אחד וההכרה בצד אחר** לעצמה ובמנותק מהמוחלט, אך בכל זאת שהיא משהו ריאלי; או שבתוך כל הפחד גם מניח מראש שההכרה, שבהיותה מחוץ למוחלט הרי היא גם מחוץ לאמת, היא בכל זאמת מהימנה - וזו הנחה שעל יד מה שמתכנה פחד מהטעות מגלה יותר כפחד מהאמת. + > *§74* עצם הפיכת ההכרה לנושא לדיון היא הרחקתי מההכרה עצמה. איך יוצאים מהבוץ הזה? @@ -341,19 +366,22 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z הפחד הזה מניח מראש שהמוחלט נמצא בצד אחד, וההכרה בצד אחר - ובכל זאת שההכרה היא עדיין באמת, ונאמנה לה (ניטשה[^15] - *אין אמת, יש רק פירושים* - אבל האם העמדה הזו היא לא בעצמה עמדה לגבי האמת?). > פילוסוף אומר שהוא מבין את המשפט "אני כאן", מתכוון בו למשהו, חושב על משהו, - אפיחלו כאשר הוא בכלל לא מהרהר בשאלה איך, באיזו הזדמנות, משתמשים במשפט זה. + > *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות, 514* -> ר' גם - *הפרכת האידאיליזם* (*ביקורת התבונה הטהורה*) - פסקה מפורסמת וקצרה שמתארת את האידיאליזם כ*בתוך המים* - כמניח את העולם מחוץ לרוח. -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם - *הפרכת האידאיליזם* (*ביקורת התבונה הטהורה*) - פסקה מפורסמת וקצרה שמתארת את האידיאליזם כ*בתוך המים* - כמניח את העולם מחוץ לרוח. -###הבחנות מפוקפקות, מושגים מפוקפקים +### הבחנות מפוקפקות, מושגים מפוקפקים > התפלפלויות כאלו מתסכמות באיזה הבדל סתום בין אמיתי מוחלט ואמיתי אחר[^16] (או: בין אמת מוחלטת לבין אמת מסוג אחר), ו\[בהדרגה אנו נוכחים לדעת\] שהמוחלט, ההכרה וכו' הם מילים שמניחות מראש משמעות כלשהי, שראשית כל יש לחשפה. + > *§75* -###הגדרת המודעות +### הגדרת המודעות > המודעות **מבדילה** מעצמה משהו, שאליו בה-בעת **מתייחסת**; או כמו שאומרים: זה משהו **עבור המודעות**; והצד המסוים של **הייחוס** הזה או של **היות** משהו **עבור איזו מודעיות** הוא **הידע**. אולם מההיות הזה, כלומר עבור אחר, אנו מבדילים את **היות עצמו**; מה שמיוחס אל הידע גם מובדל ממנו ומוצב כהווה גם מחוץ ליחס הזה; צד זה של מה שהווה בעצמו נקרא **אמת**. "מבדילה מעצמה משהו וכו'": זו עצם מהותה המופשטת של המודעות. + > *82§* בתיאור הזה, הגל מתאר את המודעות כשרויה במתחים מסוימים, בסתירות מסוימות. אני חושב על *משהו*; וכשאני חושב על *משהו*, יש במשפט את ה*משהו* ואת המחשבה שלי עליו. אם המחשבה שלי עליו נכונה ותקפה - היא ידיעה. מצד שני, המודעות מבינה שהמשהו הזו קיים *מחוץ* למודעות שלה - עצם המחשבה לא מייצב אותו; הוא קיים שם בחוץ עדיין, בלי קשר אליי. אני נקלע כן למתח מסוים; אני מתיימר לחשוב *אותו*, ולדעת *אותו*, אבל הוא כל הזמן חורג מהידיעה שלי, מופקע ממנה. @@ -361,6 +389,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > משמעותן הממשית של הגדרות אלה אינה מענייננו כאן מעבר למה שנאמר; כי הואיל ומושאנו הוא הידע המופיע, בשלב הראשון נקבל גם את הגדרותיו כפי שהן נקרות באופן בלתי אמצעי; והן אמנם נקרות כפי שניסחנו זה עתה. "הגדרותיו": ההגדרות המופשטות הן הגדרותיו הבלתי אמצעיות של הידע המופיע. + > *83§* הגל מתיימר, בתיאורו את מבנה המודעות, לתאר את עצמה כפי שהיא מציגה את עצמה. הוא לא מתיימר לבקר, לאשר או לבחון את זה - רק להציג איך זה מופיע. הידע המופיע אינו רק על דה-והא - אלא גם מודעות עצמית. כל מי ששופט ו*כך וכך*, מכיר בעצם שיפוטו כ*כך וכך*. הנושא הזה של מודעות עצמית, שפולשת לכל מחשבה וכל שיפוט, היא במובנים רבים האוצר שסביבו הכל מסתובב. הגל מנסה לדברר את ההבנה העצמית של המודע - איך האדם מבין את עצמו, ומה שהוא חושב. בהבנה הזו יש מתחים, עימותים - ומהם רוצה הגל להנפיק *מתודה* (שיטה). *המודעות **מבדילה** מעצמה משהו, שאליו בה-בעת היא **מתייחסת**. @@ -371,27 +400,29 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > בהופיע המדע[^17], לא יהא הוא עצמו אלא **תופעה**; עם הופיעו, המדע עדיין אינו מפורט ומפותח באמיתותו. בהקשר זה לא משנה אם מדמיינים את המדע בתור ה**תופעה**, כי הוא זה שצ. ומופיע לצד **ידע** אחר. -###שאלת קנה המידע +### שאלת קנה המידע > *81* אתם עלולים לקרוא את הספר, ולחשוב שאני, הגל, בוחן אותן - אני יודע מה האמת. אם תראו את זה ככה, אומר הגל, תהיה לכם טענה מוצדקת כלפיי - שלא הוכחתי דבר, ואני רק מניח הנחות. הגל לא רוצה שנבין את זה ככה. הגל מחדד את האתגר שמונח לכאורה לפתחו - הוא עומד לבחון את יומרתן של כל הדמויות שקדמו לו לידיעה. אבל, הגל אומר, אין לי שום קנה מידה - איך אוכל לעשות דבר כזה? הגל מרים להנחתה ואומר - -###הידיעה שאנו חוקרים +### הידיעה שאנו חוקרים > העניין המהותי הוא לזכור במשך כל מהלך החקירה ששני המומנטים האלה, **מושג ומושא**, **היות-עבור-אחר והיות בעצמו**, מתגלעים בידע שאנו חוקרים עצמו, ולכן איננו נדרשים להביא עמנו קני מידה וליישם במהלך החקירה רעיונות ומחשבות **משלנו**; אם נרפה מכל אלה, נצליח לבחון את העניין כפי שהוא עצמו הווה **בעצמו ועבור עצמו**. + > *§84* כל ידע מופיע מגיע כבר עם קנה מידה משלו - הוא מבין את עצמו בצורה מסוימת, ולא דורש את קנה המידה שלי. כהגליאנים, מטרתנו לתת לידע המופיע כמות שהוא לבחון את עצמו בקנה המידה שלו, לשפוט את עצמו. חשיבה היא עסק של הסתכנות - *דעו לכם שככה וככה* - אני מתיימר לדעת את האמת, להגיד את האמת, ולעמוד ביומרה שלי. מכיוון שכל חשיבה היא מודעות עצמית, היא מלווה ביומרה לעמוד בנורמה הזו. בספרנו, אומר הגל, אנחנו רק נסתכל; רק נצפה - מה קורה? ונקווה לגלות, שצורת הידע המופיע - מעצם היותו יומרני - יתאמץ להוכיח את עצמו, ולפרוע את החוב שלו עצמו. אך למעשה, אומר הגל - הוא נכשל; הדמויות נכשלות ביומרה שלהן עצמן, שמביאה איתה סוג של הצטללות, התקדמות, תנועה. כל אחת מהדמויות שהגל מציג מהווה שלב מסוים, שמתוקף הכישלון שלו ממשיך להתקדם בכיוון מסוים - זו התופעה שמתממשת, התופעה, הידע המופיע. זו חתירה עוצמתית, שתצעיד אותנו בדרך. -##ודאות חושית +## ודאות חושית זהו הפרק הראשון ב*פנמנולוגיה*. הדמות שעולה מיד היא דמותם של האמפרציסטים ([לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)) - הרשמים המיוחדים שנחרטים על הרוח, *טאבולה ראסה*. הם ההתחלה של משהו, ללא מגע יד אדם. -###מיידיות +### מיידיות > יש לי **ודאות** לגבי העניין **הזה**, לא משום שפיתחתי את מודעתי והפעלתי בצורות מורכבות את מחשבתי. העניין **הווה**; והוא הווה רק משום שהו **הווה**; הוא **הווה --** זה מש שמהותי עבור הידע החושי, וההוויה הטהורה הזו או הבלתי-אמצעיות האחידה הזו מהווים את האמת שלו. הבתאם, הוודאות היא יחס טהור בלתי-אמצעי; מה שהפרט יודע הוא **הזה טהור** או **הפרטי**. + > *§91* הגל מדברר, בלי להתערב, את העמדה והאידיאולוגיה האמפריציסטית. @@ -409,22 +440,24 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > הוודאות החושית מופיעה בתור ההכרה האמיתית ביותר; שכן טרם היא גרעה דבר מהמושא והוא עומד לפניה בכל שלמותו. אבל הוודאות הזו מציגה בפועל את עצמה בתור האמת המופשטת והענייה ביותר. על מה שהיא יודעת היא אומרת רק: זה הווה. + > *91* > 86, 85, 113 לחשוב על אובייקטיביות כדבר שלא הוכתם על ידי המחשבה זו טעות; עצם המגע עם התודעה הופך אותו לפרטני. אבל הניגוד הזה, בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, הוא מדומה. -##מסעה של הרוח - פנמנולוגיה +## מסעה של הרוח - פנמנולוגיה -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_6.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_6.pptx) הגל לא אוהב את המונח **תורת הכרה**, משום שהוא נועל אותנו לסובייקט מסוים, ההכרה כדבר קבוע שיש להכיר. הוא מעדיף את הדינאמיקה של ה[פנמנולוגיה](#הפנמנולוגיה-כמתודה) - תפיסת המציאות כפי שהיא מציגה את עצמה. -###המודעות בוחנת את עצמה +### המודעות בוחנת את עצמה > במה שהמודעות מכריזה עליו, בתוך עצמה, בתור הבעצמו או בתור האמיתי, אנו מוצאים את קנה המידה שהיא עצמה מציבה כדי למדוד בו את הידע שלה. + > 84-83§ המודעות מציגה לעצמה קנה מידה - נורמה שהיא מתיימרת לעמוד בה. אנחנו איננו נדרשים לקנה מידה; המודעות מכילה בתוכה אחד שכזה. @@ -442,7 +475,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z לכל אורך הספר, ניכרים חילופי גוונים בולטים מהסיבה הזו ממש - הגל משתדל לא להתערב. -###טבע מושא חקירתנו מתעלה על ההפרדה הזאת +### טבע מושא חקירתנו מתעלה על ההפרדה הזאת > מאחר שאנו חוקרים כעת את האמת של הידע, נדמה שאנו חוקרים את מה שהידע הוא בעצמו. אולם בחקירה זו הידע הוא המושא שלנו, הוא עבורנו; והיותו של מה שיתקבל **בעצמו** יהא לפיכך היותו דווקא עבורנו; מה שאנו נטען כי הוא מהותו לא יהא האמת שלו, אלא רק הידע שלנו ממנו. המהות או קנה המידה יתגלעו בתוכנו, ומה שאמור להיות מושווה עמם ושעליו צריך להחליט באמצעות ההשוואה הזאת, לא בהכרח יהיה חייב להכיר בהם. @@ -457,8 +490,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z אבל אם נקבל את זה, עולה שאני לא יודע מה אני מנסה לעשות - אני *מנסה* לדעת. אולי הניסיון שלי שגוי, או לא ניתן למימוש, אבל לא לדעת מה *אני* מנסה לעשות - זה אבסורד. אתה יכול להטיל ספק ביכולתך להשיג את מבוקשך - אבל לא במה שאתה מבקש ממש. -> אי ההתאמה בין האני לבין העצם זהו ההבדל שלהם, השלילי בכלל, ולמעשה הוא נשמתם או מה שמניע אותם -{.info} +!!! info "" + אי ההתאמה בין האני לבין העצם זהו ההבדל שלהם, השלילי בכלל, ולמעשה הוא נשמתם או מה שמניע אותם יש מודעות; ידע מופיע שמתיימר לעמוד בנורמה. הוא בהכרח יודע מה הנורמה, וודאי שדבר עמידתו בנורמה - מוכיח לעצמו שהוא מממש את הנורמה. אבל, אומר הגל, יש אי-התאמה - בין האני לבין העצם, בין המודעות לבין עצמה. הדמויות שיופיעו והיומרות שלהן הן הפער הזה, שמניע אותנו, את הרוח. @@ -469,9 +502,10 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > במקום להיות עקרון ההנעה השרירותי… \[יש] להניח לתוכן שיניע את עצמו מתוך טבעו שלו ואז לעיין בתנועה זו. + > *שם, עמ' 160* -###יאוש מכל צורות התודעה הפנומנלית +### יאוש מכל צורות התודעה הפנומנלית > רק הספקנות המְכַווֶנֶת למלוא היקף המודעות המופיעה מכשירה את הרוח לבחון מה היא אמת, בעוררה ייאוש ביחס לדימויים, המחשבות והסברות המכונים טבעיים -- ואין זה משנה אם מכנים אותם עצמיים או זרים - שהמודעות הניגשת **מיד** לבחינה עדיין מלאה בהם ומותנית על ידם, ומשום כך אינה מסוגלת לבצע בפועל את מה שברצונה לעשות. @@ -483,32 +517,36 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z המודעות חותרת לאובייקטיביות - כל פעם עם מושג מידי וברור של *מה הוא אובייקט* - שנפרס בעצמו, נכשל, ומנסה שוב עם הבנה *אחרת* של מה זה אובייקט. -###מסע של שלילה ואובדן +### מסע של שלילה ואובדן > ניתן לראות את ההצגה הזאת בתור דרכה של המודעות הטבעית החותרת אל הידע האמיתי, או בתור דרכה של הנפש התועה דרך סדרת דמויותיה, כתחנות הטבועות עבורה מראש מטבעה, על מנת שתזדכך לכדי רוח, על ידי כך שבאמצעות התנסותה המלאה בעצמה היא תגיע להכרת הווייתה כפי שהיא בעצמה. + > *78* > המודעות הטבעית היא רק מושג של הידע או ידע בלתי ריאלי. אבל משום ש\[המודעות הטבעית] תופסת את עצמה באופן בלתי אמצעי דווקא בתור הידע הריאלי, לדרך הזאת יש עבורה משמעות שלילית, ולגביה הריאליזציה של המושג משמעה אובדנה שלה עצמה; כי בדרך זו היא מאבדת את אמיתותה. את הדרך הזאת ניתן אפוא לראות כדרך **הספק**, או ליתר דיוק כדרך הייאוש. + > *78§* המודעות הטבעית, אומר הגל, לא באמת יודעת מה זה ידע - רק המושג של הידע, או ידע בלתי-ריאלי, כוזב. המודעות, במיידיות שלה, מתיימרת לדעת אותה - ומרגע שהיא עומדת על הטעותה, זו מכת מחץ עבורה - זו השליליות של הדרך. זו חוויה מאוד קשה[^17]. > את האלימות הטמונה בהפרעת הסיפוק המוגבל, המודעות סובלת אפוא מידי עצמה. + > 80§ -###הכוח המניע של החקירה כולה +### הכוח המניע של החקירה כולה המושא **בעצמו** נהיה **להיות-עבור-המודעות של היות המושא בעצמו**, לפיכך זה האחרון הוא המושא החדש, שעמו מופיעה גם דמות חדשה של המודעות, שעבורה המהות היא משהו אחר מאשר מה שהיה קודם. זהו התנאי שמנחה את הכרחיות הרצף המלא של דמויות המודעוּת. רק ההכרחיות הזו עצמה או **היווצרותו** של המושא החדש שנקרה למודעות בלי שתדע כיצד זה קורה לה, היא מה שעבורנו כמו מתרחש מאחורי גבה של המודעות. > 87§ המודעות מתאכזבת לגלות שחשבה שהיא אוחזת בדבר עצמו, אבל בעצם הוא מה שהוא עבורי. אבל ההבנה הזו בעצמה היא מיידית, ומתיימרת שוב לאמת - בשלב החדש הזה, המודעות *סובלת* את זה שהדבר שהיא תופסת הוא עבורה, ולא באופן מוחלט - יש כאן התקדמות לעבר הפגת המתח בין האובייקט לסובייקט. מה שקודם היה אובדן, כתם, נהפך לחלק מהדבר כמות-שהוא - דבר חיובי, הכי טוב! זה שהאמת היא *שלי*, לא אומר שהיא לא האמת. תחילה המודעות חושבת שהאובייקטיבי הוא משהו נפרד ממנה לגמרי, אבל היא הולכת ומתוודעת להבנה הזו - **שבהבנה העצמית יש הבנה אובייקטיבית**. האובייקטיביות והמודעות העצמית הן לא *סותרות* - הן אותו הדבר ממש. -> הרעיון הוא לא *המציאות היא ככה בשבילי*, כי אני לא יודע את המציאות המוחלטת - אלא שהמציאות בשבילי **היא חלק מהמציאות המוחלטת**. -{.is-warning} +!!! warning "" + הרעיון הוא לא *המציאות היא ככה בשבילי*, כי אני לא יודע את המציאות המוחלטת - אלא שהמציאות בשבילי **היא חלק מהמציאות המוחלטת**. המסע בספר הוא שהגל נותן לרוח להגיע בעצמה למסקנה הזו - לחשוב שהיא יודעת, להסתבך בדרך הספק\דרך הייאוש, ושוב לדעת - בלי התערבות ובלי הנחות קודמות. אתה רוצה להטיל ספק? תטיל ספק; אבל הספק הזה בעצמו לכוד בסתירות פנימיות, שיגידו לכדי פתרון בעצמם. > מן-ההכרח, ש'אני חושב' יהא עשוי ללוות את כל דימויי; שאם-לא-כן, הייתי מדמה בתוכי משהו, שאי-אפשר לחשבו כלל, ופירושו-של-דבר: הדימוי היה שלא באפשר, או לפחות לגבי, לא-כלום. הדימוי, שאפשר שיהא נתון לפני כל מחשבה, קרוי 'הסתכלות'. לכן כל ריבוי של ההסתכלות הוא בעל זיקה הכרחית אל 'אני חושב' באותו הסובייקט עצמו, שבו מצוי אותו ריבוי. אך דימוי זה הוא פעולה של הנביעה העצמית, כלומר, שאין לראותו כשייך לחושניות. אני קורא לו לדימוי זה... 'אפרצפציה מקורית', משום שהיא-היא אותה התודעה העצמית, שביצרה את הדימוי 'אני חושב' -- שמן-ההכרח שיהא עשוי ללוות את כל הדימויים האחרים ושהוא אחד וזהה בכל תודעה -- אי אפשר ששוב תהא מלווה דימוי כלשהו. + > *קאנט, ביקורת התבונה הטהורה* האימפיריציסטים רואים את הרוח כ*חדר ריק*, שמצטברים בו רשמים - לוח שהולך ונחקק. אבל, אי אפשר לדבר על רשמים *ברוח*, מבלי לדבר על הרוח עצמו - חייב להיות *מישהו* שיכול לחשוב את הריבוי הזה, אומר כאן קאנט, בצעד מגשר גדול בין הרציונליסטים לאמפריציסטים. אותה רוח ממש - ה*אני החושב* - הוא משהו שלא מגיע מבחוץ, אלא מגיע מהרוח עצמה - וזה העוקץ האנטי-אמפריציסטי כאן. מודעות עצמית הכרחית לכל מודעות, אבל היא עצמה אינה יכולה להיות מן הניסיון - האי א-פריורית, קודמת לכל הניסיון. @@ -517,11 +555,12 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > המודעות היא לעצמה **מוּשַׂגה**, ולכן היא מהווה באופן בלתי אמצעי הליכה אל מעבר למוגבל, וכן - הואיל והמוגבל הזה הוא שלה – גם מעבר לעצמה. > *פנומנולוגיה של הרוח, סעיף 80* -###הפרכת האידיאליזם +### הפרכת האידיאליזם - הניסיון הפנימי שלנו, שדקארט לא מטיל בו ספק, אפשרי רק בהנחה של ניסיון חיצוני. > התודעה גרידא \[...] שיש לי על מציאותי שלי, היא עצמה מוכיחה את מציאות המושאים בחלל שמחוצה לי. + > *ביקורת התבונה הטהורה, 280-281* @@ -532,18 +571,20 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z כל שיפוט שאני שופט, כולל בתוכו אפוא שני דברים. כשאני אומר, *חתול חמוד*, יש כאן שני דברים: *החתול חמוד* ו*אני צודק*. אין כאן רק שיפוט אמפירי - יש כאן, **בהכרח**, משהו שקודם לניסיון. כאן נכנסת הדינאמיות של הגל - את ה*אני צודק* הזה חייבים לבחון, והוא נכשל ומתחיל שוב מנקודה חדשה. זו התנועתיות של החשיבה, אפילו בהצהרות סתמיות כמו *חתול חמוד*. -###תכלית המסע; העצמי כחריגה אל מעבר לעצמו השייך לעצמו +### תכלית המסע; העצמי כחריגה אל מעבר לעצמו השייך לעצמו > המטרה נמצאת היכן שהידע אינו נדרש יותר ללכת אל מעבר לעצמו, היכן שהוא מוצא את עצמו כך שהמושג תואם את המושא והמושא תואם את המושג. משום כך, ההתקדמות לעבר מטרה זו גם אין לעוצרה ולא ניתן למצוא סיפוק בשום תחנה מוקדמת. מה שמוגבל לחיים טבעיים לא מסוגל בכוחות עצמו ללכת אל מעבר למציאותו הבלתי אמצעית, אלא הוא נגרר לשם על ידי אחר, וההיקרעות הזאת מעל עצמו היא מותו. אבל המודעות היא לעצמה **מוּשַׂגה**, ולכן היא מהווה באופן בלתי אמצעי הליכה אל מעבר למוגבל, וכן -- הואיל והמוגבל הזה הוא שלה -- גם מעבר לעצמה; לצד הדבר הפרטי מוצב למודעות בו-זמנית גם מה שמעבר לו, ולוּ רק, כמו בַּהסתכלות החללית, **לצדו** של המוגבל. + > *80§* החשיבה חושבת אובייקט; אבל האובייקט *כולל בתוכו את הסובייקט*. לכן, בכל פעם שהסובייקט הזה מופרך ומתחיל שוב, אנחנו מתקרבים לעבר האובייקטיבי. -###זהות אני=לא אני +### זהות אני=לא אני > הכרת-עצמו הטהורה בתוך האחרוּת המוחלטת, אֶתֶר זה בתור כזה, זהו היסוד והקרקע של המדע, או הוא הדעת בכלל. + > *§98* @@ -558,7 +599,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z -##מודעות למודעות עצמית +## מודעות למודעות עצמית Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לאכול את המעבר בין הפרק השלישי - המודעות - לפרק הרביעי - אמת הוודאות העצמית. זה לא שהקשר בין מודעות למודעות עצמית הוא לא יסודי - ובכל זאת, הקשר הזה מאוד מורכב. @@ -569,10 +610,10 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא הדמות הראשונה היא **מודעות חושית**; השנייה היא **אמיתות הדבר והטעות** והשלישית היא **השכל**. -> הדרמה כאן, ולכל אורך הספר, היא **מה זה להיות אובייקטיבי**. -{.warning} +!!! warning "" + הדרמה כאן, ולכל אורך הספר, היא **מה זה להיות אובייקטיבי**. -###הישגי דיאלקטיקת הוודאות החושית +### הישגי דיאלקטיקת הוודאות החושית *שימה-לעל של ה'זה' של וודאות חושית באובייקט של התפיסה*. @@ -595,11 +636,12 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > *§112-113* > While death is the issue of life, life is also the issue of death + > *p.150* המוות של הדמות הזו, זה חיים; ככה אנחנו מתקדמים. -###הדיאלקטיקה של הקליטה, הדבר והטעות +### הדיאלקטיקה של הקליטה, הדבר והטעות האימפיריציסט הגולמי האמין ש**להיות אובייקטיבי באמת** זה להיות *גולמי*, לפני שיום. למה לי לחלק את הדברים לחתולים וכלבים, פילים וזבובים, ולא חלבים ופיזבובים? זה הכל שטויות; הדבר מוטמע מהשכילה שלו, ולוק דורש אותו *לפני* כניסתו לממלכת השכל. אבל גם במושגים פשוטים - *הזה* כמו *האדום הזה* - כרוך בעצם בשכילה; וכך, לוק לא מצליח לתאר את ה*אובייקטיבי* בלי ה*שכילה*, הסובייקטיבי. @@ -607,18 +649,20 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > כמו שקרה בוודאות החושית, גם לקליטה יש פן, שבו המודעות נהדפת בחזרה אל עצמה. + > *§118* המודעות ניסתה להציג את האובייקטיבי כדבר שלא מעורב בו הסובייקט; בכך היא כשלה, ולכן *נהדפת חזרה אל עצמה*. > התכלית שאליה בעצם מוביל חיבור המחשבות על **הכלליות** וה**פרטיות**, על ה**גם** וה**אחד**, על ה**מהותיות** הקשורה בהכרח עם **אי-מהותיות**, ועל **לא-מהותי** שהוא בכל זאת **הכרחי**, חיבור המחשבות על מהויות-השווא הללו - לתכלית זו מתנגד השכל הבריא, \[ה]נופל טרף לאבסטרקציות הללו, שמסובבות אותו סחור-סחור במעגלן. + > *§131* הפוזיטיביסט מוקף בהמון שאלות, שמוליכות לכיוונים שהוא לא רוצה ללכת אליהם - המלח הזה הוא *גם זה וגם זה וגם זה*, אבל הוא לא רוצה לחבר את הדברים האלו יחד, לחשוב מעבר למה שרואים בחוש. הדמות הבאה שלנו לא ניחנת בסרבנות הזו - מדעי הטבע, למשל, לא מסתפקים במה שאנו רואים: יש חוקי טבע, ויש דברים שאנחנו לא רואים אבל הם חלק מכל העניין; הוא מרשה לעצמו לערבב את המחשבות באובייקטיבי. -###הישגי דיאלקטיקת כוח ושכל +### הישגי דיאלקטיקת כוח ושכל במסגרת תנועתו של השכל מושאיו הם חשמל חיובי ושלילי, מרחק, מהירות, כוח משיכה ואלף דברים אחרים, שמהווים את תוכן המומנטים של התנועה. ובדיוק בשל כך מספק ההסבר כל-כך הרבה סיפוק עצמי: כי ***בהסבר***, אפשר לומר, *המודעות נמצאת בשיחה בלתי-אמצעית עם עצמה, וכך היא נהנית רק מעצמה, והגם שנדמה כי היא עוסקת במשהו אחר, בפועל אין היא מתעסקת אלא עצמה*. @@ -636,52 +680,71 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא דמויותיה הקודמות של המודעות חשבו שהאמיתי הוא איזה דבר אחר ממנה - אבל התקדמנו מזה. אנחנו מבינים שעצם המודעות העצמית היא חלק מאותו אמיתי, שמודע הן לעצמו והן לשונות שלו ממשהו אחר, שעל טיבו הוא מנסה לעמוד. הדמות הזו מתחילה מכשלונה של הקודמת, נקודת התחלה חדשה: כל מודעות היא מודעות עצמית. כשאני חושב על פילים או זבובים, זה *אני* שמנסח אותם ושוכל אותם, *אני* חלק מלהיות פיל או זבוב אובייקטיבי. > כעת נוצרה ודאות הזהה לאמת שלה, ודאות שלא התקיימה במצבים הקודמים; כי הוודאות היא המושא של עצמה, והמודעות היא האמת של עצמה. אני הוא גם תוכן היחס וגם ההתייחסות עצמה. + > *166* ההתייחסות שלי לעצמי היא גם עצמי - התוכן - וגם המודעות. > \[...\] בהבדילה מעצמה רק את עצמה ועמה, אז ההבדל מבול עבורה **באופן בלתי אמצעי** בבחינת אחרות. ההבדל לא **הווה**, ו**המודעות העצמית** היא רק הטאוטולוגיה חסרת התנועה של: אנו הוא אני; כאשר עבור המודעות העצמית ההבדל לא לובש דמות **הוויה**, אין היא מודעות עצמית. + > *167* אני מודע לעצמי כמודע. יש עדיין הבדלה; יש עצמי אליו אני מודע, ועצמי מודע. יש עצמי מושא, ועצמי משקיף. מי שחושב שבאומרו *אני מודע לעצמי* הוא באמת מודע לעצמו, אומר הגל, מרמה את עצמו; **זו טאוטולוגיה זהה, סתם סיסמא ריקה**. משהו עדיין חסר, עדיין ריק: דימוי נבוב של מודעות עצמית. אני הוא לא רק מודעות; הוא גם הוויה - יש בו משהו אובייקטיבי. הגעה למודעות עצמית ממשית - עצמי *באמת* - דורשת כברת דרך משמעותית יותר בהרבה. -##הדיאלקטיקה של האדון והעבד +## הדיאלקטיקה של האדון והעבד -> [טקסט (בר-לפידות)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_8_לאתר.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (בר-לפידות)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_8_לאתר.pptx) -###חירות, אדנות ועבדות +### חירות, אדנות ועבדות > הוא צריך היה - כדי לזכות ביתרון - להראות את עצמו שונה מכפי שהוא למעשה. להיות ולהיראות נעשו שני דברים שונים לחלוטין; וההבדל האמור הוא מקורם של הפאר המנסה להרשים, הערומה רודפת התדמית, וכל שאר המידות הרעות בנות לווייתן של אלה. מבחינה אחרת, מאדם חופשי ועצמאי, כפי שהיה קודם, הרי בשל ריבוי של צרכים חדשים, ניתן לומר שהוא נעכשה עתה משועבד לכל הטבע ובעיקר לבני מינו; הוא נעשה עתה לעבדם של אלה גם בהיותו אדונם. + > *רוסו* כל המידות הרעות האלו קורות עם ה*מעבר מהטבע* - המצב לפני שנוצרה חברה, קהילה, תרבות[^19]. להיות, במובן מסוים, זו עצמאות ואותנטיות מסוימת, הדבר עצמו - אבל החברה גוררת איתה *להיראות* - מראית עין, ניסיון להרשים, העמדת פנים. התרבות, במקום מסוים, משעבדת אותנו - לתאוות חדשות, צרכים חדשים, ולמעשה שוללת מאיתנו את החירות הבסיסית. האדם עבר מעמדה של השתאות וההערצה, כמו שמתאר אריסטו, לריבונות מוחלטת על הטבע; דקארט אומר זאת מפורשות. > **אני וההיא** \ אגי משעול > אני מקשיבה לה מטלויזיה + > למטוסת הזאת המפרשת את חיי + > וקוראת משירי אותם היא חוטפת + > וזוקפת + > מיד לזכותה > > ישובה לה שם בבגדיה הטובים + > שקניתי לה להבדילה ממני + > מתאמצת למצוא חן בעיני + > גם כן + > אחת > > כאן מאחוריה גבה + > אני מרכלת עליה עם חברותי + > איך היא בולשת תמיד + > בין חדרי הבית + > אורבת למחשבות הצומחות + > מגופי + > כדי לגרור אותי לארועים ספרותיים + > ולהושיבני בפאנל. אגי מתארת את עצמה רואה את עצמה בטלוויזיה, ומוצאת שם משהו מזויף, משהו מתאמץ; הכותבת מתרעמת כנגדה. היא מתארת איך היא עסוקה לא רק בנראות שלה, אלא במה שחושבים עליה - כולל היא. > בגיל שלושים וחת מצא עצמו אניהו מגשים כמעט את כל החלומות שחלמו בשבילו הקרובים לו: הוא הצליח לא פחות משכולם קיוו שיצליח, ועדיין נותר צנוע, עובדה שמילאה את אביו בגאווה. שלא לדבר על זה שהיה נשוי בדיוק כמו שהוריו ואשתו תמיד חלמו, ואפילו בריא, חוץ מהעניין הקטן הזה עם הטחורים. ובכל זאת לא היה אניהו מאושר - עובדה שגרמה לו לא פעם לתחושת תסכול. אמו, הרי, מילדות תמיד רצתה שיהיה מאושר. + > *אתגר קרת, אניהו* קרת מכניס בכמה משפטים האלה את כל הארס שעולה מרוסו - שום דבר לא נאמר בשמו של אניהו באמת. @@ -690,17 +753,18 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > **תכלית התרבות היא סילוקה של התמימות הטבעית** > מן ההשקפות בדבר *תמימותו* של מצב הטבע ובדבר פשטות הליכותיהם של העמים הלא-מתורבתים משתמע כי הן רואות בתרבות דבר-מה חיצוני בלבד הקשור בשחיתות ובניוון... השקפה זו מוכיחה כי היא אינה בקיאה בטבעו של הרוח ובתכלית התבונה. הרוח משיג את ממשותו רק על-ידי שהוא מתפצל בתוך עצמו, על-ידי שהוא מטיל על עצמו מגבלה וסופיות \[בדמות] צרכים טבעיים ושרשרת זיקות של הכרח חיצוני, ובעצם תהליך ההסתגלות למגבלות הללו הוא מעצב את עצמו בתוכן וכך מתגבר עליהן וזוכה בתוך כל במתיאותו ה*אובייקטיבית*. תכליתה של התבונה איננה אותה פשטות הליכות טבעית... אדרבא, תכליתה היא לפעול לסילוקה של התמימות הטבעית... כך שהחיצוניות הזאת תשיג תחילה את התבוניות שהיא מסוגלת להשיגה, כלומר את *צורת הכלליות*, את ה*שכליות*. רק בדרך זו הרוח מרגיש *בבית* ו*אצל עצמו* בחיצוניות הזאת. כך יש אפוא לחירותו מציאות בחיצוניות, ובאלמנט הזה, אשר כשלעצמו הוא זר לקביעת החירות שלו, הרוח נעשה *בשביל-עצמו*, ועניין לו רק עם מה שהוא טבע לו את חותמו ושהוא עצמו *יצר* + > *פילוסופיה של המשפט, 187* הגל חולק את העמדה הבסיסית של רוסו של התרבות כשמשחיתה - אולם, היכן שאצל רוסו היא תופעת לוואי מצערת, כאן הגל מאשים כי זוהי תכליתה ממש. ניכרת כאן המודעות העצמית של הגל - פיצול מסוים, שניות מסוימת, שרק דרכו הרוח מתממשת. כמו שגן העדן היה גן העדן עד האכילה מעץ הדעת, התבונה היא נפילה מסוימת, הכרחית למימוש מלא שלה עצמה. ההתגברות על הנפילה שהיא התרבות היא שלב הכרחי במימוש המלא של הרוח, אומר הגל. כל עוד אני תמים, אני מה שאני כי ככה נוצרתי. אבל, אם אני נעשה מודע לעצמי, תופס מרחק מעצמי, מהאובייקטיבי (אני הרי משהו מסוים) - אני יכול *לטבוע בהם חותם* - אני יכול **לקבוע** מי אני, לעצב את ה*אובייקטיבי*: אני יכול להחליט מי אני אהיה, ולהוציא את זה לפועל. כעת *מי שאני* נברא בצלמי, ולא ביד הגורל. -> ה*מימוש* הזה אינו מובן מאליו - יש לו הרבה פתולוגיות: מימוש עצמי והמסע של הרוח זו קליעה לדבר מסוים, שבהחלט אפשר לפספס: אפשר להתממש, ואפשר להיאבד. -{.is-warning} +!!! warning "" + ה*מימוש* הזה אינו מובן מאליו - יש לו הרבה פתולוגיות: מימוש עצמי והמסע של הרוח זו קליעה לדבר מסוים, שבהחלט אפשר לפספס: אפשר להתממש, ואפשר להיאבד. הרבה פילוסופים האשימו את הגל ב*דטרמיניזם אופטימי* כזה, אולם הפרשנים עומדים כנגד זה: הגל מכיר בפוטנציאל ההרס של ההתקדמות, כמו בזוועות שהתחוללו במאה ה20 - אולם, הגל סבור, כל מעידה כזו וכל אסון כזה מלמד אותנו *מה זה להתקדם*. יש עדיין היגיון פנימי בתהליך של ההתקדמות, גם כשזו הולכת אחורה. -###מהי תודעה עצמית באמת? +### מהי תודעה עצמית באמת? > **התודעה העצמית היא כשלעצמה ובשביל עצמה בכך שהיא כלשעצמה ובשביל עצמה בשביל זולתה: היא הינה רק כמי שמכירים בה.** > *178, תרגום קליין* @@ -712,22 +776,25 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > איני יכול להכיר בשום אמת על אודות עצמי, אלא רק באמצעות הזולת. בני אדם אחרים חיוניים לקיומי ולכל הכרה שאני יכול להשיג על אודות עצמי. \[...] אנו נמצאים אפוא בעולם שאפשר לכנותו: בין סובייקטיבי. ובעולם כזה האדם מחליט מי הוא ומי הם האחרים. + > *סרטר, האקסטנציאליזם הוא הומניזם, 35* אליעזר הוא מורה. אבל, להיות מורה מדמיין יחס מסוים - אם הוא לא מלמד אף אחד, הוא בוודאי לא מורה. יהיה זה אבסורד לומר שאליעזר הוא מורה בלי יחס מסוים מכל אחד אחר - חייב להיות משהו באליעזר, ומשהו באחרים. להיות מורה, מנצח, כנר בתזמורת, דורש הכרה מסוימת של אחרים[^21]. העמדה שתופס סרטר היא נדמית באותו הקו של הגל[^22], אבל חזקה יותר. -> חשבו על אמן גאון: הוא חי כגאון, מת כגאון. האם, אם לא הכירו בו, הוא באמת גאון? לכאורה, אפשר לחשוב על גאונים כאלה - שמתו וחיו כגאונים, בלי הכרה. אבל כל חייו השאלה תנקר - *האם אני באמת גאון?* -{.is-info} +!!! info "" + חשבו על אמן גאון: הוא חי כגאון, מת כגאון. האם, אם לא הכירו בו, הוא באמת גאון? לכאורה, אפשר לחשוב על גאונים כאלה - שמתו וחיו כגאונים, בלי הכרה. אבל כל חייו השאלה תנקר - *האם אני באמת גאון?* ופתאום נגלה שהמשפט האחרון של סארטר *סותר* את תחילתו. אם **אני מחליט** מי האחרים - איך האחרים מגדירים אותי? כל אחד קובע את ה*אחרים המשמעותיים* שלו, שאנו משתוקקים לאישור מהם, להסכמה מהם - אבל מי הם אותם *אחרים* תלוי בי - וככה סארטר *מתחיל בפרה וגומר בחמור*. > הרודפים אחר הכבוד עושים כן למען יהי בטוחים שאמנם טובים הם; שהרי הם מבקשים כבוד מידי הנבונים, ובקרב אנשים שמכירים אותם, ובשל סגולתם הטובה. + > *[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ספר א', עמ' 19* אינטואיטיבית, רדיפת הכבוד נתפסת כדבר רע. אולם, כאן אומר אריסטו, חיפוש האישור מפי אחרים, אבל לא סתם אחרים - הנבונים, הטובים והחכמים - הוא דבר טוב, מעיין נייר-לקמוס עצמי כזה. הכבוד משתמע פה כאותה *תאווה* של הגל, חיפוש האמת ורדיפת הכבוד לא כמצבים מסוימים אלא כדחף מהותי ובסיסי, אך לא אבסולוטי: אני מחפש כבוד מהאנשים הנכונים - כבוד מהלא-נכונים הוא בזוי. > המושג של אחדותה זו של התודעה העצמית בהכפלתה - מושגה של האין-סופיות המגשמת בתודעה עצמית - הינו משזר רב-צדדי ורב-פנים. מצד אחד, יש להקפיד על הפרדתם של המומנטים, ואילו מן הצד האחר - יש להשקיף עליהם בהבדל האמור כעל בלתי-נבדלים: יש לתפוס ולהכיר אותם כל פעם במשמעותם ההפוכה. כפל המשמעות של אותם נבדלים מקורו במהותה של התודעה העצמית שהיא אין-סופית, או היא באופן בלתי-אמצעי היפך של הקביעתיות בה היא מושמת + > *178* זה חתיכת משפט. @@ -736,6 +803,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > מה שהווא אפוא עבור המודעות העצמית הוא מודעות עצמית אחרת; היא יצאה **מחוץ לעצמה**. לכך יש משמעות כפולה: **ראשית**, היא איבדה את עצמה, כי היא מוצאת את עצמה כישות **אחרת**; **שנית**, היא ביטלה בכך את האחר, כי היא גם לא רואה את האחר כישות, אלא את **עצמה** ב**אחר**. + > *179* חשבו על שני פרטים. אנחנו מסתכלים על אחד מהם. האחד מודע לכך שהאחר מסתכל עליו, שהוא משחק בפני מישהו, נראה בפני מישהו. בכך התודעה *יצאה מעצמה, איבדה את עצמה, **ביטלה את האחר**. @@ -743,6 +811,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא בכך שאני משתמש באחר ככלי להגדיר את *עצמי*, אני גם מאבד את עצמי - אני תלוי עכשיו באחר וברושם שאני מותיר בו, ולא בממשות שלי עצמי, כמו שרוסו אומר - אבל אני גם חוטא *לו* כאדם אחר ונפרד, רואה אותו כאמצעי להגדיר את עצמי, ולא לגמרי כ*ישות*; אני לא באמת פתוח ונדיב ועוסק בהם כערכם, אלא רק ככלים להערכה עצמית. > המודעות העצמית מוכרחה לבטל את **אחרותה**; זה ביטולו של מובן כפול, כאמור לעיל, ולכן גם הביטול הוא כפול-מובן; **ראשית**, הוא מוכרח לכוון לביטול הישות העצמאית **האחרת**, כדי להיות באופן הזה ודאי **לגבי עצמו** בתור המהות; **שנית**, בכך הוא מכוון לביטול **עצמו**, כי האחר זה הוא עצמו. + > *180* כאן הגל מתחיל להתהלך בלוח. @@ -751,37 +820,39 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > עתה יש לבחון את המושג הטהור של מתן-ההכרה, של הכפלת המודעות העצמית באחדותה, ולראות כיצד מופיע תהליכו של המושג הזה עבור המודעות העצמית. תהליך זה יציג בתחילה את צד **אי-הזהות** בין שתי המודעויות העצמיות או את יציאתו של האמצע אל הקטבים, אשר כקטבים הם מנוגדים זה לזה, כאשר האחד מהם הוא רק נותן ההכרה והאחר הוא רק מקבל ההכרה. + > *185* כעת, הגל מבקש לעמוד על ההבדל - בין נקודת המבט שלו, שלנו ושל הדמות שאותה אנו בוחנים בכל פעם. -##מתודעה למודעות +## מתודעה למודעות -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_9.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_9.pptx) -> [You cannot get there from here](/פילוסופיה/חדשה/הגל/you-cant-get-there-from-here.pdf) (Pippin) - מאמר על המעברים בפנמנולוגיה. -{.is-success} +!!! is-success "" + [You cannot get there from here](/פילוסופיה/חדשה/הגל/you-cant-get-there-from-here.pdf) (Pippin) - מאמר על המעברים בפנמנולוגיה. המעבר מתודעה למודעות עצמית הוא מורכב, ועובר דרך ה**חיים** וה**תודעה**. -###המושא נהיה חיים, הוויה רפלקסיבית +### המושא נהיה חיים, הוויה רפלקסיבית > המושא \[...] נהיה **חיים**. מה שהמודעות העצמית מבדילה מעצמה כהווה, הגם שהוא מוצב כהווה, אינו הווה רק בצורת הוודאות החושית והקליטה, אלא הוא הוויה רפלקסיבית, ומושא התאווה הבלתי-אמצעית הוא משהו חי. + > *168* -> לקחה של הדיאלקטיקה בפרקי **מודעות** היה ש***במושג* לבדו** - בחשיבה המושגית - **מתפענח**\מונהר\מובן *האובייקט(יבי)* כמות שהוא; החשיבה היא שיורדת לחקרו של האובייקט(יבי) היא שטובעתאת המושגים הנחוצים לשם כך (ובכללם עצם המושג 'אובייקט(יבי)!). ומעבר לזה (ובעצם מובלע בתוך כל זה), היא - החשיבה - מודעת לעצמה ב***מודעות עצמית***: ה'אני החושב', אני החושב, יודע את האובייקט(יבי) ויודע שאני יודע; *בחשיבתי המושגית אני מבין לאשורם ולאמיתתם את היחסים בין האובייקטיבי לסובייקטיבי* ומסולקת המכשלות והתבלולים שהעיבו על יומרת ידיעתנו. -{.is-info} +!!! info "" + לקחה של הדיאלקטיקה בפרקי **מודעות** היה ש***במושג* לבדו** - בחשיבה המושגית - **מתפענח**\מונהר\מובן *האובייקט(יבי)* כמות שהוא; החשיבה היא שיורדת לחקרו של האובייקט(יבי) היא שטובעתאת המושגים הנחוצים לשם כך (ובכללם עצם המושג 'אובייקט(יבי)!). ומעבר לזה (ובעצם מובלע בתוך כל זה), היא - החשיבה - מודעת לעצמה ב***מודעות עצמית***: ה'אני החושב', אני החושב, יודע את האובייקט(יבי) ויודע שאני יודע; *בחשיבתי המושגית אני מבין לאשורם ולאמיתתם את היחסים בין האובייקטיבי לסובייקטיבי* ומסולקת המכשלות והתבלולים שהעיבו על יומרת ידיעתנו. אם אני חושב כך וכך, כמובן ש*אני* חושב; אך זה ש*אני* חושב לא אומר שלא כך וכך - אדרבה! זה *אכן* כך וכך. המודעות העצמית שלי כחושב - סובייקט - לא גורעת מהדבר כפי שהוא - האובייקט - אלא טובעת בו חותם ולוקחת בו חלק. כמו שעברנו, כל דמות שעולה מתיימרת לדעת את האמת באופן ישיר, בלתי-אמצעי, ומונעת ב**תאווה** לאשרר את הידיעה הזו. ובכל שלב, התקווה הזו נכזבת; המודעות שלה נבובה, והיא יורדת מכוח עקרונותיה שלה בעצמה. נוצרת תובנה חדשה, ושוב עולה דמות חדשה, שמתיימרת שוב לאותה בלתי-אמצעיות, הנחת יסוד שהיא בטוחה בה, וחוזר חלילה. ככה אנחנו מתקדמים לעבר ההתצטללות המעמיקה והולכת. [האפריציזם נפל](#הישגי-דיאלקטיקת-הוודאות-החושית), ועל חורבותיו קם [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת); ועל כתפיו של קאנט עומד הגל. -> מדברים אלו יש המפרשים את הגל כקורא להפסיק לחקור את המדע האמפירי. זו שטות; הגל דורש הן את המדע האמפירי והן את המשך ההצטללות הפילוסופית. *אי השלמות של המדע האמפירי היא שלמותו*, אומר רודל, מפרשניו החשובים של הגל. -{.is-warning} +!!! warning "" + מדברים אלו יש המפרשים את הגל כקורא להפסיק לחקור את המדע האמפירי. זו שטות; הגל דורש הן את המדע האמפירי והן את המשך ההצטללות הפילוסופית. *אי השלמות של המדע האמפירי היא שלמותו*, אומר רודל, מפרשניו החשובים של הגל. החשיבה היא שטובעת, בנביעתה העצמית ומתוך חירות (וברור אפוא שיש לה תכלית). זו נקודה קנטיאנית חשובה - החשיבה היא ספונטנית (נביעה-עצמית). המחשבה אינה מקבלת דבר כנתון, ונמצאת בשיח עם הדברים. אולם, היא אינה נענית לכוח - היא נענית לטיעונים; ההגבלות שלה אינן חקוקות באבן, אלא באמת המידה שהיא מציבה לעצמה; בבסיסו של דבר, היא חופשית. אז מהי אותה תאווה? העובדה שהמחשבה שלנו חופשית אומרת שהיא לא נטבעה מנסיבות העולם, בהכרח מסוים; אם יש לי חופש, מה מדריך אותי? אני רוצה להבין, לדעת את עומקו של הדבר: זוהי התכלית - קביעת המושגים הנכונים שיאפשרו לדעת את הדבר. המחשבה לא סתם קורית; יש לה *טלוס*. @@ -797,33 +868,35 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא אבל התאווה הזו לדעת, לטרוף עוד-ועוד אובייקטים, היא *אינסוף רע*, לפי הגל - רעב בלתי-נדלה ראוי לגנאי, כפי שאומר אפלטון ב[גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס). -###הרס האובייקט, אישור אובייקטיבי, היעשות אובייקטיבי +### הרס האובייקט, אישור אובייקטיבי, היעשות אובייקטיבי > המודעות העצמית ודאית אפוא ביחס לעצמה רק על-ידי ביטול האחר שמתגלה לה כחיים עצמאיים; המודעות העצמית היא **תאווה**. בוודאותה לגבי אינותו של האחר, היא מציבה אותה \[את האינות\] עבור עצמה כאמת שלה, מאיינת את המושא העצמאי ועל ידי כך *מעניקה לעצמה את הודאות העצמית **כוודאות אמיתית**, כלומר כוודאות שהתהוותה עבורה באופן מושאי.* + > *174* המודעות לא רוצה להיות רק פנימית; היא רוצה להיות משהו, במציאות האובייקטיבית! -> אני חושב שאני גבר-גבר, חזק חזק. אבל זה סתם בראש שלי. אני רוצה להנכיח את זה *בעולם*. אז אני רואה תרנגול (דוגמא *מזעזעת* של אליעזר, שהתנצל עליה), ואני טורף אותו - עכשיו אני *באמת* גבר-גבר, לא רק בראש שלי! -{.is-info} +!!! info "" + אני חושב שאני גבר-גבר, חזק חזק. אבל זה סתם בראש שלי. אני רוצה להנכיח את זה *בעולם*. אז אני רואה תרנגול (דוגמא *מזעזעת* של אליעזר, שהתנצל עליה), ואני טורף אותו - עכשיו אני *באמת* גבר-גבר, לא רק בראש שלי! > ואולם בתוך הסיפוק הזה היא מתנסה בעצמאות מושאה. התאווה והוודאות העצמית המושגתבסיפוקה תלויים במושא, כי התאווה והוודאות הוות על ידי ביטול האחר; כדי שיהא ביטול, מוכרח להיות האחר. ביחסה השלילי אין אפוא המודעות העצמית מסוגלת לבטל את המושא; ולכן היא דווקא שבה ומייצרת את המושא, וגם את התאווה. *175* -> עכשיו חייב להיות עוד תרנגול, ועוד תרנגול, ועוד תרנגול - הרעב שלי אינו יודע שובע. איך יוצאים מהבור? -{.is-info} +!!! info "" + עכשיו חייב להיות עוד תרנגול, ועוד תרנגול, ועוד תרנגול - הרעב שלי אינו יודע שובע. איך יוצאים מהבור? -###נחוץ אובייקט סובייקטיבי +### נחוץ אובייקט סובייקטיבי > המודעות העצמית הווה באופן אבסולוטי עבור עצמה \[...] רק על ידי ביטול המושא, והמודעות העצמית חייבת לבוא על סיפוקה, כי היא האמת. לפיכך, בשל עצמאות המושא, יכולה המודעות העצמית לבוא על סיפוקה רק על ידי כך שהמושא עצמו יבצע על עצמו את השלילה; והמושא מוכרח לבצע בעצמו את השלילה של עצמו, כי השמוא בעצמו הוא השלילי, והוא מוכרח להיות עבור האחר את מה שהוא בהווייתו. בהית המושא בעצמו השלילה, ובתוך כך בה-בעת עצמאי, הרי הוא מודעות. \[...] המודעות העצמית באה על סיפוקה רק במודעות עצמית אחרת. *175* "לבטל" את התרנגול לא יספיק; הפתרון הוא לעמוד מול מודעות עצמית *אחרת*. אני סובייקט חושב, מודע, ומודע לכך שאני חושב והוא מודע. אני יודע אובייקטים, כמות שהם - מה שמצד אחד מאשר אותי, ומצד שני - מאיים עליי; הייתי רוצה לדעת שאני מוחלט, אבל אם יש אובייקטים כמות שהם, אולי אני לא כזה מוחלט; ואם אני מוחלט, מאיפה באים האובייקטים כמות שהם? אלו המתחים הטבעיים שמתאר הגל במודעות העצמית, בעוצמה וברעש ובצלצולים. מה שאנו מנסים לעשות הוא לאשר למודעות את היותה **המוחלט**; [המוחלט הוא גם הסובייקט!](#על-מה-עומד-הכל)[^25] -###יחיד מול יחיד +### יחיד מול יחיד > אינדיוידואל ניצב מול אינדיוידואל. בהופיעם כך באופן **בלתי-אמצעי**, הם הווים זה עבור זה בצורת מושאים רגילים; דמויות **עצמאיות**, מודעויות המשקועות ב**הווית החיים** (**כי המושא ההווה הוגדר כאן כחיים**) + > *186* כעת ניצבת מולנו מודעות עצמית אחרת: יחיד ניצב מול יחיד. מולך עומדת מודעות עצמית - לא רק מושא ריק - אולם, כל אחד שקוע ב*הווית החיים* שלו; איש מהם עוד לא עבר את התהליך הדיאלקטי של השחרור המוחלט. @@ -832,7 +905,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > *187* -##טעמו של המאבק, מה הוא מנסה לאשר \ להוכיח +## טעמו של המאבק, מה הוא מנסה לאשר \ להוכיח מה שהוא מנסה לאשר הוא אכן, במידה זו או אחרת, ***האמת***; אלא שזו תתברר לאשורה וגם תתממש רק בסופו של המסע @@ -858,9 +931,10 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא אני חי מדבר, חיה - אבל בתור מודעות עצמית, לא זו המהות - אלא החופש שלי להגיד לכל דבר מסוים כזה, *לא* - זהו החופש; אדם חופשי במהותו - אין לו מנוס מהחופש. ככה אנו *היות-עבור-עצמו* - לא באופן בלתי-אמצעי (אני כזה), אלא עבורי ובבחירתי (אני *בוחר* להיות כזה). -###אדון אל מול העבד +### אדון אל מול העבד > האדון מתייחס באופן מתווך אל העבד באמצעות הישות העצמאית שכן בדיוק אל זו מרותק העבד - אלו כבליו מהם לא יכול היה לערוך הפשטה בשעת המאבק. \[...] אולם האדון הראה במאבק שבעיניו אותה ישות אינה אלא משהו שלילי גרידא; ובהיותו השליט על הישות, ובהיות העבד משועבד לאותה ישות - נמצא שהעבד משועבד לאדון. כמו כן מתייחס האדון באופן מתווך גם אל הדבר באמצעות העבד: בהיות העבד תודעה עצמית הריהו מתייחס אל הדבר גם בצורה שלילית \[...] אולם בו בזמן הדבר הוא עצמאי בשבילו, ומשעמו של דבר - הוא רק מעבד אותו. \[כך] נוצר עבור האדון על ידי תיווך זה \[קרי, העיבוד על ידי העבד] יחס בלתי אמצעי של הנאה. האדון אשר הציב את העבד בינו ובין הדבר מתחבר בכך רק עם אי עצמאותו של הדבר, ואילו את צד העצמאות הוא משאיר לעבד ולעיבודו של העבד. + > *190*[^25] ניתן להבין זאת בשני אופנים. הראשון הוא שהאדון מתייחס לעבד כאובייקט - כדבר-מה בעולם. השני, הלא-סותר, הוא שהאדון מתייחס לעבד כספק הצרכים שלו - הבית של האדון, האוכל של האדון, הנעליים של האדון. כך או כך, האדון לא רואה בעבד בן-שיח; הוא רואה בגופו ובפועלו רכוש. @@ -869,11 +943,12 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא עם זאת, אין לנו היכולת להכחיש את מעמדו של העבד כמודעות עצמית; גם הוא מבין שהאובייקטים טבועים בחותם שלילי. איך מתבטאת העובדה הזו, שלאובייקטים אין מעמד מוחלט, בעולמו של העבד? העבד עובד על האובייקטים - מעבד אותם; הבית, האוכל, הנעליים. העבודה כרוכה בעצמאות של אותו המשהו - הוא לא לוקח אותו כנתון, אלא כדבר שבכוחו לשנות. -###היפוך תפקידים +### היפוך תפקידים הגל מדבר קודם באופן מאוד מרכזי על הכרה הדדית. בפסקאות שלפני הסעיף הזה, זהו גם כן מוטיב מרכזי - המודעות תגיע דרך מודעות אחרת. אלא שעכשיו, הצורך הזה מוביל את האדון למבוי סתום: האדון לא יכול באמת לקבל הכרה מהעבד - אם יקבלה, זו רק הכרה של עבד! הוא לא מקבל הכרה מלאה ממודעות אחרת, שוות-ערך. > חסר להכרה ההדדית האמיתית \[שהאדון זקוק לה] אותו מומנט בו פועל הדון גם כנגד עצמו מה שהוא פועל נגד זולתו \[...] התודעה הבלתי מהותית היא, על-כן, האובייקט המהווה את **האמת** של הודאות העצמית של האדון. אבל ברור שאוביקט זה אינו מתאים עם מושגו. במקום שהאדון מימש את עצמו לגמרי - שם הוא אינו מוצא כלל תודעה עצמאית. מה שישנו בשבילו \[...] \[הוא] תודעה בלתי עצמאית \[...] האדנות הראתה שמהותה היא היפוכו של מה שהיא שואפת להיות + > *191-192* לאדון אין את הביטול שהוא צריך כדי שיכירו בו; אין ישות שכנגדה הוא פועל בעולם, שמאשררת אותו. האדון אינו יכול לקבל את מה שהוא רוצה, משום שאינו מעריך את העבד כמהותי. @@ -881,16 +956,18 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא יש כאן אירוניה נוראה; העליונות של האדון שוללת ממנו את החופש שבשמו חתר לאדנות. > כך תהפוך גם העבדות במימושה לניגודו של מה שהיא הינה באופן בלתי אמצעי. תודעה זאת \[...] תהפוך לעצמאות אמיתית. + > *193* האדון, במימוש חלומו, נכזב; ועתה נראה, אומר הגל, שההיפך קורה אצל העבד - דווקא בשעבוד הוא יהפוך לחופשי. -> ב*מודעות נדחפת חזרה לעצמה* הגל **לא** מתכוון שהעבדות אינה צריכה כלום - הצורך בהכרה הדדית עדיין משחק פה את התפקיד המרכזי שלו. -{.is-warning} +!!! warning "" + ב*מודעות נדחפת חזרה לעצמה* הגל **לא** מתכוון שהעבדות אינה צריכה כלום - הצורך בהכרה הדדית עדיין משחק פה את התפקיד המרכזי שלו. לעבד יש תמונה של חירות - באדון; העבד רואה את עצמו כעבד - אבל מזהה את החירות, כדבר מחוץ לעצמו - אצל האדון. עצם ההכרה הזו, גם אם היא עדיין אינה ממומשת, גם היא הישג - עצם הזיהוי של החירות. הנה אדם שיש לו בראש תמונה של סובייקט שהוא מוחלט![^26] > ראינו מהי העבדות רק בעמדתה ביחס לאדנות. ואולם גם העבדות היא מודעות עצמית וכעת יש לבחון את מה שהיא מהווה אפוא בעצמה ועבור עצמה. בתחילה, המהות עבור העבדות היא האדון; כלומר **המודעות העצמאית שהווה עבור עצמה** היא עבורה **האמת**, שאמנם **עבור העבדות** עדיין לא הווה **בעבדות**. + > ואולם **בפועל**, את האמת הזו של השליליות הטהורה ושל **ההיות-עבור-עצמו** יש לעבדות **בה בעצמה;** כי העבדות **התנסתה** במהות הזו בעצמה. העבד לא חושב שיש משהו בעבדות שמריח מהמודעות העצמית. @@ -905,11 +982,13 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא מימוש התאוות של העבד הכי הקל שיש: הוא מצווה על העבד מה לעשות. תודעות האדון מנסה לעשות שמות בעולם רק באיון העבד; הוא אף פעם לא מגיע מנקודת רוויה. יש כאן את הישג התאווה, בלי המחיר שלה. זה לא מימוש עצמי - זה חסרון; זו הוויה נרפית! > העבודה, לעומת זאת, היא תאווה **מרוסנת**, התכלות מעוכבת, כלומר: העבודה **יוצרת**. ההתייחסות השלילית אל המושע נעשית **צורתו** ומשהו **קבוע**. + > *195* דווקא בעבודה שלו, העבד מותיר חותם ממשי בעולם - טובע את חותמו במוחלט, באמיתי, וככה מתממש. בבית, בעבודה, בנעליים, העבד מצביע ואומר - *זה אני!*. > ביראה, ההיות-עבור-עצמו הוא **בעבד עצמו**; ביצירה הופך ההיות-עבור-עצמו עבור העבד להיותו שלו עבור עצמו, והעבד נהיה מודע לכך שהוא עצמו הווה בעצמו ועבור עצמו. בהיותה **מוצבת מחוצה לו**, הצורה לא הופכת עבורו למשהו אחר ממנו; כי הצורה היא היותו הטהור עבור עצמו, אשר בכך הופך עבורו לאמת. + > *196* העבד לא חופשי לחלוטין - הוא עדיין בשירות האדון - אבל היכן שהאדנות תקועה, חסרת תנועה וחסרת מימוש, העבד מגלה משהו נשגב מהאדון - יכולתו לטבוע חותם במציאות, שה**אחרות** היא מומנט בעצמיות שלו; אני לא רק רוח, נפש, רעיון - אני בנאדם ממשי, בהקשר ממשי, ויכול לטבוע חותם בעולם עצמו - ולהופכו לבית שלו. @@ -919,28 +998,30 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא כרוך בחיי קהילה והכרה הדדית. יש בה עבדות במובן שאיני מוכל בתוך עצמי - אידיאל סטואי[^20] שהגל כופר בו. אולם, היא כורכת בתוכה גם את היכולת לחולל שינוי בעולם - היחסים בין סובייקט לאובייקט; המודעות הסובייקטיבית אינה תלויה במומנט כזה או אחר, אלא בתביעת חותמה במציאות הפיזית. -> חשוב מאוד להדגיש - ב*תביעת חותם* הגל מדבר על פעולה בעולם ממש - להכין אוכל, לפסל פסל, וכדומה. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב מאוד להדגיש - ב*תביעת חותם* הגל מדבר על פעולה בעולם ממש - להכין אוכל, לפסל פסל, וכדומה. אולם בעלילה בפועל, אין כאן אותה הכרה הדדית: העבד לא זוכה להכרה מהאדון. את החוב הזה הגל יפרע בהמשך הספר. -> [פרשנות נוספת - קוז'ב (מרקסיסט) על ההכרה ההדדית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/kojeve_on_the_dialectic_of_the_master_and_slave.pdf) -{.is-success} +!!! is-success "" + [פרשנות נוספת - קוז'ב (מרקסיסט) על ההכרה ההדדית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/kojeve_on_the_dialectic_of_the_master_and_slave.pdf) נחזור ל[היישרת מבט אל השלילי](#היישרת-מבט-אל-השלילי), מההקדמה - > הרוח היא עוצמה לא בתור חיובי המפנה עורף לשלילי אלא רק מתוך היישרת מבט אל השלילי. הוא שוכן בתוך השלילי והופך אותו להוויה. הוא מה שכונה בשם סובייקט, אשר בהעניקו לקביעה המסוימת מציאות בתוך היסוד שלו, הריהו שם-לעל[^11] את חוסר האמצעיות המופשט, את זה שהווה סתם, ובזה הסובייקט הוא העצם האמתי, ההוויה או אי-האמצעיות אשר המיצוע אינו חיצוני לה, אלא היא היא אותו מיצוע. + > *עמ' 113.* הרוח לא רק חותר לשלילי - כמו העבד, הוא הופך אותו להוויה, לבית. ההכרה בכורחי המציאות, קבלתה לתוך היסוד שלי, משחררת אותי ממנה - מאפשרת אותי להפשיט אותה הלאה ממני. תחילה מצאתי את עצמי ככה וככה, ובהתגברות זהו - היישרת מבט אל השלילי - יצרתי משהו אחר, בצורתי - משהו חופשי. כעת אני שוב לובש צורה מסוימת - אבל הצורה הזו היא הצורה שלי, לא זו שנכפתה עליי. -> אני לא בחרתי להיולד ככה - כגבר, כיהודי, בישראל - אומר אליעזר. אבל מעצם ההכרה באילוצים האלה וההתגברות עליהם, אליעזר יכול לבחור - מתוך השלילי - מי הוא ומה הוא רוצה לעשות - וכעת הוא שוב דבר מסוים, מורה להגות הגל - אבל דבר מסוים שהוא בחר, בצלמו; זהו חלק מהעצמי שלו, וגם חלק מהמוחלט. -{.is-info} +!!! info "" + אני לא בחרתי להיולד ככה - כגבר, כיהודי, בישראל - אומר אליעזר. אבל מעצם ההכרה באילוצים האלה וההתגברות עליהם, אליעזר יכול לבחור - מתוך השלילי - מי הוא ומה הוא רוצה לעשות - וכעת הוא שוב דבר מסוים, מורה להגות הגל - אבל דבר מסוים שהוא בחר, בצלמו; זהו חלק מהעצמי שלו, וגם חלק מהמוחלט. סובייקט הוא מיצוע - הוא **תנועה**, לא משהו מתון - אך זה לא אומר שהוא **לא** (כמו שסארטר אומר). התנועה הזו - לעבר הבנה, לעבר יצירה, מתוך אותה ההפשטה - מפענחת את החופש; היא גוברת על מלכודות פילוסופיות, שהן גם מלכודות קיומיות, ולהיהפך למסוים מהשמה-לעל. > פעילותו של הרצון אשר בה הוא שם לעל את הסתירה שבין הסובייקטיביות ובין האובייקטיביות ומתרגם את תכליותיו מן הקביעה הסובייקטיבית ולזו האובייקטיבית, ובה-בעת נשאר *אצל עצמו* באובייקטיביות \[הזאת], הפעילות הזאת היא *התפתחותו המהותית* של התוכן העצמותי. + > *פשה"מ, 28* מתוארת כאן סתירה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, דרך הרצון. על פניו, הכל פתוח - ואני צריך להחליט מה לעשות, ולמה להיות - לגבש רצון. אבל מי שיסתפק בחופש הזה, לא יעשה כלום: הוא חייב לרצות **משהו**, אחרת זה לא-כלום. זה הצד הסובייקטיבי. אולם הרצון החופשי המסוים הוא הצד האובייקטיבי - מימוש **בפועל** של משהו **מסוים**, במציאות. ככה נתבע חותם סובייקטיבי באובייקטיבי - אני עושה מה שאני רוצה במציאות. אפשר לדבר על ערכים - חירות, מתינות, אומץ לב ויישוב דעת - אך עד שהאידאות האלו לא ממומשות בפועל, הן לא מתממשות באמת - הן רק משהו מופשט וריק. @@ -950,11 +1031,13 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא הגל כמובן נכנס לזה - הוא אינו מסתפק בחירות שלילית, ודורש חירות חיובית. > אני יכול לשחרר את עצמי מכל דבר שהוא, להתנער מכל התכליות ולהפשיט מכל דבר שהוא. רק האדם יכול לוותר על הכול, גם על חייו: הוא יכול לאבד את עצמו לדעת; החיה איננה יכולה לעשות זאת; לעולם היא נשארת שלילית בלבד, בקביעה כלשהי הזרה לה ושהיא רק מתרגלת אליה. האדם הוא החשובה של עצמו, ורק בחושבו האדם הוא הכוח לתת לעצמו כלליות, זאת אומרת למחוק כל ייחוד, כל מסוימות. החירות השלילילת הזאת, או החירות הזאת של השכל, היא חד-צדדים, ואולם החד-צדדיות הזאת כוללת בתוכה תמיד קביעה מהותית, ומשום כך אין לסלקה. + > *פשה"מ, 5* הגל אינו מתנגד לחירות השלילית, אך רואה בה רק צד אחד של המטבע. > רצון שרוצה רק את הכללי המופשט, איננו רוצה *שום-דבר*, ומשום כך הוא איננו רצון. הדבר הייחודי שהרצון רוצה הוא הגבלה, מכיוון שכדי להיות רצון, הוא חייב להגביל את עצמו באופן זה או אחר. שהרצון רוצה *משהו* זוהי ההגבלה, השלילה. + > *פשה"מ, 7*. @@ -975,7 +1058,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא הגל חושב שאדם לא יכול להתממש באופן פרטני לגמרי, עמדה שהרגיזה פילוסופים רבים; האדם מתממש רק כאשר הוא טובע חותם בממשות האובייקטיבית, הקהילה שבה הוא חי. הקהילה הזו צריכה לחיות באופן אתי, ולא באופן אתי מופשט כמו [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי-של-קאנט) של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), אלא להתבטא בפועל - במוסדות ובערכים. -##פרשנות נוספת +## פרשנות נוספת ה[דיאלקטיקה של האדון והעבד](#הדיאלקטיקה-של-האדון-העבד) עוררה רעש רב, ויש לה פרשנויות רבות. @@ -986,9 +1069,11 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא > אין באדם שום נשגבות עד כמה שהוא כפוף לחוק המוסרי, אבל יש בו נשגבות עד כמה שבאותו הזמן הוא כפוף לו רק בחוק. > היש התבוני מחוקק בממלכת התכליות ומציית רק ל\[חוקים] שהוא עצמו מחוקק. \[...] אוטונומיה היא אפוא היסוד לערך העצמי של הטבע האנושי ושל כל טבע תבוני. + > *הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית* > המשמעות של מילה היא השימוש בה בלשון + > *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות, 43*. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום.md b/פילוסופיה/חדשה/יום.md index b9b48caf..dfccc256 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/יום.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/יום.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z --- -> [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_מבוא_[עמ׳_1-9].pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_מבוא_[עמ׳_1-9].pdf) [**דוויד יום**](https://en.wikipedia.org/wiki/David_Hume) (1711-1776), פילוסוף[^3] סקוטי מאדינבורו, מבכה את מצבה של הפילוסופיה (כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות) ומפנה את מושא החקירה *פנימה*, לטבע האדם. הוא כתב את [**מסכת על טבע האדם**](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת) בגיל 26[^4], ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן ל*טבע האדם*. אולם, יום מכונה *הספקן* - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי), הוא יוצא בגלוי כנגד [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר - יום *הרבה יותר עקבי מכולם*. הוא מקבל את מה שברקלי אומר, למעשה, ש*כל זה יוביל לאתאיזם* - יום אכן היה אתאיסט. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md index ae60b67a..eb19d383 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z --- -##האידאה +## האידאה יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5] @@ -29,40 +29,41 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z האידאות הן שיקוף של הרשמים רק ברמה הפשוטה; אידאות פשוטות הן השתקפות של רשמים פשוטים, ורשמים מורכבים ייצרו אידאות פשוטות - אבל אידאות מורכבות יכולות להיות גם הרכב של רשמים פשוטים אחרים. אם תפרקו לרכיבים את הדמיונות המופרעים שלכם, תגלו שהם מורכבים מאידאות פשוטות שמקורן ברשמים פשוטים; אנחנו לא יכולים לדמיין טעם של אננס או ציוץ של ציפור מבלי שטעמנו אננס או שמענו את הציפור. אבל מרגע שיש לי את האידאות הפשוטות האלו, שמקורן ברשמים (אננס, ציפור), אני יכול לדמיין אידאה מורכבת של אננס שמצייץ כמו ציפור. -##עקרון ההעתק +## עקרון ההעתק יום מכריז עקרון שתקף לכל אורך ה*מסכת*: > כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות + > *עמ' 13, פס' אחרונה* *עקרון ההעתק* (The Copy Principle) עומד להיות המפתח של יום להרבה מהספק שהוא מטיל בהמשך ה*מסכת*, במיוחד סביב ה*סיבתיות*. אם האידאות והרשמים *תמיד באים ביחד*, כפי שיום טוען, אחד מהם חייב להיות ה*סיבה*, ואחד ה*תולדה*. אידאה מעוררת רושם, או אושם מעורר אידאה? יום קובע כי - -> כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות -{.info} +!!! info "" + כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות -##העקרון האמפריציסטי +## העקרון האמפריציסטי יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים. -> שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות. בהיותו אמפריציסטי, העיקרון הזה אינו *א-פריורי* - הוא לא מודע מראש או תוצאה של לוגיקה טהורה וקרה, אלא של *ניסיון*, ו*תצפית* - *אפוסטריורי*. -> בהמשך, יום יתבסס על עיקרון הסיבתיות הזה *לתקוף* את הסיבתיות; נדמה לנו שיש פה הנחת המבוקש, אך יום יגיד - *נהפוכו*; זה מחזק וסוגר את הטיעון שלי. -{.is-info} +!!! info "" + בהמשך, יום יתבסס על עיקרון הסיבתיות הזה *לתקוף* את הסיבתיות; נדמה לנו שיש פה הנחת המבוקש, אך יום יגיד - *נהפוכו*; זה מחזק וסוגר את הטיעון שלי. -> יום מספק דוגמת נגד לעיקרון האמפריציסטי בדוגמת *הכחול החסר* המפורסמת: אם נציג לאדם אינספור גוונים של כחול, הוא אומר, אך גוון אחד יהיה חסר, נדע להשלים אותו מבלי שראינו כזה מעולם. אבל האם הדוגמה מפילה את העיקרון? נהפוכו; *עקרון* לפי יום הוא מה שהניסיון מציית לו, ולא דבר ש*חל תמיד באופן מוחלט* - **אין לנו ניסיון** עם דברים מוחלטים! הדוגמה דווקא מראה שבכל המצבים האחרים, העיקרון *כן* עובד, ולכן יום מתבסס עליו. -{.is-warning} +!!! warning "" + יום מספק דוגמת נגד לעיקרון האמפריציסטי בדוגמת *הכחול החסר* המפורסמת: אם נציג לאדם אינספור גוונים של כחול, הוא אומר, אך גוון אחד יהיה חסר, נדע להשלים אותו מבלי שראינו כזה מעולם. אבל האם הדוגמה מפילה את העיקרון? נהפוכו; *עקרון* לפי יום הוא מה שהניסיון מציית לו, ולא דבר ש*חל תמיד באופן מוחלט* - **אין לנו ניסיון** עם דברים מוחלטים! הדוגמה דווקא מראה שבכל המצבים האחרים, העיקרון *כן* עובד, ולכן יום מתבסס עליו. -##תהליך התפיסה +## תהליך התפיסה יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע. @@ -79,14 +80,14 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z 4. **אידאת** החזרה -> התיאור הזה קצת עמום, וכל הפרשנים של יום אומרים - זהו תיאור בעייתי, אולי לא מדויק. -{.is-warning} +!!! warning "" + התיאור הזה קצת עמום, וכל הפרשנים של יום אומרים - זהו תיאור בעייתי, אולי לא מדויק. -> טרקת את החלון על האצבע (דביל). יש **רושם** (פשוט) חזק של לחץ פיזי על האצבע. הרושם מעלה **אידאה** (פשוטה) - התוכן המנטלי הדהוי של הלחץ על האצבע. משניהם עולה *רגש* הכאב - **רושם החזרה** (מורכב). רושם ההחזרה מעלה **אידאת החזרה** (מורכבת) - אח, איזה כאבים. -{.is-info} +!!! info "" + טרקת את החלון על האצבע (דביל). יש **רושם** (פשוט) חזק של לחץ פיזי על האצבע. הרושם מעלה **אידאה** (פשוטה) - התוכן המנטלי הדהוי של הלחץ על האצבע. משניהם עולה *רגש* הכאב - **רושם החזרה** (מורכב). רושם ההחזרה מעלה **אידאת החזרה** (מורכבת) - אח, איזה כאבים. -##העצם +## העצם ומאיפה מגיע אידאת ה*עצם* - הרעיון הזה של מה שקיים, שואל יום? יש לנו אידאה של *עצם* - מה אומרים עליו? יום עומד על ההבחנה שאנו מבצעים בין דברים *מקריים*, לבין הדבר המהותי - הדבר שנמצא מעבר לתכונות. מאיפה *זה בא?* יש לנו שתי אפשרויות בלבד: אידאת תחושה או אידאת החזרה. @@ -96,17 +97,18 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z נו, אז מאיפה זה בא? מה זה בכלל? יום מכתיר אותו כ*אידאה מורכבת* - אוסף של מקרים פרטיים (*איכויות* פרטיות - לא כמו הסקה אינדוקטיבית, מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה). > אידאה של עצם \[...] אינה אלא אוסף של אידאות פשוטות המאוחדות על ידי הדמיון, ומוקצה להן שם מיוחד אשר מאפשר לנו לחזור ולהזכיר \[...] את האוסף הזה. -> *סעיף ו', על העצמים* -{.info} + +!!! info "" + *סעיף ו', על העצמים* *עצם* הוא גיבוב אכויות פרטניות, שהתודעה מקבצת יחד מטיב היחסים ביניהן - כאילו מקיפה אותן בעיגול דק - ומשיימת אותן; הגיבוב הזה הוא *חתול*, והגיבוב הזה הוא *מתן*, והגיבוב הזה הוא *פסנתר*. כל אחד מאלה מורכב מהרבה אידאות פשוטות, שיושבות יחד ביחסים מסוימים. -##זיכרון ודמיון +## זיכרון ודמיון **זכרון** ו**דמיון** הם שני סוגים של אידאות, מה שאני יכול לעשות אחרי שצברתי הרבה אידאות ותכנים רוחניים: *זכרון* הוא העתק של האידאות, שנשמר לטווח הארוך, ו*דמיון* הוא מה שאני יכול להרכיב ולבנות מהאידאות האלה. הזיכרון הוא חזק יותר מהדמיון[^2], וכבול לאופן שבו הרשמים הופיעו - הוא אמור לייצג את הרשמים נאמנה. הדמיון אינו נטול תחת הגבלה כזו: הוא יכול לקחת את התכנים שצברנו ולעשות בהם כרצונו. אבל... -##היחסים +## היחסים הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בין רושם לאידאה. @@ -125,10 +127,10 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z יום קורא להם **יחסים פילוסופיים**. זה שם גרוע; ארנון מכתיר אותם כפשוט "יחסים". היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם. -###ידיעה וסברה +### ידיעה וסברה -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf) בחלק ג', יום בוחן את הקשר היווני העתיק בין [ידיעה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס) ל[סברה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) - כאשר הראשונה היא דבר מוחלט, ודאי, והשנייה אומדן ערטילאי. @@ -143,20 +145,20 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z היחסים *מימין* תלויים אך ורק באידאות - אם יש שונות בין שתי אידאות, למשל, די בכך לכונן אידאה של שונות. זו *השוואה בין שני רשמים* - דבר ברור מאליו, שאנחנו לא צריכים לחשוב עלי וכדי לכונן. אני יכול להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבר האידאות האלה. אלו יחסים **אינטואיטיביים**[^6] - *דדוקטיביים* - ידע ודאי שמקורו לא ידוע. -> האישה **יודעת** שבעלה בוגד בה; לא כי יש לה ראייה **אמפירית**, אלא היא פשוט **יודעת**, *מבפנים*, **אינטואיטיבית**[^14] -{.is-info} +!!! info "" + האישה **יודעת** שבעלה בוגד בה; לא כי יש לה ראייה **אמפירית**, אלא היא פשוט **יודעת**, *מבפנים*, **אינטואיטיבית**[^14] היחסים *משמאל* דורשים שכילה נוספת; סיבה ותוצאה דורשת בהכרח חשיבה נוספת - האם הדבר הזה גרם לדבר הזה? למה? לא משנה כמה אחשוב על זה, *לא אוכל להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבריהם*; הם רק **סברה**. -> **אדום** שונה מ**כחול** - זו ידיעה **ודאית**; כל עוד אני לא משנה את האידאה של האחד או האחר, זה יהיה **תמיד נכון** - ואני יכול לדעת זאת **בלי שום פעילות מחשבתית** (שכילה). -{.is-info} +!!! info "" + **אדום** שונה מ**כחול** - זו ידיעה **ודאית**; כל עוד אני לא משנה את האידאה של האחד או האחר, זה יהיה **תמיד נכון** - ואני יכול לדעת זאת **בלי שום פעילות מחשבתית** (שכילה). -###סיבה ותולדה +### סיבה ותולדה יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד. -> חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר. -{.is-info} +!!! info "" + חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר. יום פונה לשתי שאלות עקיפות כדי לנסות לבאר את הסיבתיות: @@ -171,37 +173,37 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z אנחנו מניחים שהעיקרון הזה - **עקרון הסיבתיות** - -> כל מה שמתחיל להתקיים, יש בהכרח סיבה לקיומו -{.info} +!!! info "" + כל מה שמתחיל להתקיים, יש בהכרח סיבה לקיומו \- הוא נכון, ועל בסיסו אנחנו חוקרים את העולם. אנחנו מניחים שזהו עיקרון **דדוקטיבי** - מהכלל אל הפרט: אש מחממת, ולכן האש הזו חייבת לחמם גם היא - *בהכרח*. יום אומר *הפוך* - ההיסק הזה הוא **אינדוקטיבי** - ראיתי מלא מדורות מחממות, ולכן אני מתיימר להגיד שאש, באשר היא אש, מחממת *בהכרח*. אנחנו מניחים את הקשר הזה *אינטואיטיבית*, אך הוא אינו כזה בכלל - *ולכן גם אינו ודאי*. -> לעולם לא נוכל להוכיח באופן מופתי שלכל קיום חדש ולכל אופן קיום חדש מוכרחה להיות סיבה, אלא אם נראה בו בזמן את האי-אפשרות שמשהו יתחיל אי פעם להתקיים ללא עיקרון יוצר; והיה אם אי-אפשר להוכיח את המשפט האחרון - נצטרך להתייאש מהסיכוי להוכיח אי פעם את הראשון. -{.warning} +!!! warning "" + לעולם לא נוכל להוכיח באופן מופתי שלכל קיום חדש ולכל אופן קיום חדש מוכרחה להיות סיבה, אלא אם נראה בו בזמן את האי-אפשרות שמשהו יתחיל אי פעם להתקיים ללא עיקרון יוצר; והיה אם אי-אפשר להוכיח את המשפט האחרון - נצטרך להתייאש מהסיכוי להוכיח אי פעם את הראשון. -##עקרון אחידות הטבע +## עקרון אחידות הטבע אם השכל מורה אותי, הוא מבוסס על הנחה מובלעת; זה חייב להיות היסק רציונלי. אם כן, יש הנחה שאנחנו חייבים להוכיח - **עקרון אחידות הטבע** - **מה שהיה הוא שיהיה**; הטבע עומד באותה הצורה - אם דברים קרו ככה עד עכשיו, הם ייקרו ככה בעתיד. -> ומה המעמד של העיקרון הזה? הוא ידיעה ודאית, או סברה? יום שולל *את שניהם*: **משום שאנחנו *מסוגלים* להעלות בדעתנו שינוי בחוקי הטבע בלי סתירה, *די בכך לשלול את האפשרות של העיקרון***. זהו **עיקרון ההעלאה על הדעת**[^8]. -{.is-danger} +!!! danger "" + ומה המעמד של העיקרון הזה? הוא ידיעה ודאית, או סברה? יום שולל *את שניהם*: **משום שאנחנו *מסוגלים* להעלות בדעתנו שינוי בחוקי הטבע בלי סתירה, *די בכך לשלול את האפשרות של העיקרון***. זהו **עיקרון ההעלאה על הדעת**[^8]. בחלק השלישי, יום עומד על כך שיש שתי דרכים לחברת אידאות. הראשונה היא ה**שכילה** (Reasoning)[^9] - על פי חוקי הלוגיקה, אשר כשל בהם הוא *כשל לוגי*, וציות להם יניב תוצאה אובייקטיבית. השניה היא **דמיון** (Conception), החשיבה הפשוטה באמצעות האידאות, לאו-דווקא על פי קשר לוגי אלא בצורה פרטנית, כיד הדימיון. חשיבה **כוללנית** (אובייקטיבית) היא **שכילה**, וחשיבה **פרטנית** היא **דמיון**. -> שימו לב - שכילה היא **אובייקטיבית** אם כולם יבצעו אותה באופן מושלם: שכילה בפועל היא סובייקטיבית, משום שכל אחד שוכל דברים בצורה אחרת (האם הדבר הזה זהה לדבר ההוא? אני אגיד שכן ואתה תגיד שלא; אם שנינו היינו עושים זאת מושלם, *היינו* מגיעים לאותה מסקנה, אבל לא בפועל). -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב - שכילה היא **אובייקטיבית** אם כולם יבצעו אותה באופן מושלם: שכילה בפועל היא סובייקטיבית, משום שכל אחד שוכל דברים בצורה אחרת (האם הדבר הזה זהה לדבר ההוא? אני אגיד שכן ואתה תגיד שלא; אם שנינו היינו עושים זאת מושלם, *היינו* מגיעים לאותה מסקנה, אבל לא בפועל). סיבתיות, ורק סיבתיות, טוען יום, היא האמצעי היחיד לעבור מרושם נוכחי לרושם עתידי. אם דולקת אש בחדר - רושם של אש - אני אצפה מיד רושם של חום - לאור כינונו של האחד כתולדתו של האחרת. יום טוען כי החקירה, אם נתייחס עליה בצורה שכלתנית, תתגלגל באופן טבעי מהמישור האפיסטמי הפילוסופי למפתן הפסיכולוגיה: אנו חושבים שיש סיבתיות לאור צורך פסיכולוגי, ולא כהכרח אפיסטמי. יום לוקח את השיטה החדשה שלו, ומיישם אותה בשיטתיות על שיטותיהם של לוק וברקלי; הוא בוחן מחדש את העצם, ואת ההפשטה. אלא שהמוקד[^10] בשיטה של יום הוא [**היחסים**](#היחסים), אותם הוא מכונן כחוק כללי החל על כלל האובייקטיבים במציאות[^11]. ברוח האנושית, הוא קובע, נכונו העקרונות האלו מן הטבע - לא מבחירתנו - שקובעים כיצד נקשר ולא נקשר אידאות. -> דן מספר על חברו אלכס, שבכל פעם שמתחולל משחק כדורגל - בטח ובטח משחק כדורגל חשוב - הוא מבצע טקס: הוא לובש תחתונים אדומים מסוימים, ושותה חצי ליטר חלב כמעט בשלוק אחד. כשדן שואל אותו *למה*, אלכס משיב שאם לא יעשה זאת, הקבוצה תפסיד; קישורי האידאות של אלכס הם **סובייקטיביים** - הוא מחליט שהדברים האלו הם סיבה ותולדה ומותר לו לעשות זאת בתפיסתו הפרטנית - אבל במציאות, האמת היא שהם לא קשורים אחד לשני, וזו אמת ששכילה **אובייקטיבית** הייתה חושפת. -{.is-warning} +!!! warning "" + דן מספר על חברו אלכס, שבכל פעם שמתחולל משחק כדורגל - בטח ובטח משחק כדורגל חשוב - הוא מבצע טקס: הוא לובש תחתונים אדומים מסוימים, ושותה חצי ליטר חלב כמעט בשלוק אחד. כשדן שואל אותו *למה*, אלכס משיב שאם לא יעשה זאת, הקבוצה תפסיד; קישורי האידאות של אלכס הם **סובייקטיביים** - הוא מחליט שהדברים האלו הם סיבה ותולדה ומותר לו לעשות זאת בתפיסתו הפרטנית - אבל במציאות, האמת היא שהם לא קשורים אחד לשני, וזו אמת ששכילה **אובייקטיבית** הייתה חושפת. -##סיבתיות אפיסטמית וסיבתיות פסיכולוגית +## סיבתיות אפיסטמית וסיבתיות פסיכולוגית בחלקו השלישי של הספר הראשון, יום קושר את שתי האידאות - סיבה ותולדה - ביחסים מסוימים, קשר שאנו מכנים *קשר סיבתי* - הוא @@ -213,38 +215,38 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z שכילה, כאמור, היא חשיפת היחס בין אידאות. אולם, אם אנו מחפשים ודאות, אותו קשר בין אידאות חייב להגיע מן הרשמים - לפי העיקרון האפריציסטי - וחייב להיות **הכרחי**. במהלכו השלילי, יום מראה שאין רשום פשוט שכזה, בטח שלא *בהכרח*. -> *רווק* גורר בהכרח *לא נשוי*. נסו לדמיין רווק נשוי[^19] - לא תצליחו, משום שזו **סתירה לוגית**. מצד שני, נסו לדמיין סיבה בלי תולדה. תצליחו לדמיין דבר כזה - משום שזו לא סתירה לוגית - ולכן, לא ודאי. -{.is-info} +!!! info "" + *רווק* גורר בהכרח *לא נשוי*. נסו לדמיין רווק נשוי[^19] - לא תצליחו, משום שזו **סתירה לוגית**. מצד שני, נסו לדמיין סיבה בלי תולדה. תצליחו לדמיין דבר כזה - משום שזו לא סתירה לוגית - ולכן, לא ודאי. מטרתו של יום היא לא רק לשלול את מושג הסיבתיות, משום שאינו משורשר לרושם קודם; זאת הוא עושה כבר בתחילת המהלך. אז למה להמשיך? בחלקו השני, החיובי של המהלך, יום עומד על כך ששכילה עדיין מבצעת קישורים סיבתיים. אולם, אם נקבל את המודל האמפריציסטי להכרה, היא לא אמורה להיות יכולה לעשות את זה. מאיפה *זה* בא? איך אנחנו עושים קישורים סיבתיים, ועוד *להאמין בהם?*[^18] הפתרון של יום הוא שלא ניתן להצדיק *תבונתית* כישורים סיבתיים - ההצדקה האפיסטמית איננה - אלא רק *פסיכולוגית*: מתוך צורך רגשי שלנו, ולא מטבע המציאות. -###בעיית האינדוקציה +### בעיית האינדוקציה עקרון אחידות הטבע הוא תנאי להיסק סיבתיות חזק יותר מתנאי פסיכולוגי. אולם, העיקרון הזה לא עומד לפי יום - לא ניתן להוכיח באופן דדוקטיבי שהטבע הוא אחיד *בהכרח*, משום שעולה בכוחנו לדמיין אפשרות אחרת (פארמנידס!!!); אולם, גם האפשרות ה*אינדוקטיבית* - שסביר להניח שהטבע הוא אחיד, כי זה מה שקרה עד כה - נופל גם הוא: יום קובע כי אין זה סביר על בסיס ניסיון העבר לקבוע שמה שהיה הוא שהיה. לאור זאת, יום מכתיר את **בעיית האינדוקציה** כדחף פסיכולוגי, ותו לא[^15]. -> חשוב להבדיל בין אינדוקציה כ*ניבוי* - *אם הדבר ההוא יקרה, אז הדבר הזה יקרה, כי זה מה שקרה עד עכשיו* - לבין אינדוקציה כ*סיבתיות* - *אה, הדבר הזה שראיתי **עכשיו** הוא שגרם לדבר ההוא שראיתי **עכשיו***. יום חותר כנגד שתיהן (סעיף יד'). -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבדיל בין אינדוקציה כ*ניבוי* - *אם הדבר ההוא יקרה, אז הדבר הזה יקרה, כי זה מה שקרה עד עכשיו* - לבין אינדוקציה כ*סיבתיות* - *אה, הדבר הזה שראיתי **עכשיו** הוא שגרם לדבר ההוא שראיתי **עכשיו***. יום חותר כנגד שתיהן (סעיף יד'). יום אומר שהוא רואה את הקשר הזה - שיום קורא לו *סמיכות ועקיבה* ולא *סיבה ותולדה*, לאור הכשל הזה - לא בדברים עצמם, אלא בנו - החזרות של הקשר הזה שאנו צופים בין דברים שאנו חושבים שהם סיבה ותוצאה לא יוצרים שום דבר במושאים, אלא *ברוח*. בכל פעם שאני עושה לחתול רודריק *מיאו*, רודריק מחזיר *מיאו*. זה לא משהו ב*רודריק* - ה*מיאו* שלי הוא לא הסיבה ל*מיאו* של רודריק - אני חושב ככה משום שנוצרת אצלי *רושם החזרה* (רגש) - **אידאת הקשר ההכרחי**, שהולכת ומתחזקת כל פעם שאני עושה *מיאו* ורודריק מחזיר *מיאו*;. בשני הגורמים הקבועים האלה - ה*מיאו* שלי וה*מיאו* של רודריק - לא משנה שום דבר לא אצלי ולא אצל רודריק - אלא מייצר משהו ברוח שלי, וזהו: **ה"הכרח" מתקיים ברוח ולא במושאים**. -> הפתרון של קאנט: **ה"הכרח" מתקיים ברוח ולא במושאים** הופך ל**ה"הכרח" מתקיים ברוח ול*כן* במושאים**. -{.success} +!!! success "" + הפתרון של קאנט: **ה"הכרח" מתקיים ברוח ולא במושאים** הופך ל**ה"הכרח" מתקיים ברוח ול*כן* במושאים**. המדע היקר של יום, שאותו התיימר לקדם בחקירתו, נותר עכשיו נבוב; אי אפשר להגיד בביטחון, בשכלתניות, שדבר גורם לדבר אחר - ויום, עצוב, חוזר לשחק שש-בש. עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת). -###סיבתיות כהרגל +### סיבתיות כהרגל אז מאיפה בכל זאת מגיעה התפיסה שלנו של הסיבתיות? יום מייחס אותה ל*הרגל*. האידאה של דבר מסוים - *החתול כריסטובל* - מגיעה תמיד עם אידאה של דבר אחר - *ריח שתן במטבח*. כל אחת מאלו נפרדת לגמרי, מובחנת אפיסטמית: הן לא תורמות אחת בשנייה. אולם, משום שבכל פעם שיש ברוח רושם של *החתול כריסטובל*, יש רושם של *ריח שתן במטבח*, הרוח מתרגלת לקשור בין הדברים, ונוצרת **אמונה**. -> בדיוק כמו שקתולים[^20] מבצעים טקסים פולחניים ואמונתם מתחזקת, אומר יום, ובדיוק כמו שאנשים עם [OCD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) הולכים ומתדרדרים ככל שהם מתמידים ב[קומפולסיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD#קומפולסיות) שלהם, כך גם אנחנו והסיבתיות. -{.is-info} +!!! info "" + בדיוק כמו שקתולים[^20] מבצעים טקסים פולחניים ואמונתם מתחזקת, אומר יום, ובדיוק כמו שאנשים עם [OCD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) הולכים ומתדרדרים ככל שהם מתמידים ב[קומפולסיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD#קומפולסיות) שלהם, כך גם אנחנו והסיבתיות. יום מסכם - diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md b/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md index 1b43b41f..abd4ef21 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z --- -> [טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf) בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7]. @@ -23,9 +23,9 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z לוק סבור שזוהי **ההפשטה**. כשאנחנו פוקחים את העיניים, אנחנו רואים דברים פרטניים. אולם, אנחנו ורק אנחנו יכולים להפיק מהמקרים הפרטיים מושגים כלליים[^11]. ידע ומדע נסמכים על הכושר המיוחד הזה. -##על ההפשטה +## על ההפשטה -###האידאה +### האידאה אידאה - תוכן נפשי הכרתי - היא מושג מפתח בהגות של לוק בחוקרו את השכל. הוא מחלק את האידאות לכמה סוגים: - אידאות תחושה (sensation) @@ -43,18 +43,18 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z כיסא תופס מקום במרחב בין שאני שם למדוד אותו או לא, אבל אש חמימה לי כשאני רחוק וכואבת כשאני קרוב - זה לא דבר שמצוי באש, אלא בי כתוצר של המצב והיחס שלי אל האש כרגע. [חסילון גמל שלמה](https://en.wikipedia.org/wiki/Mantis_shrimp) רואה 16 צבעים בסיסיים, לעומתנו, קופים עלובים, שרואים רק 3 צבעים. תפיסת המציאות שלו בוודאי אחרת לגמרי - אבל העולם שהוא חי בו הוא אותו עולם ממש; הצבע הוא לא בעולם כפי שהוא בחסילון גמל השלמה. -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf) האידאות הן תוצר של הפשטה; אילו הייתי נדרש לשיים כל כיסא וכיסא שאני נתקל בו (זה איציק... חיים... פנחס... על כל האודיטריום!), לא הייתי יוצא מזה. לוק מתאר כיצד, באמצעות השפה, הנפש מפשיטה מהעצמים את האיכויות *המשניות*, ומייחסת אותם לייצוג כללי[^13]. אני אקח את האידאה של הכיסא (*הכיסאיות של הכיסא*, אם תרצו), אוציא אותה מהקשרה - לא אכפת לי מה ומתי ואיך הכיסא הזה - ואז אחיל אותה על עצמים אחרים תואמים (*היי, הדבר **הזה** הוא כיסא*). אידאה כזו מקבלת שם -*כיסא*, או, בדוגמה של לוק בטקסט, *לבן*. -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf) -##העצם +## העצם -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf) לוק מתאר את האיכויות שיוצרות את האידאות שלנו כנישאות על גבי דבר כלשהו - עצם - שנושא על גביו אינספור אידאות פשוטות - הכיסא הזה הוא גם ירוק וגם בעל ארבע רגליים וגם מאוד מכוער - כל דבר כזה הוא אידאה, שניצבים על גבי מצע יציב, **שאינו מוכר לנו**. @@ -63,17 +63,17 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z > אם ישאלו מישו מהו הנושא שאליו שייכים הצבע או המשקל, לא יהיה לו מה לומר מלבד זה שהם שייכים לחלקים המתפשטים והמוצקים, ואם ישאלו אותו מהו הדבר שהמוצקות וההתפשטות שייכות לו, מצבו לא יהיה טוב בהרבה ממצבו של ההודי \[...\] אשר אמר שבעולם תומך פיל גדול, וכאשר שאלו אותו על מה ניצב הפיל תשובתו הייתה שזהו צב גדול, וכשנתבע שוב לדעת מה מקנה תמיכה לבצרחב הגב השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו. *פרק 23, פס' 2* -##סיבה ותולדה -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf) -{.is-info} +## סיבה ותולדה +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf) לוק מתאר סיבה ותוצאה כשינוי בין אידאות ביחס סיבתי: אידאה אחת מותמרת לאידאה אחרת בעקבות מאורע סיבותי מסוים. חימום שעווה (אידאה א') מעבר לטמפרטורה מסוימת תמיד ימיס אותה ויהפכה לנוזלית (אידאה ב'); זהו היסק אינדוקטיבי שמבוסס על תצפית אמפירית - ראיתי את זה קורה בכל הפעמים הקודמות, ולכן הגעתי למסקנה שזה תמיד יקרה. -##על זהות ושונות -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf) -{.is-info} +## על זהות ושונות +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf) לוק מגדיר **זהות** כ**השוואה מעבר לזמן ולמקום** - נאמר על איכות שהיא זהה או על עצם שהוא זהה כאשר שינוי של זמן או מקום לא משנה אתת זהותם - השוואה בין דבר לבין עצמו[^14]. @@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z כאן נגלית חולשה בשיטה של לוק, ביחסו לחלל ולזמן - היא נוטה לשיפוט עצמי (החלת עקרונות השיטה על השיטה עצמה[^19]). אנחנו נולדים לוח חלק; כיצד הגיעו לתודעה שלנו המושגים האלה? לוק נותן הסבר אבל, כפי שנראה בהמשך בהסבר האדם, ההסבר הזה אינו לגמרי מספיק. -###תודעה עצמית +### תודעה עצמית לוק מפלח גם את האדם לחלוקה סוגית כזו (סעיף 9) - ישנו ה*אדם* (Human Being) - קרי, האורגניזם החי, הגוף, וה*אישיות* (Personality) - קרי, האופי, הנפש, השכל. כאן קורה משהו מוזר: @@ -97,7 +97,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z לוק מגדיר את אותו *אני* כעצם - כשם שעושים רוב ההוגים שקדמו לו[^18]. להיות *אישיות* מסוימת זה מקרה פרטי של להיות עצם - להיות אותו הדבר. -###עצם שמני ועצם ריאלי +### עצם שמני ועצם ריאלי | הכרה | מציאות | | --- | --- | @@ -108,11 +108,11 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z הטענה של לוק היא כזו - *יש בחוץ דברים*, אך איני יכול להכיר אותם במלואם - על כל התכונות שלהם. אולם, לוק אינו אידיאליסט - שיפוטים כמו "עושה מיאו" או "כתום" *באמת* קיימת שם בחוץ, אבל הם לא נגישים לי - הם טומנים בחובם את הכוח *לעורר* את האידאה של ה*כתום* או *עושה המיאו* בראש **שלי** - זה, ורק זה מה שנגיש לי. יש "כתום" **שמני** (נומינלי) - הכתום ש*אני* מכיר - וכתום **ממשי** (ריאלי) - הכתום ש*באמת שם בחוץ*[^23]. -> ישנו עצם אחד בלבד - סוס כלשהו שם בחוץ - אולם ה**מהות** שלנו היא שמנית - *חום* ו*דוהר* ו*עושה ניייייי* הם גיבובים שרירותיים שאנחנו מייחסים לו. הטענה של לוק היא שישנה *מהות נוספת* - המהות ה*אמיתית* של הסוס - שאינה נגישה לנו. -{.is-warning} +!!! warning "" + ישנו עצם אחד בלבד - סוס כלשהו שם בחוץ - אולם ה**מהות** שלנו היא שמנית - *חום* ו*דוהר* ו*עושה ניייייי* הם גיבובים שרירותיים שאנחנו מייחסים לו. הטענה של לוק היא שישנה *מהות נוספת* - המהות ה*אמיתית* של הסוס - שאינה נגישה לנו. -###קשיים +### קשיים ההבחנה הזו עושה שמות בפילוסופיה של לוק; היא מובילה לאבסורד רציני, שלאורו בארקלי מחדד אותה אחר כך. בכדי לתקף מושג בשיטה האימפיריציסטית שבה לוק דוגל, אנו נדרשים לצפות בו. אני קולט דברים כמו "כתום" או "עושה מיאו" בחושים; אבל אם משהו כתום ועושה מיאו, הרי שהוא חתול - *משהו חייב להחזיק יחד את הכתום ואת החתול* - הם אינם סתם מרחפים בחלל. לכן, אנחנו, במחשבה, מייחסים את המושגים האלו ל*מצע* - יש *משהו* שהוא "כתום" ו"עושה מיאו". אבל ההשלמה הזו פסיכולוגית לגמרי - לא *ראיתי* את אותו המצע; אדרבא, לוק אומר בפה מלא שאיננו יכולים לעולם לחוות אותו. תפרק את ה"חתול" - אידאה מורכבת - ככל שתרצה לפרק, לעולם לא תגלה את אותו המצע. @@ -122,7 +122,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z כאן [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות). -##על אמיתות ושקריות +## על אמיתות ושקריות מה קורה כשאנחנו מכנים דבר מה כ*אמיתי* או *שקרי*? לוק מציג את הסיווג הזה כטענה כמוסה בדבר חיוב או שלילה. אבל מה הכוונה ב*חיוב* או *שלילה*? אחת האפשרויות היא טעות *מושגית* - *אתה אומר שזה צהוב אבל זה לא באמת צהוב*. אפשרות אחרת היא טעות *אונטולוגית* - *אתה אומר שיש פה קיר, אבל אין פה באמת משהו כזה*. כשאתה אומר *יש כאן קיר*, אתה טוען טענה חיובית - בתוך האידאה של הקיר מובלעת הטענה *יש פה קיר*, וכנגדה אתה טוען. [^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md index d46dc500..b640b2bc 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md @@ -21,68 +21,70 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית. -##עקרון הזהות של הבלתי נבדלים +## עקרון הזהות של הבלתי נבדלים המונדות, חרף היותן רוחניות, נושאות תכונות מסוימות - לרבות **תפיסה**[^8], ו**תאווה**[^7]. לייבניץ קובע כי למונדה, "אין לה חלונות". את ההפרדה בין המונדות מבצע לייבניץ ב***עקרון הזהות של הבלתי נבדלים*** - אם יש שני דברים שנושאים את אותן התכונות, הרי שהם דבר אחד. אם ישנם, למשל, שני אטומי מימן זהים לחלוטין, הם שניים משום שהם במקום אחר בחלל ובזמן - אחרת, היו אטום אחד. מזאת קובע לייבניץ כי אם ישנם שני דברים שונים, חייב להיות הבדל בתפיסה שלהם. -###עקרון הייחודיות +### עקרון הייחודיות משום שתפיסתו לא חומרית, לייבניץ לא יכול להבדיל בין פרטים לאור החלל והזמן. כיצד, אפוא, הוא מבדיל בין המונדות? זאת באמצעות הגדרה שלמה - פרדיקטים. נניח, אומר דן, שאתה מחפש בגוגל, או בת זוג, או בת זוג בגוגל. האידאה של בת הזוג לא תעזור; אתה מחפש פרט אחד, אינדוידואל. אז מתחילים לצמצם - "כסף", "ציונים נמוכים בפילוסופיה" (שאוכל לצאת חכם לידה), וככה מצמצים עוד ועוד את השדה (כסף? כסף יש בארגזים. פילוסופיה? מי לומד פילוסופיה? *שמונה* בתעודת הזהות? למי אין? אה, אבל יש *תשע* אחרי זה?). מה שמבדיל, בסופו של דבר, את בת הזוג הרצויה למיוחדת היא פרדיקטים מסוימים, או חיבור מסוים בין פרדיקטים, שייחודי רק לה - זה מה שהופך אותה למה שהיא. כל התכונות האלו - *א' הוא **יקר**, הוא **כבד**, הוא **חתול***, וכו', כשאגיע לכל הפרדיקטים כולם - דבר שאנחנו לא מסוגלים לעשות - תהיה לנו **הגדרה שלמה** של א', ונדע *מה הוא א'*. רק האל יכול לתפוס את ההגדרות השלמות האלו. -###התפיסה +### התפיסה המונדות נבדלות זו מזו - לא בתכונות חיצוניות, אלא בתכונות פנימיות - בראש ובראשונה בתפיסות. כל מונדה היא מצבור של **תפיסות**, כשם שכל אחד מאיתנו נפרד. התפיסות שיש לי בראש הן מה שהופכות אותי ולאותי, ואתכם לאתכם. אם אנחנו נבדלים, ואנחנו שונים, הרי שאנו נבדלים בתפיסות שלנו. איך אנחנו מבדילים, למשל, את המיקום שלנו בחלל? אחד עומד קרוב יותר לחלון, ואחד עומד קרוב יותר לדלת; אם היינו עומדים באותו המקום, היינו תופסים (כלומר, רואים) את אותו הדבר ממש. אותו הדבר נכון גם במישור הרוחני: אם היינו מחזיקים באותן התפיסות (כלומר, דעות, מחשבות), היינו תופסים את אותה המציאות ממש - היינו אותו הדבר. כל אובייקט כזה - לאו דווקא תבוני - ניתן לצמצום לכדי מערכת יחסים מסוימת שמייחדת אותו - כמו המרחק המסוים הזה מהחלון או מהדלת - שמשקפת דרך התפיסה הזו את המציאות. כל אובייקט שכזה - מונדה שכזו - משקפת נקודת מבט מסוימת, או תפיסה מסוימת, של המציאות - אותה המציאות ממש! למונדות, כאמור, *אין לה חלונות* - אף מונדה לא משקיפה על המציאות, ואין לה תפיסה של ממש של המציאות - היא מוכלת כל כולה בעצמה - אך ההתאמה שלה עם מונדות אחרות היא המציאות. כמו השעונים בחנות השעונים, אנחנו פשוט מתואמים מראש - ולא ביחס סיבתי[^9]. -> התפיסה *אינה* תפיסה במובן הקוגנטיבי - היא נקודת המבט השתקפת מאותה המונדה ממש, היחסים בין המונדה הזו לכל שאר האובייקטים בעולם. כל מונדה, ביחסים אלה, היא *השתקפות של היקום כולו* - אומר לייבניץ, אך כל אחת מהזווית - *התפיסה* - הייחודית שלה. -{.is-warning} +!!! warning "" + התפיסה *אינה* תפיסה במובן הקוגנטיבי - היא נקודת המבט השתקפת מאותה המונדה ממש, היחסים בין המונדה הזו לכל שאר האובייקטים בעולם. כל מונדה, ביחסים אלה, היא *השתקפות של היקום כולו* - אומר לייבניץ, אך כל אחת מהזווית - *התפיסה* - הייחודית שלה. -> אז למה המונח *תפיסה*? כשאני קובע שאני נמצא במרחק *כזה וכזה מההוא וההוא*, אני ממקם את עצמי ביחס לאותם דברים. משום שלפי לייבניץ אין באמת חלל פיזי, ה*תפיסה* הן - באופן דומה - המיקום של כל מונדה ומונדה ביחס לאחרות. -{.is-info} +!!! info "" + אז למה המונח *תפיסה*? כשאני קובע שאני נמצא במרחק *כזה וכזה מההוא וההוא*, אני ממקם את עצמי ביחס לאותם דברים. משום שלפי לייבניץ אין באמת חלל פיזי, ה*תפיסה* הן - באופן דומה - המיקום של כל מונדה ומונדה ביחס לאחרות. אלא שהיכן שהמיקום החללי שלי הוא *מקרי*, ה*תפיסה* שלי לפי לייבניץ היא הכרחית: נקודת המבט שלי על היקום אינה מקרית - היא חלק מהותי, בלתי נפרד ממני - אני רואה את המציאות מהמקום הזה בריקוד ההרמוני של המונדות, וזה לא יכל להיות אחרת[^12]. [^12]: *היא אוהבת לאכול מתוק, היא לא אוהבת לשמוע עומר אדם* - כל תכונה כזו אינה מקרית, אלא חלק בלתי נפרד מהמונדה באשר היא. -###השתוקקות +### השתוקקות לכל מונדה יש השתוקקות - *קונאטוס* - לשכלל את התפיסה שלה, לדייק אותה, כך שתתקרב למציאות ממש. אולם, לא משנה כמה נתקרב, לעולם לא נגיע להבנה עמוקה דיה להיפטר מעולם התופעות - קרי, החומר. מהתפיסה מגיעה ה*א-פרצפציה* - ה**תודעה העצמית** - הבנה עמוקה יותר של הרצף של הפרדיקטים שמגדיר אותנו[^10]. -###תודעה +### תודעה באשר לבעלי חיים וצמחים, למונדות המרכיבות אותם יש יסוד נוסף - **תודעה**. כאן הוא נבדל מדקארט, שסבר שבעלי חיים הם כמכונות, ורק נפש האדם היא תודעתית. האדם לוקח את זה צעד קדימה, ונושא **תודעה עצמית**. -##עקרונות השכילה - הסתירה והטעם המספיק +## עקרונות השכילה - הסתירה והטעם המספיק לייבניץ ביסס את ההוויה שלו בחמישה עקרונות פשוטים. > לא. שכילותינו מיוסדות על **שני עקרונות גדולים**: זה של **הסתירה**, שבכוחו חושבים אנו ל*שקרי* מה שמכיל אותה בתוכו, ול*אמת* מה שמנוגד לשקרי או סותר אותו, + > לב. וזה של ה**טעם המספיק**, שבכוחו אנו חושבים ששום עובדה אינה יכולה להיות אמיתית או להתקיים, ושום משפט אינו יכול להיות אמיתי בלא שיהא טעם מספיק, מדוע כך הוא ולא אחרת; אף על פי שטעמים אלו, על פי רוב לא נוכל כלל לדעת אותם. הראשון מהעקרונות הוא שלילי: מה שהוא סתירה, בהכרח הוא שקרי. הוא נשען על [חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) האריסטותלי. מנגד, העקרון השני הוא חיובי - מה שאמיתי, הוא זה שיש לו טעם מספיק. העקרון הזה נשען על עיקרון הPSR - Principle of Sufficient Reason[^2] -> היזהרו מהניסוח של העקרון הראשון: משתמע ממנו ש**רק** מה שמכיל סתירה הוא שקרי - וזה לא מה שלייבניץ טוען. -{.is-warning} +!!! warning "" + היזהרו מהניסוח של העקרון הראשון: משתמע ממנו ש**רק** מה שמכיל סתירה הוא שקרי - וזה לא מה שלייבניץ טוען. מילת המפתח פה היא **טעם** - Reason - במובן של הצדקה. הכוונה היא לא ל**סיבה**[^2] - Cause - *דבר שגורם לדבר*. ההפרדה הזו בין הסיבה המכניסטית לסיבה האונטולוגית קריטית להבנה של שפינוזה; החומר, לפי לייבניץ, פועל בצורה מכניסטית גרידא, ולא תכליתנית. מנגד, המונדות פועלות רק בסיבה תכליתנית - פנימית - ולא באופן מכניסיטי. -##עקרונות האמת +## עקרונות האמת > לג. ולכן, יש שני מיני אמיתות: אמיתות של **עיון** ואמיתות של **עובדה**. אמיתות העיון הכרחיות והן ניגודן הוא בלתי אפשרי, ואמיתות העובדה הן קונטינגניטיות, והיפוכן הוא בגדר האפשר. כשאמת היא הכרחית, אפשר למצוא את טעמה על ידי האנליזה כשמנתחים אותה לאידאות ולאמיתות פשוטות יותר עד שמגיעים אל הראשוניות. + > לד. אצל המתמטיקאים מועמדים בדרך זו, באמצעות האנליזה, המשפטים העיוניים לכללי השימוש, על הגדרות מושכלות ראשונים ודרישות. לייבניץ קובע כאן את האמיתות ה**עיוניות** כ*אפריוריות* - הכרחיות, וקודמות לניסיון, ואת האמיתות ה**עובדתיות** כ*אפוסטריוריות* - מבוססות על הניסיון - *היה יכול להיות אחרת*, משום שזו איננה סתירה. > יש שם עץ, מחוץ לחלון. אני יודע, כי ראיתי אותו. אולם, באותה מידה, הוא יכל לא להיות שם; אין בכך שום סתירה. העץ אינו שם *בהכרח* - הוא שם *במקרה*. לטעון שהוא לא שם, זו אינה סתירה - זה פשוט שקר. -##עקרון ההיכללות +## עקרון ההיכללות עקרון ההיכללות קשור בהפרדה הקנטיאנית בין *אנליטי* - מה שאיננו צריכים לפנות למושג אחר כדי להבין (*הכדור הוא עגול*) ל*סינטתי* - מה שקשור במושג אחר (*הכדור הוא סגול*). באופן מוזר, אצל לייבניץ - האמת **כולה** היא אנליטית - למעשה, אין שום אמיתות קונטינגנטיות. במושג של כל מונדה ומונדה, נמצא כל מה שקרה, קורה ויקרה לה; *העץ הזה נמצא פה* כלול במונדות שמרכיבות את העץ הזה; אילו היינו אלוהים, וראייתנו לא הייתה עכורה, היינו רואים את זה. הדוגמה המפורסמת של לייבניץ היא על יוליוס קיסר, שחצה את נהר הרוביקון - זה נשמע קונטינגנטי; אין כל הכרח שיוליוס יחצה את הנהר. לייבניץ אמר שבמונדות שמרכיבות את שכלו של קיסר ישנה את חציית הרוביקון - לא ייתכן שהוא אינו יחצה את הרוביקון, מעצם המונדות שמרכיבות אותו. מבחינתו, זו אמת של עובדה - אבל מבחינת אלוהים, זו אמת של עיון. -> זוהי תפיסה ידועה של לייבניץ: המציאות היא *הרמוניה טבועה מראש*[^13]. זהו, לשיטתו, הסבר *טוב יותר* לסנכרון בין החוויות שלנו - משום שהוא אינו מניח מציאות חיצונית, הוא מצליח להסביר את אותן התופעות בהסבר פשוט יותר - ולפיכך מוצלח יותר. -{.is-info} +!!! info "" + זוהי תפיסה ידועה של לייבניץ: המציאות היא *הרמוניה טבועה מראש*[^13]. זהו, לשיטתו, הסבר *טוב יותר* לסנכרון בין החוויות שלנו - משום שהוא אינו מניח מציאות חיצונית, הוא מצליח להסביר את אותן התופעות בהסבר פשוט יותר - ולפיכך מוצלח יותר. -> הסרט *הכל בכל מקום בבת אחת* - לייבניץ, אבל בלי אלוהים. -{.is-success} +!!! is-success "" + הסרט *הכל בכל מקום בבת אחת* - לייבניץ, אבל בלי אלוהים. [^1]: זהו עיקרון חזק בפילוסופיה אנליטית, שקובע כי האמת היא המצב שבו מצב העניינים בעולם תואם את ההבנה שלנו. לכל מאורע, יש הסבר ממצה - גם אם אנחנו לא מבינים אותו. [^2]: קרי - ביסוס הטענות של על ידי נימוקים. @@ -96,27 +98,27 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z [^10]: כמו יצורים חיים - *חלק הם לטאה, חלק הם איציק זהר*, אומר דן. [^13]: זאת לעומת ה*טבע טובע וטבע טבוע* של שפינוזה. -##עקרון המושג השלם +## עקרון המושג השלם לפי לייבניץ, כל מונדה ומונדה מבטאת, ביחסים שלה למונדות האחרות, את היקום כולו: כל מונדה ומונדה משקפת את המציאות. השיקוף אשר אינו כרוך במודעות הוא **התפיסה**, שמונעת בכוח ה**תאווה** - מה שהמונדה עושה, מתוך עצמה, בלי קשר סיבתי למונדות האחרות בריקודן ההרמוני. מונדות המסתכמות באלו הן **אנטלכיות** - נהיות-בשינוי-ונשארות-עצמן. אולם אין בהן די להסביר בעלי חיים ובני אדם. אלו זוכים גם להכרה מסוימת בקשרים הקרובים להם - ב**תודעה**. התודעה הזו מוגבלת, ורק בני אדם זוכים גם לזהות את התודעה הזו בעצמם (תודעה עצמית). -> חשוב להבדיל: **תפיסה אינה תודעה** - השניים מובחנות *לחלוטין* אצל לייבניץ. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבדיל: **תפיסה אינה תודעה** - השניים מובחנות *לחלוטין* אצל לייבניץ. המונדות הן מדורגות, על פי **עקרון הרציפות** - הגורס כי בטבע אין "קפיצות"[^11] - אותו יורש לייבניץ מאריסטו. הן כולן *נבראות* - אין להן לידה או כיליון, אלא בריאה אחת ואחידה בידי האל; באופן דומה, המונדות אינן "חולות" או "מתפוררות" - משום שאין בהן חלקים: רק האל, כשם שברא אותן, יכול להכחיד אותן. כאמור, המונדות כולן הן **נפש** - עצמים רוחניים. -> הכוונה היא לא לנפש האדם, כמו שאנו רגילים - אלא לאטום רוחני פשוט. -{.is-warning} +!!! warning "" + הכוונה היא לא לנפש האדם, כמו שאנו רגילים - אלא לאטום רוחני פשוט. אולם, יש משהו שהוא יותר מ"סתם" נפש - זוהי ה*רוח*, השמורה לאדם ולבעלי החיים. -> ה*רוח* הוא המונח של לייבניץ למה שאנו מזהים כ*נפש* -{.is-warning} +!!! warning "" + ה*רוח* הוא המונח של לייבניץ למה שאנו מזהים כ*נפש* הרוח, שלא כמו הנפש, ניחנה ב*תודעה עצמית* - **אפרצפציה**. הכוונה היא לא ל*היעדר תפיסה*, אלא למשהו *עליון לתפיסה* - גבוה יותר. -###אנטלכיות +### אנטלכיות שיטותיהם של דקארט ושפינוזה, סבור לייבניץ, לא מסבירה את ה**כח** במציאות: מדוע, שכעצם אחד פוגע באחר, הוא מניע אותו תנועה מכנית? הכוח אינו חומר; איננו רואים אותו. מאיפה *זה* בא? אינני יכול לתפוס את החומר בהיעדר התנועה, הכוח והכבידה - אך לייבניץ סבור שהפילוסופים שקדמו לו לא נתנו עליהם את הדעת די הצורך. היכן שדקארט ייחס את הכוח להתערבות של האל הערב למציאות ושפינוזה לביטוי שלו באופן ההתפשטות, לייבניץ קובע שאריסטו הוא זה שצדק: העצמים, קרי המונדות, הן עצמן כוח, והתנועה אינה אלא מימוש של תכונה זו. בשאלת ה*ביצה והתרנגולת - מה בא קודם, התנועה או הכח?*, לייבניץ משיב - הכח; תנועה היא המימוש של אותו הכוח. @@ -125,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z [^11]: אין דבר באבולוציה כמו *חסר חוליות, דו חי - **בן זיני***. -##עקרון הטוב ביותר +## עקרון הטוב ביותר מדוע בחר האל לברוא דווקא את העולם שלנו? אנו למדים כי האל ברא את העולם המכיל את הריבוי הרב ביותר, *כמה שיותר **יש***, שניתן להסביר בכמה שפחות עקרונות הסבריים. אבל, אך כיצד ייתכן שלאל יש בחירה, לאור כל מה שאמרנו? לכאורה, העולם שלנו הוא הטוב ביותר[^14], אם נקבל את הגדרות האל של לייבניץ. אלא שמכך הוא נדרש לשאלה - *למה יש רוע בעולם?* לייבניץ טרוד בכך מאוד: הוא כותב ספר עב-כרך בנושא (ה*תיאודיציה*). diff --git a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md index ba259894..d6791ee2 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md @@ -8,29 +8,29 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z --- -> [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf) -> [ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s) -{.is-success} +!!! is-success "" + [ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s) את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט - -> אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון -{.info} +!!! info "" + אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון קאנט קובע כי ההתחלה אמנם *מתחילה* בניסיון, אבל אינה *נובעת* מהניסיון - משהו מאפשר בכלל להכיר; זה ההכרה ה*אפריורית*, ה**טרנסנדנטלית**, עקרונות שכילה מולדים בתבונה שלנו. -> לא *טרנסנדנטי* - מחוץ לעולם שלנו, אלא *טרנסנדנטלי*[^4] - מחוץ לטווח האפשרות של כל ההכרה (אבל בעולם הזה), *תנאי האפשרות שלנו*. אתה עושה מתמטיקה? *מה מאפשר לך לעשות מתמטיקה?* -{.is-warning} +!!! warning "" + לא *טרנסנדנטי* - מחוץ לעולם שלנו, אלא *טרנסנדנטלי*[^4] - מחוץ לטווח האפשרות של כל ההכרה (אבל בעולם הזה), *תנאי האפשרות שלנו*. אתה עושה מתמטיקה? *מה מאפשר לך לעשות מתמטיקה?* -##מטאפיזיקה כמדע? +## מטאפיזיקה כמדע? בתחילת המבוא (1-5), קאנט מבקש להכין את הקרקע לעצם השאלה שהוא שואל ב*ביקורת*, היא - -> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר?[^2] -{.info} +!!! info "" + משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר?[^2] *רכיבים* מכוון למשפטים *סינתטיים*. @@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו. -##מבנה ההכרה הקנטיאני +## מבנה ההכרה הקנטיאני קאנט מחלק את ההכרה לשלושה[^5] רכיבים **נבדלים**: @@ -54,20 +54,20 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z בניגוד לרוב ההוגים האחרים, המונחים האלו *אינם סינונימיים* - שכל הוא לא תבונה ולא הסתכלות; כל אחד מהם הוא כושר הכרה שונה. -> היזהרו לא לבלבל בין השלושה האלה: כל אחד הוא מונח טכני שעושה עבודה אחרת לגמרי. -{.is-warning} +!!! warning "" + היזהרו לא לבלבל בין השלושה האלה: כל אחד הוא מונח טכני שעושה עבודה אחרת לגמרי. -##שיפוטים אנליטיים וסינתטים +## שיפוטים אנליטיים וסינתטים קאנט מחלט שיפוטים תבוניים לשני סוגים - שיפוטים **אנליטיים** ושיפוטים **סינתטיים**. בשיפוטים אנליטים, הנשוא כלול בנושא - *הכדור הוא עגול*: אמרת *כדור*, כבר אמרת *עגול*. בשיפוטים *סינתטיים*, הנשוא שונה מהנושא - *הכדור הוא אדום*: *אדום* לא כלול ב*כדור*. -> חוד החנית בין **אנליטי** ל**סינתטי** הוא ה**הכרח**: כדור *בהכרח* עגול, אבל לא *בהכרח* אדום. -{.is-info} +!!! info "" + חוד החנית בין **אנליטי** ל**סינתטי** הוא ה**הכרח**: כדור *בהכרח* עגול, אבל לא *בהכרח* אדום. -##שיפוטים אפריוריים ואפוסטריוריים +## שיפוטים אפריוריים ואפוסטריוריים קאנט מפריד גם בין ידיעות **אפריוריות** ו**אופסטריוריות**: ידיעה **אפריורית** היא הכרחית, מחייבת, כללית באופן חמור וקודמת לניסיון: היא קודמת לניסיון ומחייבת אותו. ידיעה **אפוסטריורית** מגיעה מן הניסיון, תלויה בו, ואינה מגיעה לכדי הכרח. @@ -79,12 +79,12 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z שיפוט **אפריורי** הוא שיפוט בעל **כלליות חמורה**: להגיד *הכדור הוא עגול* הוא ולהגיד **כל** כדור הוא עגול; להגיד *הכדור הוא אדום* זה להגיד *הכדור **הזה** הוא אדום*; הוא אף פעם לא יהיה אינסופי, לכל הכדורים באשר הם, אלא רק לכדורים שראיתי עד כה. -> התגלית המרעישה של קאנט היא ששיפוטים שכולם הסכימו שהם אפריוריים - גיאומטריים ומתמטיים - הם **סינתטיים**: חיבור של שני מושאים שאינם מוכלים זה בזה. -{.is-warning} +!!! warning "" + התגלית המרעישה של קאנט היא ששיפוטים שכולם הסכימו שהם אפריוריים - גיאומטריים ומתמטיים - הם **סינתטיים**: חיבור של שני מושאים שאינם מוכלים זה בזה. שיפוט כמו *הקו הקצר ביותר בין שני נקודות הוא הקו הישר* הוא סינתטי: אין במושג של *קו* להיות *קצר*, או במושג של *קצר* להיות קו - זה חיבור של שני מושגים בלתי-קשורים לכדי שיפוט חדש, שקודם לניסיון (לא *בדקנו את כל הקווים וכל הנקודות* ואמרנו, *ואללה*). -##מבנה הביקורת +## מבנה הביקורת הביקורת נחלקת לשני חלקים - **תורת היסודות** ו**תורת המתודה** - מהו החומר, ואיך אנחנו עובדים עם החומר. כולם (כולל אנחנו) לומדים רק את הראשון. @@ -96,33 +96,33 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z את *תורת המתודה* כותב קאנט כאדם מבוגר; קאנט מודה בפה מלא שזו לא השיטה הפילוסופית שלו, ומבקש לכתוב אותה בנפרד ב"זמן שנותר לו". אולם כשפיכטה[^6] מתיימר לסדר את השיטה של קאנט אחרת, הוא מתקומם כנגדו ש*כן* יש לו שיטה פילוסופית. התשובה של קאנט ויורשיו היא תעלול יפה, שקאנט עשה לאלפטון: קאנט טען שהוא *מבין את אפלטון יותר טוב מאפלטון*, ובאופן דומה פיכטה ושות' טענו שהם *מבינים את קאנט יותר טוב מקאנט*. אלא שאפלטון מת זמן-מה לפני קאנט, וקאנט היה בחיים בימי פיכטה. אופסי. -##האסתטיקה הטרנסנדנטלית +## האסתטיקה הטרנסנדנטלית -> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf) החקירה שלנו היא נסיגה אחורה מן העובדות - כמו 5 + 7 = 12 - לעבר *התנאים שאפשרו את העובדה הזאת*. זוהי חקירה מסדר שני: לא לחקור את העולם (סדר ראשון) אלא את עצם החקירה של העולם (סדר שני) - איך יכול להיות שאני חוקר את העולם? מה נדרש היה כדי שהדבר הזה התאפשר? *מה יש בהכרה האנושית שמאפשר מדע?*[^3] -> אתם יושבים בבית הסטודנט ומבליח ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י (ועכשיו, חבר הסגל מן המניין) מתיישב עליכם. חקירה טרנסנדנטלית היא לא, *האם ג'ינג'יסטותאלס יושב פה לפניי?* - זה ברור - אלא *אילו תנאים היו צריכים להתקיים כדי שג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפניי?* התנאים שאם הם מתקיימים, ג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפני בהכרח, ואם לא - אז לא. -{.is-info} +!!! info "" + אתם יושבים בבית הסטודנט ומבליח ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י (ועכשיו, חבר הסגל מן המניין) מתיישב עליכם. חקירה טרנסנדנטלית היא לא, *האם ג'ינג'יסטותאלס יושב פה לפניי?* - זה ברור - אלא *אילו תנאים היו צריכים להתקיים כדי שג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפניי?* התנאים שאם הם מתקיימים, ג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפני בהכרח, ואם לא - אז לא. -###ההכרה +### ההכרה ההכרה היא היחס בין **המכיר** ל**מוכר** - בין הסובייקט (אני) לאובייקט (עולם). ההכרה אינה מתחילה בשכל אפריורי, אלא בניסיון. אולם, בלי הרכיבים המתאימים בהכרה, אין לנו איך לעבד ולהכיל את המציאות: עבור ה*חדר הריק* של לוק, חייב להיות קודם חדר. את ההכרה מחלק קאנט ל[חושיות](#החושיות) ול[הסתכלות](#ההסתכלות), אך הפרדה זו היא מלאכותית: בפועל, השניים תמיד באים יחד. -> שוב - **הכרה** תמיד בנויה מ**חושיות** ומה**הסתכלות**, *יחד*; המפגש ביניהם הוא ההכרה ממש. -{.is-warning} +!!! warning "" + שוב - **הכרה** תמיד בנויה מ**חושיות** ומה**הסתכלות**, *יחד*; המפגש ביניהם הוא ההכרה ממש. -> דמיינו שיש לכם מגרסה (שמה *שרדר*, מספר דן). היא מוכנה מראש עם כל השיניים והמנוע וזה. אולם, היא לא ממש מגרסה עד שהיא לא גורסת משהו; היא מחכה שייכנס פנימה חודר. זה לא אומר ש*מקור כל הגריסה בגריסה* - כשמכניסים דפים או מה שזה לא יהיה - אלא במפגש בין המגרסה לחומר הגריסה. -{.is-info} +!!! info "" + דמיינו שיש לכם מגרסה (שמה *שרדר*, מספר דן). היא מוכנה מראש עם כל השיניים והמנוע וזה. אולם, היא לא ממש מגרסה עד שהיא לא גורסת משהו; היא מחכה שייכנס פנימה חודר. זה לא אומר ש*מקור כל הגריסה בגריסה* - כשמכניסים דפים או מה שזה לא יהיה - אלא במפגש בין המגרסה לחומר הגריסה. -###החושיות +### החושיות ב**אסתטיקה**, קאנט מכוון ל**חושיות** - לא ל*יפה* ול*אומנות*. היא עוסקת ב*תנאים שמאפשרים הכרה של אובייקטים*; החושיות היא תנאי שכזה. החושיות היא הקליטה החושית הראשונית, הפשוטה - היא סבילה לחלוטין; מיידית; מסוימת ומספקת רק ידע אפוסטריורי (דדוקטיבי). -###ההסתכלות +### ההסתכלות (חלק ראשון) אנו מבצעים שיפוטים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים: החושיות היא הקליטה, וההסתכלות היא ההכרה המיידית, האינטואיטיבית, בתוכן אותה הקליטה. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי. @@ -139,7 +139,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z התופעה היא *מה שהדבר המכיר מכיר*, כשהלה ניצב מולו - *בלי מה שהשכל מוסיף לו*. לעומתה, **פנומנון** הוא הדבר המופיע *יחד עם אותה תוספת של השכל*. משום שבאסתטיקה אנחנו דנים רק בהסתכלות, אנו דנים ב*תופעה*, ולא ב*פנומנון*. -###חומר וצורה +### חומר וצורה ההכרה מאפשרת לנו להכיר ב**תופעות** - המושאים הבלתי-קבועים של הסתכלות אמפירית. @@ -149,22 +149,23 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z העיקרון המסדר הוא ה*צורה* - היא מוכנה ברוח אפריורי. -###החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים +### החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים ה*חלל* וה*זמן*[^11] גם הם צורות כאלו, ולכן התפיסה הקנטיאנית מערבת אותנו כגורם פעיל בכינון עולם התופעות: אין בהכרח *חלל* כשלעצמו או *זמן* כשלעצמו, אלא צורת ארגון אפריורית, הנובעת מאיתנו. הדברים **כפי שהם באמת** אינם בהכרח נגישים לנו. החלל והזמן הם הסתכלות טרנסנדנטלית - הם אפריוריים, והם תנאי האפשרות של ההסתכלויות שלנו. > כלומר, החלל והזמן *הם הדברים המאפשרים שיפוטים אפריוריים סינתטיים* - אי אפשר לבצע שיפוטים כאלה *אודותיהם*, אלא הם המצע שעל בסיסו השיפוטים האלה מתבצעים. + > {.is-success} החלל והזמן, אפוא, הם ***צורות** ההסתכלות* - האופן שבו החומר (המושאים) מאורגן בתודעה שלנו. -> ההפרדה הזו מדברת רק על **התופעות**: הדברים כפי *שהם נדמים לנו*; הדברים **כשלעצמם** - כפי שהם באמת - לחלוטין אינם נגישים לנו; זולת הידיעה שהם קיימים, אין לנו כלום. -{.is-danger} +!!! danger "" + ההפרדה הזו מדברת רק על **התופעות**: הדברים כפי *שהם נדמים לנו*; הדברים **כשלעצמם** - כפי שהם באמת - לחלוטין אינם נגישים לנו; זולת הידיעה שהם קיימים, אין לנו כלום. קאנט דן במושגי החלל והזמן באופן סימטרי - על אחד מוצג, ועובר בירור מטאפיסי וטראנסנדנטלי[^12]. -####החלל +#### החלל אבל, ה**מושג** כאן מתעתע - קאנט לא חושב שהחלל הוא מושג; אבל, כדי לדבר עליו, אנחנו משתמשים במושג, שיחשוף בפנינו שהחלל בכלל לא מושג[^13]. @@ -182,29 +183,30 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z מושגים כמו *כיסא* הם **דיסקורסיבים** - מתווכים - קודם אני מגיע במגע ישיר עם הכיסא, ורק אז נוצר המושג *כיסא* שאודותיו השכל יכול לחשוב: אני לא יכול לחשוב על כיסא בלי מושג ה*כיסא*. קאנט קובע, למרבה הצער, שהשכל שלנו דיסקורסיבי - הוא זקוק לתיווך כדי לשכול את המציאות. -##תופעה או כשלעצמו +## תופעה או כשלעצמו מה[אסתטיקה הטרנסנדנטלית](#האסתטיקה-הטרנסנדנטלית) מנביעה מסקנה קשה - מה שנגיש לנו הוא רק **עולם התופעות**, הדברים כפי שהם נדמים לנו - שאנו כופים עליהם את צורות ההסתכלות שלנו. אולם הדברים כפי שהם באמת - אולי לא יהיו נגישים לנו לעולם. -> דמיינו שאתם לובשים משקפיים ורודים. הכל נראה לכם בגוונים של ורוד. *מה הצבע האמיתי של הדברים?* אם אתם לא תוכלו להסיר את המשקפיים - לא תדעו לעולם. -{.is-info} +!!! info "" + דמיינו שאתם לובשים משקפיים ורודים. הכל נראה לכם בגוונים של ורוד. *מה הצבע האמיתי של הדברים?* אם אתם לא תוכלו להסיר את המשקפיים - לא תדעו לעולם. אז מה היחס שלנו ביחס לדברים כשלעצמם? זוהי שאלה פרשנית קשה, שהמחלוקת בה מתחוללת בה עד היום. -##בין האסתטיקה ללוגיקה הקנטיאנית +## בין האסתטיקה ללוגיקה הקנטיאנית קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון. זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט - -> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר? -{.info} +!!! info "" + משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר? מה הקשר של זה ל[אסתטיקה](#האסתטיקה-הטרנסנדטלית)? רוב עומקו של הקשר הזה יתבטא רק בהמשך, בחקירת השכל. איך קושרים את הדיון עם החלל והזמן עם השאלה המחקרית? > ברשותנו כאן אחד הרכיבים הדרושים לפתרון המטלה הכללית של הפילוסופיה הטרנסנדנטאליצ: כיצד אפשרים סינתטיים אפריורי? הווה אומר: ברשותנו הסתכלויות טהורות אפריורי, חלל וזמן. בשיפוט אפריורי, כשאנו רוצים לחרוג ממושג נתון, אנו מוצאים בחלל ובזמן את מה שאטמון לא במושג אלא בהסתכלות המתאימה לו, ושניתן לגלותו באופן אפריורי ולקשור אותו סינתטית באותו המושג. + > *B73* @@ -242,14 +244,14 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z ולכן יכל איזה יווני, שהתפגר בזמן, לעשות מתמטיקה. כי איך זה יכול להיות שאני עושה חישוב בראש, שאלכסון חוצה ריבוע בחצי, ואז אני עושה את זה במציאות, **זה תואם לחלוטין**? לא כי אני יודע את זה מן הניסיון, אלא כי **זה תנאי ההכרה שלי**, המשקפיים שדרכם אני רואה את העולם: אלו לא תכונות העולם, אלא תכונות של צורת ההסתכלות שלי. לכן, מה שנכון לצורת ההסתכלות שלו, נכון בהכרח לעולם, וכשאני חוקר את העולם, אני לא סובייקט סביל - אני **לומד את עצמי ממש**. -> משום מה - [ביקורת התזונה הטהורה](https://e.walla.co.il/item/1834747) -{.is-success} +!!! is-success "" + משום מה - [ביקורת התזונה הטהורה](https://e.walla.co.il/item/1834747) -##הלוגיקה הטרנסנדנטלית +## הלוגיקה הטרנסנדנטלית -> [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf) הבנו אפוא שהחלל והזמן הם תנאים טרנסנדנטליים להכרה. ב*לוגיקה*, קאנט מוסיף תנאי נוסף - השכל. @@ -257,7 +259,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z ומה יחס השכל להסתכלות? משום שהשניים נפרדים לגמרי, יש שתי אפשרויות: שהשכל מכיל את החלל והזמן, או שהחלל והזמן מכילים את השכל? האם ייתכן משהו בחלל ובזמן שהשכל שלנו לא יכול לחשוב עליו? זו אפשרות הזויה, אבל עקרונית אפשרית כרגע. מנגד, האם השכל שלנו יכול לחשוב על משהו שלא מופיע בחלל ובזמן? אולי כן - **מטאפיזיקה**. קאנט מגלה, בסופו של דבר, ששניהם שגויים - ולמעשה, השכל וההסתכלות חופפים לחלוטין. מהבחינה הזו, המטאפיזיקה מצטיירת כמאוד בעייתית. -###הקטגוריות +### הקטגוריות אצל אריסטו, [הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם. @@ -307,13 +309,14 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z הרשימה הזו, של **מושגי שכל טהורים** (קטגוריות בקנטיאנית), היא רשימה סופית ומוחלטת של כושר השכל. -> שימו לב: **השכל וההסתכלות *תמיד* באים יחד**. בלי השכל, המושגים ריקים; בלי ההסתכלות, המושגים עיוורים. קאנט מתקומם כאן כנגד הרציונליסטים, שקובעים טענות אפריוריות אודות דברים בלתי-חושיים, ואומר - בלי ההסתכלות, אין שכילה. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: **השכל וההסתכלות *תמיד* באים יחד**. בלי השכל, המושגים ריקים; בלי ההסתכלות, המושגים עיוורים. קאנט מתקומם כאן כנגד הרציונליסטים, שקובעים טענות אפריוריות אודות דברים בלתי-חושיים, ואומר - בלי ההסתכלות, אין שכילה. -> זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב. -{.is-info} +!!! info "" + זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב. > באסתטיקה הטרנסנדנטאלית נבודד תחילה את חושיות, על ידי שנבדיל ממה כל דבר שהשכל חושב באמצעות מושגיו, ולא תישאר אלא ההסתכלות האמפירית. שנית, פריד מהסתכלות זו את כל מה ששייך לתחושה; על ידי כך לא תישאר אלא התסכלות טהורה והצורה גרידא של התופעות, שהיא הדבר היחיד שהחושיות הטהורה מסוגלת לספק באופן אפריורי + > A22, B37 @@ -330,6 +333,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z השכל וההסתכלות סותרים, הפוכים אחד לשני. השכל מאופיין בפעילות ספונטנית - אתם, אני, ה*צל*[^18], יהודה לוי. לכן אנו אומרים שאדם שמעתיק ציור או שירה אינו בעל כישרון, אבל מה שיוצר אותם כן[^19]. זו פעולה פעילה לחלוטין, בניגוד גמור להסתכלות הסבילה. הביטוי לפעילות הספונטנית הזו הוא המוסר הקנטיאני, וה*פליאה* הפילוסופית. > אם נרצה לכנות את **הקליטות** של רוחנו - קבלת הדימויים במידה שהרוח מופעלת בדרך כלשהים - בחשום חושיות, הרי לעומתה, הכושר לחולל דימויים בעצמנו, או **הספונטניות** של ההכרה, הוא השכל. אין להעדיף אחת מתכונות אלה על זולתה. בלי חושיות לא יינתן לנו שום מושא, ובלי השכל הוא לא יוכל להיות נחשבת. מחשבות ללא-תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא-מושגים הן עיוורות. + > (A51, B75) ההיכן שלייבניץ חושב שההכרה שלנו עכורה ומבלבלת - ואינה אנליטית כמו האל, אלא תקועה בחושים - קאנט מתקומם כנגדו: השכל וההסהההתכלות שניהם תנאים הכרחיים, שווים בחשיבותם, להכרה האנושית. זוהי טענת מפתח עקרונית של קאנט. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md index 8233d60c..d79d1d39 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-29T12:53:43.423Z --- -##שפינוזה - חייו ומותו +## שפינוזה - חייו ומותו ברוך שפינוזה[^4] נולד באמסטרדם 1632-1677, ולמרות חייו הקצרים הספיק להשאיר אחריו מורשת פילוסופית ענפה. אמסטרדם נחשבה גם אז למעוז ליברלי, ולכן התמקמה שם קהילה יהודית, מאנוסי ספרד. אביו היה סוחר, ואמו מתה בצעירותו - כמו כמה מאחיו. בגיל 22, אביו של שפינוזה נפטר אף הוא, ושפינוזה ואחיו החלו לנהל את העסק המשפחתי, לייצור עדשות. המסורת אומרת שליטש עדשות למחייתו, ברמה גבוהה ביותר. ב1656, בגיל 24, הטילה עליו הקהילה היהודית את *החרם הגדול*: > **נוסח החרם שהוטל על שפינוזה על-ידי קהילת אמסטרדם, 1656:** @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-01-29T12:53:43.423Z *מאמר תיאולוגי-מדיני* הוא מעיין ספר ביקורת מקרא, שחושף ידע מפליג בברית החדשה ובברית הישנה. בספר טען כי, באמצעות כלים טקסטואליים, ניתן לראות כי לא משה הוא זה שכתב רבים מהטקסטים המיוחסים לו, כי הניסים כוזבים, וכי אין ממש דבר כזה 'נביאים'. הוא מציג שם את התורה ככלי לרפי השכל, משום שאינם מסוגלים לחשוב בכוחות עצמם. זה כמובן לא עלה יפה בקרב הנוצרים, או היהודים. -##הפילוסופיה של שפינוזה +## הפילוסופיה של שפינוזה אנו נוהגים לסווג את שפינוזה תחת הרציונליסטים, אך שפינוזה הוא פילוסוף חריג בנוף. שפינוזה נולד יהודי[^1], אך לא תפקד כפילוסוף יהודי - הגותו מקורית לחלוטין, בלי קשר ליהדות ואף בניגוד חריף לה. יתרה מכך, המוקד של הגותו של שפינוזה שונה לחלוטין: היכן שהפילוסופיה המערבית טרודה ב'ידיעה' (["חיים שאין בהם חקירה, לא כדאי לו לאדם לחיותם"](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref7), מטרתו של שפינוזה אינה לדעת - אלא להושיע את הנפש (סוטריולוגיה). שפינוזה יוצא לדרך **משום שהוא מפחד**. שפינוזה מתחיל להתפלסף במטרה להיות מאושר, אושר נצחי ומוחלט, שיגרום לו להפסיק לפחד מהמוות. diff --git a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md index 1e9931b1..985b3d27 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z --- -> [מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf) [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?* @@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z [^49]: הגישה היוונית אחרי [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), שהרס לוכלם, הייתה מעשית לחלוטין; אם הידיעה הפילוסופית לא הייתה בעלת ערך מעשי, הם לא היו עוסקים בה. -##בעיית האחדות והריבוי +## בעיית האחדות והריבוי את תולדות הפילוסופיה ניתן לחלק שרירותית לזרמי ה*ריבוי* וה*אחדות*. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), למשל, [דגל בריבוי](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#הסיבה-האמיתית), בעוד ש[פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), למשל, דגל באחדות; [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) סבר ש[בסיס ההוויה הוא העצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), ולא באחדות אחת כוללת; ובהמשך כמובן, עלו פילוסופים שניסו לשלב בין ההסברים. מול כתביו של שפינוזה, הניסיון הזה עולה כבעיה (אל אף שהוא עצמו אינו מכתירה ככזו) - הוא מנסה לאחד במידת מה בין השניים, באופן שווה ושקול (*האחדות היא ריבוי והריבוי הוא אחדות*), למרות רוחו של הגל, בהמשך. @@ -45,20 +45,20 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z -##הגדרות +## הגדרות את ה*אתיקה* פותח שפינוזה באוסף של הגדרות: -###סיבת עצמו +### סיבת עצמו > 1. ב**סיבת עצמו** אני מבין את מה שמהותו כוללת קיום, *או*[^1] את מה שטבעו אינו יכול להיות מושג אלא כקיים. כאן הוא רק המטבע הלשוני; הפואנטה היא ההגדרה. סיבת עצמו היא *מה שחייב להתקיים* - שהקיום שלו אנו תלוי במשהו אחר, שיצר אותו, והוא לא נוצר מעצמו. קיום הוא חלק בלתי-נפרד מהמהות שלו. -> ההגדרות של שפינוזה הן *מילוניות* - שפינוזה לא אומר כאן שיש מן משהו כזה, שאי-קיומו חייב להיות סתירה לוגית. הוא אומר ש*אילו היה משהו כזה*, נכנה אותו **סיבת עצמו**. -{.is-warning} +!!! warning "" + ההגדרות של שפינוזה הן *מילוניות* - שפינוזה לא אומר כאן שיש מן משהו כזה, שאי-קיומו חייב להיות סתירה לוגית. הוא אומר ש*אילו היה משהו כזה*, נכנה אותו **סיבת עצמו**. -###עצם +### עצם > 3. ב**עצם** אני מבין את מה שנמצא בתוך עצמו[^3] ומושג[^2] באמצעות עצמו: כלומר, מה שמושגו אינו זקוק למושג של דבר אחר, שמתוכו הוא צריך להתעצב. @@ -68,7 +68,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z בדומה ל[*משל הקו המחולק*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-הקו-המחולק) של אפלטון, שפינוזה מחלק את ההוויה לדרגות שונות: **עצם** הוא מה ש**נמצא** - אנטולוגי, בעוד ש**מושג** הוא מה ש**נתפס** - אפיסטימי. -###תואר +### תואר > 4. ב**תואר** אני מבין את מה שהשכל \[אינסופי\][^4] תופס על אודות העצם בתור מה שמכונן את מהותו. זו ההגדרה הנבזית ביותר. @@ -84,7 +84,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z כאן אומר שפינוזה, ישנם רק *שני תארים* ש**בכוחנו לתפוס** - המחשבה, והדברים המתפשטים. בניגוד לעצמים הנבדלים של דקארט, אין עצם מתפשט ועצם חושב - אלו שני תארים מקבילים, שמנהירים שני אופנים מקבילים של אותו העצם ממש. -###אופן +### אופן > 5. ב**אופן** אני מבין את הפעלות העצם, *או*[^1] את מה שנמצא בתוך דבר אחר, שבאמצעותו הוא גם מושג. ההגדרה הזו הפוכה מההגדרה השלישית. ***עצם*** הוא דבר עצמאי, מובן בזכות עצמו בלבד, בעוד שה***אופן*** אינו נתפס בלעדי העצם, ואינו עצמאי - אלא קשור בהכרח לעצם. @@ -95,10 +95,10 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z בתפיסתו של שפינוזה, בני האדם הם אופן סופי של אלוהים, שמונכחת בהם הן המחשבה האלוהית וההתפשטות האלוהית. גם כאן, דקארט היה מסכים בגדול - אבל התפיסה שלהם נבדלת: בעוד שהם מסכימים שרוח וחומר שניהם רכיבי מפתח של האדם, אצל שפינוזה הם לא רכיבים נפרדים - אלא אותו הדבר ממש: שני היבטים שונים של אותו הדבר. כך שפינוזה אינו נדרש ל[בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#התיאוריה-הפסיכופיזית-של-דקארט) של דקארט. שפינוזה שולל את הקשר הסיבתי בין הגוף לנפש, משום שהם אותו דבר - אופנים מקבילים של אותו העצם. -####אופן אינסופי ישיר ומתווך +#### אופן אינסופי ישיר ומתווך במכתבים לחברים, שפינוזה כי חוקי טבע - כמו תנועה ומנוחה של החומר - הם **אופן אינסופי ישיר** - ביטוי אינסופי של אלוהים. מנגד, פני היקום כולו הם **אופן אינסופי מתווך** של אלוהים. -###היחס בין עצם, תואר ואופן +### היחס בין עצם, תואר ואופן המציאות השפינוזית מורכבת *רק* מהעצם, ומהאופן - שני משלימים לוגיים. את העצם אין בכוחנו לתפוס במחשבה, אלא דרך *התואר* - הדרך שדרכה העצם והתואר מתגלים לנו. ביהדות, למשל, ברגע הראשון, המציאות כולה אוכלסה על ידי האלוהים. אלא שברגע אחר, התרחשה הבריאה, וכעת המציאות מכילה גם את העולם[^16]. ההנחה הזו בעייתית - משתמע ממנה שאלוהים נאלץ לפנות מקום למשהו זר ממנו, להצטמצם; ניצב בפני אלוהים גבול. איפה שיש את אלוהים, אין את העולם - ואיפה שיש את העולם, אין את אלוהים - ועלינו להסביר את יחסי הגומלין ביניהם. @@ -106,8 +106,8 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z שפינוזה דוחה הגדרה זו על הסף. מרגע שמוצב גבול, הוא קובע, הרי שאין אנו מדברים על אלוהים. -> הריבוי שבאופן אינו ריבוי של חלקים - כמו לבנים המרכיבות חומה - אלא ביטוי של אותו השלם ממש - כמו גלים באוקיינוס. האוקיינוס אינו מורכב מגל, ועוד גל, ועוד גל, כתצרף; הגלים הם ביטוי מרובה של שלם אחיד ופשוט. כך גם העצם והאופן - העצם הוא יחיד, אחיד, בלתי מחולק[^17] - והאופנים הם ביטויים רבים שלו, ולא חלקים המרכיבים שלם. -{.is-warning} +!!! warning "" + הריבוי שבאופן אינו ריבוי של חלקים - כמו לבנים המרכיבות חומה - אלא ביטוי של אותו השלם ממש - כמו גלים באוקיינוס. האוקיינוס אינו מורכב מגל, ועוד גל, ועוד גל, כתצרף; הגלים הם ביטוי מרובה של שלם אחיד ופשוט. כך גם העצם והאופן - העצם הוא יחיד, אחיד, בלתי מחולק[^17] - והאופנים הם ביטויים רבים שלו, ולא חלקים המרכיבים שלם. בהיותו חסר גבול, העצם מתואר **בהכרח** באינסוף דרכים שונות. אולם אנו יכולים, כאמור, רק שניים בלבד - חשיבה, והתפשטות. העצם, כמובן הוא גם **דבר** חושב, וגם **דבר** מתפשט. @@ -120,7 +120,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z *אותו ה**דבר** ממש*, משת נקודות מבט שונות. כך גם **הגוף** וה**נפש** - *אותו **הדבר** ממש*, משני נקודות מבט שונות - שני *אופנים* שונים. כל מושאים מסוימים - מחשבה מסוימות, גוף מסוים - הם *תארים* של אותו האופן. {.warning} -####סיבתיות +#### סיבתיות תפיסתו של שפינוזה גוררת סיבתיות אופקית, סביב האופנים: ``` ... (סיבה)-> אופן -(סיבה)-> אופן -(סיבה)-> אופן -(סיבה)-> אופן -(סיבה)-> ... @@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z ![spinoza_-_diagram.png](/פילוסופיה/חדשה/spinoza_-_diagram.png) ^היי,^ ^הנה^ ^הדיאגרמה^ ^הזו^ ^שוב.^ -###אידאה +### אידאה > ב', 3. ב**אידאה** אני מבין מושג של הנפש, שהנפש מעצבת מכיוון שהנה דבר חושב. @@ -143,17 +143,17 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z דקארט מגדיר תוכן מנטלי כ*כל תוכן מחשבתי ממש*. לאידאות שכאלה יכולות להיות מקבילות חומריות, או דברים שהן מצביעות עליהם: יש אידאה של *פיצה*, שמעוררת *רצון לאכול*, ואידאה של *עכביש*, שמעודדת *פחד*. לכל תוכן מחשבתי, יש מקביל חומרי כלשהו. דקארט יקשור ביניהם קשר סיבתי; שפינוזה לא יקשור ביניהם אלא בהתאמה. אני לא מרגיש רעב משום שהקיבה התרוקנה; אלו שני אופנים של אותו הדבר. וכשם שאני ער לשני האופנים האלו, יכולים אינספור אופנים אחרים, שאיני ער להם. כל אלו מתרחשים במקביל. -> כאן עולה בעיה אצל שפינוזה - מה קורה כשהמקבילות הזו נשברת? המודעות העצמית למשל, פוגעת בעיקרון הזה - מה המקביל החומרי להבנה שיש לי נפש? -{.is-danger} +!!! danger "" + כאן עולה בעיה אצל שפינוזה - מה קורה כשהמקבילות הזו נשברת? המודעות העצמית למשל, פוגעת בעיקרון הזה - מה המקביל החומרי להבנה שיש לי נפש? אידאה אצל שפינוזה היא **פעולת הבנה**, או הסבר כלשהו. חשבו על אידאה כעל הירח; לעיתים הוא מואר באופן מלא (*אידאה מספקת*) ולעיתים באופן חלקי (*אידאה חלקית*) - אך הוא תמיד שם, בין שנראה לנו במלואו ובין שלא. -###אלוהים +### אלוהים > 6. ב**אלוהים** אני מבין יש אינסופי באופן מוחלט, כלומר, עצם בן אינסוף תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית ההשפעה של דקארט מורגשת בהגדרה הזו - במיוחד *יש אינסופי **באופן מוחלט***, שנובע מהשלמות שייחס דקארט לאל. הישות האלוהית כוללת בתוכה את השלמויות כולן - הדברים החיוביים: הטוב, והחוכמה, ולא הרע (היעדר הטוב) או הבורות (היעדר החוכמה). -###חופש +### חופש > 7. **חופשי** נקרא אותו דבר, הקיים מתוך הכרח טבעו בלבד, והנקבע לפעול על ידי עצמו בלבד; ואילו הכרחי, או מוטב לומר כפוי, נקרא אותו דבר, הנקבע על ידי אחר להתקיים ולפעול בדרך קבועה ומסויימת. החופש של שפינוזה אינו חופש *שלילי*, כמו שנהוג לחשוב - לא היעדר כבלים. החופש של שפינוזה הוא *חיובי* - מה שפועל רק מתוך תוכו, מהכרח טבעו, ובהיעדר כוחות חיצוניים. @@ -168,12 +168,12 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z *אה, רגע, כל זה הכרחי. אין מה להתאמץ*, אפשר לחשוב אחרי משפט שכזה. זו אינה התפיסה ששפינוזה מנסה להנחיל לנו. זאת לאור המהות של אלוהים (משפט 34) - להיות כוח מחולל. בהיותנו אופן של אלוהים, גם לנו יש יכולת מוגבלת לחולל - לפעול מתוך עצמנו ולא מתוך סיבות חיצוניות בלבד. התפיסה השפינוזית מבקשת, מכורח המחשבה הזו, להניע אותנו לפעול מתוך עצמנו - ולא מתוך הרגש. היא מנסה להצית בנו חופש חיובי - ולא חופש שלילי. -###נצח +### נצח > 8. ב**נצח** אני מבין את הקיום עצמו, כל עוד משיגים אותו כנובע באופן הכרחי מתוך הגדרתו בלבד של דבר נצחי[^5]. יש קשר עמוק בין *נצחי* - חייב להיות סיבת עצמו - *עצם* ו*חופש* - רק העצם הנצחי הוא חופשי לגמרי. -###סיבה הולמת +### סיבה הולמת > ג, 1. בשם **סיבה הולמת** אני מכנה סיבה שניתן לתפוס מתוכה באופן ברור ומובחן את תולדתה. ואלי בשם סיבה **בלתי הולמת** או **חלקית** אכנה סיבה שלא ניתן להבין את תולדתה מתוכה בלבד. > ג, 2. אני אומר שאנו **פועלים** כאשר מתרחש בנו או מחוץ לנו דבר מה שאנו הננו סיבתו ההולמת; כלומר (לפי ההגדרה הקודמת): כאשר מתוך טבענו נובע בנו או מחוץ לנו דבר מה שאפשר להבינו באופן ברור ומובחן מתוך טבענו זה בלבד. ומן היכוון ההפוך אני אומר שאנחנו **סובלים** פעולה כאשר מתרחש בנו דבר מה, או שמתוך טבענו נובע דבר מה, שהננו סיבתו רק באופן חלקי. @@ -183,18 +183,18 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z כאן עולה שאלה נוספת סביב החופש. הרי שיטתו של שפינוזה דטרמינסטית לחלוטין - הרי שלא הזזתי את הכיסא, אלא פעלתי מכוח משהו שגרם לי לעשות כן. הכיצד אוכל להיות במצב כזה סיבה הולמת? נדמה שההכרה משחקת כאן תפקיד; אילו אני מכיר בכך שאני מזיז את הכיסא, ועושה זאת מתוך עצמי, הרי שאני הסיבה ההולמת; אם מישהו כופה עליי באופן מודע להזיז את הכיסא, אינני הסיבה ההולמת. -> חשוב להיזהר - אנחנו יכולים להיות סיבה *יותר* הולמת או *פחות* הולמת - **לא סיבה הולמת באופן מוחלט**. זו שמורה לאלוהים. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להיזהר - אנחנו יכולים להיות סיבה *יותר* הולמת או *פחות* הולמת - **לא סיבה הולמת באופן מוחלט**. זו שמורה לאלוהים. -###ריגשה -####הגדרה +### ריגשה +#### הגדרה > ג, 3. ב**ריגשה** אני מבין את הפעלות הגוף,שעל ידיהן כוח פעולתו של הגוף גדל או פוחת, מומרץ או מעוכב, יחד עם האידאות של הפעלות אלו. ככל שאנו יותר *מבינים*, אנו יותר פעילים. להבין מה הן הסיבות של הרגשות שלי, זה להיות יותר פעיל לגביהן - להיות יותר סיבה הולמת לגביהן. **ריגשה** היא *שינוי בעוצמה של הגוף* - השינוי עצמו. -####משפטים +#### משפטים > ג, 2: הגוף אינו יכול לקבוע את הנפש לחשוב, והנפש אינה יכולה לקבוע את הגוף לתנועה או למנוחה, או לכל דבר אחר (אם יש דבר כזה). אבל למה בכלל לדבר על הגוף והנפש כדברים שונים, לאור השיטה של שפינוזה? הרי יש רק עצם אחד! @@ -211,15 +211,15 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z > ג, 7: חתירתו של כל דבר להמשיך בישותו אינה אלא מהותו בפועל של הדבר. -####כח פעולה +#### כח פעולה המהות של **כל דבר** סופי, היא להמשיך להתקיים[^20], ובמקרה שלנו בני האדם - **להעצים את הפעולה שלנו**. הכוונה היא לא רק לא למות, במובן המסכן, אלא לקחת חלק גדול יותר בטבע עצמו. עבור כל אחד ואחת, החתירה הזו היא אישית - לשמר ולהאדיר את העוצמה שלנו בטבע עצמו[^21]. -> זהו ה**קונאטוס**[^20] - מונח קריטי בהגות של שפינוזה. כאופן מתפשט, המהות שלנו היא *כח פעולה* - עוצמה סיבתית; כאופן חושב, המהות שלנו היא *כח ההבנה* - היכולת לשכול ולהבין. הן כח הפעולה והן כח ההבנה נובעים מאלוהים כתואר מתפשט, וכתואר חושב. -{.is-info} +!!! info "" + זהו ה**קונאטוס**[^20] - מונח קריטי בהגות של שפינוזה. כאופן מתפשט, המהות שלנו היא *כח פעולה* - עוצמה סיבתית; כאופן חושב, המהות שלנו היא *כח ההבנה* - היכולת לשכול ולהבין. הן כח הפעולה והן כח ההבנה נובעים מאלוהים כתואר מתפשט, וכתואר חושב. החתירה הזו ביחס לנפש היא **רצון**, וביחס לנפש ולגוף היא **יצר**. שפינוזה לא מפריד ביניהם; זהו אותו רצון, אותה חתירה. -####הגדרת הריגשות +#### הגדרת הריגשות כל **ריגשה** היא חתירה למשהו מסוים, חלק מתוך החתירה כולה. @@ -233,8 +233,8 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z הערת אורן* עצב ושמחה הן דלתא חיובית ושלילית בשלמות של אחד -> זוכרים ש*ריגשה היא רק שינוי*? הנה לכם. -{.is-success} +!!! is-success "" + זוכרים ש*ריגשה היא רק שינוי*? הנה לכם. אלו *שלושת הרגשות הבסיסיות*, לפי שפינוזה; השאר הן תחלופות שונות שלהן[^46]. @@ -250,7 +250,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z [^21]: האידיאליזם הגרמני - ניטשה, שופנהאואר, שואב השראה רבה ממשפט זה, גם אם לא תמיד בגלוי. [^46]: עונג, למשל, הוא שמחה מרוכזת בדבר מסוים אחד - לפעמים יתר על המידה; מנגד, כאב הוא דיכוי, לעיתים חיובי, של שמחה מוגזמת כזו (כמו התמכרויות). -##משפטים +## משפטים > משפט 14: חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג. @@ -291,7 +291,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z > משפט 27: -##אקסיומות +## אקסיומות > 1. כל מה שנמצא, נמצא או בתוך עצמו או בתוך זולתו. @@ -330,8 +330,8 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z ראו את הניסוח של המשפט הזה. לא *אין אלוהים, יש רק עולם* האתאיסטי - אלא יש אלוהים, *והוא* העולם. -> ב', 2. האדם חושב. -{.warning} +!!! warning "" + ב', 2. האדם חושב. האקסיומה הזו קריטית להגות של שפינוזה. האדם מטבעו חושב, וכשהוא עושה זאת - הוא אופן לחשיבה של האל. @@ -342,22 +342,22 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z [^16]: הכוונה היא לא לגוף אחד, כמו כדור הארץ, אלא לטבע, ל[פיזיס (φύσεις)](/פילוסופיה/יוונית) - המציאות המתקיימת מכוח עצמה. [^17]: אני לא מאמין, זה עוד פעם [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) -> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/נקודות_לסיכום_השיעור_האחרון_על_שפינוזה_(12.2).pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/נקודות_לסיכום_השיעור_האחרון_על_שפינוזה_(12.2).pptx) -##ה"מדע החדש" של שפינוזה +## ה"מדע החדש" של שפינוזה הטקסט של שפינוזה עוסק, בגדול, בשלוש תחומים: -###מציאות - מטאפיזיקה +### מציאות - מטאפיזיקה טבע המציאות, ובמיוחד עיסוק בשאלת האחדות והריבוי, ובסיבתיות אופקית ואנכית. -###עולם - חקר הטבע +### עולם - חקר הטבע בעיקר בחלק ב' - פחות מעניין אותנו. שפינוזה, כמו דקארט וניוטון, ביקשו לכונן מודל חדש לחקר הטבע, במקומו של המודל האריסטותלי. לפי אריסטו, **ידיעה** היא *ידיעת הסיבה*. אולם, הוא מבחין בין כמה סוגים של סיבות - סיבה חומרית, צורנית, פועלת ותכליתית. סיבה *חומרית* של פיצה תהיה בצק, רסק עגבניות, פפרוני - *ולא אננס*. הסיבה הפועלת תהיה הפיצאי - מי שהכין את הפיצה. הצורה תהיה מה שהפיצה צריכה להיות - עגולה, וחתוכה למשולשים, התכלית תהיה אושר, ההנאה שבפיצה - מה שהפיצה נועדה לעשות[^41]. **התכלית** היא הסבר *שהמדע החדש מבקש להכחיד*[^40]. הזרם החדש מבקש להיפטר מהרעיון שיש לנו את הכוח לדעת את התכלית, אם בכלל יש כזו בטבע. -> בטבע של שפינוזה, אין *תכלית* לטבע; אין מטרה שהוא רוצה לממש, או התקדמות לעבר יעד כלשהו; יש דבר אחד, והוא אלוהים, והוא פשוט קיים. כל דבר קשור לאחר *בקשר סיבתי* - אך ***לא בקשר תכליתי***. -{.is-warning} +!!! warning "" + בטבע של שפינוזה, אין *תכלית* לטבע; אין מטרה שהוא רוצה לממש, או התקדמות לעבר יעד כלשהו; יש דבר אחד, והוא אלוהים, והוא פשוט קיים. כל דבר קשור לאחר *בקשר סיבתי* - אך ***לא בקשר תכליתי***. החקר של שפינוזה הוא **נטורליסטי** - הוא מבקש לעמוד על הטבע כתופעה, ולא כתכלית מסוימת, מבלי לפנות למושגים מחוץ לטבע. למה הדבורים בונות משושה? *כי מישהו שם למד הנדסה?* למה חיות ארסיות מסומנות באדום וצהוב? *כדי לסמן לאחרות להתרחק?* שפינוזה מסרב לנסות להבין אותו באופן כזה; לטבע אין תכלית, ואנו בוחרים להאניש אותו. אלוהים **אינו *עצוב***; *אתה* בחרת לראות אותו ככזה, כי זה מה שנוח *לך*. @@ -371,23 +371,23 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z המטרה של שפינוזה, בגדול, היא לשרטט תחילה את מבנה המציאות, ואחריה למקם את האדם בתוך המבנה הזה. לשיטתו, אם נבין את המקום שאנחנו תופסים בכל הדברים[^42], יתחולל בנו מהפך של ממש. הוא לא מתיימר לחשוף בפנינו את התכלית, או לטעון שכולנו נגיע להבנה כזו - נהפוכו, רובנו לא[^53]. -> חשוב להבחין בין **תכלית** ל**מהות**: מהותו של הסכין היא לחתוך; סכין עשוי שעווה אינו מממש אותה היטב. אבל, הוא לא קיים כדי לדקור *את האיש ההוא* - בין שהוא משעווה ובין שממתכת. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבחין בין **תכלית** ל**מהות**: מהותו של הסכין היא לחתוך; סכין עשוי שעווה אינו מממש אותה היטב. אבל, הוא לא קיים כדי לדקור *את האיש ההוא* - בין שהוא משעווה ובין שממתכת. [^50]: זוהי השאלה שמעלה [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) בדיאלוג [*אאותיפרון*](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי). [^53]: תחשבו שאתם תקועים בפקק. מי הם אלו שצופרים? אלו מאחור, שלא רואים מה קורה; אלו שעומדים ליד התקלה שחוללה את הפקק יותר רגועים. זה מה ששפינוזה מבקש לטעון: ההכרה של הדברים תביא איתה אושר. -###אדם - הנפש +### אדם - הנפש חלקים ג', ד' וה' - המקיפים ביותר ב*אתיקה* - מכילים את הפסיכולוגיה של שפינוזה, תורת הנפש. היא נחלקת לתורת הנפש ה*ניסיונית*[^43], וה*אפריורית*. תורת הנפש ה*ניסיונית* עוסקת במה שנכון לנפש האדם כתוצאה מהניסיון - *אבא הרביץ לי עם חגורה, הרביץ לי הרבה, ולכן אני אוהב שפינוזה*. לעומתה, התורה ה*אפריורית* היא כמו שעשה דקארט ב*הגיונות* - האני, העצם החושב, מהות האדם. דקארט לא דן בנפש כפרויד - ב*מה מפחיד*, *מה טוב* - זה לא רלוונטי; הוא טרוד בנפש כמכונה שמייצרת הכרות - זה שהיא עצם, משהו עצמאי, וכו'. בניגוד לדקארט, שלא טרוד כלל בנפש הניסיונית, שפינוזה עוסק בה באופן די נרחב - בנוסף לדיון האפריורי. לאור זאת, העמדה שלו קצת יותר נוגעת לחיים שלנו מהפילוסופיה המערבית בדרך כלל, שנוטה להשאיר את הנפש הניסיונית מחוץ לתחום הדיון. *אני אביא לך ידיעה*, אומר הפילוסוף המצוי. מה תעשה איתה? זו בעיה שלך; איך היא תגרום לך להרגיש? *זה לא מעניין*. -> המקום שמעניק שפינוזה לנפש לא מקרי: מה שמניע את שפינוזה הוא לא רק הרצון *לדעת*, אלא הרצון ל*שחרור* - הפחד, והאושר - ולכן חשוב לו לעסוק גם בחיים שלנו בעולם הזה. -{.is-success} +!!! is-success "" + המקום שמעניק שפינוזה לנפש לא מקרי: מה שמניע את שפינוזה הוא לא רק הרצון *לדעת*, אלא הרצון ל*שחרור* - הפחד, והאושר - ולכן חשוב לו לעסוק גם בחיים שלנו בעולם הזה. שפינוזה, כאמור, הוא דטרמיניסט. דטרמיניזם מגיע לרוב (אבל לא תמיד) עם אינסוף דברים *גרועים* נוספים, כמו אתאיזם, וא-מוסריות. אולם, דווקא בעמדה של שפינוזה, *הסופר דטרמיניסטית*, אף אחד מאלו לא נוכח. לשיטתו, האדם **אינו** *ממלכה בתוך ממלכה* - הוא אינו נזר הבריאה, הדבר שאלוהים התכוון אליו, מרכז היקום - וככזה, הוא בסך הכל עוד חלק מהטבע - כמו חתולים ועכבישים. הנקודה הזו עולה אצל שפינוזה הרבה ובלהט: **האדם אינו מיוחד**. איך כל זה קורה? ניתן להמחיש זאת עם [משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) של אפלטון, המתאר את [משל הקו המחולק](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-הקו-המחולק). בניגוד למשל הקו המחולק הסטטי, משל המערה הוא דינאמי - איך חוצים מדרגת הכרה אחת לאחרת. מה המניע של אדם לטפס במעלה דרגות ההכרה? ה[**ארוס**](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) - התשוקה ליפה[^44]. -####דרגות ההכרה +#### דרגות ההכרה שפינוזה גם מחלק את ההוויה לדרגות הכרה: הראשונה, גרועה ושגויה[^51]; השנייה, טובה יותר, ומספקת להכרת המציאות ולאושר; והשלישית, נשגבת ועליונה לחלוטין, שהדרך אליה לא ידועה, איכשהו מהדרגה השנייה. ומה מניע אותנו בסולם של שפינוזה? זהו ה**connatus**[^20]. *קונאטוס* יש לכל דבר - ולפיכך גם לבני האדם - אך הוא יתבטא אחרת ביחס לכל יצור. הקונאטוס הוא פתח המילוט של השפינוזה מהאתאיזם ומהא-מוסריות. @@ -432,7 +432,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z **טוב** ו**רע**, לפי שפינוזה, הם יחסיים; הטוב הוא מה ש*מגביר את כוח הפעולה **בשבילי***; הרע הוא מה שמוריד אותו. הטוב והרע הם סובייקטיבים - מה שמעלה את כוח הפעולה שלי עלול להוריד את שלך. -###שאלת הכוללים +### שאלת הכוללים זוהי שאלה שמתשלשת מימי הבייניים, שלה שלוש פתרונות בלבד: אפלטוני, אריסטותלי, וסטואי. היא עוסקת ביחס ה*כולל* ל*פרט*. מה יחס האידאה של האדם ליוסי, האדם הפרטי? אפלטון יגיד שהאידאה בא לפני: *האדם כשלעצמו*, שקודם לכל אדם שנולד בפועל - כל אחד הוא צל חיוור של אותה אידאה. אריסטו יגיד שיש *עצם משני*, שנמצא *בתוך* הדברים: *האדם* נמצא בתוך *סוקראטס*, כעצם משני. הסטואים יגידו שהדברים הכוללים נמצאים *אחרי* הדברים הפרטיים, ולמעשה - אינם אלא אשליה - התפיסה הזו מכונה *נומינליזם*. אין באמת דבר כזה *אדם*, אלא את המילה *אדם*, שנוצרה מבני אדם: ראו את יוסי, הג'ינג'י, ואת רפי, שאינו ג'ינג'י, ובחרו להתעלם מההבדלים ולהתייחס למשותף; הסטואי יגידו שאין לזה ביסוס, ושיש רק את האדם הפרטי. שפינוזה מצודד בסטואים: אין לפיו מושגים כלליים. במקומו, הוא קובע את ה*מושג המשותף* - הדבר שעליו אפשר להשתית מדע רציונלי של המציאות. העובדה שלכל אחד מאיתנו יש גוף, שבא במגע עם גופים אחרים, מאפשרת לנו לעשות *אינדוקציה* ולהתחיל *להכליל* - ומשם להגיע לחוקים. diff --git a/פילוסופיה/טבע/index.md b/פילוסופיה/טבע/index.md index 3073fa06..eb4fb58e 100644 --- a/פילוסופיה/טבע/index.md +++ b/פילוסופיה/טבע/index.md @@ -8,40 +8,42 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z --- -##[מבוא לפילוסופיה של הטבע](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=47011) +## [מבוא לפילוסופיה של הטבע](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=47011) ![casala.jpg](/פילוסופיה/טבע/casala.jpg) ^הוילה^ ^הרומאית^ ^בקזאלה,^ ^פיאצה^ ^ארמרינה,^ ^סיציליה^ -> [סילבוס](/פילוסופיה/טבע/introduction_to_the_philosophy_of_nature_-_syllabus_-_2022-2023.pdf), [סיכום חומר הקורס](/פילוסופיה/טבע/introduction_to_the_philosophy_of_nature_summaries-2022-2023.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [סילבוס](/פילוסופיה/טבע/introduction_to_the_philosophy_of_nature_-_syllabus_-_2022-2023.pdf), [סיכום חומר הקורס](/פילוסופיה/טבע/introduction_to_the_philosophy_of_nature_summaries-2022-2023.pdf) -> ר' - סטאנלי קוואל - הגדרה לפילוסופיה (חינוך למבוגרים) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' - סטאנלי קוואל - הגדרה לפילוסופיה (חינוך למבוגרים) נושא הקורס - שאלות אודות הקשר בינינו לבין הטבע (*לא* מדעים), המחקר הכללי ביותר אודות מה שיש ומה שיכול היה להיות (הכלכלה - יצור 'השווקים', הביולוגיה - יצור 'החיים' וכו'). תחת הפילוסופיה של הטבע נופלות ה**אפיסטמולוגיה** (הפילוסופיה של הידיעה - מה ניתן לדעת?) וה**מטאפיזיקה** (מה יש, ומה יכול היה להיות). -##בעיית הגוף-נפש -> [מאמר #1](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf), [מטלת כתיבה #1](/פילוסופיה/טבע/la_premiere_philosophie_de_la_nature_en_anglais-rewritten.docx) -{.is-info} +## בעיית הגוף-נפש +!!! info "" + [מאמר #1](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf), [מטלת כתיבה #1](/פילוסופיה/טבע/la_premiere_philosophie_de_la_nature_en_anglais-rewritten.docx) -##פיזיקליזם כבסיס המדע +## פיזיקליזם כבסיס המדע -> מדע (Science): גוף ידע המנסה לחזות ולהסביר תצפיות[^1] -{.is-success} +!!! is-success "" + מדע (Science): גוף ידע המנסה לחזות ולהסביר תצפיות[^1] בעיית הגוף-נפש עוסקת במתח בין הפילוסופיה לפיזיקה - המדע הבסיסי ביותר, המתיימר לחקור *הכל*. התזה הפיזיקלית סבורה שהכל חומרני - מעצם חקר חוקי הטבע של החומר, חוקרים הכל. המדעים כולם יכולים להיחשב במקרים פרטיים שונים של הפיזיקה - הכימיה אינה אלא סידור מסוים של אטומים, הביולוגיה אינה אלא סידור מסוים של חומרים כימיים, הפסיכולוגיה אינה אלא חקר המערכות הביולוגיות עם נפש, וככה הלאה. ההצלחה המסחררת של המדעים בעידן האחרון מאפשרת לנו להסביר יותר תצפיות ותופעות מאי פעם - ולאורה של הצלחה זו שואף ל'מדע של הכל', איחוד המדעים (Grand Unified Theory). צמצום זה של המדעים חזרה אל הפיזיקה היא התקווה הגדולה של המדעים המודרניים. עד כה, התהליך הזה מוצלח; יש הטוענים אפילו כי זהו המפעל האנושי המוצלח ביותר. בתפיסה המודרנית, אנו מזהים את **הטבעי** בתור **הפיזיקלי** - אנו מתקשים להאמין לכל מה שאינו מתחייב לתורות המדעיות שלנו. כל מה שנופל מחוץ להגדרה זו, מכונה בפינו ה*על-טבעי*. > התזה הפיזיקליסטית (תזת הנסמכות - Supervenience thesis): + > כל[^2] העובדות מתקיימות הודות לעובדות הפיזיקליות[^3] -> All the facts obtained **in virtue of**[^4] the physical facts -{.is-success} + +!!! is-success "" + All the facts obtained **in virtue of**[^4] the physical facts למשל, אם אתה מקווה לשלום עולמי - בעוד שמדובר בעובדה, אין זו עובדה פיזקלית. הטענה הפיזיקליסטית היא שאילו נשכפל את העובדות הפיזיקליות - שתהיה האדם שאתה, עם המאפיינים שלך, באותו המקום הפיזי - אתה בהכרח תקווה גם לשלום עולמי. הפיזיקלים *אינו* טוען שכל העובדות הן פיזיקליות. @@ -59,12 +61,14 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z [^3]: ככל שיעלה בכוחה של הפיזיקה *השלמה*, שעתידה לבוא, להסביר אותן [^4]: זה בלתי אפשרי שכל העובדות הפיזיקאליות יתקיימו בדיוק כפי שהן אך שהעובדות לא יתקיימו בדיוק כפי שהן. -###מהן עובדות? +### מהן עובדות? > עובדה: + > מצב עניינים -> State of affairs -{.is-success} + +!!! is-success "" + State of affairs העובדות הן יחס בין בין עצמים לתכונות. דוגמאות ל**עצמים** (Individual): *המספר ארבע, ד"ר אורי בק, יום שלישי ה14 במרץ 2023, החתולה הרייט, החומר מימן*. @@ -75,7 +79,7 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z העצם קרמיט הוא מממש את התכונה של הירוק - לפיכך, עובדה היא שקרמיט הצפרדע הוא ירוק. -###פיזיקליזם מצמצם (Reductive Physicalism) +### פיזיקליזם מצמצם (Reductive Physicalism) הטענה בבסיסו של הפיזיקליזם המצמצם היא פשוטה - *כל* תכונה **זהה** לתכונה פיזיקלית כלשהי. @@ -86,13 +90,13 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z [^6]: האמנם? זה *צורח* [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/היראקליטוס_פארמנידס)! -##דואליזם +## דואליזם הדואליזם אינו מקבל את הנחת היסוד של הפיזיקלזם - וטוען שהעולם *יכול* היה להיות כך שהעובדות הפיזיקליות שלו היו זהות, אך העובדות האחרות שונות ממנו. בתמצית, **הדואליזם *שולל* את תזת הנסמכות**. המניע העיקרי לדואליזם היא בעיית הגוף-נפש. שלא כרוב המדעים, אנו מתקשים להסביר מצבים פסיכולוגיים כתוצר של עובדות פיזיקליות. -> על אודותיות[^5]: הרבה מצבים פסיכולוגיים הם *על אודות* דברים אחרים (מהם עצמם). -{.is-success} +!!! is-success "" + על אודותיות[^5]: הרבה מצבים פסיכולוגיים הם *על אודות* דברים אחרים (מהם עצמם). למשל, אם אני חושש ממלחמת עולם שלישית - המצב הפסיכולוגי הוא חשש, אך הוא *על אודות* מלחמת עולם שלישית - מושא אחר לגמרי. מושג זה ייחודי לענף הפסיכולוגיה - אין תשובה, למשל, לשאלה *על אודות מה* המסה של האלקטרון - היא פשוט המסה של האלקטרון. @@ -104,9 +108,9 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z -##פונקציונליזם -> [מאמר #2](/פילוסופיה/טבע/putnam_-_the_nature_of_mental_states.pdf) -{.is-info} +## פונקציונליזם +!!! info "" + [מאמר #2](/פילוסופיה/טבע/putnam_-_the_nature_of_mental_states.pdf) [פיזיקליזם מבוסס נטייה התנהגותית (Behaviourism)](https://plato.stanford.edu/entries/behaviorism/) נזנח בצד הדרך של הפילוסופיה המודרנית לטובת [הפונקציונליזם](https://plato.stanford.edu/entries/functionalism/), שאומר כך: @@ -139,14 +143,14 @@ t=0, input x, state S1 -> output y1 (p = 0.1) ---> t=1, input x, state S2, outpu אם תזרוק לי, כאדם עם יכולות מתמטיות של מלפפון ים, נוסחא מתמטית מורכבת, יש הסתברות נמוכה להחריד שאדע לפתור אותה ואעבור למצב של זחיחות (במקום ישנה הסתברות גבוהה שאעבור למצב של דכדוך, כי אני חסר תועלת). לעומת זאת, אם תזרקו לפיזיקאי מוכשר את אותה נוסחא בדיוק, ההסתברות שיפתור אותה ויעבור למצב של זחיחות גבוהה בהרבה (ולא סביר שיעבור למצב של דכדוך חסר תועלת). -> לא *כל* מצב פנימי זהה לתכונה מנטלית - פעולת עיבוד של מחשב, למשל, היא גם מצב פנימי - אבל לא מצב פנימי מנטלי (אנחנו מקווים) -{.is-warning} +!!! warning "" + לא *כל* מצב פנימי זהה לתכונה מנטלית - פעולת עיבוד של מחשב, למשל, היא גם מצב פנימי - אבל לא מצב פנימי מנטלי (אנחנו מקווים) שימו לב שהעמדה ***אינה*** מגדירה מהו מצב מנטלי בכלל - רק עומד על קיומו המופשט. עול ההגדרה יהיה על הפסיכולוג, כשם שהפיזיקאי מתאר את היותו של חומר מסוים, אך מותיר לכימאי לעמוד על איזה חומר מדובר והתכונות שלו. [^6]: באופן מרגיז, כל אוטומטון הוא אוטומטון הסתברותי - אוטומטון הסתברותי דטרמיניסטי הוא פשוט עם הסתברות 0. -###פונקציונליזם פסיכולוגי +### פונקציונליזם פסיכולוגי > כל תכונה מנטלית זהה לתכונה מהסוג להיות במצב כך ש: - היא נוטה להיגרם מקלטים מסויימים ומצבים פנימיים מסוימים - היא נוטה לגרום לפלטים מסויימים ולמצבים פנימיים מסויימים @@ -160,5 +164,5 @@ t=0, input x, state S1 -> output y1 (p = 0.1) ---> t=1, input x, state S2, outpu 3. לא סביר שלי ולתמנון וללובסטר ולצפרדע ואולי לאנדרואיד וחייזרים יכולה להיות תכונה כימית פיזיקלית או ביולוגית שכזו שלא יכולה להיות ליצורים שלא יכולים לחוש כאב כלשהו. לפיכך, כאב הוא לא זהה לתכונה פיזיקלית, כימית או ביולוגית - פיזיקלים של הזהות שקרי. -> [מאמר #3](/פילוסופיה/טבע/kim_-_the_supervenience_argument_motivated_clarified_and_defended.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר #3](/פילוסופיה/טבע/kim_-_the_supervenience_argument_motivated_clarified_and_defended.pdf) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/index.md b/פילוסופיה/יוונית/index.md index 3e51ff03..b66ec0fc 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/index.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/index.md @@ -8,47 +8,47 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T18:51:24.884Z --- -> [מודל (1)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44051), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=47013) -{.is-info} +!!! info "" + [מודל (1)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44051), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=47013) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [מבוא](#מבוא) +#### 1. [מבוא](#מבוא) -####2. [ההוגים המילטיים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים) +#### 2. [ההוגים המילטיים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים) -####3. [היראקליטוס ופארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס) +#### 3. [היראקליטוס ופארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס) -####4. [ההוגים החומרניים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) +#### 4. [ההוגים החומרניים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) -####5. [הסופיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים) +#### 5. [הסופיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים) -####6. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) +#### 6. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) -####7. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) +#### 7. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) -####8. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון) +#### 8. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון) -####9. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) +#### 9. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) -####10. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה) +#### 10. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה) -####11. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) +#### 11. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) -####12. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה) +#### 12. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה) -####13. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) +#### 13. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) -####14. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [תיאיטיטוס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס) +#### 14. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [תיאיטיטוס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס) ![agrigento.jpg](/פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg) ^שרידי^ ^'ענק'^ ^יווני^ ^בחורבות^ ^אקראגאס^ ^העתיקה.^ ^אגריג'נטו,^ ^סיציליה.^ -##מבוא +## מבוא -> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/1.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/1.pptx) למה בעצם ללמוד פילוסופיה יוונית? diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md index e1cd165e..85e5a634 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:14:21.654Z > התיאור האמין ביותר של המסורת הפילוסופית האירופאית הוא של רצף הערות שוליים על אפלטון. ^-^ ^אלפרד^ ^נורת'^ ^וייטהד^ -##סוקראטס האפלטוני +## סוקראטס האפלטוני סוקראטס[^1] (469-399 לפנה"ס), שחולל תמורה אדירה בעולם הפילוסופיה, לא כתב שום דבר. כל מה שידוע לנו עליו הוא מתלמידיו - לרבות אפלטון, שמציב את סוקראטס כדמות בדיאלוגים שלו. עוד מתלמידיו המוכרים הם זנופון ואריסטופאנס. @@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:14:21.654Z אפלטון (428-347 לפנה"ס) היה בן למשפחה ממייסדי אתונה, עשירה ומיוחסת, והכיר את סוקראטס מגיל צעיר. הוא יועד לחיים הפוליטים, אך בעקבות מותו של סוקראטס זנח את הפוליטיקה ובחר להקדיש את חיו לפילוסופיה. הוא מנסה לבסס את הפילוסופיה כאורח חיים. -##הדיאלוג האפלטוני +## הדיאלוג האפלטוני ברשותינו 35 דיאלוגים אפלטוניים, ו13 אגרות. בדיאלוגים שלו, אפלטון מציב את סוקראטס בתור ה-'פה' של אפלטון - הוא מדבר בגוף ראשון רק באגרות. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md index 3e706e4b..b3d60ce8 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:18:10.854Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_6_(apology_of_socrates).pptx), [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון_סוקראטס_והאפולוגיה_של_סוקראטס_(דברי_היכרות).docx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/socrates_apology_(hebrew).pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_apology_(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/platos_apology_(2).pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_6_(apology_of_socrates).pptx), [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון_סוקראטס_והאפולוגיה_של_סוקראטס_(דברי_היכרות).docx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/socrates_apology_(hebrew).pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_apology_(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/platos_apology_(2).pdf) -##רקע +## רקע משפטו של סוקראטס התנהל מול 500 אזרחים אתונאים (הדיוטות). באפולוגיה[^1], הדיון מתנהל בין סקראטס לעיר אתונה עצמה - המפקפקת בו ואף עוינת לו. @@ -26,16 +26,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:18:10.854Z נקודה חשובה לשים לב אליה היא שסוקראטס הורשע ברוב דחוק, אך דנו אותו למוות ברוב גדול. -> הישמר - סיפור משפט סוקראטס **אינו** סיפור פשוט בין טוב לרע (סוקראטס *הטוב* ואתונה *הרעה*). הוא עוסק ביחס בין הפילוסופיה לעולם, ותקף תמיד (לפי אפלטון) -{.is-warning} +!!! warning "" + הישמר - סיפור משפט סוקראטס **אינו** סיפור פשוט בין טוב לרע (סוקראטס *הטוב* ואתונה *הרעה*). הוא עוסק ביחס בין הפילוסופיה לעולם, ותקף תמיד (לפי אפלטון) סוקראטס מפציר תחילה באתונאים למחול לו על שפתו היומיומית, ובכך מפריד את עצמו מהאתונאים (זכור: הדמוקרטיה האתונאית ישירה). הוא מציג את התובע הראשון בתור ההמונים - שמאשימים אותו בהיותו מעין שילוב של חוקר פרה-סוקראטי (החוקר את השמיים ומתחת לאדמה) וסופיסט (איש חכם). הוא חושף את מאשים זה מאוחר יותר כאריסטופאנס[^2] (*העננים*). המחזה הוא מעיין אזהרה לסוקראטס - הישמר, כי אתה חותר תחת יסודות החברה הפוליטית, הענף שעליו עדיין אתה יושב. אפלטון לוקח את הביקורת הזו ברצינות רבה[^3] - כפי שניכר בכתבים שלו ובניסיונם לחבר בין הפילוסופיה להקשר ממנו צמחה. -> המלצה: [***העננים***](/פילוסופיה/יוונית/aristophanes_clouds_a_dual_language_edition_-_johnston.pdf) של אריסטופאנס - סוקראטס הוגה מהיכן מפליץ הזבוב. -{.success} +!!! success "" + המלצה: [***העננים***](/פילוסופיה/יוונית/aristophanes_clouds_a_dual_language_edition_-_johnston.pdf) של אריסטופאנס - סוקראטס הוגה מהיכן מפליץ הזבוב. סוקראטס אינו 'מזיע' במיוחד להגן על עצמו - הוא מזלזל, מתחצף, ומטיח בחבר המושבעים את האפתיות שלו כלפי גזר הדין. @@ -49,8 +49,9 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:18:10.854Z [^2]: דיבר גס. היוונים אהבו הומור מטונף. [^3]: ברוב הסיפורים, מתואר כי לאחר שאפלטון מת, נמצא ספר כתבי אריסטופאנס מתחת לכרית שלו. -##האישומים +## האישומים > - **סוקראטס אינו מאמין באלי אתונה ומכניס לתוכה אלים זרים** + > - **סוקראטס משחית את הנוער** @@ -65,7 +66,7 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:18:10.854Z [^6]: *Cheirotechnites* - בעלי הטכניקה [^7]: *Enthousiasmoi* - שהאל שרוי בתוכם -##החוכמה של סוקראטס +## החוכמה של סוקראטס > ובלכתי משם הסקתי את המסקנה שחכם אני מהאיש הזה. שכן דומה כי איש משנינו איננו יודע דבר נאה וטוב, אלא שהלה חושב שהוא יודע משהו בלי שידע, ואני, כפי שלא ידעתי, אף אין אני חושב עצמי יודע. ונראה שלפחות בדבר פעוט זה חכם אני ממנו: שאת אשר לא ידעתי, אין אני מדמה לדעתו. @@ -76,15 +77,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:18:10.854Z סוקראטס הוא בעל אי-ידיעה מודעת. כיצד נגיע מאותה אי ידיעה מודעת לידיעה? זו השאלה שסוקראטס מוריש לאפלטון, ואיתה כל הדיאלוג מתמודדים. -> שימו לב למעבר החד מעניין היסטורי - המשפט של סוקראטס - לשאלה אפיסטמולוגית חריפה. מעברים חדים אלו מאפיינים הן את סוקראטס והן את אלפטון. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב למעבר החד מעניין היסטורי - המשפט של סוקראטס - לשאלה אפיסטמולוגית חריפה. מעברים חדים אלו מאפיינים הן את סוקראטס והן את אלפטון. -> המלצה: להעמיק בטיעוני סוקראטס ^עמ'^ ^224^ לאחר מתן העונש. -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: להעמיק בטיעוני סוקראטס ^עמ'^ ^224^ לאחר מתן העונש. החיים הפילוסופיים לפי סוקראטס דומים לדורבן לסוס גדול ואציל (אתונה). הוא מבייש את האתונאים על כך שהם חפצים בכסף ובעוצמה במקום באמת, ולכן, הוא טוען, קמים להורגו. סוקראטס מציין שהנוער שנוהר אחריו הוא מבית עשירים עם זמן פנוי[^8]. עוד מכביר סוקראטס וטוען שעל אתונה לכלכל אותו כתגמול הולם למצוות החיים הפילוסופיים שהוא מקיים, חרף הזעם והעוני שאלו מקימים עליו, ומעורר את חמת העיר. הוא דוחה מעליו אונשים פשוטים יותר, כמו גלות או אפילו שתיקה. > חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם + > The unexamined life is not worth living עבור הפילוסוף, אומר סוקראטס, חיי הידיעה ורק חיי הידיעה נסבלים בכלל. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md index c9ef3e55..4f2408cf 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z --- -> [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/הגורגיאס_(דברי_היכרות)_(1).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_9_(gorgias_i).pptx), [מטלת (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/גורגיאס.docx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/gorgias_(hebrew)_(1).pdf), [אנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_1).pdf), [(2)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_2).pdf), [בשבחי הלני](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/הגורגיאס_(דברי_היכרות)_(1).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_9_(gorgias_i).pptx), [מטלת (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/גורגיאס.docx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/gorgias_(hebrew)_(1).pdf), [אנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_1).pdf), [(2)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_2).pdf), [בשבחי הלני](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf) -##רקע +## רקע [גורגיאס מלאונטיני](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#גורגיאס-מלאונטיני), הרטוריקן הסופיסטי הגדול, מגיע לאתונה יחד עם תלמידו פולוס, ומתיימר לדעת לענות על כל שאלה. [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטוני) ותלמידו כראיאופון באים אליהם עם שאלה פשוטה - מה *עושה* גורגיאס. הדיון מתפתח למה היא בכלל הרטוריקה, ומשם מתדרדר לשאלות מהותיות יותר. @@ -19,24 +19,24 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z - משום שסוקראטס מגיע באיחור, גורגיאס כבר עייף לאחר שנאם למכביר - סוקראטס מציב (בבוטות משהו) לגורגיאס תנאים - הוא דורש מגורגיאס לתת תשובות קצרות ותמציתיות - ההיפך הגמור מהנאומים הרטוריים האולימפיים שבזכותם מפורסם גורגיאס. -> למרות שמו, הדיאלוג אינו נסוב סביב הרטוריקה במלוא מיטבה - גורגיאס אינו בסביבתו הטבעית, ואפילו אינו בן שיחו העיקרי של סוקראטס -{.is-warning} +!!! warning "" + למרות שמו, הדיאלוג אינו נסוב סביב הרטוריקה במלוא מיטבה - גורגיאס אינו בסביבתו הטבעית, ואפילו אינו בן שיחו העיקרי של סוקראטס גורגיאס, ביהירותו, מסכים כמובן לתנאים של סוקראטס. -###הדמויות +### הדמויות - גורגיאס, הרטוריקן הסופיסטי הדגול - פולוס, הסובב סביב גורגיאס ורחוק מיכולתו הרטורית - כיריפון, הסובב סביב סוקראטס אך בעל קשרי חברות לגורגיאס. כיריפון הוא החוליה המקשרת בין סוקראטס לסופיסטים, ולאתונה - קאליקלס, שכנראה מומצא לחלוטין. -> חשוב לציין שקליקלס, סוקראטס וכירופון הם אזרחים אתונאים - וגורגיאס ופולוס זרים סיציליאנים. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לציין שקליקלס, סוקראטס וכירופון הם אזרחים אתונאים - וגורגיאס ופולוס זרים סיציליאנים. -> ככלל, חשוב לשים לב בדיאלוג האפלטוני אם השיחה מתנהלת מרצון או לא: במקרה הזה, היא מרצון. -{.is-warning} +!!! warning "" + ככלל, חשוב לשים לב בדיאלוג האפלטוני אם השיחה מתנהלת מרצון או לא: במקרה הזה, היא מרצון. -##גורגיאס - מהי רטוריקה? +## גורגיאס - מהי רטוריקה? פולוס מציע לסוקראטס, על מנת שירגיש בנוח על איחורו, לעשות לסוקראטס 'תצוגת תכלית'[^1]. סוקראטס מבקש לעמוד על ה*כוח*[^2] של הרטוריקה. נדמה שאינו מעריך במיוחד את פולוס, אך באמת מתעניין ברטוריקה - וכמותו גם קאליקלס, שמעוניין להיכנס לפוליטיקה. @@ -97,7 +97,7 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z [^7]: Moriou Rolithikes Eidolon - צל של חלק ממדעי המדינה. [^18]: עמ' 286 -###הבושה של גורגיאס +### הבושה של גורגיאס גורגיאס הכניס את עצמו לבוץ - מצד אחד, הוא טוען שהרטוריקה היא כלי ניטרלי, שאינו טרוד בענייני צדק (אל תאשים את המורה אם המתאגרף מכה את חבריו). מצד שני, הוא אומר לסוקראטס במפורש שאם יגיע אליו תלמיד לא צודק - ילמד אותו. סוקראטס מציג בפני סוקראטס את הסתירה הזו, מה שמציף בושה אדירה אצל גורגיאס, שמיד יוצא מהדיון - הכיצד רטוריקן מוכשר כמו גורגיאס מסוגל לסתור את הלוגוס שהוא עצמו בנה? @@ -107,7 +107,7 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z פולוס מבצע את אותו המהלך על סוקראטס - הוא מנסה להביש אותו על המהלך שעשה לגורגיאס. --- -##פולוס - מהו הצדק? +## פולוס - מהו הצדק? פולוס דורש מסוקראטס תשובה - מהי *לדעתו* הרטוריקה? סוקראטס משיב שכשם שהבישול הוא לבריאות (התעמלות, רפואה), וכשם שהסופיסטיקה היא לחקיקה ולשיפוט, הרטוריקה אינה אלא חנופה לדברים של הנפש. @@ -123,8 +123,8 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z כאן מוצג לנו לראשונה *הפרדוקס הסוקראטי של המוסר* - מוטב שלא לעשות רע, איך אם עושים רע - מוטב להיענש עליו. סוקראטס טוען כי אומלל הוא האדם שחוטא ואינו נענש. -> ברגע שמקבלים את ההנחה לפיה מה שטוב לנפש אינו תמיד מה שטוב לגוף, המהלך הסוקראטי *תקף לחלוטין* -{.is-info} +!!! info "" + ברגע שמקבלים את ההנחה לפיה מה שטוב לנפש אינו תמיד מה שטוב לגוף, המהלך הסוקראטי *תקף לחלוטין* הטענה הזו מקוממת את פולוס - הכיצד, הוא טוען, אדם שנענש קשות על מעשיו (ומדגים זאת בעינויים) מאושר מזה שחטא ואינו נתפס? @@ -141,7 +141,7 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z > השאלה שצפה בדיון עם פולוס היא שאלה פילוסופית רבת משקל: מהיכן מגיעה המשיכה הטבעית שלנו למה שטוב מוסרית (שאינו בהכרח המועיל), והרתיעה ממה שרע? מה זה אומר עלינו? -##קאליקלס - הצדק הטבעי +## קאליקלס - הצדק הטבעי כאן נכנס קאליקלס - המארח - לדיון. מיד ניכרת התדרדרות ביחסו של קאליקלס לסוקראטס. קאליקלס מזהה מיד את השאלה האמיתית שבדיון - ***מהם החיים הטובים?*** אם טענתו של סוקראטס נכונה, אומר קאליקלס בזעם, הרי שאנחנו עושים את ההיפך מן הראוי כל חיינו. @@ -152,8 +152,8 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z - קאליקלס הוא בעל שפה גלויה[^9] - קאליקלס וסוקראטס שניהם בעלי אהבה[^10] - של סוקראטס לפילוסופיה ולמאהב שלו (מסתבר), וקאליקלס לעם ולמאהב שלו[^11]. -> כאן חשוב לשים לב למי אתונאי ומי לא - קאליקלס, אתונאי בפתח החיים הפוליטים, בעל יכולת לשלוט ולשנות, בניגוד לרטוריקה ולסופיסטיקה חסרות המשקל. -{.is-info} +!!! info "" + כאן חשוב לשים לב למי אתונאי ומי לא - קאליקלס, אתונאי בפתח החיים הפוליטים, בעל יכולת לשלוט ולשנות, בניגוד לרטוריקה ולסופיסטיקה חסרות המשקל. קאליקלס מאשים את סוקראטס שהוא מוביל את העם שולל[^12] על ידי משחקי מילים, ופורט על מיתרי הבושה שלהם (בתמצית: סוקראטס משחק מלוכלך). הבושה בעיני קאליקלס מצטיירת פה כ*Nomos* - תוצר של החברה ולא של טבע האדם. לאחר האשמה זו, קאליקלס חושף בפני סוקראטס מה *הוא* חושב שהצדק, לפי הטבע. קאליקלס מניח כאן הנחת יסוד סופיסטית - הצדק והטבע מנוגדים. @@ -164,8 +164,8 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z ניכרת עוצמתו של טיעון זה ששותל אפלטון בפיו של יריב מר של הפילוסופיה. הפילוסופיה, אומר קאליקלס, אינה יכולה להיות יותר מעיסוק זמני, והעיסוק בה כבגיר פסול - בעולם המעשי, הוא אינו יודע להתנהל, חסר ניסיון - חלש. ולפי הטבע, החלש הוא המגונה. החוכמה, כפי שמגדיר אותה קאליקלס, היא מעשית - לא עיונית. -> המלצה: [*המלחמה הפלפונסית*](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית) - תיעוד היסטורי של מלחמת ספרטה-אתונה בעל משמעות פילוסופית. -{.success} +!!! success "" + המלצה: [*המלחמה הפלפונסית*](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית) - תיעוד היסטורי של מלחמת ספרטה-אתונה בעל משמעות פילוסופית. > החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^17] diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון.md index 847e9eb5..e8191ba8 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון.md @@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z --- -> [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_7_(meno)_(1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_8_(meno_ii).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/meno_(hebrew).pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(1).pdf), [2](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(2).pdf), [3](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(3).pdf), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/מנון.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_7_(meno)_(1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_8_(meno_ii).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/meno_(hebrew).pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(1).pdf), [2](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(2).pdf), [3](/פילוסופיה/יוונית/platos_meno_(3).pdf), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/מנון.docx) -##רקע +## רקע [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטוני) תוהה עם המצביא היווני מנון על טיב הסגולה הטובה בכך ששואל אותו מהי. בדיאלוג זה, אחרי [האישום הדרמטי מול סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה#האישומים), אפלטון חושף בפנינו את היומיום הסוקראטי. סוקראטס דן עם מנון, מצביא יווני, על הסגולה הטובה [^1]. -> יש להישמר מפירוש מוסרי לArete - ביוונית הכוונה היא למימוש הטוב של תכלית. גם למכונית מרוץ יש Arete (לנסוע מהר), וגם לאדמת אתונה (להניב מזון), וזורק דיסקוסים (לזרוק דיסקוסים) - הכוונה היא למצוינות הבסיסית. -{.is-warning} +!!! warning "" + יש להישמר מפירוש מוסרי לArete - ביוונית הכוונה היא למימוש הטוב של תכלית. גם למכונית מרוץ יש Arete (לנסוע מהר), וגם לאדמת אתונה (להניב מזון), וזורק דיסקוסים (לזרוק דיסקוסים) - הכוונה היא למצוינות הבסיסית. סוקראטס מנסה, יחד עם מנון, לעמוד על הסגולה הטובה של האדם - *מה הופך אדם לכזה המממש את תכליתו באופן הטוב ביותר?*. הדיון מתעורר במידה רבה עם הגעת הסופיסטים, הטוענים ללמד את הסגולה הטובה בשכר. בעולם היווני יש ארבע סגולות טובות - יישוב דעת, אומץ הלב. צדיקות ושיקול הדעת[^2]. -##מנון - מהי סגולה טובה? +## מנון - מהי סגולה טובה? מנון[^3] מביע פליאה מול שאלתו של סוקראטס על טיב הסגולה הטובה - הכיצד אחזור לאתונה ואומר להם שהאיש החכם ביותר אינו יודע מהי הסגולה הטובה? הוא שואל אותו שאלה חריפה - האם לא היית כאן כשגורגיאס בא? @@ -27,14 +27,14 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z בהקבלה לדבורים, סוקראטס שואל את מנון שאלה פשוטה - כפי שהדבורים הינן כולן דברים, למרות ששונות במינן, בצורתן ובגודלן - מהי הסגולה הטובה, המייחדת את כל הסגולות הטובות (של הגברים, נשים, ילדים וזקנים).סוקראטס שואל ל *Hen Ti Eidos* - צורה אחת ויחידה [^4]. -> יש להיזהר מלערבב את המשמעות היומיומית של המילה אידאה (רעיון, אידיאל) - **ה*אידאה* אינה בראש שלנו - אלא במושא עליו אנו מדברים** (במקרה הזה, בדבורה). הTi Estin הוא הדבר שמאפשר לנו לזהות בכל דבורה שהיא דבורה. -{.is-warning} +!!! warning "" + יש להיזהר מלערבב את המשמעות היומיומית של המילה אידאה (רעיון, אידיאל) - **ה*אידאה* אינה בראש שלנו - אלא במושא עליו אנו מדברים** (במקרה הזה, בדבורה). הTi Estin הוא הדבר שמאפשר לנו לזהות בכל דבורה שהיא דבורה. סוקראטס מנסה ללא הרף לגרור את מנון לאותה האידאה - למורת רוחו של מנון. הוא מבקש ממנו **להיזכר** במה היא הסגולה הטובה עצמה - האידאה שלה. מנון טוען שזוהי היכולת לשלוט (*Archein*) בבני האדם (*Anthropos*). זוהי אמנם התקדמות - מנון מציב תשובה אחת - אך היא אינה מספקת את סוקראטס משום שאינה מקיפה. אך כיצד שולטים בבני האדם? - מנון משיב שבצדק, וכך שוב נקלע לאותה הסוגיה. -> המלצה: [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf) - מאמר פילוסופי. -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf) - מאמר פילוסופי. > תמיד מגיעים אנחנו אל הריבוי, אך אל-נא \[תנהג כך\]. אלא, כיוון שלריבוי זה אתה קורא בשאם אחד וטוען שאין בריבוי אף פרט שאינו צורה[^5], אפילו כמדובר בדבר והיפוכו - **מה הוא זה התופס את העגול לא פחות מהישר** - זה שאתה קורא לו "צורה" וטוען שמבחינת היותו צורה, אין מותר העגול מן הישר? @@ -67,8 +67,8 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z מנון מכיר בחוסר האונים שלו כפי שנחשף. אינספור פעמים דיברתי על הסגולה הטובה, אומר מנון, אך כעת הותרת אותי משותק - במצב של *Aporia*[^6] - היעדר אמצעים. מנון מכיר בכך שאינו מכיר מה היא הסגולה הטובה. -> שימו לחרב המרחפת מעל ראשו של סוקראטס - אם תמשיך כך, אומר מנון, יאסרו אותך. רמז לגורלו של סוקראטס קיים בכל הדיאלוגים האפלטוניים. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לחרב המרחפת מעל ראשו של סוקראטס - אם תמשיך כך, אומר מנון, יאסרו אותך. רמז לגורלו של סוקראטס קיים בכל הדיאלוגים האפלטוניים. מנון שואל את סוקראטס כיצד אמורים הם לדעת מה היא הסגולה הטובה - אם הם אינם יודעים מה לחפש. זהו ה**פרדוקס של מנון** - אם אתה יודע טיב משהו מהו, אין טעם לחפשו; אך אם אינך יודע מהו, הכיצד ניתן לחפש אותו? ^מזכיר^ ^את^ ^ה'לא^ ^הווה'^ ^של^ ^פארמנידס^ כל למידה, איפוא, מניחה היכרות כלשהי מושא אותה למידה - אך כיצד מסבירים היכרות כזו? @@ -80,8 +80,8 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z [^5]: schema - צורה גיאומטרית, *הגבול של גוף כלשהו* כהגדרת אפלטון [^6]: *Poros* - אמצעי. -###מהי ידיעה? -####למידה כהיזכרות +### מהי ידיעה? +#### למידה כהיזכרות בחלק זה של הדיאלוג, מתקשה אפלטון לעמוד על טיבה של הלמידה. הוא פונה כאן למיתוס - סתירה לכאורה של האופי הפילוסופי (הישענות על הסבר תבוני). אך לעיתים גם הפילוסופיה מתקשה להגיע להסברים בלוגוס גרידא, ואז פונה היא למיתוסים. המיתוס שפונה אליו אפלטון ^431^ הוא שהנשמה האנושית בת אלמוות, ולכן כבר יודעת הכל ועצם הלמידה [^7] היא היזכרות מחדש [^8]. משפט המפתח בפסקה זו הוא ש*כל הטבע ממוצא אחד הוא*[^9]. אולם המיתוס הזה אינו עונה על שאלתו הבסיסית של מנון - בשלב מסוים, הנשמה רכשה את הידע הזה. כיצד? @@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z אותה התכונה של הנפש האלמותית שמאפשרת לה לעמוד על המארג המרכיב את העולם היא השכל[^11] - שעצם מהותו היא פתיחות לצורה של הדברים. אפלטון מדמה את התכונה הזו לעין, או לחלון, של הנפש. -####איך מתרחשת הלמידה והידיעה? +#### איך מתרחשת הלמידה והידיעה? התיאור היומיומי של תהליך הלמידה הוא בערך כזה: `תפיסה חושית של הדבורה -> התנסות בתכונותיה של הדבורה -> רכישת השם 'דבורה' -> **אני יודע מה זה דבורה!!**` @@ -101,22 +101,22 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z ילד קטן יתפוס מה זה 'שולחן', ברגע שישמע מהו מספר פעמים בודדות. הוריו יזכירו שולחן עץ מרובע בביתם, ולמחרת יראה שולחן ברזל גדול - ומיד יידע שזה שולחן, עוד לפני שמסוגל אפילו לדבר. באותו המובן, פועל השכל של הילד - הוא נחשף שוב לאידאה שהוא כבר מכיר ותופס אותה. בצורה כזו, הלמידה היא מעיין למידה לאחור של התהליך הזה דווקא - הילד יודע שולחן מהו, ומקשר את השפה לאידאה. -####הנער של מנון +#### הנער של מנון מנון מבקש מסוקראטס תצוגה [^12], וסוקראטס מסכים. מנון מבקש מאחד מבני לוויותו להגיע - מה שמסביר גם את העלבון שחש - אנו למדים לראשונה שהשיחה מתרחשת מול רבים. הנחות היסוד של תצוגת התכלית הזו הן: 1. הדרכה או הכוונה של סוקראטס משמעה שהנער אינו יודע מעצמו, אלא למד מסוקראטס (קרי - סוקראטס שתל בו את התשובה) 2. היעדר הדרכה או הכוונה משמע שהנער יודע מעצמו, ומכיוון שלא קיבל מעולם חינוך, הרי שלמד בגלגול קודם. -> ר' דוגמא בתרגומים\בויקיפדיה אודות הצורה והפתרון של הנער וסוקראטס -{.is-info} +!!! info "" + ר' דוגמא בתרגומים\בויקיפדיה אודות הצורה והפתרון של הנער וסוקראטס סוקראטס מוביל את הנער הן לטעויות והן לפתרונות, ומכאן קשה להשיב לשאלה אם הנער למד או נזכר - הדבר תלוי בהלך נפשו. הנער, בניגוד למנון, מוכן להודות שאינו יודע, ומראה את נכונותו ללמוד. נדמה שהנער מוכפף להכרח המתמטי בבעיות שמובל אליהן - ובעצם כך נדמה שהלמידה נעשית ממנו, גם אם סוקראטס מוביל אותו. את היכולת הזו להכפיף את עצמו ללוגוס הוא אינו למד מאף אחד, והיא טמונה באנושיות שבו - נצחי. -> במובן כלשהו, עצם נוכחותה של היכולת הזו, של האנושיות הזו, הופכת את הנער לבן חורין - הוא מוכן לקבל את התשובה כפי שהיא, ומוכן ללמוד, בניגוד למנון ששעון על ההיגיון שלו. זהו חלק מהותי מהתפיסה האנושית של אפלטון. -{.is-warning} +!!! warning "" + במובן כלשהו, עצם נוכחותה של היכולת הזו, של האנושיות הזו, הופכת את הנער לבן חורין - הוא מוכן לקבל את התשובה כפי שהיא, ומוכן ללמוד, בניגוד למנון ששעון על ההיגיון שלו. זהו חלק מהותי מהתפיסה האנושית של אפלטון. [^7]: *Mathesis* - למידה [^8]: *Anamnesis* - היזכרות מחדש (תחילית ה*Ana* משמעותו מחדש) @@ -125,27 +125,27 @@ dateCreated: 2023-02-15T13:02:57.233Z [^11]: *Nous* - שכל [^12]: *Epideixis* - תצוגה בסגנון הסופיסטי (דוגמת רטוריקה באולימפיאדה). -##אניטוס - מהי הסברה? +## אניטוס - מהי הסברה? אניטוס, אתונאי עשיר ובעל השפעה, מייצג בעיני אפלטון את ה-*דוקסה* האתונאית - אדם מוכר ואהוב באתונה שמסכימה על כך שקיבל חינוך טוב. סוקראטס מתגרה במנון בשאלתו על לימוד הסגולה הטובה ^עמ'^ ^446^ (הכיצד ניתן להגדירה כללמוד אם אין מורים ואין תלמידים?) במטרה לגרור את אניטוס לדיון. ההנחה היא שהסגולה הטובה שקולה ל-*טכנה* - כשם שניתן ללמוד לפסל מפסל או לנגן ממוזיקאי, ניתן ללמוד סגולה טובה ממי שבעל אותו ה-*טכנה*. סוקראטס - יריבם של הסופיסטים - מציע את הסופיסטים כבעלי אותו הטכנה, וככה גורר את אניטוס, נזעם, לדיון. אניטוס מוחה על הצגת הסופיסטים כמורים לסגולה הטובה - למרות שסוקראטס מוכיח אותו על כח שאינו למד עמם מעולם. חרף חוסר הידיעה הזו, ניכר כי אניטוס מתנגד לסופיסטים משום שהם סותרים את המסורת האתונאית לפיה ההורים (ובפרט האבות) הם אלו שמחנכים את ילדיהם לסגולה טובה. לעומת טענה זו, סוקראטס מציג לא מעט דוגמאות לאזרחים אתונאים המוסכמים על הכל כבעלי הסגולה הטובה, שלהם ילדים חסרי סגולה טובה. -> אניטוס, כמו מנון, שוב מאיים על סוקראטס - הרחב התלויה מעל ראשו. -{.is-warning} +!!! warning "" + אניטוס, כמו מנון, שוב מאיים על סוקראטס - הרחב התלויה מעל ראשו. ההשלכה הנרמזת קשה - משום שאיש מבני אתונה אינו יודע סגולה טובה מהי, אולי אתונה - כאומה, כפוליס - אינה בעלת סגולה טובה? חשוב לשים לב שבדומה למנון, אניטוס אינו מוטרד מטיבה של הסגולה הטובה, אלא רק שלאתונה יש אותה. מה ששלנו, אומר אניטוס, הוא טוב, משום שהוא שלנו ואנחנו צודקים. -###הסברה הטובה +### הסברה הטובה סוקראטס ומנון מגיעים למסקנה שהאתנואים מובילים את העיר עם *אאודוקסיה*[^13] - הסברה הטובה *ומוניטין*. אם אתה נראה כבעל ידיעה, הרי שזה מספיק להנהיג מדינה. הסברה הטובה, איפוא, אינה מספקת עבור הפילוסופיה - עבר בהחלט מספיקה עבור הפוליטיקה. [^13]: *Eudoxia* - שכל ישר\מוניטין -##מסקנה - מהי הסגולה הטובה? +## מסקנה - מהי הסגולה הטובה? המסקנה של סוקראטס אנטיקלימאטית. הסגולה הטובה היא מתנה מן האלים, ואלו שניחנו בה אינם יודעים מהי ומהיכן הגיע. סוקראטס מבקש ממנון לשכנע גם את אניטוס, כדי שתביע תועלת לאתונאים. אלפטון בדיאלוג הזה תוהה על טיבה של הסגולה הטובה, ומציב אותה כנושא ראוי למחקר - אך לא עם האנשים האלה. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md index 94809773..3945c40e 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md @@ -7,9 +7,9 @@ tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונ editor: markdown dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z --- +!!! info "" + [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/המשתה_(דברי_היכרות).docx) [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_12_(symposium_1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_13_(symposium_2).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/symposium.pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(2).pdf) -> [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/המשתה_(דברי_היכרות).docx) [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_12_(symposium_1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_13_(symposium_2).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/symposium.pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(2).pdf) -{.is-info} *המשתה* עוסק באהבה[^1] - ובפרט, ב*ארוס*[^2]. *המשתה* הוא הדיאלוג האפלטוני היחיד ששמו הוא לפי האירוע - שכאן משחק תפקיד מרכזי. בסביבה משוחררת זו, נראה אמרות ומעשים שאינם תואמים את אופי הדוברים בדרך כלל - סוקראטס לא ידבר כפי שמדבר בשוק, או מול חבר מושבעים עוין. @@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z סוקראטס מדבר על הארוס בצורה כמעט מיסטית - ומשום שכה קשה להעביר דברים כאלו ישירות, סביר להניח שסוקראטס בחר שלא להעביר זאת ישירות. אותו חבר של אפולודרוס שואל מה התרחש בסעודה[^4] ההיא - מה שמתקשר להאשמה המאוחרת יותר שסוקראטס משחית את הנוער. הסעודה מתקיימת ב416 לפנה"ס, עם זכיית אגתון בתחרות המחזות בפסטיבל בכלל-אתונאי, ומלחמת אתונה-ספרטה. -##הדמויות +## הדמויות - פיידרוס - צעיר אתונאי עשיר ונאה - פאוסניאס - רטוריקן בגיל העמידה - אריקסימאכוס - רופא מפורסם עם קשרים פוליטים ענפים והיכרות עם הקדם-סוקראטים @@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z - אלקיבייאדיס - מצביא רב עוצמה, מאהבו של סוקראטס. אוגר רציני. אלקיביאדיס הוא זה שהצית את הארוס היווני לכיבוש סיציליה, אסם התבואה של העולם היווני העתיק ורעיון יוצא דופן בהיבריס שלו. -##רקע +## רקע ערב הפלישה לסיציליה, מישהו חילל (דמיינו איך) פסלים של האל הרמס ברחבי אתונה, מעשה שזעזע את האתונאים. כמו כן, מישהו פרסם את הטקסים הסודיים של הכת באלואסיס[^5]. מאוחר יותר התברר שאלקיביאדיס הוא זה שעשה את זה - ערק לספרטאים כדי לחמוק מעונש - ערק חזרה לאתונה ותפס את השלטון - ולבסוף ערק לפרסים, ומת בטורקיה. משום שסודות אלו צפים במהלך המשתה, מתרחשת שרשרת המסירה הסבוכה הזו - לא נשמע דברים כאלה ישירות מסוקראטס. @@ -41,35 +41,36 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z כשנכנס, אגאתון יורה את הירייה הראשונה בויכוח בין המשוררים לפילוסופים, בדוגמא קלאסית לאירוניה סוקראטית. אגאתון מציף את ההיבריס של סוקראטס, וכולם יושבים לאכול. כך מתחיל הויכוח הרציני אודות מי יודע מה היא החוכמה - הפילוסוף, או המשורר הטוען שאת החוכמה אנחנו מייצרים. > שים לב לסדר הישיבה במשתה - בדרך כלל מעיד על סדר השותים, וכאן - על סדר הדוברים. -> שים לב גם למי יכולים לשתות, ומי לא. -{.is-warning} + +!!! warning "" + שים לב גם למי יכולים לשתות, ומי לא. אלו המסובים שאינם שתיינים, הם גם פחות ארוטיים - שלושת הנואמים הראשונים הם מקטגוריה זו. לעומתם, השתיינים (קרי: הפילוסופים והמשוררים), אירוטיים בהרבה - והנאום שלהם נותן לוגוס מעמיק יותר לאל ארוס. -##רומנטיקה בין החבר'ה +## רומנטיקה בין החבר'ה הדוברים כולם היו קשורים בפרשיות אהבה אחד עם השני בקשר אוהב > אהוב (אריקסימאכוס > פיידוס, פאוסאניאס > אגאתון, אלקיביאדיס > סוקראטס). לגבי אריסטופאנס קיימת עמימות. ההומוסקסואליות הייתה נפוצה בקרב האליטה היוונית - גברים בני חורין - על אף שאינה הייתה מותרת בחוק. אפלטון אינו תומך או מגנה בתופעה - אלא שואף להבין אותה כדי ללמוד ממנה משהו על היפה ועל הנפש. כל האנשים האלה הם בעלי משפחות ביוון, שם המשפחה הייתה חובה אזרחית - אך לא שם נמצאת התשוקה. משום שיחסים הומוסקסואלים לא מעורבים בחובה זו, היו משוחררים וקשורים בארוס. ליחסים אלו היה גוון אנטי-נשי מובהק, שלא כמו התפיסה היום. ביחסים אלו בהכרח היה אוהב - גבר מבוגר יותר - וגם אהוב - צעיר נאה, ופאסיבי. -##תחרות הנאומים +## תחרות הנאומים אריקסימאכוס מציע לנאום במקום לשתות, וסוקראטס - באופן מוזר - קופץ על ההצעה, בטענה שהוא אינו מבין בדבר *מלבד הארוטיקה* (סוקראטס המכוער, כן? אמרנו). הם מחליטים יחדיו להלל את האל ארוס. [^1]: ביוונית יש הרבה מילים לאהבה, לרבות *Filia, Agape, Storge* - אהבת אחים ורעות, אהבה המשוחררת מתשוקה, אהבת הורים וילדים, בהתאמה. -###נאומו של פיידרוס +### נאומו של פיידרוס פיידרוס מציב את ארוס כאל הותיק ביותר, ומבצע את הקישור המסורתי בין הישן לטוב. בזכות ארוס, אומר פיידרוס, אנו עושים מעשים אדירים - אין אנו רוצים לבצע מעשים מגונים או מבישים ליד האוהבים שלנו. פיידרוס מדגיש את תפקידו של האוהב - כמו למשל נכונותו למות למען האהוב. נכונותו של האהוב למות למען האוהב נתפסת לכן כמעשה נשגב בהרבה בעיניי האלים. האוהב מונע מתוך שיגעון מסוים[^7]. חשוב לשים כאן לב לכך שהנמוך מטרים את הגבוה - פיידרוס השטחי עולה על סוגיה שסוקראטס ידון בה בנאומו. -###פאוסאוניאס +### פאוסאוניאס פאוסאוניאס מציג לעומתו של פיידרוס את עמדת האוהב, ומנסה להגן על המנהג היווני לפיו גברים מבוגרים יותר אוהבים נערים צעירים (*לפני* הופעת הזקן - קטינים). תופעה זו הייתה אסורה לפי חוק וזעזעה כל מי שבא איתה במגע מחוץ לעולם היווני, אך הייתה נפוצה ומוכרת. הוא עושה זאת על ידי הפרדת הארוס לשניים - ארוס שמיימי[^8], וארוס של הכלל[^9] - שהוא 'מקלקל את המסיבה'. פאוסאוניאס מבקש לעמוד על הפרדה זו, ומבצע אבחנה בין העובדות (המעשים בלבד) לערך שלהם (ערכים) - הוא טוען שמעשים, בפני עצמם, הם לא יפים או שפלים - אלא הצורה שבה נעשים. פסואוניאס מנסה להציג את החוק האתונאי כזה שאוסר רק פדופיליה מן הארוס של הכלל - שמטרתה הנאה גופנית בכלל - ומציב משוכות גבוהות לפדופילים האורניים, שמחפשים קשר לדבר קבוע (הנפש). -###אריקסימאכוס +### אריקסימאכוס איש יבש עם חוש הומור של כרוב. הפסקול של נאומו המפוצץ של אריקסימאכוס הם השיהוקים של אריסטופאנס. אריקסימאכוס מבסס תחילה את הרפואה כ'בקיאות בארוטיקה של הגוף' - הוא נותן הסבר מכני לחלוטין.למרות הצלצול החלול של נאום זה, הוא מקשר בין שתי חוליות חשובות - בין החומר עצמו לטכניקה^ר'^ ^אמפדוקלס^. הטבע כשלעצמו איננו מושלם; על האדם לתעל אותו בתבונה ולהפריד בין הארוס היפה למגונה. אריקסימאכוס מייחס את הארוס ככוח כולל בקוסמוס, שהביטוי שלו הוא הארוס שאנחנו חווים. גם בהסבר יבשושי זה, ניכר הארוס בשאיפתו ההיברית של אריקסימאכוס - היומרה לשלוט בטבע. @@ -79,7 +80,7 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z --- -###אריסטופאנס +### אריסטופאנס הרעיון בבסיס נאומו של אריסטופאנס הוא פשוט - היינו פעם שלמים, כעת אנו חלוקים, ובחיפוש אחר החצי השני. > קודם כל עליכם ללמוד מהו הטבע האנושי, ומהו שאירע לו. שלפנים לא היה טבענו כמות שהוא עכשיו, אלא שונה מזה. @@ -88,21 +89,21 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z הארוס אינו תאוות הבשר, אלא החיפוש אחר שלמות, ולכן מרגע שאדם מוצא את חציו השני מסרבים השניים להיפרד. הקשר הזה כל כך חזק שגם אם נשאל את השניים האלו מה הם מנסים להשיג אחד מהשני, יוותרו ללא תשובה. -> צאצאיו של הדור הראשון ימשיכו לחפש את אותו חצי שני, למרות שזה אינו קיים. מדכא. -{.is-warning} +!!! warning "" + צאצאיו של הדור הראשון ימשיכו לחפש את אותו חצי שני, למרות שזה אינו קיים. מדכא. התיאור המתקבל קודר למדי - הארוס הוא תחבולה של האלים, שאין לנו תשובה אליה - ואין לנו אלא לחיות עם הטבע החצוי שלנו. -###אגאתון +### אגאתון אגאתון - צעיר שטחי תחת השפעתו של גורגיאס - הוא הראשון שמקשר בין הארוס ליופי. בנאומו, מתאר את ארוס כאל יפה, המאוהב ביפה. לזקן, למכוער - אין להם ארוס, אלא רק ליפים, לבריאים ולצעירים. אגאתון ממשיך לגזור את כל הסגולות הטובות של יוון המסורתית מן הארוס: הוא האמיץ ביותר; הכובש את כולם; הצודק; המיושב בדעתו, מפאת עליונותה של התשוקה על כל שאר הדחפים; החכם. את ארוס מצייר אגאתון כמשורר[^11] - כי החוכמה היא יצירה. רק זה אשר יש בו ארוס - ביכולתו ליצור, וזה אשר יוצר - משתתף באלוהות. -##סולם האהבה +## סולם האהבה בהבלחה אירונית, סוקראטס מתחיל דווקא בחקירה. הוא חושף באמצעות טיעוניו של אגאתון עצמו שהארוס אינו אל, וגם אינו יפה - הארוס הוא מעיין מילת יחס. למה משתוקק האדם, שואל סוקראטס - למה שיש לו או למה שאין לו? התשובה, כמובן, היא למה שאין לו. כשאדם משתוקק למה שיש לו לכאורה, הוא למעשה משתוקק לכך שיישאר בעתיד. לפי הנחה זו, ארוס אינו יכול להיות יפה אם הוא משתוקק ליפה - ואם אינו יפה, הרי שאינו אל. סוקראטס חושף פרט מחייו - פגישתו בגיל צעיר עם כוהנת בשם דיוטימה, שלימדה אותו מה הוא הארוס. -> חשוב לשים לב שסוקראטס לומד מהו הארוס מאישה. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לשים לב שסוקראטס לומד מהו הארוס מאישה. סוקראטס הצעיר, בדומה להלך הקדם סוקראטי, היה דיכוטומי - ודיכוטומיות זו מרוסקת על ידי דיוטימה. יש את היפה והמכוער, החוכמה והבורות - אך גם את האמצע ביניהם, שם אנחנו נמצאים רוב הזמן, יחד עם הארוס. הארוס אינו אל - אלא דיימון [^12]. @@ -127,13 +128,13 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z מרגע שאתה שוב יורד בסולם ומדבר על היפה - אתה נותן כעת לוגוס אמיתי - ונוטל כעת חלק בנצח. -> חשוב לשים לב לתבנית בשלבים האלו - **משיכה ליפה** -> **הולדת לוגוס** -> **הפשטה** -{.is-info} +!!! info "" + חשוב לשים לב לתבנית בשלבים האלו - **משיכה ליפה** -> **הולדת לוגוס** -> **הפשטה** הארוס הוא ה*דלק הנפשי* כדי להגיע למושא האמיתי של האהבה שלנו - היפה כלשעצמו. אהבה זו - שבה האוהב והאהוב אינם מתמזגים - היא אהבה אפלטונית. גם כאן, האהוב גבוה יותר ביחס שלו לעומת האוהב - כמו שטוען פיידרוס. האהבה הגופנית אינה אלא צל דהוי של האהבה האמיתית והיחידה - הפילוסופיה. -> **האהבה** היא התשוקה לאידאה של **היופי**. -{.is-success} +!!! is-success "" + **האהבה** היא התשוקה לאידאה של **היופי**. כאן אנחנו נעצרים - ***זו הסיבה***. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md index 2b98f989..3c13dade 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md @@ -8,30 +8,30 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z --- -> [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/הפוליטאיה_(דברי_היכרות).docx), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/republic_1-2_(slides).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/republic_2-4_(slides).pptx) [מצגת (3)](/פילוסופיה/יוונית/republic_5-6_(slides).pptx) [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/הפוליטיאה.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/platosrepublictrans.bloom_text.pdf), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/פוליטאה.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/הפוליטאיה_(דברי_היכרות).docx), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/republic_1-2_(slides).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/republic_2-4_(slides).pptx) [מצגת (3)](/פילוסופיה/יוונית/republic_5-6_(slides).pptx) [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/הפוליטיאה.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/platosrepublictrans.bloom_text.pdf), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/יוונית/פוליטאה.docx) -##רקע +## רקע הפוליטאה[^1] היא הדיאלוג האפלטוני המייסד הלכה למעשה את מסורת הפילוסופיה המדינית במערב. הפוליטאה היא למשטר כמו שהצדק[^2] הוא לנפש, ועוסקת בנפש השולטת במדינה. הדיאלוג הזה, כמו רוב הדיאלוגים האפלטוניים, הוא כמו 'שואב אבק', וגורר לתוכו נושאים כמו מתמטיקה, חינוך, פסיכולוגיה ואומנויות. -> שימו לב למילה *ירדתי* בתחילת הדיאלוג -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב למילה *ירדתי* בתחילת הדיאלוג הדיאלוג מתרחש בפיראוס, הנמל של אתונה, ולא מרכז העיר כמו בדרך כלל. פיראוס הייתה מעוז המפלגה הדמוקרטית השולטת, וכמו כל עיר נמל המקום בו מייבאים אנשים, סחורות ורעיונות. הדיאלוג מתרחש בטקס הכנסת אלה חדשה לפנתיאון באתונה - האשמה שהוטחה בעבר בסוקראטס (משחית את הנוער, *מכניס אלים חדשים*). האלה היא בנדיס - אלה תראקית[^3] - וסוקראטס מתרשם מהם במידה שווה לאתונאים. סוקראטס הולך עם גלאוקון, אחיו של אפלטון בנמל, כשמגיע הנער של פולמארכוס[^4] ודורש ממנו לעצור ומהשניים להצטרף אליהם בביתו, במקום לשוב העירה כפי שתכננו. חרף האווירה החברית ביניהם, הזמנה זו ממחישה בעיה בסיסית בפוליטיקה - היא מתבססת על איזון. בעוד שפולמארכוס מאזן את הכוח והרוב, סוקראטס מייצג את החוכמה והשכנוע - והאיזון ביניהם מופר - פולמארכוס **כופה על סוקראטס** את השיחה. בעוד שסוקראטס עדיין מחפש פתח מילוט, גלאוקון מתלהב וגורר אותו עמו. -##הגדרת הצדק +## הגדרת הצדק בביתו של פולמארכוס, השניים נתקלים באביו - כפאלוס[^5]. הלה מקונן בפני סוקראטס שאינו מגיע מספיק לבקרם - משום שבזקנתו אינו יכול לעלות לאתונה, וככל שהזמן עובר פוחתת תשוקתו להנאות הגופניות וגוברת תשוקתו ללוגוס[^7]. סוקראטס משיב בגסות - *אני נהנה לדבר עם הזקנים המופלגים*[^6], משום שהם יודעים מהי הדרך המונחת לפנינו בזקנה[^8]. סוקראטס שואל את כפאלוס, שצבר את הונו לאורך חייו, מהי התועלת בכסף - שכן הוא אינו מתלהב מהממון שלו. כפאלוס משיב שהכסף מאפשר לו לנהוג בצדק. -> שימו לב: הן כפאלוס והן פולמארכוס אינם אזרחים אתונאים -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: הן כפאלוס והן פולמארכוס אינם אזרחים אתונאים -> כיצד מתיישבת ההגדרה של התשוקה לפילוסופיה ב[*משתה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) לעומת זו ב[*פיידון*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון)? -{.is-danger} +!!! danger "" + כיצד מתיישבת ההגדרה של התשוקה לפילוסופיה ב[*משתה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) לעומת זו ב[*פיידון*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון)? > כלום נגיד כך, בפשטות, שהיא אמירת אמת, והחזרת הדברים שאיש קיבל אותם מרעהו? ^עמ'^ ^164,^ ^פס'^ ^331^ @@ -40,8 +40,10 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z זוהי **ההגדרה הראשונה של הצדק** בדיאלוג, כפי שמנסח אותה סוקראטס. אלא שאם נשיב לאדם דבר-מה המזיק לו - דוגמת אדם לוקה בנפשו שמשיבים לו את נשקו - האם זהו צדק? בכך מטיל סוקראטס ספק בהגדרה הראשונה לצדק. סוקראטס מסלק את כפאלוס מהדיון באכזריות סוקראטית אופיינית - פולמארכוס מיד קופץ בראש ומתנגד להתנגדותו של סוקראטס להגדרה הראשונית לצדק, וכפאלוס פורש מיד מן הדיון מבלי לשוב. לסילוק יש משמעות סמלית - סוקראטס שובר את הדוקסה ומסלק את המסורת. אלא שכעת כדי לשלוט בדיון, כעת עליו להתמודד עם פולמארכוס. > "אם כן, להטיב עם הידידים ולהרע עם האויבים - זו צדקה?" + > "כך נראה לי." -> ^עמ'^ ^166,^ ^פס'^ ^332^ + +> *עמ'^ ^166,^ ^פס'^ ^332* זוהי ההגדרה של פולמארכוס לצדק - הגדרה יוונית קלאסית. לפי אפלטון, אין חברה *קוסמופוליטית*[^9] - הצדק הוא לעשות טוב *עם מה ששלי*. סוקראטס תוקף את ההנחה של פולמארכוס משתי זוויות: ראשית, הוא מגדיר את הצדק ל*אומנות* מסוימת. מה צדק מספק? (166) פולמארכוס משיב שהוא בן ברית נאמן במלחמה. אלא שאם צדק הוא אומנות המלחמה - האין הוא שימושי בעיתות שלום? זוהי עמדה בלתי נתפסת ביוון. פולאמרכוס מחדד ואומר שבשלום הצדק הוא מעיין הגינות בסיסית - שומר נאמן של מה שיקר (168). אלא שאם הצדק הוא אומנות - הרי שהוא ניטרלי, וניתן לעשות בו שימוש לטוב ולרע - כפי שמודגם ב*גורגיאס* - השומר הטוב על הממון יכול גם לגזול אותו. @@ -49,18 +51,19 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z ההודאה הזו מקפיצה את תארסימאכוס[^12], סופיסט המחפש לקוחות באתונה, וקופץ מיד לשיחה בזעם (176, פס' 336). המאבק בין השניים מייצג את המאבק על החברה שנוצרה - מי ישלוט בעיר. דיון זה נמשך עד סוף ספר 1 ולתוך ספר 2 - ומתדרדר לאמצעים רטוריקניים וסופיסטים. -###כניסתו של תארסימאכוס +### כניסתו של תארסימאכוס תארסימכוס מתפרץ בזעם לדיון (336) למשמע ההגדרה של פולימארכוס וסוקראטס לצדק, לפיה האדם הצדיק לא יפגע באיש לעולם. הלה דורש מסוקראטס תשובה ברורה לדינו של הצדק. כשסוקראטס מבקש מתארסימאכוס הגדרה משלו לצדק, הסופיסט דורש כסף עבור תשובתו (וגלאוקון מסכים לשלם לו). > אינני טוען כי הצדק אינו אלא תועלתו של מי שחזק יותר" -> ^337^ + +> *337* הדיאלוג הזה עולה במדרגה בדומה ל*גורגיאס* - גורגיאס, פולוס וקאליקלס כמו כפאלוס, פולמארכוס, ותארסימכוס - שניהם ההעלאה השלישית של רמת הדיון. אחת מההשערות היא שאפלטון הרגיש שלא נתן מענה די הצורך לשאלה זו ב*גורגיאס*, ולפיכך משיב כאן את קאליקלס - בדמות תארסימכוס. אותם החזקים בעיניי תארסימכוס הם השליטים, מגדירי המשטר. -> תארסימכוס מונה שיטות משטר שונות שם הגדרה זו תקפה, ומונה גם את הדמוקרטיה - שם העם, הרוב הוא הריבון - ונוצרת כאן הגדרה מעניינת לצדק. -{.is-warning} +!!! warning "" + תארסימכוס מונה שיטות משטר שונות שם הגדרה זו תקפה, ומונה גם את הדמוקרטיה - שם העם, הרוב הוא הריבון - ונוצרת כאן הגדרה מעניינת לצדק. אבל, מקשה סוקראטס - מה לגבי מצב שבו השליט, בשגיאה בשיקול דעת, חוקק חוק המזיק לו? הצדק הוא לציית לחוק - ולפגוע בחזק - או לא לציית לחוק - ולהפר את הצדק?. חשוב לציין כאן שסוקראטס לא מפריך את התועלת שבצדק. @@ -71,7 +74,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z כאן תארסימכוס מתדרדר לעלבונות אישיים, ואומר לנו כך: אם הצדק הוא אומנות, הוא אומנות כמו רעיית צאן - רועה הצאן דואג לצאן כדי שיוכל לנצל אותו אחר כך, ומפיל את הפצצה הבאה: > הצדק הוא תועלתו של החזק יותר, והעוול הוא יתרון ותועלת לעצמו -> ^344^ + +> *344* הצדק, אומר תארסימכוס, הוא טובתו של אחר - תועלתו של המושל, והנזקות של מי שמציית; העוול הוא בדיוק ההיפך - הם פועלים בטובתו של השליט, בקיפוח עצמם. @@ -86,17 +90,17 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z גם כאן, המהלך הרטורי הסוקראטי הוביל את תארסימכוס לסתירה - והלה עוזב את הדיון בבושה. -##העיר האמיתית כמשל לצדק +## העיר האמיתית כמשל לצדק בספר 2 (201), הדיון מתנהל גם עם גלאוקון[^13], ואדמנטוס[^14] - האחים של אפלטון, צעירים אתונאים עשירים המיועדים לחיים הפוליטים. סוקראטס עדיין שואף לברוח חזרה לאתונה, אלא שגלאוקון, באומץ, מבקש ממנו לשכנע אותו ואת אחיו אודותיו של הצדק, ובכך שהוא רצוי. האופי של האחים תואם את שמם - גלאוקון מתלהב ודוהר קדימה, ואדימנטוס נוקשה, מרוסן, וחמור סבר[^15]. האחים מבקשים לדעת אם הצדק טוב כשלעצמו, או שמא אנו מבצעים אותו לשם מטרה מסוימת? *האם הצדק טוב לאדם הצדיק?*. גלאוקון ממחיש את הבעיה במשל [טבעת גיגס](https://en.wikipedia.org/wiki/Ring_of_Gyges) המפורסם (359). המשל ממשיך שהצדק נסוב סביב הנראות, סביב הסברה - מרגע שאין צורך במראית העין של הצדק, בפני אדם ובפני האלים, איש לא יהיה צדיק - הצדק אינו בפיזיס[^16] של האדם, אלא בנומוס. אדימנטוס מוסיף לדבריו של גלאוקון, שאומר כי המבוגרים שמים לב כי הצדק מהולל בעקבות תוצאותיו. אלא שבתוצאות אלו ניתן לשחד את האדם ואת האלים - בקורבנות, במחילות ובטובות - ניתן 'לעשות עסקים' איתם. וכיצד, אפוא, הצדק טוב לאדם הצדיק עצמו, מחוץ לעסקים כאלו? זו ההוכחה שמבקשים האחים מסוקראטס, במסגרת החיים בפוליס (215, פס' 368). -> זוהי משימתו של סוקראטס בכל ספרי *הפוליטאה* - כאן מוקמת חברה פוליטית בדמותם של סוקראטס והאחים. -{.is-warning} +!!! warning "" + זוהי משימתו של סוקראטס בכל ספרי *הפוליטאה* - כאן מוקמת חברה פוליטית בדמותם של סוקראטס והאחים. סוקראטס מבקש לבצע חקירה זו מגדול - לבחון קודם את הצדק במדינה, ודרכו לבחון את הצדק לאדם[^17]. השלושה מייסדים בלוגוס עיר, נפרדת מאתונה - ונבחן דרכה את הצדק. העיר הראשונה שמוקמת[^18] היא עירו של אדימנטוס (216). המדינה, אומר סוקראטס, מוקמת כי אין אדם מתקיים בכוחות עצמו - הוא זקוק לאחרים. אותם אחרים משתפים פעולה, ונהיים יישוב - *פוליס*. האדם הוא מוגבל וסופי, וצרכיו ותאוותיו אינסופיים - וכאן, אומרים אפלטון ואחריו גם אריסטו - ניכר ש**האדם הוא חיה פוליטית**: הוא אינו יכול להתקיים לבד. בעיר של אדימנטוס, הטבע הוא קנה המידה: כל אחד יישא באומנות אחת, לפי כישוריו הטבעיים. -###העיר הבריאה +### העיר הבריאה העיר של אדימנטוס פשוטה וכפרית: העובדים עירומים בקיץ ולבושים די הצורך בחורף; ישנים באוהלים; אוכלים לחם ומזון פשוט; אוכלים על האדמה; חובשים זרים ומהללים את האלים; מתקיימים כפי יכולתם, לא מתרבים מעבר ליכולתם, לא אוכלים בשר ולא יוצאים למלחמה. עיר זו מכונה בפי סוקראטס *העיר האמיתית* - *העיר הבריאה* - המאופיינת בפשטות מירבית ובצניעות. @@ -107,7 +111,7 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z > "ואיננו קובעים כלל וכלל אם דבר רע הוא המלחמה או אם טוב..." ^עמ'^ ^223,^ ^פס'^ ^373^ -###"כלבים פילוסופיים?!" +### "כלבים פילוסופיים?!" המלחמה מוצבת כאן כחלק בלתי-נפרד מהטבע האנושי - זה מלא תאוות, ואלו גוררות [מלחמות](/כלליים/מלחמה/יוון) - בין כל הערים, ובכל החברות האנושיות. כל חברה אנושית, אפוא, נבנית בפשע כלשהו, על חורבות חברה אחרת. המלחמה הזו מביאה עמה גם גיבורי מלחמה, העושים מעל ומעבר לנדרש - אנו חוצים את גבול ההכרח ונכנסים גם לסוגיית החינוך: החיילים הללו אמורים לעשות מה שאיש אינו רוצה - להרוג ולהיהרג - וצריך לחנך אותם לעשות כן. @@ -117,16 +121,18 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z סוקראטס מתאר אותו כמיטב המסורת האתונאית - התעמלות[^22] ומוזיקה[^23]. אותו חינוך, אומר סוקראטס לאדימאנטוס, כרוך בהכרח בצנזורה קשה (376) החל מגיל ינקות. באגדות שיינתנו לאותם הילדים, האלים מתוארים כפשוטים, ומושלמים - המורכבות האנושית, יחד עם הרגשות השליליים, מופשטת מהם - חתירה לאידאות. ההפשטה הזו גוזלת לחלוטין מהאומנויות את החופש שלהן, מהלך שאדימנטוס - קשוח יותר ואירוטי פחות מאחיו - מוכן לעשות. > הדיון בעמודים הבאים חורה וקשה: כדאי לקרוא אותו מנקודת מבט של מייסדי העיר, ולא כצעירים תושבי העיר שאנו כיום + > (גירוש מהעיר - 395) -> (חוקי המוזיקה - 424) -{.is-warning} + +!!! warning "" + (חוקי המוזיקה - 424) גם ההתעמלות הגופנית שמקבלים השומרים עוסקת בויסות חלקים בנפש (411-) - מציאת האיזון הנכון בין הצד הרך בנפש לצד הקשה. כמו כן, על מנת שיגנו על העיר, השומרים צריכים לזהות את רצונם הפרטי עם רצונו של הכלל (412) - אין די בחינוך נפשו של השומר היחיד. -> ר' גם: *Kallipolis* - המבנה של העיר (במצגת) -{.success} +!!! success "" + ר' גם: *Kallipolis* - המבנה של העיר (במצגת) רצונו של הכלל חיוני לשמירת שלמותה של העיר - אילו השליטים והשומרים, לכל הפחות, לא יזהו את עצמם עם ה*פוליטאה*, מגיעה הפלגנות - *המחלה הפוליטית* - המעידה על סופה הקרב של העיר. אמנם הקשר שלנו ל*פוליס* טבעי, כפי שעמדנו עליו קודם, אך סוקראטס טוען כי אין בטבע הזה די כדי לשמר את המבנה של העיר; נדרש מבנה נוסף, הכרוך בשקר - *השקר האצילי* (414). סוקראטס מתאר את משל 'אמא אדמה', לפיה תושבי העיר נולדו מתוך האדמה שהם שוכנים בה, ולפיכך עליהם לראות בה אמם ומחנכתם[^24]. @@ -136,10 +142,10 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z גם בטבע הפוליטי וגם בשקר האצילי אין די בלשמר את מבנה העיר. סוקראטס מבקש גם לשלול מהמעמד השומר כל רכוש, ולכפות עליהם חיים קיבוציים לחלוטין - ומהמעמד הפועל, מבקש לשלול כל עודף רכוש. הרכוש הוא פתח ליחידנות ולהשחתה שבכוחם לפרום את המארג החברתי של העיר. -> שימו לב: אדימנטוס מאפשר בנקל לחלוק גם משפחות (נשים וילדים) במעמדות השומרים והשולטים, מה שייתבטא בהמשך הפוליטאה(423) -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: אדימנטוס מאפשר בנקל לחלוק גם משפחות (נשים וילדים) במעמדות השומרים והשולטים, מה שייתבטא בהמשך הפוליטאה(423) -##העיר האמיתית כמשל לנפש +## העיר האמיתית כמשל לנפש משעמדו על המעמדות בעיר, השלושה מחפשים את המעמדות בנפש. סוקראטס מתחיל בלמנות את ארבעת הסגולות (427) היווניות: צדק, שוויון דעת, אומץ לב והחוכמה: את החוכמה מגדיר סוקראטס כעצה טובה[^25] בניהול ענייני הכלל; את אומץ הלב הוא מגדיר כיכולת לדבוק בדעה השולטת בכל מצב; יישוב הדעת[^26] מגדיר כסדר הנכון של כל חלקי העיר, בו מקבלים עליהם כולם את שלטון התבונה; וכעת, נותרים רק עם הצדק (432). את הצדק מגדירים בכך ש*כל אחד עוסק בשלו*, **על פי טבעו ומעמדו בעיר** - חזרה כמעט מוחלטת ל'עיר הבריאה' שתוארה קודם לכן. ההגדרה הזו כמעט ריקה מתוכן, במיוחד לאור המהלך האדיר שהתנהל עד כה. @@ -149,8 +155,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z - *Thymos* - עוז הרוח (החלק *ה*פוליטי בנפש, לפי אפלטון, החלק בנו שמתחמם בכעס, לפי הומרוס) - המקביל לשומרים - *To Epithymetikon* - החלק המתאווה - המקביל לפועלים -> להגדרה הזו יש גם אינטואיציה מודרנית: בביטוי "תשלוט בעצמך!" למשל, אנו מבקשים לצוות על חלק אחד בנפש לשלוט בחלק אחר. -{.is-info} +!!! info "" + להגדרה הזו יש גם אינטואיציה מודרנית: בביטוי "תשלוט בעצמך!" למשל, אנו מבקשים לצוות על חלק אחד בנפש לשלוט בחלק אחר. ה*Thymos* הוא החלק המעורר את חמתו של גלאוקון מששומע שיאכלו על הרצפה; החלק המעורר בושה; החלק שמבקש חיים מסוג מסוים. ה*Thymos* לא משחק תפקיד בעירו הראשונה של אדימנטוס - ובמידה רבה אחראי לכך שאינה מחזיקה מהעמד. @@ -158,7 +164,7 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z לכאורה, סוקראטס קיים כאן את הבטחתו לגאוקון ואדימנטוס: העיר האמיתית עונה על כל הדרישות שלהם, והמבנה שלה מקביל למבנה הנפש. אלא שישנו מתח הולך וגובר בין העיר לנפש, כפי שנחקור בספרים הבאים (442). -###"חוק הנשים" ותא המשפחה +### "חוק הנשים" ותא המשפחה בספר 5 (448) ניכרת התחלה מחדש של התהליך, בכוחנות שמפגין פולימארכוס עם אדימנטוס. השניים מאשימים את סוקראטס שהבליג על חלוקת *הכל* - לרבות הנשים והתא המשפחתי. כעת, ניתן את הדעת לתפקידה של המשפחה בפוליטאה, ועל היחס המתבקש בין שני המינים - מה היחס בין המשפחה לבין המדינה? האם המדינה היא כמעיין משפחה, או שמא המדינה מגבילה ומרסנת את המשפחה? @@ -178,7 +184,7 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z נדמה כאן כי הדיאלוג אינו באמת מתכון מעשי, אלא ניסוי מחשבתי קיצוני; כדי להקים את העיר המושלמת, הצודקת, יידרש שוויון מוחלט, גם בין המינים; אותו שוויון ייגבה מחיר כבד (יימחק את האישה במובן מסוים, לפי גלאוקון), וכרוך בהפעלת כוח מאסיבי. -###פילוסופים שליטים (ומי הם?) +### פילוסופים שליטים (ומי הם?) כאן גולש הדיון ליחסים הבינלאומיים והמלחמות של העיר (473), וסוקראטס אומר, בסייג רב ולאחר שגלאוקון לוחץ עליו, אומר את אמרתו המפורסמת ביותר - האושר הפרטי והאושר הציבורי דורש את שלטון הפילוסופיים בעיר[^32]. כאן נדמה, למרות דיון *הכלבים הפילוסופיים*, שאנו לא יודעים עד הסוף מי הוא בכלל הפילוסוף - וכאן הדיון זולג מחוץ לאופק הפוליטי המוכר לאחים (474). סוקראטס מגדיר בפנינו תחילה את הפילוסוף כזה שאוהב את כל הלמידה מתוך אהבתו ותאוותו לחוכמה - עמדה שהתבטאה ב*משתה*. אלא שתחת הגדרה זו, אומר גלאוקון, נופלים 'פילוסופים רבים ומשונים' - אוהבי המוזיקה, התיאטרון, וכל בעלי תחביב חזק אחר - האם אלו יכולים לשלוט על העיר? סוקראטס מסייג בכך שמגדיר את הפילוסוף כזה שמושא אהבתו הוא *האמת*: רוב בני האדם אוהבים לראות דברים יפים, אך רובם לא אוהבים כלל את השאלה *מהו היפה?*. הפילוסוף הוא זה שנפשו לא מאפשרת לו להפסיק לחתור לכיוון אותה האמת. זה אשר לא בוער בו רצון כזה, *אהבת החוכמה*, אינו מנסה לחדור מבעד לסברה ולחפש את האמת (476). @@ -193,13 +199,13 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z (משל האוניה) -##בעיית הטבע והחינוך הפילוסופי +## בעיית הטבע והחינוך הפילוסופי אותו השליט יצטרך מצד אחד להיות אמיץ לב, נחוש וזריז, אך בעל יכולת למידה יוצאת דופן (504), וצדק. אלא שיש מה שעולה על כל הסגולות האלה, ועל הצדק - עבורו הקרבנו עד כה את הכל! - משום שאלו סגולות המוניות. הסגולה העולה על כל אלה, אומר סוקראטס, היא ***החוכמה***. מהי, איפוא, אותה חוכמה? מהו המושא שלה? כאן אנו שוברים את האופק הפוליטי המוכר וצוללים לשיח חדש לחלוטין. -###משל השמש +### משל השמש מעל הצדק, ומעל כל האידאות האחרות, ניצב מושאה של החוכמה - **הטוב**: הנעלה על כל דבר אחר, והמקור לדיוק בכל דבר אחר. את אותו הטוב קשה ביותר לתאר - נסו למשל להבדיל בין תענוגות 'טובות' לכאלו שאינן טובות. סוקראטס מציב את הטוב (505) בבסיס התועלת של כל פעולותינו בעולם. בעוד שלעומת התכונות אחרות אנו מסוגלים להסתפק במראית עין (של היפה, של הצודק, וכדומה), בטוב איננו מסתפקים בדבר זולת הטוב ביותר: סוקראטס סבור שהטוב הפרטני אינו מחזיק מים - רק הטוב המוחלט, אליו כולנו שואפים. @@ -207,37 +213,37 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z את התחום הנראה מתאר סוקראטס כמגיע מהשמש - המספקת את כל התנאים בכדי לראות. העין, באמצעותה אנו רואים, דומה במידה מסוימת לשמש - הנותנת את הנראות לצבע, ואת כוח הראייה לעין. סוקראטס מקביל יחס אנאלוגי זה לתחום המושכל - זהו היחס בין הטוב לשכל (508). כשם שהעין אינה יכולה לפעול בהיעדר השמש המעניקה לה את הכוח לראייה, השכל יכול לתפוס משהו רק בכוח ההכרה שמעניק לו הטוב. הטוב הוא מה שנותן למושכל [^35] את ההוויה והאמת, ומאציל את השלמות (למעשה, הטוב *הוא* אידאת השלמות - כל דבר מושלם לוקח בה חלק) לכל האידאות, ומעניק לשכל את הכוח להבחין בה. -> למה החיים טובים? למה ראוי לחיות אותם? אפלטון רומז שהתשובה היא משום שהחוכמה אפשרית בהם; היא העונג שאנו מחפשים בכל המעשים האחרים. זוהי ההכרה שמאפשר הטוב, והפילוסופיה, ברודפה את החוכמה, מצדיקה את הקיום. -{.is-warning} +!!! warning "" + למה החיים טובים? למה ראוי לחיות אותם? אפלטון רומז שהתשובה היא משום שהחוכמה אפשרית בהם; היא העונג שאנו מחפשים בכל המעשים האחרים. זוהי ההכרה שמאפשר הטוב, והפילוסופיה, ברודפה את החוכמה, מצדיקה את הקיום. מה קורה, איפוא, כשהנפש מנסה לדעת? -###משל הקו המחולק +### משל הקו המחולק סוקראטס מציג זאת ב**משל הקו המחולק**(509) - הוא מבקש מגלאוקון לצייר קו, ולחלקו לשניים[^36]: התחום המושכל והתחום הנראה. הוא מחלק כל תחום לשני חלקים נוספים. את התחום הנראה מחלק ל'צלמים'[^37] ו'כוח הדימיון'[^38] המקביל לו. אלו מייצגים את הפרטים המוחשיים בעולם[^39] והאמונה[^40]. אלא שכאן נשאלת השאלה - מה מייצג את הקרבה הבלתי אמצעית הזו בינינו לבין הפרטים המוחשים בעולם? כאן אנו פונים לתחום המושכל (510) את הפרטים המוחשיים בעולם אנו מסוגלים להפוך לישיים מתמטיים[^41] מדויקים (דוגמת המשולש הצולע של אנדי, המייצג את *המשולש כלשעצמו*). סוקראטס מדגים זאת (523) בדוגמת *שלושת האצבעות*. כל אחד מהחושים שלנו מעביר לנו מידע סותר: בין מה שקשיח (העצם) ולרך (העור), היחס והנראות, אך אנחנו מבדילים בין כל המידע הזה בכוח נפשי אחר: יש חלק קשה וחלק רך, חלק גדול וחלק קטן - אנו עושים אבחנה, חיבור, חיסור ועוד בכל תפיסה מעבר לתפיסה החושית ובכך תופסים *מונדות* שכליות. -> הצלמים הם מושא כח הדימיון, והפרטים המוחשיים הם מושאה של האמונה. -{.info} +!!! info "" + הצלמים הם מושא כח הדימיון, והפרטים המוחשיים הם מושאה של האמונה. את החשיבה המתמטית הזו, דרכה אנו תופסים את הישים, מכנה סוקראטס כ*חשיבה מושגית*[^42]. אלא שחשיבה זו עדיין תלויה בתמונות ובייצוגים, ועדיין מתייחסת למושאים שלה כמו היפותזות, ואינה חוקרת אותם. למשל, החשיבה המדויקת הזו מבצעת פעולות מתמטיות - אך לא שואלת *מהו* מספר, או מה זה *להיות* מספר (הדבר כשלעצמו): היא מניחה שכולנו יודעים מה הוא. לכן אנו זקוקים לחלק נוסף, הכרוך במאמץ נפשי אדיר - המאמץ האחרון של הארוס הפילוסופי. -> הישיים המתמטיים הם מושאה של המחשבה -{.info} +!!! info "" + הישיים המתמטיים הם מושאה של המחשבה זוהי ההכרה השכלית[^43], שמושאן הן הצורות[^44] (511). החשיבה הפילוסופית המלאה (*דיאלקטיקה*) כפי שסוקראטס מאפיין אותה היא זו שתופסת את ראשית הדברים וכל מה שמשתלשל ממנה - והיחס בין כל הדברים האלה. ידע פילוסופי *מלא* הוא לא *תלוש הקשר* - הוא תופס את העולם במלוא הקשרו - הלוגוס כשלעצמו. רק כאן נסגר לבסוף הפער בין הלוגוס שלנו, במובן החשיבה, ללוגוס של העולם - סדר הדברים בקוסמוס. זוהי ההגדרה האפלטונית לחוכמה: לתפוס את הראשית של הכל יחד עם אותו הכל. -> הצורות הן מושאן של ההכרה השכלית. -{.info} +!!! info "" + הצורות הן מושאן של ההכרה השכלית. אבל האם תפיסה כזו מוחלטת אפשרית בכלל? נדמה כי אפלטון סבור שלא - לפחות לא בחיים האלה. אלא שאנו חווים הבזקים, כמו ברק, של התפיסה הזו - והעונג באלו כה עצום, שאפלטון סבור שדי בו להצדיק את החיים. -###משל המערה +### משל המערה סוקראטס מציג משל על הטבע שלנו והחינוך שלנו, המפורסם מכתבי אפלטון ואולי אף בעולם העתיק. המשל פונה לאדם באשר הוא אדם - לא ליוונים, או לגברים, או כל דבר אחר (512). @@ -261,12 +267,12 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z אותו אסיר אינו ישוב למערה; אלא שזה מה שאנו עושים בהמליכנו פילוסוף - אנו מכריחים אותו לחזור למערה, ועושים לו עוול. החיים המאושרים באמת לפילוסוף, הם פילוסופיה; השבתו לעולם הפוליטי הוא אי צדק נורא, אומר גלאוקון. וכעת, למרות כל מה שהקרבנו כדי להקים את העיר הנדמית לנו הצודקת ביותר - היא אינה כזו כלל. -> אין פתרון אמיתי לבעיה הפוליטית. כדי שהעיר תהיה צודקת, החוכמה צריכה לשלוט; אך החוכמה אינה רוצה לשלוט, וההמונים אינם מעוניינים בשלטונה. העיר הצודקת ביותר אינה אלא חלום שלא יכול להתגשם. -{.is-danger} +!!! danger "" + אין פתרון אמיתי לבעיה הפוליטית. כדי שהעיר תהיה צודקת, החוכמה צריכה לשלוט; אך החוכמה אינה רוצה לשלוט, וההמונים אינם מעוניינים בשלטונה. העיר הצודקת ביותר אינה אלא חלום שלא יכול להתגשם. -> ר' גם - [החלון של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#החלון-של-אפלטון) (תיאיטיטוס) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם - [החלון של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#החלון-של-אפלטון) (תיאיטיטוס) [^1]: *Politea* - המשטר (כמו *Polis* - עיר, *Polites* - אזרח, *Politike* - פוליטיקה) [^2]: *Dikaiosyne* - הכוונה למצב נפשי, ממנו נובע הצדק diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון.md index 732bc344..b8ab196d 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_11_(phaedo).pptx), [טקסט באנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(1).pdf), [2](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(2).pdf), [3](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(3).pdf), [טקסט בעברית](/פילוסופיה/יוונית/phaedo_(hebrew).pdf), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/207130253(5).docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_11_(phaedo).pptx), [טקסט באנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(1).pdf), [2](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(2).pdf), [3](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(3).pdf), [טקסט בעברית](/פילוסופיה/יוונית/phaedo_(hebrew).pdf), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/207130253(5).docx) -##המסע הסוקראטי אחר ה'סיבה' +## המסע הסוקראטי אחר ה'סיבה' בכלאו של סוקראטס, תלמידיו מביעים תמיהה מסוימת ללהט שלו לעזוב את העולם. אם האלים הציבו אותנו בעולם הזה, לשרת את תכליותיהם, והאלים הם אדונים טובים, מדוע דווקא הפילוסוף ישאף לעזוב את עמדתו זו ולהשתחרר ממנה, בידיעה שמוטב לו להישאר עם אדון טוב? > Moriatur anima mea mortem philosophorum @@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z [^6]: השכל *Nous* עורך את הכל *Diakosmon panton* וסיבת הכל *panton aitios*. [^7]: *Hypothesis* - כלי הסברי, נקודת התחלה, קרקע מוצקה שממנה אפשר להמשיך -##מדוע הפילוסוף אינו נרגש מן המוות? +## מדוע הפילוסוף אינו נרגש מן המוות? סוקראטס מדבר עם סימיאס, שהציף את השאלה הזו, ומגן על שאיפתו במהלך שמתחיל כך - "אלו המחוברים לפילוסופיה בדרך הנכונה, אינם מקדישים עצמם לדבר זולת המיתה ולהיות מתים" ^64A^. הגוף, על חושיו, מטעה: הראייה והשמיעה כוזבות, ושאר החושים הנחותים להם ודאי כוזבים עד כן. לכן, בחפשה את מה ש*ישנו* (is), הנשמה שואפת להיפטר מהגוף, מכאוביו וצרכיו בחיפוש תבוני זה. אין בכוחו של הגוף לתפוס דברים ש*ישנם* - דוגמת הצודק, היפה, החזק - למרות שאלו דברים שישנם. הגוף ברצונותיו גורם למלחמות ושולל את הזמן לפילוסופיה ולו בדרישתו הקבועה למזון. בתהליך שחרורה מהגוף, בכוחה של הנפש לשבור את המגבלה הזו של הגוף, המונעת ממנה לראות *משהו* בטהרתו. תהליך פרידה זה הוא המוות - ומשום שאין זה ראוי שהטהור יתערבב עם זה שאינו טהור, הוא נפרד מן החיים^?^. @@ -63,14 +63,14 @@ dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z משום שהוא משוכנע שגם *שם* ימצא רעים טובים ואדונים טובים, ולאור תהליך זה, סוקראטס אינו מתרגש למוות הקרב. -##נצחיות הנפש +## נצחיות הנפש בשלב הזה, קיבס נכנס לשיחה, ומציב בפני סוקראטס שאלה נוספת - כיצד נוכל לדעת שהנשמה אכן שורדת את הגוף, ולא מתפזרת כאפר ברוח? ^70A^ מול טיעון זה, סוקראטס טוען שלכל הדברים יש ניגוד שהם נובעים ממנו - הגדול, היה פעם קטן; הצדק, בהכרח נובע מהאי צדק; מה שחם, ממה שהיה קר; ערות, משינה, ושינה מערות. באותו האופן, מה שמת - חייב שיתרחש מולו התהליך ההופכי. כשם שמה שחי נהיה מת - הרי שמה שמת בהכרח חייב להיות חי^71^. אילו תהליך הופכי זה לא היה מתרחש, העולם היה כקו ישר, במגמה מתמדת לכיוון אחד - דוגמת אנדימיון. אילו דברים אלו מלכתחילה לא היו נפרדים מהם, העולם היה ככאוס המערבולת של אנאקסאגוראס^72^. --- -###הלמידה כהיזכרות - עדות לנצחיות הנפש +### הלמידה כהיזכרות - עדות לנצחיות הנפש קיבס מעלה שוב את הטיעון הסוקראטי לפיו [הלמידה היא רק היזכרות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות), כעדות לנצחיותה של הנשמה. ההיזכרות יכולה להיות לדבר דומה - מי שראה את סימיאס, עלול להיזכר בקיבס. אך מי שראה את סימיאס - עלול להיזכר גם בסימיאס. אותה היזכרות, מאותו המושא, יכולה להביע דברים שונים. בצורה זו, בכוחנו להיזכר בדברים דוגמת שוויון - הן שזה *שווין* (דוגמת אבנים שוות בגודלן) והן שזה ***שוויון*** - השווה המוחלט^73^. @@ -86,14 +86,14 @@ dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z > 81..86 - מדוע נפש הפילוסוף נצחית, והאחרות פחות -##הנפש כ'כיוון' +## הנפש כ'כיוון' סימיאס משווה את נפש האדם להרמוניה מנבל - ההרמוניה, כמו הנפש, היא בלתי נראית, נצחית. אולם אם שוברים את הנבל, או קורעים את מיתריו - היא כלה. האם אין זה אפשרי שהנפש - גם בהיותה נצחית - היא מעיין 'כיוון' (Tuning) של הגוף, ותיכלה יחד איתו? -##האם הנפש יכולה להיכלות? +## האם הנפש יכולה להיכלות? קיבס מושל את הנפש לאדם התופר בגדים, ואת הגוף לבגד שאותו התופר. האדם עילאי, ועמיד ונצחי בהרבה מהבגד, אך ישנה האפשרות שימות, והבגד ישרוד אותו. האין זה אפשרי שהנפש - גם בהיותה נצחית - בסופו של דבר תיכלה לפני הגוף, בתהליך הלידות והמיתות הרבות שעברה? כדי לענות על שאלה קשה זו, סוקראטס עוצר - עדות לרמת עומק חדשה בדיון - וקובע כי על מנת לדעת האם הנפש יכולה להיות דבר שכלה, עלינו לעמוד על הכיליון והבריאה בכלל - והוא עושה זאת תוך תיאור של מסלול חייו הפילוסופיים. -##הסיבה האמיתית +## הסיבה האמיתית בהיותו צעיר, סוקראטס הסתפק בהסברים ברורים לסיבה שבגינה דברים נבראים, כלים, וישנם כפי שהם. האדם גדל משום שאוכל ושותה; אדם אחר גדול ממשנהו בראש מפאת הבדל זה; ואחד ועוד אחד הם שניים משום שמוסיפים ביניהם. אלא שהתחוור לו במהרה שאין בכוחו של הסבר זה, נחלתם של ההוגים הקדם סוקראטיים, לתאר את סיבתם של הדברים - אלא רק לספק את האמצעי. כשמחברים אחד לאחד אחר - נהיים שניים. האם האחד שלו מתווסף האחר נהיה לשניים, או שמה האחד הנוסף? מה בגורלו של האחד האחר? הכיצד זה עולה על הדעת שמן האחד - הראשוני והאי זוגי - נוצר השניים - הזוגי והבלתי ראשוני? ואיך - בסתירה מוחלטת - השניים נוצר גם כשמקרבים אחד לאחד, אך גם כשחוצים אחד? @@ -102,10 +102,10 @@ dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z סיבה דוגמת זו סוקראטס מקווה למצוא בהגותו של אנאקסאגוראס, משום שזה דיבר על *השכל* (Nous). בכוחו של אותו שכל לספק הסבר תבוני - האחד הוא כפי שהוא, ונוסף לשניים כך, משום שזהו הסדר (Logos) **הטוב ביותר** לדברים. אילו נדע לעמוד על מהו אותו הטוב ביותר, בהכרח נדע גם את הגרוע ביותר, ללא סתירות - ונדע לתת את הסיבה לדברים. אלא שאנאקסאגוראס לא מספק הסבר זה, ונופל חזרה להסבר חומרי. -###האידאה +### האידאה במשט השני במסעו, סוקראטס הוגה את רעיון ה*אידאות* - היפה יפה הוא, משום שיש בו מן **היופי**; רק דבר מה שיש בו מן ***היופי***, הוא היפה. כך גם לגבי שוויון, וצדק, והגדול והקטן. שני אבנים שוות, למשל, הן 'שוות' - בגודלן, בצורתן, וכדומה. אך אותו שוויון אינו אלא צל חיוור של **השוויון**, ונחות ממנו. את אותו ***שיוויון*** אין בכוחו של הגוף לתפוס לעולם, אך אנו מכירים בו - מנצחיותה של הנפש. אנו מסוגלים להיזכר בו, כפי שבכוחנו להיזכר בדמותו של סימיאס הנופלת בהכרח מסימיאס, משום שהנפש יודעת אותו. כך, עמדנו גם על נצחיותה של הנפש, וגם על הסיבה לדברים - דבר שהוא גדול, זה משום שיש בו מן **הגודל**, והצודק, מה שיש בו מן **הצדק**, וכך הלאה. -> המהלך העיקרי כאן הוא *היפוך* קשר הסיבה והתוצאה - השתיים אינו שתיים משום שהוא עשוי מאחד ואחד - הוא עשוי מאחד ואחד משום שהוא שניים. -{.is-info} \ No newline at end of file +!!! info "" + המהלך העיקרי כאן הוא *היפוך* קשר הסיבה והתוצאה - השתיים אינו שתיים משום שהוא עשוי מאחד ואחד - הוא עשוי מאחד ואחד משום שהוא שניים. \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md index 6468ce54..f67ba734 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md @@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z - מיילס[^4], בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות[^5], ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית[^6]. ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם [המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^14]. -- [הגל]() אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת. +- [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת. האמנם? @@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z > Socrates: Well, this is the very point about which I'm perplexed, and I'm incapable of grasping it adequately by myself, whatever knowledge is. can we really say it? > -> ^p.7^ +> *p.7* כשאנחנו יודעים ידיעה גיאומטרית, למשל, האישיות שלנו לא משחקת תפקיד - הדבר שיודע הוא משהו אחר. מה זה הדבר הזה? יש לו מזג? אופי רגשי? צורה? מה יש שם בכלל לראות, כשהשכל[^9] מסתכל על עצמו? @@ -78,7 +78,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z ה*תיאיטיטוס* הוא עוף מוזר; הוא מתחיל כדיאלוג מוצג, ומתחלף איפושהו באמצע לדיאלוג מסופר. > Euclides: Here's the book, Terpsion. And I wrote the speech down on these terms, not with Socrates narrating them to me as he did, but with Socrates conversing with those with whom he said he conversed. He said they were the geometer Theodorus and Theatetus. In order that the narrations between the speeches might not cause trouble (*pragmata*) in the writing, whenever either Socrates spoke about himself, for example, "And I said" or "And I spoke", or in turn about whoever answered, "He consented" or "He refused to agree", it's for these reasons that I removed things of this sore and wrote as if he were conversing with them. -> ^p.4, 143b^ + +> *p.4, 143b* למעשה, אאוקלידס[^15] מצהיר פה בפה מלא שערך את הדיאלוג. בדיאלוג מסופר, המספר הוא כל-יכול; הוא יכול לתאר בפנינו תחושות פנימיות שלא ניתן להעביר בדיאלוג מוצג, לפעמים שאפילו הדמויות עצמן לא יודעות. העריכה פה, אפוא, היא **מאוד מאוד חשובה**[^16]. @@ -110,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z בדיאלוג מוצגים מגוון רחב של תחומים - אבל נשאלת השאלה: האם הם *ידע*? מהו בכלל *ידע*? המתמטיקה, אנו מסכימים, היא *ידע* - מה יכולה הידיעה להיות אם לא מתמטיקה? הדיאלוג עוסק בנטייה של אנשי מקצוע לראות את העולם מבעד לעדשה שלהם - הפילוסוף רואה את הפילוסופיה בעדשה פילוסופית. איך תיאודורוס, שאינו פילוסוף, תופס את חברו סוקראטס - מחוץ לעדשה הפילוסופית? הוא בוודאי חושב שהוא *קצת wierdo* - כמו [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי). -לפתיח יש כמה תפקידים חשובים: הוא מציג את הנושאים שיידונו בדיאלוג, את הדמיויות, ואת המסגרת - ואפילו לרמוז על הנושאים *שלא* יידונו בדיאלוג, אבל נושאים השלכות על התוכן שלו. ב[משתה], למשל, מוזכר [המסע לסיציליה של אלקיביאדס, וחילול הפסלים](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית). +לפתיח יש כמה תפקידים חשובים: הוא מציג את הנושאים שיידונו בדיאלוג, את הדמיויות, ואת המסגרת - ואפילו לרמוז על הנושאים *שלא* יידונו בדיאלוג, אבל נושאים השלכות על התוכן שלו. ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), למשל, מוזכר [המסע לסיציליה של אלקיביאדס, וחילול הפסלים](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית). התיאיטיוס הוא דיאלוג דרמטי, וכאמור - עובר ממוצג למסופר, וערוך. @@ -129,8 +130,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z נושא נוסף הוא ה*פלא*[^19]. הפלא הוא נושא חשוב בדיאלוג: עצם זה שהדמויות נפגשות בכלל זה פלא, תיאיטיטוס עצמו הוא פלא[^27], וכמובן, הפילוסופיה היא סוג של פלא. *פלא* מוזכר רק בפתיחה שבע פעמים. -> שימו לב לנושא ש*לא* מופיע בתחילת הדיאלוג - המתמטיקה! -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב לנושא ש*לא* מופיע בתחילת הדיאלוג - המתמטיקה! הפליאה של הפתיח טרפיון ואאוקלידוס מוצאים אחד את השני מציפה נושא נוסף - **איך בכלל מכירים משהו, ואיך מכירים את עצמנו?**[^22] - אבל הוא לא מתקדם בדיאלוג. @@ -181,8 +182,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z תיאיטיטוס נמצא במעיין מאבק - יש לו רעיון תקוע בראש, והוא אינו מצליח להביא אותו לכדי שלמות, לכדי ביטוי. כאן נכנס אחד המשלים הכי יפים ומפורסמים של סוקראטס. -> [מאמר - הדוגמה המתמטית ב*תיאיטיטוס*](/burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מאמר - הדוגמה המתמטית ב*תיאיטיטוס*](/burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf) ### סוקראטס כמיילדת @@ -232,6 +233,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z ברעיונות, כמו בילדים, יש משהו משלנו. אנחנו מושקעים בהם במאה אחוז, ונגבה אותם באופן מלא, ויהי מה. כאן היא חשיבותו של סוקראטס כמיילדת מוזרה כזו, שתקטול רעיונות לא אמיתיים - > The courage to attack your own convictions- that's courage! + > *ניטשה* סוקראטס מזכיר את המילה *אל* לעיתים תכופות בדיאלוג. הוא מבקש לטעון שהוא, כמו האל, אינו צר עין, ואינו מסתיר מתיאיטיטוס את האמת - ולכן, שלא יכעס עליו אם הוא קוטל את הרעיון שלו (150E). סוקראטס מחקה כך את האל[^50] @@ -249,6 +251,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception אנחנו נראה שהגדרה זו נולדה מתוך *שכחת הידע האישי שלו*, ו*שכחת הידע המקצועי שלו*. ב148E, תיאיטיטוס מתאר כיצד אינו מצליח להגיע לידיעה. הוא אומר ש - > I don't know, Socrates, what, however, I've experienced I say + > p.11, para. 148E תיאיטיטוס מכיר בפער מסוים בין מה שהוא יודע ומה שהוא חווה. אבל ההגדרה שהוא נותן *עכשיו* עומדת בניגוד גמור לפער הזה! @@ -272,8 +275,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception ### הזיהוי עם פרוטאגורס ב152, חושף סוקראטס את ההגדרה של תיאיטיטוס כ[זו של פרוטאגורס](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref15) - *האדם הוא קנה המידה* של כל הדברים. הוא מכביר לזהות את האמרה הזו כתורתו של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), שמגובה במשורר הומרוס. מאיפה מגיעה הקפיצה הזו? למה סוקראטס בונה את המגדל הזה ומטיח אותו בתיאיטיטוס? -> מ30,000 רגל - הקפיצה הזו היא חלק מההולדה הסוקראטית - להכניס את תיאיטיטוס ל*Aporia*. -{.is-info} +!!! info "" + מ30,000 רגל - הקפיצה הזו היא חלק מההולדה הסוקראטית - להכניס את תיאיטיטוס ל*Aporia*. הוא מנסה לשאול את תיאיטיטוס - *כיצד משהו יכול להיות אחד*? מתמטיקאי *אמור* לדעת את זה. סוקראטס מראה ש*אפשר* להיות מתמטיקאי גדול מאוד, בלי לדעת בכלל - מה הוא אחד? בכך, היא חורגת מהפילוסופיה; היא אינה מודעת לעצמה. @@ -297,7 +300,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception הודאות הזו גובה מחיר כבד - הידיעה *פרטנית לחלוטין* - כל אחד מאיתנו תקוע בראש שלו, וזהו. תיאיטיטוס עיוור למחיר הזה, שסביר שלא יוכל לסבול - אתם עם המתמטיקה שלכם, ואני עם המתמטיקה שלי. -###הזיהוי עם היראקליטוס +### הזיהוי עם היראקליטוס אם הידע הוא פרטני, נשאלת השאלה - מי אנחנו? תיאיטיטוס רוצה ודאות מוחלטת[^58], ועכשיו סוקראטס גובה ממנו את המחיר. @@ -337,11 +340,12 @@ appears, knowledge is nothing else than perception היראקליטוס, ובמיוחד פרוטאגורס, לא מבדילים בין חשיבה לתפיסה חושית. פרוטאגורס מוכן ללכת רחוק יותר מתיאיטיטוס - הוא מסכים לדחות כל אחדות, ותיאיטיטוס לא. -####ביטול אחדות האני +#### ביטול אחדות האני (155C) ואיך זה יכול להיות, אומר סוקראטס, שבינואר אני יותר גבוה מתיאיטיטוס, ובאוגוסט אני כבר נמוך יותר - למרות שלא קרה לי שום דבר?[^63] כאן תיאיטיטוס נכנס ל*אפוריה*; איך אנחנו שומרים על זהותנו תוך כדי שינוי? זו השאלה שהציתה את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) לחקירה שלו ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה), [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה) וכמובן ה[אתיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה). את אריסטו, הפלא הזה שולח עד לאל, כדי להסביר קביעות בתוך השוני; סוקראטס בוחר מצידו בכיוון ההפוך. > For nothing else \[wonder\] is the begining of philosophy + > *155D* (155E) סוקראטס מתריע מתיאיטיטוס שאיש לא יקשיב[^68], ומציג את העמדה החומרנית: מה שיש הוא מה שאנחנו יכולים לחוש. תיאיטיטוס, כמתמטיקאי, בוודאי אינו דוגל בעמדה הזו, ששוללת את עצמה מיד: היא הרי טענה, וטענות לא ניתן להחזיק (פיזית). @@ -349,12 +353,14 @@ appears, knowledge is nothing else than perception (156A) אבל, המתנגדים האחרים מתוחכמים יותר, אומר סוקראטס, והם אומרים - *הכל בתנועה*[^64]. מה שיש בעולם, הם אומרים, זו זרימה משני סוגים - זרימה שיכולה ליצור, וזרימה אחרת שמעוצבת - *טבע טובע וטבע טבוע*[^65]. שום דבר אינו עומד בעצמו[^66]. > Nothing is itself by itself + > *157A* #### ביטול אחדות השפה והיומיום סוקראטס דורש להסיר מהשפה את ה**להיות** (be) - אין *להיות*, יש רק *להתהוות*, להיהפך. איך אפשר להתייחס לדבר כאילו הוא בעצמו, עצמאי? כל דבר הוא כמו בועת המים על פני הים - מתנפץ ונעלם ברגע. > "Be" must be removed from everywhere + > *157B* תיאיטיטוס אינו משוכנע שסוקראטס מדבר ברצינות (157C). סוקראטס משיב שהוא אינו אלא המיילדת, ושואל - האם העמדה מרצה אותו? תיאיטיטוס, למרות רתיעה מסוימת, מסכים; אולי אין דבר כמו *טוב*, ו*יפה*, אלא רק זרימה. הוא לא מוטרד מכך במיוחד - אבל הוא לא שם לב שגם המתמטיקה נופלת בפח - המתמטיקה לשיטתו גם היא טובה ויפה; אם אין טוב ויפה, למה בכלל לטרוח עם מתמטיקה? @@ -385,8 +391,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception זה כמובן מצית את תיאודורוס ותיאיטיטוס - -> *רק רגע אחד, חבר - **אנחנו** המומחים!* -{.warning} +!!! warning "" + *רק רגע אחד, חבר - **אנחנו** המומחים!* פתאום, הגיאומטריקן הגדול והמתמטיקאי הגדול מוכנים לנטוש את הילד - ותיאיאטיטוס מטיל ספק. עם עוד קצת דחיפה, סוקראטס יכל לגרום לו לנטוש את העמדה שלו - אבל הוא נותן לתיאיטיטוס עמדה - *אתה צעיר מדי, הבהלתי אותך*; פרוטאגורס היה מגן על העמדה שלו. סוקראטס בוחר לשחק את התפקיד הזה - ומגן על העמדה של פרוטאגורס בחירוף נפש. @@ -398,8 +404,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception ואם כבר אתה בא להפריך אותה, תביא *הוכחה מחייבת* - לא לרלורים על הסתברות או על האלים. *אוי ואבוי! מה יקרה אם נגלה שאנחנו לא יותר חכמים מחזירים?* ככה אתה מפריך את העמדה שלי? -> אבל אם *כל אדם הוא קנה המידה* - מה הטעם בכלל בטיעונים והוכחות? אם כל אחד הוא קנה המידה, אין לנו איך לפנות למשהו שלישי - השיח בינינו הוא רק מאבק! -{.is-warning} +!!! warning "" + אבל אם *כל אדם הוא קנה המידה* - מה הטעם בכלל בטיעונים והוכחות? אם כל אחד הוא קנה המידה, אין לנו איך לפנות למשהו שלישי - השיח בינינו הוא רק מאבק! בתגובה, סוקראטס מציג שלושה טיעונים "לוגיים" בכדי להקשות על העמדה של פרוטאגוראס @@ -430,14 +436,14 @@ appears, knowledge is nothing else than perception נכון, אין אחידות, אין חוק סתירה, אין זיכרון - אבל יש עדיין חוכמה, אומר פרוטאגוראס. אבל, חוכמה קשורה לא *לאמת*, אלא *כוח* - הכוח לשנות את מה שמופיע לאחר בתודעה מ*רע* ל*טוב* (על פי השיפוט של מי שמשנה את העמדה). האדם החכם **can make** good things appear[^74]. -> אנדי מושל את זה לסיפור של [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) על אחיו, הרופא; אחיו יודע רפואה, אבל הוא לא יצליח לשכנע את המטופל לשתות תרופה מרה. גורגיאס, הרטוריקן, כן מצליח - אז מי יודע רפואה? **חוכמה** היא **עשייה** בתפיסה הסופיסטית, שמציג כאן שוב פרוטאגוראס. -{.is-info} +!!! info "" + אנדי מושל את זה לסיפור של [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) על אחיו, הרופא; אחיו יודע רפואה, אבל הוא לא יצליח לשכנע את המטופל לשתות תרופה מרה. גורגיאס, הרטוריקן, כן מצליח - אז מי יודע רפואה? **חוכמה** היא **עשייה** בתפיסה הסופיסטית, שמציג כאן שוב פרוטאגוראס. אם תנהג ככה *גם אתה*, מטיף פרוטאגוראס לסוקראטס, הפילוסופיה שלך תתקדם גם היא - בעשייה, ולא בהרהור[^74]. -> פרוטאגוראס טוען כאן - כמו סוקראטס והפילוסופים - להיות רופא של הנפש; אבל, ההבנה שלהם של *מהי נפש* מאוד שונה - ולכן הם מצויים בתחרות מאוד קשה. -{.is-warning} +!!! warning "" + פרוטאגוראס טוען כאן - כמו סוקראטס והפילוסופים - להיות רופא של הנפש; אבל, ההבנה שלהם של *מהי נפש* מאוד שונה - ולכן הם מצויים בתחרות מאוד קשה. ### תיאודורוס - הסופיסט והמתמטיקאי @@ -455,7 +461,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception אם אדם חולה, הוא לא חושב שהוא קנה המידה; הוא רץ לרופא. כשצריך להגן על העיר, האזרחים לא חושבים שהם קנה המידה; הם רצים לגנרלים. במצבים האלה, הם חושבים שהם *לא* קנה המידה, אבל הם *כן* קנה המידה - אז הם *לא* קנה המידה! זוהי הפרכה כמותית. -####פרוטאגוראס המעודן +#### פרוטאגוראס המעודן סוקראטס מנסה לרכך את העמדה הפרוטאגוראית. (172) אולי רק בדבר הצודק, הלא-צודק, הקדוש והבלתי-קדוש, דברים שאי אפשר למדוד, האדם הוא קנה המידה, אבל בעניינים כמותיים - הגנה, בריאות, כסף - יש מומחים. הרי אף אחד לא מסכים לגבי פוליטיקה, או יופי, או צדק; אולי *בהם* כל אחד הוא קנה המידה? @@ -482,14 +488,15 @@ appears, knowledge is nothing else than perception אלו שמשוחחים בפילוסופיה בענייני תועלת, אומר סוקראטס, יהיו נלעגים - בבתי המשפט ובחרה. אך אלו שידונו ב*פנאי*, לא יסבלו כך. סוקראטס מבחין בין שני סוגי אנשים - הפילוסופים, וה*Dikani Koi* - העסקנים, עורכי הדין. -> סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ועד [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל. -{.is-info} +!!! info "" + סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ועד [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל. אבל הפנאי שנדרש לכך - אין אותו בכלל לסוקראטס; האישומים כנגדו כבר החלו, לקראת משפטו ב*[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה)*. > הנאום של פרוטאגוראס מטאפיזי לגמרי; למה סוקראטס מתעקש להשוות לעורכי דין? פרוטאגוראס אומר, באחד מהרסיסים שלו, שמטרתו *להפוך את הלוגוס החלש לחזק, ואת הלוגוס החלש לחזק* - ומי עושה את זה? -> בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?* -{.is-warning} + +!!! warning "" + בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?* (174) עורכי הדין האלו, אומר סוקראטס, הם ערמומיים, חכמים, כפופים כאלה, ועבדים לשעון המשפט[^76]. הפילוסוף, מנגד, לא יודע בכלל איך להגיע לכיכר העיר. הוא לא יודע שום דבר על העיר, ועל תושביה - למי יש אדמה, מי מיוחס; הוא כל כך לא יודע, שהוא אפילו לא יודע שהוא לא יודע. הוא נופל, כמו [תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים#תאלס), לבור המים. הוא כל כך תקוע בשמיים ובכוכבים, שהוא אינו יודע מה מתחת לרגליו; הוא כל עסוק בטבע האדם, שהוא לא יודע מי האדם שהוא השכן שלו[^77]. אדם כזה, בבית המשפט, יהיה מגוחך לגמרי. @@ -534,8 +541,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception תיאיטיטוס משיב את אחת מתשובותיו היפות בדיאלוג (185E): שום כלי שכזה לא מגיע להוויה - אלא הנשמה עצמה, דרך עצמה, מתבוננת[^83] בדברים האלו - ההוויה, האחדות, הריבוי. והנה תיאיטיטוס מבין סוף סוף על ההבדל בין חשיבה לבין חישה - הרי לנו פעולה חשיבת מובחנת לגמרי מהחושים. העין כעין לא רואה הקשר, יחסים, אחדות: הדברים האלו הכרחיים לתפיסת המציאות שלנו. -> ידיעה עד כה נראתה לנו, ולכל הפילוסופיה הקדם-סוקראטיית, היא העדר ההבחנה הזו בין **חישה** ל**חשיבה**; חשיבה היא לא פעולה שקשורה ביש גופני כזה או אחר[^84]. -{.info} +!!! info "" + ידיעה עד כה נראתה לנו, ולכל הפילוסופיה הקדם-סוקראטיית, היא העדר ההבחנה הזו בין **חישה** ל**חשיבה**; חשיבה היא לא פעולה שקשורה ביש גופני כזה או אחר[^84]. הידיעה נראתה לנו עד כה כמשהו נשגב, מיסטי - לפתע סוקראטס גורר אותה למטה, כמשהו מאוד בסיסי, ומאוד נחוץ. זהו הדיון הראשון במסורת המערבית באחדות הנפש כתנאי לאחדות החוויה (שהמשיכו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו) ו[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^85]). @@ -549,8 +556,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception - חשיבה שכלית - *Nous* - התופסת *אחדויות*. יכול זו, לפי אפלטון, היא הפתיחות הנפשית ל[צורות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה). אלא שחשיבה זו היא ידיעה תיאורטית טהורה; אין לה *צורה* משל עצמה - רק פתיחות, **אמת**. אם ידיעה היא מתן הגדרה, הרי שלא נוכל לדעת את החשיבה השכלית אף פעם ידיעה מלאה - שזה בעייתי, כי היא הכרחית לדעת[^86]. -> אחד המעברים הכי דרמטיים מהפילוסופיה היוונית למודרנית היא זניחת ה*Nous* - הגישה השכלית הבלתי-אמצעית, המובנת מאליה, למציאות כפי שהיא בעצמה. -{.is-warning} +!!! warning "" + אחד המעברים הכי דרמטיים מהפילוסופיה היוונית למודרנית היא זניחת ה*Nous* - הגישה השכלית הבלתי-אמצעית, המובנת מאליה, למציאות כפי שהיא בעצמה. אבל האם נוכל להגיע אל האמת בלי להגיע להוויה? (186C), שואל סוקראטס, והלה משיב שלא. בלי הוויה, אין אמת; בלי אמת, אין ידיעה; החושים לא נתקלים בהוויה - ולכן אין בהם אמת; הרי שאין ידיעה בחושים, וידיעה לא יכולה להיות חישה. **[ההגדרה השנייה](#ההגדרה-השנייה) מתה**. מתחילים מההתחלה - *palin ex arches*[^89]. @@ -597,14 +604,15 @@ appears, knowledge is nothing else than perception גם כאן, סוקראטס ותיאיטיטוס מדברים על הידיעה כסוג של זיהוי. די ברור שיש שני מאפיינים שאנחנו חייבים להסביר - הזיהוי, ו*ההסבר*. ידיעה היא, איכשהו, אחדות ביניהם - שתי פעולות שונות. ההגדרה השלישית עדיין גסה מדי; היא לא קולעת למתח הזה. -> אנדי מושל את זה לסיפור של פנלופיאה מהאודיסאה. אודיסאוס יוצא למילואים, ובמשך 20 שנה, לא חוזר. לרגלה של פנלופיאה - אשה רבת מעמד ורכוש - מגיעים אינספור מחזרים. *אודיסאוס לא חוזר - תחברי אחד מאיתנו, ויאללה*, הם דורשים. פנלופיאה - *חכמה יותר מכל הלא-יוצלחים האלה* - מוסרת להם שהיא תארוג את ההינומה שלה, ואז תתחתן. כל יום היא אורגת את ההינומה, ובלילה - פורמת אותה. **התיאיטיטוס עושה משהו כזה בהגדרת הידיעה - הוא מתקרב אליה, ואז פורם אותה**. -{.is-info} +!!! info "" + אנדי מושל את זה לסיפור של פנלופיאה מהאודיסאה. אודיסאוס יוצא למילואים, ובמשך 20 שנה, לא חוזר. לרגלה של פנלופיאה - אשה רבת מעמד ורכוש - מגיעים אינספור מחזרים. *אודיסאוס לא חוזר - תחברי אחד מאיתנו, ויאללה*, הם דורשים. פנלופיאה - *חכמה יותר מכל הלא-יוצלחים האלה* - מוסרת להם שהיא תארוג את ההינומה שלה, ואז תתחתן. כל יום היא אורגת את ההינומה, ובלילה - פורמת אותה. **התיאיטיטוס עושה משהו כזה בהגדרת הידיעה - הוא מתקרב אליה, ואז פורם אותה**. אז אולי, ננסה להסביר את הסברה המוטעית כטעות *בין שיפוטים* (וככה לא מסתבכים עם פארמנידס): את שהתכוונו לומר על א', אמרנו על ב' (189E). אבל זו שוב טעות בזיהוי: סוג של לא-הווה מבוית: התכוונו לומר משהו על א', ואמרנו משהו על ב', שהוא *לא א'*. סוקראטס שואל את תיאיטיטוס, במשפט מהיפים והמסתוריים בדיאלוג - > Do you call thinking just what I do? + > 189E (190) חשיבה, מסביר סוקראטס, היא שיח - הנפש בוחנת דברים מול עצמה, ובשלב מסוים, הוא פוסק - הנפש אומרת, *זה* (doxa). המורכבות הזו - בין השיח לזיהוי - היא הידיעה, אבל לא בדיוק ברור *איך*. סוקראטס ישאיר את זה על השולחן - לא יפרש את זה עד הסוף עם תיאיטיטוס. @@ -632,8 +640,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception המשל מסביר לנו איך אנחנו זוכרים את הרשמים עצמם, אך לא את המקור שלהם - ולא את הקליטה שלהם: רק הייצוגים. -> Stanley Rosen, המורה של אנדי, מתאר את משל השעווה כמקביל ביחס בין [זיכרון והיזכרות במנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות). הזיכרון הוא החותם של האידאה, והעלאת הזיכרון היא העלתו למודעות עכשיו. למעשה, משל השעווה הוא גרסא מחולנת למיתוס ההיזכרות - שם כתוב שהנפש למדה בעבר את כל הצורות, ועתה היא רק נזכרת בהם. אלא שכן אין לנו שום הסבר מניין יש לנפש את הזכרונות האלה. -{.is-info} +!!! info "" + Stanley Rosen, המורה של אנדי, מתאר את משל השעווה כמקביל ביחס בין [זיכרון והיזכרות במנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות). הזיכרון הוא החותם של האידאה, והעלאת הזיכרון היא העלתו למודעות עכשיו. למעשה, משל השעווה הוא גרסא מחולנת למיתוס ההיזכרות - שם כתוב שהנפש למדה בעבר את כל הצורות, ועתה היא רק נזכרת בהם. אלא שכן אין לנו שום הסבר מניין יש לנפש את הזכרונות האלה. סוקראטס מונה *שבעה-עשר* אפשרויות שונות לסברה מוטעית תחת המשל הזה[^94], אבל רק בשלושה מהם סברת שקר היא אפשרית (192): @@ -741,7 +749,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception אבל היכן, שואל סוקראטס, היכן עובר הקו בין מה שניתן לתת לו לוגוס ומה שלא ניתן לתת לו לוגוס? תיאיטיטוס לא זוכר; אולי אתה תדע, סוקראטס? -###ה"חלום" לגבי השלם וחלקיו +### ה"חלום" לגבי השלם וחלקיו סוקראטס מפרש את ההגדרה של תיאיטיטוס כ*חלום*. כל עוד תיאיטיטוס לא מסוגל *להסביר* את ההגדרה שלו, היא בגדר חלום, ולא ידיעה. אבל אם זה המצב, סוקראטס מכיר באמת מסוימת בתוך ההגדרה הזו. אם יעלה בכוחו של תיאיטיטוס לתת לוגוס להגדרה זו, היא תוכל לעמוד בכוחות עצמה. @@ -749,8 +757,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception האם אפשר בכלל לדבר על הידיעה באופן לא מעגלי? הידיעה היא לא אובייקט מסוים שמונח לפנינו? אולי אנחנו לכודים ב*מעגל הרמנויטי* (היידיגר) שבו אנו חושבים שאנחנו יודעים מה זו הידיעה מלכתחילה? -> בתמצית, **כדי לדעת אם אני יודע, אני צריך להניח שאני יודע מה זה לדעת! -{.is-danger} +!!! danger "" + בתמצית, **כדי לדעת אם אני יודע, אני צריך להניח שאני יודע מה זה לדעת! (202A) כל דבר מורכב מורכב מיסודות[^108], אומר סוקראטס. אותם יסודות[^109], על מנת להישאר יסודיים, אינם יכולים להיות מורכבים משום דבר אחר - אי אפשר לשפוט בדברם דברים כמו "הווה" או "לא הווה" - לא ניתן אלא לשיים אותם. זהו חלום על **ידע כאנליזה**. @@ -760,8 +768,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception היסודות הן האותיות[^109]. לכל אות יש צליל, שלבדו הוא חסר משמעות (ע). ההברות הן מורכבות; מרגע שחיברנו כמה צלילים להברה, הם נושאים לפתע משמעות. -> חשבו על המילה *psceczerado*[^112]. מה זה אומר? אין לנו מושג. ועכשיו, תחשבו על *סדין*. מה זה אומר? זה אומר דברים. שניהם אוסף אקראי של עיצורים - אבל האחד נושא עבורנו משמעות, והשני לא. -{.is-info} +!!! info "" + חשבו על המילה *psceczerado*[^112]. מה זה אומר? אין לנו מושג. ועכשיו, תחשבו על *סדין*. מה זה אומר? זה אומר דברים. שניהם אוסף אקראי של עיצורים - אבל האחד נושא עבורנו משמעות, והשני לא. החלום של סוקראטס הוא, באופן פרדוקסלי, חלום של ערנות מושלמת: של פירוק כל המורכבים לכדי הרכיבים שלהם. בואו ננתח אותו, ונראה מה יוצא. @@ -773,8 +781,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception נושא המשמעות האמיתי הוא *המילים*. מה מקביל למילים בחלום שלנו? -> [^113]Popszedniego -{.is-info} +!!! info "" + [^113]Popszedniego כך למשל, אני כותב את השם שלי, אומר סוקראטס - `Σωκράτης`. האם לשלם הזה יש זהות משלו, אידאה עצמאית, או סכום של האותיות שלו? (203C)[^114]. @@ -782,8 +790,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception *Pan* הוא סך כל החלקים (All); *Holon* הוא השלם כולו (Whole). -> הנה דלי מלא בחלבונים ופחמימות וכל מה שמרכיב אדם, באותם הכמויות. יש פה אדם? לא. אז מה חסר? הצורה? ומה זו הצורה הזו? היא עוד רכיב? היא משהו אחר? מה זה לעזאזל? *איפה השלם?* אנחנו יכולים לדעת כל אחד לחוד - הרכיבים, *וגם* הצורה, ולא לדעת את השלם! -{.is-warning} +!!! warning "" + הנה דלי מלא בחלבונים ופחמימות וכל מה שמרכיב אדם, באותם הכמויות. יש פה אדם? לא. אז מה חסר? הצורה? ומה זו הצורה הזו? היא עוד רכיב? היא משהו אחר? מה זה לעזאזל? *איפה השלם?* אנחנו יכולים לדעת כל אחד לחוד - הרכיבים, *וגם* הצורה, ולא לדעת את השלם! #### שלם כסך חלקיו @@ -812,6 +820,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception לא עלה בידינו להתעורר עדיין מהחלום של סוקראטס. כפי שמתואר ב*מדינאי*[^116] - > It's probable that each of us knows everything, as in a dream. is then ignorant again of everything when, as it were, awake + > *277d2-4* באחת האגרות שלו, אפלטון מקונן על [דיון, רודן סירקוזה](https://en.wikipedia.org/wiki/Dion_of_Syracuse) שבסיציליה אשר, לאחר שאלפטון נסע לשם והרצה בפניו (דיון העריץ את הפלטון), דיון התיימר להיות אפלטוניסט, למורת רוחו של אפלטון שאמר - *אם יש בכוחו של מישהו להיות אפלטוניסט - זה רק אני*; פילוסופיה אי אפשר להבין בלוגוס, או במילים. @@ -845,8 +854,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception את ה"שלמים" לא ניתן לראות כדברים סטטיים, אלא כדברים חיים - שמשתנים תוך כדי תפיסתם - עצם ההגות בהם מטווה אותם. -> נסו לחשוב הוויה. רק הוויה, אומר הגל ב*לוגיקה*. מה יש לכם שם? כלום. עכשיו נסו לחשוב רק את הלא-הווה - מה יש לכם שם? כלום. אז רגע, ההווה הוא הלא-הווה? הגל מראה לנו שמושגים, ברגע שחושבים עליהם, נהפכים להפכים שלהם העצמם. -{.is-info} +!!! info "" + נסו לחשוב הוויה. רק הוויה, אומר הגל ב*לוגיקה*. מה יש לכם שם? כלום. עכשיו נסו לחשוב רק את הלא-הווה - מה יש לכם שם? כלום. אז רגע, ההווה הוא הלא-הווה? הגל מראה לנו שמושגים, ברגע שחושבים עליהם, נהפכים להפכים שלהם העצמם. למעשה, הגל אומר, שהשלם נתפס לא כמוחלט או כחלקיו, אלא כעצם התנועה דרך הסתירה הזו - בשלם ובחלקיו. @@ -860,6 +869,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception אם כל בנאדם מסוגל לדבר, הרי שכל אדם שמלרלר כל שטות עלול להיות יודע. אבל זה לא יכול להיות - > Knowledge can't equal conceptuality - just like driving can't equal to having wheel + > Davidson רכב יכול להיות עם כל החלקים האלה, ואפילו עם הנהג בפנים - אבל באוויר, ובמוסך; הגלגלים חסרי תועלת לנהיגה כל עוד הם **לא נוגעים בקרקע**. באופן דומה, המלל לא מספיק; הוא חייב להיות קשור לידיעה בסברת אמת (שעוד לא הבנו מה היא). @@ -867,6 +877,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception > אנדי נותן את הדוגמא של [הלן קלר](https://en.wikipedia.org/wiki/Helen_Keller), שלא יכלה לראות או לשמוע ולכן לא רכשה שפה. מה הפך אותה לניתנת-ללימוד? המורה שלה הצמידה את כפות הידיים שלה לגרונה, ודיברה - כדי שהלן תחוש את הרטט, ותבין מהו קול. ואכן, הלן הצליחה ללמוד לדבר, ובהמשך כתבה ספרים ונתנה הרצאות. והנה לכם מישהי שניתן ללמד - בלי לוגוס. > ראשית, עלינו לקבוע שם עצם מהו, ופועל מהו, ולאחר מכן מהי שלילה, מהו חיוב, מהם חיווי ומשפט. ובכן, קולות מדוברים (*Phone*) הם סמלים (*Symbola*) להתרחשויות בנפש, וסימנים בכתב הם סמל לקולות המדוברים. וכפי שהכתב זהה אצל כל בני האדם, כך גם הקולות המדוברים. אולם, אותם דברים שכל אלה מסמלים, ההתרחושויות בנפש - הן זהות אצל כולם, ואותם דברים שההתרחשויות האלו מדמות - גם הן זהות לכולם. + > *אריסטו, על הפרשנות* השפה מצטיירת מהתיאור האריסטותלי כתיווך של ה*nous* - הלהט הפנימי שקיים בנפש, אותו הלהט שאפשר להלן קלר ללמוד בלי לוגוס. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md index 3786db0f..3aa54118 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md @@ -8,9 +8,9 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-05-13T13:23:43.603Z --- -##אריסטו - איש ופועלו -> [דברי היכרות](/מבוא/aristotle_(metaphysics).docx), [מבוא לאריסטו](/מבוא/jacob_klein_(introduction_to_aristotle)_(1).pdf), [תרגום מושגים למבוא](/מבוא/some_untranslated_greek_words_from_kleins_article.doc) -{.info} +## אריסטו - איש ופועלו +!!! info "" + [דברי היכרות](/מבוא/aristotle_(metaphysics).docx), [מבוא לאריסטו](/מבוא/jacob_klein_(introduction_to_aristotle)_(1).pdf), [תרגום מושגים למבוא](/מבוא/some_untranslated_greek_words_from_kleins_article.doc) חייו של אריסטו מתוארים בכך שחי, התפלסף ומת. אריסטו היה תלמידו של אפלטון - וצילו של אפלטון נוכח אצל אריסטו - כתביו של אריסטו מתפלספים יחד עם אפלטון, ונגד אפלטון. אריסטו היה גם מורו של [אלכסנדר מוקדון](/כלליים/מלחמה#עלייתה-של-מקדוניה). אריסטו ייסד הלכה למעשה את המדעים, לרבות תורת השפה, מטאורולוגיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, לוגיקה, פיזיקה, רטוריקה, פוליטיקה, [אתיקה](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-5-ה-אתיקה-הניקומאכית-של-אריסטו), וענייננו כמובן - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה). diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md index 348271f8..c65c04e2 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md @@ -7,12 +7,11 @@ tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר editor: markdown dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z --- - ->[ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx) - [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx) - {.info} +!!! info "" + [ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx) [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx) - # האתיקה הניקומאכית - ספר על מוסר? + +## האתיקה הניקומאכית - ספר על מוסר? את *האתיקה הניקומאכית* נוהגים לקרוא כספר בדבר המוסר. האמנם? @@ -20,8 +19,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z מושאו של השספר הוא *מדע האופי*[^1] - אוסף התכונות הפרטני בנפשו של כל אדם: ההרגלים שלו, ותפיסותיו. הכוונה מאחורי המונח היא התכונות הפעילות של כל אדם - לא מזג או נטייה תורשתית, ולא רגש ספונטני - אלא מה שאנו נוצרים לאחר שאנו תופסים את כל אלו ומעצבים אותם באופן פעיל. אותו האופי ***הוא*** הנושא לשיפוט מוסרי: ישנו אופי רע באופן אובייקטיבי, כשם שיש אופי טוב באופן אובייקטיבי. האופי הוא המצב הנפשי שהצבנו לעצמנו בבואנו לבחור את התכלית הראויה. -> ר' גם - הגדרתו של Joe Sachs במילון המונחים (עמ' 202) -{.success} +!!! success "" + ר' גם - הגדרתו של Joe Sachs במילון המונחים (עמ' 202) בעיניי אריסטו, שאלות של שיפוט מוסרי נסמכות על האופי - אם לא נדע מיהו אדם טוב, לא נדע מהו מעשה טוב. וכמובן, אם לא נדע מה הוא אדם טוב, לא נדע מהם החיים הטובים - ואיך להיות. כל השאלות האלו קשורות קשר הדוק בתפיסה האריסטותלית, ולא ניתן לדון בהן בנפרד. @@ -30,6 +29,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z הדיון הזה אינו תיאורטי, אלא מעשי - כיצד להגיע לחיים הטובים ביומיום. > Virtus, non stemma + > סגולה טובה, לא ייחוס @@ -52,11 +52,11 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z בשיפוטינו היומיומיים, אנו מנסים לקלוע לאותו הטוב. כיצד בוחרים מהו? כיצד מבצעים את אותו שיפוט בדבר הטוב הקרוב ביותר לטוב המוחלט? -> **זהו** מושאה של האתיקה הניקומאכית - כיצד מבצעים את השיפוט בדבר הטוב: מהן התכליות הטובות; איך לבחור ביניהן; ואיך להשיג אותן. -{.is-success} +!!! is-success "" + **זהו** מושאה של האתיקה הניקומאכית - כיצד מבצעים את השיפוט בדבר הטוב: מהן התכליות הטובות; איך לבחור ביניהן; ואיך להשיג אותן. - # הדיון על הטוב +## הדיון על הטוב (פרק 2) ולאיזה תחום ידע שייך אותו הטוב? אריסטו קובע דווקא של**פוליטיקה**: היא קובעת את עיסוקיה וידיעותיה של העיר, ומה לעשות ולא לעשות (בדמותו של החוק). @@ -74,11 +74,11 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^5]: *Nomos* [^6]: *Physis* - # על הטוב כ"אושר" (Eudaimonia) +## על הטוב כ"אושר" (Eudaimonia) ובכן, *מהו* אותו הטוב העליון, שאליו אנו מכוונים מטבענו? בני האדם[^7] יטענו שזהו **האושר**[^8]. אלא שאנשים לא יסכימו על אושר מהו. האם הוא רגש? יעד חומרי? הישג ממשי? ריבוי הנאה ומיעוט כאב? או שפשוט דבר פרטני כלשהו[^9]? אריסטו טוען שישנו **אושר אובייקטיבי *מוחלט***. לאושר מתלווה עונג ורגש, אך הוא עצמו *אינו* עונג ורגש[^10]. אפילו ציווים חיצוניים - כמו בריאות - אינם חלק מהאושר, אלא תנאים לאושר. -> חשוב לשים לב: האושר האריסטותלי ***אינו*** רגש - אלא מצב עניינים **מוחלט** וכולל! -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לשים לב: האושר האריסטותלי ***אינו*** רגש - אלא מצב עניינים **מוחלט** וכולל! (פרק 5) בבחינת חייהם הרבים של הפרטים, אומר אריסטו, ניתן יהיה לזקק כמה עקרונות מפתח כוללניים בכדי לאפיין את אותו האושר. זאת משום ש, למרבה המזל, אינם מקוריים מספיק להגדיר אושר בעצמם. רוב האנשים, אומר אריסטו, מזהים את האושר עם עונג[^11], כפי שקובע האדם מן השור, כבוד\תהילה[^12], כפי שקובעים הפוליטיקאים, או עיון\התבוננות[^13]. @@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^15]: *Autarkeia* - שלם ומלא בפני עצמו [^16]: *Bios Theoretikos* - חיי העיון - # דברי ביקורת על הגישה האפלטונית +## דברי ביקורת על הגישה האפלטונית בפרק 6, מבקר אריסטו את אפלטון[^17]. אפלטון ותלמידיו מציבים את הטוב כעניין מטאפיזי, בראש הקוסמוס וכמקור האידאה והפעולה. אם כך היה, אומר אריסטו, אין טעם לעסוק בטוב בחיים המעשיים - הרי הטוב נשגב ובלתי מובן לגמרי. מה הטעם לצפות באידאה של הטוב אם אין להשיג אותה לעולם? מול אפלטון, מציב אריסטו את הטוב אחרת - בתור **פועלו התכליתי[^18] של האדם באשר הוא אד**ם. @@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^17]: *Amicus Platonis, sed magis amica Veritatis* - חבר של אפלטון, אך חבר גדול יותר של האמת. [^18]: *Energea* - מה שהאדם צריך לעשות על מנת להמשיך להיות אדם באשר הוא אדם (ר' פיזיקה). - # חיפוש האושר כחיפוש אחר העיסוק של "האדם באשר הוא אדם" +## חיפוש האושר כחיפוש אחר העיסוק של "האדם באשר הוא אדם" (פרק 7) כשם שהחלילן בהיותו חלילן מנגב היטב בחליל, ופסל בהיותו פסל מפסל היטב פסלים, הטוב הוא מה שהאדם במלואו עושה היטב. מהי אותה העבודה שעושה האדם מטבעו? עבודה זו היא מושא חקירתה של האתיקה. @@ -134,7 +134,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^24]: *Eudaimonia - Psyches energeia kath'aren* -##הסגולה טובה (Aretē) +## הסגולה טובה (Aretē) (ספר 2) מהי אותה הסגולה הטובה?[^25] שעלינו להפעיל בכדי להיות מאושרים? @@ -146,18 +146,18 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z ההרגל נרכש בגיל צעיר, והוא השלב ההכרחי הראשון ברכישת סגולה טובה. בהיעדר ההרגל הזה, הסגולה הטובה כמעט בלתי אפשרית[^28]. אלא שבעוד שההרגל דומה והכרחי לסגולה טובה, אריסטו אינו סבור שההרגל מספיק לכינונה של סגולה טובה. הסגולה הטובה *נקנית* בהרגל, ו*נראית* בהרגל, אך בניגוד אליו - היא תמיד תוצאה של **בחירה**. הסגולה הטובה היא של האדם אשר עיצב את נפשו כך, שהבחירה בפעולה הנכונה ברורה מאליה וטבעית. משום שהוא אינו רצוני, הסגולה טובה היא אינה רגש[^29]; היא מתבטאת באופן שבו מתמודדים עם אותו הרגש. הכעס, למשל, כופה את עצמו עלינו - הוא אינו סגולה טובה. אין בו בחירה כלל. לכעוס בזמן הנכון, על המושא הנכון, ולתעל את הכעס הזה בצורה הנכונה, זו סגולה טובה - זו בחירה, ובחירה קשה. -> בתמצית: סגולה טובה נובעת **מבחירה**. היא אינה הרגל, ואינה רגש, אלא עיצוב הנפש לעבר הבחירה הנכונה ביותר. -{.is-success} +!!! is-success "" + בתמצית: סגולה טובה נובעת **מבחירה**. היא אינה הרגל, ואינה רגש, אלא עיצוב הנפש לעבר הבחירה הנכונה ביותר. את אותה בחירה[^34] מתאר אריסטו כמצב נפשי פעיל[^30] שאנו בוחרים להיות בו, אשר מכוחו אנו נוטים לבחור בופן מסוים אל מול הרגשות והתאוות שלנו. להמחשה, ה**חופש** הוא לעשות מה ש'בא לי' - אבל מאיפה 'בא' אותו 'בא לי', שואל אריסטו? אם אתה פועל לפי מה שמגיע באופן סביל, אינך חופשי כלל - אתה עבד נרצע! הבחירה - או החופש - האריסטותלי הוא לעצב את אותו המקום ממנו 'בא' מה ש'בא לי' - הנטייה באופי. -> כאן חשוב להפריד: הHexis האריסטותלי ***אינו*** הרגל! -{.is-warning} +!!! warning "" + כאן חשוב להפריד: הHexis האריסטותלי ***אינו*** הרגל! האדם הטוב, שלו אופי טוב המורכב מ*Hexei* טובים, אינו מחזיק במצב זה לנצח: הוא עלול לעבד את המזג שלו ולשגות. אלא שבכל מצב, האדם יתיישר חזרה לפי ה*Hexis* שלו - הוא יימצא את דרכו חזרה. האדם הטוב אינו חסין מפגעי הגורל ומהמצב האנושי - אך הוא יחזור לאופיו הטוב בסופו של דבר. -> הטוב (agathon) הוא האושר (eudaimonia); האושר הוא הפעלת הנפש בהתאם לסגולה הטובה[^25]; הסגולה הטובה היא מצב נפשי פעיל[^30]; זהו המצב שמתוכו אנו **בוחרים** נכון. -{.is-success} +!!! is-success "" + הטוב (agathon) הוא האושר (eudaimonia); האושר הוא הפעלת הנפש בהתאם לסגולה הטובה[^25]; הסגולה הטובה היא מצב נפשי פעיל[^30]; זהו המצב שמתוכו אנו **בוחרים** נכון. כל בחירה טובה היא ניסיון למצוא את המצב הטוב בין עודף לחסר - השאיפה לאיזון[^31] (mean). הסגולה הטובה היא היכולת לזהות ולקלוע לאותו האמצע. אותו האמצע, כמובן, אינו מתמטי; הוא שונה בין כל תכונה, כל מצב - וביחס לאדם עצמו. ישנן גם תכונות ומצבים שלהם אין אמצע כלל (גניבה וניאוף, למשל). בניגוד לאמונה המודרנית שלנו, לפיה אותו הטוב הוא פרטני, כל אדם רציני[^32] ידע בכל הקשר לזהות את המעשה הנכון - תלוי הקשר, זמן ונסיבות, אך *לא* פרטני. בכל מעשה, יש אינספור דרכים לטעות - אך רק דרך אחת לקלוע נכון[^33]. @@ -166,8 +166,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z (ספר 3) מול כל אלו, קובע אריסטו כך: ה*בחירה* היא תשוקה ספוגה בשיקול דעת[^37] (או שיקול דעת ספוג בתשוקה[^38]), שעסוק בדברים בשליטתנו. -> ר' גם: הסגולות הטובות האריסטותליות - ספר ב', פרק 7 -{.is-info} +!!! info "" + ר' גם: הסגולות הטובות האריסטותליות - ספר ב', פרק 7 ככלל, הסגולות הטובות האריסטותליות הן נקודת איזון בין שני נקודת קיצון (בין אדישות לחמת זעם, למשל), מלבד סגולות בודדות שעצם נוכחותן מספקת - כמו צדק, וחברות. הסגולות טובות אינן מוחלטות, ונובעות בהתגברות מודעת: האדם האמיץ הוא אינו זה שלא מפחד לעולם, כי אין לו את היכולת לפחד - הוא זה שמפחד ממה שראוי לפחד ממנו, וגובר על מה שראוי לגבור עליו. @@ -175,8 +175,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z כמו שאמרנו במטאפיזיקה, ההוויה נאמרת באופנים רבים, כלפי משמעות אחת שולטת: יש מן האומץ במוות במחלה או בטביעה, אבל המשמעות היא מוות בקרב. אותו מבנה חל גם על הסגולות הטובות. -> שימו לב למשמעות השולטת של *היפה* בהגדרות האריסטותליות -{.is-info} +!!! info "" + שימו לב למשמעות השולטת של *היפה* בהגדרות האריסטותליות אלא שאומץ לב, משום שאינה הטובה ביותר עבור האושר, אינה הסגולה הטובה העליונה ביותר. @@ -184,7 +184,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z דוגמה בולטת לסגולה טובה של החשיבה השוקלת היא האומנות, העוסקת ביצירה[^43] של דבר חיצוני לנו, ולא בעשייה[^44]. האמנות היא הכישרון התבוני[^30] ליצור - להחיל כללים מסוימים[^45] על חומר מסוים בכדי ליצור[^46] מצב מסוים. אלא שהאומנות אינה סגולה טובה במלוא המובן - משום שהיא יכולה להיות מנותקת מהיפה. מתכנת מחשבים, למשל, יכול להיות אדם נבזה - אך מתכנת טוב לא פחות. הוא יכול להשתמש בקוד למטרות מכוערות בעליל - ולא רק ליפה. -###על יישוב הדעת וגדלות הנפש +### על יישוב הדעת וגדלות הנפש (54-6, Sachs) יישוב הדעת הוא הסגולה הטובה שבין עונג לכאב - היכולת למצוא את האמצע בין פריצות להיעדר כל רגש[^47]. הכוונה היא לא הנאות נפשיות, אלא להנאות גופניות. אריסטו מסווג חושים מסוימים כלא-בעיתיים (ראייה, שמיעה, ריח) ואחרים כבעיתיים - מישוש, וטעם, היכן שאנו דומים ביותר לבהמות. בחושים אלו אנו נדרשים ליישוב דעת (לא לאכול יותר\מעט מדי, למשל). במובן מסוים, חוסר יישוב דעת בחושים אלו גרוע יותר אפילו מהבהמות - משום שאלו נוהגות כן בכדי להתקיים ותו לא. יישוב הדעת הוא **למען היפה** - פריצות\חסר הם דברים מכוערים לפי אריסטו. @@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^48]: *Megalopsuchia* [^49]: קשר אדוק לפיזיקה: הצורה היא עליונה, והאדם רוצה להיות פעיל. -##ידיעה מדעית (Epistēmē) +## ידיעה מדעית (Epistēmē) (ספר 6, פרק , עמ' 104) אריסטו מגדיר את הידיעה[^51] כ**מצב פעיל של הנפש**, הקשורה ביכולת ה*היסק* וה*הוכחה* שלה[^50]. היכולת לזהות כשלים לוגיים, וחישובים מתמטיים, כולן תלויות ביכולת הזו - זיהוי תבניות היסק דדוקטיביות כאלו ופעולה בתוכן. אלא שאריסטו אינו מגדיר את הידיעה המדעית כסגולה טובה: הידיעה המדעית היא מעקב אחרי תבנית ההיסק בהתאם לעקרונות הראשוניים (כמו חוק הסתירה), איך אינה יודעת אותם ממש. כמו כן, ידיעה מדעית יכולה להיות מנותקת מאופי טוב. @@ -229,15 +229,15 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^50]: *apodeixis* - הדגמה [^51]: Epistēmē* *Epistemonikon* - סגולה טובה של המחשבה -##שיקול דעת מעשי (Phronesis) +## שיקול דעת מעשי (Phronesis) בפרק 5, אריסטו נוקב לראשונה בסגולה טובה של החשיבה - שיקול הדעת המעשי[^52]. שיקול הדעת המעשי הוא היכולת לשקול ולהכריע לא בעניינים עיוניים, אלא על החלטות מעשיות שאנחנו צריכים לקבל בחיים. > A truth disclosing active condition[^30] invloving reason[^53] which governs action[^44], and is concerned with what is good and bad for a human being as a whole התבונה המעשית אינה טרודה רק בטובתו ורעתו של האדם הבודד, אלא של המכלול - משום שהתכלית היא הפעולה הטובה בעצמה - בניגוד לאומנות, שתכליתה חיצונית, והתוצר שלה נבדל מהיוצר. הנוקט בשיקול הדעת המעשי הוא עצמו התוצר. -> בתמצית: שיקול הדעת המעשי הוא מה שחל על אותם הדברים בחיים שאין לגביהם אומנות, שתכליתו הוא הפעולה הטובה בעצמה. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית: שיקול הדעת המעשי הוא מה שחל על אותם הדברים בחיים שאין לגביהם אומנות, שתכליתו הוא הפעולה הטובה בעצמה. התחום האתי הוא כזה בלא חוקים; בלא אומנות - לכן אריסטו אינו מעניק לנו כללים מדויקים דוגמת הצו הקטגורי. בהיותו תחום בלא אומנות, העשייה המוסרית נופלת תחת שיקול הדעת המעשי. @@ -250,7 +250,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^53]: *Logos* -##שכל (Nous) +## שכל (Nous) (פרק 6) זהו הפרק הקצר ביותר והמוזר ביותר בספר - אריסטו מדבר על הסגולה הטובה של המחשבה שהיא השכל[^54], אך לא אומר מה היא - רק מה היא לא. @@ -265,7 +265,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^55]: אנו לא צריכים לראות 46 בני אדם או 34 כלבים כדי לזהות בני אדם הוא כלבים, או לחשוב על כל צורה בעלת שלוש צלעות האם היא משולש או לא - את כל אלו אנו קולטים בלו אינדוקציה\דדוקציה, באמצעות ה'עין הפנימית הפתוחה תמיד' שלנו, שקיימת בנו מהיותנו בני אדם. זהו השכל. -##מהי החוכמה (Sophia)? +## מהי החוכמה (Sophia)? (פרק 7) > So wisdom would consist of intellect[^54] and knowledge[^51] - knowledge with its head screwed on, as it were, at work[^56] in knowing what is most highly honored @@ -280,13 +280,13 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z החוכמה במלואה קשה להשגה - אולי אפילו נשגבת מאיתנו לגמרי - ולפיכך נדירה מאוד. -> כאן הגענו שוב למשפט הראשון של ה*מטאפיזיקה* - כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת... -{.is-success} +!!! is-success "" + כאן הגענו שוב למשפט הראשון של ה*מטאפיזיקה* - כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת... [^56]: *energei* -##אושר וחיי העיון +## אושר וחיי העיון בספר 10, פרק 6, אריסטו מדבר על העונג - כתסמין של השלמות - ולפתע, גורר אותנו אל חיי העיון. החיים הטובים מלווים בהכרח בעונג - כאן מסכים אריסטו עם הדעה הרווחת. אריסטו מתייחס אליה במלוא המובן - האם ייתכן שהחיים הטובים ביותר הם חיי התענוגות וההנאה, חיי השעשועים? @@ -300,7 +300,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z [^57]: *energia* [^58]: *bios theoretikos* - חיי העיון. הכוונה היא לא לחיים של בהייה בספרים, אלא לחיים של חקר והבנה. -###הטיעון בעד חיי העיון +### הטיעון בעד חיי העיון > But if happiness is being-at-work[^57] in accord with virtue it is reasonable that is would be in accord with the most powerful virtue, and this would belong to the best part of us...That this way of being-at-work is contemplation has already been said... משום מקום, אריסטו שולל במחי יד את החיים המעשיים, שבדברם דיבר מתחילת ה*אתיקה*, כאושר במלוא המובן - ומכתיר במקומם את חיי העיון. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md index 2cc7a197..fbfc7223 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md @@ -7,11 +7,11 @@ tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר editor: markdown dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z --- +!!! info "" + [מצגת](/מבוא/aristotle_metaphysics_a_(slides).pptx), [ספרים 1-2](/מבוא/aristotle_(metaphysics_alpha_and_alpha_elatton).pdf), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/ג'ינג'יסטותאלס_-_מיציפיזיקה.docx) ->[מצגת](/מבוא/aristotle_metaphysics_a_(slides).pptx), [ספרים 1-2](/מבוא/aristotle_(metaphysics_alpha_and_alpha_elatton).pdf), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/ג'ינג'יסטותאלס_-_מיציפיזיקה.docx) -{.info} -##כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם? +## כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם? נדמה שהראשון בספרי המטאפיזיקה אינו כתוב ליוונים - למעשה, לא ברור כלל למי הוא כתוב[^2]. @@ -23,8 +23,8 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z אריסטו מתאר את ההיררכיה הבאה בתהליך הידיעה: -> תפיסה חושית[^6] -> זיכרון[^7] -> התנסות[^8] -> אומנות[^9] -> ידיעה[^10] -{.is-success} +!!! is-success "" + תפיסה חושית[^6] -> זיכרון[^7] -> התנסות[^8] -> אומנות[^9] -> ידיעה[^10] תחילה, מתאר אריסטו את התחילה החושית. זו נקלטת בזיכרון, המאפשר לנו להשוות, לנתח ולעבד את הקלט החושי. זיכרונות רבים של אותו הדבר יוצרים חוויה שלו - הניסיון. מרגע שהניסיונות הללו מאפשרות הכללה, שיפוט כולל אודות הדברים בהם עוסק הניסיון - זוהי האומנות. הרופא בעל הניסיון יודע לרפא אדם מסוים; הרופא בעל האומנות מבין מול מה הוא עומד[^11]. @@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z [^13]: *Schole* - פנאי. מכאן מגיעה המילה *School* - אי אפשר לרכוש השכלה אם אין לך פנאי. מילה יוונית נוספת לפנאי היא *Anapausis* - הפוגה ממה שעושים כעת, לעומת *Schole* - פנאי מהצורך להתקיים כל הזמן. [^14]: *Arche* -##איזו מין ידיעה היא החכמה +## איזו מין ידיעה היא החכמה חוכמה היא ידיעת הסיבות והראשיות - אבל איזה מין סיבות והראשיות? לשם כך, פונה אריסטו לדעה הרווחת[^15] - מה שמניח בזו אמת מסוימת. מסברה זו ניתן להגיע לידיעת הסיבות ממש - *Philosophia causarum cognitio est*. האמת מוכלת, לפי אריסטו, בדעה הרווחת - כל אדם יודע להגיד משהו קטן על הטבע, בכלים הטבעיים שלו (Who could miss the doorway?). כשאנשים רבים תורמים את חלקם, מתקבל משהו בעל שיעור קומה, אומדן כלשהו של האמת. אריסטו מתאר את היחס בין הנפש שלנו לידיעת הסיבות 'כעיני העטלף לאור יום' - אילו ננסה בשכלנו בלבד לתפוס את הסיבות והראשיות, נסתנוור. אנשים מייחסים לחוכמה את ידיעת *הכל* - לא כאוסף של ידיעות מסוימות (פדנט), אלא כידיעה מקיפה. האנשים מגדירים את החוכמה כידיעת הדברים שקשה לדעת, באופן מדויק[^16]. עוד מניחים הרוב, בצדק, שהחכם הוא זה שצריך לשלוט, ולא להישלט: זאת משום שהוא יודע את הסיבות המקיפות, לשם עצמן, ולא לשם מטרה מסוימת. אריסטו מתאר את מקור הידיעה הזו, ומקורה של הפילוסופיה בפליאה. הפליאה, לעומת הסקרנות, אינה נעשית למטרה מסוימת, ואינה הכרחית. אין ידיעה מעשית פחות, אך נשגבת יותר. @@ -69,17 +69,17 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z [^17]: כפי שמביע אותה המשורר סימונידס [^18]: לא במובן המקראי, או הדתי: בתפיסה האריסטוטלית, האלוהות היא שכל בלבד. -##מה זה "להיות" (What is being)? -> [נספח: הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_(categories_metaphysics_gamma_and_metaphysics_zeta).pdf), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_gamma_and_zeta_(slides).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_zeta_(second_half)_(slides).pptx), [ספר גמא](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_gamma_(english).pdf), [ספר זיתא](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_zeta_(english).pdf) -{.is-info} +## מה זה "להיות" (What is being)? +!!! info "" + [נספח: הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_(categories_metaphysics_gamma_and_metaphysics_zeta).pdf), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_gamma_and_zeta_(slides).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_zeta_(second_half)_(slides).pptx), [ספר גמא](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_gamma_(english).pdf), [ספר זיתא](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_metaphysics_zeta_(english).pdf) -> To be, is to be **something**! -{.is-info} +!!! info "" + To be, is to be **something**! זוהי השאלה הפילוסופית הקשה מאז ומתמיד. עם שאלה זו מתמודד אריסטו בספר השלישי - ספר גמא. -> 'להיות' לא מתכוון רק למובן של היות בחלל ובזמן - גם למספר, או לאלוהות יש הוויה -{.is-warning} +!!! warning "" + 'להיות' לא מתכוון רק למובן של היות בחלל ובזמן - גם למספר, או לאלוהות יש הוויה וכך פותח אריסטו את שאלה זו, הממשית ביותר שניתן להעלות על הדעת: @@ -98,10 +98,10 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka כל אלו שימושים בפועל *להיות* (Is) - מה כל אחד מאלו מייצג? איזו מן הוויה הוא מייצג? זוהי לב השאלה המטאפיזית שבה עוסק אריסטו - מספר האופנים שניתן להיות. -###הקטגוריות +### הקטגוריות -> המלצה: *הקטגוריות*[^21] של אריסטו, ספר מקדמי למטאפיזיקה העוסק בשאלה זו. -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: *הקטגוריות*[^21] של אריסטו, ספר מקדמי למטאפיזיקה העוסק בשאלה זו. - עצם - What is it? (Ousia) - כמות - How many is it? (to poson) @@ -118,7 +118,7 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka אריסטו נותן כדוגמה את הבריאות. ניתן לומר על אדם שיש לו מראה עור בריא; שההתעמלות בריאה עבורו; או שהתרופה בריאה עבורו. כל המשמעויות האלו חותרות למובן השולט של הבריאות, למרות שמשמעותן שונה - האחת היא סימן, השנייה מצב והשלישי ניסיון להחזיר למצב. -###העצם +### העצם אריסטו מציב את הוויה השולטת כ*היות עצם*, ומציב את כל השאר כנגזרות של היות *עצם* - מה ששייך לך ואינו ניתן לקחת ביוונית יומיומית, ומונח טכני ביוונית של אפלטון ואריסטו. Sachs מתרגם את המונח *לThinghood* - הדבר המאפשר למשהו להיות בכלל משהו מובחן בעולם הזה. > קחו לדוגמה את מנחם הסוס: הוא גבוה, חום, וכרגע הוא בועט למוישה בראש. כל אלו הן תכונות חולפות - אך מנחם יישאר מנחם הסוס - הוא יכול להיות בעל צבע עור אחר, או נמוך יותר, או לא לבעוט במוישה. @@ -127,7 +127,7 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka תכונות, דוגמת צבעים, מתסובבות בעולם בלי עצמאות של ממש: אין ממש 'רק סגול' - יש משהו שהוא סגול. יש *עצם* שהוא מושא התכונה הזו. -##חוק הסתירה +## חוק הסתירה הפילוסוף מתחיל בהבדל המטופש לכאורה בין סוקראטס לסוקראטס יושב. עצם הניסיון לעמוד על המקום שבו עובר הגבול בין היותו של דבר מסוים עצם, הבדל שניכר אפילו בשפה שלנו, היא תחילתו של המסע הפילוסופי לפי אריסטו - במובן מסוים, זוהי החקירה אפילו אל תוך האלוהות ממש. לפילוסוף שייך גם לעיין בראשיות של הכל (Arche Sillogismus) - כפי שמתאר ב'חוק הסתירה': @@ -138,8 +138,8 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka זהו כלל שחל על ההוויה ממש, ומשם הוא נגזר לתוך הלוגיקה האריסטוטלית. להיות פירושו תמיד להיות משהו אחד מסוים - אחרת לא ייתכן שיח בר הבנה לא עם אחרים, ולא עם עצמנו. -> מכביר אריסטו ואומר כי אם אין חוק סתירה - אין להיות![^23] -{.danger} +!!! danger "" + מכביר אריסטו ואומר כי אם אין חוק סתירה - אין להיות![^23] כדי להיות שונה מדברים אחרים, משהו חייב להיות קודם כל זהה לעצמו. @@ -148,6 +148,7 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka מכאן נובע חוק הלוגיקה המפורסם מימי הביניים - עיקרון הפיצוץ: > Ex contradict sequitur quodlibet + > מסתירה נובע כל דבר @@ -167,7 +168,7 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka [^22]: מכאן התרגום העברי ל*עצם* [^23]: חשוב לשים לב שאריסטו לא מוכיח את החוק הזה דדוקטיבית - משום שעל כלל זה נסמכת כל הלוגיקה בכלל. במקום, אריסטו הולך על דרך השלילה (*Reducto ad absurdum*) -##מהו העצם? חומר? צורה? תרכובת? +## מהו העצם? חומר? צורה? תרכובת? ובכן - מה יכול להיות בכלל עצם? לשם צולל ספר זיתא - *הר האוורסט* של המטאפיזיקה המערבית. אותו הדבר שהוא עצם חייב להכיל עצמיות מסוימת, כזו שנוכל לזהות - דוגמת גופים (לרבות הכוכבים). אבל האם רק גופים שכאלו יכולים להיות עצם? לא בהכרח; אפלטון, למשל, סבר שמספרים, וצורות (אידאות) הן עצמים. תפקידנו לקחת את כל המובנים היומיומיים האלו שבהם אנו מציינים עצמים, ולנסות להבין מי מהם באמת ובתמים עצם. @@ -182,6 +183,7 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka נדמה שאריסטו סבור שזה המצע: > Remanens capax mutationem + > זה אשר יכול להשתנות אבל להישאר עצמו אבל ישנם גם מתמודדים טובים להיות אותו המצע: החומר, התרכובת, או הצורה. @@ -194,11 +196,11 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka נקודת המבט הזו מנחמת; אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה זה חומר, לעומת האפשרויות האחרות והמופשטות יותר. אלא שאריסטו איננו סבור כלל שאנו מבינים את החומר, ושולל את היותו עצם (1029a 30). היות עצם דורשת היותו של דבר מה כמובחן ועצמאי. מהו, אפוא, חומר? *רק* חומר? אין ביכולתנו לעמוד על כך - ומכאן שאיננו עצם. הארד של *מיכאלנג'לו* יכול להיות גם חומר של כל דבר אחר - של מגן, או של כד. החומר האורגני שמרכיב אותנו יכול, וייהפך, יום אחד לחומר בבסיסו של משהו אחר, כמו צמח; אבל אין לאף אחד מאלו מסוימות. -###העצם - חומר? +### העצם - חומר? אריסטו מתחיל מנקודת המבט היומיומית - חומר הוא מה שמגדיר 'להיות'. האמנם? (1029a10) אם לא חומר - אז מה? -> שימו לב: אריסטו ***אינו*** שואל *האם יש חומר*, או *האם חומר נחוץ*[^28]. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: אריסטו ***אינו*** שואל *האם יש חומר*, או *האם חומר נחוץ*[^28]. אלא שבבסיס הנחה יומיומית זו ניצבת היומרה שאנו מבינים על מה אנחנו מדברים באומרנו 'חומר' - המציין משהו ברור ומוכר[^29]. אלא שאריסטו - שפחות או יותר המציא את המונח - עומד להוכיח אותנו על טעותנו. מה זה בכלל להיות חומר? @@ -206,33 +208,33 @@ That is a dog; blue is a primary color; Hapoel is the best team in the world; Ka כשאנו מדברים על פסל, או מגן או חרב או כד - אנחנו מתיימרים להצביע על החומר, אבל בפועל מצביעים על הצורה[^30] - אנו נקרא לפסל 'פסל' בין אם הוא משיש, ארד או משהו אחר. אריסטו אינו מוטרד מקדימות בזמן - החומר הרי חייב לבוא לפני הפסל - אלא באותו הדבר שיעניק לו את המסוימות שכרוכה בהיותו עצם. -> החומר[^31] - **כ ש ל ע צ מ ו** - נטול מסוימות לחלוטין. נסו לחשוב על חומר -*רק חומר* - ולא חומר מסוים (מים, שיש, אטומים). אתם לא יכולים - משום שאין! חומר הווה רק בתצורות מסוימות - לעולם לא כשלעצמו. -{.is-warning} +!!! warning "" + החומר[^31] - **כ ש ל ע צ מ ו** - נטול מסוימות לחלוטין. נסו לחשוב על חומר -*רק חומר* - ולא חומר מסוים (מים, שיש, אטומים). אתם לא יכולים - משום שאין! חומר הווה רק בתצורות מסוימות - לעולם לא כשלעצמו. בפיזיקה המודרנית ניצבת הנחה מסוימת שברגע שנגיע לחלקיק הקטן ביותר, הבסיסי ביותר, נבין את הוויה של דברים. אלא שהתגליות החדשות מראות בדיוק ההיפך - ככל שמגיעים לחלקיקים קטנים יותר, החומר בהיר פחות - נדמה שאנחנו לא לגמרי מבינים מה אנחנו שואלים. הגישה האריסטותלית סבורה כי, ככל שמתרחקים יותר מהצורה - התמונה בהירה פחות. -###העצם - הכולל? +### העצם - הכולל? דברים כמו 'לובן' יכולים להיות כוללים (לבן כזה, לבן אחר...) - אך הכולל אינו פעיל בלהיות עצמו (אין 'להיות לבן' - יש להיות *משהו* לבן. -###העצם - סוג? +### העצם - סוג? מה לגבי סוג של דברים (כל האייפונים, כל בעלי החיים, וכו') - במידה מסוימת, זוהי העמדה האלפטונית. הסווג הוא ה'דבר האחד מעל', שמכיל את כל הקבוצה. אלא שאריסטו סבור שאם נחשוב על עצם כמאפיין אחד מעל רבים, לעולם לא נבין מהו באמת עצם - איך המהות של הקבוצה יכולה להיות נפרדת מהקבוצה עצמה? חשיבה שכזו מובילה אותנו למבוי סתום. החשיבה הזו, לדעת אריסטו, היא תמונתית, היכן שהיא צריכה להיות מושגית. אריסטו מסכים עם אלפטון על כך שהעצמיות של עצם כרוכה בצורה שלה - אך השניים חלוקים באופן שבו אותה צורה מתקיימת. -> בגלל *זה* **לא** גוררים את ה*אידאה* של אפלטון לשיח אריסטותלי. שימו את אפלטון בצד! -{.is-warning} +!!! warning "" + בגלל *זה* **לא** גוררים את ה*אידאה* של אפלטון לשיח אריסטותלי. שימו את אפלטון בצד! -###העצם - צורה? +### העצם - צורה? הדיון המטאפיזי הזה הוא *Aporotatos* - הכי מלא ב*Aporia* - מבואות סתומים ("The greatest stumbling block"). חשוב להבחין כאן בין הצורה הנראית - *Morphe* - לצורה של ממש, הצורה הנראית - *Eidos*. המילה 'צורה' בעברית נושאת משמעות פיזית, אבל הכוונה היא לא למשהו פיזי - דוגמת Form באנגלית (שכן יש פועל *To form*). יש המתרגמים מונח זה בעברית ל'תבנית'. כשאריסטו מדבר על צורה, הוא מדבר על ***פעילות*** מסוימת - לא על *תמונה* מסוימת. אריסטו מתאר את העצם במונח משלו[^24] - "What something keeps on being in order to be". הכוונה כאן היא פעילות מתמשכת - כזו שקרתה בעבר, מתרחשת עכשיו ותתרחש בעתיד[^32]. המבנה הזה משמר רק את התכונות המהותיות, ומנפה את כל התכונות החולפות. סוקראטס אינו חייב להיות נשוי כדי להיות סוקראטס - הוא היה סוקראטס גם קודם. הוא אינו חייב להיות חיוור - הוא יכול ללכת להשתזף. הוא אפילו לא חייב לשאת תכונת אופי מסוימת - הוא ישתנה לאורך חייו. לעומת זאת, סוקראטס חייב להמשיך להיות בן אדם על מנת להישאר סוקראטס - ולכן זה חלק מהוויה שלו, כל עוד הוא הווה[^33]. את 'כל הבוחטה הזו' תרגמו ללטינית כ*Essentia* - מלשון *Esse* - להיות. התרגום הקרוב ביותר בעברית הוא 'מהות' - אבל המונח הזה חסר פעילות. -> ***זוהי*** הצורה האריסטותלית - אותו המשהו שממשיך להיות כדי להיות בכלל. -{.is-success} +!!! is-success "" + ***זוהי*** הצורה האריסטותלית - אותו המשהו שממשיך להיות כדי להיות בכלל. התמונה העולה פה קשה לתפיסה היחידנית המודרנית. להיות אדם - לא להיות מתן, או להיות אנדי - היא יותר יסודית מכל דבר אישי. במובן מסוים, להיות אדם זה יותר להיות עצמי מתכונות האופי שלי. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md index 4e9f3764..03559fb6 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md @@ -8,22 +8,23 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-05-28T05:42:53.037Z --- -> [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_(physics).docx), [ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_i).pdf), [ספר ב' (1)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_2)(chapters_1-3).pdf), [ספר ב (2)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_2)(chapters_4-9).pdf) [הערות המתרגם](/פילוסופיה/יוונית/aristotles_physics_(translators_notes_on_how_to_use_it).pdf), [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotles_physics_(glossary).pdf), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(slides).pptx) -{.info} +!!! info "" + [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_(physics).docx), [ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_i).pdf), [ספר ב' (1)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_2)(chapters_1-3).pdf), [ספר ב (2)](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(book_2)(chapters_4-9).pdf) [הערות המתרגם](/פילוסופיה/יוונית/aristotles_physics_(translators_notes_on_how_to_use_it).pdf), [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotles_physics_(glossary).pdf), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_physics_(slides).pptx) -> [לימוד עצמי](/פילוסופיה/יוונית/aristotle's_physics_self_study.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [לימוד עצמי](/פילוסופיה/יוונית/aristotle's_physics_self_study.docx) במסע האריסטולי לעבר החוכמה, ה*עצם* ניצב במרכז. ה*פיזיקה* של אריסטו היא חקר הישים הטבעיים - ה*עצם* בטבע - והוא עושה זאת דרך חקירת העצם הברור מאליו: אנחנו עצמנו. -##מהי הפיזיקה האריסטותלית? +## מהי הפיזיקה האריסטותלית? בעוד שיש דימיון רב בין השניים, הפיזיקה האריסטותלית שונה מאוד מהפיזיקה המודרנית; בראש ובראשונה, הפיזיקה של אריסטו טרודה במהלכו של הטבע בשלמותו - במהלך של יישים טבעיים, בסיבות[^2] שלהם, בתנועה שלהם וב**סיבות** שלהם. המדע המודרני והאריסטותלי חלוקים, בראש ובראשונה, על שאלה בסיסית - מה זה בכלל טבע[^4]? > Of the things that are, some are by nature, others through other causes. By nature are animals and their parts, plants \[and their parts\], and the simple bodies such as earth, fire, air and water (for these things and things like them we say to be by nature). And all of them obviously differ from things not put together by nature + > - ספר 2, פרק 1 אצל אריסטו, הטבע הוא מונח מבחין, ולא כולל כמו מובנו המודרני - אלא רק היישים שיש בהם ראשית של תנועה ומנוחה: @@ -34,11 +35,11 @@ dateCreated: 2023-05-28T05:42:53.037Z עוד אומר אריסטו כי המתטמטיקה אינה חקר הטבע (פרק 2) - בבואה לבחון יישים טבעיים, היא מרדדת את אותה תנועה, ומתעלמת מעליונותו של השלם על החלק - וכך חוטאת למהותו של הטבע. -##מהם היישים הטבעים? +## מהם היישים הטבעים? התנועה ביישים מלאכותיים - כמו בתים - אינה אלא על פי המזדמן. גם שינויים שיתרחשו בו - כמו ריקבון של העץ - אינם נעשים בהיותם מי שהם; הבית נרקב לא בהיותו בית, אלא בהיותו עשוי מעץ; אילו היה עשוי ממתכת, היה מחליד. -##המבנה המטאפיזי של הטבע +## המבנה המטאפיזי של הטבע במטאפיזיקה הוזכרו ה*חומר*[^8] וה*צורה* - ואלו, בדומה לשאר המינוחים האריסטותלים, שונים מהקשרם העכשווי. היחס בין חומר לצורה אינו רק כמו בין השולחן לעץ המרכיב אותו; הוא גם היחס בין הפילוסופיה (צורה) לאלו שמנסים ללמוד אותה (חומר). זאת בשונה מההגדרה העכשוית, של כל דבר בעל נפח ומסה במרחב[^9]. לעומתו, החומר האריסטותלי אינו נגיש לנו במלואו - הוא ביחס מסוים לצורה מסוימת. במובן הזה, החומר הוא *היסוד הסביל לצורה הטבעית* - הוא *ההיבט המעוצב להיבט המעצב*. חומר, למעשה, הוא היכולת להיות מעוצב על ידי צורה כלשהי. אופן הקיום של חומר, לפי אריסטו, הוא ***היכולת להתממש***[^10]. מכאן עולה השאלה - יכולת להתממש *בתור מה?*. משהו לא יהיה טבע עד שלא תהיה בו הצורה הנתפסת בדיבור: עצמות אינן טבעיות עד שהחומר מהן הן עשויות מתגבש לכדי הפעילות שלהן. @@ -48,6 +49,7 @@ dateCreated: 2023-05-28T05:42:53.037Z את היחס בין ה*אנרגיה* ללהיות *בכוח* מתאר אריסטו במטאפיזיקה: > "**היות בפעולה**[^12] הינו מה שהווה שלא באופן אותו אנו מכנים להיות "בכוח"[^13]. בכוח[^10], למשל, נאמר על...האדם שיכול להתבונן גם כשאיננו מתבונן \[כשהוא ישן למשל\]... אופן הנוכחות האחרת של מה שהווה הוא "בפועל"[^14] וכוונתו תתברר מהתבוננות ישירה בדוגמאות, ואין צורך לחפש הגדרה לכל דבר, כי אדם מסוגל לראות מיד באמצעות משל: הבונה בפועל מול מי שיכול לבנות אך אינו בונה כרגע, מי שער מול מי שישן, מי שרואה מול מי שעיניו עצומות אבל יש בו את כוח הראיה, מה שנוצר מהחומר מול החומר, מה שהושלם מול מה שבלתי מושלם. "היות בפעולה"[^12] הוא האחד, היות בכוח[^10] הוא השני. + > מטאפיזיקה, ספר 7, פרק 6 כאן נפתח הצוהר ל[אתיקה](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-5-ה-אתיקה-הניקומאכית-של-אריסטו) - הצורה איננה רק הפעילות המתמשכת ההופכת כל דבר למה שהוא - היא גם החתירה להיות אותו דבר באופן המושלם ביותר[^15]. כדי להבין באמת מהו דבר, עלינו לראות אותנו בשיאו (מיהו מייקל ג'ורדן? מהו שחקן כדורסל? לא נבין עד שלא נצפה בו משחק). diff --git a/פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md b/פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md deleted file mode 100644 index 09620b6f..00000000 --- a/פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md +++ /dev/null @@ -1 +0,0 @@ -[יוונית](/פילוסופיה/יוונית/) \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס.md b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס.md index 36200d6d..adfd00d8 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס.md @@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z --- -> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_3_(heraclitus_and_parmenides).pptx), [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/היראקליטוס_ופרמנידס_(דברי_היכרות).docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_3_(heraclitus_and_parmenides).pptx), [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/היראקליטוס_ופרמנידס_(דברי_היכרות).docx) אחרי [ההוגים המילטיים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים), קמו שני פילוסופיים שמקצוות העולם היווני עם תשובות למעגל ההוויה המילטי - הלוא הם **היראקליטוס**, איש החידות מאפסוס (לחופי טורקיה), ו-**פארמנידס** מאלאה (בדרום איטליה). שני ההוגים הללו עתו על המעגל המילטי מכיוונים שונים, ומנוגדים לחלוטין. -##היראקליטוס -> [רסיסים (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/heraclitus_fragments.pdf), [רסיסים (אנגלית](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(heraclitus).pdf) -{.is-info} +## היראקליטוס +!!! info "" + [רסיסים (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/heraclitus_fragments.pdf), [רסיסים (אנגלית](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(heraclitus).pdf) > אין אדם עובר באותו הנהר פעמיים @@ -43,9 +43,9 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z [^2]: רסיס 124 [^3]: רסיס 123 [^4]: רסיס 49 -##פארמנידס -> [רסיסים (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/parmenides_fragments.pdf), [רסיסים (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(parmenides).pdf) -{.is-info} +## פארמנידס +!!! info "" + [רסיסים (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/parmenides_fragments.pdf), [רסיסים (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(parmenides).pdf) > כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה @@ -60,8 +60,9 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z > - **אין אנו יכולים לחשוב על האין** (וכאן השפה מטעה אותנו - הכוונה היא ל'אין' בהעדר כל הקשר, שהשלילה דרכו אינה מפנה למשהו אחר. דמיין את עצמך עומד בחדר חשוך לחלוטין, ומישהו מבקש ממך לתאר לו 'לא בקבוק' - אינך מסוגל). > --- -> **אין לא יכול להיות** -{.is-danger} + +!!! danger "" + **אין לא יכול להיות** ההשלכות של הטיעון החזק של פארמנידס הן מרחיקות לכת. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים.md b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים.md index bb41b12b..1429987f 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:09:43.515Z --- -> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(דברי_היכרות).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_2_(milesians).pptx),[טקסט](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(thales_anaximander_anaximenes).pdf), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(תאליס_אנאקסימנדרוס_אנאקסימנס).doc), [מטלת הגשה](/פילוסופיה/יוונית/מבוא_לפילוסופיה_יוונית_-_שאלת_בקיאות_1_(207130253).docx) -{.is-info} +!!! info "" + [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(דברי_היכרות).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_2_(milesians).pptx),[טקסט](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(thales_anaximander_anaximenes).pdf), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(תאליס_אנאקסימנדרוס_אנאקסימנס).doc), [מטלת הגשה](/פילוסופיה/יוונית/מבוא_לפילוסופיה_יוונית_-_שאלת_בקיאות_1_(207130253).docx) כשעוסקים בשאלת הבריאה (קוסמוגוניה), מן הראשונים שחשבו על הסוגייה היו ההוגים המילטיים - שלושה קדם-פילוסופים מהעיר מילטוס, כיום בטורקיה. @@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:09:43.515Z למיטב ידיעתינו, הפילוסוף הראשון (אף שאינו החשיב עצמו ככזה) הוא **תאלס ממילטוס** - שהיה הראשון לתת את הדעת על העולם ללא תלות במיתוס ובנומוס היווניים. -##ה'ראשית' +## ה'ראשית' תאלס וההוגים המילטיים הגו בשאלת ה'ראשית' - ה*ארכה*[^1]. מהי ה*ארכה?* @@ -44,22 +44,22 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:09:43.515Z [^1]: *ἀρχή* (Arche) - ראשית. -##תאלס +## תאלס > כי העולם צף על המים תאלס סבר שאותו עיקרון חומרי הוא מים - אריסטו משער שזאת מכיוון שצפה ב'לחות' של כל הדברים ובנוכחותם של המים בכל מקום. יש לשער גם שתאלס ייחס לייצורים החיים חשיבות גבוהה יותר בפיזיס, ולכן המים שיחקו תפקיד משמעותי יותר בהגותו. -> למרבה האירוניה, תאלס מצא את מותו בטביעה, בדיחה ש'מפרנסת' את הפילוסופיים מראשית הפילוסופיה -{.is-warning} +!!! warning "" + למרבה האירוניה, תאלס מצא את מותו בטביעה, בדיחה ש'מפרנסת' את הפילוסופיים מראשית הפילוסופיה -##אנאקסימנדרוס +## אנאקסימנדרוס הבא בתור בשרשרת המילטיים הוא אנקסימאנדרוס - שממנו שרד רק משפט אחד. אנקסימאנדרוס קבע שאם אכן יש משהו נצחי (ולא במובן של זמן - במובן של IS), לא ייתכן שהוא משהו מוגדר, שמתקיים בתוך מעגל ההתהוות והכיליון - כמו מים. לכן אנקסימאנדרוס טען שהארכה (מושג שאותו הוא הגדיר) הוא ה*אפאירון* - **הבלתי מוגדר** - מעיין ריק בלתי מוחשי שמתוכו הכל מתהווה ואליו הכל כלה. פירוש יותר נועז הוא שאותו *אפאירון* הוא הצדק הקוסמי (קוסמי במובן של **סדר**) - הגעת מתוך אותו משהו, וכשיעבור זמנך, אותו המשהו יגבה אותך חזרה (דין). -##אנקסימאנס +## אנקסימאנס אנקסימאנס ניסה לגשר בין שני עמיתיו המילטיים בכך שתפס עמדת אמצע. כמו אנקסימאנדרוס, נראה שסבר שהארכה לא יכולה להיות בתוך מעגל הכיליון וההתהוות, כמו מים. מנגד, הוא חשב שהארכה כן מוגדרת איכשהו - אחרת אי אפשר להסביר כיצד דברים מתהווים וכלים. אנקסימאנס סבר שהארכה היא האוויר - שכשהוא מתדלל נהייה דברים מסוימים, וכשנדחס - דברים אחרים. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים.md b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים.md index f7354bea..afebfb1c 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים.md @@ -8,20 +8,20 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:13:37.355Z --- -> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המטריאליסטים_(דברי_היכרות)_(3).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(materialists).pptx), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/יוונית_-_מטלת_כתיבה_1.doc), [הגשה](/פילוסופיה/יוונית/207130253_(2).docx) -{.is-info} +!!! info "" + [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המטריאליסטים_(דברי_היכרות)_(3).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(materialists).pptx), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/יוונית_-_מטלת_כתיבה_1.doc), [הגשה](/פילוסופיה/יוונית/207130253_(2).docx) אחרי הטיעון הנאות (והאכזרי) של פארמנידס, פילוסופיים רבים ניסו לאסוף את השברים. ביניהם ישנם שלושה הוגים שחרף ההבדלים הגדולים בהגותם יש ביניהם חוט מקשר - החומר. ההוגים האלו ניסו להסביר את השינוי שאנחנו רואים בעולם באמצעות החומר והחומר בלבד - למעשה, ראשית הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותה. בעוד שההוגים הללו נוטים להסכים עם קביעתו העיקרית של פארמנידס - **אין בריאה יש מאין** - הם שוללים את היעדר הריבוי והשינוי בהגותו של פארמנידס, ואת אלו הם מנסים 'להציל' בהגותם. -##אמפקדוקלס מאקראגאס +## אמפקדוקלס מאקראגאס אמפדוקלס סבור היה שההוויה מורכבת מארבע יסודות - האש, המים, האדמה והאוויר - שמתופעלים על ידי כוחות *האהבה* ו*השנאה*. לשורשים וכולות אלו יש את המאפיינים של ההווויה הפרמינדאית - נצחיים, בלתי מוגבלים, ופשוט ישנם. -##אנאקסגוראס +## אנאקסגוראס לעומתו, אנאקסאגורס סבור היה שהכל מכיל מהכל (*שורשים*), עד יסודותיו - ומתבטא בכל דבר ודבר בצורה אחרת. הכוח שמסדר את הקוסמוס לפי אנאקסאגורס הוא ***השכל*** (והכוונה היא **לא** לשכל האנושי, שהוא כוח בלתי חומרי), שקובע בכל התוהו ובוהו הזה את הסדר (לוגוס) ביקום. -##האטומיסטים, לויקיפוס ודמוקריטוס +## האטומיסטים, לויקיפוס ודמוקריטוס לויקיפוס ודמוקריטוס ביססו את התורה שלהם על **האטום** (מילולית: בלתי ניתן לחלוקה) - החלקים הקטנים ביותר, אחידים, נצחיים ובלתי משתנים (אך בתצורות\גדלים שונים ביניהם). הריבוי החומרי שאנחנו חווים מקורו בשילובים בין האטומים (צורה\סדר\מיקום בחלל). האטומיסטים טענו שהאטומים עצמם נעים בריק - ה*אין* - שהם מדברים עליו בצורה חיובית (הוא ישנו, ומה שהוא הוא *אין*). האטומים נעים באופן קבוע כמערבולת נצחית ואקראית, שלקצוותיה נזרקים היסודות הקלים ולמרכזה נשאבים היסודות הכבדים. diff --git a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md index dd944428..5bbce8d7 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:16:03.999Z --- -> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(הסופיסטים).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(sophists).pptx), [חומר עזר (+ בשבחי הלני)](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf),[טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/sophist_materials.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/יוונית/hebrew_chapter_on_the_sophists.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(הסופיסטים).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(sophists).pptx), [חומר עזר (+ בשבחי הלני)](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf),[טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/sophist_materials.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/יוונית/hebrew_chapter_on_the_sophists.pdf) -##פרוטאגוראס מאבדרה +## פרוטאגוראס מאבדרה > של כל הדברים האדם הוא קנה המידה, של אלה שהווים כפי שהם הווים, @@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:16:03.999Z כדי להבין את החשיבה הסופיסטית ואת הרסיס הזה, כדאי להיעזר באנאלוגיית הרופא - אם אתה חולה והיין חמוץ לך, הרופא לא ייטען שהיין מתוק משום שכך הוא עבורו; הרופא יינסה להבריא אותך, כדי שהיין יהיה מתוק גם לך. הסופיסטים לא חותרים לאמת אובייקטיבית - קרי, טעם היין - אלא לשכנוע, כי הדברים הם כפי שהם נתפסים לכל אדם ואדם. -##גורגיאס מלאונטיני +## גורגיאס מלאונטיני [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) נודע בעיקר בנאומו *שבחי הלני*, שבו הוא מנקה את הלנה מטרויה מאשמתה באולמיפאדה למטרות שעשוע. הוא כתב גם את *על הטבע*, פארודיה אכזרית לפארמנידס ^162^. @@ -60,7 +60,7 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:16:03.999Z [^2]: פרגמנט 82B11, בשבחי הלני [^3]: *doxa*, משורש *dokein* - to seem -##פיזיס מול נומוס +## פיזיס מול נומוס אנטיפון הגה בקשר בין הפיזיס לנומוי: > ...the decrees of *nomoi* are extra additions, those of *phusis* are necessary; those of *nomoi* are the product of agreement,. (...) those of *phusis* (...) of natural growth diff --git a/פילוסופיה/לוגיקה/index.md b/פילוסופיה/לוגיקה/index.md index 069e73e3..c95560b7 100644 --- a/פילוסופיה/לוגיקה/index.md +++ b/פילוסופיה/לוגיקה/index.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-13T19:14:51.833Z --- -> [הרצאה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/pluginfile.php/3676796/mod_resource/content/0/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94%201%20-%2024.10.22.pdf),[תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא1תשפג.ppsx) -{.info} +!!! info "" + [הרצאה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/pluginfile.php/3676796/mod_resource/content/0/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94%201%20-%2024.10.22.pdf),[תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא1תשפג.ppsx) -##מהי לוגיקה? +## מהי לוגיקה? **לוגיקה** היא הניסיון לשפר את היחס בין האמונות השקריות לאמונות האמיתיות - מתוך רצונם של כל בני האדם להאמין האמנות נכונות, ולדחות האמנות שקריות. -##כיצד נוצרות האמנות? +## כיצד נוצרות האמנות? האמנות נוצרות מכל מיני מקורות, וביניהם: - החושים - זיכרון diff --git a/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים.md b/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים.md index 721c13f8..452ad7d5 100644 --- a/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים.md +++ b/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים.md @@ -8,23 +8,23 @@ editor: markdown dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z --- -##[מבוא ללוגיקה - תחשיב הפסוקים](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43558) +## [מבוא ללוגיקה - תחשיב הפסוקים](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43558) -> [ספר הקורס](http://courses.umass.edu/phil110-gmh/MAIN/IHome-5.htm), [דף נוסחאות](/פילוסופיה/לוגיקה/rule_sheet.pdf) -{.info} -##שיעור 2 -> [הרצאה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/pluginfile.php/3696300/mod_resource/content/0/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94%202%20-%2031.10.22.pdf),[תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא2תשפגמתוקן_(1).ppsx) -{.is-info} +!!! info "" + [ספר הקורס](http://courses.umass.edu/phil110-gmh/MAIN/IHome-5.htm), [דף נוסחאות](/פילוסופיה/לוגיקה/rule_sheet.pdf) +## שיעור 2 +!!! info "" + [הרצאה](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/pluginfile.php/3696300/mod_resource/content/0/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94%202%20-%2031.10.22.pdf),[תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא2תשפגמתוקן_(1).ppsx) ## תקפות היא פונקציה של מבנה בגדול: **תקפות היא פונקציה של מבנה** -##שיעור 3 - דוגמא נגדית -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_3_-_7.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא3תשפג.pdf) -{.is-info} -##שיעור 4 -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_4_-_14.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא4תשפג.pdf) -{.is-info} -###קשרים פסוקיים +## שיעור 3 - דוגמא נגדית +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_3_-_7.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא3תשפג.pdf) +## שיעור 4 +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_4_-_14.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא4תשפג.pdf) +### קשרים פסוקיים טענות מורכבות לעיתים קרובות מהמבנה האריסטוטלי, שלפיה ישנם **קשרים פסוקיים**. טענות עם קשרים פסוקיים יוצרות פסוקים מורכבים, שמורכבים מפסוקים אטומיים ומקשרים. @@ -40,8 +40,8 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z - קוניונקציה (Conjunction) - & - יורד גשם *ו*יש עננים (R&C) - דיסיונקציה (Disjunction) - v - יורד גשם *או* שיש עננים (RvC) -> לשים לב להבדל בין **'או'** *כולל* (vel) ל- **'או'** *מוציא* (aut) -{.is-warning} +!!! warning "" + לשים לב להבדל בין **'או'** *כולל* (vel) ל- **'או'** *מוציא* (aut) בדיסיונקציה (v) הכוונה היא ל- ***או כולל***. @@ -51,11 +51,11 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z - גרירה - <-|-> - *אם* יורד גשם *אז* יש עננים (R->C) -> R הוא ה*רישא* (precedent?) וC הוא ה*סיפא* (?antecedent) -{.is-info} +!!! info "" + R הוא ה*רישא* (precedent?) וC הוא ה*סיפא* (?antecedent) -> בקשרי גרירה, אנחנו מניחים אמת כברירת מחדל (F וT הם T - אם ירד גשם אז אסגור את החלון, לא ירד גשם, סגרתי את החלון - אמת). -{.is-warning} +!!! warning "" + בקשרי גרירה, אנחנו מניחים אמת כברירת מחדל (F וT הם T - אם ירד גשם אז אסגור את החלון, לא ירד גשם, סגרתי את החלון - אמת). כלומר, הגרירה שקרית *אם ורק אם* ה*רישא* אמיתית וה*סיפא* שקרית. @@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z אנחנו לא נשתמש לרוב בקשר זה. -###נוסחה בנויה כהלכה +### נוסחה בנויה כהלכה ניתן לחשוב על שפת תחשיב הפסוקים כמו שפת תכנות - יש לה דקדוק (syntax) מדויק וברור. ``` 1. כל אות אנגלית גדולה היא נב"כ @@ -77,16 +77,16 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z 7. ***שום דבר אחר אינו נב"כ*** ``` -##שיעור 5 -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_5_-_21.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא5תשפג.pdf) -{.is-info} -###מהי אפשרות +## שיעור 5 +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_5_-_21.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא5תשפג.pdf) +### מהי אפשרות **אפשרות** היא **מקרה**, כלומר צירופים אפשריים של ערכי אמת ל**פסוקים אטומיים**. למשל, אם ברשותי 2 פסוקים אטומיים, אז ישנם *4 מקרים* - אמת ושקר לכל פסוק. אם ברשותי 3 פסוקים, ישנם ***8 מקרים***. -> אם בטיעון יש n פסוקים *אטומיים*, אז ישנם **2^n^** מקרים. -{.is-info} +!!! info "" + אם בטיעון יש n פסוקים *אטומיים*, אז ישנם **2^n^** מקרים. עברנו על 3 מודולים (מבני טיעון): @@ -95,33 +95,33 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z - מודוס מורונס - לא תקף - מודוס טולנדו פוננס (סילוגיזם דיסיונקטיבי) -###שווין לוגי (אקווילנטיות לוגית) +### שווין לוגי (אקווילנטיות לוגית) ניתן להגיד על שתי נוסחאות שהן שוות **אם ורק אם** ערך האמת של שתיהן שווה (*בכל המקרים*). ר' דוגמאות במצגת. -###סוגי נוסחאות +### סוגי נוסחאות - טאוטולוגית (תמיד אמת) `P v ~P` - סתירה (תמיד שקר) `P & ~P` - קונטינגנטית (מלשון Contingent) - לפעמים אמיתית ולפעמים שקרית. `P > ~P` -##שיעור 6 - תרגומים משפה טבעית -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_6_-_28.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא6תשפג_עם_תוספות.pdf) -{.is-info} +## שיעור 6 - תרגומים משפה טבעית +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_6_-_28.11.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא6תשפג_עם_תוספות.pdf) השאיפה בתרגום משפה טבעית היא כזו: -> ביטויים בשפה טבעיות -> ביטויים בשפה פורמאלית -> ביצוע פעולות בשפה פורמאלית (הוכחות תקיפות וכו') -> ביטויים בשפה פורמאלית -> ביטויים בשפה טבעית -{.info} +!!! info "" + ביטויים בשפה טבעיות -> ביטויים בשפה פורמאלית -> ביצוע פעולות בשפה פורמאלית (הוכחות תקיפות וכו') -> ביטויים בשפה פורמאלית -> ביטויים בשפה טבעית בגדול, לקחת לרלורים בעברית, להצרין להם את הצורה, לעבד אותם ולירוק אותם חריפים בהרבה, ובעברית. -###כפל משמעות +### כפל משמעות כדאי להיזהר ממכשולים כמו משפטים דו משמעיים (*שחר ותומר נשואים* - אחד לשני\ה? לשני אנשים שונים?), *או* מוציא (*הילארי או דונאלד ת\ינצח בבחירות* - ניתן לפרק ל*לפחות אחד\ת ת\ינצח* ו*לא שניהם ינצחו*). -###*רק אם* +### *רק אם* צריך לשים לב גם ל*רק אם* - ש**אינו** שקול ל*אם*: ``` @@ -129,7 +129,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z יש לי חיית מחמד רק אם יש לי חתול (F) ``` -###*רק* +### *רק* *רק* מתפקד כשלילה כפולה. למשל: ``` רק עובדים מורשים @@ -140,7 +140,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z אז אסור לך להיכנס ``` -###*אם ורק אם* +### *אם ורק אם* יש שתי דרכים להתמודד עם *אם ורק אם*: - גרירה דו כיוונית (<->) - פירוק מורכב: @@ -149,25 +149,25 @@ dateCreated: 2022-10-24T08:55:18.259Z (K>H) & (K>~H~) ``` -###*אלא אם* +### *אלא אם* את *אלא אם* אפשר להפוך ל*אם לא*: ``` אני לא אקבל ציון עובר אלא אם אלמד אם לא אלמד אז לא אקבל ציון עובר ``` -##שיעור 7 - תרגומים משפה טבעית (המשך) -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_7_-_5.12.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא7תשפג.pdf), [בוחן דמה (פתור)](/פילוסופיה/לוגיקה/בוחן_דמה_1_-_פתרון.pdf) -{.is-info} +## שיעור 7 - תרגומים משפה טבעית (המשך) +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_7_-_5.12.22.pdf), [תרגול](/פילוסופיה/לוגיקה/תרגולוגיקהא7תשפג.pdf), [בוחן דמה (פתור)](/פילוסופיה/לוגיקה/בוחן_דמה_1_-_פתרון.pdf) -###תנאי הכרחי +### תנאי הכרחי ``` אם לא אגש לכל הבחנים אז לא אעבור את הקורס A > ~E~ ``` -###תנאי מספיק +### תנאי מספיק ``` כדי לעבור את הקורס מספיק @@ -175,7 +175,7 @@ A > ~E~ A > E ``` -###שלילה של תנאי הכרחי +### שלילה של תנאי הכרחי ``` לגשת לשני הבחנים זה לא הכרחי @@ -183,7 +183,7 @@ A > E (A > ~E~)~ ``` -###שלילה של תנאי מספיק +### שלילה של תנאי מספיק ``` לגשת לשני הבחנים זה לא מספיק @@ -191,35 +191,35 @@ A > E (A > E)~ ``` -###שילובים -####תנאי הכרחי ומספיק +### שילובים +#### תנאי הכרחי ומספיק ``` A > ~E~ & A > E ``` -####תנאי הכרחי אבל לא מספיק +#### תנאי הכרחי אבל לא מספיק ``` A > ~E~ & (A > E)~ ``` -####תנאי מספיק אבל לא הכרחי +#### תנאי מספיק אבל לא הכרחי ``` A > E & (A > ~E~)~ ``` -####תנאי לא הכרחי ולא מספיק +#### תנאי לא הכרחי ולא מספיק ``` (A > ~E~)~ & (A > E)~ ``` -> ש"ב - לבדוק את ערך האמת של החבר הזה, ומה זה אומר -{.is-warning} +!!! warning "" + ש"ב - לבדוק את ערך האמת של החבר הזה, ומה זה אומר -###פסוקים מורכבים +### פסוקים מורכבים 1. נזהה את הפסוקים הפשוטים ונסמן באותיות גדולות. 2. נזהה את כל הקשרים. אילו מהם הם קשרים סטנרטיים? אילו מהם אינם? 3. נשכתב את המשפט כאשר הפסוקים הפשוטים יוחלפו ע"י הקישורים שלהם. נשמור על המבנה התחבירי. @@ -229,12 +229,12 @@ A > E 7. נחליף את הנוסחאות המרכיבות בחזרה לתוך הנוסחה הכוללת. 8. נתרגם את הנוסחה הכוללת בחזרה לשפה טבעית, ונשווה אותה עם המשפט המקורי. -##שיעור 8 +## שיעור 8 -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_8_-_19.12.22.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_8_-_19.12.22.pdf) -###רענון +### רענון אנחנו יודעים מהם: - משפט - יחידה בשפה - פסוק - משפט בעל ערך אמת @@ -253,19 +253,19 @@ A > E - תרגום משפה טבעית לתחשיב הפסוקים - להוכיח תקפות או אי תקפות באמצעות טבלאות אמת -> המלצה: שאלת ההיבטים הנשגבים של האלוהים (ר' מצגת) -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: שאלת ההיבטים הנשגבים של האלוהים (ר' מצגת) -> טיפ ^מההמלצה^: היצמד לשיטה הפילוסופית - Present, Explain, Evaluate (PEE arguments). הצג, הסבר והערך^?^ טיעון. -{.is-info} +!!! info "" + טיפ ^מההמלצה^: היצמד לשיטה הפילוסופית - Present, Explain, Evaluate (PEE arguments). הצג, הסבר והערך^?^ טיעון. -##שיעור 9 - הוכחות בתחשיב הפסוקים +## שיעור 9 - הוכחות בתחשיב הפסוקים -> [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_9_-_26.12.22.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [הרצאה](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_9_-_26.12.22.pdf) -###נפטרים מטבלאות האמת +### נפטרים מטבלאות האמת טבלאות אמת זה לא כיף. במקום לבדוק את *כל המקרים*, כדאי לבדוק רק את המקרים בהם כל ההנחות האמיתיות (שכן אם המסקנה שקרית, הטיעון אינו תקף). נתחיל במבנים (*מודוס*-ים) שאנחנו **יודעים** שהם תקפים - ונשליך אותם על הטיעון שלנו. @@ -294,8 +294,8 @@ R המהלך הזה הוא *הוכחה* שהטיעון הזה תקף - במקום ללכת על דרך השלילה (אין מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית), הולכים על החיוב. -> ר' את דרך הרישום (נוטציה) בספר של Hardegree -{.is-info} +!!! info "" + ר' את דרך הרישום (נוטציה) בספר של Hardegree בגדול, המבנה הוא כזה: ``` @@ -311,12 +311,14 @@ R (בסוף: Box & Cancel) ``` > מומלץ: -> \- מיד לאחר העתק ההנחות, לוודא שהעתקנו נכון ולא פספסנו שלילה נבזית כזו או אחרת -> \- לכתוב את הSHOW -{.is-warning} -> הישמר: המודוסים **צורניים לחלוטין**. גם אם יש להם אותו ערך אמת, ביטויים תקפים אחרים **אינם מופעים של המודוסים** -{.is-warning} +> \- מיד לאחר העתק ההנחות, לוודא שהעתקנו נכון ולא פספסנו שלילה נבזית כזו או אחרת + +!!! warning "" + \- לכתוב את הSHOW + +!!! warning "" + הישמר: המודוסים **צורניים לחלוטין**. גם אם יש להם אותו ערך אמת, ביטויים תקפים אחרים **אינם מופעים של המודוסים** למשל: @@ -328,9 +330,9 @@ Q **אינו מופע של מודוס תולנס**. -###חוקי ההיקש -> **כאן** מתחילים לבהות בדף הנוסחאות. הידד! -{.is-info} +### חוקי ההיקש +!!! info "" + **כאן** מתחילים לבהות בדף הנוסחאות. הידד! בשפה יש (בערך) חמישה קשרים. ל(כמעט) כל קשר יש - חוק OUT @@ -338,7 +340,7 @@ Q - חוק IN איך *לבנות* נוסחה עם הקשר הזה -###&O +### &O אם הקוניוקציה אמיתית, מותר להסיק את הפסוק הראשון: ``` A & B @@ -366,7 +368,7 @@ A > (B & C) ``` ***ניתן*** להחיל על ביטוי זה את הכלל. -###&I +### &I אם יש לך נוסחא, ויש לך נוסחא, מותר לך להקיש את הקוניוקנציה הראשונה שלהם ``` A @@ -380,7 +382,7 @@ B /B & A ``` -###Ov +### Ov אם יש לך דיסיונקציה ויש לך את השלילה של הדיסיונקט הראשון, מותר לך להקיש את הדיסיונקט השני: ``` A v B @@ -394,7 +396,7 @@ A v B /A ``` -###Iv +### Iv אם יש לנו נוסחה, אז מותר לנו להקיש את הדיסיונקציה עם כל נוסחא לימינה: ``` A @@ -405,7 +407,7 @@ A A / B v A ``` -###>O +### >O אם יש לך תנאי ויש לך את השלילה שלו, מותר לך להסיק את ההשלכה ^?^ ``` A > C @@ -418,10 +420,10 @@ A > C ~C /A ``` -###>I +### >I אין. במקומו יש כלל אחר שנדוש בו בהמשך. -###שלילה כפולה (DN) +### שלילה כפולה (DN) אם יש לך נוסחה מותר לך להקיש את שלילתה הכפולה ``` @@ -434,10 +436,10 @@ A /A ``` -> ושוב - הכללים פועלים **רק על שורות שלמות** -{.is-warning} +!!! warning "" + ושוב - הכללים פועלים **רק על שורות שלמות** -###הוכחה ישירה (DD) +### הוכחה ישירה (DD) ``` SHOW: A DD ... @@ -449,8 +451,8 @@ SHOW: A DD לא את כל הטיעונים ניתן להוכיח בהוכחה ישירה, אך כשכן, דרך זו נוטה להיות הקלה והמהירה ביותר. -##שיעור 10 -###גזירה מותנית (CD) +## שיעור 10 +### גזירה מותנית (CD) ``` SHOW: A>C CD A As @@ -469,7 +471,7 @@ R 2,6,>O ``` בדוגמא הזו, על מנת להוכיח את R (בתנאי P>R), הנחנו (As) שP אמיתי, ומשם הוכחנו הוכחה ישירה שR אמיתי. **כלומר, אם P אמיתי, R אמיתי** - הטיעון ***תקף***. -###גזירה בשלילה (~D) +### גזירה בשלילה (~D) ``` SHOW: ~A ~D A As @@ -482,11 +484,11 @@ X XI לשיטה זו קוראים *רדוקציה לאבסורד* (Reductio ad absurdum). השיטה היא להוכיח שאם מניחים את השלילה של ההוכחה, מתקבלת סתירה (X) - משהו שלא יכול להיות לוגית (למשל: P&~P). -> סתירה מראים ***תמיד*** בגזירה ישירה (DD)! -{.is-warning} +!!! warning "" + סתירה מראים ***תמיד*** בגזירה ישירה (DD)! -##שיעור 12 -###גזירה עקיפה (ID) +## שיעור 12 +### גזירה עקיפה (ID) ``` SHOW: A ID A~ As @@ -500,7 +502,7 @@ X ההבדל לעומת גזירה בשלילה (~D) היא שבגזירה עקיפה *מוסיפים* שלילה, ובגזירה בשלילה *מסירים* שלילה. בנוסף, בגזירה עקיפה ניתן להוכיח כל פסוק - בגזירה שבשלילה רק פסוקים המתחילים בשלילה. -> כל דוגמא שניתן להראות בגזירה ישירה, ניתן להראות גם בגזירה עקיפה - אך לא להיפך! -{.is-info} +!!! info "" + כל דוגמא שניתן להראות בגזירה ישירה, ניתן להראות גם בגזירה עקיפה - אך לא להיפך! כשID מופעלת על דיסיונקציה, ניתן לכנותה vD. מדובר *באותה אסטרטגיה בדיוק* - מטרת השם הוא להזכיר. \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים.md b/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים.md index b6235b43..c1c56f04 100644 --- a/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים.md +++ b/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים.md @@ -8,24 +8,24 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-13T08:03:15.652Z --- -##[מבוא ללוגיקה - תחשיב הפרדיקטים](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46466) +## [מבוא ללוגיקה - תחשיב הפרדיקטים](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46466) -> [ספר הקורס](http://courses.umass.edu/phil110-gmh/MAIN/IHome-5.htm), [דף נוסחאות](/פילוסופיה/לוגיקה/rule_sheet.pdf) -{.info} +!!! info "" + [ספר הקורס](http://courses.umass.edu/phil110-gmh/MAIN/IHome-5.htm), [דף נוסחאות](/פילוסופיה/לוגיקה/rule_sheet.pdf) > כלי לבדיקת שקילות לוגית - [Tree Proof Generator](https://www.umsu.de/trees/) -> [מצגת](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_1_-_13.3.23.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_1_-_13.3.23.pdf) -##סובייקטים ופרדיקטים +## סובייקטים ופרדיקטים בשפת תחשיב הפרדיקטים, כל פסוק אטומי מורכב מ**פרדיקט** אחת ו**סובייקט** אחד או יותר. `"רחל (סובייקט) ישנה (פרדיקט)"` `"רחל (סובייקט) מכבדת את (פרדיקט) שאול (אובייקט)"` `רחל (סובייקט) נמצאת בין (פרדיקט) מוקי (אובייקט ישיר) ל שאול (אובייקט עקיף)` -##מה זה פרדיקט? +## מה זה פרדיקט? פרדיקט זה **ביטוי לא שלם**, עם חלל אחד או יותר שעם נמלא אותו בשם עצם יתקבל פסוק. פרדיקט משחק את התפקיד של *קשר פונקציית האמת*. @@ -34,20 +34,29 @@ dateCreated: 2023-03-13T08:03:15.652Z פרדיקטים נרשמים ראשונים, ואחריהם הסובייקטים. > דוגמאות: `Tr` - רחל(r\) גבוהה(T) + > `Tn` - נדיה(n) גבוהה (T) + > `Lns` - נדיה(n) גבוהה מ(L) שאול (s) + > `Lsn` - שאול (s) גבוה מ(L) נדיה (n) + > `Bsnr` - שאול (s) נמצא בין (B) נדיה (n) ל(B) רחל (n) -> `Brsn` - שאול (s) נמצא בין (B) רחל (n) ל(B) נדיה (n) -{.is-info} + +!!! info "" + `Brsn` - שאול (s) נמצא בין (B) רחל (n) ל(B) נדיה (n) > דוגמאות עם קשרים: + > `Tr~` - רחל לא גבוהה + > `Lns~` - נדיה לא גבוהה משאול + > `Tr & Tn` - רחל ונדיה גבוהות -> `~Tr & ~Tn` - גם רחל וגם נדיה אינן גבוהות -{.is-info} + +!!! info "" + `~Tr & ~Tn` - גם רחל וגם נדיה אינן גבוהות ``` שחר ותומר נשואים (כל אחד בנפרד) @@ -56,7 +65,7 @@ Ms & Mt Rst ``` -##כמתים +## כמתים ``` כל התלמידות שמחות ^ @@ -85,10 +94,10 @@ Rst ^ שלילה ^ שלילה ^ כמת כולל ``` -> ר' גם: ביטויים שווים לוגית (אקויוולנטים) מהמצגת -{.is-info} +!!! info "" + ר' גם: ביטויים שווים לוגית (אקויוולנטים) מהמצגת -##ציון (ספסיפיקציה) של כמתים +## ציון (ספסיפיקציה) של כמתים באמרנו *כולם* שמחים, הכוונה היא לבני אדם - לא לשולחנות, למשל. כיצד מציינים זאת בשפת תחשיב הפרדיקטין כמתים גנריים: @@ -105,20 +114,20 @@ Rst דוגמה: יש סטודנטית שמחה -> יש מישהי כך ש**היא סטודנטית**(S) *וגם* ש**היא שמחה**(H) -> `Ǝx(Sx & Hx)` -> שימו לב לסוגריים - אחרת הביטוי הזה לא תקף! -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב לסוגריים - אחרת הביטוי הזה לא תקף! ``` כל הסטודנטים שמחים -> אם אתה סטודנט, אז אתה שמח -> לא משנה מי אתה, אם אתה סוטדנט, אתה שמח -> Ɐx(Sx > Hx) ``` -> [מצגת] -{.info} -##גרירה לעומת קוניוקציה +!!! info "" + [מצגת] +## גרירה לעומת קוניוקציה הקשר שנמצא תחת כמת כולל הוא *בדרך כלל* גרירה (->). הקשר שנמצא מיד תחת כמת ישי הוא *בדרך כלל* קוניוקציה (&). -##שילוב פרדיקטים +## שילוב פרדיקטים ``` כל סופר ישראלי הוא חכם: Ɐx([Sx & Ix] > Hx) @@ -127,20 +136,25 @@ Rst ( & Hx [Sx & Ix])Ǝx ``` -##פרדיקטים *שאינם* קומבינציות +## פרדיקטים *שאינם* קומבינציות ביטויים דוגמת 'פושע לכאורה', 'חיקוי עור', 'ימאי מנוסה', 'לוויתן גדול' ואפילו 'שמפו נגד קשקשים'! - אינם קומבינציה של פרדיקטים - אותו מישהו *אינו* **גם** פושע ***וגם*** לכאורה - זו תכונה אחת שמבוטאת בשתי מילים בשפה. -##פרדיקטים פוליאדים -> [מצגת](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_4_-_17.4.23.pdf) -{.info} +## פרדיקטים פוליאדים +!!! info "" + [מצגת](/פילוסופיה/לוגיקה/הרצאה_4_-_17.4.23.pdf) > דוגמא: + > 1. someone respects someone + > 2. there is someone who respects someone + > 3. there is some x: x respects someone + > 4. there is some y: x respects y -> 5. `ƎxƎyRxy` -{.is-info} + +!!! info "" + 5. `ƎxƎyRxy` פרדיקטים פוליאדים הם פרדיקטים המתייחסים ליותר מסובייקט אחד - פלוני מכבד את אלמוני, פלוני מתעב את כולם, אף אחד לא מכבד את אף אחד - וכדומה. \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/לשון/index.md b/פילוסופיה/לשון/index.md index 99300bd9..1e5c9384 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/index.md +++ b/פילוסופיה/לשון/index.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z --- -> [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49800), [ספר](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955) -{.info} +!!! info "" + [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49800), [ספר](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955) -> [שיעור](/פילוסופיה/לשון/l-introduction-handout.rtf) -{.is-info} +!!! info "" + [שיעור](/פילוסופיה/לשון/l-introduction-handout.rtf) -##המהפכה הלשונית +## המהפכה הלשונית הפילוסופיה של הלשון טרודה בכל השאלות שמעניקות לשפה משמעות. למה בכלל אנחנו מבינים שפה? מה מענקים לביטויים משמעות? איך אפשר לדבר על דברים שלא בהכרח קיימים בעולם, ומה הופך רצף מסוים של צלילים ומחרוזות לדקדוקי? הפילוסופיה של הלשון אינה ממש חלק מהמסורת הפילוסופית לאורך רוב ההיסטוריה שלה. @@ -30,16 +30,17 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z וכשם שעשו המהפכות שקדמו לה, המהפכה הלשונית שוב מטה את הכף, ושמה את מלוא הכובד סביב המחשבה, כפי שזו עולה ב**שפה**. כעת, הפילוסופים טרודים ב**לוגיקה**, ובראשם [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^3] - אבי הלוגיקה המודרנית והפילוסופיה של הלשון[^4]. -##תורת הייצוג של לוק +## תורת הייצוג של לוק -> [התפיסה הלוקיאנית של השפה](/פילוסופיה/לשון/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם) -{.is-info} +!!! info "" + [התפיסה הלוקיאנית של השפה](/פילוסופיה/לשון/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם) [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה. > האידאה הקרטזיאנית **היא לא** האידאה האפלטונית! -> האידאה הקרטזיאנית מדברת יותר על הצורה ממש של חפץ מולנו, ולא מושא מטאפיזי כזה או אחר. אנחנו מדברים על הבקבוק ממש, לא על ה*בקבוקיות של הבקבוק*. -{.is-warning} + +!!! warning "" + האידאה הקרטזיאנית מדברת יותר על הצורה ממש של חפץ מולנו, ולא מושא מטאפיזי כזה או אחר. אנחנו מדברים על הבקבוק ממש, לא על ה*בקבוקיות של הבקבוק*. את האידאות שבתודעתו של כל אדם ואדם ניתן לתקשר רק באמצעות השפה - אך משום שהאידאה היא לעד פרטנית (אני לא יכול לחשוב את הבקבוק בראש של מישהו אחר), בני האדם נשענים על שתי הנחות נוספות בשימוש בשפה. diff --git a/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם.md b/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם.md index 8b1b6fd6..cdbe4fc8 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם.md +++ b/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם.md @@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-25T14:18:33.795Z --- -> [טקסט: שתי דוגמות לאמפריזיזם (אנגלית)](/פילוסופיה/לשון/quine_en.pdf), [עברית](/פילוסופיה/לשון/quine_he.pdf) -{.info} +!!! info "" + [טקסט: שתי דוגמות לאמפריזיזם (אנגלית)](/פילוסופיה/לשון/quine_en.pdf), [עברית](/פילוסופיה/לשון/quine_he.pdf) הפילוסוף [**וילארד ון אורמן קווין**](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine) הוא אחד הפילוסופים האנליטיים המשפיעים ביותר. הוא היה תלמיד של וויטהד, ולאחר שקרא ספר של ראסל השתכנע ונשאר בפילוסופיה. הוא נפגש בשלב מסוים עם קארנפ ושאר הלוגיקנים מזרם הפוזיטיביזם הלוגי, ומשם נולדה ההגות שלו. במאמרו מ1951, הוא מבקר את את הרעיון של האמת על פי הקונבנציה - הרעיון המרכזי של הפוזיטיביזם - ומבקר את ניסיונם של העמדת הלוגיקה על הניסיון, הנדון לכישלון: כדי לעמוד על הלוגיקה מניסיון, אנו זקוקים להגדרות - שהן מלכתחילה לוגיות אפריורית; בתמצית, אי אפשר לגלות את הלוגיקה בלי לוגיקה. קווין אינו רק נגטיבי - הוא מציע חלופה פילוסופית הולמת לפוזיטיביזם. הכתבים שלו עוסקים במידה רבה בספקנות ביחס למשמעות. -##עקרונות הפוזיטיביזם +## עקרונות הפוזיטיביזם הטענה המרכזית של הפוזיטיביזם הלוגי היא חלוקה של הפסוקים לאנליטיים - שאמיתותם נגזרת מכוח המשמעות שלהם - ולסינטתיים - כאלו שניתנים לאימות או הפרכה על פי ההתנסות. ההפרדה הזו עומדת בלב הפרויקט הפוזיטיביסטי, אך עומדת מוסווה בלב רוב הפילוסופיה. ההשלכות של המאמר - המבקר את ההפרדה הזו, אפוא, הן הרבה מעבר לפוזיטיביזם. @@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-02-25T14:18:33.795Z קווין נותן לנו שתי תפיסות (דוגמות): -##כישלון הההפרדה לאנליטי וסינתטי +## כישלון הההפרדה לאנליטי וסינתטי הפוזיטיביזם קובע כי: > כל פסוק ניתן לסיווג כאנליטי (אמיתי מכוח עצמו) או כסינתטי (אמיתי מכוח עובדה) @@ -99,11 +99,11 @@ dateCreated: 2024-02-25T14:18:33.795Z ומה לגבי הרעיון שפסוק אנליטי הוא זה ששלילתו היא סתירה? אם סתירה מתוארת סינטקנטית אז סתירה עצמית היא תמיד מהצורה p & ~p. אבל, זה לא יעזור להראות ש"רווק הוא נשוי" הוא סתירה, כי הוא מצורה אחרת (Ga & Ha). איך נרחיב את הסתירה כך שתחול על רווק ונשוי? נידרש שוב למושג שמניח אנליטיות (אן הפסוק שקרי רק בזכות עובדות על משמעות אז הוא סתירה עצמית). משמע, *רעיון הסתירה העצמית דורש אותה מידה של הבהרה כמו אנליטיות*. -> בקיצור, כל הניסיונות להגדיר אנליטיות נתקעים באותה בעיה: לא ניתן להגדיר את האנלטיות מבלי להגדיר את ההכרח, או להגדיר את ההכרח מבלי להגדיר את האנליטיות. *עצם ההבחנה בין אניליטי לסינתטי הוא לא אמפירי* - ולכן הפוזיטיביזם נופל. -{.is-warning} +!!! warning "" + בקיצור, כל הניסיונות להגדיר אנליטיות נתקעים באותה בעיה: לא ניתן להגדיר את האנלטיות מבלי להגדיר את ההכרח, או להגדיר את ההכרח מבלי להגדיר את האנליטיות. *עצם ההבחנה בין אניליטי לסינתטי הוא לא אמפירי* - ולכן הפוזיטיביזם נופל. -##כישלון עיקרון האימות +## כישלון עיקרון האימות ראו את עיקרון האימות של המשמעות הפוזיטיביסטי: > כל פסוק משמעי ניתן לתרגום לפסוקים על אודות התנסויות חושים diff --git a/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.md b/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.md index 32b2494a..25234e53 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.md +++ b/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.md @@ -8,13 +8,14 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-03-04T12:20:20.876Z --- -> [טקסט](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.pdf) [לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) עבד בהיכרות עמוקה עם ברטראנד ראסל, שלאחר שהות ארוכה עמו כתב את ה*טראקטטוס* - הספר היחיד שהתפרסם בימי חייו. את הספר חתם בביטוי *יש דברים שעליהם צריך לדבר, ואחרים שעליהם צריך לשתוק* - ואכן, מיד אחרי הספר, השתתק - עזב את הפילוסופיה. זהו *ויטגנשטיין המוקדם*. בסופו של דבר, חזר ויטגנשטיין לפילוסופיה (זהו *ויטגנשטיין המאוחר*) - והביא איתו רעיונות קיצוניים: הוא קבע שפילוסופיה היא לא עניין של מהות, או של תזות, או 'מלכת המדעים', בסיס המדע - אלא רק לאפשר את הידיעה, ולהראות שכל ידע הוא אפשרי. הוא מושל אותה לפסיכותרפיה - שמשחררת אותנו מתפיסות ודעות מותנות. > כאשר הם קראו לדבר-מה בשם ופנו בתוך כך לעברו, ראיתי זאת, ותפסתי שבצליל שהם משמעים הם מכנים את הדבר שעליו הם רוצים להצביע. שזה אמנם רצונם, התחוור לי מתנועות גופם - השפה הטבעית, כביכול, של כל העמים, שמהבעות הפנים, ניעת העיניים, תנועת האברים ונימת הקול מביעות את רחשי הלב כאשר אנו מבקשים דבר-מה, מחזיקים בו, דוחים אותו או נמלטים מפניו. כך למדתי בהדרגה להבין אלו דברים מציינות המלים ששמעתין מובעות שוב ושבו במקומותיהן המיודעים במשפטים שונים: ואחרי שהרגלתי את פי בסימנים הללו, הבעתי אף אני באמצעותם את מבוקשי (אוגוסטינוס, וידויים I, 8) + > מסמלים אלה, כך נראה לי, מצטיירת בפניו תמונה מסוימת של מהות הלשון האנושית. דהיינו, זו: מלות הלשון מכנות עצמים בשם - משפטים הם צירופים של שמות כאלה \[...\] בתמונה זו של הלשון אנו מוצאים את שורשיו של הרעיון: לכל מלה יש משמעות. משמעות זו מחוברת למלה. היא העצם שהמילה מציינת אותו. על הבדל בין סוגי מלים אין אוגוסטינוס מדבר. מי שמתאר את לימודי השפה באופן כזה חושב בראש-ובראשונה, לדעתי, על שמות-עצם, כמו "שולחן", "כיסא", "לחם", ועל שמות של אנשים, ורק במקום השני - על שמות של פעולות או של תכונות מסוימות: ועל שאר סוגי המילים הוא חושב כעל משהו שיסתדר מאליו. > תן דעתך על השימוש הבא בלשון: אני שולח מישהו לקניות. אני נותן לו פתק שעליו מסומן: "חמישה תפוחים אדומים". הוא לוקח את הפתק אל החנווני: זה פותח את המגירה שעליה מסומן "תפוחים": לאחר מכן הוא מחפש בטבלה את המלה "אדום" ומוצא לנגדה דגם צבע: ואז הוא אומר את סדרת המספרים המונים - אני מניח שהוא יודע אותה בעל-פה - עד למלה "חמש", ועם כל מלת מספר הוא מוציא מהמגירה תפוח שצבעו כצבע הדרם. כך, ובאופן דומה, פועלים עם מלים. "ואולם, איך הוא יודע היכן וכיצד עליו למצוא את המלה "אדום" ומה עליו לעשות עם המלה "חמש" - ובכן, אני מניח שהוא פועל כפי שתיארתי. להסברים ישנו סוף באיזשהו מקום. @@ -22,6 +23,7 @@ dateCreated: 2024-03-04T12:20:20.876Z ויטגנשטיין יוצא מיד כנגד הרעיון שלמילים יש משמעות מובנית. אוגוסטינוס מתאר את למידת השפה כתהליך ילדי, בצבעים עזים - של קישור הדברים בעולם למשמעות המהותית של המילים. ויטגנשטיין יוצא נגד ההנחה הזו - *להסברים ישנו סוף באיזשהו מקום*. איך החנווני מבין מה אומר *חמש*, או *אדום*? תמיד יש גבול להסבר שנוכל לתת. אנחנו לומדים, כמו שאוגוסטינוס מתאר, כיצד *להשתמש* במילים. אולם, אין די בכך להסביר את *משמעות* המילים - ההוראה. הפילוסופים של השפה, ובראשם פרגה וראסל, נסמכים על ההוראה כלב המשמעות של השפה: ביטוי אמיתי הוא כזה שנושא משמעות. אולם, קובע ויטגנשטיין, הדימוי הזה פרימיטיבי, וחסר. > 2. המושג הפילוסופיה הזה של משמעות הוא בן-בית בדימוי פרימיטיבי של האופן שבו מתפקדת השפה. אך ניתן גם לומר שהוא הדימוי של שפה פריטמיבית יותר מזו שלנו. + > נתאר לעצמנו שפה שמתאים לה התיאור שנתן אוגוסטינוס: על שפה זו לשרת את התקשרות בין בנאי A לבין עוזרו B. A מקים מבנה מאבני ביין: מצויים שם לבנים, עמודים, לוחת וקורות. על B להגיש לA את אבני הבניין לפי הסדר שהו הוא זקוק להן. למטרה זו הם משתמשים בשפה שמלותיה הן "לבנה", "עמוד", "לוח", "קורה". A קורא אותן בקול: - B מגיש את אבן הבניין שהוא למד להגיש בתגובה לקריאה זו. - ראה זאת כשפה פרימיטיבית שלמה. ויטגנשטיין מתאר פה את השפה כעניין תפעולי גרידא - הרעיון הזה שהיא נושאת משמעות חסר שחר. @@ -55,9 +57,9 @@ dateCreated: 2024-03-04T12:20:20.876Z ויטגנשטיין יוצא נגד הרעיון של דברים פשוטים ומורכבים במציאות (48), שסביבם אנו יכולים להורות - ומייחסים אותם כפונקציה שפתית סובייקטיבית. (59). הוא יוצא כנגד הרעיון שישנם דברים בסיסיים - בין שחלקי חומר, ובין שתחושות בלתי-ניתנות להכחדה, כמו שראסל סבור שישנן (69). -##פרדוקס הכללים של קריפקה -> [טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf) -{.is-info} +## פרדוקס הכללים של קריפקה +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf) בארקלי ויום לקחו את הספקנות היוונית הקלאסית וגררו אותה לעולם המשמעויות - לאני, לזמן, ולמשמעות. אולם עד קריפקה, איש לא הטיל את הספק הזה במשמעות של השפה. diff --git a/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים.md b/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים.md index a512e3ab..6dd4fa34 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים.md +++ b/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים.md @@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z > [טקסט: דחיית המטאפיזיקה](/פילוסופיה/לשון/קרנאפ.pdf) -##מהו פוזיטיביזם לוגי? +## מהו פוזיטיביזם לוגי? **הפוזיטיביזם הלוגי** הוא מונח מורכב, הבנוי מ: @@ -25,19 +25,19 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z האימפריציזם סבור כי טענות שאינן מתבססות על החושים אינן יכולות להיות מוצדקות אפיסטמית. הפוזיטיביזם הלוגי גרר את זה לכדי קיצון - טענות שאינן ניתנות לאימות אמפירי **אינן יכולות לשאת משמעות כלל**. -###תיאוריה של משמעות +### תיאוריה של משמעות השאלה המרכזית של הפוזיטיבזם הלוגי הייתה **מה מכונן משמעות**. ניסוח קריטריון של משמעות תבהיר את טווח החקירה הפילוסופית, ויקבע מה השאלות שיש לדון בהן. אם אין, למשל, פסוקים על אלוהים, או על האין - שעומדים בקריטריון שכזה, הרי שהם חסרי תוכן, ואז אין כל טעם לניתוח פילוסופי של מושגים אלה. [^1]: ובמיוחד - *הטרקטטוס*. -##דחיית המטאפיזיקה +## דחיית המטאפיזיקה את המשמעות הזו ביקשו לבסס **אייר** ו**הן**. לשיטתם, פסוק נחשב כבעל משמעות רק אם הוא מבטא מחשבה **אפריורית**, או **אפוסטריורית**. זוהי חלוקה דיכוטומית, של כל הפסוקים - לפסוקים אמפירים, הכפופים לעיקרון עובדות על משמעות, ולפסוקים אפריוריים - הכפופים לאנליטיות. משמע, פסוק משמעי רק אם הוא ניתן לאימות\הפרכה על ידי ההתנסות, או אם הם נושאים משמעות אנליטית (כמו טאותולוגיות) - פסוקים אמיתיים בהכרח. -###המזלג של יום +### המזלג של יום > או שטענה ניתנת לאימות אמפירי, או שהיא אנליטית - אמיתית או שקרית מכוח משמעותה בלבד. הדעה של יום והפוזיטיביסטים הלוגים קיצונית מאוד - **כל דבר שלא ניתן להפריך או לאשש, או להסיק אנליטית, חסר משמעות לחלוטין**. @@ -55,20 +55,21 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z מחבר *דחיית המטאפיזיקה*, קארנפ, מנסה להגיע לרדוקציה פנומנליסטית. -##אימות תיאורטי ואימות מעשי +## אימות תיאורטי ואימות מעשי > פסוק ניתן ל**אימות תיאורטי** אם, למרות שאין לי יכולת מעשית לערוך תצפיות שיוכיחו או יפריכו אותו, אני יכל לדמיין אילו תצפיות נדרשות כדי לאמת או להפריך אותו. + > פסוק ניתן ל**אימות מעשי** אם יש לי היכולת למקם את עצמי במצב שבו אוכל לערוך תצפיות שמספיקות לאימות הטענה שהוא מביע. אבל מהו אימות? האם הוא דורש **אימות חזק[^2]** - הוכחת אמיתותו או שקרותו בנביעה לוגית, באופן מוחלט? זהו קריטריון קשה מאוד; תצפיות לעולם לא מספיקות לכינון נביעה לוגית, משום שכמות התצפיות תמיד סופית. מנגד, האם מספיק **אימות חלש** - שלא דורש הוכחה ודאית, אלא מסתפק ברלוונטיות של תצפיות נוספות באשר להפרכתו או אישושו? -> בגדול - האם אני חייב להוכיח כל דבר מעבר לכל ספק, או לסבור אותו על סמך מספר סופי של תצפיות? -{.is-info} +!!! info "" + בגדול - האם אני חייב להוכיח כל דבר מעבר לכל ספק, או לסבור אותו על סמך מספר סופי של תצפיות? [^2]: *בעיית האינדוקציה* -###אייר: הגדרה ראשונה +### אייר: הגדרה ראשונה > לפסוק משמעי יש תוצאות אמפיריות: יש פסוקים תצפיתיים שנגזרים ממנו בעזרת הנחות נוספות ולא מההנחות הנוספות לבדן. פסוק תצפיתי ניתן לאימות אם ורק אם: @@ -77,10 +78,10 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z הרעיון: להראות שפסוק בעל משמעות עושה הבדל למה ניתן לתצפית. הוא יהיה בעל משמעות אם, כאשר נוסיף אותו לתצפיות, תהיה לו השלכה על האמיתות או ההפרכה של סט התצפיות כולו. -###הבעיה +### הבעיה -> כאן נקלעתי למצוקה. הקריאה וההסקה על חשבונכם. -{.danger} +!!! danger "" + כאן נקלעתי למצוקה. הקריאה וההסקה על חשבונכם. ישעיהו ברלין מעלה בעיה: @@ -114,7 +115,7 @@ S = ~(O1 & O2 ) v ~(N & O3 ) --- -##הבעיה של המתמטיקה והלוגיקה +## הבעיה של המתמטיקה והלוגיקה בעוד שידיעה מדעית לא מתיימרת לוודאות מוחלטת - הלוגיקה והמתמטיקה כן. זה, כמובן, לא מתיישב עם האימפריציזם. הפוזיטיביזם מבצע שלוש הבחנות: @@ -136,14 +137,14 @@ S = ~(O1 & O2 ) v ~(N & O3 ) אולם נותר הקושי המהותי - איך יכולה להיות טענה שהיא *גם* על העולם - ו*גם* הכרחי? -###קונבנציונליזם +### קונבנציונליזם הזרם הזה קובע כי הטענות הן הכרחיות מכוח השפה. למשל, 5+7 הוא אמיתי ולו משום שזה סימן סינונימי ל12. הוא טוען שהמתמטיקה והלוגיקה לא מוסיפות ידע, אלא הופכות ידע מובלע למפורש. זהו הפתרון הקונבנציונליסטי לכך שמיל ביקש לוותר על ההכרח וקאנט ביקש לקבעו כמטאפיזי. אלא שגם בקובנציונליזם ישנה בעיה. אם ההגדרה היא רק מוסכמה, הרי שנוכל לתאר הגדרה אחרת. מדוע אנו בוחרים, למשל, בגיאומטריה אוקלידית? משום שהיא הצורה הפשוטה ביותר. בעולם אחר, שבו אנחנו הולכים ומתכווצים ככל שמתרחקים מהקצוות, תהיה גיאומטריה אחרת - שתתאר עולם *שכזה* בצורה פשוטה יותר. אבל כיצד נוכל לחשוב על חלופה ללוגיקה? היש דרך למצוא חלופה ל[חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)? -####הביקורת של קווין +#### הביקורת של קווין הנה לכם חברינו, מודוס פוננס: ``` p @@ -152,11 +153,11 @@ q ``` זוהי אקסיומה. אבל כדי להבין אותה לפי קונבציה, אתה נדרש לאותה הלוגיקה ממש. אם לוגיקה היא רק מוסכמה, הרי שגם הלוגיקה שתבין אותה היא מוסכמה - ומהבור הזה אפשר לצאת רק בקרקוע הלוגיקה כעניין הכרחי. -###מה נשאר? -####אונתולוגיה +### מה נשאר? +#### אונתולוגיה אם נקבל את הקונבציונליזם, הרי שטענות כמו *יש זברות* ו*2+2=4* הן טענות מוסכמות - בתוך סט חוקים ומסגרת שקיבלנו עלינו, כמערכת. אולם, המוסכמה שוללת מאיתנו שאלות *מחוץ לאותה המסגרת* - כמו *האם יש עצמים חלל-זמניים?* הבחירה במסגרת לשונית היא שיקול פרגמטי - תפקיד שהפוזיטיביזם החיובי מפקיד לידי הפילוסופיה. -####אתיקה +#### אתיקה ישנה אתיקה **אובייקטיביסטית** - שטוענת שיש ערך אמת הכרחי לטענות מוסריות שלא ניתן לאמת אמפירית, לעומת **סובייקטיביסטים** - הקובעים כי ניתן לאמת טענות מוסריות באופן אמפירי (כמו *התועלתיות* של מיל - טוב הוא מה שמביא תועלה). שתיהן מסכימות על כך שהקביעות האתיות הן טענות. diff --git a/פילוסופיה/לשון/פרגה.md b/פילוסופיה/לשון/פרגה.md index f279f59e..00c9af59 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/פרגה.md +++ b/פילוסופיה/לשון/פרגה.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z --- -##תורת ההוראה המוקדמת +## תורת ההוראה המוקדמת בספרו *סודות האריתמטיקה*, דורש [גוטלוב פרגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottlob_Frege): -###אנטי פסיכולוגיזם +### אנטי פסיכולוגיזם - להפריד בין הפסיכולוגי מהלוגי ואת הסובייקטיבי ומהאובייקטיבי. האידאה היא יש פסיכולוגיה סובייקטיבי, כפי שאומר לוק. עקרון זה, ה***אנטי-פסיכולוגיזם*** של פרגה, דורש להדיר מן השפה את האידאה, ובמקום להעניק לה משמעות **רק** בישיים האובייקטיביים, הלוגים. @@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z כשאני אומר 'בקבוק', עליי להתכוון לבקבוק הזה ממש, כאן מולי, ולא לתמונת הבקבוק בתודעה שלי. 'בקבוק' הוא לא צלם הבקבוק בתודעה, אלא חפץ אובייקטיבי (מיכל עם פקק שמכיל נוזלים, או משהו כזה). -###עקרון ההקשר +### עקרון ההקשר - לעולם לא לבקש את משמעותה של מילה בודדת, אלא רק בהקשרה במשפט. בעוד שלוק סבור שהמחשבות אינן אלא שרשרת של אידאות, פרגה טוען בדיוק הפוך - **אסור** לנסות להסיק על המושג הפרטי מבלי ההקשר שבו הוא פועל. זהו ***עיקרון ההקשר*** של פרגה. @@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z בעיקרון ההקשר טוען פרגה שהענקת המשמעות היחידה צריכה להיות פומבית - על סמך מה שיש בעולם - כזו שנקבעת על ידי *ישות חוץ לשונית*[^8]. מה היא הישות הזו? מה מעניק לפסוק משמעות? -####משמעות פסוק - ערך האמת +#### משמעות פסוק - ערך האמת בכדי להעניק לפסוק משמעות, פרגה פונה ל*ערך האמת* שלו - אם הוא אמיתי,או שקרי. פסוק הוא לא כמו שם - הוא מורכב, והמרכיבים רלוונטיים לערך האמת שלו. > **אריסטו** *חכם* הוא פסוק אמת. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z התרומה של עקרון ההקשר כפולה. תחילה, הגדרת המשפט כיחידה הבסיסית ביותר, לעומת המילים בתורה הלוקיאנית; שנית, ייצוא המשמעות לישות חוץ לשונית - ערך האמת. הפסוק *אריסטו חכם* אמיתי משום שישנה ישות מסוימת - אריסטו - וישנה ישות מופשטת אחרת - חוכמה - והיחס ביניהם מתקיים כך שהפסוק אמיתי. מקור המשמעות היא לא בדעה של הדובר או המאזין - אלא בזכות יחס מסוים שמקיימות שתי הישויות. אבל כאן עולה בעיה מטאפיזית קשה - *מה טיב היחס הזה*? -####אחדות הפסוק בהיותו פונקציה +#### אחדות הפסוק בהיותו פונקציה אם לא נעמוד על היחס הזה, הרי שכל פסוק הוא סתם רשימה. האם הרכיב הראשון נוטל חלק ברכיב השני? מניין מגיע העניין שאי אפשר להוסיף או להפחית שמות (*אריסטו חכם טראמפ*) מבלי שיאבד את זהותו כפסוק? פרדיקט, עבור פרגה, הוא **פונקציה**[^9] - שמקבלת ארגומנטים מסוימים. הביטוי *אריסטו חכם* הוא מסוג *X חכם*, כאשר הארגומנט הוא *אריסטו*. פרדיקט, למעשה, הוא פונקציה, ישות בלתי-רוויה, שכאשר הוא מקבל ארגומנט מסוים - במקרה הזה, אובייקט מסוג שם - הוא מחזיר פסוק בעל משמעות - שהיא ערך האמת. @@ -48,12 +48,12 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z > אם ניקח את הפרדיקט "X חכם" ונעביר לו 'אריסטו', נקבל את הפסוק 'אריסטו חכם' - ש**משמעותו** נובעת מכך **שערך האמת שלו הוא חיובי** - אריסטו באמת חכם. אם ניקח את אותה **הפונקציה** (קרי: אותו **פרדיקט**) ונעביר לו 'ג'ינג'יסטותאלס', נקבל ביטוי בעל **משמעות** אחרת - משום ש**ערך האמת שלו שלילי** (ג'ינג'יסטותאלס לא באמת חכם). הפרדיקט "X חכם", איפוא, הוא **פונקציה ממיינת**. -###ההבחנה בין אובייקט למושג +### ההבחנה בין אובייקט למושג ``` -##זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי) +## זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי) [אובייקט] הוא חכם -#^ זהו הארגומנט - הדבר שאנו מחילים עליו את הפרדיקט; הדבר שבדברו אנו מעבירים שיפוט נכון\לא נכון. +# ^ זהו הארגומנט - הדבר שאנו מחילים עליו את הפרדיקט; הדבר שבדברו אנו מעבירים שיפוט נכון\לא נכון. ארגומנט כמו 'אריסטו' - שהוא שם - יעניק לאובייקט משמעות. ארגומנט לא מתאים, כמו 'שולחן' - לא שם - יוביל לאובייקט חסר משמעות - לא ניתן לקבוע אם שולחן הוא חכם משום שחוכמה היא לא תכונה של שולחנות. @@ -62,9 +62,11 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z **הפרדיקט לא עומד לעצמו**; X חכם הוא ביטוי חסר משמעות. גם האובייקט חסר משמעות בעצמו, בעוד שהשם - 'אריסטו' - עומד בזכות עצמו (השם 'אריסטו' הוא זה שמעניק ל'אובייקט' משמעות. רק השילוב של השניים מייצר פסוק בעל משמעות. -####הכימות +#### הכימות > משה חכם + > מישהו חכם + > כולם חכמים עד פרגה, נחשבו אלו לפסוקי נושא נשוא - אולם, פרגה חיפש גם סביב הכמתים פונקציה וארגומנט. @@ -87,12 +89,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z [^9]: פרגה הגדיר פרדיקטים כסוג מסוים של פונקציה - *מושג* -##תורת ההוראה המאוחרת +## תורת ההוראה המאוחרת הרהרו בפסוקים: > 2+2=4 + > השלג הוא לבן + > אריסטו חכם לפי תורת ההוראה המוקדמת של פרגה, המשמעות של אלו היא ערך האמת. אלא שכאן, ערך האמת של כולם זהה (כולם אמיתיים) - אבל בוודאי שלא ניתן לטעון שיש להם את אותה המשמעות! @@ -101,7 +105,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z על כך כותב פרגה ב*על מובן והוראה*. -###זהות - שוויון בין אובייקטים או שוויון בין שמות? +### זהות - שוויון בין אובייקטים או שוויון בין שמות? תחילה, תוהה פרגה על המשמעות של *זהות*. על מה מדבר פסוק כמו, *כוכב הערב הוא כוכב השחר*? האם הוא מדבר על ה**שמות** המורים על האובייקטים האלה, או על האובייקטים עצמם? האם הפסוק אומר, *לכוכב הערב קוראים גם כוכב השחר*, או, *כוכב השחר הוא אותו הכוכב כמו כוכב הערב*? @@ -112,7 +116,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z זה שהשם *כוכב הערב* מורה על השם *כוכב השחר* לא מספר לנו משהו על העולם. מנגד, זה שהכוכב שחשבנו שהוא *כוכב הערב* הוא אותו הכוכב ממש שהוא *כוכב השחר* זו תגלית אסטרונומית חשובה, שמלמדת אותנו משהו על העולם. -###על המובן (Sinn) +### על המובן (Sinn) על אודות מה נסובים פסוקי זהות? או שהזהות היא יחס בין אובייקטים - אבל אז אין הבדל בערך הקוגנטיבי בין שני הפסיקות - זו טאוטולוגיה; או, שהיא נסובה סביב הסימנים - אבל אז הם לא אומרים שום דבר אודות האובייקטים עצמם! @@ -125,8 +129,8 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z אותו הכוכב נתון לנו באופנים שונים - פעם בתור הכוכב שזורח בבוקר, ופעם בתור הכוכב שזורח בערב. האופנים נבדלים אחד מהשני. אם נטען לזהות בין ה*אופנים* השונים, הרי שאנחנו אומרים משהו חדש! -> בגישה החדשה הזו, פרגה טרוד הן ב***הוראה*** - האובייקט שעליו אנחנו מדברים, והן ב***מובן*** - האופן שבו האובייקט הזה נתון לנו. -{.is-info} +!!! info "" + בגישה החדשה הזו, פרגה טרוד הן ב***הוראה*** - האובייקט שעליו אנחנו מדברים, והן ב***מובן*** - האופן שבו האובייקט הזה נתון לנו. כל זאת, ניתן לתמצת ב*טיעון הדילמה*: ``` @@ -140,8 +144,8 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z המהלך הזה הוא *Reductio Ad Absurdum* - פרגה מניח את הדבר שהוא רוצה להפריך ומראה שזה מוביל לאבסורד. -> העניין הזה אינו מוגבל, כמובן, רק לפסוקי זהות. *שייקספיר כתב את המלך ליר* הוא פסוק אינפורמטיבי, בעוד ש *המחבר שכתב את המלך ליר כתב את המלך ליר* הוא לא אינפורמטיבי. -{.is-warning} +!!! warning "" + העניין הזה אינו מוגבל, כמובן, רק לפסוקי זהות. *שייקספיר כתב את המלך ליר* הוא פסוק אינפורמטיבי, בעוד ש *המחבר שכתב את המלך ליר כתב את המלך ליר* הוא לא אינפורמטיבי. **ההוראה** של פסוק הוא מה שנשמר כשנחליף את הביטויים בו בביטויים אחרים שיש להם אותה הוראה (עקרון האקסטנציונאליות - על המה המושג חל). @@ -149,12 +153,13 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z **המובן** הוא אופן ההצגה של האובייקט. -###עקרון ההמרה (אקסטנציונליות) +### עקרון ההמרה (אקסטנציונליות) **רווק** ו**לא נשוי** נושאים את אותו המובן, אך בעלי הוראה שונה. כך כל הביטויים הסינונימיים. שלא כמו *כוכב השחר* ו*כוכב הערב*, אף אחד מהביטויים האלו **לא מוסיף מידע נוסף**, ולא מוביל לערך קוגנטיבי שונה. לכן, הם באותו המובן. > ***ג'ינג'יסטותאלס* הוא טיפש** > נושא את אותה ההוראה כמו + > ***החתול חוויאר* הוא טיפש** הידיעה מאחורי שני הפסוקים השתנתה - יכול להיות שאתה לא יודע ש*ג'ינג'יסטותאלס* הוא חתול, בעוד שבפסוק השני קודם כל מציינים שמדובר בחתול - אך ערך האמת של שני הפסוקים זהה. כלומר, **ההוראה** זהה, אבל **המובן** משתנה. @@ -162,6 +167,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z מנגד, > **החתול הכתום הוא טיפש** > נושא את את אותו המובן כמו + > **התחול הג'ינג'י הוא חכם** > אבל נבדל ממנו בהוראה; הכסות מאחורי המונחים זהה - 'חתול כתום' ו'חתול ג'ינג'י אומרים אותו דבר, אבל ערך האמת של שני הפסוקים שונה - האחד אמיתי והאחד שקרי. @@ -169,12 +175,16 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z > אם נחזור למשולש מהשיעור הראשון: + > 1. השפה - הביטוי הלשוני + > 2. העולם - ההוראה; הביטוי מורה על העולם + > 3. המובן - התודעה; הביטוי הוא אופן ההינתנות של ההוראה + > {.is-success} -####שלושת האופנים של המובן +#### שלושת האופנים של המובן 1. המשמעות של הביטוי הלשוני הקונוטציות הלשוניות שיודע דובר שמבין את הביטוי, יחד עם הקונוונציות בשימוש בביטוי. הוראות יכולות להיות נתונות לנו באופנים שונים - והאופן שבו היא ניתנת היא מובן הביטוי. המובן הוא מכוון במהותו: הוא על-אודות אובייקט בעולם, ולא על-אודות דימוי מחשבתי. @@ -185,7 +195,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z 3. אונטולוגי אין הבדל בהוראה ללא הבדל במובן. המובן של ביטוי הוא אופן של קביעת ההוראה. -####המתח הפנימי במובן +#### המתח הפנימי במובן עד כה, אמרנו שמובן הוא אופן ההינתנות של האובייקט. אולם, חשבו על המשפט הבא: > אודיסאוס ירד לאיתקה @@ -207,8 +217,11 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z הקשרי אמונה מפרים לעיתים תכופות את עקרון האקסטנציונליות: > 1. אדיפוס רוצה לשאת את יוקסטה לאשה + > 2. יוקסטה = אמו של אדיפוס + > 3. לכן, אדיפוס רוצה לשאת את אמו לאישה + > אבל הוא לא... (אופסי) אלא שבמקרה הזה, *יוקסטה* אינה יוקסטה כפי שאנו תופסים אותה ממש - אלא כפי ש*אדיפוס* תופס אותה. בהקשרים פסיכולוגיים, ההוראה אינה יוקסטה כלשהי בעולם, אלא יוקסטה האדיפיאנית; למעשה, בהקשרים פסיכולוגיים, המובן הוא גם ההוראה. ומשום שיוקסטה כפי שנתפסת אצל אדיפוס הוא מובן שונה מיוקסטה כפי שהיא בעולם, לא ניתן באמת להחליף את הביטויים, כפי שסברנו תחילה. @@ -217,7 +230,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z אבל האם זה לא מחזיר אותנו חזרה לעולם האידאות הפרטניות? -####מובן לעומת אידאה +#### מובן לעומת אידאה האידאה היא סובייקטיבית: במימד האפיסטמי, משום שהן יש סובייקטיבי לחלוטין; אידאה אינה יכולה להתקיים ללא תפיסה. במימד האפיסטמי, משום שרק הסובייקט יכול לדעת מה עולה בעיני רוחו כשהוא חושב על האידאה. מנגד, המובן הוא אובייקטיבי: במימד האונטולוגי, משום שהמובן יכול להתקיים גם ללא תפיסה - הוא לא שייך לאף אחד; במימד האפיסטמי, משום שהוא ניתן לשיתוף - כל מי שיבין את השפה יבין את המובן. @@ -227,4 +240,5 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z המובן, שלא כמו האידאה, הוא בר שיתוף: כולם יכולים לחשוב אותו משום שהוא כבר קיים בעולם. > חשבו שאתם צופים על הירח מבעד לטלסקופ. ישנה התמונה של הירח בקרנית שלכם, התמונה של הירח בעדשה, והירח - אי שם בשמים. האידאה, כמותה כתמונה בקרנית שלנו; המובן, כמותו בתמונה בעדשת הטלסקופ; וההוראה היא הירח עצמו, אי שם בחלל. + > את מה שאני רואה בקרנית שלי, לעולם לא אוכל לשתף - אולם, כולם יכולים לצפות בטלסקופ, במידה רבה של דיוק. diff --git a/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין.md b/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין.md index 1ead0321..c04392b1 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין.md +++ b/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין.md @@ -13,6 +13,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T12:32:49.065Z > כאשר הם קראו לדבר-מה בשם ופנו בתוך כך לעברו, ראיתי זאת, ותפסתי שבצליל שהם משמעים הם מכנים את הדבר שעליו הם רוצים להצביע. שזה אמנם רצונם, התחוור לי מתנועות גופם - השפה הטבעית, כביכול, של כל העמים, שמהבעות הפנים, ניעת העיניים, תנועת האברים ונימת הקול מביעות את רחשי הלב כאשר אנו מבקשים דבר-מה, מחזיקים בו, דוחים אותו או נמלטים מפניו. כך למדתי בהדרגה להבין אלו דברים מציינות המלים ששמעתין מובעות שוב ושבו במקומותיהן המיודעים במשפטים שונים: ואחרי שהרגלתי את פי בסימנים הללו, הבעתי אף אני באמצעותם את מבוקשי (אוגוסטינוס, וידויים I, 8) + > מסמלים אלה, כך נראה לי, מצטיירת בפניו תמונה מסוימת של מהות הלשון האנושית. דהיינו, זו: מלות הלשון מכנות עצמים בשם - משפטים הם צירופים של שמות כאלה \[...\] בתמונה זו של הלשון אנו מוצאים את שורשיו של הרעיון: לכל מלה יש משמעות. משמעות זו מחוברת למלה. היא העצם שהמילה מציינת אותו. על הבדל בין סוגי מלים אין אוגוסטינוס מדבר. מי שמתאר את לימודי השפה באופן כזה חושב בראש-ובראשונה, לדעתי, על שמות-עצם, כמו "שולחן", "כיסא", "לחם", ועל שמות של אנשים, ורק במקום השני - על שמות של פעולות או של תכונות מסוימות: ועל שאר סוגי המילים הוא חושב כעל משהו שיסתדר מאליו. > תן דעתך על השימוש הבא בלשון: אני שולח מישהו לקניות. אני נותן לו פתק שעליו מסומן: "חמישה תפוחים אדומים". הוא לוקח את הפתק אל החנווני: זה פותח את המגירה שעליה מסומן "תפוחים": לאחר מכן הוא מחפש בטבלה את המלה "אדום" ומוצא לנגדה דגם צבע: ואז הוא אומר את סדרת המספרים המונים - אני מניח שהוא יודע אותה בעל-פה - עד למלה "חמש", ועם כל מלת מספר הוא מוציא מהמגירה תפוח שצבעו כצבע הדרם. כך, ובאופן דומה, פועלים עם מלים. "ואולם, איך הוא יודע היכן וכיצד עליו למצוא את המלה "אדום" ומה עליו לעשות עם המלה "חמש" - ובכן, אני מניח שהוא פועל כפי שתיארתי. להסברים ישנו סוף באיזשהו מקום. @@ -20,6 +21,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T12:32:49.065Z ויטגנשטיין יוצא מיד כנגד הרעיון שלמילים יש משמעות מובנית. אוגוסטינוס מתאר את למידת השפה כתהליך ילדי, בצבעים עזים - של קישור הדברים בעולם למשמעות המהותית של המילים. ויטגנשטיין יוצא נגד ההנחה הזו - *להסברים ישנו סוף באיזשהו מקום*. איך החנווני מבין מה אומר *חמש*, או *אדום*? תמיד יש גבול להסבר שנוכל לתת. אנחנו לומדים, כמו שאוגוסטינוס מתאר, כיצד *להשתמש* במילים. אולם, אין די בכך להסביר את *משמעות* המילים - ההוראה. הפילוסופים של השפה, ובראשם פרגה וראסל, נסמכים על ההוראה כלב המשמעות של השפה: ביטוי אמיתי הוא כזה שנושא משמעות. אולם, קובע ויטגנשטיין, הדימוי הזה פרימיטיבי, וחסר. > 2. המושג הפילוסופיה הזה של משמעות הוא בן-בית בדימוי פרימיטיבי של האופן שבו מתפקדת השפה. אך ניתן גם לומר שהוא הדימוי של שפה פריטמיבית יותר מזו שלנו. + > נתאר לעצמנו שפה שמתאים לה התיאור שנתן אוגוסטינוס: על שפה זו לשרת את התקשרות בין בנאי A לבין עוזרו B. A מקים מבנה מאבני ביין: מצויים שם לבנים, עמודים, לוחת וקורות. על B להגיש לA את אבני הבניין לפי הסדר שהו הוא זקוק להן. למטרה זו הם משתמשים בשפה שמלותיה הן "לבנה", "עמוד", "לוח", "קורה". A קורא אותן בקול: - B מגיש את אבן הבניין שהוא למד להגיש בתגובה לקריאה זו. - ראה זאת כשפה פרימיטיבית שלמה. ויטגנשטיין מתאר פה את השפה כעניין תפעולי גרידא - הרעיון הזה שהיא נושאת משמעות חסר שחר. @@ -53,9 +55,9 @@ dateCreated: 2024-03-06T12:32:49.065Z ויטגנשטיין יוצא נגד הרעיון של דברים פשוטים ומורכבים במציאות (48), שסביבם אנו יכולים להורות - ומייחסים אותם כפונקציה שפתית סובייקטיבית. (59). הוא יוצא כנגד הרעיון שישנם דברים בסיסיים - בין שחלקי חומר, ובין שתחושות בלתי-ניתנות להכחדה, כמו שראסל סבור שישנן (69). -##פרדוקס הכללים של קריפקי -> [טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf) -{.is-info} +## פרדוקס הכללים של קריפקי +!!! info "" + [טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf) בארקלי ויום לקחו את הספקנות היוונית הקלאסית וגררו אותה לעולם המשמעויות - לאני, לזמן, ולמשמעות. אולם עד [סול (שאול) קריפקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Saul_Kripke), איש לא הטיל את הספק הזה במשמעות של השפה. diff --git a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md index 1443a502..343e85ba 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md +++ b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md @@ -11,18 +11,18 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z [ברטרנד ראסל](https://en.wikipedia.org/wiki/Bertrand_Russell) מתקן ובונה על התיאוריה של פרגה, לאור מה שהוא רואה ככישלון התיאוריה של פרגה בהסברת **ביטויים מורים** - כמו *האיש הזה*, *איש כלשהו* או *מלך מרוקו*. -##בעיית הביטויים המורים של פרגה +## בעיית הביטויים המורים של פרגה פרגה מתקשה להתמודד עם ביטויים כמו *מלך צרפת הוא קירח* כאשר הם אינם מצביעים על אובייקט כלשהו בעולם (משום שאין מלך צרפת). מהנקודה הזו מבליח ראסל, עם פיתוח משלו על גבי התיאוריה של פרגה. ראסל סבור שיש להתייחס לתיאוריה פילוסופית כמו לתיאוריה מדעית - ככל שעולה בכוחה להסביר יותר תופעות ("היבכים"), כך ערכה ההסברי עולה והרי שהיא קרובה יותר לאמת. ראסל מציין שלושה "היבכים"[^2] בתיאוריה של פרגה: -###בעיית ההקשר הפסיכולוגי +### בעיית ההקשר הפסיכולוגי תחילה, חוזר ראסל על עקרון הכסות (אקסטנציונליות) - שניתן להחליף ביטוי בפסוק בכל ביטוי אחר שחל על אותם האובייקטים בדיוק בעולם. נניח והמחבר של ווברלי הוא סקוט, וג'ורג' הרביעי מדבר על המחבר של ווברלי. פרגה סבור שלא ניתן יהיה במקרה כזה להחיל את 'המחבר של ווברלי' ב'סקוט', בטענה שמדובר בהקשר פסיכולוגי - ג'ורג' לא בהכרח יודע שמדובר באותו האדם ממש. לכאורה, עקרון הכסות לא עובד ברגע שנכנס הקשר פסיכולוגי: *המחבר של ווברלי* ו*סקוט* הם ברי החלפה בפסוק *המחבר של ווברלי מוכשר מאוד*, אבל לא ב*ג'ורג' חושב שהמחבר של ווברלי מוכשר מאוד*. בעוד שפרגה פותר את הבעיה הזו, הפתרון קצת דחוק, ולא טבעי; למה שההוראה של ביטוי תשתנה רק בהקשר מסוים? הוראה אמורה להורות על האובייקט, בכל הקשר שהוא; בקיצור, ראסל לא השתכנע. -###בעיית הסתירה ("החוק השלישי הנמנע") +### בעיית הסתירה ("החוק השלישי הנמנע") הביטוי הזה מציף בעיה נוספת: @@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z *כיצד יכולה אי-ישות יכול להיות נושא של טענה?*, תוהה ראסל ^בזלזול^. ברגע שאין לפסוק ערך אמת, ואין לו אובייקט בעולם, אני בעצם לא יכול להגיד את זה בכלל. -###בעיית הכסות +### בעיית הכסות ויש אפילו עוד בעיה: *המלך של צרפת הוא קירח* בפירוש נראה לנו כבעל משמעות: נראה שהוא מדבר על אובייקט בעולם, ויש לו מבנה פונקציונלי (למשל: Fa), ואנו מבינים אותו כבעל משמעות. אבל אין אובייקט שמספק את התיאור: לפסוק הזה אין שום כסות בעולם. @@ -40,11 +40,11 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z [^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה) [^2]: קשיים, תסבוכות, פאזלים -###האובייקט הריק של מיינונג +### האובייקט הריק של מיינונג ראסל מציג גם פתרון מוצע - מיינונג טוען כי כל ביטוי שמתיימר להורות על משהו, כמו מלך צרפת הקירח או הריבוע העגול, אכן מכונן עצם שכזה, גם אם אינו קיים. הוא מתיר עצמים שאינם קיימים - שמות ריקים - ובכך פותר את הקושי. אלא שראסל לא מתשכנע: הוא קובע כי הפתרון של מיינונג מפר את חוק הסתירה: הוא מצביע על אובייקט, ואז קובע שאינו קיים - שהוא ישנו ושהוא איננו. לפיכך, הוא פשוט לא יכול להיות. -##הפתרון של ראסל +## הפתרון של ראסל הבעיות האלו נובעות כולן מכך שאנו מניחים שתיאור מיידע מתפקד כמו שם פרטי, בכך שמורה על אובייקט בעולם. כאן מבליח ראסל עם הפתרון שלו: הוא שולל את ההנחה שתיאורים מיידעים מורים על אובייקט, ובוחר לכונן אותם כ**פסוקים מכומתים**. מתחת למבנה הדקדוקי הזהה, מסתתר מבנה לוגי אחר: @@ -53,12 +53,17 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z {.is-danger} > אלא: + > 1. יש לפחות דבר אחד כזה "מלך צרפת" (יש לפחות דבר אחד שהוא K) + > 2. יכול להיות רק X אחד כך שX הוא מלך צרפת (אין יותר מדבר אחד שהוא K) + > 3. אם תמצא X שכזה, הוא מלך צרפת (מה שהוא X הוא K) + > 4. אותו מלך צרפת הוא קירח: -> `(Ǝx(Kx (UyKy->x=y) ^ Bx)` -{.is-success} + +!!! is-success "" + `(Ǝx(Kx (UyKy->x=y) ^ Bx)` @@ -82,16 +87,16 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z או שמא, *קיצוני מדי?* -##עקרון ההיכרות +## עקרון ההיכרות הפיכת כל שם לביטוי מורה היא עיוות די רציני של השפה הטבעית, וקובעת סדר שלם של ביטויים *מתחזים*. האין זה מוגזם? מה אם נגביל את הפתרון הרסליאני רק לשימות ולתיאורים ריקים. אז בשביל זה, עלינו להבין מהו בדיוק שם או תיאור מוצלח, ומה עושים עם תיאורים אגנוסטיים - שאיננו בטוחים באמיתותם. למשל, *המחבר של ספר ישעיהו* נתון לויכוח היסטורי - יש הטוענים שזה אחד, ויש הטוענים ששניים, ואין ממש הכרעה ביניהם. אז איפה נופל הביטוי *מחבר ספר ישעיהו*? כשם, או ככמת? -###העמדה המעורבת +### העמדה המעורבת נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם - אנו זקוקים להבטחה שהאובייקט קיים בעולם. כאן נכנס *עקרון ההיכרות* הראסליאני. -> [מטלה](/פילוסופיה/לשון/מטלה_ראשונה.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מטלה](/פילוסופיה/לשון/מטלה_ראשונה.docx) האם האובייקטים שעליהם אנחנו מבקשים לדבר נתונים לנו, כך שנוכל לדבר עליהם ישירות? ראסל סבר ש**לא**. @@ -101,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z ראסל קובע אובייקטים כאלו כ**שם פרטי לוגית** - תיאור שניתן להבינו מבלי קשר לאובייקטים בעולם. חשבו, למשל, [על כאב](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) - עצם המחשבה על כאב מספקת לכינונו ככזה. אין ביכולתי לחשוב על *כאב* מבלי שיש שם כאב - עצם המחשבה מספיקה כשלעצמה. *כאב*, איפוא, הוא שם פרטי לוגית. -###העמדה המוכללת +### העמדה המוכללת העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת. מדוע לדבוק בעמדה קשה כל כך? diff --git a/פילוסופיה/מיומנויות/index.md b/פילוסופיה/מיומנויות/index.md index 7100888e..2a82e96b 100644 --- a/פילוסופיה/מיומנויות/index.md +++ b/פילוסופיה/מיומנויות/index.md @@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z --- -> [מודל (א')](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46118), [ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=48782) -{.info} +!!! info "" + [מודל (א')](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46118), [ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=48782) -> [מטלת כתיבה 1](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_1.docx), [2](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_2.docx), [3](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_3.docx), [4](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_4.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מטלת כתיבה 1](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_1.docx), [2](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_2.docx), [3](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_3.docx), [4](/פילוסופיה/מיומנויות/מטלת_כתיבה_4.docx) בפילוסופיה, לעומת טקטסים אומנותיים ושיריים, הטקסטים הם *טיעוניים* - מטרתם היא להעביר מידע בצורה התמציתית והמדויקת ביותר. כדי להבין מהם טקסטים פילוסופיים וכיצד לגשת אליהם, צריך להגדיר כמה מושגי יסוד. -##מילים ככסות למושגים +## מילים ככסות למושגים **מילה** היא הכיסוי הלשוני למושג שאותו אנחנו רוצים להגדיר. **דימוי** הוא התמונה העולה בעיני רוחנו כשאנחנו מדברים על אותה המילה. @@ -35,10 +35,10 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z חתול, במציאות. יש שתי סוגים של מילים שצריך להיות ערים אליהם: -###מילים נרדפות (סינונימיות) +### מילים נרדפות (סינונימיות) לעיתים, יש למושג אחד כמה מילים שמתארות אותו. 'ירח', 'סהר' ו'לבנה' מתארים את אותו הדבר - הגוף השמימי שמרחף בסמיכות לכדור הארץ. במילים טענות ניתן להשתמש בפילוסופיה, בהינתןן שהמשמעות שלהן *באמת* אינה שונה. -###מילים בעלות משמעות כפולה (הומונימיות) +### מילים בעלות משמעות כפולה (הומונימיות) לעומת זאת, יש מילים שמייצגות יותר ממשמעות אחת - דוגמת 'כדור'. איזה כדור? @@ -49,7 +49,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z ממילים אלו יש להיזהר ולהישמר בטקסטיים פילוסופיים - כדי לבסס אותן, הן חייבות להיות מבוססות בהקשר. -##משפטים ככסות לטענות +## משפטים ככסות לטענות נקודת הפתיחה שלנו אינה מילה לרוב - אנשים לא מדברים במילים בודדות. חתול. מה איתו? מה עם החתול? @@ -63,7 +63,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z שאלות וציווים למשל, אינם טענות. -##טענות כמרכיב של טיעונים +## טענות כמרכיב של טיעונים טיעונים הם שרשרת של טענות שמובילות לטענה כוללת יותר. למשל: @@ -78,7 +78,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z לא כל שרשרת של טענות הם טיעון. 'היום יום שלישי', 'מלפפונים זה פאסה' ו'לסוסים יש ריח רע' הם כולם טענות. אבל הן לא מובילות לשום משפט רביעי - אין כאן טיעון. -##צורות טיעון +## צורות טיעון ישנן 3 צורות טיעון עיקריות: - **דדוקציה** - היסק מהכלל לפרט. לרוב זוהי צורת הטיעון החזקה ביותר. - **אינדוקציה** - היסק מהפרט לכלל @@ -86,9 +86,9 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z יש לשים לב שאף אחת מהסוגים האלו אינו מושלם - בכולם יש כשלים וחולשות. -###כשלים בטיעונים דדוקטיביים +### כשלים בטיעונים דדוקטיביים ישנם כמה כשלים בטיעונים דדוקטיביים סביב **כשלים בניסיון לבסס הנחות מוצא**: -####**רגרסיה אינסופית** +#### **רגרסיה אינסופית** מה מונע ממני להמשיך לפקפק בהנחת היסוד עד אינסוף? שים לב לסילוגיזם הזה: ``` @@ -109,7 +109,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z /יש אלוהים ``` -####**הנחת המבוקש** +#### **הנחת המבוקש** ``` @@ -123,7 +123,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z **אפיסילוגיזם** מטפס מהנחה להנחה. אפלטון קרא לזה *לטפס לראשית הידיעה* - מאפיין פילוסופי. **פרוסילוגיזם** גוזר מסקנה ממסקנה. הפרוסילוגיזם הוא מאפיין מדעי. -###כשלים בטיעונים אינדוקטיביים +### כשלים בטיעונים אינדוקטיביים דוגמא לטיעון אינדוקטיבי: ``` אריסטו יווני והוא מת @@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z למעשה, אינדוקציה היא **תמיד** בטלה מהסיבה הזו, מלבד המקרה הפרטי של **אינדוקציה שלמה** - שבה נבדקו *כל* המקרים הפרטיים. -###כשלים בטיעונים אנלוגיים +### כשלים בטיעונים אנלוגיים דוגמא לטיעון אנלוגי: ``` בכדור הארץ יש אטמוספרה עשירה בחמצן שתומכת בחיים @@ -145,7 +145,7 @@ dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z ``` גם זהו טיעון בטל - למרות שהגזירה נכונה, יש אפשרות שההנחות נכונות והמסקנה שקרית. יכול להיות למשל שבירח X אין מים ולכן לא ייתכנו שם חיים כלל. -##מהלכים לוגיים +## מהלכים לוגיים ישנן שתי סוגי הגדרות (לקסיקליות - של השפה): - **נומינלית** (שמנית) - **ריאלית** (ממשית) @@ -181,17 +181,17 @@ p>q ------ p~ ``` -> המלצה: קרא את *38 דרכים לנצח בויכוח* מאת ארתור שופנהאואר -{.is-info} +!!! info "" + המלצה: קרא את *38 דרכים לנצח בויכוח* מאת ארתור שופנהאואר -###'דחליל' +### 'דחליל' 1. א' 2. סייג 3. הסרת סייג 4. א' -###הומונימים \ סינונימים +### הומונימים \ סינונימים דוגמא מהטקסט של הובס - משחק על מושג ה'שווין' - זהות @@ -212,7 +212,7 @@ p~ > (נבלע) ספקנות ``` -###בהירות +### בהירות - דסקורסיבית (ע"י מושגים) - אסתטית (המחשות, דוגמאות) @@ -227,14 +227,14 @@ p~ המסקנה: הדמיון תלוי במשהו שונה מרוחי. -> ר' גם: ג'ון סטיוארט מיל, *שעבוד האישה*, 49, אנלוגיה -{.is-info} +!!! info "" + ר' גם: ג'ון סטיוארט מיל, *שעבוד האישה*, 49, אנלוגיה -##דוגמא - ברי גרטלר +## דוגמא - ברי גרטלר -> [טקסט נדון - להגנת דואליזם גוף-נפש](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [טקסט נדון - להגנת דואליזם גוף-נפש](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) הפסקה הראשונה - מוזחת בשלמותה (נהוג בציטוטים ארוכים - מעל 3 שורות) ללא מרכאות. diff --git a/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה.md b/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה.md index 0fb33791..fb715963 100644 --- a/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה.md +++ b/פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה.md @@ -8,12 +8,12 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z --- -> המלצה: [המדריך לפיסוק](https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/) של האקדמיה ללשון העברית, [מדריך לכתיבה פילוסופית של אונ' הרווארד](/פילוסופיה/מיומנויות/brief_guide_to_writing_philosophy_paper.pdf) -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: [המדריך לפיסוק](https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/) של האקדמיה ללשון העברית, [מדריך לכתיבה פילוסופית של אונ' הרווארד](/פילוסופיה/מיומנויות/brief_guide_to_writing_philosophy_paper.pdf) מטרת כתיבה אקדמית הינה להציג רעיון מרכזי - לענות על שאלה גדולה באמצעות שאלות קטנות. -##מבנה כתיבה אקדמאית +## מבנה כתיבה אקדמאית 1. התחלה (מבוא\הקדמה) 2. אמצע (גוף העבודה) - תכין את הטיעון ***בשלמותו*** @@ -24,12 +24,12 @@ dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z 2. סוף 3. התחלה -##דגשים כלליים +## דגשים כלליים רובו המוחלט של הזמן יוקדש למחשבה על הטיעון המרכזי. כשם שרוב זמנו של צייר השמן הוא בלערבב את הצבע, כך של כותב העובדה בטיעון המרכזי. טענות מסוכנות משהו רצוי לנסח בצורה ישירה (אני טוען כי...) ובכך לקחת עליהן אחריות, ולא בניסוח סביל (ראינו כי...). הסיכום, *שמקומו אינו בסוף*, הוא כלי יעיל לביסוס טענות לפני שמתבססים עליהן - מעיין מפת דרכים של מה שעברנו עד פה בתמצית, שמכינה את הקרקע למעבר לשלב הבא במהלך. -###גוף העבודה +### גוף העבודה > בכל פסקה, שאלו את עצמכם: האם הפסקה משיבה על שאלה שנשאלנו? האם היא מקדמת את הטיעון שלי? האם היא הכרחית להבנת הרעיון המרכזי? האם היא מוסיפה משהו חשוב לעבודה? אם לא - להיפטר ממנה. הטרחנים במיוחד יכולים לעשות תהליך זה ברמת המשפט. @@ -52,15 +52,15 @@ dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z [א->ג - היקש אמצעי] ``` -###סוף העבודה +### סוף העבודה סיכום, אם ישנו, *אינו* יהיה בסוף העבודה - מדובר בחזרה ('מטופשת!', אומר דן) על תוכן שכבר נאמר. השוואות וביקורות יכולות להגיע לכן - כל תוספת אישית לדיון. -###התחלה +### התחלה *מה תהיה הדרך הטובה ביותר לשאוב את הקורא לעבודה זו?* חלק זה ייכתב רק לאחר שאר העבודה ולמולה. בניגוד לאינטואיציה הראשונית, סיכום יכול להגיע גם כאן. -> דוגמא - ברטרנד ראסל, הפילוסופיה של החומר, פרק ב'. -{.is-success} +!!! is-success "" + דוגמא - ברטרנד ראסל, הפילוסופיה של החומר, פרק ב'. ראסל עושה כך: 1. נושא הדיון @@ -70,13 +70,13 @@ dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z 5. קישור להצגת חשיבותו של הדיון 6. טענה מרכזית (אני לא יכול להוכיח לכם שאיני לבד במדבר, אבל אני יכול להראות למה אין סיבה להאמין כך). -####מבוא +#### מבוא הכנה מבחינת 1. תוכן (חובה) 2. צורה (רשות: מאמרים ארוכים\סבוכים) -> אנלוגיה : Prep בבישול -{.is-info} +!!! info "" + אנלוגיה : Prep בבישול הטענה המרכזית תופיע בשלב מסוים בתוכן - המטרה כאן היא לא להפתיע את הקורא או לעורר בו רגש, אלא להעביר רעיון בצורה ברורה, בדומה לנוסחה מתמטית. המבוא כמותו כתמונה של פאזל לפני שמרכיבים אותו - מטרתו להציג תמונה ברורה שמתוכה ינבע שאר הטקסט. הצורה, אם תיכלל, תהווה כמעיין מפת דרכים, על מנת שהקורא לא יאבד בדרכו לטיעון המרכזי. diff --git a/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה.md b/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה.md index bbc375a1..1fa5a378 100644 --- a/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה.md +++ b/פילוסופיה/מיומנויות/קריאה.md @@ -8,20 +8,20 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-12T08:55:32.431Z --- -##תהליך קריאה אקדמאית +## תהליך קריאה אקדמאית -> בתמצית, טקסט פילוסופי עמוס טענות. הרעיון של קריאה פילוסופית מוצלחת הוא לחלץ את הטענות הרלוונטיות, ולעשות בהן סדר. כדאי ורצוי לציין בצד טענות רלוונטיות תוך כדי קריאה. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית, טקסט פילוסופי עמוס טענות. הרעיון של קריאה פילוסופית מוצלחת הוא לחלץ את הטענות הרלוונטיות, ולעשות בהן סדר. כדאי ורצוי לציין בצד טענות רלוונטיות תוך כדי קריאה. -> עשיית הסדר **היא קריטית!** אחרת, נייחס טענות לא נכונות לכותב (אם מוצגת דעת נגד, למשל, ונייחס אותה לכותב), נציג טענות סותרות, ועוד כשלים איומים אחרים. -{.is-danger} +!!! danger "" + עשיית הסדר **היא קריטית!** אחרת, נייחס טענות לא נכונות לכותב (אם מוצגת דעת נגד, למשל, ונייחס אותה לכותב), נציג טענות סותרות, ועוד כשלים איומים אחרים. טקסטים פילוסופיים מנסים, ככל, לענות על שאלה גדולה, תוך מענה על שאלות קטנות (מהו הצדק? מה הוא הצדק ליחיד? מה הוא הצדק במלחמה? וכו'). כל פסקה אמורה להציג רעיון אחד, שמהווה חולייה מקשרת בין הפתיחה לרעיון המרכזי, או מהרעיון המרכזי להשלכות. -> טיפים אלו מתייחסים לטקסטים *טיעוניים* -{.info} +!!! info "" + טיפים אלו מתייחסים לטקסטים *טיעוניים* קוראים טקסט *לפחות* פעמיים. הזמן שנשקיע בניסיון להבין אחרי קריאה אחת בלבד זהה לזמן של הקריאה הנוספת. @@ -41,16 +41,16 @@ dateCreated: 2023-01-12T08:55:32.431Z - האם זה טקסט ראשוני או שניוני? - היכן מתחילה התזה בטקסט? (*אני עומד לטעון ש...*, *במאמר זה אטען...*). -> במהלך הקריאה, הריצו את המהלכים של הכותב בראש (קודם נעשה *ככה*, ואז נטען ש*הדבר הזה*) -{.is-info} +!!! info "" + במהלך הקריאה, הריצו את המהלכים של הכותב בראש (קודם נעשה *ככה*, ואז נטען ש*הדבר הזה*) בתום הקריאה השנייה, בדקו את עצמכם אודות הבנת הטקסט. האם אני מסוגל להסביר במילים שלי את מבנה הטענת? הטענה המרכזית? המבנה של הטיעון? האם הוא נאות\תקף? ניתן לכתוב סיכום אישי, ראשוני, של הטקסט - והעריכו אותו. האם הטיעון שכתבתי תקף? אם לא, אולי לא הבנתי את הטקסט. סמנו לכם הערות בצד הטקסט (הגדרה, טענה, הבחנה, התנגדות, ???, וכו'). -> ר' - עמ' 8 בסיכומי ההרצאות של מבוא לפילוסופיה של הטבע - טיפים נוספים בנושא. -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' - עמ' 8 בסיכומי ההרצאות של מבוא לפילוסופיה של הטבע - טיפים נוספים בנושא. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/index.md b/פילוסופיה/נוצרית/index.md index b3d74469..836dc9c2 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/index.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/index.md @@ -8,15 +8,15 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49683), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509846) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49683), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509846) ![jesus.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/jesus.jpg) ^בזיליקת^ ^Notre-dame^ ^de^ ^Fourviere,^ ^ליון,^ ^צרפת^ יחסי היהדות והנצרות הם תופעה מיוחדת. הנצרות יצאה בבירור מהיהדות - כל אבותיה המייסדים היו יהודים דתיים - ולמרות זאת, היחסים בין הדתות עכורים[^1]. -##מקורות +## מקורות ישו נולד (בשנת 0) בממלכת יהודה, ממלכת חסות רומית - לא לגמרי ממלכה עצמאית ולא לגמרי פרובינקיה. באותה העת, היהדות נחלקה לשלוש קהילות עיקריות[^2] - קהילת א"י, קהילת מצרים, וקהילת בבל - בקירוב הגדולה ביותר. הקהילות היהודיות ניחנו בריבוי טבעי[^3] גבוה ביחס לאוכלוסיה הסובבת, ואופיינו בגרעין 'קשה' של קהילה יהודית ותיקה, שסביבו המוני מתגיירים או עובדי האל בדרגות קרבה שונות[^4] ליהדות שכונו *יראי ה'*. @@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z [^3]: בניגוד לאוכלוסיות אחרות מסביב, שנהגו לנטוש את התינוקות - קבלת התינוק למשפחה הייתה כרוכה בטקס, שטרם לו לא היה פסול לנטוש את התינוק. המנהג הזה הפסיק עם עליית הנצרות. [^4]: בקרב הגברים, היו *יראי ה'* שלא התגיירו ולו בגלל חוסר הנוחות שבברית מילה מאוחרת; הנשים והילדים גוירו, והגברים לא. מנגד, היו גם עובדי אלילים שפשוט הוסיפו את האל היהודי לפנתיאון שלהם, או בני נישואי תערובת. כאן עולה הפער בין יהדות הלכתית - שנובעת מקשר דם עם אם יהודייה - ליהדות תרבותית. -##ייסוד +## ייסוד בתקופתו של ישו, היהודים נחלקו לשלוש זרמים - הפרושים, הצדוקים, והאיסיים. כל אחת מן הקבוצות הללו הייתה קשורה למנהיג כריזמטי אחר. ישו נקשר ליוחנן המטביל[^15] - מורו של ישו, מקרב הפרושים - והלה מאמץ את ישו אל חיקו בשלהי גיל העשרה לחייו. ישו ממשיך להקים קבוצה פרושים אחרת, יהודית ארץ ישראלית. הנצרות מורכבת מ**הברית הישנה** - התנ"ך היהודי, בסדר אחר ותוספות[^5], ו**הברית החדשה** - המורכבת מארבע אוונגליונים[^6] , השליחים, והאפוקליסוס[^7]. תפקידו של ישו לא היה *חכם* קנאי, בדומה לרוב היהדות, אלא *צדיק*[^8] שחולל ניסים שונים - לרפא חולים, להביא לחם, להחיות מתים, וכו'. ישו ראה בניסים שהוא עושה אות לצדקת דבריו. הניסים משחקים תפקיד מרכזי בנצרות, העולה בכמה מונים על תפקידם ביהודות. התגובה לניסים של ישו נעה בין קבלה ('זה המשיח!'), לייחוס כוונה רעה ('זה השטן!'), להכחשה ('זה סיפורי סבתא!'). עוד לפני תקופתו של ישו שרר מתח בין החכמים לצדיקים, וישו שיחק על תחושת העליונות של החכמים (אמרה מפורסמת: 'לא משנה מה נכנס לפה[^9], אלא מה יוצא מהפה'). קבוצות שוליים שונות[^10] נמשכו לכריזמטיות של ישו, שנהפך למנהיג דתי בולט. מעמדו העולה של ישו החל לאיים על הקהילות המרכזיות בארץ. הקהילות בארץ היו קהילות גדולות, שלהן היה מונופל על הגזענות כנגד הזרים, שאיתם היו שרויים במתח מתמיד (זאת לעומת הקהילות הקטנות, שחיו בקרב הגויים ולא זכו ל"זכות" שכזו). גם ישו החזיק באמונות כנגד הזרים בארץ - כנענים, רומאים ויוונים, כמחצית מהאוכלוסיה. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z [^10]: למשל, בתקופה הזו נהוג היה לסקול זונות באבנים. באחד המקרים, ישו עמד בגופו מול ההמון המוכן לסקול זונה וביקש ש'מי שלא חטא, שיזרוק את האבן הראשונה'. ההמון התפזר והזונות החלו לעקוב אחר ישו. [^15]: ממנו הגיע מנהג ההטבלה הנוצרי, שמקורו בטבילה היהודית - במקווה ובעת הגיור. בנצרות הקדומה, ההטבלה הייתה רק בגיל בגרות, במודע - כפי שעושים עד היום הבפטיסטים. הטבילה הנוצרית הנהוגה כיום הגיעה מאוחר יותר. -##מות ישו +## מות ישו המתח שמעורר ישו מוביל לכך שמלשינים עליו לרומאים שתיכנן מרד; זהות המלשינים נתונה במחלוקת מרה עד היום. הרומאים, להוטים להסכים לכל רעיון שמורדים בהם, מוציאים את ישו להורג בצליבה[^11] דרמטית. יחד עם ישו, נועד לצליבה מנהיג של מרד מקומי קטן; המוציא להורג, פונטיאוס פילאטוס, שואל את העם על מי לרחם. העם בוחר במנהיג השני, וישו מוצא להורג (פילאטוס קבע כי "לא ידי היו ששפכו את הדם הנקי הזה"). פילאטוס קיווה שעם מותו של ישו ימחוק את השפעתה של הכת שלו; צליבתו של ישו הייתה כישלון יוצא דופן בהקשר הזה. כעת, במקום מחולל ניסים אחד, כל תלמידיו של ישו נהפכו כעת למחוללי ניסים - והכת מתפשטת כאש בשדה קוצים. הכת של ישו, שנולדה בגליל, מתשפטת לדמשק - אז קהילה יהודית גדולה. קהילת דמשק נחלקה ליהודים מקומיים, וליהודים דוברי יוונית. לפתע, רבים מהיהודים בדמשק מתחילים להאמין בישו, מה שמניע את דמשק לבקש מהרומאים להילחם בכת היהודית הזו בקרבם. השליח מקרב היהודים, שאול מתראקיה (שנהפך לפאולוס), לוקה בחיזיון בדרך, ומצטרף לפתע בלהט לכת החדשה. @@ -48,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z [^11]: ההוצאה בהורג לצליבה הייתה שמורה למורדים ברומאים, שאינם היו אזרחים, משום שזו הייתה השיטה הכי כואבת, אכזרית, איטית ובזויה - השמורה לברברים. אזרחים רומאים זכו לבחור אם למות ברעל, או תחת הסכין. באותה התקופה, יהודה לא זכתה לאזרחות רומית - זה הגיע הרבה אחר כך - ולכן מורדים מקרבה נצלבו. ביהודה לבדה נצלבו רבבות בני אדם. -##התפשטות +## התפשטות כדי להבין מה קרה לשאול, צריך להבין את ההבדל בין הקהילה היהודית בארץ לזו בגולה. הקהילה בארץ רואה ביהדות אמצעי לבנות קהילה גדולה בארץ ישראל; הקהילה בגולה עסוקה במעלותיה של היהדות באשר היא. שאול הגיע מקהילה כזו בגולה - קהילה קטנה באיזור תראקיה - ולכן חיפש את תרומתה של היהדות לאנושות. מסיבה זו, מרגע שהשתכנע בטובתה של הכת החדשה - הנצרות - החל לפתע להפיץ אותה בקרב העולם, לרבות הגויים. @@ -75,8 +75,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z - האמונה באל אחד כאשר עם פוליתאיסטי מפסיד במלחמה, הוא מאמץ את האל המנצח. כאשר עם מונותאיסטי מפסיד במלחמה, הוא פונה פנימה ומחפש אשמה - משום שקבלת האל של האויב אינה אפשרית. ככה נמחקות מעל המפה אמונות פוליתאיסטיות, בעוד המונותאיזם שורד. -> המלצה לסרט: אגורה - על התפתחות הנצרות -{.success} +!!! success "" + המלצה לסרט: אגורה - על התפתחות הנצרות עם זאת, המהפך התודעתי מהפוליתאיזם למונותאיזם הוא קשה. לרוב, מתרחש איזשהו מסבר שמוביל לספק באמונה הקיימת. אז, מגיעה ההכרה האמונה החדשה. ולבסוף, מגיעה ההשוואה בין האמונות - זו אשר מרשימה יותר תגבור. הנצרות שיחקה על המשבר הזה בכך שחוללה ניסים, במיוחד כאלו ששברו את הטאבו הפגאני, ובכך הציתה את המשבר הזה והעלתה את קרנה של הנצרות בנשימה אחת[^19]. @@ -97,7 +97,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z [^20]: אפילו בקטילות האלה יש אלמנט ניסי - בהוצאות להורג המאמינים הנוצרים מפגינים את הדת שלהם בעוצמה, באופן שמרשים את הקהל. [^21]: באימפריה הרומית של אותה תקופה, פולחנים לאלים היו אקט ציבורי יותר מאשר אקט דתי - משהו כמו לקום ולשיר את 'התקווה'. -##התגבשות +## התגבשות קונסטנטינוס היה מנהיגה של מערב האימפריה הרומית. התנצרותו על ערש דווי היא האירוע המכונן בהיסטוריה של הנצרות, ואולי של המערב כולו. עם קבלת הנצרות, קונסטנטינוס הפך אותה לדתה של האימפריה הרומית, והפסיק את הרדיפות נגדה תחילה במערב ואחר כך במזרח האימפריה, אותה איחד עם המערב ב324. אין הכוונה שכולם התנצרו מיד - אלא שבין לילה, הנצרות נהפכה מעול על הנוצרים, שהופלו כנגדם ורדפו אותם, ליתרון מובהק - הנוצרים כעת מועדפים בעמדות הכוח. ההעדפה הזו, לצד היתרונות הקודמים של הנצרות, הפיצה את הנצרות ברחבי האימפריה כולה[^22]. @@ -105,25 +105,25 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z בועידה התכנסו מאות רבות של בישופים, כאשר כל נושא שעולה לדיון עולה להצבעה. ההצבעה שוויונית לחלוטין - היום, למשל, קולו של הבישופ זהה לקול של כולם. ההחלטות בניקאה קשורות באמונות הבסיסיות ביותר של הנצרות. -> הקתולים דבקים עד היום במנגנון הועידות; הזרמים שהתפצלו ממנה חזרו למודל הישן שבו כולם מתווכחים ואין הסכמה[^27]. -{.is-info} +!!! info "" + הקתולים דבקים עד היום במנגנון הועידות; הזרמים שהתפצלו ממנה חזרו למודל הישן שבו כולם מתווכחים ואין הסכמה[^27]. [^22]: יש כאלו האומרים שההעדפה דווקא *פגעה* בנצרות, משום שעיקר המתנצרים הם אלו שצמאים לכוח - אלו שמחפשים "ג'וב" טוב. טענה נוספה כנגד הנצרות כדת מדינה היא שהחיבור בין המדינה לדת דווקא פוגע בלהט הדתי - משום שמרגע שהמדינה מממנת את הדת במשכורות גבוהות וצייתנות אוטומטית, אין לאנשי הדת תמריץ אמיתי להפיץ את אמונתם בלהט. [^27]: יש גם גורמים יהודיים שאימצו את המודל - אך אין להם כוח אמיתי לאכוף את ההחלטות שלהם. -###השילוש הקדוש +### השילוש הקדוש ההחלטה הראשונה היא שבנצרות יש אל אחד, שלו שלוש היבטים[^23]: **האב**, **הבן**, ו**רוח הקודש**. התפיסה הזו מכתבת עם הזרמים הניאו-אפלטוניים ששלטו באותה התקופה - שדגלה במעין אור אלוהי שזורם מהשמים אל הארץ. באופן דומה לתפיסת הנפש - מחולקת, אך אחת - האל הנוצרי מחולק אף הוא: **האב** הוא האלוהות הנשגבת, **הבן** הוא הדת הארצית, ו**רוח הקודש** היא המתווך ביניהם. -> חשוב לשים לב פה - **הבן** *אינו ישו*: ישו הוא אדם שנוכח בו הרובד של רוח הקודש, כאילו ישו עוטה את המסכה האלוהית הזו. הבן קיים באל מאז ומעולם, ונקשר באופן חזק במיוחד לישו. בעוד שישנם זרמים שמקדשים את ישו ממש כאל, הנצרות ככלל היא מונותאיסטית, שמכירה רק בהיבט האלוהי שעתה ישו. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לשים לב פה - **הבן** *אינו ישו*: ישו הוא אדם שנוכח בו הרובד של רוח הקודש, כאילו ישו עוטה את המסכה האלוהית הזו. הבן קיים באל מאז ומעולם, ונקשר באופן חזק במיוחד לישו. בעוד שישנם זרמים שמקדשים את ישו ממש כאל, הנצרות ככלל היא מונותאיסטית, שמכירה רק בהיבט האלוהי שעתה ישו. [^23]: בועידה השתמשו במונח היווני *פרסונה* - דמות בתיאטרון יווני. משום שמעט שחקנים שיחקו הרבה דמויות, הם עטו מסכה שסימלה את הדמות שהם משחקים - שלה קרו ה*פרסונה*. -###ההתלבשות +### ההתלבשות **ההתלבשות** היא שהאל עוטה גוף אנושי[^24]. כשהוא עושה זאת, הוא חולק את המהות האנושית - האהבות, התאוות והמוות - ואת המהות האלוהית. אלא שלא כולם קיבלו את העמדה הזו - דוגמת המונופיסטים (*מהות אחת*). [המונופיסטים](https://en.wikipedia.org/wiki/Monophysitism) טוענים שישו הוא האלוהים ממש, ושהתיאורים הארציים של ישו הם משלים - הוא לא חלה, או נחלש, או מת. יש כנסיות מונופיסטיות לא קטנות אז ועד היום - כמו הקופטים במצרים ובאתיופיה (שם עד היום), האשורים[^25], הארמנים והארים. החילוק ביניהם עמוק עד כדי כך שהמונופיסטים ששו לעבר המוסלמים שחילצו אותם מרדיפה קתולית, והארמנים רדפו את הקתולים בשטחם. אלו מגובבות תחת השם *הכנסיות המזרחיות*. -###הפיצול הקתולי-אורתודוקסי +### הפיצול הקתולי-אורתודוקסי מצידו הקתולי של המתרס, נשמרה אחידות גבוהה עד המאה ה11 - 1056 - כולם קיבלו עליהם את ועידת ניקאה. אלא שאז נחלקה הנצרות הניקאית לכנסייה הקתולית ולכנסייה האורתודוקסית. בקיסרות הביזנטית במזרח, הדת קשורה קשר הדוק לממסד - אך במערב חוששים מהקשר הזה. המתח הזה, לצד התפוררותה של האימפריה הביזנטית והבדלים תרבותיים (במערב דיברו לטינית, במזרח - יוונית), יוצר בסופו של דבר פיצוץ (לאחר מאות שנים!) - שנוצר הזרם האורתודוקסי. הפיצוץ נמשך גם אחרי, עד ,1204, מסע הצלב הרביעי[^26], שם כבשו הקתולים את ביזנטיון האורתודוקסים במקום את האיסלאם - שם היה חשש שהזרמים יתפצלו ל2 דתות. @@ -133,5 +133,5 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z [^25]: יש כנסייה *נוספת* באותו השם - מרעיונותיהם של אריוס ונסטוריוס - שחושבת הפוך לגמרי - שישו היה אדם לחלוטין. המיסיונרים הארים המירו חלק מהשבטים הברברים - הגותים והבורגונדים, ונשאו משקל לא מועט באימפריה הרומית בנקודות מסוימות. הארים נעלמים ב589, לאחר שהמלך שלהם נהפך לקתולי; האשורים הנסטוריים קיימים עד עצם היום הזה. [^26]: למרבה האירוניה, המערב הגיע למזרח משום שביזנטיון ביקשה עזרה, ובתוך ההקשר הזה כבשו אותם למשך דור בערך. -###הפיצול הפרוטסטנטי +### הפיצול הפרוטסטנטי ב1517, מתרחש פילוג נוסף, כאשר מרטין לותר פורש מן הכנסייה ומקים זרם חדש. מתוך הזרם הזה נוצר עוד זרם - הקלוויניסטי - שהתנגדו לקתולים אך לא הסכימו עם לותר; לזרם הזה משתייכים רוב הפרוטסטנטים היום. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md b/פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md index fd9da3dc..de9d1881 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z ![abelardo_ed_eloisa.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/abelardo_ed_eloisa.jpg) ^אבלר^ ^ואלואיז^ -##חייו +## חייו [**פייר אבלר**](https://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Abelard) (1079-1142) היה פילוסוף צרפתי מהמאה ה12. בזמנו של אבלר, הבכורים היו זוכים לכלל ירושת המשפחה, ושאר הבנים לא זכו לנחלה - מה שהשאיר להם שתי דרכים עיקריות להתפרנס: קריירה צבאית וקריירה דתית. אבלר בחר בקריירה צבאית תחילה, ובהמשך הסב מסלול והתחיל ללמוד, שם הצטיין. הוא לא נכנס תחילה לכנסייה, אלא עסק בבית-ספר בקתדרלה[^2] - המקדים של כנסיות[^1]. בלארד היה חד בצורה יוצאת דופן, תקף את מוריו בחריפות - והביא אליו את התלמידים, כבר בשנות ה20 בחייו. לאבלר היה סיפור אהבה מפורסם במיוחד, עם אלואיז[^3]. אלואיז הייתה ממשפחת אצולה גבוהה בכמה דרגות מזו של אבלר. הוריה של אלואיז נפטרו, ודודה היה האפוטרופוס שלה. הוא זיהה את הפוטנציאל הלימודי שלה - אלואיז נודעה בתור האישה המלומדת ביותר בפריז - ולכן הזמין לה מורה בעל שם - אבלר. אלואיז נכנסה להיריון[^4], מה שעורר את חימתו של הדוד, שמעולם לא היה מקבל את אבלר כחתן בנסיבות אחרות. בעקבות הנורמות החברתיות בימי הביניים, השניים התחתנו - ואחרי זמן מה, נפרדו. אבלר ואלואיז טענו שבחרו להיפרד משום שנישואיהם נולדו מחטא. בימי הביניים, נהוג היה שזוגות נשואים נכנסו למנזר לאיזושהי תקופת ניסיון, ואחר כך החליטו אם להיות נזירים או לחיות חיי נישואין[^6]. מאחר והנצרות הקתולית אוסרת גירושין, חיי הנזירות - במיוחד לנשים - היוו פתח מילוט לנישואים לא רצויים. @@ -26,9 +26,9 @@ dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z [^4]: *ולא מרוח הקודש, אם שאלתם* [^6]: גם לא-נשואים נכנסו ככה למנזר. -##הגותו +## הגותו -###אחריות מוסרית +### אחריות מוסרית אבלר היה טרוד בשאלת מידת האחריות של אדם על מעשיו[^7]. עמדתו של אבלר היא מהקיצוניות[^8] בתחום - והיא, אם אתה מתחרט לאחר עשיית המעשה, *אינך* אשם. הכוונה היא לא חרטה בפני שופט - אלא חרטה אמיתית בפני עצמו. עמדה זו נובעת מ[התפיסה האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון) אודות הפער בין הנפש לגוף, ועליונותה של הנפש על הגוף. אולם הנפש היא מהות האדם, אך הגוף לעיתים מצליח לכפות את עצמו על הנפש - ולהשתלט עליה ביצר רע. לכן, כאשר הלהט של הגוף יורד, הבעת החרטה של הנפש מאששת את עליונותה של האנושית על פני היצר - ופוטרת את האדם מאחריות. כל עוד האדם לא השתכנע שמעשיו הם מוסריים - הוא פטור מעונש. התפיסה הזו בעייתית, כמובן, ברמה הדתית והחינוכית. @@ -37,9 +37,9 @@ dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z [^7]: ר' גם: [מאמרו של פרנקפורט](/פילוסופיה/טבע/frankfurt_-_alternate_possibilities_and_moral_responsibility.pdf) על אחריות מוסרית [^8]: אבלר נודע במיוחד בתיאוריו הפלסטיים, שעזרו למשוך אליו קהל תלמידים. -###[השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש) +### [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש) התפיסה הנוצרית מייחסת את כלל תארי האל - הטוב, הרחמים, וכו' - לאל עצמו, ולא לאף אחד מההיבטים שלו. לא הבן הוא טוב, אלא האל; לא האב הוא רחום, אלא האל; הייתה רתיעה גדולה לייחס תארים כאלו לפרצופים מסוימים של האל. אבלר הלך כנגד התפיסה הזו, וכן ייחס את התארים לפרצופים ממש, מה שעלה ברדיפתו, בפרט בידי [ברנאר מקלרבו](https://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Abelard#Conflicts_with_Bernard_of_Clairvaux). יש האומרים כי בעקבות החוויה הזו, אבלר חזר בסוף ימיו בתשובה. -###ביחס ליהדות +### ביחס ליהדות אבלר, כמו נוצרים רבים אחרים, הוציא פולמוס כנגד היהדות, בו דן נגד האיסלאם והיהדות - אך כתיבת הספר נקטעה מיד לפני שהציג את עמדותיו כנגד היהדות, לפני שחזר בתשובה. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md b/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md index f3ebef1b..1013409f 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס.md @@ -10,20 +10,20 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z ![augustinus.jpeg](/פילוסופיה/נוצרית/augustinus.jpeg) -##חייו +## חייו [אוגוסטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Augustine_of_Hippo) נולד ב354, בעיר איפו שבאלג'יר ממערב לטוניס. אמו הייתה נוצריה אדוקה, והאב היה פגאני[^32]. היחסים ביניהם היו גרועים, משום שאביו בגד לעיתים תכופות ואמו הייתה משכילה ממנו בהרבה. המשפחה נולדה למעמד בינוני-נמוך, ושאפה להתקדם בזכות לימודים. אביו של אוגוסטינוס הבין היטב שבנו מוכשר מאוד, ושזו הדרך להתקדם, ולכן השקיע את הכסף שברשותם בלימודיו של אוגוסטינוס - תחילה בעיר שבה נולד, ואחר כך בקרתגו. כך זכה אוגוסטינוס ללימודים אקדמיים רומים[^33]. אוגוסטינוס לוקח בקרתגו פילגש, ומתקדם בלימודיו - ונהפך למרצה לרטוריקה. מבחינה דתית, אוגוסטינוס נוטש לחלוטין את הנצרות, ומצטרף למניחאים - דת דואליסטית[^34]. אוגוסטינוס חי בקרב המניחאים כעשור, עד שזונח אותם ומתקרב לזרם הניאו-אפלטוני, מהצד הפגאני שלו[^35]. אוגוסטינוס נקרא מקרב הניאו-אפלטונים למילאנו, למוסד נחשב מאוד. אוגוסטינוס זוכה למינוי במילאנו כתוצר של משחק פוליטי בין הנוצרים לפגאנים, שבו הפגאנים מנצחים. תוך מספר שנים במילאנו, הוא מתקרב חזרה לנצרות, מסיבות שקשה לנו לדעת, אך עדיין ספקן לגביה - עד שחווה תגלות בכנסייה של אמברוזיוס - ונהפך נוצרי מאוד אדוק. אמו משדכת לו אישה עשירה, אשר במקומה הוא לוקח פילגש, ובסופו של דבר פורש מן הנשים לגמרי לחיי נזירות[^36], וכמורה. לבסוף, מתפנה משרת בישופ באיפו, ואנשי העיר בוחרים בו למלא את המשרה. לבסוף, פולשים שבטים ברברים לצפון אפריקה, ומטילים על איפו מצור - שבו כמעט בוודאות נהרג אוגוסטינוס, בידי הונדאלים, בשנת 430. -##הגותו +## הגותו -###ביחס לפילוסופיה +### ביחס לפילוסופיה אוגוסטינוס, מתוך, [הזרם הפילוסופי המסורתי](/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה), סבר ש: 1. הפילוסופיה היא דרך טובה לגילוי ראשוני של האמת. 2. הפילוסופיה לבדה לעולם לא תגלה את כל האמת[^37], ותוביל למבוי סתום; מהמבוי הזה ניתן לצאת רק בהתגלות דתית. ההתגלות הזו נותנת פריטי מידע שמאירים על כל השאר המציאות, העל-פילוסופית. -###ביחס לאמונה +### ביחס לאמונה אוגוסטינוס פיתח תפיסה קיצונית יותר באשר לגאולה, בסוף חייב. האמונה, לפיו, אינה דבר שהאדם בוחר, או מגיע אליו - אלא דבר שנקבע מראש בידי האל, וקשורה קשר בלתי נפרד לגורלו[^38]. רק אמונה בישו, קבע, תוביל לעולם הבא, ולגן העדן; המאמינים הוצבו שם מראש, וכל השאר - דינם גיהנום. התפיסה הזו הייתה דומיננטית בנצרות הקתולית, אך איבדה בהדרגה מעוצמתה, וכיום אינה העמדה הדומיננטית; עמדו של אוגוסטינוס שורדת כ[*פרה-דסטינציה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Predestination) הפרוטסטנטית. אוגוסטינוס מציב קו חוצץ נוקשה בין ה**מאמינים** ל**כופרים**. הנצרות נסובה סביב השאלה - *האם ניתן לחצות את הפער הזה*? האם ניתן להציל את אלו הכופרים באל אחד, הפאגאנים, המאמינים באל-טבעי? נדמה כי אוגוסטינוס סבור כי לא כך הדבר: יש הנולדו בלתי-מאמינים, ששום רמה של חיים דתיים לא תשנה את דעתם[^39], ואחרים, גם בנסיבות כופרות לחלוטין, יימצאו את האמונה באל. לפי תפיסתו של אוגוסטינוס, שאלת האמונה בלתי-תלויה באורך החיים: המשקל של החיים הדתיים נסוב סביב האמונה. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z [^39]: אוריאל דה-קוסטה, בן זמנו של שפינוזה שחי חיים דתיים, טען שהרגיש כ"קוף בין הקופים" בעת כל פולחן דתי. [^40]: בנצרות יש רעיון של *מדורי גיהנום*, ההולכים ומתדרדרים. העליונים ביותר לא נוראים במיוחד, שמה מסתובבים אריסטו ואפלטון, והגרועים ביותר הם הסבל הנורא ביותר. (ר' גם: *הקומדיה האלוהית* של דנטה אליגרי). -###ביחס לפוליטיקה +### ביחס לפוליטיקה רומא [נכבשה בידי הגותים ב410](https://en.wikipedia.org/wiki/Sack_of_Rome_(410)). הכיבוש היה מכה קשה לרומאים - רומא לא נכבשה לפני כן מאז הקלטים, ב387 - 800 שנה לפני כן! רומא אולם משתקמת וממשיכה להתקיים לכמה עשורים, אך האירוע הזה מחזק את האליטה הפגאנית[^42] - שרואה בכיבוש גזירה בעקבות התנצרותה של האימפריה[^43]. בתגובה לאירועים האלו, אוגוסטינוס כותב את *עיר האלוהים*[^45], שם מתאר את המתח בין *העיר הארצית* - המנוהלת על פי שיקולים ארציים - לעומת *עיר האלוהים* - שם האמת לא משתנה[^44]. העיר הארצית אמנם שואפת לעיר האלוהית, אך לעולם לא מגיעה אליה - ולכן יכולה להיחרב. מנגד, עירו של הנוצרי - העיר הנצחית - תשרוד לעד. וכיצד נגיע לעיר הזו? אוגוסטינוס מציף מתח בין הדת לעיר, וכיוצא בזאת בין הדת לכנסייה: האם על הגורמים הדתיים, כמו האפיפיור, להתערב כדי לשאוף לעיר האלוהית, או שמא אסור לה להתערב ולהתערבב בשיקולים ארציים? diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md b/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md index 67678533..82f539da 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md @@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z ![william_of_ockham.png](/פילוסופיה/נוצרית/william_of_ockham.png) -##חיו +## חיו [וויאליאם מאוקהאם](https://en.wikipedia.org/wiki/William_of_Ockham) (1287-1347) נולד באנגליה, והיה [פרנציסקני](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הפרנציסקנים), בדומה ל[דנס סקוט](/פילוסופיה/נוצרית/דונס). ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם [דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים), כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט. ב1327, פורץ ויכוח גדול בקרב הפרנציסקנים - בין אלו שדרשו עניות מוחלטת, וסירבו להחזיק רכוש אפילו בשם המסדר, לבין אלו הקיצוניים פחות שהתירו רכוש בשם הכנסייה. @@ -18,11 +18,11 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z אוקהאם התחבר ל[מישל דה סזן](https://en.wikipedia.org/wiki/Michael_of_Cesena), ראש המסדר הפרנציסקני, שדגל בעמדת העניות - וכתוצאה מכך האפיפיור (שהחזיק רכוש רב בשם הכנסייה, ונתפס בעיניי הפרנציסקנים ככופר[^1]). עד לאותה נקודה, המשפט היה לטובתו - וסביר שהיה יוצא במשפט קל. אולם, בעקבות זאת, האפיפיור נטה נגדו והתכוון לשפוט אותו לחומרה. אוקהאם, שסבר כי השופט כופר, ברח ל[לואי הרביעי](https://en.wikipedia.org/wiki/Louis_IV,_Holy_Roman_Emperor) - קיסר גרמניה ואדם רב עוצמה והשפעה. -##הגותו -###ביחס לפוליטיקה +## הגותו +### ביחס לפוליטיקה אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו. -###ביחס למדע +### ביחס למדע אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום. [^1]: זהו אירוע נדיר וקיצוני - אך גם היום מעמדו של האפיפיור הוא נקודה בעייתית: 2\3 מכל הנוצרים הם קתולים, ובראש המערכת כולה עומד אדם אחד. האם הוא יכול להיות כופר? מה אם הוא טועה? diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם.md b/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם.md index ad56af07..05e8f1e7 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם.md @@ -10,11 +10,11 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z ![anselm.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/anselm.jpg) -##חייו +## חייו [**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^3]. ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן. -##הוכחות לקיום האל -###פיזיקלית +## הוכחות לקיום האל +### פיזיקלית ההוכחות הפיזיקליות הן הגרועות ביותר. הן מתחילות בכך שיש את כדור הארץ[^1], והכוכבים, כפי שהאמינו, מסתובבים סביבו. בימי הביניים, חוק המשיכה אינו היה לפי מסה, כפי שאנו מבינים היום, אלא תמיד כלפי מרכז כדור הארץ. בימי הביניים האמינו כי הכוכבים נותרים תלויים בשמיים משום שהם תלויים על גלגלים[^2] (שבע עד כמה עשרות), ומוחזקים בידי ספרות מחומר שקוף. הכוכבים הרחוקים ביותר נחשבו כולם ליושבים על אותו הגלגל הרחוק ביותר. @@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z [^2]: הם ייחסו גלגלים שונים וכמות שונה מכיוון שראו שלא כל הכוכבים זזים באותו הקצב. [^3]: ש[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) [מאמץ ביתר שאת](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי). -###מטאפיזית +### מטאפיזית ההוכחה קובעת כי, מבחינה לוגית, הדברים בעולם מתחלקים לשלוש קבוצות: @@ -41,13 +41,13 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z [^3]: את ההוכחה הזו המציא איבן-סינה, ומשם היא התגלגלה גם לכתבים הנוצרים והיהודים. היא הופרכה על ידי אלרזאלי (1111) תחילה ועל ידי יום וקאנט אחר כך, בכך שטענו כי התפיסה הזו נובעת מתפיסה חושית, שאינה בעלת תוקף מוחלט (מי אמר שיש לי חושים? שהם לא משקרים? שאנחנו לא חלום של פרפר מסטול, וכו'). -###אונתולוגית +### אונתולוגית יתרונה של הוכחה זו היא שאינה קשורה לא בפיזיקה ולא במטאפיזיקה - אלא רק בפסיכולוגיה האנושית. מכאן חיבתם של רבים בעת החדשה, לרבות [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), להוכחה זו. אנסלם מתאר כיצד לא הסתפק בהוכחות הקודמות, והתפלל וצם ימים שלמים בתחנונים לאל כדי שיישלח לו הוכחה חדשה לקיומו. ההוכחה היא שבכל אדם ישנה תודעה של שלמות - וזו מגיעה מאלוהים, שהוא השלם ביותר. כאשר אנו שואפים לשלמות, זאת משום שיש בנו מושג של דבר שלם, טהור וזך לגמרי - שחייב להגיע מאיפושהו. בהינתן שהאדם אינו מושלם, ולכן לא יכול להגות את הרעיון הזה בעצמו, המקור חייב להיות אלוהים. -> ר' להמחשה: [משל הפיצה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn23) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' להמחשה: [משל הפיצה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn23) -####ביקורת +#### ביקורת הביקורת כנגד גישה זו היא שעצם הגדרת האל שונה מאוד בן ההוגים והתפיסות: הפילוסופים בכלל והדתיים בפרט חוקרים את המציאות מבלי להניח קיומה של ישות על-טבעית, ומתוך החקירה הזו מגיעים לאיזשהו רובד עליון, אותו הם מכנים *האל*. לפיכך, בהתאם לתפיסתם, *האל* שונה בין כל הוגה: [האל של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אלוהים) ודאי אינו האל של אנסלם, או של הרמב"ם, או של התנ"ך. \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md b/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md index 55c6217e..ce6cedae 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md @@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z ![aquinas.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/aquinas.jpg) -##חייו +## חייו [**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר. @@ -19,9 +19,9 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z אקווינוס הוא אחד ההוגים המרכזיים בנצרות בכלל ובימי הביניים בפרט. מסיבה זו, הרמב"ם משפיע עד עצם היום הזה השפעה עמוקה על הנצרות, ובמיוחד הנצרות הקתולית. -##הגותו +## הגותו -###האנלוגיות +### האנלוגיות שאלה גדולה בתיאולוגיה היא כיצד להבין את תארי האל. הרמב"ם טוען כי לא ניתן לדעת על האל שום דבר, וכי כל דבר שניתן לדעת על האל הוא אחד משני סוגים - מה האל עושה, ומה אינו עושה - אך לא לדעת דבר חיובי על האל עצמו. כשאני אומר שהאל הוא יודע, אני אומר שאינו טיפש - לא שאני יודע איזה מין ידיעה *כן* נוכחת בו. ידיעה, למשל, הוא מוגבלת במהותה - אנחנו לא יכולים לדעת הכל. הידיעה האלוהית, מנגד, היא אינסופית - שונה לגמרי - ולכן איננו יכולים לייחס לו *ידיעה* כמו שאנחנו מכירים. התפיסה הזו מבדילה את האל מאוד מהאנושות - אין לו ממש תואר, או מקום, או ידיעה. למשל, שהאל יכול לדעת מה נעשה בעתיד עוד לפני שהחלטנו אותו ומבלי שיקבע אותו וישלוט עליו - משום שידיעתו היא שונה לגמרי מהסוג שאנחנו מבינים. @@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z [^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](/פילוסופיה/נוצרית/מערב). -###המוסר הטבעי +### המוסר הטבעי *האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת. @@ -41,8 +41,8 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z למשל, בצרפת של המאה ה18-19, עלתה ההברקה לשלב בין פילוסופיה לפורנוגרפיה - בניסיון להצדיק את הפורנוגרפיה ולהקל על רגשות לאשמה באמצעות פילוסופיה מתירנית. התנועה הזו הייתה להיט, ששיאה ברוזן [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade). שניהם טענו שהמוסר הוא הבנייה של החלשים, בכדי לדכא את החזקים ("פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים") -> בתמצית - אפלטון מייחס את המוסר לפרט, אריסטו - לכלל, ואחרים - שוללים אותו לגמרי. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית - אפלטון מייחס את המוסר לפרט, אריסטו - לכלל, ואחרים - שוללים אותו לגמרי. אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר. @@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z [^7]: דוגמה של שלום מאתר מחזירים בתשובה קתוליים: כל ילד קטן וכל ילדה קטנה רוצים נישואים קתוליים - הילד הוא נסיך שמחפש נסיכה והם רוצים להישאר יחד לנצח. רק מאוחר יותר, כש"מבלבלים להם את המוח" עם תיאוריות מגדר ושטויות שכאלה, הם סוטים מהדרך הזו. משום שזה מה שכל הילדים הקטנים רוצים - האל מצווה נישואים קתוליים. [^8]: דוגמה ספציפית להדהים של שלום - בין בני זוג, הגמרא אוסר קיום יחסים במחזור החודשי ובשבוע שאחריו - במטרה לכונן מתח מיני בריא בין בני הזוג, שיוביל לזוגיות טובה. אולם, מה אם אדם חוזר בתשובה אחרי שנים רבות עם אשתו, שלא מוכנה להתפשר בנושא זה? הרי שבמצב כזה, ציות לחוק כלשונו יפר את הרוח שלו, בכך שיפגע ביחסים בין בני הזוג. -###העולם הבא +### העולם הבא [אפלטון טוען](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם. לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אריגנה.md b/פילוסופיה/נוצרית/אריגנה.md index 0b6562e7..5be22023 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/אריגנה.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/אריגנה.md @@ -17,13 +17,13 @@ dateCreated: 2024-02-07T14:38:49.130Z [^1]: את אירלנד ניצר פטריק הקדוש, הבולט שם עד היום, התנצרות איטית עם תחילת התנצרות האימפריה, במאה ה4-5. [^2]: אירלנד אפילו קיבלה בתקופה מסוימת תשלומי מס מן האנגלים -##הגות -###ניאופלאטוניזם +## הגות +### ניאופלאטוניזם הגותו של אריוגנה הייתה ניאו-אפלטונית, בדומה לקונסטנטינוס שהושפע מהם. התפיסה האריסטותלית מנתקת את האלוהים מן העולם; האל הוא הסיבה הראשונית, אך לא נוכח בעולם. לעומתה ייסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus) (200-270) את התפיסה הניאו-אפלטונית, שקובעת כי האל שופע את עצמו לתוך העולם ובכך נוצרת המציאות - מתוך אותו השפע האלוהי. אריגנה החזיק אף הוא בתפיסה הזו, לפיה בכל דבר בעולם - בי, בכם, בשולחנות ובחתולים - יש עצמיות אלוהית. העמדה הזו בעייתית משהו בתפיסה הנוצרית, משום שהיא מעמעמת את הפער בין ישו לכל יצור אחר, לאור [ההתלבשות](/פילוסופיה/נוצרית#ההתלבשות). אוריגנה סבר כי ביכולתו של אדם לטפס בשאיפה של אותו השפע, האור האלוהי, עד שיגיע חזרה לחיק האל. אריוגנה יישב את המתח בכך שקבע כי אצל ישו, הנוכחית האלוהית הייתה חזקה במיוחד. הכנסייה אינה אוהבת את העמדה הזו כלל, ומגדירה אותה ככפירה. אריוגנה הוחרם עוד בחייו לאור עמדה זו, מה שלא השפיע על מעמדו כהוגה הבולט בתקופתו. -###פסאודו-דיוניסיוס +### פסאודו-דיוניסיוס אריוגנה תרגם אוסף של ספרים הנקראים ה*Pseudo-Dionysius*, ספרי הגות מביזנטיון סביב המאה ה3-4, מיוונית ללטינית. הספרים עוסקים בחייו של [דיוניסיוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Pseudo-Dionysius_the_Areopagite), יווני הקרוי על שמו של אל היין, היה מתלמידיו של פאולוס, וסייע להפיץ את הנצרות - יש הטוענים כי כתב חלק ניכר מן הברית החדשה, ומייחסים לכתבים האלו מעמד של נספח לברית החדשה, כמעט ספר קודש. כיום הוא איבד ממעמדו ונחשב כ'עוד ספר נוצרי רגיל'. בקרב הניאו הפלאטונים ניכרה תופעת הפסודו-אפיגרפיות[^3]. משום שהאמינו בגלגול נשמות, הסופרים לעיתים חשבו שהם עצמם גלגול של הוגה מסוים, ולכן ייחסו את כתביהם אליו (*אני כותב בשמו של אפלטון משום שאני נשמתו של אפלטון בגלגול חוזר*). diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md b/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md index 77162468..3406cca0 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md @@ -25,8 +25,8 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z אין דרך להגיע אל האמת זולת הפילוסופיה; הדת היא תוצר של ההיקש האנושי, ואינה יכולה להיות אחרת. -> **השמרנות** שוללת את עצם השאלות הקיומיות; **המיסטיקה** מקבלת את השאלות, אך התשובות אינן בהכרח לוגיות; **הפילוסופיה** דורשת תשובות לוגיות -{.is-warning} +!!! warning "" + **השמרנות** שוללת את עצם השאלות הקיומיות; **המיסטיקה** מקבלת את השאלות, אך התשובות אינן בהכרח לוגיות; **הפילוסופיה** דורשת תשובות לוגיות | שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני | | --- | --- | --- | --- | diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md b/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md index a9ec6c1d..236ff577 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md @@ -20,13 +20,13 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:04:45.579Z שניהם התפשטו באירופה כאש בשדה קוצים, ומשם לעולם החדש - הספינות הראשונות לאמריקה כבר נשאו נזירים. -##הדומיניקנים +## הדומיניקנים הדומיניקנים, אולם, ויתרו די מהר על עניין העוני - ובעוד שהם שללו את הכסף מן הפרט, הם אפשרו לממסד לצבור כסף. לדומיניקנים יצא שם (עד היום) של למדנים - שמיהרו לאמץ את המדע החדש על פי אריסטו במאה ה13, את הרמב"ם ואת איבן-רושד. הם אימצו את התפיסה הזו כחלק מאמונתם הדתית באופן די מוצלח - רבים מהם היו פילוסופים מסורתיים מסורים, ולכן התנגדו בלהט לקופרניקוס, גלילאו וניוטון. הדומיניקנים שלטו במידה רבה באינקוויזיציה לכל אורך חייה, בכל רחבי העולם הנוצרי ובמיוחד בספרד, ולעיתים השתמשו בה כנגד יריבים נוצרים. הדומיניקנים נהנים עד היום מנוכחות חזקה באוניברסיטאות, ואפילו בפוליטיקה[^4]. הם מחזיקים באוסף אדיר של פרשנויות דתיות וטקסטים מקראיים מאינספור דתות, בכמה מוסדות בירושלים. -##הפרציסקנים +## הפרציסקנים אצל הפרנציסקנים נוכח מתח פנימי אדיר לכל אורך ימי הביניים - כמעט עד כדי פיצול - בין אלו שסברו שהן הנזירים הבודדים והן המנזר עצמו אסורים מלדעת מהיכן תבוא ארוחתם הבאה, או להחזיק בספרים שמהם הם לומדים - לבין אלו הקיצוניים פחות, שהחזיקו בדעה דומה לזו של הדומיניקנים, האוסרת על הנזירים לצבור ממון אך מתירה אותו לממסדר. כך או כך, הפרנציסקנים היו סגפנים בהרבה מהדומיניקנים[^5]. הפרנציסקנים התנגדו בלהט לעמדה האריסטותלית - תחילה בצידוד בעמדותיו של [אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס), ומשם בצעד מקורי ומעניין יותר - לספקנות בכלל וכלפי המדע והפילוסופיה בפרט[^6]. diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/מערב.md b/פילוסופיה/נוצרית/מערב.md index 9da6345c..2f31438b 100644 --- a/פילוסופיה/נוצרית/מערב.md +++ b/פילוסופיה/נוצרית/מערב.md @@ -12,13 +12,13 @@ dateCreated: 2024-02-14T15:36:51.424Z בין 1080-ל1244, התחולל מהפך עולמי של ממש. קרנה של מערב אירופה עלה על זה של מרכזים תרבותיים אחרים - מזרח אירופה, העולם המוסלמי, המזרח וסין - ואירופה נהפכה למרכז העולם התרבותי, אולי עד עצם היום הזה. עד לאותה נקודה, מעמדה התרבותי של מערב אירופה היה נחות בהרבה משל שאר המרכזים האלו - אולם ב160 השנים האלו, הבשילו תהליכים רבי עוצמה שהזניקו אותה לקדמת הבמה. התהליך התרחש בשלוש נקודות מרכזיות - שנת 1080, שנת 1204, ושנת 1244, כמו גם ב1317, [^1]1453, 1493. -##כיבוש ספרד +## כיבוש ספרד ב1080, נכבשה טולדו, לימים בירת הויזיגוטים, ונפלה רוב רובה של ספרד המוסלמית. זוהי ההצלחה הראשונה של הנצרות כנגד העולם המוסלמי. ב998, מת המלך המוסלמי של קורדובה, ולעומתם מתאחדים הנוצרים בממלכות הצפון ויורדים דרומה. המוסלמים המבוהלים מגייסים את השבטים הברברים מצפון אפריקה, אך הנוצרים ממשיכים להדרים - ב1236 נכבשה אנדלוסיה, ולבסוף ב1492 - נפלה גרנדה. לכיבוש יש חשיבות אינטלקטואלית גדולה, משום שהעולם המוסלמי החזיק בכתביהם של אריסטו, אפלטון ודומיהם - שהנצרות אינה הכירה היטב. המיעוט היהודי, שנשאר בשטחים הכבושים בהיותם צד ניטראלי, החלו לתרגם את הכתבים האלה - משום שדברו הן ספרדית והן ערבית. בנוסף, זכתה הנצרות בידע מדעי רב שצבר העולם המוסלמי, שנפל כעת לידיהם - כיבוש טולדו היה אירוע מכונן בהקמת האוניברסיטה הראשונה בבולוניה. -##מסעות הצלב +## מסעות הצלב ב1204, התרחש מסע הצלב הרביעי. במקור, מסעות הצלב היו סיוע לביזנטיון הקורסת כנגד הטורקים. ב1071, מתרחש קרב מנזיקר - שם נמחק הצבא הביזנטי בידי הטורקים. כעת נפרץ גבול שהיה יציב מזה מאות שנים, והביזנטים מחזיקים רק את מערב טורקיה. בעקבות הכיבושים, הטורקים צוברים ביטחון ומתחילים להתנכל לעולי רגל נוצרים, במיוחד בירושלים, מה שממיט עליהם את חימת העולם הנוצרי - ומביא עליהם את מסעות הצלב. ב1096, מתגבשת הקבוצה הראשונה של עולי הרגל - עניים מרודים, שמובלים בידי אנשי דת בינוניים וממוננים בידי אצילים - אשר כותשים כל קהילה *יהודית* שנקרית בדרכם. בהגיעם לגבול הונגריה, הם מסורבי כניסה, ופותחים במלחמה כנגד הונגריה - אשר מביסה אותם. חלקם בורחים, וחלקם עוקפים את הונגריה דרך סלובקיה. הביזנטים מסרבים להעביר אותם בתוך ביזנטיון, ומשנעים אותם בספינות לצד האסייתי, שם נוחלים כישלון. @@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-14T15:36:51.424Z אחד מהספרים שמתורגמים באותם שנים הוא מורה נבוכים, שנכתב באיזור 1192, ותורגם לעברית ב1200. ב1240, כבר ישנו תרגום שלם בלטינית - ובזכותו מצליחים לעכל את המידע המדעי הרב, שמאתגר אותם מבחינה דתית, שמגיע הן ממכיבוש ספרד והן מכיבוש ביזנטיון. הרמב"ם נהפך למוכר מאוד בקרב הפילוסופיה הנוצרית. -###הקתרים +### הקתרים [קתרים](https://en.wikipedia.org/wiki/Catharism) הם מיעוט דתי שהגיע איכשהו לדרום צרפת, ככל הנראה מבוסניה. הקתרים הם דת דואליסטית, שמאמינים באל טוב ואל רע, שמושמדים כמעט לחלוטין בידי הנוצרים שרדפו אותם. הם מורכבים מאנשי דת, שעליהם חלים איסורים די קשים - דוגמת צמחונות ופציפיזם - ומהעם, שבעיקר מאמין ומבקש מחילה. שרד מהם מעט מאוד - כמה סידורי תפילה ועדויות של מומרים. הקתרים הם ככל הנראה גלגול של דת פרסית, כמו המניחיים, שהתגלגלו לאיזור ביזנטיון, משם לבוסניה ולבסוף לדרום צרפת. איכשהו, הם נהפכים לדת מרכזית באיזור זה - והקתולים בדרום צרפת לומדים לחיות איתם. הם משתרשים היטב באוכלוסיה המקומית, ומשום שמקיימים קשרי משפחה עם נוצרים רבים - לא ניתן לרדוף אותם; זו תופעה חריגה מאוד. הקתרים לוקחים *ביס* די גדול מהעולם הנוצרי באיזור זה, והאפיפיור, בניסיון לטפל בברדק, שולח כנגדם אינקוויזיטורים - שהקתרים רוצחים. אחרי מסע ומתן לא מוצלח במיוחד, הקתרים נהפכים לרוב בחלקה המזרחי של דרום צרפת - באיזור טולוז, פורה ולאנדוק. השתרשותם מובילה למסע צלב שארך עשרות שנים (1204-1244[^2]), בעצימות גבוהה, שחשיבותו לנצרות האירופאית גדולה. הקתרים נמחקו בסופו של דבר[^3], למעלה ממאה שנה אחרי שנפלה התנגדותם המאורגנת. diff --git a/פסיכולוגיה/index.md b/פסיכולוגיה/index.md index 8fe5efd5..27a07f55 100644 --- a/פסיכולוגיה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/index.md @@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z ![port_denfer.jpg](/פסיכולוגיה/port_denfer.jpg) ^La^ ^Porte^ ^de^ ^l'Enfer,^ ^מוזיאון^ ^אוגוסט^ ^רודן,^ ^פריז^ -##מהו מדע? -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf) -{.is-info} +## מהו מדע? +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf) המדע הוא הניסיון של האנושות להגיע לקירוב הטוב ביותר לאמת. המדע מושתת על דיון וביקורת בלתי פוסקים, ובאובייקטיביות מוחלטת. @@ -24,9 +24,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z 4. **הכללה אמפירית**. את תוצאות התצפיות מכלילים לאיזושהי תוצאה מבוססת יותר (למשל - *הפרעה בשלב הקידוד פוגעת יותר בלמידה מאשר הפרעה בשלב השליפה*). 5. **תיאוריה מקשרת**. לאחר מספיק בדיקות של ההכללה האמפירית, מנסחים תיאוריה חדשה. התיאורה כוללת בתוכה את הידע הקודם, וגם את הידע החדש - ועליה להסביר את הממצאים הקודמים גם כן. התיאוריה הזו מחזיקה עד שמגיעה תיאוריה חדשה יותר, שמכילה אותה ומתקרבת יותר לאמת. -##מהי פסיכולוגיה? -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf) -{.is-info} +## מהי פסיכולוגיה? +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf) בניגוד למקצועות רבים אחרים, בפסיכולוגיה אין תואר (כינוי) שונה לפסיכולוג חוקר (מדען) לפסיכולוג עוסק. יש גם פסיכולוגים העוסקים בשניהם. @@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z דוגמאות לפסיכולוגים חוקרים הם פסיכולוגיים *קליניים*, *התפתחותיים*, *חברתיים*, ו- *פסיכוביולוגים*. דוגמאות לפסיכולוגים טכנולוגים הם פסיכולוגיים *מטפלים*, *ארגוניים*, *חינוכיים*, *נוירופסיכולוגים* ועוד. -###הערבוב בין תחומי הפסיכולוגיה +### הערבוב בין תחומי הפסיכולוגיה בפועל, הרבה מהתחומים האלו מעורבבים ובלי גבול ברור (פסיכולגיים קליניים, למשל, הם טכנולוגיים וגם חוקרים; ההגדרה לפסיכולוג התפתחותי שונה בארה"ב מישראל; וכו'). התוצאה היא שכדי להתעדכן בחדשות בעולם הפסיכולוגיה נדרש ידע כללי מאוד רחב. @@ -53,9 +53,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z הפסיכולוגיה היא תחום מדעי אדיר, ופסיכולוגים לא נוטים להציג את עצמם פשוט כפסיכולוגים - אלא בכפסיכולוגיים קליניים, חברתיים, ניורופסיכולוגים, ביופסיכולוגים, וכו'. -##הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.4_הסטוריה.pdf) -{.is-info} +## הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.4_הסטוריה.pdf) בפסיכולוגיה יש שני זרמים שסובבים סביב כיצד להגדיר מונחים ובעיות בתחום. @@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z התיאוריות השונות - וכיוצא מכך המחקרים השונים - נוטות לפעול בחלקן בגישה הנומינלית, ובחלקן באופרציונליות. -###מהו משתנה? +### מהו משתנה? מאפיין בסיסי במדע הם משתנים - שאותם מקבצים לשאלות מחקר ובודקים. מהו משתנה? @@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z וכו'. -###סיבתיות +### סיבתיות נניח ונשאל שאלה כמו - כיצד משפיעה כמות השימוש בסלולרי במיומנויות החברתיות של ילדים? @@ -91,11 +91,11 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z אז כיצד יודעים מהו כיוון הסיבתיות? יש כמה דרכים: -####מחקרים מתאמיים וניסויים +#### מחקרים מתאמיים וניסויים סוג אחד של ניסויים הם **מתאמיים** - אוספים נתונים ומגלים מה המתאם. ניסויים אלו מתקשים להסביר את כיוון הסיבתיות - הם פשוט צופים במה שקורה. ניתן להקל זאת במידה מסוימת על ידי מדידת גורמים להסברים חלופיים, או מדידות לאורך זמן - אך אלו פתרונות חלקיים בלבד. סוג אחר של ניסויים הם **אופרטיביים** - החוקר שולט באופן פעיל באחד המשתנים או יותר (למשל: מגביל את משך הזמן שילדים יכולים להשתמש בסלולרי). ניסויים אלו מסייעים מאוד בהבנת כיוון הסיבתיות, אך כופים שינוי גדול יותר על המציאות (פחות 'אקולוגיים'). -> מחקרים מתאמיים עונים לשם ***תצפיות***, בעוד מחקרים תפעוליים עונים לשם ***ניסויים*** -{.is-info} +!!! info "" + מחקרים מתאמיים עונים לשם ***תצפיות***, בעוד מחקרים תפעוליים עונים לשם ***ניסויים*** diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md index dfa05ee9..c167e3f8 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md @@ -8,44 +8,44 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52428), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720964) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52428), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720964) -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [מבוא]() +#### 1. [מבוא]() -####2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם) +#### 2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם) -####3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד) +#### 3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד) -####4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה) +#### 4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה) -####5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) +#### 5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) -####6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) +#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) -####7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) +#### 7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) -####8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות) +#### 8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות) -####9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) +#### 9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) -####10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות) +#### 10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות) -####11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק) +#### 11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק) -####12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות) +#### 12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות) -####13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר) +#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר) -##מהי פסיכולוגיה התפתחותית? -> ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה) -{.is-success} +## מהי פסיכולוגיה התפתחותית? +!!! is-success "" + ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה) **פסיכולוגיה התפתחותית** היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם *מההתחלה* - כבר מהרחם - ועד *הסוף* - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם. @@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z - בגרות (35-65) - בגרות מאוחרת (65+) -##למה פסיכולוגיה התפתחותית? +## למה פסיכולוגיה התפתחותית? גם אם אנחנו לא אוהבים ילדים ולא מוטרדים בכלל בהתנהגות, הבנת ההתפתחות חשובה משום שהיא הבסיס להכל - הכל מתחיל בילדות, וזה השלב שיש בו את התקווה הגדולה ביותר לתקן את מה שלא בסדר. @@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z -##מבוא והקשרי התפתחות +## מבוא והקשרי התפתחות דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר? אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית? @@ -78,13 +78,13 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך! -###התפתחות אונטוגנית - פילוגנית +### התפתחות אונטוגנית - פילוגנית התפתחות **אונטוגונית** היא התפתחותו של הפרט מהרחם עד לבגרות. מנגד, התפתחות **פילוגנית** היא התפתחותו של המין האנושי לאורך האבולוציה. -###הגדרת התפתחות -> **התפתחות** היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים[^1], מצטברים[^2] ובעלי כיוון[^3]. -{.info} +### הגדרת התפתחות +!!! info "" + **התפתחות** היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים[^1], מצטברים[^2] ובעלי כיוון[^3]. מה זה אומר? @@ -92,8 +92,8 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z מנגד, נדמיין את תא 497 לעומת 496. כל התאים הקודמים היו סתם תאים - *עוד תא, עוד תא, עוד תא*. אבל התא *הזה* נהייה תא לב. זו יכולת חדשה - דבר חדש. הילד מחבר שתי מילים למשפט - זו לא סתם עוד מילה -זו יכולת חדשה. אלו שינויים *איכותיים* - ארגון מחדש של יכולות. -> עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (*רגע! אני עף בכלל!*) -{.is-info} +!!! info "" + עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (*רגע! אני עף בכלל!*) תחשבו, למשל, על חיוך. החיוכים הראשונים הם *אנדוגניים* - הם מבפנים, מפעילות ספונטנית של מערכת העצבים הלא-בשלה. הוא קורה בתגובה לגירויים שמיעתיים. @@ -107,24 +107,25 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה. -> **[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. -{.warning} +!!! warning "" + **[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. [^1]: Orderly [^2]: Cumulative [^3]: Directional [^4]: מערכת הראייה היא המערכת הכי פחות מפותחת בלידה - לעומת מערכת השמיעה, הבשלה יותר. -###התפתחות רציפה או בשלבים +### התפתחות רציפה או בשלבים אז, ההתפתחות רציפה או בשלבים? זה תלוי; יש שינויים כמותיים ושינויים איכותיים. תפיסות חדשות גורסות כי ההתפתחות אינה בהכרח לינארית; הכיוון הוא מגמה כללית. לפעמים יש יותר *אינטגרציה* - הטמעה, התמחות - ולפעמים יש יותר *דיפרנציאציה* - הבדלה, הפרדה, פיתוח של יכולות חדשות. מורכב. -###סביבה או תורשה +### סביבה או תורשה שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו? מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך. > ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5] + > *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך* במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו. @@ -134,18 +135,19 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z > תנו לי 12 תינוקות בריאים, ללא פגם, ואת העולם הספציפי שלי לגדל בו אותם, ואני מבטיח לכם שאני יכול לקחת באקראי כל אחד מהם ולאמן אותו להיות כל סוג של מומחה שאבחר - רופא, עורך דין, אמןם, רב-סחור, וכן, אפילו מקבץ נדבות וגנב, ללא כל קשר לכשרונות, למשיכות, לנטיות, ליכולות, למקצועות ולגזע של אבותיו + > *ווטסון[^7], ביהוויוריזם (1930), עמ' 82* [^7]: *אתם רואים תמונה של איזה פסיכולוג בשחור לבן עם איזושהי חיה - חתול, כלב, עכבר, יונה - זה כנראה ווטסון*, אומר עמית -###תקופה קריטית\רגישה +### תקופה קריטית\רגישה האם ישנן תקופות שבהן יש איזשהו רגע רגיש, קריטי, שאם תתרחש בה בעיה היא תפגע לתמיד? *תקופה קריטית* שכזו? מנגד, אולי בתום תקופה כזו, עדיין ניתן לחולל שינוי - אולי מוגבל בהיקף, אולי תוך השקעה אנרגטית אדירה, אולי בהיקף מוגבל - אבל עדיין ניתן? *תקופה רגישה* שכזו? המגמה כיום מנסה לא להוכיח שגישה כזו או אחרת "מנצחת", אלא להראות את הקשר ביניהן. למשל, הדמיות מוח שבוצעו לכנרים גילו שהייצוג המוחי של יד שמאל (כינור מנגנים בשמאל) גדול בהרבה מיד ימין - גם אצל אנשים דומיננטיים ביד ימין. זה לא ש*רק הנגינה* משפיעה, או *רק המוח* - בין השניים יש קשר הדוק ומתמשך. -###מודל ההחלפה +### מודל ההחלפה Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנוטיפ* - הגנטיקה, ה*סביבה*, וה*פנוטיפ* - הביטוי בפועל של הגנטיקה. הסביבה באה כל הזמן במגע עם הגנטיקה, ומשפיעה על הפנוטיפ - וככה *הן* הסביבה ו*הן* הגנטיקה משפיעה על התפתחות הילד בפועל. נניח ונולד פג[^8]. הפג נולד להורים משכילים ואמידים, עם אופי רגוע ותומך - ההורים ייתמכו בו בכל טיפול שצריך. הפג מושפע גם מהתכונות המולדות שלו, וגם מהתגובה של ההורים - שהולכת בעצמה ונהיית יותר מותאמת, לפי ההתפתחות של הפג, מה שבתורו ממשיך להשפיע על ההתפתחות של הפג. *מה, זה היה פג? מי היה מאמין*. @@ -157,7 +159,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו [^8]: היריון תקין הוא 38-42 שבועות - פחות מזה, זו פגות. -###אקטיביות או פאסיביות +### אקטיביות או פאסיביות שאלה נוספת היא שאלת האקטיביות\פאסיביות - האם הילד הוא גיבוב פאסיבי, שמגיב לאיך שהעולם פועל עליו, או שמא סוכן פעיל שמשתתף בעיצוב, בשליטה ובהכוונת ההתפתחות שלנו? @@ -166,7 +168,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו [^9]: עד ממש עכשיו, השאלה הייתה רק סביב אמא. -##המודל של Bronfenbrener +## המודל של Bronfenbrener היום אנחנו מבינים שההתפתחות מתרחשת בהקשרים כאלו ואחרים - אולי יש\אין סבא\סבתא\דודה דומיננטית; אולי יש תרבות כזו או אחרת; מסגרת כזו או כזו; חברה כזו או אחרת. ברונפנברנר מחלק את ההקשרים: @@ -175,47 +177,56 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו באופן מעניין, הסביבה משחקת תפקיד משמעותי יותר אצל ילדים צעירים, אבל ככל שהחיים מתקדמים הגנטיקה הולכת ומכתיבה את הדפוסים יותר. -###הסביבה הקרובה (Microsystem) +### הסביבה הקרובה (Microsystem) הסביבה במגע ישיר עם הילד - המשפחה הביולוגית, הסביבה המיידית, המסגרת. -####המשפחה +#### המשפחה המשפחה משחקת תפקיד מכרע. במשך השנים, המחקרים התמקדו בעיקר באמא - אבל ב30 שנה האחרונות כולם נזכרו שיש עוד דמויות[^13]. הדמות הטיפולית הראשית, מי שהיא לא תהיה, לצד ההורים, הסבים והסבתות, והאחים, כולם משחקים תפקיד בולט - לעיתים זהה ולעיתים שונה מזה של האם. גם השפעות עקיפות משחקות תפקיד - האב משפיע על האם שמשפיעה על התינוק[^14]. ההשפעה של הסביבה ניכרת מעבר למשפחה המסורתית - מחקר בנושא חשף כי המנגנון עובד באותו האופן גם בקרב הורים הומוסקסואליים (Biblarz & Savci, 2010). -####הסביבה החינוכית +#### הסביבה החינוכית האימהות בישראל חוזרות לעבוד בגיל מאוד-מאוד מוקדם - והילדים נכנסים למסגרות חינוכיות כבר מגיל שלושה חודשים והלאה. חוקרים מאוניברסיטת חיפה (Sagi et al. 2002) בחנו את הקשר כתלות בגיל הכניסה למערכת, זמן שהות שבועים, ויחס המטפלים לילדים. החוקרים מצאו כי הסביבה החינוכית משפיעה על ההתפתחות הסוציו-אמוציונלית של התינוק, כאשר המנבא החזק ביותר הוא יחס המטפלים לילדים - ככל שישנם פחות מטפלים על יותר ילדים, כך הפגיעה בילד חריפה יותר. > המלצה: *ילדים של מפלצות* (ג'יי נורדלינגר) - עיתונאי שהתחקה אחרי ילדיהם של הדיקטטורים הגדולים של המאה ה20 - סטאלין, צ'אוצ'סקו, קדאפי וכדומה - בניסיון להבין כיצד הורה כזה השפיע על הילדים. -> ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים. -{.is-success} + +!!! is-success "" + ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים. -###Mesosystem +### Mesosystem מערכת הקשרים בין הקשרי הסביבה הקרובה (Microsystem-ים) השונים - בין ההורים למטפלים, בין המשפחה לסביבה המיידית, וכדומה. -###הקשר החברתי כלכלי (Exosystem) +### הקשר החברתי כלכלי (Exosystem) כולל את הקהילה שבה קיימות הסביבות הקרובות של הילד, מוסדות חברתייםף מערכות הבריאות וארגונים דתיים. כולל תנאים חברתיים וכלכליים בקהילה ובחברה הרחבה יותר, כגון שיעורי הלידות והנישואין, הגודל הממוצע של המשפחה, שיעורי הפשיעה ודפוסי התעסוקה, רמת הכנסה. למשל, משפחה עם הכנסה נמוכה, הטרודה יותר מהיכן תגיע הארוחה הבאה, תהיה פחות פנויה רגשית לצרכים של התינוק. באופן מעניין, גם עושר קיצוני עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות הילד. -###ההקשר התרבותי (Macrosystem) +### ההקשר התרבותי (Macrosystem) כל ההקשרים האלו פועלים בתוך הקשר תרבותי מסוים, שמשפיע על תהליך החברות (Socialization) - ההכנה להיות בוגרים בחברה, לציית לנורמות, להבין מה חשוב ומה לא חשוב, נכון ולא נכון. תהליך זה לעיתים ישיר ולעיתים עקיף. המאפיינים התרבותיים האלה הם בדרך כלל מנגנון הסתגלות לסביבה או לתנאים, וכוללים בתוכם גם תתי-תרבויות - ובין כל אלה הילד ייאלץ בשלב מסוים לבחור אילו ערכים ואילו תפיסות לאמץ. תראו למשל את השפעת התרבות בשיר *נומי נומי* (יחיאל הילפרין): > אבא הלך לעבודה - + > הלך, הלך אבא! + > ישוב עם צאת הלבנה - + > יביא לך מתנה! > > אבא הלך אל הכרמים - + > הלך, הלך אבא! + > ישוב עם צאת הכוכבים - + > יביא לך ענבים! תראו - האבא *שב עם צאת הלבנה*, ו, אולי אכול רגשות אשם, חוזר עם מתנות (וענבים). האם זה מה שהילדה צריכה? ב*אבא שלי* (תלמה אליגון), מתארים את האבא ככל יכול - הוא הכי טוב, הוא נוהג במכונית, הוא יודע המון, הוא משחק, אבל - > אז למה כששרתי לו שיר שאהב + > נרדם הוא פתאום, ועצם את עיניו + > אבא למה? ברגע אינטימי עם הבת שלו, האב הכל-יכול כבר לא כזה כל יכול. אולי זה לא התפקיד שלו? @@ -223,14 +234,15 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו וב*חג החנוכה* (חיים נחמן ביאליק) - *אבי הדליק נרות לי... מורי הביא סביבון לי... אמי נתנה לביבה לי... דודי נתן תשורה לי...* - הערכים מונחלים פה בדרך עקיפה - כל אחד עושה את התפקיד החברתי שלו. > בישראל, הילד מתקרב לסכין? אוי אוי אוי, איזו הזנחה! בשבט בדרום אמריקה, הילד מגלף ראשי חצים, בלי להוריד אצבעות. ברור שהוא חייב לגלף חצים - איך הוא יצוד כבוגר? -> בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות. -{.is-info} + +!!! info "" + בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות. דוגמה נוספת - בחקירת ענישה פיזית, נמצא קשר מובהק בין ענישה שכזו להשלכות הרסניות עבור הילד. אלא שבשנות ה90 הבינו פתאום שכל המחקרים האלו היו בהקשר תרבותי מערבי. מחקרים נוספים הראו כי בהקשרים תרבותיים אחרים, הענישה הפיזית היא חלק נורמטיבי מהתרבות - ולכן הפרשנות של הילדים שונה: לא כמאורע טראומטי חריג, שמוביל לתקופנות אצל הילד, אלא כביטוי חברתי נורמטיבי. באמצע שנות ה90 נמצא כי ילדים אמריקנים לבנים מגיבים בתוקפנות לענישה פיזית, אבל בקרב ילדים אפרו-אמריקניים, התגובה הפוכה - דווקא אלו ש*לא* נחשפו לענישה פיזית נהיו תוקפניים יותר כלפי חוץ - אלא כלפי פנים. אם נהוג "לחטוף" אצלי בתרבות פליק או מכה, התוקפנות מתועלת פנימה; אם לא נהוג לחטוף בתרבות שלי, התוקפנות היא חיצונית - כלפי אחים, משפחה, או הסביבה. -###הקשר הזמן Chronosystem +### הקשר הזמן Chronosystem כל ההקשרים האלו פועלים בהקשר של *זמן* - השלבים האלה והאינטרקציה בין כל השלבים האלה והילד משתנים כל הזמן במרוצת הזמן. ילד בישראל ב2020 לא גדל כמו ילד בשנת 2000 - כל ההקשרים שהזכרנו קודם יפעלו עליו אחרת. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md index 76c0697b..36ed5824 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z --- -> [מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt) - האם תינוק נולד עם כל טווח האמוציות? @@ -18,14 +18,14 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z מה זה בכלל "אמוציות"? -> ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה) -> **אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות. -{.info} +!!! info "" + **אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות. -> **רגשות** אינם **אמוציות** - רגש הוא דבר פרטני; אמוציה היא תבנית כללית. -{.is-warning} +!!! warning "" + **רגשות** אינם **אמוציות** - רגש הוא דבר פרטני; אמוציה היא תבנית כללית. מדוע התפתחו בכלל אמוציות? @@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z מה שמתוקשר באמוציה הוא ה*רגש* (אני מפחד) וה*סביבה* (יש שם סכנה - תיזהרו!) -##חקר הבעות הפנים +## חקר הבעות הפנים דארווין (1872) טוען שהבעות פנים אמוציונליות הן תוצר אבולוציוני של התנהגתות שהיו מותאמות לסביבה. הקשר בין הבעת הפנים לאמוציה הלך והתבסס במרוצת האבולוציה והפך להיות משהו מולד. > למשל - **כעס** - מתעורר כאשר מכשול כלשהו עומד בדרך להשגת המטרה. נוצר תסכול ואנו מתכוננים לפעולה. @@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z בתוך התרבות המערבית הצלחה במיון הייתה בתחום ה80% לגבי שמחה ובין 60-90% לגבי כעס. במחקרים בין תרבותיים, ההצלחות נעו בין 50-70%. -###התיאוריה הנוירו-תרבותית +### התיאוריה הנוירו-תרבותית לאור הממצאים האלה, Ekman מפתח את **התיאוריה הנוירו-תרבותית** להבנת אמוציות. היא מחלקת את ההבנה של אמוציות לרכיבים: - נוירו @@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z איך הסביבה מגיבה להבעת האמוציה שלנו -##אמוציות מסדר ראשון +## אמוציות מסדר ראשון אם אמוציות והבעות פנים הם באמת אבולוציוניות, הם אמורים לנכוח גם אצל תינוקות. אילו מן אמוציות יש לתינוקות, אם בכלל? Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שעומדות בקריטריונים הבאים: @@ -118,7 +118,7 @@ Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שע ישנן 7 אמוציות שעונות לקריטריונים האלה - הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל ו*עניין*[^5]. יש המוסיפים גם אמוציה של *דאגה*, אבל היא שנויה במחלוקת. -###התפתחות +### התפתחות עם אילו אמוציות התינוק מגיע לעולם? לנו קשה לדעת, ובטח ובטח שלהורים. יש כמה גישות. - [Discrete Emotion Theory](https://en.wikipedia.org/wiki/Discrete_emotion_theory) @@ -134,13 +134,13 @@ Lewis; Sroufe טוענים כי אמוציות מתפתחות, מתפצלות ו - - בציר השלילי, מצוקה מתפתחת לעצב, כאשר גירוי מאוד מעניין נפסק, שמוביל לנסיגה פנימה והאטה[^8], וגועל[^7] (3 חודשים). ומשם לכעס[^9] (3 חודשים) ופחד[^10]. -###פחד מזרים +### פחד מזרים פחד מזרים הוא אולי ההתפתחות האמוציונלית הכי בולטת בשנה הראשונה לחיים. הוא מופיע במקביל לחיוך אנדוגני (רצוני) אל האם. הוא מאופיין בהבעה קפואה, חוסר שביעות רצון או רתיעה. זוהי תופעה אוניברסלית, מותאמת וצפויה - אם כי יש הבדלים אישיים ונסיבתיים. Spitz חשב שהפחד מזרים קשור לחרדת נטישה - אבל היום אנו חושבים, כמו Emde, שאלו שתי תופעות בלתי תלויות: יש הבדל בשיאים שלהן, קשה לייחס לפחד מזרים חוויה של אובדן אם (אין עדיין ביטוי לחרדה במצבי פרידה ממשיים), ופחד מזרים מופיע גם בנוכחות האם. -##אמוציות מורכבות +## אמוציות מורכבות Campos קובע שאמוציות מורכבות הן אמוציות עם מטרות חברתיות בהקשר חברתי, ונבדלות מהאמוציות הבסיסיות בכך ש - @@ -163,6 +163,7 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים: > האם תינוקות חשים אמפתיה? [Uzefovsky, Paz & Davidov (2019)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31190326/)[^14] עשו ניסוי לבדוק. + > **בניסוי הראשון**, הוצגו לתינוקות שני סרטונים בהם דמות מרובעת עם עיניים עולה במעלה הר ופוגשת דמות עגולה באמצע הדרך. בסרטון הראשון, הדמות היא חברותית ונעימה, ושתי הדמויות מביעות רגש חיובי-נייטרלי. בסרטון השני, הדמות העגולה מתנהגת כבריון. הדמות המרובעת מביעה מצוקה. @@ -184,28 +185,28 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים: בניגוד לבושה, זהו כישלון *נקודתי* - כישלון במשימה מסוימת, ולא של העצמי. אשמה היא כלי תיקון עוצמתי - היא מניעה אותנו לפעול ולתקן את הטעות או המצב. -> בושה ואשמה שונות זו מזו. [Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993)](https://psycnet.apa.org/record/1994-16993-001) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת ה*אופי* (אתה כזה וכזה) נוטים ל*בושה*, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר ב*פעולה* (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים ל*אשמה*) -{.is-info} +!!! info "" + בושה ואשמה שונות זו מזו. [Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993)](https://psycnet.apa.org/record/1994-16993-001) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת ה*אופי* (אתה כזה וכזה) נוטים ל*בושה*, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר ב*פעולה* (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים ל*אשמה*) -###מודעות עצמית זיהוי עצמי +### מודעות עצמית זיהוי עצמי -####זיהוי עצמי במראה +#### זיהוי עצמי במראה בודקים זיהוי עצמי בצורה ממש ממש חמודה. מסמנים לילד נקודה אדומה בלי שהוא שם לב. משחקים איתו קצת כדי להסיח את דעתו, ואז מציבים בפניו מראה - הוא רואה את עצמו עם נקודה על המצח. אם הוא לא מבין שזה הוא, הוא יחפש את הדמות (מאחורי המראה, מסביב לחדר...). אם הוא *כן* מבין שזה הוא - הוא מנסה להוריד אותה מהמצח! -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=M2I0kwSua44)[^12]. -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=M2I0kwSua44)[^12]. זיהוי עצמי במראה קשור גם בהבדלים בין-תרבותיים ([Kartner et al, 2012](https://www.researchgate.net/publication/260139802_The_development_of_mirror_self-recognition_in_different_sociocultural_contexts)) - פעוטות בעיר ובתרבויות אוטונומיות מזהים את עצמם מוקדם יותר. לא נמצא קשר בין כמות החשיפה למראות בסביבת הילד. -####מודעות עצמית גופנית +#### מודעות עצמית גופנית פיאז'ה גם היה ער למודעות העצמית, שמופיעה סביב ~18 חודשים - > Piaget recorded the following observation of his daughter Jacqueline at 18.5 months: “Jacqueline is standing on a rag (50 x 30 cm.), which she is trying to pick up. She pulls, is surprised at the resistance, but it does not occur to her to move. Finally, she gives up” (p. 351, obs. 168). Within a month she was able to solve such a problem. For Piaget, the objectification of the bodily self occurs as the infant becomes able to represent the body’s spatial and causal relations with the external world (Piaget, 1954) -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=k-rWB1jOt9s) - מבחן העגלה של מור. -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=k-rWB1jOt9s) - מבחן העגלה של מור. [^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md index 7224100b..988f339a 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx) [Baumrind, 1967](https://psycnet.apa.org/record/1967-05780-001) מבחינה בין שלושה מאפיינים המבחינים בין דפוסי הורות: @@ -35,15 +35,18 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z > דמיינו שההורים חוזרים עם הילד הביתה אחרי יום חם מאוד. הם מגיעים לדלת הבית והילד אומר, *אני רוצה לפתוח את הדלת*. הורים סמכותיים יתנו לילד (עם היכולות המוטוריקיה העדינה העלובות שלו) לנסות, אבל לא לבד - *אתה תחזיק, אני אסובב* - זה לא יהיה *לא* ולא יהיה *סבבה, תסתדר*. + > הורה *סמכותי* יעזור לילד ובשלב מסוים ייקח פיקוד. + > הורה *סמכותני* לא יאפשר לילד לנסות. -> הורה *מתירני* יישב על המדרגות חצי שעה עד שהילד יצליח. -{.is-info} + +!!! info "" + הורה *מתירני* יישב על המדרגות חצי שעה עד שהילד יצליח. כמובן, שכל ילד גורר הורות קצת שונה - והיציבותשל הדפוסים האלה שונים: הורה מתירני כנראה יישאר מתירני, סמכותיים וסמכותניים עלולים לזגזג קצת יותר, והורים לא מעורבים הם לרוב בעקבות נסיבות חיים קשות. -##הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות +## הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות | סגנון הורות | ילדות | גיל התבגרות | | --- | --- | --- | @@ -53,15 +56,15 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z | לא מעורבת | ליקויים בקשר, בקוגניציה, במשחק ובמיומנויות רגשיות וחברתיות | הישגים לימודיים נמוכים, דיכאון, כעס והתנהגות אנטי חברתית | -> חשוב להבהיר - הממצאים האלה הם **מתאמיים**, ולא **סיבתיים!** אלו הקשרים ש*נצפו*, ולא *סגנון X גורר ילד Y*! -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבהיר - הממצאים האלה הם **מתאמיים**, ולא **סיבתיים!** אלו הקשרים ש*נצפו*, ולא *סגנון X גורר ילד Y*! -##אבות לעומת אמהות +## אבות לעומת אמהות מחקרים (ישנים למדי) מעידים שאבות נוטים יותר להיות סמכותניים. -##מבט תרבותי +## מבט תרבותי מחקרים ראשונים בתרבויות מערביות מעידים על דפוס ההורות הסמכותי כקשור לתוצאות חיוביות אצל ילדים ((https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0272431691111004)[Baumrind, 1991b], [Weiss & Schwarz, 1996](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131612)). @@ -69,14 +72,14 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z יתכן כי דפוס ההורות תלוי הקשר תרבותי ([Chao, 2001](sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/1467-8624.00381), [Mandara & Murray, 2002](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0893-3200.16.3.318)), או שהדפוס הסמכותי הוא המיטבי בתרבויות השונות ([Lamborn & Felbab, 2003](https://sci-hub.st/10.1016/s0140-1971(03)00059-9)). -> למשל, ילדים שגדלים ביפן או בקוריאה, שם יש מבחנים אקדמיים קשים מאוד, עלולים להרוויח יותר מסגנון סמכותני, שמציב גבולות ברורים - וילדים שגדלים בשבט באפריקה, שם יש פחות דרישות, ירוויחו מדפוס מתירני יותר. -{.is-info} +!!! info "" + למשל, ילדים שגדלים ביפן או בקוריאה, שם יש מבחנים אקדמיים קשים מאוד, עלולים להרוויח יותר מסגנון סמכותני, שמציב גבולות ברורים - וילדים שגדלים בשבט באפריקה, שם יש פחות דרישות, ירוויחו מדפוס מתירני יותר. -###ובישראל? +### ובישראל? בארץ, 33% מההורים הם סמכותיים, 30% הם מתירניים - יותר ביחס לרוב מדינות העולם - 22% הם סמכותניים ו15% הם מזניחים. -##הורות הליקופטר +## הורות הליקופטר זהו סגנון הורות של הורים ש*חגים סביב הילד* (כמו הליקופטר) ומפקחים על *ה כ ל* - תשלחי לי תמונה שהוא אכל, ואני אתקשר למפקד בצבא, ואני אכתוב לו את קורות החיים. ההורים האלו לא מסוגלים לשאת את המחשבה שהילד ייכשל, ומתוך החרדה הזו מתערבים בצורה גסה מדי בחיי הילדים. הורות הליקופטר ממשיכה לכל אורך החיים - בצבא, באוניברסיטה, בעולם התעסוקה. ההורות הזו מקשה על הילד להתמודד ולהסתגל בכוחות עצמו, ויוצרת תלות בעייתית. ילדים להורות כזו מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה, רווחה פסיכולוגית נמוכה, חרדה ונרקיסיסטיות[^2]. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md index cfb455fe..581b159b 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md @@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z --- -> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt) האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)? התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* - -> **התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו. -{.info} +!!! info "" + **התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו. -##התיאוריה של בולבי +## התיאוריה של בולבי [ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים. @@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן. -###הקופיפים של הארלו +### הקופיפים של הארלו הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל. @@ -45,12 +45,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד? -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I) ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד. -###הילדים של רוברטסון +### הילדים של רוברטסון לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1]. רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות: @@ -60,15 +60,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z - דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D) לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**. בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים. -###אתולוגיה +### אתולוגיה בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2]. @@ -90,10 +90,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש. -###התקשרות כהחתמה +### התקשרות כהחתמה -> דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם! -{.is-info} +!!! info "" + דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם! בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. **התקשרות** היא, למעשה, **ה*החתמה* בקרב תינוקות אנושיים** - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן. @@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת. -##2 קבוצות של תגובות +## 2 קבוצות של תגובות בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות: @@ -122,19 +122,19 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z דוגמת התרפקות ואחיזה -> אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים. -{.is-info} +!!! info "" + אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים. -##מערכת ההתקשרות +## מערכת ההתקשרות הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה. -> **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה. -{.is-info} +!!! info "" + **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה. היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך). -###4 שלבי התפתחות +### 4 שלבי התפתחות 1. השלב הקדם-התקשרותי @@ -150,20 +150,20 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות. -##מערכות הפחד והחקירה +## מערכות הפחד והחקירה **מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה. פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4]. -##מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית +## מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל **מערכות ההתחברות** של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות[^5] עם האחר. מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה ב**מערכת הטיפולית** - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון[^6]. -##מודל עבודה פנימי +## מודל עבודה פנימי ההתקשרות מעצבת את **מודל העבודה הפנימי** שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן. @@ -186,15 +186,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z -##התיאוריה של איינסוורת' +## התיאוריה של איינסוורת' -> [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt) [איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות. -> שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר. ה*מצב* מורכב מ8 קטעים במידת מתח הולכת ועולה: @@ -228,7 +228,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z כאן ניתן לראות יותר בבירור את סוג ההתקשרות. -##סוגי התקשרות +## סוגי התקשרות אינסוורת' מוצאת שלושה סוגי התקשרות: @@ -262,12 +262,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת. -> [סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk) -> [סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU) **בהתקשרות בטוחה**, האמא נוכחת וליסה חוקרת את הצעצועים. הדמות הזרה נכנסת - וליסה הולכת אל האם. האם הולכת - וליסה במצוקה; הזרה לא מצליחה לנחם אותה. הזרה עוזבת ואמא חוזרת - וליסה מיד נרגעת, וחוזרת לחקור. @@ -295,7 +295,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z - הבדלים בין תרבותיים -##השפעת ההתקשרות בהמשך החיים +## השפעת ההתקשרות בהמשך החיים אוקיי, משוגעים שכמותכם, אבחנתם ילד בן שנה. אז מה? מה זה משנה? מחקרי אורך מראים כי ילדים עם התקשרות בטוחה: @@ -316,7 +316,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z התקשרות בטוחה מנבאת יכולות חברתיות טובות יותר, ופחות בעיות החצנה ובעיות הפנמה לאורך התפתחות החיים - ולהיפך: התקשרות לא בטוחה מכל סוג נקשרה בבעיות החצנה ובעיות הפנמה[^7]. -##מה קובע את איכות ההתקשרות? +## מה קובע את איכות ההתקשרות? איינסוורת' ומיין קבעו כי הגורם המכריע הוא התגבותיות של האם - עד כמה מענה האם לילד עקבי, רגיש ומתייחס במדויק, ומותאם לאותות של הילד. @@ -333,10 +333,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z האם דוחה את התינוק. -> מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה. -{.is-info} +!!! info "" + מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה. -###מדדי התקשרות +### מדדי התקשרות אז איך בודקים התקשרות? [De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) אומרים שזה דרך: @@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z המשתנה המשפיע ביותר הוא **הרגישות האימהית** (אפקט בינוני). -###מנטליזיציה +### מנטליזיציה בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות. @@ -374,11 +374,11 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z המנטליזציה מתווכת בידי גורמים אחרים - כמו היכולת בפועל של ההורה לטפל בתינוק (אוקיי, הבנתי מה קורה בעולם שלו - אני יודע לפתור את זה?). -##Adult Attachment Interview +## Adult Attachment Interview [Main, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/t02879-000) פיתחה את הAAI - כלי לבחינת ההתקשרות של מבוגרים בדיעבד. -###מהלך +### מהלך 1. תחילה, הנבדק מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות. @@ -396,7 +396,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z השאלון בודק גם את ה**עקביות** של המרואיין בתשובות שלו - האופי הלא פשוט של השאלון מוביל לפעמים לסתירות, לרלורים, קיצורים וכדומה. -###סיווגים +### סיווגים הראיון מסווג ל: @@ -425,7 +425,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z למרות המתאם החזק, יש ויכוח חזק סביב מה הAAI בדיוק מודד - התקשרות של ההורה? תפקוד קוגניטיבי? וכו'. -##העברה בין דורית +## העברה בין דורית [Steele et al., 1996](https://-sci-hubt.st/https://doi.org/10.1037/0022-006X.64.1.22) בדקו את טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מההורים - שם הAAI של כל הורה ניבא את טיב הקשר. כלומר, נבדק הAAI של האבא וגם של האמא, ואז בדקו את ההתקשרות של הילד עם כל אחד מההורים (יכול להיות שונה לכל הורה!). @@ -437,7 +437,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפלקטיבית של ההורה. כלומר, גם הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך העמקת המודעות ושינוי מודע בדפוסי התגובתיות שלהם כלפי הילדים. -##ריבוי דמויות התקשרות +## ריבוי דמויות התקשרות האם אפשר להיקשר לכמה דמויות? בולבי סבור שההתקשרות **מונוטרופית** שקיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית (אמא) ולאחריה יכולול להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות (אבא וכו'). כלומר, ההשפעה של האמא הכי מכרעת. @@ -478,7 +478,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים. -##הבדלים בין תרבותיים +## הבדלים בין תרבותיים שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה. @@ -504,7 +504,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ [Sagi et al, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131299); [Scher & Mayseless, 2000](https://sci-hub.st/10.1111/1467-8624.00253); [Zavi et al., 2000]() -###התקשרות ולינה משותפת +### התקשרות ולינה משותפת בישראל, בקרב הילדים שגדול בלינה משותפת נמצא אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית\מתנגדת [Van Ijzendoorn & Sagi, 1999]() @@ -538,7 +538,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ לחברים גם יש השפעה. [Weiss, 2004]() גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות". -##עקביות +## עקביות ההתקשרות הכי יציבות הן ההתקשרות בטוחה וההתקשרות הלא מאורגנת. היציבות נקשרה בנסיבות החיים, דוגמת המצב החברתי-כלכלי - ככל שהוא ירד היציבות יורדת. @@ -550,7 +550,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ חתונה גם יכולה לשנות דפוסי התקשרות - אנשים חרדים שמתחתנים עם אנשים עם התקשרות בטוחה לעיתים מפתחים אט-אט התקשרות בטוחה בעצמם (וכמובן מגינה על ילדיהם - די בהתקשרות בטוחה אחת)[^9]. -##עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות +## עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות [Johnsohn, Dweck & Chen, 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2007.01929.x) בודקים האם תינוקות שמראים סגנון התקשרות מסוים הם בעלי מודלים פנימיים מתאימים. @@ -561,14 +561,14 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ תינוקות עם התקשרות בטוחה הסתכלו יותר על המצב הלא-בטוח (*למה היא מתרחקת? מה היא עושה?*). -##מעגלי התאמה ושיבוש +## מעגלי התאמה ושיבוש לפעמים ההורים טועים בתגובות שלהם - חשבתי שהוא רעב אבל הנה, הוא דוחף את הבקבוק. למעשה, אנחנו טועים ב70-80% מהפעמים! איך עדיין יש ילדים עם התקשרות בטוחה? באמצעות **תיקונים**. הורות רגישה מתבטאת לאו דווקא בקליעה בול לצרכי התינוק, אלא בתיקון. ב[מחקר הstill face](https://www.youtube.com/watch?v=YTTSXc6sARg), האמא משחקת עם התינוקת שלה, ואז מונחית, על ידי החוקרים, לא להגיב לתינוקת בהבעת הפנים. התינוקת מנסה נואשות לסחוט תגובה מהאמא, ומהר מאוד נכנסת למצוקה. מרגע שהאמא מגיבה שוב - התינוקת מיד נרגעת - סימן להתקשרות בטוחה: היא מאמינה באמא שלה. גם שיבוש כל כך דרמטי מיד הסתדר מרגע שהאמא ידעה "לתקן". -> סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן. -{.is-warning} +!!! warning "" + סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן. [^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז. [^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md index 4423283e..5cd1377d 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z --- -> [מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt) מזל טוב! נולד לנו תינוק. האם הוא רואה? האם הוא שומע? עד כמה חדה הראייה שלו, והשמיעה שלו? איך יודעים? @@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z התינוק יקיים אינטרקציה עם העולם דרך אופנויות החישה השונות, ולכן חשוב לדעת מה הוא יכול ולא יכול לעשות. -##התרגלות והפרת התרגלות +## התרגלות והפרת התרגלות **התרגלות** (Habituation) והפרת ההתרגלות היא האמצעי הטוב ביותר לחקור את יכולות החישה שלש התינוק. @@ -26,12 +26,12 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z אחרי שנחשוף את התינוק לאותו הגירוי - שוב ושוב ושוב - תגובת ההתכווננות הראשונית הולכת ויורדת, והקשב מוסט לאזורים אחרים; הגירוי הזה *כבר לא חדש*. התרגול היא אחד הביטויים הראשונים של זיכרון; התינוק מזהה שהוא כבר נתקל בגירוי הזה, ומשתעמם. -> התגובה הזו לא ייחודית לתינוקות - היא קיימת גם במבוגרים; שם זה פשוט לא מעניין. -{.is-info} +!!! info "" + התגובה הזו לא ייחודית לתינוקות - היא קיימת גם במבוגרים; שם זה פשוט לא מעניין. -> דמיינו למשל, שצץ שדה תעופה בבאר שבע. בלילות הראשונים, רעש המטוסים *יטמטם* אתכם. אחרי כמה לילות? כלום. -{.is-info} +!!! info "" + דמיינו למשל, שצץ שדה תעופה בבאר שבע. בלילות הראשונים, רעש המטוסים *יטמטם* אתכם. אחרי כמה לילות? כלום. ההתרגלות היא חשובה מאוד - אחרת נהיה מוצפים כל הזמן בגירויים. אולם, כשהגירוי פתאום מתברר כ*כן* חדש - תתרחש **הפרת התרגלות**, ושוב תהיה תגובת התכווננות. @@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z 3. הצגה במקביל של גירוי חדש לצד ישן - מה התינוק מעדיף? האם הוא מפנה את הקשב לגירוי החדש? -###מבחן Fagan +### מבחן Fagan האם תינוק בן 5-6 חודשים יודע להבדיל בין אדם קירח לתינוק? זה מה שבודק מבחן Fagan (Fagan & Singer). @@ -54,9 +54,9 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z בניסויי המשך, התרגלה קשר בין מהירות ההתרגלות לגיל, מהירות עיבוד המידע והאינטיליגנציה (Fagan & Haiken-Vasen, 1997). זה די מדהים - ממשהו דבילי כמו פרצופים אפשר לדעת לא רק מה התינוק מבין או לא מבין, אלא אפילו כמה הוא חכם! -##החושים +## החושים -###מגע +### מגע באופן מטריד, איבר החישה הדגול ביותר בגופינו הוא העור. @@ -69,21 +69,21 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z מצבים רבים בהמשך החיים - ADHD, לקויות למידה וכדומה - קשורים מאוד בשלב הסנסורי המוקדם הזה. -###טעם +### טעם מחקרים מראים שילודים מבחינים בין ארבעת הטעמים - מלוח, חמוץ, מתוק ומר - הבחנה שנמצאה אפילו ברחם[^2]. הילודים מעדיפים מתוק - מה שמשדר, *יש כאן אוכל מלא קלוריות - כדאי לצרוך אותו!*[3^]. איך אומרת שרית חדד, *גם מתוקים הם סוג של נחמה*[^4]. תגובותיהם של ילודים לטעמים דומות מבחינת הבעות הפנים לתגובות של מבוגרים. -###ריח +### ריח חוש הריח הוא החוש המפותח ביותר כבר בלידה. Steiner (1979), MacFarlane (1975), Rosenstein & Oster (1988) כולם עומדים על כך שתינוקות מציגים את אותן הבעות הפנים לריחות מסוימים *מיד לאחר הלידה* - עשר שעות או פחות! זה מנגנון מאוד בסיסי וראשוני - אפילו תינוקות שנולדים ללא קליפת מוח מתפקדת (או בכלל) ניחנים בחוש ריח מלא ומפותח. ההשערה היא שהריח הוא צורך אבולוציוני בולט - לדעת מה מקולקל, מה מתוק, ואפילו האם החלב הוא החלב של האמא של התינוק. באופן מרתק, הקשר הזה עובד הפוך; האמהות יודעות לזהות את הריח של התינוק שלהן. -###שמיעה +### שמיעה השמיעה מתחילה להתפתח החש מהחודש השישי להיריון. הרגישויות שלהם שונות - הם רגישים יותר, למשל, לקול האנושי, ולדיבור איטי ומודגש; תינוקות מעדיפים דיבור אנושי על פני *כל גירוי אחר*, קול נשי על פני כל קול אחר, ובמיוחד - קול אמו על פני כל קול אחר. הרגישות הזו ניכרת עוד מהרחם - תינוקות שלא מגיבים ככה באיזור השבוע ה28 לרוב מתבררים כחירשים. @@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z מחקרים עומדים על כך שתינוקות מסוגלים לתפוס צלילים מורכבים, ואפילו מעדיפים הרמוניות. הם מבחינים בין מגוון רחב של הברות, גם לא בשפת האם; תינוק יפני, למשל, ידע לזהות את הצליל *לה* למרות שאין *לה* בשפה היפנית[^5]. היכולת הזו אובדת בהדרגה, אבל עד אז - כל תינוק, בכל מקום בעולם, יכול ללמוד כל שפה כשפת אם[^6]. -###ראייה +### ראייה הראייה היא החוש הכי פחות מפותח בלידה, מתוקף הנפח האדיר שלו במוח. חוסר בשלות של האזורים הקורטיקליים, של העיניים עצמן ושל המרחק ביניהן, ושל יכולות העיבוד מוביל למגבלות חדות ראייה ומיקוד. @@ -108,11 +108,11 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z תינוק שזה עתה נולד יראה בשחור-לבן מטושטש. לאחר 3 חודשים, הוא רואה בצבע חלש ותמונה מטושטשת. תוך חצי שנה יש השתפרות מסוימת ויכולת הבחנה בגוונים, ולאחר שנה חדות הראייה שלו ותפיסת הצבע שלו כבר דומה לזו של אדם בוגר (Conel, 1939-1967). -####סריקה חזותית +#### סריקה חזותית הילוד אינו פאסיבי; הוא כל הזמן סורק עם העיניים את הסביבה. תחילה, התינוק יסרוק בעיקר את הגבולות - דברים כמו המצח, הסנטר, שקעי העיניים וכדומה. לאחר חודשיים, התינוק יתחיל לפלוש לתוך הצורות ותווי הפנים - התינוק כבר יתחיל לזהות את תווי הפנים של האם. -#####תפיסת פנים +##### תפיסת פנים Fantz (1961) הדגים שתינוקות מעדיפים להביט על דוגמאות מורכבות (פסים, משבצות, פנים[^7]) בעלות ניגדוי בהירות חזקים (שחור-לבן). הם הכי נמשכים לדוגמאות המציגות ניגודים בקצוות. @@ -120,12 +120,13 @@ Mondloch et al, 1999 הראו כי לתינוקות יש העדפה למבנה החוקרים סבורים שזה קשור למנגנון ההתקשרות - כבר בשעות הראשונות, התינוקות עושים מאמץ אדיר לזהות את הדמות המטפלת, מי שהיא לא תהיה, ולהתלות בה. > האם ידעתם אי פעם להבחין בין למורים? אפילו חוקרי למורים מנוסים לא מסוגלים להבחין ביניהם בשום צורה. באופן מרתק, תינוקות צעירים מאוד - בגיל חצי שנה או פחות - *כן* מצליחים - ומאבדים את היכולת הזו כשהראייה מבשילה! -> המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים *פי 1.5 קשריים סינפטיים* ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות! -{.is-info} + +!!! info "" + המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים *פי 1.5 קשריים סינפטיים* ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות! Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו שמסיכות רפואיות (כאלו מתקופות הקורונה) פוגעות ביכולות של ילדים לזהות פרצופים. -####תפיסת עומק +#### תפיסת עומק ישנם מספר רמזים שמאפשרים תפיסת עומק: @@ -142,7 +143,7 @@ Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - ל גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק - במידה רבה הוא עדיין חסר את ההתנסות ואת הידע גיצד להשתמש בפועל במידע הזה. כך, למשל, אף על פי שבגיל 9 חודשים תינוקות מסוגלים בוודאות לתפוס עומק ולהשתמש בכל סוגי הרמזים, נמצא שהפרשנות מושפעת מהפרשנות שלהם - מהתרבות, מהאם, ומהחפץ שמוצג להם - פעוטות (18-30 חודשים) עושים טעויות הערכה (Scale Errors) הקשורים לאינטרקציה שלהם עם חפצים בגדלים שונים, אף על פי שהם תופסים את הגודל בצורה הנכונה. -##מניעה, איתור וטיפול מוקדם +## מניעה, איתור וטיפול מוקדם נוכחנו שתינוקות לא מגיעים לעולם *טאבולה ראסה*, אלא עם יכולות מסוימות. החושים מתפתחים כבר ברחם, ותינוקות שונים יוולדו עם בשלות שונה - וכמובן, תינוקות יפגינו יכולות חושיות שונות בכל גיל. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md index 62d9692a..4fb8a43b 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt) **התקשרות**, היצמדו של התינוק לדמות מטפלת קבועה, היא עניין מהותי בהתפתחות התינוק, שנלמד תחילה בהיעקר מהיעדרו - תינוקות בלי אמא או דמות מטפלת קבועה. @@ -25,10 +25,10 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z - האם דמות טיפולית מוגבלת בשכלה עדיפה על היעדר דמות בכלל? -##חסך +## חסך -> **חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת. -{.info} +!!! info "" + **חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת. עד שנות ה40 של המאה הקודמת, בסביבות מלחמת העולם השנייה, היו הרבה יתומים ובתי יתומים, והם לא ממש עניינו אף אחד - רובם (75%+) היו מתים בבתי היתומים. @@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא: -###Spitz - מחקר מנקודת מבט תיאורטית +### Spitz - מחקר מנקודת מבט תיאורטית Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו. @@ -67,16 +67,16 @@ Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאו ואם האמא תשוב? האם התינוק יתאושש? לאחר איחוד מחדש עם האם עד 3 חודשים חסך, נצפתה עלייה של 25 נקודות. לאחר 3-5 חודשי חסך, העלייה הייתה של 12.5 נקודות; לאחר 5 חודשים או יותר, הנזק היה בלתי הפיך. -> [סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI) -####Hospitalism +#### Hospitalism לאחר 5 חודשים של חסך אימהי מוחלט או חסך בחצי הראשון של השנה הראשונה, התינוקות הפגינו תסמונת *Hospitalism* - החלשות של הגוף, נטיה למחלות וזיהומים ושיעורי תמותה מוגברים. רוב השורדים היו בעלי עיכוב התפתחותי. כל זאת לעומת ילדי בתי הילדים, שהתפתחו כילדים בריאים וסקרנים. -###Skeels - מחקר מעבודת שדה +### Skeels - מחקר מעבודת שדה Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילדים שנולדו מחוץ לנישואים או שהמשפחות ויתרו עליהם, ורואה שני תינוקות - בנות 13 ו16 חודשים - שלקו במוגבלות שכלית (תפקוד של 7 חודשים). באותו המוסד, הוא נתקל בזוג נערות - בנות 17 ו18 - שלוקות אף הן במוגבלות שכלית - בתפקוד גיל 7-9. הוא חוזר לאחר כמה חודשים, ונתקל שוב בפעוטות - שלתדהמתו, מתפקדות באופן תקני ונורמטיבי לגמרי. מתברר לו שהנערות אימצו את הפעוטות, והקשר הזה עזר להן לשגשג. @@ -90,7 +90,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד לאחר 21 שנה, כל ילדי קבוצת הניסוי קיימו את עצמם - 12 שנות לימוד, שניים מהם למדו באוניברסיטה, 11 מהם התחתנו. הילדים שלהם היו בעלי IQ בטווח הנורמה ולמדו במוסדות רגילים. בקבוצת הביקורת, 1 מת בגיל ההתבגרות, 4 מאושפזים (3 במוסד ללקות שכלית, 1 במוסד לחולי נפש), ממוצע שנות הלימוד היה 3 ורק 2 התחתנו (ואחד התגרש). -###מחקרים עדכניים +### מחקרים עדכניים מחקרים עדכניים מצביעים על לקויות בהתפתחות הרגשית והחברתית בקרב ילדים במוסדות. אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים אלו הוא חברותיות בלתי מובחנת ויזהוי לקוי של רמזים חברתיים. אחד ההסברים שהוצעו ללקות זו היא שמקורה בזיהוי לקוי של הבעות פנים אמוציונליות, אשר מהווים את אבני הבסיס לחברתיות תקינה. @@ -138,7 +138,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד ההדרכה של הצוותים הייתה מוצלחת, והשינוי המבני העצים את ההצלחה עוד יותר. ההתערבות הביאה לשיפורים בולטים בכל המימדים אצל כולם, גם בקרב ילדים תקינים וגם בקרב ילדים בעלי לקות שכלית, ובמיוחד בקרב ילדים שחוו את השינוי למשך לפחות 9 חודשים. -##אפיגנטיקה +## אפיגנטיקה **אפיגנטיקה** היא חקר ההשפעה של גורמים סביבתיים על המבנה הגנטי ועל הביטוי שלו. הראייה כיום היא לא *יש לך גן X אז יקרה Y*, אלא *בהינתן תנאי סביבה כאלו וכאלו, גן הX שלך יופעל\לא יופעל ויקרה\לא יקרה Y*. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md index 1373322c..95009fe4 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md @@ -8,12 +8,12 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx) ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים. -##מהי טראומה? +## מהי טראומה? **טראומה**[^1] היא מונה שהתייחס בראשיתו לפציעה פיזית, והורחב במאה ה19 למונח נפשי. בDSM, טראומה מוגדרת כמצב בו אדם חשוף חשיפה ממשית לפגיעה פיסית משמעותית, אלימות מינית, או איום במוות, כמו במצבים שהאדם: @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z [^1]: *פצע* ביוונית. -##השלכות הטראומה +## השלכות הטראומה לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים. חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת: @@ -39,16 +39,16 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z כאשר תסמינים אלו מופיעים חודש ויותר לאחר החשיפה, נוכל לאבחן בטראומה. -##הפרעת דחק פוסט טראומטית -> ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd) -{.is-success} +## הפרעת דחק פוסט טראומטית +!!! is-success "" + ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd) הפרעה בעקבות טראומה, PTSD, מתפתחת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע טראומטי. הDC:0-5[^2] כולל 3 סוגים עיקריים של תסמינים: - *חוויה מחדש* של הטראומה באופן חזרתי וחודרני - במשחק, בחלומות, ב*פלאשבקים*. - הימנעות מגירויים שקשורים לטראומה ו\או ירידה בעניין בפעילויות חברתיות ו\או מהנות וברגשות חיוביים הרקשורים אליהם - שינויים בעוררות ובתגובתיות - דוגמת עוררות-יתר, עצבנות, קשיי ריכוז ושינה, דריכות, תגובתיות מוגברות לרעשים או גירויים בלתי צפויים. -###ביטוי בילדים לעומת מבוגרים +### ביטוי בילדים לעומת מבוגרים ילדים מסתובבים בעולם בהנחת יסוד שהעולם הוא מקום מוגן ובטוח. אירועים טראומטיים פוגעים בהם במיוחד, ומועצמים לאור חוסר יכולתם להכיל קוגנטיבית את המצב - פגיעה בתחושה של ההבנה של "איך העולם עובד". חוסר האונים בעת האירוע מערערת את ביטחון הילד ביכולתו לשלוט על עצמו וסביבתו, ועלולה לפגוע הן בביטחון העצמי של הילד והן באמון בהורים, שלא הצליחו להגן עליו מהאירוע הטראומטי. @@ -71,10 +71,10 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z - נרמול התגובה הרגשית וחווית הקושי - להגיד להם שזה בסדר ("זה בסדר שאתה לא נרדם, גם לי קשה להירדם") - חמלה עצמית - כדי למנוע עומס מוגזם ואשמה אצל ההורים (Good enough parenting) -##תיווך נכון של אירועי חירום +## תיווך נכון של אירועי חירום -> [הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf) -{.is-success} +!!! is-success "" + [הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf) - מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר - לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף @@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z - לשים לב לשפה הלא-מילולית - ילדים מייחסים לה משקל גדול, לעיתים יותר משפה מילולית - חזרתיות וסבלנות ככל שנדרש - לילדים לוקח זמן לעבד -###עזרים נוספים +### עזרים נוספים - פנייה לאיש מקצוע - סיפורים חברתיים! diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md index 20dbd598..8cec5434 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md @@ -9,21 +9,31 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt) > הלוואי שהלידה תהיה קלה + > ושיהיה לנו בריא, הילד + > שיהיה מאושר לפעמים + > וידלג מעל לתהומות + > שיהיה לליבו כושר לשרוד + > שיהיה שכלו ער, שירחיק ראות. > > אך לא עד כדי + > ראית העתיד + > מתת זו + > חסכו ממנו + > חסדי שמים. + > *מתוך **מעשה שהחל**, ויסלבה שימבורסקה* התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal). @@ -37,8 +47,8 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z [^1]: שיעור תמותת התינוקות הוא מדד טוב למצב הבריאותי במדינה נתונה - רק מערכת בריאות טובה יודעת להתמודד עם האתגרים שמאפיניים את התקופה הזו. [^2]: שיעור המוות עד גיל שנה הוא הגבוה ביותר עד לפחות גיל 55. -##מבחני אפגר וברזלטון -###מבחן אפגר +## מבחני אפגר וברזלטון +### מבחן אפגר המבחן הוא בדיקה קצרה שמתבצעת דקה, וחמש דקות אחרי הלידה. הוא נמדד בחמישה מדדים: @@ -74,7 +84,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z [^3]: איך יכול להיות שדופק תקין של תינוק כל כך גבוה? עמית מסביר - *הוא קטן!* -###מבחן ברזלטון +### מבחן ברזלטון מבחן נוסף הוא מבחן ברזלטון (NBAS) Neonatal beavioral assessment test. המבחן מייצר פרופיל הכולל את ההתנהגויות של הסתגלניות, נק' החוזק והחולשה של התינוק. הוא כולל 28 פריטים התנהגותיים ו18 פריטי רפלקסים. @@ -89,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z **בניגוד לאפגר**, זהו לא מבחן שמבצעים בשגרה (הוא נורא ארוך), אלא רק לצרכי מחקר או בעקבות פגות. -##דיכאון אחרי לידה +## דיכאון אחרי לידה כחצי מהיולדות חובות *דכדוך אחרי לידה* (Baby blues) ב24 שעות שלאחר הלידה[^4]. לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה. @@ -103,7 +113,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z [^4]: *אפילו בלידה מהסרטים*, אומר עמית, *וסרט אמריקני, לא מזרח-תיכוני - האמא יוצאת מחדר הלידה עם האיפור והכל*. [^5]: החוק, למשל, מעניש נשים שהמיתו את התינוקות שלהן בשנה הראשונה ענישה חמורה פחות - ~5 שנים לעומת 15-25 בשאר המקרים (*לא עצה משפטית*, אומר עמית). -##רפלקסים +## רפלקסים גם אפגר וגם ברזלטון בודקים רפלקסים - כנראה שזה חשוב! מה זה בכלל רפלקסים? רפלקס זו תגובה אוטומטית "טבועה מראש" המתעוררת עקב גירוי מסוים. הרפלקסים מאפשרים לתינוק להגיב אל הסביבה בדרך מאורגנת ומסתגלת עוד לפני התנסות למידתית. לילוד ישנם יותר מ20 רפלקסים! @@ -151,10 +161,10 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z [^6]: לא לגלות להורים - שמשוכנעים שהתינוק מחייך אליהם. הוא לא רואה אותם, לא מזהה אותם, וזה לא קשור לכלום. -##מצבי הילוד +## מצבי הילוד - נמנום --- -###שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM) +### שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM) ילודים ישנים 17-20 שעות *בממוצע*, שפזורים באופן די אחיד לאורך היממה. התינוק מסגל דפוס מלא של יום\לילה - ערות ברוב היום ושינה רציפה בלילה - רק אחרי *שנה*. תנומות יום נעלמות לגמרי רק אחרי *ארבע שנים!* (פרופ' אבי שדה, אונ' ת"א) ככל שהתינוק מתגבר, שעות השינה הולכות ומתרכזות סביב הלילה, אבל לוקח זמן רב לתנומות יום להיעלם לגמרי. @@ -174,7 +184,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z - ערנות לא פעילה זהו המצב הכי טוב לבדוק את התינוק. -###בכי +### בכי בכי הוא הדרך הראשונה של התינוק לתקשר עם הסביבה. ישנם 4 סוגי בכי (Wolf): - בכי רעב - מתחיל בעוצמה הדרגתית ומתגבר - בכי של כעס - פתאומי וחזק יותר @@ -188,15 +198,16 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z בכי הוא גם אחד הסממנים לפגיעה מוחית - הבכי שונה. > התינוק הממוצע בוכה 6-7% משעות היממה (86-100 דקות) - בהתחשב בכמה שהם ישנים, זה *המון*. -> למרבה המזל, הבכי הולך ופוחת ככל שהתינוק גדל, ונוטה להיות יותר פסיכולוגי (תשומת לב, כעס). -{.is-info} -> עמית מציין שיש הורים שמנסים *לחנך* תינוקות לבכות פחות, וזו נטייה הרסנית. *בכי זה טוב, אנחנו אוהבים בכי* - הבכי הוא תסמין, והוא ייפסק כשיקבל מענה. *אם תינוק בוכה - לגשת!* -{.is-warning} +!!! info "" + למרבה המזל, הבכי הולך ופוחת ככל שהתינוק גדל, ונוטה להיות יותר פסיכולוגי (תשומת לב, כעס). + +!!! warning "" + עמית מציין שיש הורים שמנסים *לחנך* תינוקות לבכות פחות, וזו נטייה הרסנית. *בכי זה טוב, אנחנו אוהבים בכי* - הבכי הוא תסמין, והוא ייפסק כשיקבל מענה. *אם תינוק בוכה - לגשת!* הבכי קשור גם בטמפרמנט של התינוק - יש תינוקות פחות בכיינים, ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן להירגע. התעלמות מהבכי תוביל לכך שהתינוק יתייאש בשלב מסוים - מה שישפיע לרעה על הקשר שלו עם ההורה. -##פגות +## פגות פג הוא תינוק שנולד החל מהשבוע ה23-4 (לפני זה הם לא שורדים). אחוז הפגות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במדינות מפותחות פחות נולדים יותר פגים[^7]. הפגות קשורה במתח האם, בגורמים סביבתיים ובלידות קודמות. הפריות גם מעלות מאוד את הסיכוי לפגות - במיוחד בקרב תאומים\שלישיות (צפוף!). חלק מהפגים נולדים במשקל לידה נמוך (LBW) - פחות מ2.5 ק"ג, *בלי קשר לשבוע הלידה*. תינוק שנולד פחות מ1.5 ק"ג מסווג כבעל משקל לידה נמוך מאוד (VLBW) - שוב, בלי קשר לשבוע הלידה. @@ -233,7 +244,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z [^7]: בבנגלדש, למשל, חצי מהתינוקות הם פגים! -##פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון +## פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון - פגיעות (vulnerability) - הרגישות של התינוק להינזק מגורמים חיצוניים יש תינוקות שמגיעים חרדתיים יותר, או עם מומים בלב. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md index 457d6db9..8d595005 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md @@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt) -##התיאוריה הפסיכו-חברתית +## התיאוריה הפסיכו-חברתית -###אריק אריקסון +### אריק אריקסון [אריק אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson)[^1] פיתח את ה**תיאוריה הפסיכו-חברתית**, שמנסה לתאר, כמו פרויד ואחרים, איך האישיות מתפתחת. אלא שבניגוד לאלו, אריקסון מציב את התפתחות האישיות לכל אורך החיים - ולא רק בילדות ובגיל ההתבגרות. @@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות. -###לעומת פרויד +### לעומת פרויד | גיל | השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד | | --- | --- | @@ -55,31 +55,31 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z אריקסון רואה את החיים כרצף שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי - שפתרון טוב עליו יקנה רווח לעתיד. ההתפתחות היא תהליך המוביל ל*אחדות האני* (לעומת האיד, אגו והסופר אגו) - קבלה של עצמך ושל מעגל חייך כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק. -###אמון לעומת חשדנות +### אמון לעומת חשדנות בגיל 0-1 שנים. זוהי התקופה התלותית ביותר בחיי התינוק. הוא *חי ואוהב דרך הפה* (Erikson, 1963). הקשר החברתי בשלב הזה הוא בין הילד לאמו, וביניהם יוכל להיווצר אמון בסיסי, או חשדנות - ובמקרה הטוב, יפיק מהם תקווה - אמון בסיסי בעצמו ובאחר בהמשך החיים. מנגד, אם האם אינה מתפקדת טוב מספיק (לא באופן מושלם), תיווצר חשדנות - שתלווה את התינוק גם כן. אם האם מתפקדת מספיק טוב, נוצרת **תקווה** - שבסופו של דבר, התינוק יקבל את המענה; לא נדרשת הורות מושלמת. -###אוטונומיה לעומת בושה וספק +### אוטונומיה לעומת בושה וספק בגיל 1-3 שנים. התינוק לומד להחזיק ולהרפות, מתחיל לחקור אוטונומיה, ומתחיל להכיר בושה וספק. *להחזיק ולהרפות* הם עניין של שליטה - הילד מגלה את היכולות שלו, לעיתים מצליח, ולעיתים נכשל, ומתחיל לחוש בושה וספק. הורים שמביעים אמון בילד, ומאפשרים לו חופש בהתאם ליכולותיו, שאינם שופטים אותו בחומרה, יעזרו לו לפתח **אוטונומיה**, שממנה יצמח **כוח רצון**. -###יוזמה לעומת אשמה +### יוזמה לעומת אשמה בגיל 3-5 שנים. התינוק מתחיל ליזום, ומתחיל להשתחרר מהתלות בהורים שלו ובוחן את יכולתו בעולם. הוא מכיר במאבק עם ההורה מאותו המין - התסביך האדיפלי\אלקטרה של פרויד. אם מגיבים למאבק בחומרה, תתפתח אשמה, שיכולה לשתק את הילד. אולם אם ההורים מקבלים את היוזמה, ומתעלים אותה לערוצים מקובלים ומועילים, הילד ילמד לא להיכנע בצורה עיוורת לחברה - **הצבת מטרות**. -###חריצות לעומת רגששי נחיתות +### חריצות לעומת רגששי נחיתות בגיל 6-11 שנים. הילד נכנס יותר לחברה - לבית הספר, לעבודה - בצורה יותר מחייבת: לטקסים, לפעולות חברתיות, בכלי החברה - לקרוא, לכתוב, חשבון, קשרים חברתיים. הילד לומד יכולות - כל חברה ויכולותיה שלה - ועובר חברות. אם הוא מצליח להסתגל לכל הרעש הזה, נהדר - תעלה **מסוגלות** (competence). מצד שני, אם ייכשל - בכתיבה, בציד, במה שזה לא יהיה בחברה שלו - הוא עלול לחוש נחיתות. בשלב הזה, הילד מתחיל לפתח מיומנויות שונות - כל חברה ומה שהיא מכוונת אליו. -###זהות לעומת בלבול תפקידים +### זהות לעומת בלבול תפקידים בגיל 12-18 שנים. @@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z לא כולם מצליחים לגבש את הזהות הזו, ומובילים לבלבול תפקידים, שמובילה לתחלואה נפשית ואפילו לעבריינות. אולם צליחת המשבר הזה תוביל ל**נאמנות**, שתלווה אותו כל החיים. -##ספרציה ואינדיוידואציה +## ספרציה ואינדיוידואציה [מרגרט מאהלר](https://en.wikipedia.org/wiki/Margaret_Mahler) לא התכוונה להיות התפתחותית - היא פסיכו-אנליטיקאית. @@ -101,14 +101,14 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z השאיפה הבסיסית של הילד, אומרת מאהלר, היא לכיוון יצירת עצמאות, נפרדות מההורים, ויצירת אישיות ייחודית. התיאוריה מתארת מעבר משלב *אוטיסטי-נורמלי* - ייחוד מוחלט עם האם - להיפרדות פיזית ורגשית לכדי אדם נפרד. -###השלב האוטיסטי הנורמלי +### השלב האוטיסטי הנורמלי מהלידה עד גיל חודש. בשלב זה, התינוק לא באמת הגיח לעולם עדיין - הוא בעיקר ישן, לא רואה טוב, לא שומע טוב. הוא מנותק, ואין עדיין שום צורה - התינוק חווה את העולם כמערכת סגורה - רעב בא והולך, והתינוק לא מכיר בכך שהוא חי מבחוץ. מאהלר מושלת זאת לביצת ציפור. כל האנרגיה הנפשית מרוכזת כלפי פנים, ואין הבדל בין התינוק לאם. -###השלב הסימביוטי +### השלב הסימביוטי מגיל 1-4 חודשים. זהו השלב החשוב ביותר אצל מאהלר. @@ -122,9 +122,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו. -###ספרציה אינדיוידואציה +### ספרציה אינדיוידואציה -####הבחנה +#### הבחנה מגיל 6-10 חודשים. @@ -132,18 +132,18 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z האמא צריכה לאפשר לו את היציאה הזו החוצה, להיות חוף מבטחים עבורו. יש אמהות שנפגעות מזה, או שלא מאפשרות את זה, וככה מאיימות על ההפרדה הפיזית או הנפשית. -####אימון +#### אימון מגיל 10-15 חודשים. -> לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)! -{.is-warning} +!!! warning "" + לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)! הפנים של הילד החוצה. הוא יוצא וחוקר - את העולם, את עצמו - והוא עף על זה לגמרי. הוא מתחיל ללכת - ואוו! כמה רואים מפה! - הוא מגלה את היכולות שלו - מטפס, מגיע - זו **לידה פסיכולוגית**. יש פה התרחבות[^4] - גם ויזואלית, גם רגשית, התפעלות אדירה מהעולם. בצעדים הראשונים שלו, התינוק *מפנה את הגב לאמא*. התינוק עובר ל*תדלוק רגשי* - די במבט חוקר לעבר אמא כדי שתתמוך בו, ולא חייבים מגע של ממש, אבל עדיין צריכים בסיס בטוח[^5]. האב מסייע במיוחד להיפרדות הזו - הוא פחות רגשי, פחות מוכר, ויותר פיזי. -####התקרבות מחדש +#### התקרבות מחדש מגיל 14-24 חודשים. @@ -151,17 +151,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z ההתנהגויות נהיות סותרות - עדיין יש צורך גדול בהיפרדות, אבל גם ניסיון נוסף לקרבה. הפתרון כרגע, אומרת מאהלר, הוא להיות זמינים - להתרחק כשצריך, ולהתקרב כשצריך, להיות קשובה לילד - באופן שקט. -> לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו* -{.is-warning} +!!! warning "" + לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו* -####אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי +#### אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי מגיל שנתיים-שלוש והלאה. -> לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה! -{.is-warning} +!!! warning "" + לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה! זהו השלב האחרון, אך לא הסוף של התהליך - נעסוק בשלב הזה כל חיינו. @@ -169,17 +169,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z הייצוג הזה נשאר די קבוע לאורך החיים, ולצידו נוצר גיבוש של **ייצוג עצמי** - תחושה של *מי אני*, **נפרד** מהאם. -> כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים. -{.is-warning} +!!! warning "" + כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים. -###תרומת התיאוריה +### תרומת התיאוריה מאהלר תיארה בפנינו את התפתחותה התקינה של התפקוד הנפשי - הבחנה ואינטגרציה, והיכולת לבסס ייצוגים פנימיים. מהאלר המשיגה את האזורים ההתפתחותיים שנפגעים וגורמים למצוקה, לצורכי טיפול[^6]. התיאוריה של מאהלר תרמה גם לאבחון בגישה הפסיכודינאמית, בהיותה ציר להבחנה ואינטגרציה, וציר היכולת לביסוס ייצוגים פנימיים (PDM, 2006). [Blatt et al., 1981]() מחזק את ההפרדה של מאהלר, ומכונן גם את ציר ההתייחסות - התקשורת של הילד ההולך ונפרד עם האם. -###ביקורת +### ביקורת מחקרים עכשוויים על כך שהתינוקות בשלב האוטיסטי של מאהלר מגיבים, מבינים וערים הרבה יותר ממה שהיא מתארת (למרות שבכנות, לא היה לה מחקרים כאלו). ביקורת נוספת היא *השם* - שמתפרש כרמיזה שאם לא עוברים את השלב הזה, מתקבל *אוטיזם* - שזה פשוט לא נכון. ולבסוף, ישנה ביקורת על הדגש על האימא (כמו רוב החוקרים בתקופתה) - האבא מסוגל גם הוא למלא את אותם תפקידים אימהיים, ולכל הפחות תפקידים כלשהם בתהליך. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md index 5c140c70..c5194f14 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md @@ -8,40 +8,60 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf) > אבא, + > אני לא ילדה של כיסא. + > מה נעשה? > > כשאני יושבת על כיסא + > כל-כך מסודרת, + > כמו איזו גברת, + > בפרצוף רציני - + > זאת לא אני. > > אני ילדה של שולחנות, + > וילדה של חלונות, + > ואני באמת חושבת + > שקצה של שולחן הוא מקום טוב לשבת, + > ואדן של חלון הכי טוב מכולם, + > כי רואים מצוין את כל העולם. > > רואים עצים וראים ענן ורואים אורות, + > כל רגע יש שם משהו לראות, + > וכל יום רואים שם משהו חדש. + > אתמול ראיתי שלושה יונקי-דבש, + > בלי גוזמה. > > ואתה יודע מה? + > לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן. + > אז תבין, הכיסא לא נחוץ לי בעצם, + > אני פשוט לא ילדה של כיסא. + > אז מה נעשה? + > שלומית הראבן, *אני לא ילדה של כיסא* -##מהו מזג? +## מהו מזג? **מזג** (או *טמפרמנט*) הוא ההבדל הבינאישי בין ילדים - אוסף ההבדלים הבינאישיים בעלות בסיס גנטי, מופיעות מוקדם בחיים והינן יחסית יציבות ([Goldsmith, 1987](https://psycnet.apa.org/record/1987-21545-001)). בגדול - *מה הילד עושה, ואיך*. @@ -51,7 +71,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z כולם מסכימים שהסביבה באה בהשפעה עם המאפיינים האלה - ילד בכיין אינו גזירת גורל - אבל מידת ההשפעה וטיב היחסים ביניהם נתונים לויכוח לוהט. -###יציבות +### יציבות עד כמה המזג יציב? ישנן שני סוגים של יציבות: - יציבות **לרוחב** - מזג המתבטא במגוון רחב של מצבים @@ -61,13 +81,13 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z יציבות יכולה להתחיל כבר ברחם. [Dipetro et al, 1996](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9022257/) חקרו עוברים שהיו מאוד פעילים ברחם בשבוע ה20 להיריון וראו שהם נטו להיות יותר פעלתיניים, יותר קשים להסתגל ופחות צפויים בגילאי 3 חודשים ו6 חודשים. מחקרה של פיונטלי מחזקת את הממצאים האלו - היא מדגימה כיצד, למשל, תינוקות חרדתיים כבר ברחם מפגינים חרדה גם אחר כך. -> כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (*עוד לפני שהרסנו להם את החיים!*), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים. -{.is-info} +!!! info "" + כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (*עוד לפני שהרסנו להם את החיים!*), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים. -###אישיות +### אישיות המזג הוא הגרעין הבסיסי שמתוכו מתפתחת האישיות. אותה אישיות תתפתח תוך אינטרקציה מתמדת עם הסביבה - לרבות הרגלים, ערכים, מיומניויות, דימוי עצמי, קוגניציה חברתית, תפיסת העצמי והאחר, ורבים אחרים. -##המודל של Thomas & Chess +## המודל של Thomas & Chess בשיא תקופת הביהוויוריזם - שנות ה50 בארה"ב, [Thomas & Chess]() הריצו מדגם - [The New York Longitudinal Study]() טענו כי הגישה ההתנהגותית לא יכולה לעמוד על כל ההבדלים בין הילודים. הם שמו לב כיצד, ילדים שגדלו בסביבות עדינות ואוהבות, הפגינו בעיות התנהגות קשות, לעומת ילדים אחרים שגדלו בסביבות איומות ויצאו די בסדר. הם שמו לב להבדלים בין ילדים באותם הסביבות, והסיקו מכל זאת שחייב להיות גורם נוסף - אותו כינו **מזג**. החוקרים הגדירו את המזג כסגנונות התנהגות, הדרך הטיפוסית שבה הילד מבצע פעילות ומגיב לדרישות הסביבה. הם דגמו 141, שהוריהם עברו ראיון מובנה, שכלל דיווח על סגנון התגובות של התינוק - ובהתאם לכך, הילדים דורגו על פני 9 מימדי טמפרמנט: @@ -84,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z מכל אלו עולים 3 מזגים: -###מזג קל +### מזג קל (40%) - תינוקות נוחים - דפוס קבוע של שינה ואכילה @@ -93,7 +113,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z - עוצמת התגובות שלהם אינה קיצונית - הורים לתינוקות אלו חווים גידול נוח יחסית ורגוע של תינוקם -###מזג קשה +### מזג קשה ([^2]10%) - עצבניים יותר - לא מפתחים דפוסי שינה ואכילה קבועים @@ -103,19 +123,19 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z -###הסתגלות איטית +### הסתגלות איטית (15%) - מסתגלים לאט יותר, אבל בהצלחה - עצמת התגובות שלהם בינונית (נמוכה מבעלי המזג הקשה) -###טיב ההתאמה +### טיב ההתאמה החוקרים טבעו את מושג **טיב ההתאמה** (Goodness of Fit) בין המזג של הילד לסביבה. ההתפתחות של הילד מיטבית כאשר הסביבה מתאימה למזג של הילד. הורים תזזיתיים עם ילדים רגועים, או הורים רגועים עם ילדים קשים, או הורים כאוטים עם ילדים שמסתגלים לאט - כל אלו יכולים לפגוע באיכות הקשר של הילד עם הסביבה[^3]. מנגד, טיב התאמה טוב - הורים רגישים שהצליחו לסייע לתינוק להתמודד עם הרגשות השליליים שלהם, קושי המזג התרכך מאוד לאחר כמה שנים[^1] (https://psycnet.apa.org/record/1998-03083-018)[Feldman et al, 1999]. לעניין המזג יש גם היבט הישרדותי - במצבים קשים יותר, תינוקות עם מזג קשה, שדורשים יותר משאבים, ייטו יותר לקבל אותם; במצבי קיצון, תינוקות נוחים עלולים פשוט לא לשרוד. -###ביקורות +### ביקורות המודל ספג כמה ביקורות בולטות, וביניהן: - מתבסס על דיווח עצמי של ההורים @@ -126,11 +146,11 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z מעבר לזה, מה שמטריד אותנו אצל ילד זה מימדים מסוים - כמו נטייה לתסכול -##המודל של Rothbart +## המודל של Rothbart המודל של מרי רותברט מוותר על הקטגוריות ומתמקד במקומו במימדים, שקשורים בשני מרכיבי על - תגובתיות לעומת ויסות עצמי -###תגובתיות +### תגובתיות רותברט אומרת שישנם הבדלים בינאישיים בתגובתיות (Reactivity) של מערכת העצבים. ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בהתעוררות של תגובות מוטוריות, רגשיות, התמצאות ושל המערכת האוטונומית והאנדוקרינולוגית בגוף בתגובה לגירויים[^4]. התגובתיות מגיעה לכדי ביטוי בנטיות שלנו: @@ -140,7 +160,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z - להגיב ברגשות חיוביים - להתקרב לגירויים חדשים -###ויסות עצמי +### ויסות עצמי ישנם הבדלים בינאישיים ביכולת הויסות העצמית (Self regulation) שלנו - הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. ויסות עצמי היא היכולת לנטר ולווסת את ההתנהגות כדי לפעול להשגת מטרה רצויה או להסתגל לדרישות הקוגנטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים. הויסות העצמי מתפתח בהדרגה - לתינוקות יש רק מעט אסטרטגיות לוויסות (שינה, הסטת מבט, בכי), שהולכות ומתשכללות ככל שהתינוק גדל, ובקשר עם סביבת הטיפול. @@ -148,9 +168,9 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z רותברט מכנה את המימד הזה Effortful Control, וקושרת אותו בהיבטים ניהוליים של קשב ובתפקודים ניהוליים[^6]. -##מדידה +## מדידה -###שאלונים +### שאלונים Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמאופיינים ב - - מהימנות גבוהה @@ -160,28 +180,28 @@ Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמ ישנם שלושה שאלונים - IBQ, TBAQ, CBQ - שמפיק פרופיל לילד על פני מימדים רבים. -###תצפיות +### תצפיות Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים להערכת מזג במעבדה. היא עושה זאת באמצעות מצבים מוגדרים מראש שמציבים בפני הילדים, לעיני החוקרים. -> [סרטון חמוד פיצוצים](https://www.youtube.com/watch?v=fAmyt5gRd3k) של תצפית במעבדה לפי רותברט -{.success} +!!! success "" + [סרטון חמוד פיצוצים](https://www.youtube.com/watch?v=fAmyt5gRd3k) של תצפית במעבדה לפי רותברט -##מזג והסתגלות +## מזג והסתגלות מזג הוא מנבא טוב של הסתגלות. ויסות עצמי טוב בגיל הגן (גבוה בEC) קשור להסתגלות טובה יותר לבית הספר, ולהישגים לימודיים טובים יותר. ישנו קשר בין יכולות ויסות לבין יכולת אמפטית, מיומנויות חברתיות ומקובלות חברתית. ויסות עצמי גם מנבא מוסר כפי שנמדד בגיל בית הספר ([Kochanska et al, 1997](https://psycnet.apa.org/record/1997-07406-004)) -> [ניסוי חמוד פיצוצים - ניסוי המרשמלו](https://www.youtube.com/watch?v=QX_oy9614HQ&pp=ygUbdGhlIG1hcnNobWFsbG93IGV4cGVyaW1lbnQg) -{.success} +!!! success "" + [ניסוי חמוד פיצוצים - ניסוי המרשמלו](https://www.youtube.com/watch?v=QX_oy9614HQ&pp=ygUbdGhlIG1hcnNobWFsbG93IGV4cGVyaW1lbnQg) בניסוי המרשמלו, נבדקה היכולת של ילדים בני 3-5 שנים לדחות סיפוקים - לאכול מרשמלו. ילדים שלא אכלו את המרשמלו עד שהנסיינית חזרה קיבלו מרשמלו נוסף - ואלו שאכלו אותו, לא. הילדים שחיכו יותר היו בגיל ההתבגרות והיו יותר בעלי-יכולת חברתית ואקדמית, יותר מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ולהתמודד עם מצבים מתסכלים ([Mischel et al, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1972-20631-001), [Mischel, 1989](https://psycnet.apa.org/record/1989-39650-001)). -##הבדלים בין תרבותיים +## הבדלים בין תרבותיים השוואות בין תינוקות סינים ויפניים לילדים לבנים מצפון אמריקה הראו שתינוקות מהמזרח[^7]: - פחות פעלתנים וקולניים - מביעים פחות רגש - מחייכים, צוחקים ובוכים פחות diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md index 349cf5d5..1a3aa090 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md @@ -8,37 +8,39 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx) **טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים. -##Game לעומת Play +## Game לעומת Play **Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל). טיפול במשחק מתבסס על Play. -##מדוע לטפל במשחק? +## מדוע לטפל במשחק? למה לא פשוט לדבר? > מתה על האימהות האלה ש: "אני לא מכניסה אותו לגן לפני שהוא יודע לדבר, ככה אני בטוחה שלא מתעללים בו". + > חמודה לא משנה מה קרה לו בגן אם תשאלי אותו "איך היה בגן?" + > הוא יגיד תמיד: "כיף" -###עוקף תקשורת מילולית +### עוקף תקשורת מילולית הטיפול במשחק הוא ערוץ עוקף לתקשורת המילולית: היכולת השפתית שלו לא תמיד מספיק עשירה ומדויקת להביא את התחושות שלו. אף ילד בן 3 לא יגיד, *בואנ'ה, קשה לי שיש עוד אחד קטן, אני בן שלוש ואני צריך צומי*. מצד שני, הוא יכול להעיף את אחיו מהמשחק וככה הוא מביע את הקושי - בפעולה. -###ביטוי תכנים לא מודעים +### ביטוי תכנים לא מודעים הדברים שבאים לידי ביטוי במשחק הם לאו דווקא מודעים; [מלני קליין](https://en.wikipedia.org/wiki/Melanie_Klein) מקבילה את המשחק ל[אסוציאציות החופשיות של פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Free_association_(psychology)). -> זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו. -{.is-info} +!!! info "" + זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו. -###השפה כטריטוריה של המבוגר +### השפה כטריטוריה של המבוגר עבורנו המבוגרים, השפה היא ערוץ התקשורת העיקרי שלנו. *איך היה בגן? איך אתה מסתדר בבית הספר? עם מי שיחקת היום?* ילדים מתקשים בביטוי הזה, ונוטים ללקוניות *כיף*, *עם יואב* וכו'. @@ -47,19 +49,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z פיו פיו, פיו פיו! להרביץ זה רע ומלחמה ברע, אבל לשחק במלחמה זה לא רע; אני יכול לעשות פיו פיו כמה שאני רוצה וזה לא מעיד עליי כלום; ברגע שהמשחק נגמר, זה נגמר. מעבר לזה, לילדים יש אוטונומיה מאוד מאוד מוגבלת; ילדים לא יוצאים לנהוג או מנהלים את הפיננסים של עצמם. המשחק מאפשר להם את האוטונומיה הזו שחסרים להם - המשחק שייך לילד ונברא בצלמו. -> משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה. -{.is-success} +!!! is-success "" + משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה. -##מהות המשחק +## מהות המשחק [ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין. [פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה. > ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט. + > *אריקסון* -##אילו תנאים נדרשים למשחק? +## אילו תנאים נדרשים למשחק? - מסגרת בטוחה, תחומה בזמן ומקום @@ -75,19 +78,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z אפשר לעשות הפיכה של הסדרים הקבועים: הילד ישחק מבוגר והמבוגר ישחק ילד. חשוב שהמבוגר ישתף פעולה -> המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין > בחדר ובחומרים שבו לא היה דבר העלול לרסן את פעילותו של ילד. החפצים לא נראו שבירים או טובים מכדי לגעת בהם, להפיל או לזרוק אותם. היה בחדר מקום נרחב והיו בו חומרים העשויים לשמש לגילוי אישיותו של ילד, אם יעבוד בהם די זמן. ניסיונות החיים שלהם עשו את החדר שונה ומיוחד במינו לכל אחד ואחד מהילדים ששהו בו. כאן עשוי היה ילד לחפש בדממה קולות מוכרים ושכוחים, ולצעוק בקול את גילוי עצמיותו שנשבתה ונכלאה זמן-מה, ובכך להימלט מכלא פחדיו, חרדותיו ואי הביטחון שלו. הילד היה מביא אל תוך החדר את השפעתם עליו של כל הצורות והקולות, הצבעים והתנועות, אשר הצטברו בתוכו ובונה מחדש את עולמו, במידה ובמשקל שהם לפי כוחו. + > *Dibs* -##מי זקוק לטיפול במשחק? +## מי זקוק לטיפול במשחק? מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים. ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים. -##המשחק כאקט טיפולי +## המשחק כאקט טיפולי - משחק רגרסיבי וחושי @@ -113,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z מאפשרת מעבר משימוש בסמליות למודעות וביטוי מילולי של התכנים. מהשחק יכולות לעלות המון פרשנויות שונות, ויש מחלוקת לגבי מה לעשות איתם - קליין חושבת שכדאי לשתף הכל עם הילד, ואנה פרויד חושבת שצריך לשמור חלק מהילד מחשש שלא יידע להכיל הכל. -##טיפול במשחק לא מכוון +## טיפול במשחק לא מכוון בטיפול מסוג זה (Non-directive play therapy) יש שמונה עקרונות טיפוליים: @@ -138,11 +142,12 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z 8. הצבת הגבלות רק במידה ההכרחית לעיגון הטיפול בעולם ולהפיכת הילד מודע לאחריותו ביחסים. -##תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק +## תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק לסייע לילדים לעבד ולהבין את המתחולל בעולמם הפנימי והחיצוני > עלינו להיות מסוגלים להגיע אליהם ולהגיב אליהם בכל רגע נתון ולהיות מוכנים ללכת בעקבותיהם ככל שאנחנו יכולים. כמובן שלא תמיד נבין מה מתרחש או מה הם מנסים להעביר אלינו, ולעיתים קרובות אין זה חשוב. הדבר החשוב מכל הוא שאנחנו נגיב בדרך שתפגין את נכונותנו לנסות להבין. וצריך להיות ברור שאנחנו באמת מנסים כל הזמן. דבר זה כשלעצמו יכול לספק התנסות תרפויטית. לאחר שהתקרבנו אל הילד, אנו מנסים להתבונן בעולמו יחד עימו, ולעזור לו להבין את רגשותיו לגבי עולם זה, להתמודד עם הדברים הכואבים ולגלות את הדברים הטובים. לאחר מכן ננסה למזג את הדברים החיוביים בילד ובעולמו, ולסייע לו להפיק את המירב מחייו + > *ויניקוט* diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md index c4fb4486..f3b8118e 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt) [ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget) הגה תיאוריה אדירה ועקבית להתפתתחות הילד, בעלת השפיעה מכריעה עד היום. @@ -20,33 +20,33 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z פיאז'ה ואשתו תיעדו *כל דבר* שהילדים שלהם עשו - בערך 3,000 שעות תצפית - והוגה באמצעותה את התיאוריה שלו, בספרו *The Origin of Intelligence of Children*. ב1955, פיאז'ה ייסד את המכון הבינלאומי לגנטיקה אפיסטמולוגית, וחקר כיצד, אצל ילדים, *לדעת* פירושו *לפעול* (או לחשוב) - בניית ידע מאינטרקציה עם הסביבה. -##סכמה +## סכמה פיאז'ה טען שתינוקות מגיעים לעולם עם סט בסיסי של רפלקסים, שהם הבסיס לדפוס מאורגן של התייחסות לסביבה. פיאז'ה ראה באינטיליגנציה מנגנון ביולוגי להישרדות, באמצעות בניית **סכמה** - מבנה קוגניטיבי שמכיל ידע מאורגן על מצבים ואנשים שדרכם מסתגלים על הסביבה - כמו מגירה של מידע במוח. הסכמות הראשונות הן **סכמות סנסומוטוריות**, שאפשרות ליילוד לתפוס ולהבין את העולם שלו באמצעות החושים - מציצה, אחיזה, וכו'. ככל שישנה אינטרקציה נוספת עם הסביבה, הסכמות האלו הולכות ומשתכללות, סכמות חדשות נוצרות, והדגש עובר לפעילות מוחית. תינוקות מפעילים כל הזמן את הסכמות האלה - כך הם צוברים ניסיון: התינוק לופת צעצוע, ובקבוק, ואת אמא, שוב ושוב ושוב, וזה מה שמניע שינוי קוגניטיבי להתרחש. אולם, בשלב מסוים, התינוק יפעיל סכמה ויפגוש *מידע חדש*, מה שידרוש ממנו לשכלל את הסכמה שלו. איך זה קורה? -##שכלול סכימה +## שכלול סכימה -###הסתגלות +### הסתגלות הדרך הראשונה היא **הסתגלות** - איך אני משפר את התפקוד שלי במצבים מסוימים? אפשרות אחת היא **הטמעה** - אני לוקח את המצב החדש ומטמיע אותו בסכמה קיימת, מיישם יכולת קיימת למצבים שונים\חדשים, התייחסות למידע חדש במושגים של סכימה קיימת. -> ילד מסוים יודע מה זה **סוס**. פתאום הוא רואה דבר חדש - *גמל*. ארבע רגליים? גדול? פרסה? עכשיו גם *זה* **סוס** - לקחנו את המידע החדש לתוך סכימה קיימת. -{.info} +!!! info "" + ילד מסוים יודע מה זה **סוס**. פתאום הוא רואה דבר חדש - *גמל*. ארבע רגליים? גדול? פרסה? עכשיו גם *זה* **סוס** - לקחנו את המידע החדש לתוך סכימה קיימת. הטמעה מאפשרת לילד להתמודד עם חוויה חדשה באמצעות ידע שכבר יש לו. אבל לפעמים, זה לא יספיק, והילד ידרש ל**התאמה** - שינוי הסכמה או אפילו פיתוח סכימה חדשה כדי להתמודד עם המידע החדש. -> קראתי לגמל **סוס**. אבל הוא לא ממש מסתדר - אין לו רעמה - אז עכשיו אני צריך לתת לו שם *אחר* - **סוס עם בלוטה**, או **גמל** -{.info} +!!! info "" + קראתי לגמל **סוס**. אבל הוא לא ממש מסתדר - אין לו רעמה - אז עכשיו אני צריך לתת לו שם *אחר* - **סוס עם בלוטה**, או **גמל** המאזן בין הטמעה להתאמה משתנה לפי יציבות החיים - בשנתיים הראשונות, התינוק ייתקל כל הזמן במידע חדש ויידרש ו**התאמה** - לפתח סכימות חדשות ולעדכן סכימות קיימות. ככל שהיציבות עולה, יש לו מספיק סכימות להתמודד עם המצב החדש, תתרחש יותר **הטמעה** - עד שהסכימות שלו שוב לא יספיקו, וככה הלאה. -###ארגון +### ארגון **ארגון** הוא תהליך פנימי - צירוף ואיחוד הסכמות שרכשתי לכדי מבנים יותר מורכבים, ארגון של הקשרים בין הסכימות. הפניית מבט זו סכימה, והושטת יד זו סכימה; בשלב מסוים, התינוק יסיט את המבט *וגם* יושיט את היד - הטמעה של שני סכימות לסכימה חדשה, משוכללת יותר. -##רצף אוניברסלי +## רצף אוניברסלי פיאז'ה סבור שכל הילדים עוברים דרך אותו רצף של שלבים התפתחותיים. המעבר משלב לשלב הוא דרך תהליך של בשילה, שמאפשר לילד לעבור לשלב הבא. תהליך הבשילה והמעבר מושפע גם מהגנטיקה וגם מהסביבה, שיתבטאו במהירות ובאיכות הביצוע של כל שלב ושלב. השלבים הם היררכיים; כל שלב בונה על הידע וההישגים של השלב הקודם. פיאז'ה מציג את הרצף בארבעה שלבים: @@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - שלב האופרציות הקונקרטיות - שלב האופרציות הפורמליות -##השלב הסנסומוטרי +## השלב הסנסומוטרי השלב הסנסומוטורי נמשך מהלידה על גיל שנתיים (24 חודשים)[^3]. - הילוד חווה את העולם דרך חושיו והפעלותיו המוטוריות @@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z בשלב הזה מתפתחת אינטיליגנציה סנסומוטורית[^2] - יכולת הסתגלות מרבית לסביבה. עיקרי ההישגים של שלב זה - -###שלבי מפתח +### שלבי מפתח - קביעות אובייקט ההבנה שהדברים קיימים (רעשן, או *אמא*) בעולם גם כהילוד לא באינטרקציה איתו. ההישג העיקרי של השלב הסנסומוטורי הוא התפתחות קביעות אובייקט מלאה. קביעות אובייקט היא חיונית לקשר רגשי - אמא הולכת והתינוק מחכה לה בגן; אם מרגע שהיא נעלמת מהאין היא *איננה*, אין אפשרות לקשר. @@ -81,16 +81,16 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z פיאז'ה רואה בחיקוי העתקת התנהגות *שלא הייתה לי קודם* - פיתוח סכימה חדשה. -###תגובה מעגלית +### תגובה מעגלית תגובה מעגלית היא התנהגות שהתחוללה *במקרה*, אבל הובילה לתוצאה חושית מעניינת - ולכן התינוק חוזר עליה שוב ושוב ושוב, ובכך מבסס סכימה. ישנן תגובות מעגליות ראשוניות, שניוניות ושלישוניות. -###אגוצנטריות +### אגוצנטריות אגוצנטריות היא קושי להבחין בין נקודת המבט שלי לזו של האחר. אני מחזיק משהו ביד, ואתם שם לא יכולים לראות. ילד אגוצנטרי יחשוב שבגלל ש*הוא* רואה, גם *אתם* רואים. ילדים שמתחבאים מאחורי הידיים שלהם ומשוכנעים שלא רואים אותם זו דוגמה חמודה מאוד לאגוצנטריות. אגוצנטריות קשורה בקביעות אובייקט - דברים קיימים שם בחוץ *גם בלי שאני רואה אותם ישירות, עכשיו*. -###תתי-שלבים +### תתי-שלבים - סכמות של רפלקסים (0-1 חודשים[^3]) בחודש הראשון לחיים. פיאז'ה התעניין במיוחד ברפלקסים שמשתנים עם הניסיון (אחיזה, מציצה). אין עדיין קביעות אובייקט, ויש אגוצנטריות סנסומוטורית. @@ -113,9 +113,9 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - כוונות של אמצעים חדשים דרך צירופים מנטחיים (18-24 חודשים) מציאת אמצעים חדשים בשילוב מנטלי של סכמות. מתחילה חשיבה ייצוגית - מילים ראשונות, מחוות ראשונות, פתרון בעיות עם מחשבה, ולא בהכרח עם פעולה. פיאז'ה מתאר את בתו נתקעת עם עגלת משחק בקיר; העגלה נתקעת, היא מתסכלת, והולכת לדחוף את העגלה מהצד השני. היא לא ניסתה שוב ושוב ושוב - אלא נתקלה בבעיה ופתרה אותה. יש משחקי *כאילו* וחיקוי מושהה; הטמעת התנהגות לא מיד, אלא מאוחר יותר. מתפתחת קביעות אובייקט מלאה. -##השלב הפרה-אופרציונלי -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +## השלב הפרה-אופרציונלי +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt) נמשך מגיל 2-7 שנים. @@ -128,11 +128,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z במהלך השלב הזה, הילד מתחיל להשתמש בשפה ובסמלים כדי לייצג את העולם. -###התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים -####שפה +### התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים +#### שפה ניצני השפה החלו בסיום השלב הסנסו-מוטורי - צימודים של שני מילים שקשורות בחוויה הממשית כאן ועכשיו (*אמא, אבא, טעים*). בשלב הזה, השפה הולכת ומתרחקת מהמציאות - הילד יכול לתאר מה שקרה *אתמול*, או *מחר*. -####משחק דמיוני +#### משחק דמיוני - התרחקות הדרגתית מקונקרטיות הילד מתחיל *לעשות בכאילו*; בהתחלה באמצעות אובייקט דומה (*חיקויי אובייקטים*), ובמציאות באמצעות אובייקטים שונים לגמרי (*תחליפי אובייקטים*); בהתחלה עם חרב צעצוע, ובהמשך עם סתם מקל. @@ -142,12 +142,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - עלייה במורכבות השילובים של הסכמות אני יכול *גם* לשתות מהכוס, ו*גם* לשטוף אותה. הילד יכול לגולל תרחישים שלמים במשחק, כמו להכין ארוחת ערב - קודם חותכים, ואז מבשלים, ואז אוכלים ואז שוטפים - שילוב של הרבה סכמות ברצף. בגילאי 4-5, ילדים יצליחו לרוץ עם התרחיש לא מההתחלה, אלא להצטרף לילדים אחרים באמצע. -####התפתחות הציור +#### התפתחות הציור - שרבוט (שנה-שנתיים) - ייצוג ראשוני ("ראשנים") של אובייקטים (3-4) - ציור "מציאותי" הנעשה בהדרגה מורכב יותר (חמש והלאה) -###הראיון הקליני +### הראיון הקליני זוהי שיטה שפיתח פיאז'ה, שדרכה הוא לומד על הילדים. מציגים לילד בעיה, ומתחקרים אותו במטרה להבין את החשיבה שלו. אין במבחן שאלות סטנדרטיות ומובנות - המראיין מתאים את השאלות לתשובותיו של הילד המסוים. @@ -156,29 +156,36 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z השאלות נראות בערך ככה: -####משימת הפרחים +#### משימת הפרחים > מניחים על השולחן ערימה של פרחים - שבעה פרחים מסוגים שונים, וארבע מתוכם הם חרציות. פיאז'ה שואל - האם ניתן לעשות חבילה גדולה עם כל החרציות והפרחים? הילד משיב שכן - חרציות הן גם פרחים. > - ואם אקח את כל החרציות, האם עדיין יישארו פרחים על השולחן? + > - הילד משיב שכן. + > - ואם אקח את כל הפרחים - עדיין יהיו חרציות על השולחן? + > - לא, חרציות הן פרחים - אם תיקח את כל הפרחים, לא יישארו פרחים. + > - האם יש יותר פרחים, או יותר חרציות? + > - יש את אותו מספר - חרציות הן פרחים. + > - המראיין מבקש - תספור את החרציות, ואז את כל הפרחים. כמה יש מכל אחד? -> - יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!* -{.is-info} + +!!! info "" + - יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!* -###מגבלות +### מגבלות השלב הזה מאופיין בהתקדמות גדולה, אבל עדיין ישנן מגבלות משמעותיות. החשיבה של הילדים עדיין מאוד נוקשה, מאוד אינטואיטיבית, ועם המון מגבלות: -####אגוצנטריות +#### אגוצנטריות ילדים בשלב הפרה-אופרציונלי מתקשים להבחין בין נקודת המבט שלהם לזו של האחר - הם חושבים שכולם חווים את העולם כמו ש*אני* חווה אותו. ישנה **אגוצנטריות תפיסתית** - חוסר יכולתו של הילד להבחין בין ההתנסות התפיסתית שלו לשל האחר, ו**אגוצנטריות תקשורתית**. -#####אגוצנטריות תפיסתית +##### אגוצנטריות תפיסתית אגוצנטריות תפיסתית מודגמת במטלת שלושת ההרים המפורסמת של פיאז'ה: > על שולחן שלושה "הרים" בגבהים שונים. נותנים לילד להסתובב סביבו ולצפות בהרים, ולחזור למקומו. @@ -186,41 +193,41 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z בצד השני של השולחן מציבים בובה. מבקשים מהילד לבחור את התמונה שה*בובה* רואה. הפלא ופלא - הילד בוחר שוב את מה ש*הוא* רואה. זה הרי לא יכול להיות - הילד יושב כאן והבובה יושבת שם. בגילאי 8-9, ילדים כבר יבחרו את התמונה הנכונה. {.is-info} -#####אגוצנטריות תקשורתית +##### אגוצנטריות תקשורתית אם הייתם בגן ילדים לאחרונה, בוודאי שמתם לב שילדים מדברים עם אחרים כאילו עם עצמם (ולפעמים *באמת* מדברים עם עצמם - בקול!). ככל שהילד גדל, הדיבור האגוצנטרי פוחת לטובת הדיבור החברתי. פיאז'ה סבור כי ילדים מתגברים על אגוצנטריות ככל שהם באים במגע עם ילדים אחרים ופחות עם מבוגרים[^6]. -> סרטון דוגמא לאגוצנטריות - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום) -{.is-success} +!!! is-success "" + סרטון דוגמא לאגוצנטריות - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום) -####קושי להבחין בין מראית עין למציאות +#### קושי להבחין בין מראית עין למציאות ילדים בשלב הזה מתקשים להבחין בין מה ש*נראה* למה שבאמת. למשל, אם מרכיבים משקפיים אדומים - האם כל העולם באמת אדום? אנחנו יודעים שלא, אבל מבחינת הילד - העולם הוא עכשיו *אדום!* ה[משחק הדמיוני](#משחק-דמיוני) חשוב מאוד להתפתחות ההבנה של הילדים בין מראית עין למציאות, באמצעות התנסות במעבר הזה. סביב גיל 6, המגבלה כבר נעלמת. -> בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7] -{.is-info} +!!! info "" + בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7] -####מרכוז +#### מרכוז הקושי לשלב ביחד, במקביל, כמה פיסות מידע הרלוונטיות למצב או לבעיה בפניה עומדים. -####חשיבה אנימיסטית +#### חשיבה אנימיסטית ייחוס חיים (תכונות ביולוגיות ופסיכולוגיות) לאובייקטים דוממים. *אוי לא, קטפת את הפרח, כואב לו נורא*. זה נובע מהאגוצנטריות - כמו שלי היה כואב, בטח גם לפרח כואב. המשאית שעברה עושה רעש חזק? היא בטח כועסת[^8]. -####קושי בהבנת סיבתיות +#### קושי בהבנת סיבתיות מאחר ואין חשיבה לוגית עדיין, ילדים נוטים לחבר שני אירועים קרובים ולהסיק סיבתיות. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. *למה השמש שוקעת? כי לבשתי פיג'מה*. -####חשיבה בלתי הפיכה +#### חשיבה בלתי הפיכה חוסר היכולת לעבור באופן מנטלי אחר רצף של שלבים בבעיה ולהפוך את הכיוון, חזרה אל התתחלה. *אמא שלי היא האמא שלי, אבל היא הבת של אמא שלה, והבת שלה היא אמא שלי* - רצף כזה קשה מאוד לילדים בשלב הזה לתפוס. -####שימור +#### שימור שימור היא ההבנה שתכונות מסוימות של האובייקט נשארות זהות גם כאשר המראה החיצוני שלהן משתנה - דברים כמו שימור נפח נוזל, מסה, אורך, מספר, ועוד. הדוגמה הקלאסית היא עם שתי כוסות מים - -> זהות, מלאות במים. שואלים את הילד - באיזו כוס יש יותר מים? אותו הדבר. מוזגים את המים (מול העיניים של הילד) מכוס אחת לכוס אחרת, נמוכה יותר, ושואלים שוב - באיזו כוס יש יותר מים? הילד יענה - בגבוהה יותר. -{.is-info} +!!! info "" + זהות, מלאות במים. שואלים את הילד - באיזו כוס יש יותר מים? אותו הדבר. מוזגים את המים (מול העיניים של הילד) מכוס אחת לכוס אחרת, נמוכה יותר, ושואלים שוב - באיזו כוס יש יותר מים? הילד יענה - בגבוהה יותר. ילדים לא מצלחים לשמר בגלל: @@ -230,13 +237,13 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z בגילאי 3-4 אין שימור כלל; בגילאי 5-6 יש תקופת מעבר - הם לפעמים מצליחים, לפעמים לא, ובכל מקרה הם הרבה יותר מהוססים. -####סיווג +#### סיווג קיבוץ של אובייקט על בסיס מאפיינים משותפים. בגיל 4 - הילדים לא מצליחים לסווג אפילו על פי ממד אחד (צבע, צורה). בגיל 5- הם מצליחים להיות עקביים, אבל רק במימד אחד. -###ביקורת +### ביקורת -####אגוצנטריות +#### אגוצנטריות הגיל שבו ילדים מראים יכולת הבנת נקודת מבט מושפע מאוד מסוג המיצג הויזואלי וסוג התגובה הנדרש מהילד ([Borke, 1975](https://psycnet.apa.org/record/1975-20825-001)); כמו הביקורת בשלב הסנסומוטורי, הביקורת היא שפיאז'ה משתמש בדברים שהילדים לא מכירים, לא מהעולם שלהם - ושהם למעשה הרבה יותר לוגיים ממה שאנחנו חושבים. איך פיאז'ה הגיע להרים? כי הוא שוויצרי; ילד לא טרוד ביומיום בהרים. אחד הניסויים משתמש, במקום בהרים, בפרה, סירה ונחל - דברים שהילדים מכירים. @@ -246,7 +253,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z ביקורת נוספת היא נגד הרעיון של ה*דיבור האגוצנטרי*. ויגוצקי מסווג אותו כ*דיבור פרטי* - מכוון ונשלט - משום שהילד לומד לדבר עם עצמו כפי שהוא מדבר עם אחרים, כדרך *לשיים* דברים. *אוי, מה אני צריך לעשות?* - הכרה בבעיה, וכיוון לפיתרון. בגילאי 7-8, הדיבור מופנם והדיבור הפרטי נעלם. -####חשיבה אנימיסטית +#### חשיבה אנימיסטית ילדי הגן יכולים לארגן בקטגוריות באופן נכון גירויים כחיים או דוממים כאשר משתמשים באובייקטים מוכרים ופשוטים. - אובייקטים דוממים ובעלי חיים @@ -255,19 +262,19 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - משאיות וחיות מפוחלצות [Dolgin & Behrend, 1984](https://doi.org/10.2307/1130034) חוזרים על ההבחנה הזו עם חיות מפוחלצות ומשאיות - ילדים לא ממהרים לייחס למשאית תנועה עצמאית. -####שימור +#### שימור ניסויים נוספים שואלים ילדים שאלת שימור, אבל עם חפצים שהם מכירים - כמו סוכריות M&M - ופתאום הם לא מתבלבלים. במקום לשאול אותם - *איפה יש יותר*, מבקשים מהם לקחת כמות מסוימת - והם לא טועים. הטענה היא שהילד לא מבין את השאלה, או לא מכיר את האובייקט. ניסויים מ[גישת הידע הגרעיני](#גישת-הידע-הגרעיני) מדגימים כיצד ילודים בני כמה ימים מצליחים גם הם להבחין בהבדלים בין כמויות. -####קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות +#### קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות [Siegal, M & Share, D. L (1990)](https://psycnet.apa.org/record/1990-19467-001) מציגים לילדים כוס מיץ, ואז נותנים לג'וק לשחות בפנים, ומוציאים אותו. שואלים את הילד - *רוצים לשתות?* הכוס נראית נקייה; ובכל זאת, הילדים לא רוצים לשתות. -##שלב האופרציות הקונקרטיות +## שלב האופרציות הקונקרטיות בשלב הזה, החשיבה של הילדים מתחילה להתבסס על חוקי הלוגיקה. הוא מתרחש בגילאי 6-12 (בית ספר יסודי), ומביא עמו אופרציות מנטליות - סידור, מיון, הפיכות, היקשים לוגיים[^10]. אבל, האופרציות הן עדיין *רק* קונקרטיות - הילדים עדיין מתקשים עם רעיונות מופשטים. -###שימור +### שימור מגיע שימור מלא. הטענות שילדים מעלים כדי לנמק את תשובותיהם נשענות על אופרציות: - פיצוי - הבנה ששינוי בממד אחד מפצה על שינוי במימד אחר. @@ -282,24 +289,24 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z ברור שזו אותה כמות מים - הצורה של הכוס לא משנה. -####מפל אופקי +#### מפל אופקי באופן מעניין, שימור תכונות מגיע בגילאים שונים - במה שפיאז'ה מכנה **מפל אופקי**. שימור מספר, אורך ומסה מופיעים מוקדם יותר ממשקל ונפח. לפי פיאז'ה, הרכישה ההדרגתית משום שרמת המופשטות שנדרשת באופרציית השימור מכל סוג שונה - מספר הכי פחות מופשט, אבל נפח הכי מופשט - ולכן רוכשים שימור מספר כבר בגיל 6 אבל נפח רק בגיל 11. -####מפל אנכי +#### מפל אנכי באופן דומה, פיאז'ה מתאר מפל **אנכי** - ביצוע משתנה באותו תחום, בתלות בסכמות והאופרציות המנטליות שהילד רוכש. למשל, ניווט - בגיל שנתיים הילד ינווט במרחב המוכר, כמו הבית. בגיל 7, הילד ידע לנווט לבית הספר, ובגיל 12 - יהיה לו ייצוג מנטלי טופוגרפי של הניווט[^11]. -####היסק טרנזיטיבי +#### היסק טרנזיטיבי הסקה על יחסים בין שני אובייקטים מתוך ידית יחסו של כל אחד מהם לאובייקט שלישי. אלו דברים כמו - *אם קו א' ארוך מקו ב', וקו ב' ארוך מקו ג', האם קו א' ארוך מקו ג'?*, או, *לדני יש כלב. כל הכלבים ירוקים. מה הצבע של הכלב של דני*. ילדים בתחילת בי"ס יסודי יענו, *אין כלבים ירוקים*, או, *מי זה דני? אני לא מכיר את הכלב שלו*, אבל ילדים בוגרים יותר ידעו לענות גם במצבים מופשטים כאלו. -####בעיית העין השלישית -> נניח והייתה לך עין שלישית, ויכולת להחליט איפה לשים אותה - איפה היית שם אותה? תראה לי איפה, ותסביר למה דווקא שם -{.is-info} +#### בעיית העין השלישית +!!! info "" + נניח והייתה לך עין שלישית, ויכולת להחליט איפה לשים אותה - איפה היית שם אותה? תראה לי איפה, ותסביר למה דווקא שם ילדים בני 9 נטו לענות סביב המצח, כי זה המקום של העין בערך - ולא ממש הבינו מה רוצים מהם (*אין עין שלישית*). ילדים בני 12 *עפו* על המשימה, ונתנו תשובות הרבה יותר מקוריות ומנמוקות (*בקצה של היד, שאוכל לראות איזה עוגיה אני לוקח*, *בתוך הפה שאראה מה אני אוכל*). -####סיווג +#### סיווג משום שהם מתגברים בשלב הזה על מגבלת ה[מרכוז](#מרכוז), ילדים רוכשים יכולות סיווג מתקדמות יותר: - סיווג היררכי @@ -308,7 +315,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - סיווג מטריצה סיווג הפריט בו זמנית על פי שני ממדים או יותר (כמו במשחק [*נחש מי*](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%A9_%D7%9E%D7%99%3F) - *זה בן או בת? מה הצבע שיער שלו?* וכו') -##ביקורת +## ביקורת - הערכת חסר של היכולות בינקות, שמקורה בשיטת המחקר שלו (ר' [גישות חלופיות](#גישות-חלופיות)) @@ -323,12 +330,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z ילדים מקסיקנים שעובדים עם חימר ירכשו שימור הרבה יותר מוקדם, וילדים אינואיטים לא יידעו אופרציות פורמאליות בתחומים שפיאז'ה מציג, אלא רק בדברים פרקטיים יותר (ציד לוויתנים) -##גישות חלופיות +## גישות חלופיות לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה. אחת הביקורות היא שהפרשנויות שלו שגויות - הממצאים אמנם נכונים (יש למשל טעות *A not B* - אף אחד לא מערער על זה), אבל הפרשנות לא לוקחת בחשבון מושגים כמו זיכרון, קשב ותפקודים מנהלתיים. לעיתים, תינוקות מפגינים יכולות מתקדמות בהרבה ממה שפיאז'ה טוען, ברגע שבודקים זאת אחרת. -###גישת הידע הגרעיני +### גישת הידע הגרעיני גישה טוענת שתינוקות שזה עתה נולדו מגיעים עם הרבה יותר יכולות ממה שפיאז'ה מתאר - לרבות חיקוי וקביעות אובייקט בסיסית - ומייחסת את הממצאים לשיטת הבדיקה של פיאז'ה. לפי הגישה הזו, הרבה מהיכולות האלו הן יכולות גרעיניות חיוניות להישרדות שלנו, ולכן מופיעות מוקדם מאוד. מחקרים (דוגמת [Spelke, 2000](https://psycnet.apa.org/record/2000-14050-006), [Baillargeon & DeVos, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-15944-001), [Baillargeon, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-27747-001)) עומדים על היכולות הגרעיניות האלו בחודשי החיים הראשונים של התינוק, ומייחסים את היעדר התצפיות אצל פיאז'ה לכך שהניסויים מעמיסים על התינוקות. הם מפתחים את *שיטת הפרת הציפייה* - 1. מרגילים את התינוק למצב מסוים - @@ -337,8 +344,8 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z משווים את משך המבט של התינוק בכל מצב בכדי לבדוק אם הוא מבין שמשהו לא בסדר. -> [סרטון (Baillargeon, 1986)](https://www.youtube.com/watch?v=hwgo2O5Vk_g) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון (Baillargeon, 1986)](https://www.youtube.com/watch?v=hwgo2O5Vk_g) את הפער בין הממצאים החוקרים מייחסים לשלל הסברים חלופיים לטעות *A not B* - - זיכרון עבודה @@ -350,11 +357,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z - עמימות המטלה לתינוקות מחקר נוסף חזר על הניסוי של פיאז'ה בשלושה תנאים - תנאי תקשורתי (שבו הנסיין נוכח ומתקשר עם התינוק), תנאי לא תקשורתי (הנסיין נוכח אבל לא מדבר עם התינוק) ותנאי לא אנושי (הכל מתבצע מאחורי וילון - התינוק לא רואה נסיין). התינוקות טועים *הרבה פחות* בתנאי הלא-אנושי; ברגע שנוכח מישהו אחר, התינוק מנסה ללמוד ולפרשן את המצב, ולא ממהר להגיב. -###ניאו-פיאז'טיאנים +### ניאו-פיאז'טיאנים שכלולים וחידודים של התיאוריה של פיאז'ה כדי להתגבר על הפערים - למשל, חלוקה לשלבים, אך ההתפתחויות והמעבר ביניהם קשורים לזיכרון העבודה (Robbie Case) - לא רק הקיבולת אלא גם סוג הייצוגים שהוא יכול להחזיק. -###גישת עיבוד מידע +### גישת עיבוד מידע זו הגישה הכי פופולרית כיום. החוקרים בגישה זו משווים את המוח האנושי למחשב - קלט מסוים עובר עיבוד ונותן פלט מסוים. חוקרי גישה זו עסוקים יותר בקשב, בזיכרון, וכדומה. לשיטתם, אין *שלבי* התפתחות, אלא השתכללות רציפה, כמותית, הולכת ומתמשכת (גם ברמת היום\שבוע). זוכרים קצת יותר, מתייעלים קצת יותר, דברים נהיים אוטומטיים יותר וקיבולת משתחררת. החיסרון הוא שמדובר בגישה - צבר של מחקרים - ולא בתיאוריה, ולכן קשה יותר לנבא איתה. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md index 22e340ee..73a37d00 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md @@ -10,38 +10,38 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z התפתחות התינוקות מתחילה, מן הסתם, הרבה לפני הלידה. חשוב להכיר היטב את התהליך - דברים שונים שמתבשים בשלבים שונים יחוללו השפעות שונות לחלוטין. תינוק שנולד כפג בשבוע 35 שונה לחלוטין מאחד שנולד בשבוע 30 ששונה מאחד שנולד בשבוע 25. -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt) -##התפתחות ברצף או שינויים איכותיים? +## התפתחות ברצף או שינויים איכותיים? גם וגם! צצים שינויים איכותיים, שהולכים ומתעצמים - פתאום מופיעה יד, והתאים הולכים ומתחלקים בהדרגה ויוצרים *יותר* יד. -##התקופה הפרה-נטלית +## התקופה הפרה-נטלית בתקופה הפרה-נטלית, תא יחיד מתפתח לכדי אורגניזם מורכב (אנחנו - אנחנו האורגניזם המורכב). היא נמשכת 38-42 שבועות, וניתן לחלק אותה לשלול תקופות שונות איכותית זו מזו: -###תקופת הזיגוטה (נבט) +### תקופת הזיגוטה (נבט) נמשכת שבועיים. מחולקת ל: -####שבוע ראשון +#### שבוע ראשון עד ליום הרביעי נוצר חלל מלא בנוזלים (blastocyst), שמגן על התא המופרה מזעזועים. בין היום השביעי לתשיעי מתרחשת השתרשות (implantation) - הזיגוטה נצמדת ומשתרשת לרחם. -####שבוע שני +#### שבוע שני בשבוע השני נוצרת השליה (placenta). עדיין אין איברים; רק צביר תאים שנצמד לרחם. פגיעה עד השלב הזה תגרום להפלה. -####תאומות +#### תאומות עד השלב הזה יכולים להיווצר תאומים **זהים** (monozygotic) או תאומי **אחווה** (dizygotic)[^2]. ככל שההתחלקות מאוחרת יותר, התאומים חולקים יותר - אותו שק היריון, ואותה השילייה - זה היריון קצת מסוכן יותר. -#####מונוזיגוטיים +##### מונוזיגוטיים תוצאה של התחלקות הביצית המופרת לשניים. נוצרים שני יצורים חיים בעלי מטען גנטי זהה לחלוטין. -#####דיזיגוטיים +##### דיזיגוטיים תוצאת הפריה של שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים בו זמנית. נוצרים שני תאומים שמבחינה גנטים אינם זהים מאחים - זה פשוט קורה במקביל. @@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z - הסיכון מתגבר ככל שהגיל עולה - תוצאה של טיפולי פוריות[^3] -###תקופת העובר (embryo) +### תקופת העובר (embryo) תקופת העובר [^1] נמשכת 6 שבועות. בתקופה הזו מתפתחים איברים ראשוניים מובחנים: @@ -60,7 +60,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z פגיעה בשלב הזה תטיל מום מבני כזה או אחר בעובר - משהו חסר. -###תקופת השליל (fetus) +### תקופת השליל (fetus) נמשכת 30 שבועות, ובמהלכה האיברים מתפתחים ומתחילים לתפקד. מחולקת ל: - - שבוע 9-12 הבשלת המערכות הפיזיולוגיות. מערכת העצבים נעשית מאורגנת ומקושרת, התרחבות הריאות, איברי מין חיצוניים מתעצבים. מכאן והלאה רואים את המין של התינוק באולטראסאונד. @@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z פגיעה פה תסכן במיוחד את המוח, הראייה, ואיברי המין, ותתבטא בפגיעה בתפקוד האיברים. -###טרטוגן +### טרטוגן **טרטוגן** הוא גורם סביבתי חיצוני לרחם בעל **השפעה שלילית** שעלול לחבל בהתפתחות התקינה של העובר. זהו כל סוכן סביבתי שלילי, שפוגע בהתפתחות התקינה של העובר וגורם נזק במהלך התקופה הפרה-נטלית. אלו דברים כמו: - תרופות - סמים @@ -92,14 +92,18 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z למשל - התרופה *תאלידומיד* נגד בחילות התגלתה בדיעבד כטרטוגן. נשים שנטלו תאלידומיד פגעו בגפיים של עוברים בשבועות בין 4-6 להיריון. > לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי + > מחקנה, בנות, את החיוכים + > את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד + > שוב לא תשתמשנה בתאלידומיד + > *מאיר אריאל* המקרה הזה הוא טראומה משמעותית למערכת הרפואה - תאלידומיד היא תרופה במרשם שהומלצה לאמהות. עשרות אלפי תינוקות נולדו עם מומים מבניים בעקבות התרופה. -####גורמי מידת הנזק +#### גורמי מידת הנזק יש הרבה גורמים המשפיעים על מידת הנזק שיכוללו טרטוגנים: @@ -115,7 +119,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z - גיל העובר כמו שאמרנו, גיל העובר ייקבע את סוג וסיכוי הנזק שייתרחש. -####סוגי השפעות +#### סוגי השפעות - זמן ההשפעה - מיידי\טווח רחוק ניקוטין מיד מכווץ את כלי הדם, ובכך מונע מהתינוק לקבל את כל מה שצריך. מעבר לכך, הוא פוגע באיכות הזרע של התינוק בטווח הרחוק. @@ -128,8 +132,8 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z למרבה המזל, ניתן למנוע את הפגיעה ב100%. -> המלצה: *בנחכי הרחם* של נשיונל ג'יאוגרפיק -{.success} +!!! success "" + המלצה: *בנחכי הרחם* של נשיונל ג'יאוגרפיק [^1]: ביומיום אנחנו נוהגים לכנות את הילוד שלא נולד *עובר* לכל אורך ההיריון, אבל זה לא נכון. [^2]: יש' מקרה מאוחר נדיר מאוד שנקרא *תאומי ראי* - ששני תאומים נולדים *הפוכים* במאפיינים שלהם, ולפעמים אפילו במיקום האיברים שלהם. diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md index 3d684f59..c31c6ad8 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md @@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt) **התיאוריה על התודעה** (Theory of Mind) היא חלק מ*מטא-קוגניציה* - החשיבה *על* החשיבה; היכולת שלי לחשוב על החשיבה שלי ולהיות מודע לתהליכי החשיבה שלי[^1]. בתמצית, -> **התיאוריה על התודעה** היא היכולת להבין שהמצב המנטלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר[^2]. -{.info} +!!! info "" + **התיאוריה על התודעה** היא היכולת להבין שהמצב המנטלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר[^2]. ילדים מתוודעים ליכולת הזו בהדרגה, כמו גם לנוכחות שלה אצל האחר - שם היא אינה אותו הדבר בהכרח. הם מבינים שלאחרים יש שכל (mind) משל עצמם, עולם פנימי השונה משלהם - מחשבות, כוונות, רגשות, ידיעות, האמנות - ולומדים להתייחס לכך בתהליך התקשורתי. -##שלבים בהתפתחות ToM +## שלבים בהתפתחות ToM מה מאפשר התפתחות של ToM? - בשלות מוחית (לקראת גיל 5) @@ -27,26 +27,26 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z - אינטרקציות עם אחרים - חיכוכים, אי הבנות - התפתחות שפה - המשגה מילולית של תהליכים שקורים לי ולאחר -###הבנה של כוונות ורצונות +### הבנה של כוונות ורצונות בגיל שנתיים, פעוטות מפגינים הבנה די בשלה שהאחר יפעל לפי הרצונות *שלו*, גם אם אלה מנוגדים לרצונות שלהם עצמם. -> למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - *במה ארני יבחר לשחק?* ישיב שיבחר במשאיות. -{.is-info} +!!! info "" + למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - *במה ארני יבחר לשחק?* ישיב שיבחר במשאיות. ילדים מפגינים הבנה עקרונית של*אחר* יש רצונות, ושהרצונות האלה משפיעים על ההתנהגות. -> מראים לתינוקות בני 6 חודשים סרטון, ובו מוצגים כדור ודובי. תחילה, היד נשלחת על עבר הכדור. בתנאי אחר, המקום של הדובי והכדור מוחלפים, והיד שוב הולכת לעבר הכדור. ובתנאי האחרון, היד נשלחת על הדובי, במקום המקורי של הכדור. -{.is-info} +!!! info "" + מראים לתינוקות בני 6 חודשים סרטון, ובו מוצגים כדור ודובי. תחילה, היד נשלחת על עבר הכדור. בתנאי אחר, המקום של הדובי והכדור מוחלפים, והיד שוב הולכת לעבר הכדור. ובתנאי האחרון, היד נשלחת על הדובי, במקום המקורי של הכדור. התינוקות מפגינים הפתעה כשהיד נשלחת אל הדובי. חוקרים משערים כי התינוקות מבינים רצון - עד עכשיו היד הלכה אל הכדור, ו*פתאום* היא הולכת אל הדובי. ההפתעה מלמדת שהקידוד לא היה על פי התנועה - אלא על פי הכוונה; המסלול של היד בתנאי הראשון ובשלישי היה זהה. -> [Hamlin, J.K, Wynn, K, & Bloom, P (2007)](https://psycnet.apa.org/record/2007-19909-005) מציגים סרטון עם כמה דמויות - עיגול ורוד, משולש צהוב וריבוע כחול. בחלק הראשון, העיגול מנסה לעלות, ומופיע המשולש ועוזר לו לעלות. בחלק השני, העיגול מנסה לעלות, ומופיע הריבוע ודוחף אותו *למטה*. בחלק השני, העיגול נמצא בין המשולש לריבוע. פעם אחת היא הולכת למשולש, ופעם אחרת - לריבוע. -{.is-info} +!!! info "" + [Hamlin, J.K, Wynn, K, & Bloom, P (2007)](https://psycnet.apa.org/record/2007-19909-005) מציגים סרטון עם כמה דמויות - עיגול ורוד, משולש צהוב וריבוע כחול. בחלק הראשון, העיגול מנסה לעלות, ומופיע המשולש ועוזר לו לעלות. בחלק השני, העיגול מנסה לעלות, ומופיע הריבוע ודוחף אותו *למטה*. בחלק השני, העיגול נמצא בין המשולש לריבוע. פעם אחת היא הולכת למשולש, ופעם אחרת - לריבוע. על איזה מצב התינוקות יסתכלו הכי הרבה זמן? התינוקות הסתכלו על ה*ריבוע* הכי הרבה זמן - הם הבינו שהריבוע הפריע לעיגול ב*כוונה* שלו לעלות למעלה - ולכן הופתעו לראות את העיגול הולך אליו. -###קשר בין אמונות והתנהגות +### קשר בין אמונות והתנהגות ההבנה מופיעה באיזור גיל 3. שואלים תינוקות, *למה רועי מסתכל על הכלב שלו?* @@ -54,17 +54,17 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z למרות שהמידע של רועי לא נגיש להם, הם יצליחו לקשר ולשער מדוע הוא פועל. אולם, בגיל הזה, הם לא מבינים שיכול להיות פער בין האמנות למציאות, או בין האמונות של אדם אחד לאלו של אדם אחר. דרך להדגים זאת היא *מטלת האמונות השגויות*, שהם עדיין נכשלים בה. -####מטלת האמונות השגויות +#### מטלת האמונות השגויות מציגים לילד קופסת עפרונות. מנערים אותה (יש רעש של עפרונות) ושואלים את הילד - *מה יש בפנים?* והוא משיב, *עפרונות*. פותחים את הקופסא ומראים לו - הקופסא מלאה בנרות! שואלים את הילדים - *מה חשבתם שיש בפנים?* ילדים בני 3 ישיבו שהם תמיד חשבו שיש שם נרות. מביאים דמות נוספת - *סנופי* - ושואלים את הילדים - *מה סנופי יחשוב שיש בפנים?* הילדים ישיבו - נרות. הם לא מצליחים ליישב את השגיאה שבאמונה שלהם עם המציאות. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8hLubgpY2_w) - מטלת האמונות השגויות -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8hLubgpY2_w) - מטלת האמונות השגויות באופן מעניין, אפשר לשפר את הביצוע של ילדים במטלת האמונות השגויות. אומרים לילדים - *עומד להגיע ילד אחר. בואו נעבוד עליו!* החלק הפעיל שהילדים לוקחים מסייע להם להגיד שהילד *האחר* יחשוב שיש שם עפרונות, *למרות שיש שם נרות*. -####הפרדיגמה של סאלי. +#### הפרדיגמה של סאלי. [Baron-Cohen, S, Leslie, Am.M & Frith, U (1985)](https://psycnet.apa.org/record/1986-30090-001)[^3] פיתחו את *הפרדיגמה של סאלי ואן*. - יש את סאלי. יש לה סל. @@ -76,11 +76,11 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z ילדים בני 3 יחשבו שהיא תחפש בקופסא. ילדים בני 4-5 (ואנחנו) מבינים שהיא תחפש בסל. -###הבנה של ידע ואמונות +### הבנה של ידע ואמונות זוהי ההבנה שהאמנות יכולות להיות מוטעות או שונות מהמציאות, והיא מופיעה באיזור גיל 4-5. -##מבט בין תרבותי +## מבט בין תרבותי האם התיאוריה על התודעה עובדת באותו האופן בין תרבויות, ובין אנשים נוירוטיפיקליים לאנשים עם אוטיזם (ASD)? בין תרבויות, נדמה שההתפתחות של התיאוריה על התודעה דומה בסך הכל[^3]. בקרב ילדים עם אוטיזם, ההשערה היא שהפגיעה בהתפתחות התיאוריה על התודעה היא הלקות העיקרית. diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/index.md b/פסיכולוגיה/חברתית/index.md index fc017505..34648393 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/index.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/index.md @@ -8,42 +8,43 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [מבוא](#מבוא) +#### 1. [מבוא](#מבוא) -####2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) +#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) -####3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים) +#### 3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים) -####4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים) +#### 4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים) -####5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות) +#### 5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות) -####6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות) +#### 6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות) -####7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות) +#### 7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות) -####8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים) +#### 8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים) -####9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה) +#### 9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה) -##מבוא +## מבוא אנשים הרבה פעמים יוצאים לעולם ומגלים שההתנהגות של אחרים לא תואמת את מה שהם חושבים. כדי לא להיתפס בצורה שלילית על ידי שאר הקבוצה, הם לעיתים תכופות יעדיפו לנהוג כנגד הרגשות והתפיסות שלהם. זוהי תופעה שמכונה **בורות קבוצתית**. בעבודה, בהרצאות ובקורסים, הבורות הקבוצתית היא תופעה נפוצה להדהים בחיי היומיום של כולנו. למה זה קורה? בואו נבדוק. -##מהי פסיכולוגיה חברתית? +## מהי פסיכולוגיה חברתית? > חקירה מדעית של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר חברתי -> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^ -{.info} + +!!! info "" + *Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)* בניגוד למה שההדיוטות חושבים, המוקד של הפסיכולוגיה הוא *היחיד* - איך הוא חושב, מתנהג ומרגיש בהקשר חברתי. התחום מתמקד בכמה רבדים מרכזיים: @@ -60,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z - תהליכים בין קבוצתיים (intergroup) קטגוריזציה חברתית, סטריאוטיפים, גזענות, קיטוב חברתי (מנקודת המבט של *הפרט*). -##במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית? +## במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית? בדברים כמו: - איך אנשים מעריכים את היכולת שלהם? @@ -72,9 +73,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z - מדוע התקהלות של אנשים הופכת לאלימה? - אילו אנשים אנחנו נוטים לחבב? למי אנחנו נוטים להימשך? -##עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית -###כוח המצב - Situationism -####האם אפשר לנבא התנהגות? +## עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית +### כוח המצב - Situationism +#### האם אפשר לנבא התנהגות? אחד מהמוקדים של הפסיכולוגיה החברתית הוא ניסיון לנבא איך אנשים מתנהגים. דמיינו שאדם נתקל באדם אחר שבבירור זקוק לעזרה; האם הוא יעצור לסייע לו? מה יעזור לנו לנבא? מגדר? השתייכות חברתית? משהו אחר? לרוע המזל, הפסיכולוגיה החברתית תקועה במתאם של בערך 0.3 בניבוי התנהגות על סמך מאפיינים כאלו ואחרים. המצב הזה מלמד אותנו שאנו נוטים לייחס משקל מוגזם לנטיות ומאפיינים אישיים (Dispositionism) - כל מידע שנאסוף על אדם לא יעזור לנו במיוחד לקבוע איך התנהג. @@ -85,8 +86,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z אבי הפסיכולוגיה החברתית הוא קורט לוין (Kurt Lewin), שהגה את תיאוריית השדה של המצב החברתי: -> Behavior = f(Person + Environment) -{.is-success} +!!! is-success "" + Behavior = f(Person + Environment) לוין הדגיש את הערוצים (Channel factors) - הגורמים הנסיבתיים שמעודדים או חוסמים התנהגות. @@ -95,20 +96,21 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z אנחנו נוטים לחשוב, למשל, שמה שמניע אנשים להצביע בבחירות הוא מידת האכפתיות שלהם - הערכים החברתיים והפוליטיים שלהם. בפועל? נגישות הקלפי; אם הקלפי רחוק או שלא נוח להגיע אליו - אנשים לא יצביעו. איזה באסה. -###הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה +### הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה תפיסת המציאות שלנו אינה מושפעת רק מהמציאות עצמה, אלא ממה שיש לנו בראש; כל אחד ואחת מאיתנו רואים את העולם מבעד לעדשה שונה. למעשה, אנו מגיבים לייצוג המנטלי של כל האובייקטים במציאות, ולא לאובייקט עצמו. > כשאני רואה *חתול*, אני מגיב לא רק לדבר בחוץ בעולם שהוא *חתול*, אלא גם לכל מה שמקושר אצלי במחשבה ל*חתול* - חמוד, רך, מנמנם -###החקירה המדעית +### החקירה המדעית > הפסיכולוגיה החברתית היא תחום מחקרי - ולא יישומי - של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר החברתי. -> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^ + +> *Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)* כלומר, אין איש מקצוע שם בחוץ שהוא *פסיכולוג חברתי*. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום ניסויי אמפירי, לרוב במערך ניסויי (אם כי לעיתים מתאמי), שמניח שניתן לנבא באמצעות משתנים כאלו ואחרים התנהגות. -##מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית? +## מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית? היא לא... - סוציולוגיה @@ -125,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z הפסיכולוגיה הקוגנטיבית טרודה יותר במאפייני התהליכים המנטליים השונים - זיכרון, קשב, רגש וכדומה - היכן שהפסיכולוגיה החברתית טרודה יותר בצורה שהתהליכים האלו מתבטאים בהקשרם - לא ה*מה* מאחוריהם, אלא *איך* הם פועלים ו*מתי*. -##למה פסיכולוגיה חברתית? +## למה פסיכולוגיה חברתית? *את מי זה מעניין?* למה בכלל לחקור את זה? הפסיכולוגיה בכלל עוסקת בקוגניציות, רגש והתנהגות - וכולן מושפעות עמוקות מהשפעות חברתיות. @@ -139,7 +141,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z בקיצור, **הקוגניציה הגבוהה היא חברתית**; השפה היא כלי חברתי; **העצמי הוא חברתי**; ההתנהגות שלנו (כמו חיקוי, השוואה) מושפעת מהשפעות חברתיות; **המצב החברתי הוא רכיב מהותי באושר אישי**; פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש קשורות להתנסויות חברתיות. -###קוגניציה - השערת המוח החברתי +### קוגניציה - השערת המוח החברתי דנבר (2014) שיער את *השערת המוח החברתי* - המנסה להסביר מדוע לקופי אדם יש מוח גדול בהרבה מבעלי חיים כמו ציפורים, ולבני אדם יש מוח גדול פי שלוש מקופי האדם הגדולים ביותר. למוח גדול יש מחיר אנגרטי מאוד גבוה; למה הוא הופיע אצל בני האדם? דנבר משער שהסיבה היא שבני האדם פיתחו יכולות קוגניטיביות ייחודיות, שדורשות הרבה רקמה מוחית - כאשר לב לבן של היכולות האלה טמון בכך שהם חיים בקבוצות חברתיות גדולות ומורכבות. ניבוי התנהגותם של אחרים, למשל, דורש ניבוי, למידה חברתית, מנטליזציה של האחר (Theory of Mind), שיפוטים מורכבים, ועוד יכולות מורכבות. @@ -150,10 +152,10 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה שמחזק מאוד את ההשערה. -###העצמי הוא חברתי +### העצמי הוא חברתי שייכות חברתית מלאת צרכים חיוניים של הפרט: ידע, ביטחות, הגנה, הפחתת עמימות המצב וזהות עצמית. לאדם יש מוטיבציה לראות קבוצות שעמן הוא מזדהה באור חיובי; הקבוצה שהקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות מעוררת גאווה ותורמת לתחושת הערך העצמי של הפרט (Social identity theory, Tajfel & Turner, 1979). הקבוצה שלי טובה, מצליחה ומוסרית? כנראה שגם אני טוב, מצליח ומוסרי[^2]. -###מצב חברתי ואושר אישי +### מצב חברתי ואושר אישי טיב הקשרים החברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים. בפרדיגמות של דגימת חוויות, חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של חוויות: למשל, אנשים בדרך לעבודה היו מאושרים יותר אם היה איתם מישהו אחר. הקשר הזה מחזיק אפילו בהשוואה בין מדינות - מדינות המאופיינות בקשרים חברתיים חזקים יותר הן גם יותר מאושרות. @@ -175,7 +177,7 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו [^1]: המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה. -##יישומים +## יישומים פסיכולוגיה חברתית, כאמור, היא מקצוע מחקרי, אבל המסקנות שלה מיושמות בתחומים רבים, לרבות: - פסיכולוגיה בריאותית\רפואית diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md index 85b78b37..7f213687 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md @@ -8,29 +8,29 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf) -> **הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת -{.info} +!!! info "" + **הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת *כל הסטודנטים לפסיכולוגיה אוהבים חתולים* הוא סטריאוטיפ (שקרי, אבל לא משנה). התאום המרושע של סטריאוטיפים הן ה**דעות הקדומות** (Prejudice) - -> **דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית -{.info} +!!! info "" + **דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית שמתמבטאת בפן ההתנהגותי ב**אפליה** - -> **אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות -{.info} +!!! info "" + **אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות שימו לב - סטריאוטיפים יכולים להיות חיוביים (כי מה רע לאהוב חתולים?). אולם, המחקר מתמקד יותר בהיבטים השליליים של המאפיינים האלו. -##הטפסים לאורך השנים +## הטפסים לאורך השנים ראו את הנתונים האלו שנאספו לאורך שנים על הטפסים אודות האוכלוסייה השחורה בארצות הברית: @@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z אחת ההשערות היא שיפור בחשיבה ההטפסית. אחת אחרת היא שהנורמות סביב הדיווח של ההטפסים משתנות עם הזמן - זה כבר לא "יפה" להגיד מה אתה חושב על השחורים. -##גזענות מודרנית +## גזענות מודרנית בעבר הגזענות העיקרית הייתה **גזענות בוטה** - אמונות לגבי קבוצות מיעוטים שהן גזעניות במובהק ומודים בהן בפה מלא. @@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z אחד המחקרים הראשונים סביב הגזענות המודרנית הם [Hodson, Dovidio & Gaernter (2002)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0146167202287004), שבו נבדקים שפטו מועמדים לקולג'. כאשר המועמד הצטיין בכל המדדים או היה גרוע בכל המדדים - השיפוט בין מועמדים שחורים ללבנים היה דומה. אולם, כאשר המועמד היה טוב בחלק מהמדדים ופחות טוב בממדים אחרים, נבדקים בעלי דעה קדומה (כפי שנמדדה בשאלון עמדות כלפי שחורים), מועמדים שחורים נשפטו כפחות טובים מלבנים. -##הטפסים מובלעים +## הטפסים מובלעים מדדי הטפסים מובלעים מודדים שיוך תכונומ "אוטומטיות" לקבוצה חברתית. מדדים אלו נשענים על הקלות\ קושי בהם קטגוריות חברתיות מקושרות לתכונות. המדדים מתבססים על מאפיינים יותר אוטומטיים ופחות שקולים - כמו זמן תגובה. @@ -75,28 +75,28 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z המילים מופיעות במרכז מסך מחשב, והנבדקים מתבקשים באמצעות לחיצה על המקש הימני או השמאלי בעכבר לסווג את המילים לפי אחת משתי קטגוריות ( אישה או שי, מדעי הרוח או מדעים מדויקים) מהר ככל האפשר. סיווג לפי הטפסים הוא מהיר יותר, ולכן ניתן למדוד מה תואם את ההטפס של הנבדק ומה לא. -##איך נוצרים ומשתמרים הטפסים? +## איך נוצרים ומשתמרים הטפסים? -###גורמים כלכליים-חברתיים +### גורמים כלכליים-חברתיים השפעות תרבותיות, למידה, חשיפה למדיה תקשורתית. -###גורמים כלכליים +### גורמים כלכליים תוצאה של תחרות על משאבים מוגבלים. מתבססת על **תיאוריית הקונפליקט הריאליסטי בין קבוצות** (Realistic group conflict theory): לפיה תחרות על כמות משאבים מוגבלת מובילה לעימות בין קבוצות, המובילה בתורה לדעות קדומות ולאפליה. משאבים יכולים להיות פיזיים, כלכליים, וכו'. הדעות הקדומות החזקות ביותר מתרחשות בקבוצה שמרגישה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד (למשל: יותר עוינות מכוונת כלפי מהגרים בעיתות מיתון). -###גורמים מוטיבציוניים +### גורמים מוטיבציוניים הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית. [האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית) מושגעת על ידי האדרת קבוצת הפנים או התייחסות שלילית לקבוצת החוץ. -###נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם" +### נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם" הנטייה לסווג לקבוצת פנים (ingroup) וקבוצת חוץ (outgroup) לפיה קבוצות מוגדרות על פי השוני ביניהן ולא על פי הדמיון. אנו תופסית יותר שוני (מוגזם) בין הקבוצות מאשר בתוך הקבוצות, ונוטים לייחס הומוגניות לקבוצת החוץ - אנחנו חושבים שהקבוצה שלנו יותר מגוונת (הטרוגניות) אבל הקבוצות הזרות הן כולן אותו הדבר (הומוגניות)[^3], **גם כשהקבוצות נוצרות באופן שרירותי**[^2] - הקבוצה המינימלית (minimal group). -###תהליכים קוגניטיביים +### תהליכים קוגניטיביים כמו הטייה והבניות ייחוס. הגישה הזו סבורה שיש בנו הטפסים משום שככה המוח שלנו עובד. @@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z - מתאם מדומה - הנטייה לתפוס קשר בין אירועים (בעיקר ייחודיים ושונים) גם כשאינו קיים. כאירועים בולטים מתרחשים ביחד, הצימוד שלהם בולט יותר. -##האם אפשר לשנות הטפסים? +## האם אפשר לשנות הטפסים? האם חשיפה לדוגמאות הסותרות את ההטפס מספיקה לשנותו? @@ -119,13 +119,13 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z מחקרים מראים שלא תמיד - ומשערים שזה נובע מ: -###Subtyping +### Subtyping חלוקה לתת-קבוצות - נשים הן נהגות גרועות, *אבל* נשים שנוהגות בפורמולה 1 נוהגות טובות. ההטפס המקורי עדיין נשמר. [Kunda & Olson (1997)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.72.5.965), בניסוי השני במאמר, חקרו את התופעה בניסוי שבו נבדקים קראו משפטים ש"שרון", הפמיניסטית, כתבה על עצמה. הנבדקים החזיקו בהטפס לפיו פמיניסטיות הן אסרטיביות. החוקרים תפעלו את המשפטים כך שחלק יסטו מעט מההטפס, יסטו מאוד מההטפס או לא יסטו ממנו בכלל. -####ניסוי 2 +#### ניסוי 2 - סטייה מתונה @@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z הקבוצה שנחשפה לסטייה מתונה אכן החזיקה פחות בהטפס, אבל הקבוצה שנחשפה לסטייה הקיצונית אפילו החזיקה בה *קצת יותר*. -####ניסוי 4 +#### ניסוי 4 בניסוי הרביעי, נבדקים קראו משפטים ש"דייב", איש יחסי ציבור, כתב על עצמו. על אנשי יח"צ ישנו ההטפס שהם אנשים מוחצנים (extroverts). @@ -162,7 +162,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z חלק מהנבדקים החזיקו בהטפס בצורה קיצונית, וחלק בצורה חלשה. בקרב אלו שהחזיקו בהטפס חזק יותר מלכתחילה, הסטייה מההטפס של דייב הגבירה את ההטפס *עוד יותר* (החוקרים כינו זאת *אפקט בומרנג*) - כלומר, אם אני ממש משוכנע שאנשי יחסי ציבור הם מוחצנים, המשפט "אני מאוד נלחץ מלפגוש אנשים חדשים" *יחזק* את התפיסה הזו. איך זה יכול להיות? -####אפקט הבומרנג +#### אפקט הבומרנג החוקרים משערים על: @@ -174,14 +174,14 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z כשאנו נתקלים במידע מפתיע, אנו נבחר לחפש מידע שיחזק את הדעות שהחזקנו בהם קודם לפני שנבחר לקבל את המידע החדש ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית)). -###ייחוס מצבי לעומת תכונתי +### ייחוס מצבי לעומת תכונתי התנהגות שסותרת את ההטפס מיוחסת לגורמים מצביים ואילו התנהגות שתואמת אותו מיוחסת לגורמים תכונתיים (היא נהגת טובה כי היא נהגה מלא; אבל *היא שם* היא נהגת גרועה כי נשים הן נהגות גרועות). -###דיכוי מחשבות +### דיכוי מחשבות -> אל תחשבו על דוב לבן! -{.warning} +!!! warning "" + אל תחשבו על דוב לבן! חחחח, אכלתם אותה. חשבתם על דוב לבן. @@ -211,7 +211,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z את העלייה מייחסים החוקרים להתהליך הלא-מודע של *ניטור* (Monitoring) - *רגע, אני מצליח לא לחשוב על הדוב הלבן?* מן הסתם, הניטור מוביל לחשיבה מוגברת על המושא האסור. החוקרים משערים שהניטור ממשיך בין התנאים. -###התנגדות להטפסים +### התנגדות להטפסים [Macrae et al, 1994](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.808) בחנו האם ניתן להתנגד להטפסים, וגילו כי הנייסיון לשלוט בחשיבה ההטפסית ולא להיות הטפסי גורם לעלייה בחשיבה ההטפסית. @@ -229,10 +229,13 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z נבדקים בתנאי דיכוי המחשבות ישבו רחוק יותר (5.25) מאשר תנאי הביקורת (4.41). > איך בכל זאת אפשר לדכא הטפסים? יש כמה דרכים: + > 1. חשבו על דוגמאות שסותרות את ההטפס באופן מתון. + > 2. חשבו על ההטפס! -> 3. מנגנונים נוספים בספר -{.is-info} + +!!! info "" + 3. מנגנונים נוספים בספר [^1]: ר' גם [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net/) [^2]: ר' גם - [All Look Same](http://alllooksame.com) - מטלה שמשחקת על הנטייה של אנשים ממוצא לא-אסייתי לחשוב שכל האסייתים נראים אות והדבר. diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md index dba432b6..071b8a0f 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf) רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](/פסיכולוגיה/חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית). @@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z -##מי אני? +## מי אני? מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו? אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו @@ -37,9 +37,9 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה? -##מקורות הידעה העצמית +## מקורות הידעה העצמית -###אינטרוספקציה +### אינטרוספקציה אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע. @@ -49,15 +49,15 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z קונים בחנות התבקשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות גרביוים הוא האיכותי ביותר (בפועל, כל הארבעה היו זהים). לאחר מכן, נשאלו מדוע בחרו את הזוג המסוים הזה. הנבדקים הפגינו אפקט סדר - 40% בחרו בזוג הימני ביותר, 31% בזה שלידו. נבדקים הסבירו את הבחירה בעזרת "תכונות" המוצר (אלסטיות, חוזק, סוג הבד). כנשאלו אם בחרו ומיקום הגרביונים השפיע על תשובתם, כל הנבדקים הכחישו. -> לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה. -{.is-warning} +!!! warning "" + לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה. -###צפייה בהתנהגות עצמית +### צפייה בהתנהגות עצמית ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה. במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2]. -###תפיסה עצמית של תכונות +### תפיסה עצמית של תכונות במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגמאות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו. @@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z מחקר נוסף שנעשה כמה שנים אחר כך הוא זה של Tomrala et al, 2007, שביקשו במנבדקים ב2 או 10 מקרים שבהם התנהגו באסרטיביות ודרגו את מידת האסרטיביות, הקושי להיזכר בהן, מספר ההתנהגויות הלא אסרטיביות עליהן חשבו בניסוי, ומספר המחשבות הלא רלוונטיות. החוקרים גילו כי נבדקים חשבו על יותר התנהגויות לא אסרטיביות בתנאי ה10 מאשר בתנאי ה2. לא היה הבדל בין התנאים במספר ההתנהגויות הלא רלבנטיות. כלומר, בדיוק כמו ששוורץ ראו, ככל שמספר ההתנהגויות האסרטיביות המתבקשות עולה, כך משתרבבות פנימה יותר התנהגויות לא אסרטיביות - שריככו את תפיסת האסרטיביות העצמית. -###תפיסה עצמית של רגשות +### תפיסה עצמית של רגשות Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנים**](https://psycnet.apa.org/record/1974-26845-001)[^2] - הוא ביקש מנבדקים לצפות בקריקטורות ולדרג כמה הן מצחיקות - כאשר פעם הוא מבקש מהם לעשות פרצוף שמח, ופעם פרצוף זועף תוך כדי. אנשים שחייכו דירגו את הקריקטורה כיותר מצחיקה, והזועפים - כפחות. במחקר [Embodiment (Strack, Martin & Stepper, 1988)](https://www.jstor.org/stable/26358695) החוקרים ביקשו מנבדקים להחזיק עיפרון או עט בפה - פעם בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) או בין השפתיים (מה שמפעיל שרירי זעף), ושוב ביקשו מהם לצפות בקריקטורה. באופן דומה ללאירד, הנבדקים שהחזיקו את העפרון בין השפתיים דירגו את הקריקטורה כמצחיקה יותר מאלו שהחזיקו אותו בין השפתיים. @@ -77,7 +77,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט. -###תפיסה עצמית של מוטיבציה +### תפיסה עצמית של מוטיבציה במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4]. @@ -86,7 +86,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ החוקרים גילו כי ילדים שקיבלו פרס וציפו לקבל פרס שיחקו בטושים הכי *פחות* זמן. הילדים שלא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס שיחקו קצת יותר, והילדים שקיבלו פרס אך לא ציפו לו שיחקו הכי הרבה זמן עם הטושים. החוקרים משערים כי יש כאן *הצדקת יתר* - *אם קיבלתי פרס על זה ששיחקתי עם טושים, אני כנראה שיחקתי בהם בשביל הפרס, ואני בעצם לא כזה אוהב טושים*. כמובן, הילדים לא גוללו את הסיפור הזה לחוקרים - מאיפה המסקנה הזו? החוקרים מצדיקים אותה בכך שהם "קלקלו" את המוטיבציה הפנימית של הטושים - הילדים ממילא אהבו את הטושים הקסומים, והחוקרים שהעניקו להם פרס והודיעו להם על כך מראש גזלו את הכיף הזה. -###אנשים אחרים +### אנשים אחרים אנחנו למדים על עצמנו גם מאנשים אחרים - באמצעות @@ -99,7 +99,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ והגרוע מכל, -###השוואה חברתית +### השוואה חברתית בתיאוריית [Social Comparison Theory (Festinger, 1954)](https://psycnet.apa.org/record/1955-02305-001), פסטינגר משער כי: - לאנשים יש צורך להעריך את הדעות והיכולות שלהם @@ -116,7 +116,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ התיאוריה של פסטינגר, ובמיוחד סעיפיה השלישי והרביעי, הייתה מאוד דומיננטית וספגה הרבה ביקורת. [Gerber, Wheeler & Suls (2018)](https://psycnet.apa.org/record/2017-51514-001) ביצעו מטא-אנליזה של 55 מאמרים[^5] וניסו להבין - למי אנשים בוחרים להשוות את עצמם? המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7]. -##הערכה עצמית +## הערכה עצמית הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב. הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10]. @@ -128,7 +128,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ אבל ישנן גישות נוספות להערכה העצמית. [Self-esteem as an interporsonal Monitor: The sociometer hypothesis (Leary et al, 1995)](https://psycnet.apa.org/record/1995-25087-001) סבור שהשאיפה לדימוי עצמי הוא צורך פרימיטיבי ומסתגל בקשרים עם אחרים. הדימוי העצמי מהווה מדד למצב החברתי שלנו - *סוציומטר* - סמן פנימה למידה שבה אדם מקובל על האנשים אחרים או נתפס באופן חיובי על ידם. חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי. הערך העצמי, כמו יתר התחושות, אומר לנו מה צריך לעשות; כשם שרעב מניע אותנו לחפש אוכל, תחושה של ירידה בערך העצמי אומרת לנו לתקן את מעמדנו החברתי. -###השפעת ידע עצמי על קוגניציה +### השפעת ידע עצמי על קוגניציה ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001). החוקרים ענו בכן\לא על 40 שאלות, שבהן: @@ -139,7 +139,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית). -###השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש +### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים": - עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת @@ -152,17 +152,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ -> ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל? -{.is-warning} +!!! warning "" + ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל? ה**דימוי העצמי** קשור בגודל הפערים, חשיבות התחום לעצמי, ומידת המיקוד בפערים הנתפסים. ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8]. -##דחייה חברתית +## דחייה חברתית -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY) [Williams, et al (2000)](https://psycnet.apa.org/record/2000-00920-006) הכינו משחק וירטואלי פשוט: שתי דמויות על המחשב מוסרות ביניהן כדור, במבנה של משולש - כאשר בפינה אחת נמצאת היד הוירטואלית של הנבדק. לחיצה על העכבר תסמן למשתמשים האחרים שהנבדק רוצה את הכדור - והמשחק ניתן לתכנות כך שהדמויות ימסרו או לא ימסרו את הנבדק. החוקרים דימו מצב של דחייה חברתית כך, שלאחר מסירה או שתיים, הדמויות מספיקות למסור לנבדק את הכדור, והוא יושב ומחכה לו. @@ -171,8 +171,8 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ החוקרים מצאו שהדחייה הובילה לרגשות שלילים משמעותיים - לדחייה, לתסכול, ולכעס כלפי הנבדקים האחרים - אפילו במשחק פשוט כזה. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ) במחקר נוסף [Van Beest & Williams, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-20034-009) השתמשו שוב במשחק הזה - שלושה משתתפים מוסרים זה לזה כדור 30 פעמים. למעשה, יש רק נבדק אחד; שאר הדמויות האחרות מתוכנתות. @@ -206,7 +206,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה. -##האדרה עצמית +## האדרה עצמית **האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה. @@ -229,17 +229,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית) -##השתייכות חברתית +## השתייכות חברתית נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי. המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו. -###השתזפות בהצלחת האחר +### השתזפות בהצלחת האחר [(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure. במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד. -###תיאוריית שימות ההערכה העצמית +### תיאוריית שימות ההערכה העצמית [(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה). ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה. @@ -254,11 +254,11 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם. -###השוואות כלפי מטה +### השוואות כלפי מטה בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר. -##אימות עצמי +## אימות עצמי **אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי. אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית). diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md index 1e6e0bde..7737bacb 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf) -##מהו ייחוס סיבתי? +## מהו ייחוס סיבתי? **ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית. @@ -21,19 +21,19 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z מה שהם באים להדגים זה שלתפיסה שלנו יש הרבה מעבר למה שהעין רואה - אנחנו מייחסים משמעות חברתית לדברים שאנחנו רואים. -##למה צריך ייחוסים סיבתיים? +## למה צריך ייחוסים סיבתיים? *למה היא הצביעה למועמד X? למה היא קיבלה ציון יותר טוב ממני במבחן? למה הוא פרץ בצחוק? למה הוא הפסיק את הלימודים ולא סיים את התואר?* אנחנו שואלים הרבה שאלות בכדי לנסות להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים. -##חשיבות הייחוס +## חשיבות הייחוס הייחוסים משפיעים על: -###התנהגות +### התנהגות מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל. -###עמדות +### עמדות תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY* - [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001) @@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה. -###הצלחה אקדמית +### הצלחה אקדמית אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים: @@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל. -####שבחים על יכולת +#### שבחים על יכולת אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון. @@ -95,9 +95,10 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z המחקר אישש את התיאוריה של Dweck - הילדים ששובחו על אינטיליגנציה נטו יותר למטלות ביצוע, ונטו לייחס כישלון יותר להשקעה ולא ליכולת עצמית. הם נהנו פחות לעומת אלו ששובחו על המאמץ שלהם, והראו פחות שיפור בביצוע במטלות קשות. מנגד, ילדים ששובחו על המאמץ שלהם נטו יותר למטלות למידה, נהנו יותר, והראו שיפור גדול יותר במטלות קשות. > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=NWv1VdDeoRY) + > {.is-success} -##תיאוריות ייחוס +## תיאוריות ייחוס [Heider (1958)](https://psycnet.apa.org/record/2004-21806-000) טוען כי האדם מחפש סיבות למה שקורה סביבו באופן אמפירי, כמו שמדען מחפש סיבות לתופעות טבע. אלא שמטרת החקירה שלנו היא מתוך צורך להבין ולנווט, ולא מתוך סקרנות גרידא כמו במדע. @@ -131,16 +132,20 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z ומה אם אין עקביות, אין קונצנזוס, ויש ייחדיות - סטודנט מסוים אחד ולא סטודנטים אחרים משבח את המרצה הזו בתום שיעור אחד מסוים - הייחוס הוא למצב (Situation) > בכל פעם שאני הולך לבית הסטודנט לקרוא אריסטו אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט. + > - אני תמיד מלטף אותו ואת כל שאר החתולים, אבל אף אחד אחר לא עושה את זה? כנראה שאני אוהב חתולים. + > - אני תמיד מלטף אותו, וגם כל השאר הסטודנטים מלטפים אותו ורק אותו? כנראה שזה חתול יוצא דופן. + > - אני לא תמיד מלטף אותו, אף אחד אחר לא מלטף אותו, אבל תמיד כשאני לומד אריסטו אני מלטף אותו? כנראה שקריאת אריסטו היא מצב של ליטוף חתולים. שתי התיאוריות האלו הן תיאוריות **נורמטיביות** - איך אנשים *צריכים* לבצע ייחוסים. מן הסתם, זה לא מה שקורה; המצבים שהם בוחנים הם די סטריליים, ובני אדם לא באמת מתנהגים תמיד (ואולי בכלל) בצורה הגיונית, שיפוטית וצלולה. מה קורה *בפועל*? -##טעויות ייחוס +## טעויות ייחוס > The tendency to draw inferences about a person's unique and enduring dispositions from behavious that can be entirely explained by the situations in which they occur + > [*Gilbert & Malone, 1995*](https://psycnet.apa.org/record/1995-17405-001) **טעויות ייחוס** (Attribution Errors, Correspondence Bias) היא הנטייה שלנו להעריך הערכת יתר לכוחם של גורמים תכונתיים והערכת חסר לכוחם של גורמים מצביים בייחוס לסיבות התנהגות - *אני חושב שזה בגללי, אבל זה בגלל המצב*. @@ -165,7 +170,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z הדירוג של השואל גבר על זה של המשיב מפי שניים מהנבדקים - המשיב והצופה. השואל עצמו דירג את הידע של עצמו ושל המשיב בצורה דומה (למרות שהמשיב לא ידע אף פעם לענות על כל השאלות). המשיב והצופה "נפלו בפח" - למרות שהם ערים לכך שמטבע המצב יש לשואל ידע יותר טוב, הם עדיין בחרו לדרג אותו - באופן אישי - כבעל ידע כללי טוב יותר. זו **טעות הייחוס הבסיסית** - המשיב והצופה לא ייחסו למצב מספיק חשיבות בדירוג רמת הידע הכללים של המשתתפים. -###הגורמים לטעות הייחוס +### הגורמים לטעות הייחוס - תפיסת "עולם צודק" - כל אחד מקבל את מה שמגיע לו @@ -186,7 +191,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק בהיעדר עומס קוגניטיבי, הנבדקים ייחסו תמיכה לכותב החיבור בכל מקרה, אך במידה נמוכה יותר (~9) כאשר הונחה לכך לעומת כשלא הונחה לכך (~11.5) - בדומה לממצאים של Jones & Harris. מנגד, בתנאי העומס הקוגניטיבי, הדירוג שנתנו הנבדקים כמעט זהה - בין שנאמר להם שהחיבור נכתב מתוך בחירה או לא. -###מצבים מקלים +### מצבים מקלים האם *תמיד* נבצע את טעות הייחוס, או שיש מצבים שהיא פחות נוכחת? diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md b/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md index 06463dfe..02364233 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md @@ -14,10 +14,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z החוקרות גילו כי קורבן יחיד מזוהה הוביל למצוקה הגדולה ביותר, שתורגמה לתרומה הגדולה ביותר. האפקט הזה השתחזר במחקר נוסף של החוקרות, שבו בחנו את האפקט בתנאי של קבוצת חוץ (ארגנטינאים) לעומת תנאי פנים (ישראלים). במחקר זה, הילדים לא זוהו בשמם, אלא רק בתנאי יחיד לעומת תנאי קבוצה. החוקרות גילו כי ילדים ישראלים עוררו יותר מצוקה והובילו לתרומה גדולה יותר לעומת ילדים ארגנטינאים, אבל קבוצה של ילדים ארגנטינאים עוררה יותר מצוקה והובילה לתרומה גדולה יותר לעומת ילד ארגנטינאי יחיד. כלומר, בקבוצת הפנים, קורבן יחיד מעורר יותר אמפתיה, ובקבוצת החוץ, קבוצה מעוררת יותר אמפתיה. -##מתי אנשים (לא) עוזרים? +## מתי אנשים (לא) עוזרים? -> [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/) ב2009, הקיאק של אלופת ישראל בקיאקים, יסמין פיינגולד, התהפך בירקון והיא טבעה. יסמין שהתה מתחת למים כ4.5 דקות, ואיש מבין הצופים הרבים לא נחלץ לעזרתה עד שחילץ אותה אבי טויבין, עובר אורח בן 62. סבתה של פיינגולד קוננה מאוחר יותר בריאיון שהיא "אינה מבינה מאיפה מגיעים האנשים האלו", שזה מקומם שאיש לא נחלץ לעזרתה של יסמין. @@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z ישנם גורמים רבים בתופעות כאלו - גורמים אישיותיים, כמו אפתיה, התדרדרות מוסרית ופחד, , וגורמים חברתיים - בהם מתמקדם הפסיכולוגיה החברתית. -###אילוצי זמן +### אילוצי זמן [Darley & Batson, 1973](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0034449) הריצו את ניסוי *השומרוני הטוב*[^1]. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z האנשים שלא מיהרו הציעו עזרה ברוב הפעמים (~65%). אלו שקצת מיהרו עדיין הציעו עזרה לעיתים די תכופות (~50%). אלו שמאוד מיהרו כמעט שלא עזרו בכלל (10%). החוקרים דרגו גם את מידת העזרה שהגישו הנבדקים. לא נמצא אפקט עיקרי של תוכן ההרצאה - מידת העזרה הושפעה רק מאילוצי זמן. -###כמות הנוכחים +### כמות הנוכחים [Darley & Latane, 1968](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0025589) עומדו על **אפקט הצופה מהצד** (Bystander effect) - ככל שמספר האנשים העדים למצב חרופם גדל, כךך יורד הסיכוי של כל אחד מהם להגיש עזרה. האפקט מונע מגורמים דוגמת: @@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z כששהו לבדם, 75% מהנבדקים חיפשו את הנסיין להתריע על הבעיה. כשיש שני נבדקים, רק 38% חיפשו את הנסיים, וכשיש שני משתפי פעולה רגועים - רק 10%. -##גישות אבולוציוניות +## גישות אבולוציוניות הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת מנקודת גישה פונקציונאלית - קרי, התנהגות של עזרה נוצרת ומשתמרת כהתנהגות תורמת להישרדות הפרט והתרבותו. @@ -76,10 +76,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z - תגמולים חברתיים (עקרון ההכבדה) - עזרה לשם שיפור התדמית והמעמדת של היחיד, באמצעות התנהגות מוערכת חברתית. התורם נתפס כחזק וטוב. -> כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה. -{.is-info} +!!! info "" + כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה. -###קרבה וסוג האירוע +### קרבה וסוג האירוע [Burnstein, Crandall & Kitayama, 1994](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.773) בדקו את התנהגות הצעת סיוע על פי מחקר תיאורי (היפוטתי). הם הציגו בפני הנבדקים שני מצבים: @@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z החוקרים גילו כי הנטייה לסייע לאנשים הקרובים לנו יותר גנטים חזקה יותר במצבי חיים ומוות, אך בעזרה יומיומית המצב מתהפך - ואנו נוטים לעזור לאנשים רחוקים יותר גנטית. -##האם קיים אלטרואיזם טהור? +## האם קיים אלטרואיזם טהור? זוהי שאלה שמתרתקת את הפסיכולוגים, הפילוסופים והביולוגיים לאורך הרבה שנים. diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md b/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md index 8e84874d..2530b6ff 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md @@ -8,45 +8,45 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf) **עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית. -##מהי עמדה? +## מהי עמדה? -> **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי -{.info} +!!! info "" + **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי מילת המפתח היא *הערכה* - מתן שיפוט כ*טוב* או *רע* - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי. -##מרכיבי העמדה +## מרכיבי העמדה עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר. -###רגש (Affect) +### רגש (Affect) תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך: - אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך - אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך -###התנהגות (Behaviour) +### התנהגות (Behaviour) פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות - אני הולך להופעה של שלמה גרוניך - אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך -###קוגניציה (Cognition) +### קוגניציה (Cognition) אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא [שלמה גרוניך](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9A), אלו יהיו דברים כמו: - שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר - שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית -##מדידת עמדות +## מדידת עמדות איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים? -###דיווח עצמי +### דיווח עצמי בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא **סולם ליקרט** - דירוג על פני קנה מידה מסולם 1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד) @@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z | אהוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שנוא | -> עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*). -{.is-warning} +!!! warning "" + עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*). -####בעיות +#### בעיות יש כמה בעיות עם דיווח עצמי: - רצייה חברתית @@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z - בושה\הימנעות מחשיפה אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל. -####פתרונות +#### פתרונות כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו: - מרכזיות העמדה @@ -98,16 +98,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z - - מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית) - - מבחן IAT - Implicit Association Test ([Greenwald & Banaji, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-17407-001))[^1] -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT. -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT. -> בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה. -{.is-warning} +!!! warning "" + בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה. אז למה בכלל למדוד את זה? מחקרים *כן* מוצאים קשר בין השיוכים האלה להתנהגות של אנשים בפועל. -##ניבוי התנהגות מעמדות -###עמדות מנבאות התנהגות? +## ניבוי התנהגות מעמדות +### עמדות מנבאות התנהגות? [La Piere (1934)]() ביקר ב250 בתי מלון, מסעדות ובתי קפה עם זוג סיני צעיר ובדק אם יסרבו לתת להם שירות - רק מקום אחד סירב. מצד שני, בסקר שהופץ למוסדות אחרים ששאל - > Will you accept members of the Chinese race in you establishment? (yes\no) @@ -135,14 +135,14 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z באחד הניסויים, למשל, הנבדקים (לבנים) הגיבו לנסיין ביותר עוינות כאשר הוצגה בפניהם תמונות של אנשים שחורים. -###עקרון ההתאמה +### עקרון ההתאמה [Davidson & Jacard (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-32382-001) רצו לנבא את הסיכוי שזוגות צעירים יביאו ילדים בשנתיים הקרובות. למרבה הפלא, לא הייתה *שום התאמה* בין העמדה המוצהרת של הזוג ביחס לילדים לבין האם הם הביאו ילדים בפועל. מצד שני, כנשאלו *מהי עמדתכם כלפי להביא ילדים בשנתיים הקרובות*, ההתאמה הייתה גבוהה (r=0.54). כך הם הדגימו כיצד חידוד העמדה כך שתהיה מסוימת כמו ההתנהגות. מצד שני, ניתן לבצע את ההתאמה גם על ידי הפיכת ההתנהגות לכללית יותר. [Fishbein & Ajzen (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-24385-001) עומדים על כך ששאלות כלליות מנבאות בצורה טובה התנהגות כללית יותר (למשל, *ביצוע פעילות דתית* לעומת *ללכת לכנסייה בימי ראשון* - עם הראשון יש מתאם גבוה, עם השני לא). -###תיאוריית ההתנהגות המתוכננת +### תיאוריית ההתנהגות המתוכננת התיאוריה ([Azjen, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1992-11514-001)) עומדת על כך שההתנהגות מושפעת לא רק מהעמדות שלנו, אלא מעוד כמה מגורמים מרכזיים: @@ -159,12 +159,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z מצד אחד, לתיאוריה יש כוח ניבוי טוב; מצד שני, ממצאים בפועל חושפים הרבה פעמים כיוון השפעה *הפוך* לזה שהיא מציעה - העמדות שלנו מנובאות *מתוך ההתנהגות*, ולא להיפך. -##ניבוי עמדות מתוך התנהגות +## ניבוי עמדות מתוך התנהגות תיאוריות שונות של עקביות קוגניטיבית עומדות על כך שיש לנו צורך שהמחשבות שלנו והפעולות שלנו יהיו עקביות. כשהעמדות שלנו וההתנהגות שלנו לא עקביות, עולה בנו רגש שלילי - *דיסוננס* (אי נוחות הנובעת מחוסר התאמה). הצורך הזה בסיסי מאוד, ולכן אנו חותרים לבטל את חוסר ההתאמה הזו על ידי שינוי באחד הרכיבים המתנגשים. -###תיאוריית האיזון +### תיאוריית האיזון [תיאוריית האיזון (Heider, 1958)](https://en.wikipedia.org/wiki/Balance_theory) מניחה שצריכה להיות עקביות בין מחשבות לרגשות, והיא מתקיימת כששני אנשים אוהבים\לא אוהבים את אותו האובייקט ולא מתקיימת כשהאחד אוהב והשני לא אוהב את אותו האובייקט. התיאוריה מסמנת "אוהב" ב+ ו"לא אוהב" ב-. @@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z *האויב של אויבי הוא חברי* מדגים משולש מאוזן: אני מחבב את ג'רי (+) ולא מחבב את ניומן (-) וגם ג'רי לא מחבב את ניומן (-). -###דיסוננס קוגניטיבי +### דיסוננס קוגניטיבי [Festinger, 1957](https://psycnet.apa.org/record/1993-97948-000) עומד על התופעה של *דיסוננס קוגניטיבי* - חוסר עקביות בין: - מחשבות שונות @@ -200,12 +200,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z - שינוי התנהגות *אני חוסך בחשמל* וגם *אני קונה כלים חד פעמיים*? אני מפסיק לקנות כלים חד פעמיים. -> ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית. -{.is-warning} +!!! warning "" + ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית. איך מתגברים על הדיסוננס? -####פתרונות +#### פתרונות - הצדקה לאחר החלטה [Brehm (1956)](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001) מראה כיצד *אחרי* שביצענו החלטה אנחנו מתרצים לעצמנו מדוע זו הייתה ההחלטה הטובה. @@ -240,10 +240,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z החוקרים מייצרים דיסוננס - הניסוי משעמם אבל הנבדק מתבקש להגיד שהוא מעניין. בתנאי הדולר, הדיסוננס לא נפתר - זה מעט כסף - אבל בתנאי ה20 דולר, הדיסוננס נפתר - זה די הרבה כסף. החוקרים התעניינו כיצד התנאי הזה ישפיע על הדיווח שלהם בסוף הניסוי. היות ויש דיסוננס בין קוגניציה והתנהגות, ואת ההתנהגות כבר לא ניתן לשנות (הניסוי כבר קרה), החוקרים שיערו שהנבדקים ישנו את *העמדות* שלהם - וזה אכן מה שקרה. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי -####ביקורת +#### ביקורת בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות. בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב. @@ -261,16 +261,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z החוקרים אומרים שהתוצאות האלו מאוששות את קיומה של עוררות, אבל עומדות על כך שיש גם היבט של היסק. הם מציעים שילוב של שני התיאוריות - כאשר יש התנגשות משמעותית בין העמדות **המרכזיות** שלנו להתנהגות שלנו, סביר להניח שנוצרת עוררות שאנו רוצים להפחית - כפי שטוענת תורת הדיסוננס. מנגד, כשהעמדות המדוברות **אינן חשובות לנו במיוחד**, ניתן להסביר את ההתנהגות מהיסק בלבד. -####תיאוריית ניהול הרושם +#### תיאוריית ניהול הרושם [Tedeschi, 1971]() טוענת על סמך **תיאוריית ניהול הרושם** אומרת שהסיבה להתנהגותם של הנבדקים של פסטינגר היא אכן מוטיבציונית, אבל לא פנימית - אלא הרצון להשאיר רושם חיובי על אחרים - המניע הוא *הצגה עצמית* ולא שמירה על עקביות פנימית. היא סבורה שהתנהגות נוגדת עמדה אינה מלווה בעוררות פיזיולוגית, אלא שהתגובה של הנבדקים נובעת מזה שכבר אמרו לחוקרים שהניסוי מעניין; הם לא רוצים להיתפס כלא-עקביים, ולכן משנים את עמדתם. -####תיאוריית אישוש עצמי +#### תיאוריית אישוש עצמי [Steele, 1988]() קובע כי אנו מונעים מהצורך לשמור על תפיסה עצמית חיובית. כשזו נפגעת, הם פונים לאישוש התפיסה העצמית החיובית. כלומר, כדי לתפוס את עצמם באופן חיובי, הנבדקים שינו את עמדתם - כי להגיד שהניסוי משעמם זה לא נעים. הוא סבור שאילו הייתה ניתנת לנבדקים אפשרות נוספת לחיזוק עצמי - כמו משוב חיובי - הם לא היו משנים את עמדתם. -##שכנוע +## שכנוע > [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf) @@ -315,20 +315,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z את מי מנסים לשכנע? מה הוא צריך? מה הוא חושב, מה מצב הרוח שלו, מה הצורך בקוגניציה שלו[^3]? -###שינוי עמדות +### שינוי עמדות שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות). -###ELM +### ELM מודל ה Elaboration Likelihood Model ([Petty & Cacioppo, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-07221-001)) מנסה לקבוע מתי המסר יעובד במערכת השיטתית או ההיוריסטית. -####הערוץ המרכזי +#### הערוץ המרכזי מוטיבציה גבוהה - רלבנטיות, אחריות, ויכולת - משאבים, צורך בקוגניציה - יובילו לעיבוד מרכזי (שיטתי), שיתן משקל גדול יותר לאיכות הטיעונים (חוזק המסר. @@ -346,7 +346,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z -####הערוץ ההיוריסטי +#### הערוץ ההיוריסטי חוסר רלוונטיות אישית, הסחה או עייפות, או מסר עמום יובילו לעיבוד היוריסטי - שייתן משקל גדול יותר למשיכה ומומחיות המקור, כמו גם למספר ואורך הטיעונים והקונצנזוס הקבוצתי. @@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות. -###שכנוע בערוץ המרכזי (What) +### שכנוע בערוץ המרכזי (What) [Petty, Well & Brock (1976)]() הציגו לסטודנטים טיעונים בעד או נגד העלאת שכר הלימוד ב20%. @@ -380,7 +380,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z כשלא הייתה הסחה, הטיעונים החזקים היו יעילים בהרבה מהחלשים בשכנוע. אולם, ככל שההסחה התגברה, הטיעונים החזקים יותר שכנעו פחות מהטיעונים החלשים: ברמות הסחה בינוניות וגבוהות, הטיעונים החלשים היו (קצת) *יותר* משכנעים. -###שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who) +### שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who) [Petty, Cacioppo & Goldman (1981)]() נתנו לסטודנטים להקשיב למסר התומך במבחני תואר שנכתב על ידי מומחים (ועדת השכלה גבוהה מאוניברסיטת פרינסטון) או על ידי לא-מומחים (בוגרי תיכון). המסר היה אותו המסר: רק זהות המוסרים השתנתה. @@ -390,7 +390,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד. -###The Sleeper Effect +### The Sleeper Effect [Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות מודלי השכנוע. diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md b/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md index 6661f605..860fd57d 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf) האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד? @@ -22,19 +22,19 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם. -##קבלת החלטות בקבוצה +## קבלת החלטות בקבוצה האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה. אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד. -###חשיבה קבוצתית +### חשיבה קבוצתית אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/3791464) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?* ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1]. -####המודל של ג'ניס +#### המודל של ג'ניס [Jannis and Mann (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1978-00284-000) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות: @@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה. -##החלטות לבד או עם אנשים? +## החלטות לבד או עם אנשים? מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד. @@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z [Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים. -###הגישה המולדת +### הגישה המולדת Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים. @@ -86,7 +86,7 @@ Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ו אלא שהמאמר הזה לא השתחזר - [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש. -###גישת החשש מההערכה +### גישת החשש מההערכה Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension). [Cotterl et al (1968)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) חרטטו מילים מומצאות (כמו MECBURI) וביקשו מהנבדקים לשנן אותן. אחד המשתנים היה מספר הפעמים שהמילה שוננה בכל רם (1, 2, 5, 10, 25), והאחר הוא נוכחות אורחים - השינון בוצע לבד, בוכחות 2 צופים, או בנוכחות אחרים שלבשו כיסויי עיניים (קהל לא מעריך). המתשנה התלוי היה מספר הפעמים בהם נבדקים אמרו שהמילה הדומיננטית (ששוננה 25 פעמים) אכן הופיעה במבחן הזיהוי. בפועל, לא הופיעו מלים ששוננו במבחן הזיהוי. החוקרים בדקו האם התגובה הדומיננטית - ציון המילה ששיננו - נהפכה נפוצה יותר בנוכחות קהל מעריך או לא מעריך. @@ -102,14 +102,14 @@ Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח. -##בטלה חברתית +## בטלה חברתית [Baron and Byrne, 2003]() עומדים על תופעת ה**בטלה החברתית** (Social Loafing), שבה המוטיביה והשקעת המאמץ של היחיד נפגעת במצב של פעולה קבוצתית לעומת היותו לבד - הנטייה להתאמץ פחות בפעולה קבוצתית. מהנדס חקלטי בשם Ringleman גילה ב1913 שככל שנוספו אנשים למשיכת חבל, המאמץ הממוצע של כל משתתף ירד. [Latane, Williams & Harkins (1979)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.37.6.822) ביקשו מנבדקים לשאוג קריאות עידוד ולמחוא כפיים במלוא הכוח. החוקרים גילו כי עוצמת הרעש שהפיק כל נבדק הלכה וירדה בתנאי לבד, זוגות, רביעיות ושישיות. -###למה זה קורה? +### למה זה קורה? - פיזור אחריות - האחריות מתפזרת על פני יותר אנשים @@ -132,7 +132,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה - מחויבות לקבוצה (חברים) -##התנהגות בקבוצות גדולות +## התנהגות בקבוצות גדולות ההתנהגות של קבוצה שונה מסכום החברים הבודדים בקבוצה - השפעות הקבוצה על התנהגות החברים בה כשמסתכלים, למשל, על ההתנהגות של המון (mob)[^3]. @@ -185,7 +185,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה - נורמה חברתית מצבית -##מה אפשר לעשות? +## מה אפשר לעשות? איך מתנגדים להשפעות ההמונים הבלתי-רחוצים על הפרט האומלל? diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md index 52acbbe4..acbe0417 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf) @@ -39,7 +39,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ בתנאי הזה, המאזינים נתנו **הערכה זהה** לזו של המקיש. -##זמינות מידע +## זמינות מידע שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין, לרבות - @@ -47,7 +47,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ - ריאליזם נאיבי - הנטייה לחשוב שאנחנו תופסים את המציאות כמו שהיא, באופן אובייקטיבי, ושאחרים תופסים את המציאות כמונו[^2]. -###הטייה אגוצנטרית בתפיסה +### הטייה אגוצנטרית בתפיסה ילדים בני 4-5 מתחילים לפתח יכולת לקחת נקודת מבט - להבין שנקודת מבטם שונה מזו של אחרים. @@ -71,7 +71,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ כלומר, הנטייה הראשונים הייתה אגונטרית - אבל המבוגרים ידעו לתקן את הנטייה הזו. מבוגרים הפנו מבט מהר יותר אל האובייקטים מהילדים. גם ילדים וגם מבוגרים הפנו מבט מהיר יותר אל האובייקט הנסתר לעומת האובייקט הנכון - נטייה אגוצנטרית - אבל נבוגרים עשו תיקון מהיר יותר מילדים - בכך שהעבירו את מבטם מהאובייקט הנסתר לאובייקט הנכון. -###הטייה אגוצנטרית בשיפוט +### הטייה אגוצנטרית בשיפוט [Eyal & Epley, 2010](https://psycnet.apa.org/record/2010-13311-014)[^3] הזמינו נבדקים למעבדה, ביקשו את רשותם לצלם אותם (תמונה נבוחה כזו, במעבדה) ולהראות את התמונה הזו לנבדקים אחרים שיגיעו למעבדה, מהמין השני. לאחר הצילום, הנבדקים צפו בתמונה שלהם, וביקשו לנחש כמה מושכים הם לנבדק מהמין השני. @@ -86,14 +86,16 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ בתמצית - כשאנחנו מבצעים שיפוטים אודות עצמנו ואחרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המרחק שלנו מהמצב, ואת הנטייה שלנו להתבסס על מידע אגוצנטרי, שזמין רק לנו. -###בורות פלורליסטית +### בורות פלורליסטית **בורות פלורליסטית** ([Allport, 1924](https://en.wikipedia.org/wiki/Pluralistic_ignorance)) היא האמונה הרווחת (והמוטעית) שהעמדות והתחשות שלנו שונות משל אחרים למרות שההתנהגות דומה. הפירוש המוטעה של הנורמה החברתית גורם לחיזוק הנורמה. > לדוגמא, סטודנטים עלולים לחשוב - + > *רק אני לא מבין את החומר - כל שאר הזחלצים האלה שוחים בו* > (ולא לשאול את המרצה) + > *רק אני מרגיש בודד באוניברסיטה - כל היתר נראים שמחים ומחוברים* > (ולא לחפש חברים) @@ -119,11 +121,11 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ בעקבות המחקר, בוצעה התערבות בכמה מהאוניברסיטאות בארה"ב, בניסיון לנתץ את הבועה הזו על ידי שיתוף המידע הפנימי הזה - התוכנית הייתה יעילה בטווח הקצר אבל פחות יעילה בטווח הארוך. -##אופן הצגת המידע +## אופן הצגת המידע אופן הצגת המידע משפיע גם הוא על שיפוטים חברתיים, בכמה אפקטים בולטים: -###אפקט סדר +### אפקט סדר סדר הצגת המידע משפיע על השיפוטים. @@ -150,7 +152,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי. -##מבנה הידע +## מבנה הידע לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל) @@ -175,8 +177,8 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ - מנחות תהליכי קשב וקידוד (כמה מהר אנחנו תופסים, מה אנחנו תופסים, כיצד אנחנו מפרשים את מה שתופסים). -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY) - מנחות זכרון @@ -206,24 +208,25 @@ Accessibility X Fit ([Bruner, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-00582-00 נבדקים שחשפו אותם למילים שקשורות בזקנה (*פלורידה*, למשל), הלכו והתנהגו *לאט יותר*. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6] -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6] -###Top-Down +### Top-Down אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD - > Concepts are the glue that holds our mental world together + > *Douglas Murphy (2002)* כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). -###Bottom-Up +### Bottom-Up -###חסרונות +### חסרונות - סכמות יכולות לסלף את הזיכרון. diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md b/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md index b360be03..53892581 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md @@ -9,13 +9,13 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf) -##מהי תואמנות? +## מהי תואמנות? -> **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים. -{.info} +!!! info "" + **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים. ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**. @@ -40,9 +40,9 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z **תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו. -##תואמנות אוטומטית +## תואמנות אוטומטית -###חיקוי +### חיקוי **חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה. @@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו). -####למה זה קורה? +#### למה זה קורה? - חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית @@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי. -###הטרמה +### הטרמה [Epley & Gilovich (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/jesp.1999.1390) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות. @@ -85,16 +85,16 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z -##תואמנות מיודעת +## תואמנות מיודעת תואמנות מיודעת (אינפורמטיבית) היא השימוש באחרים להנחייה במצבים עמומים. [Sherif (1936)](https://psycnet.apa.org/record/1937-00871-000) הדגים את התופעה בניסוי שבו הקרין לנבדק בודד בחדר חשוך נקודה, הזיז אותה, ושאל את הנבדקים בכמה היא זזה בכל פעם - עד שהגיעו להערכה די קבועה. בתנאי נוסף, המטלה בוצעה שוב עם נבדקים אחרים, כשכל אחד אומר בקולו את המרחק שהוא חושב. אחרי מספר חזרות, נוצרה נורמה קבוצתית - ההערכה של הנבדקים התלכדה: הנבדקים שומעים את הערכתם של הנבדקים האחרים ומשתמשים בה בכדי לגבש את השיפוט שלהם במצב העמום הזה. -> התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא. -{.is-warning} +!!! warning "" + התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא. -##תואמנות נורמטיבית +## תואמנות נורמטיבית אנשים רוצים שאחרים יחבבו אותם ולכן מתאימים עצמם לנורמה. @@ -111,10 +111,10 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z אבל, אנחנו לא רוצים להיות מנודים - ולכן נוטים לשלם את המחיר הזה. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA) -##תואמנות ומאפייני הקבוצה +## תואמנות ומאפייני הקבוצה - גודל הקבוצה @@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z ככל שהקבוצה חשובה יותר, הנטייה לתואמנות עולה. -##תואמנות ומאפייני היחיד +## תואמנות ומאפייני היחיד - קושי המטלה @@ -151,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z כל שהדימוי העצמי גבוה יותר, כך הנטייה לתואמנות חלשה יותר. נשים, כלל, יותר תואמניות מגברים. -##ניסוי השוק של מילגרם +## ניסוי השוק של מילגרם [Milgram, 1963](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0040525) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר. @@ -191,7 +191,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z - הנבדקים, שאינם היו סטודנטים, הוזמנו לקחת חלק במטרה נעלה במוסד יוקרתי, ולכן רצו להשתייך לניסוי. -##ניסויי בנינגטון +## ניסויי בנינגטון [Newcomb, 1936](https://www2.lewisu.edu/~gazianjo/newcomb.htm) ערך מחקר שדה שבו עקבו אחרי העמדות הפוליטיות והתנהגות ההצבעה של סטודנטיות בקולג' לאורך ההשכלה שלהן שם. רובן מגיעות מבתים רפובליקנים מבוססים והחזיקו בדעות שמרניות כמו הוריהן. לאחר שנתיים של לימודים וחשיפה לסביבה האקדמית, שינו הסטודנטיות את העדפותיהן הפוליטיות, בניגוד לבני משפחתן. כומר, ההקשר החברתי יצר שינוי של עמדות פוליטיות. העמדות הפוליטיות שנוצרו החזיקו לטווח הארוך (עשרות שנים!) ובאו לידי ביטוי בבחירות לנשיאות. @@ -202,7 +202,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z מה שכן, בניסוי יש הרבה גורמים מתערבים - עמדות המרצים, שכנוע לעומת ציות, וכדומה. -##התנגדות +## התנגדות תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו? diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה.md b/פסיכולוגיה/חשיבה.md index dbe495bc..641037c1 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630) -> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה) -{.success} +!!! success "" + ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה) # תוכן העניינים @@ -40,8 +40,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z # מהי חשיבה וקבלת החלטות? -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx) כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*. @@ -51,8 +51,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z - כלכלה כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת. -> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל. -{.is-info} +!!! info "" + כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל. - פסיכולוגיה איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים? @@ -70,8 +70,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z # תיאורי מקרה ## שיגור מעבורת הצ'לנג'ר -> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA) ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב. @@ -90,24 +90,31 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z ראו את תיאור המקרה הזה: > חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום. + > החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר. + > בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה. + > על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק. + > האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה. + > השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב. + > הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה. > > הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה: > > ![הפעלה.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה.jpg) + > האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה? > > בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים: > >![הפעלה_2.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה_2.jpg) > -> האם עדיין כדאי לצאת להפלגה? -{.is-info} +!!! info "" + האם עדיין כדאי לצאת להפלגה? > **60% מהסטודנטים עדיין סבורים שכן - תראו כמה קשה לשנות את דעתנו!** \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/index.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/index.md index 4a1de70b..ee6a6cc9 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/index.md @@ -8,26 +8,26 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630) -> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה) -{.success} +!!! success "" + ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה) -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx) -##מהי חשיבה וקבלת החלטות? +## מהי חשיבה וקבלת החלטות? כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*. -##איפה מיישמים קבלת החלטות? +## איפה מיישמים קבלת החלטות? קבלת החלטות היא עניין נחקר בתחומים רבים, לרבות: - כלכלה כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת. -> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל. -{.is-info} +!!! info "" + כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל. - פסיכולוגיה איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים? @@ -42,11 +42,11 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z - מדעי המדינה -##תיאורי מקרה -###שיגור מעבורת הצ'לנג'ר +## תיאורי מקרה +### שיגור מעבורת הצ'לנג'ר -> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA) -{.info} +!!! info "" + [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA) ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב. המעוברת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה. @@ -60,20 +60,27 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z -###סאני פרדייז +### סאני פרדייז ראו את תיאור המקרה הזה: > חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום. + > החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר. + > בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה. + > על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק. + > האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה. + > השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב. + > הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה. > > הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה: > > ![הפעלה.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה.jpg) + > האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה? > > בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים: diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md index 5f7b6a82..fb7a68e7 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z --- -##התיאוריה של טברסקי וכהנמן +## התיאוריה של טברסקי וכהנמן שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman). -> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות) -{.success} +!!! success "" + [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות) התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. @@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z # ביקורות גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3]. ======= -##ביקורות +## ביקורות גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3]. >>>>>>> Stashed changes @@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z -##תיאוריית המערכות הכפולות +## תיאוריית המערכות הכפולות גיגרנזר וטברסקי-כהנמן שתיהם קיטלגו הרבה היוריסטיקות, שטברסקי וכהנמן בחרו לסווג לשתי מערכות חשיבה - מערכת 1 ומערכת 2. חשבו למשל על התרגיל `17 * 24 = 408`. @@ -80,8 +80,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית. החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון במשאבים המוגבלים שלנו - זמן, מאמץ, קוגניציה - הוא אדיר. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2 -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md index 2196b1b9..4e0da6e8 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md @@ -13,12 +13,12 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן. -> [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx) -{.is-info} -##היוריסטיקת העיגון +!!! info "" + [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx) +## היוריסטיקת העיגון -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש. @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי. -###משתנים ממתנים +### משתנים ממתנים האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי. @@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר. -###עוגן מודע\לא מודע +### עוגן מודע\לא מודע האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח @@ -73,7 +73,7 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו. -###השפעה מעבר לאופנויות +### השפעה מעבר לאופנויות Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים. @@ -81,7 +81,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*. -###בחיי היומיום +### בחיי היומיום היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים. @@ -93,22 +93,22 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד. -###עוגן פנימי\חיצוני +### עוגן פנימי\חיצוני אפקט העוגן הוסבר ע"י טברסקי וכהנמן כתיקון לא מספיק מערך לא רלוונטי. מחקרים מאוחרים יותר ביקרו הסבר זה, והציעו שהטיית העוגן הינה תוצאה של נגישות גדולה למידע שתומך בעוגן (Mussweiler & Strack, 1999, 2000) החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1 – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית. -##היוריסטיקת הזמינות +## היוריסטיקת הזמינות -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf) **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים. -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go) [טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות. @@ -121,13 +121,13 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר. -###הערכת סיכונים +### הערכת סיכונים עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם. בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה. -###תופעת הפירוט +### תופעת הפירוט אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים. למשל - @@ -137,7 +137,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר. -####אגוצנטריות +#### אגוצנטריות היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו: - גרימת ויכוחים @@ -159,7 +159,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות. -###שטף או תוכן? +### שטף או תוכן? השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()). [Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם. @@ -186,7 +186,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק - תחושת כוח מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה -##היוריסטיקת הייצוגיות +## היוריסטיקת הייצוגיות ([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא: - זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם - משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר @@ -194,9 +194,9 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות: -###התעלמות משכיחות יחסית -> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני? -{.is-info} +### התעלמות משכיחות יחסית +!!! info "" + אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני? הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה. @@ -210,19 +210,21 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק `p(Blue/Witness)=(.15*.8)/(.15*.8 + .85*.2)=.12/(.12+.17)=.12/.29=.41` -###הערכת יתר של מאורעות חיתוך +### הערכת יתר של מאורעות חיתוך אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי. > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר? + > 1\. דינה היא טלרית בבנק -> 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית. -{.is-info} + +!!! info "" + 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית. הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)! -###חוסר רגישות לגודל המדגם +### חוסר רגישות לגודל המדגם מדגמים גדולים יותר יהיו דומים יותר לאוכלוסיה (חוק המספרים הגדולים), אך אנשים נוטים להאמין שגם מדגמים קטנים יהיו מייצגים ודומים לאוכלוסיה. הם מעריכים כי המידה בה מדגם מסוים מייצג את האוכלוסייה אינה תלויה בגודל המדגם - אנשים מצפים מכל מדגם להיות מייצג, וסוברים שמידת הייצוג של המדגם נקבעת, בעיקר, לפי הפער שבן הפרופורציה במדגם לפרופורציה באוכלוסיה. > בעיר מסוימת יש שני בתי חולים. בבית החולים הגדול נולדים בכל יום כ- 45 תינוקות ואילו בבית החולים הקטן נולדים בכל יום כ- 15 תינוקות. כידוע לכם, כ- 50% מכל התינוקות הנולדים הם בנים, אך האחוז המדויק משתנה מיום ליום (לעיתים הוא גבוה ולעיתים נמוך מ- 50%). במשך תקופה של שנה נרשמו בכל בית חולים מספר הימים בהם יותר מ- 60% מהתינוקות שנולדו היו בנים. @@ -235,7 +237,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון. -###תפיסת מקריות ותלות סדרתית +### תפיסת מקריות ותלות סדרתית > נתונות שתי סדרות הטלות מטבע. האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי. איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי? א. 0100110101101010010101101010110101 ב. 0000101101111010111110001011011110 @@ -257,7 +259,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום. בפועל, מחקרים ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים. -###התעלמות מרגרסיה לממוצע +### התעלמות מרגרסיה לממוצע האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו. @@ -277,7 +279,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק # ביקורת ======= -##ביקורת +## ביקורת >>>>>>> Stashed changes כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*). נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל. @@ -292,9 +294,11 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך: > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:** + > 1\. טלריות בבנק -> 2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית -{.is-info} + +!!! info "" + 2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md index 8cc842d6..724539a9 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf) -##שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד +## שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד. @@ -20,13 +20,14 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z במה מתבטאת שנאת הפסד? כמה תופעות: -##אפקט הבעלות +## אפקט הבעלות אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו. > חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$. -> מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה. -{.is-info} + +!!! info "" + מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה. [Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי: @@ -64,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z ## אפקט הסטטוס קוו -> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA) ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md index 3d153f98..fe61927f 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md @@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx) -##דומיננטיות +## דומיננטיות חלופה **דומיננטיות** היא החלופה המביאה תוצאה רצויה ללא קשר למצבי העולם | | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 | @@ -23,11 +23,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z בדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ב'* היא הדומיננטית - היא תמיד תוביל לתוצאה טובה יותר, בלי קשר למצב העולם. -> דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית. -{.is-info} +!!! info "" + דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית. -##Maximin +## Maximin החלופה שעבורה התוצאה הגרועה ביותר עדיפה על התוצאה הגרועה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המינימום. | | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 | @@ -38,14 +38,14 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ג'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי גרוע בג' פחות גרוע מהתרחישים הגרועים בא' וב'. -> נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן. -{.is-info} +!!! info "" + נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן. <<<<<<< Updated upstream # Maximax ======= -##Maximan +## Maximan >>>>>>> Stashed changes החלופה שעבורה התוצאה ה*טובה* ביותר עדיפה על התוצאה הטובה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המקסימום. @@ -57,11 +57,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה א'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי טוב בא' הרבה יותר טוב מהתרחישים הגרועים בב' וג'. -> דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא? -{.is-info} +!!! info "" + דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא? -##Expected Value +## Expected Value החלופה שעבורה **התוחלת** היא הטובה ביותר - אם נבחר בהחלטה הזו אינסוף פעמים, נקבל את הערך הכי גבוה ביחד לשאר. | | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 | @@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z בדוגמה הזו, חלופה ג' היא הטובה ביותר - אם אנקוט בה אינסוף פעמים, אקבל את הסכום הגבוה ביותר (100) -##בניית עץ החלטה +## בניית עץ החלטה [**עץ החלטה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Decision_tree) הוא ייצוג אחר של אפשרויות לקבלת החלטה. ![manual_decision_tree.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/manual_decision_tree.jpg) diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md index 8b86a529..f6de0e83 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md @@ -8,28 +8,28 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx) -##מודלים לקבלת החלטות +## מודלים לקבלת החלטות ישנם שלושה סוגים של מודלי קבלת החלטות: -###מודל תיאורי +### מודל תיאורי איך אנשים מחליטים בפועל? מודל תיאורי מתאר את התנהגות האדם בפועל בתהליכי קבלת החלטות - הוא מנסה למדל שיקולים פסיכולוגיים, תוך שקלול אמנונות והעדפות של האנשים **כפי שהן** - ולא כפי שהן יכולות\צריכות להיות. -###מודל נורמטיבי +### מודל נורמטיבי מהן הבחירות של מקבל החלטות אידיאלי? מודל נורמטיבי מנסה לעמוד על ההחלטה שהייתה מתקבלת על פי מערכת כללים צורנית מושלמת - ולא כפי שהן מתקבלות בפועל. -###מודל פרספקטיבי +### מודל פרספקטיבי איך מקבל החלטות אמור להחליט? מודל פרספקטיבי ינסה לצמצם את הפער בין המודל התיאורי למודל הנורמטיבי - מה עליי לשנות בדרך שבה אני מקבל החלטות עכשיו כדי להיות מקבל החלטות מיטבי? -##בעיית החלטה +## בעיית החלטה **בעיית החלטה** היא בחירה מודעת בין שתי חלופות או יותר. כל החלטה מורכבת מ: @@ -38,40 +38,40 @@ dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z - תוצאות -##סוגי החלטות +## סוגי החלטות -###בדידות לעומת רציפות +### בדידות לעומת רציפות - החלטות בדידות - החלטות בהן החלופות מובחנות אחת מהשנייה (איזה סרט לראות?) - החלטות רציפות - בהן אין חלופות מובחנות זו מזו, אלא רצף של חלופות (כמה זמן ללמוד?) -###החלטות במצבי ודאות\אי ודעות +### החלטות במצבי ודאות\אי ודעות - ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה ידועות לאדם בבואו לקבל את הההחלטה - סיכון - תוצאות ההחלטה האפשרויות ידועות, ההסתברויות ידועות אלם תוצאות החלופות **בפועל** לא ידועות בזמן ההחלטה - אי ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה אינן ידועות, כמו גם הסתברויות התוצאות -###החלטות של פרטים\קבוצות +### החלטות של פרטים\קבוצות - החלטה של פרט - החלטה שמתקבלת על ידי מקבל החלטה יחיד - החלטה קבוצתית - החלטה משותפת, המתקבלת באופן קבוצתי -###החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי +### החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי - החלטה בהקשר לא חברתי - תוצאת ההחלטה תלויה בהחלטת מקבל ההחלטה ובמצבי העולם - אינה תלויה באנשים אחרים - החלטה בהקשר חברתי - תוצאת ההחלטה אינה תלויה במקבל ההחלטה בלבד, אלא גם בהחלטה של האחר ובמצבי העולם -###החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות +### החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות - החלטה עם פונקציית מטרה אחת - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי פונקציית מטרה אחת - החלטה עם פונקציות מטרות מרובות - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי שתי פונקציות מטרה או יותר -###קבלת החלטות סטטית\דינאמית +### קבלת החלטות סטטית\דינאמית - החלטה סטטית - העולם לא משתנה תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה - אין שינוי בתוצאות ההחלטה - החלטה דינאמית - מצבי העולם משתנים תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה, על מקבל ההחלטה לעדכן את ההחלטה בהתאם לשינוי במצבי העולם ואת מצבי העולם בהחלט להחלטה -##החלטות רציונליות +## החלטות רציונליות **החלטה רציונלית** היא חשיבה שמובילה *בצורה הטובה ביותר* להשגת המטרות. הרציונליות היא *התהליך שצפוי* להוביל לתוצאה המועדפת - ולא התוצאה עצמה. ייתכן תהליך רציונלי ותוצאה לא מוצלחת, או תהליך לא רציונלי ותוצאה מוצלחת. -> זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה. -{.is-warning} +!!! warning "" + זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה. החלטה רציונלית מניחה מגוון רחב של הנחות - התוצאות, הסיכון, וכדומה - שכמובן משחקות תפקיד בתוצאה הסופית. \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md index 5ed145f7..ed608390 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx) -##תורת תוחלת התועלת +## תורת תוחלת התועלת [Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה: `EV = Σ P(i) * V(i)` @@ -52,16 +52,16 @@ EU(B)=.001* log10V(100,000)=.005 Therefore EU(A)>EU(B) -##הנחות בסיס +## הנחות בסיס -###שלמות +### שלמות נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, וB היא טיול לפריז. אם AוB בסט החלופות S אזי B ≤ A או A ≤ B או B ~ A היכולת להשוות כל שתי אלטרנטיבות ולקבוע עדיפות של אחת על פני השנייה או אדישות. כלומר, לפי תורת תוחלת התועלת, לכל חלופה יש שיפוט - העדפה של החלופה הראשונה, השנייה, או אדישות ביניהן. -###אי-תלות +### אי-תלות נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, B היא טיול לפריז וC היא טיול למדריד. אם חלופות A, B וC בסט החלופות S, אזי B≤A אם ורק אם ApC ≥ BpC @@ -70,7 +70,7 @@ EU(A)>EU(B) אם אני מעדיף את לונדון על פני פריז, והסיכוי שאבחר לטייל בלונדון הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא המשלים (0.4), אבל אם הסיכוי שאבחר לטייל בפריז הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא גם המשלים (0.4). -###טרנזיטיביות +### טרנזיטיביות אם A > B וB > C, אזי A > C אם אני מעדיף את פריז על פני לונדון, ואת לונדון על פני מדריד, אני מעדיף את פריז על פני מדריד. @@ -79,7 +79,7 @@ EU(A)>EU(B) לכן, אנחנו שואפים שההחלטות שלנו כן יהיו טרנזיטיביות. -###המשכיות +### המשכיות עבור A, B וC בסט חלופות S, אם B ≤ A ו C ≤ B, אזי קיים P עבורו מתקיים B ~ (ApC) A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכולים למצוא הימור כזה שבו נקבל את A בהסתברות P ואת C ב1-P, ואנחנו אדישים בין ההימור הזה לבין קבלה בוודאות של P. @@ -87,9 +87,9 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ כל זה טוב ויפה - אבל האם אנשים מתנהגים ככה בפועל? לא ולא, אומרים טברסקי וכהנמן. -##הפרות +## הפרות -###עקרון הדומיננטיות +### עקרון הדומיננטיות **עקרון הדומיננטיות** הוא עיקרון בכל המודלים הנורמטיבים, והוא אומר שאף פעם לא נאמץ חלופה שנשלטת בידי חלופות אחרות. [Tversky & Shafir (1992)](https://psycnet.apa.org/record/1993-20290-001) מדגימים הפרה של העיקרון. @@ -121,7 +121,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ נניח ואתם מתלבטים אם לטוס לחו"ל מיד אחרי תקופת המבחנים. אם תצליחו, בטח שתטוסו - הרווחתם את זה. אם לא תצליחו, לפחות תהיו בחו"ל - גם תטוסו כנראה. אבל אם אתם לא יודעים? דווקא אז יהיה לנו הכי קשה להזמין את הכרטיס. זוהי הפרה של העיקרון - אם יש מצב שנבחר בו בכל תוצאה, למה שנהסס כל עוד התוצאה לא ידועה? -###עקרון האי-תלות +### עקרון האי-תלות *הפרדוקס של Allais* מדגים הפרה של עקרון האי תלות. נניח ויש לנו כמה חלופות: @@ -147,12 +147,12 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ הבחירות האלו מפרות את עקרון האי-תלות (ר' סרטון ומצגת). -> [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q) -{.is-success} +!!! is-success "" + [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q) בתמצית - כשיש לנו שתי חלופות שיש דברים משותפים ביניהן, זה לא אמור לעניין אותנו - רק ההבדלים. אם אני מחפש לשכור דירה ומתלבט בין שתי דירות, ושתיהן בקומה השלישית - זה שהן בקומה השלישית לא אמור להפריע לי, אלא כל שאר הדברים. -###חוסר טרנזיטיביות +### חוסר טרנזיטיביות נניח ואנחנו צריכים לבחור בין שלושה מועמדים: @@ -178,7 +178,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ אם העדפתי את B על פני A, ואת C על פני B, אני אמור להעדיף את C על פני A - אבל כאן עשינו בדיוק ההיפך, בגלל שגררנו פנימה את הIQ, והיחס בין הIQ לניסיון הפוך (יותר ניסיון, פחות IQ). -###קביעות +### קביעות הפרה מאוד בעייתית היא הפרת **הנחת הקביעות**[^1] (Invariance) - ההנחה כי אופן הצגת ההנחות לא צריכה להשפיע על ההחלטה. למשל, הצגת החלופות כתהליך חד שלבי או דו שלבי, רווח או הפסד, צמצום תמותה או העלאת שרידות - לא אמורה להשפיע על ההעדפות כל עוד התוצאה זהה. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md index e7d232ee..ce88a83e 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-08-06T11:37:08.547Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) -> **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה. -{.info} +!!! info "" + **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה. השקעות בבורסה, יציאה למלחמה, או התנהגות לא זהירה הן דוגמאות ללקיחת סיכונים. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md index 0b3a31a9..ec43094d 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון) -> **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות -{.info} +!!! info "" + **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות מה זאת אומרת? @@ -20,31 +20,32 @@ dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z אבל זו הטייה. מחיר הכרטיס כבר אבוד בכל מקרה, ולכן אינו מבדיל בין החלופות (ללכת להופעה, לא ללכת להופעה). עצם ההתחשבות בו בקבלת החלטות לעתיד זו הטייה - אפקט העלות השקועה. -> ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה -{.is-warning} +!!! warning "" + ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה [Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) ערכו את ניסוי "חופשת הסקי": > דמיין ששילמת 100$ עבור כרטיס לטיול סקי בסוף שבוע במישיגן. אחרי מספר שבועות, אתה קונה כרטיס ב50$ בויסקונסין. -> לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר? -{.is-info} + +!!! info "" + לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר? החלטה **רציונאלית** היא לבחור בויסקונסין - הכסף אבוד, ובויסקונסין כיף יותר. אולם, בניסוי בפועל, רק 46% בחרו בויסקונסין - השאר העדיפו את מישיגן, משום שכבר השקיעו בטיול זה יותר כסף. זו, כמובן, הטייה. ב*ניסוי חברת התעופה* [Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) - -> ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו? -{.is-info} +!!! info "" + ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו? 41 נבדקים השיבו שכן, ורק 7 השיבו שלא. כבר ציינו כאן בפני הנבדקים כמה הושקע בפרויקט, מה שהטה את הנבדקים לעבר ההטייה. ואם נסתיר מהם את מה שהושקע כבר? {.is-info} -> ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר? -{.is-info} +!!! info "" + ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר? 10 נבדקים השיבו שכן, ו50 נבדקים השיבו שלא; למרות שמדובר באותם הנתונים, ההטייה נעלמה, וההחלטה רציונלית. diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md index d7989ea9..7ed8499b 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf) [Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי. @@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z ![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](/פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg) -##פונקציית הערך הסובייקטיבי +## פונקציית הערך הסובייקטיבי - (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין - @@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית. -##אפקט המסגור +## אפקט המסגור זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות). @@ -100,7 +100,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י מערכת 1 האינטואיטיבית. -##פונקציית המשקל +## פונקציית המשקל ![weight.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/weight.png) @@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z π (p) + π (1-p) <1 -###אפקט הודאות +### אפקט הודאות לנבדקים יש שתי אפשרויות: diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/index.md b/פסיכולוגיה/מבוא/index.md index 3798d49b..3c6f8a57 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/index.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/index.md @@ -8,20 +8,20 @@ editor: markdown dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z --- -##[מבוא לפסיכולוגיה א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43765) -##[מבוא לפסיכולוגיה ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46758) +## [מבוא לפסיכולוגיה א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43765) +## [מבוא לפסיכולוגיה ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46758) -> [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&search_scope=MyInst_and_CI&tab=Everything&docid=alma9926423690104361) -{.info} +!!! info "" + [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&search_scope=MyInst_and_CI&tab=Everything&docid=alma9926423690104361) -##שיעור 3 - האבולוציה של המוח -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf) -{.is-info} +## שיעור 3 - האבולוציה של המוח +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf) -##שיעור 4 - פסיכופיזיקה -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx) -{.is-info} +## שיעור 4 - פסיכופיזיקה +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx) *פסיכופיזיקה* היא התגובה הפסיכולוגית לגירויים פיזיים. היא עוסקת ב3 בעיות: @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z - בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?) - בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?) -###בעיית הזיהוי +### בעיית הזיהוי **מדידת סף ההבדל** היא השיטה באמצעותה מודדים את הרף שבו מתחיל השינוי. זהו עיקרון חשוב - קרא במצגת כיצד עושים זאת, אבל בגדול: - עושים ממוצע של כל סף עליון וסף תחתון (נניח ויצא 125, והיחידה הבאה היא 128 - ב125 אין הבדל, וב128 כן - הסף העליון יהיה 126.5) @@ -42,22 +42,22 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z -###בעיית ההבחנה +### בעיית ההבחנה שאלת **סילום התחושה** - -####חוק וובר (זיהוי) +#### חוק וובר (זיהוי) החוקר ארנסט היינריך וובר (1795-1878) קבע את *חוק וובר* - סף ההבדל עולה ככל שהסטנדרט עולה. סף ההבדל הוא תמיד פרופורציה קבועה: -> `k=Δs/s` -{.success} +!!! success "" + `k=Δs/s` (K הוא קבוע וובר) -####חוק פכנר - סילום עקיף +#### חוק פכנר - סילום עקיף תלמידו של היירניך, גוסטב פכנר, הגה את הפתרון - ספירת מספר סיפי ההבדל מהסף המוחלט. זהו *חוק פכנר*. חוק פכנר מנסח קשר פונקציונלי בין עוצמת הגירוי (פיזיקלי) לעוצמת התחושה (פסיכולוגי) ומהווה הרחבה לוובר: @@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z הפונקציה המתקבלת היא דוחסת - ציר Y הוא עלייה אחידה ביחידות תחושה מול פער הולך וגדל בעוצמת הגירוי (ההתרחקות המצטברת מהסטנדרט). -####חוק סטיבנס - סילום ישיר +#### חוק סטיבנס - סילום ישיר מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...). > חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)` @@ -79,12 +79,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z יחודי לכל אופנות חושית. {.success} -> ר' דוגמא לשאלה במצגת התרגול (5) -{.is-info} +!!! info "" + ר' דוגמא לשאלה במצגת התרגול (5) -###פסיכולוגיה אבולוציונית -####הבסיס האבולוציוני לחמלה +### פסיכולוגיה אבולוציונית +#### הבסיס האבולוציוני לחמלה טענה משיחת TED על האבולוציה של החמלה (בתרגול) - לחמלה יש בסיס אבולוציוני, ולא רק בבני אדם. באופן טבעי, החמלה מתקיימת כלפי בני משפחה וחברים קרובים - אבל היא אינה כוללנית (אוניברסלית). הגנטיקה הזו עוזרת לנו להבין את *חוק הזהב* - מעשים טובים זוכים לגמול, ומעשים רעים זוכים לעונש. @@ -97,10 +97,10 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z כמו שנחשון אמר בשיעור, החמלה הקהילתית היא רשת ביטחון - במקום להנות מגמול נקודתי ונדיר (נגיד: צדתי אייל), אנחנו יכולים לזכות לתמיכה לאורך זמן (אחלוק את האייל שלי, ופעם הבאה שארעב הקהילה תאכיל אותי). -> השינוי הזה שרד מכיוון שהוא היווה יתרון **בהעמדת צאצאים פוריים** - עקרון מפתח באבולוציה. שים לב להבחנה הזו - לא הישרדות, אלא העמדת צאצאים! -{.is-warning} +!!! warning "" + השינוי הזה שרד מכיוון שהוא היווה יתרון **בהעמדת צאצאים פוריים** - עקרון מפתח באבולוציה. שים לב להבחנה הזו - לא הישרדות, אלא העמדת צאצאים! -####חמשת תנאי האבולוציה +#### חמשת תנאי האבולוציה - זיכרון דהיינו, הגנים - העברה בין דורית @@ -112,11 +112,11 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z - התפצלות סביבות שונות מובילות ללחצים אבולוצוניים שונים, שמייצרת תת מינים ולבסוף זנים שונים. -##שיעור 5 - חקר התפיסה -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf) -{.is-info} +## שיעור 5 - חקר התפיסה +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf) -###שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה +### שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה - אקולוגית - תפיסה ישירה בגירוי יש מידע מספיק. אין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. - קונסטרוקציוניסטית @@ -124,12 +124,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z - גישותו של דוד מאר - פיתוח של הקונסטרוקציוזניזם מדברת על שלוש רמות ניתוח - חישובית, אלגוריתמית ויישימית. -###תפיסת מיקום, עומק ומרחק +### תפיסת מיקום, עומק ומרחק במוח יש שני 'מסלולים' כלליים לתפיסה: - מסלול **היכן** \ **איך** (דורסאלי) - אחראי על חישבוים לשליטה מוטורית (היכן נמצא, כיצד משתמשים) - מסלול **מה** (ונטראלי) - תהליכי היכר העונים לשאלה מה אנו רואים? -####מסלול 'היכן' +#### מסלול 'היכן' התפיסה הזו מבוססת על רמזים - אם נסתכל על ראייה למשל, יש רמזים חד עיניים כמו - פרספקטיבה - שינוי מרקם @@ -139,12 +139,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z - היסט דו עיני - ההבדל בן זווית התמונות שמתקבלות מכל עין. ככל שמושא המבט קרוב יותר, הפער גדול יותר. (הדגמה: מחזיקים את האצבע 15 ס"מ מול הפנים, ציפורן הצידה, וכל פעם עוצמים עין. רואים איך כמות הציפורן הנראית משתנה?) - פער דו עיני - כאשר מושא העין נקלט מזווית שונה בכל עין, המוח משלב את התמונות לתמונה אחת. (הדגמה: מחזיקים את האצבע, ציפורן הצידה, מול הפנים, ומתמקדים פעם במשהו רחוק ופעם באצבע. מה שלא נתמקד בו נראה פעמיים, במטושטש) -####מסלול 'מה' +#### מסלול 'מה' הבסיס להיכר הוא תפיסת תכוניות - יסודות כמו קוים, זוויות, וההרכבים המורכבים שלהם בתלת מימד (geons). ניסויים מראים שנוירונים מסוימים רגישים לתכוניות מסוימות - כשמציגים להם קווים בזוויות מסוימות הם יורים, וכשמעט משנים את הזווית - האם כמעט ולא (הובל, ויזל - ר' מצגת). -> [ניסוי מטריד תבהלה עם חתול](https://youtu.be/Cw5PKV9Rj3o) -{.is-warning} +!!! warning "" + [ניסוי מטריד תבהלה עם חתול](https://youtu.be/Cw5PKV9Rj3o) המוח מזהה תכוניות כדוגמת קווים על ידי כך שגירוי ממספר רב של גלגיליונים בעין מגיע לתאים במוח, שמעבירים מסר רק כאשר רף מסוים של קלט מגיע מהגנגיליונים. במצגת יש סכמה ברורה. למשל, אם ישנם חמישה גנגיליונים בשורה, שהאור נופל עליהם בזווית של קו ישר, וכולם יורים לכיוון אותו תא במוח מסר - אותו התא יעביר הלאה מסר למוח ש'יחבר' את הגירויים לכדי קו ישר. ^?^ @@ -157,18 +157,18 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z חלק נוסף מהזיהוי הוא עיכוב (אינהיביציה) הדדית (Rich get richer effect) - ככל שתא גירוי יותר פעיל, הוא ידכא את תאי הגירוי האחרים יותר. אם בזיהוי האות P למשל מתממשים שתי התכוניות של האות (שהם שתיהן גם שתי תכוניות של R), התא שמזהה את P ידכא את תא R (שלא כל התכוניות שלו זוהו - רק 2 מתוך 3) וככה תתברר בוודאות גבוהה האות P (הסבר מופשוט מאוד מאוד). -##שיעור 6 -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx) -{.is-info} +## שיעור 6 +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx) -###תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד) +### תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד) ברגע ששכבת המילים מופעלת במודל הנ"ל, נשלחים גם מסרים מעכבים לשכבת האותיות. תהליכים כאלו מאפשרים לנו להסביר כיצד אנו אומדים מילים גם כאותיות חסרות\לא במקום. אחת ההשלכות היא שאנו נוטים לזהות אותיות בצורה טובה יותר כאשר הן בתוך מילים מאשר בנפרד. המוח מצליח להסיק בזכות המילה מידע על שכבת האותיות שמרכיבה את אותה המילה, בהתבסס על דפוסים קודמים (*אפקט קדימות המילה*). המוח מודע למכלול לפני שהוא מודע לפרטים (ר': עיוורון לשינוי). -> בתמצית: תהליכי Top Down הם תהליכים המשלימים מידע חסר מהקשר\סיטואציה -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית: תהליכי Top Down הם תהליכים המשלימים מידע חסר מהקשר\סיטואציה -####סוגי גירויים +#### סוגי גירויים - דיסטאלי - מה שיש מולי - פרוקסימלי - ההיטל של העולם החיצוני על איבר החוש (לחץ למגע, אור לראייה, וכו'). @@ -182,14 +182,14 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z גירויים פרוקסימליים שונים יכולים להוביל לגירוי נתפס שונה - גם אם מסתכלים על מושא בעולם מזוויות שונות, אנו ממשיכים לתפוס שמדובר באותו האובייקט, ולהיפך - גירוי פרוקסמלי זהה יכול להוביל, באמצעות גירוי דיסטאלי שונה, לגירוי נתפס שונה ^שקופית^ ^חישוק^. -####קביעות תפיסתית +#### קביעות תפיסתית קביעות תפיסתית היא התופעה שבה הגירוי הפרוקסימלי שלנו שונה, אך הגירוי הנתפס נותר זהה. הקביעות התפיסתית מאפשרת עיבוד יעיל של הגירויים בעולם, מבלי ליפול לאשליות תפיסתיות. ישנה קביעות *צבע* קביעות *גודל* - (גודל פרוקסימלי \* מרחק נתפס בעזרת רמזי מרחק) - *חוק אמרט* -###למידה קלאסית (רגשית) +### למידה קלאסית (רגשית) תופעת הלמידה הקלאסית התגלתה ע"י הפיסיולוג איוון פבלוב (כן, פבלוב הזה) ופורסמה לראשונה ב1913. הניסוי עסק בהתניה במהלכה נוצר קישור בין גירוים, המתבטא בתגובה אליהם. @@ -201,29 +201,29 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z בתחילת ההתנייה מתבצעת **רכישה** - ההתנייה נוצרת, תחילה במהרה ובהמשך בקצב איטי בהרבה. אחרי כמה זמן של הצגת הגירוי ללא מושא ההתנייה, מתרחשת **הכחדה** - הגירוי מעורר תגובה הולכת ונחלשת עד שאינו מעורר דבר. אחרי זמן מה ללא הגירוי, מתרחשת **החלמה ספונטנית** - הגירוי שוב מעורר תגובה חזקה יותר לאחר ההכחדה (אך לא חזקה כמו בשיא הרכישה). אחרי הפסקה נוספת אף עלולה להתרחש החלמה ספונטנית נוספת וכן הלאה. -####ההבחנה בין התגובה הבלתי מותנית לתגובה המותנית +#### ההבחנה בין התגובה הבלתי מותנית לתגובה המותנית בניסוי הכלבים של פבלוב למשל, התגובה המותנית והבלתי מותנית זהות (ריור הכלבים). אז מה ההבדל? לעיתים התגובה שונה ואף הפוכה. למשל, סבילות לסם גורמת לתגובת פיצוי - אם אתה שותה הרבה קפה, הדופק מאט לקראת העלייה הצפויה מהקפאין. ההתנייה גורמת להאטת הדופק, שלא תתרחש בתגובה הבלתי מותנית. -####חיזוי +#### חיזוי בהמשך, החוקר רסקורלה הכביר וחזר על הניסוי של פבלוב עם קבוצה נוספת - כזו שמבטלת את החיזוי. הוא עשה זאת על ידי כך שהפעיל את הגירוי אך מנע את התגובה (אילו היה ניסוי זהה לפבלוב - צלצל בפעמון אך לא נתן בשר). המחקר הראה מתאם בין הניבוי הסטטיסטי לבין התגובה המותנית - ככל שהניבוי ירד, התגובה ירדה. רסקורלה ווגנר ניסחו תיאוריה לפי הבכל עד נלמדת פרופורציה קבועה של מה שנותר להלמד (עקומת למידה). -####הכללה +#### הכללה עוצמת התגובה המותנית מושפעת גם מהכללה - ככל שהגירוי דומה יותר לגירוי המותנה, כך תעלה עוצמת התגובה (דוגמא: בתקופות של אזעקות, גם רעש של אופנוע יעורר תחושה של אזעקה). -####הבחנה +#### הבחנה ^?^ -####הצללה (Shadowing) +#### הצללה (Shadowing) בניסוי של ג'ון גרסייה, הציגו בפני מכרסמים צליל ואור, ומגישים להם מים עם טעם. מיד עם שתיתת המים עוררו אצלם בחילה. לאחר מכן נבדק אם הם נמנעים מהאור ומהצליל, מהטעם או משניהם. בשלב נוסף הוצגו בפניהם מים עם טעם וללא טעם, ובשלב אחר מים רגילים עם אור וצליל. המכרסמים נמנעו רק מהמים עם הטעם ולא מהאור ומהצליל. לעומת המכרסמים, ציפורים הפגינו העדפה הפוכה - הן נמנעו מהאור ומהצליל ולא מהטעם. התוצאות מצביעות על נטיות מולדות כלשהן - אנחנו שמים לב יותר לגירויים מסוימים על פני אחרים. -###תרגול -####למה ללמוד? +### תרגול +#### למה ללמוד? הלמידה מאפשרת לנו **לנבא** את שעתיד לבוא ולהתאים את התנהגותינו בהתאם. הלמידה היא קישור (אסוציאציה) בין מאורע לתוצאות. @@ -240,43 +240,43 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z התגובה המותנית יכולה להיות גם הפוכה - למשל, עם הרחת קפה לחץ הדם ירד בציפייה לעלייה הצפויה בלחץ הדם עם שתיית הקפה. -##שיעור 7 - למידה אופרנטית -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx) -{.is-info} +## שיעור 7 - למידה אופרנטית +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx) הלמידה האופרנטית היא הקשר בין ההתנהגות האופרנטית (ההתנהגות שהאורגניזם יוזם) לתוצאות. -###חוק התוצאה של תורנדייק +### חוק התוצאה של תורנדייק למידה אופרנטית היא האופן שבו לומדים יצורים חיים על השלכות ההתנהגות שלהם בעולם. החוקר שניסח את החוק החשוב ביותר בנושא הוא תורנדייק, שביצע ניסוי שבו הכניס לכלוב חתול מעט רעב, שפעולה אקראית שלו תפתח את הכלוב ותעניק לו אוכל. חוק התוצאה של תורנדייק הוא הסתברותי - מה ההסתברות שנבחר בהתנהגות שהיטיבה עמנו בעבר לאחר X ניסיונות. חוק זה מסית את הפוקוס מהמניעים של פעולה לתוצאות (דוגמת המרפאה). חוק התוצאה מקביל לאבולוציה - תהא השונות אשר תהא, מבחן התוצאה הוא זה שקובע מי שורד, בין שזה יצור חי או התנהגות. -####תיבת סקינר +#### תיבת סקינר תהליך הניסוי של תורנדייק היה איטי מאוד, ומי ששיפר אותו הוא סקינר - שהגה את תיבת סקינר. בביצוע פעולה רצויה (לחיצת כפתור, דוושה וכדומה), בעל חיים בתיבה יקבל תגמול זעיר (דוגמת מעט מזון), ששחרורו מדוד על ידי מונה. התיבה מאפשרת מחקר זריז בהרבה בכך שלא דורשת תשומת לב של חוקר. -> חשוב לשים לב: למידה אופרנטית מגבירה תדירות של התנהגות קיימת - לא מייצרת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם (זה *עיצוב התנהגות*). -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב לשים לב: למידה אופרנטית מגבירה תדירות של התנהגות קיימת - לא מייצרת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם (זה *עיצוב התנהגות*). -###סוגי תגמולים +### סוגי תגמולים - חיזוק - אירוע שמעלה הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת - עונש - אירוע שמפחית הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת. - חיובי - נותנים משהו (האירוע מופיע) - שלילי - מפחיתים משהו (האירוע מופסק) -####חיזוק עדיף על עונש +#### חיזוק עדיף על עונש כדאי לשים לב שהחיזוק עדיף על עונש - אנחנו מעלים הסתברות (מסך כל ההתנהגויות - 100%) של התנהגות טובה ידועה מראש, בעוד שעונש עלול להחליף התנהגות בלתי רצויה אחת באחרת - אנחנו לא יודעים מה אנחנו מחזקים, רק מה אנחנו מדכאים. -###עקרון פרמק +### עקרון פרמק דיויד פרמק טען שההגדרה של חיזוק היא מעגלית. התנהגות התגברה מכיוון שנתנו לה משהו שהגביר אותה - חסר ערך. העקרון הוא להפריד את מונח החיזוק מהתוצאה. למשל, בניסויי סקינר, החיזוק הוא בדמות האכילה - לא במזון. בכל צמד התנהגויות, השכיחה יחסית מהווה חיזוק עבור הנדירה יחסית (האכילה מחזקת לחיצה על דוושה). המעגליות נפתרת אם יודעים מראש מהו חיזוק. הניסוי התומך של פרמק התרחש בצורה כזו: בדקו ילדים שאוהבים מאוד לשחק, וילדים שאוהבים מאוד לאכול. בקרב קבוצה אחת, התנהגות אחת שכיחה ואחרת נדירה, ולהיפך. לקבוצת הילדים שאוהבים לאכול, פרמק נתן לשחק בכל פעם שאכלו. לקבוצת הילדים שאוהבים לשחק, מנע מהם לשחק כשהם לא אכלו - ואכן נצפתה עלייה בהתנהגות הנדירה אצל שתי קבוצות הילדים. -###סוגי חיזוקים -####חיזוק חלקי +### סוגי חיזוקים +#### חיזוק חלקי - F - על בסיס קבוע (fixed) - V - על בסיס ערך ממוצע (varied) --- @@ -290,14 +290,14 @@ FI2min - רווח של שתי דקות בין חיזוק לחיזוק VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים {.is-info} -#####תוצאות +##### תוצאות למידה מסוג VR מדגימה את הלמידה המהירה ביותר, ויותר חשוב - למידות קבועות (F) מדגימות הכחדה מהירה מאוד (הן בCRF והן בPRF). ברגע שהחיזוק הוא מלא, הלמידה נעלמת במהירות. (דוגמא: מערכות יחסים גרועות). -###למידת בריחה ולמידת הימנעות +### למידת בריחה ולמידת הימנעות מציבים חיה בכלוב שמחציתו מחושמל קלות ומחציתו לא. עם הזמן, החיה בורחת מהחצי המחושמל - זו למידת בריחה. לעומת זאת, אם מציבים אזהרה לפני (למשל - אור מהבהב), החיה תברח ברגע שמופיע האור גם הרבה אחרי שחטפה את השוק האחרון. למידה זו מתקיימת ללא חיזוק - ככל שהזמן עובר החיה נמנעת מהר יותר, למרות שלא חטפה שוק. -###למידת חוסר אונים +### למידת חוסר אונים בלמידה זו, נלמד הסיכוי לשליטה - לא רק מה עושים, אלא האם יש שליטה בכלל במצב. את הלמידה הזו הגה מרטין זליגמן, שביסס אותה בניסוי כזה: שלושה כלבים מוכנסים לכלובים. @@ -307,67 +307,67 @@ VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים מעבירים אותם ללמידת בריחה. הן הכלב שלא קיבל שוק והכלב ששלט בהם מדגימים למידת בריחה. הכלב שלא שלט על השוקים אינם עושים דבר - וזו למידת חוסר אונים. -##שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf) -{.is-info} +## שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf) עד שנות החמישים של המאה ה20, כמעט ולא נחקר הקשב (attention) האנושי - אך לאחר תקופה זו עם התחפתחות שיטות המחקר החל מחקר אינטנסיבי. אחד מהנושאים שנחקרו הוא הקשב הבררני (סלקטיבי) - מתוך הכמות העצומה של המידע החושי שמגיע אלינו בכל רגע נתון (לחץ הנעליים על הרגליים, משב האוויר על העור, דברים שמתרוצצים בראייה...) אנו שמים את תשומת הלב שלנו על חתך מצומצם מאוד. חוקרים רבים ניסו לעמוד על טיבו של הקשב הבררני באמצעות ניסויים הבודקים מספר תופעות. -###מודל הפילטר הקשבי +### מודל הפילטר הקשבי נבדקים לובשים אוזניות, שמשני צדדיהן משמיעות פלט אחר לכל אוזן. הנסיין מבקש מהם במפורש להקשיב לאחת האוזניים, ולאחר מכן שואל אותם מה הבינו מהפלט באוזן השנייה. בעוד שנבדקים מסוגלים לעמוד על מאפיינים בולטים במיוחד - דוגמת אם הקול הוא גברי או נשי, בעל מבטא חריג וכדומה - הם אינם מסוגלים לעמוד על מלוא המשמעות כמו הפלט מהאוזן בה מיקדו את תשומת ליבם. ניסוי זה הוביל את החוקר ברודבנט לפתח את **מודל הפילטר הקשבי** (ברודבנט, 1958) - לפיו המוח מעביר את כלל הגירוים דרך מסנן שדרכו עובר רק המידע שאנו שמים לו תשומת לב באופן פעיל. -###ברירה קשבית מאוחרת +### ברירה קשבית מאוחרת שנתיים אחר כך שוכלל המודל (גריי & וודנברן, 1960) בניסוי אחר, בו הנבדקים הצליחו לאחות מסרים מקבילים משניי האוזניים כשנתבקשו לחזור על תוכן המידע שהושמע להם - מה שסותר את מודל הפילטר הקשבי הטוען שהמידע החושי מעובד ברמה ראשונית ואז מסונן. אן טריזמן פיתחה את **מודל ההפחתה**, לפיו כלל המידע החושי מעובד, וחלקו מצומצם - ולא מסונן. במקרה זה, לנבדק נותרת הבנה אודות המשמעות מהפלט שאינו הקשיב לו - אך הבנה זו חלשה יותר. מודל זה מחוזק בעדויות שונות לברירה קשבית מאוחרת (ר' דוגמא במצגת) - אם נתבקש להקריא מילים המתארות צבעים שונים, כשאלו צבועות בגופן הסותר את משמעות הצבע (למשל: המילה *אדום* כתובה בכחול), זמן הקריאה שלנו יתארך משמעותית - מה שמעיד שגם המידע שאנו נדרשים להתעלם ממנו (קרי: משמעות המילה) מעובד במוח. -###קשב גלוי וקשב סמוי +### קשב גלוי וקשב סמוי בעולם הקשב החזותי מעידות על כך תופעות הקשב הגלוי והסמוי. הקשב הגלוי מתבטא, למשל, בדפוס תנועת עיניהם של נבדקים הנדרשים להעריך מאפיינים דוגמת מצב כלכלי, גילאים, ומיקום חפצים בתמונה של אנשים בסלון (א' ירבוס).אחד מניסוויו של מייקל פוזנר עסק בנושא הקשב הסמוי. -##שיעור 9 - זיכרון -###מהו זיכרון? +## שיעור 9 - זיכרון +### מהו זיכרון? ***זיכרון*** הוא התהליך קידוד, אחסון ושליפת המידע של המוח. - **קידוד** הוא המרת מידע גירויי לצורה שהזיכרון שלנו יכול להשתמש בה. - **אחסון** הוא תהליך שמירת המידע הזה במוח שלנו לשימושים עתידיים. - **שליפה** היא איתור המידע הזה באופן פעיל ושימוש בו. -> חשוב להפריד בין זיכרון במובנו ה*מטאפורי* (המורכב מכל המערכות ותתי המערכות השונות) למובנו המשמעית (התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כחלק מתהליך הלמידה). -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להפריד בין זיכרון במובנו ה*מטאפורי* (המורכב מכל המערכות ותתי המערכות השונות) למובנו המשמעית (התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כחלק מתהליך הלמידה). -###סוגי זיכרון +### סוגי זיכרון הזיכרון נחלק לכמה סוגים - *הזיכרון החושי* ששומר את ההיבטים הפיזיים של גירויים לטווח של שנייה או פחות (הד של צליל שזה עתה שמענו, תמונה של מה שאנו רואים), *זיכרון לטווח קצר* שמסוגל להכיל כמות מידע מצומצמת גירוי שזה עתה נקלט (כמו שינון כמה מספרים בודדים), *זיכרון עבודה* שמסוגל לעבד מידע לטווח קצר, ו*זיכרון לטווח ארוך*. יש מדענים הסוברים שהזיכרון לטווח הקצר ולטווח הארוך אינם באמת נפרדים - סריקות MRI מראות שהם מפעילים חלקים דומים במוח. חלקם אף סבורים שמדובר בשלבים שונים של אותו התהליך. -####זיכרון חושי +#### זיכרון חושי הזיכרון החושי מסוגל להחזיק מידע מספיק זמן רק כדי להעביר אותו לזיכרון לטווח הקצר. מושאי המחקר העיקריים של זיכרון זה הם זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי. -#####זיכרון חזותי +##### זיכרון חזותי הניסוי של ספרלינג (1960), למשל, הציג בפני הנבדקים ריבוע המכיל תשע אותיות לפרק זמן קצר מאוד (50 מילישניות). ככל שההשהייה בין התצוגה לשליפה של הנבדקים גדלה, הם הצליחו לזכור פחות מן האותיות - בזמנים קצרים הם אף ידעו להבדיל בין השורות והטורים של האותיות, אך לאחר השהייה קצרה זכרו חצי או פחות מן האותיות. -#####זיכרון שמיעתי +##### זיכרון שמיעתי הזיכרון השמיעתי חיוני להבנה של מילים. המילים מורכבות מצלילים בודדים, שלבדם הם לעיתים תכופות חסרי ערך. רק לאחר ששמענו את כל הצלילים, אנחנו מסוגלים להרכיב אותם למילה - אך כדי לעשות זאת עלינו לזכור את הצליל הראשון של המילה עד לרגע ששמענו את הצליל האחרון. הזיכרון הזה הוא הזיכרון השמיעתי, שככל הנראה מסוגל לשמור מידע לטווח של ארבע שניות בערך (דרווין, 1972). -####זיכרון לטווח קצר +#### זיכרון לטווח קצר בניגוד לסברה הרווחת, מידע לא מגיע לזיכרון לטווח הקצר מבחוץ ונשאב לזיכרון לטווח הארוך - התהליך ההפוך הוא זה שקורה בתדירות גבוהה יותר. אם נשאלת למשל כמה זה 7 כפול 9, הגירוי החזותי (הצורה של המספרים, הצליל של השאלה) מגיע מהזיכרון החושי, אבל *מה זה 7*, ו*מה זה 9*, ואיך מכפילים ביניהם - מגיע מהטווח הארוך. מסיבה זו יש חוקרים הסבורים שהזיכרון לטווחים הארוכים והקצרים הוא מצבור גמיש אחד. -####זיכרון עבודה +#### זיכרון עבודה משום שהזיכרון לטווח הקצר נעזר תכופות במידע מהטווח הארוך, יש המעדיפים לכנותו זיכרון עבודה - והוא מאופיין לא רק בשליפה של המידע, בין שמגירוי חושי ובין שמזיכרון קודם, אלא עיבוד שלו. בדוגמה של הכפל, זיכרון העבודה לא רק זוכר את התרגיל, אלא מסוגל לעבוד את המידע שבו ולתת תוצאה. בתמצית, זיכרון העבודה מאפשר **לזכור את מה שחווינו הרגע ולחשוב עליו במונחים של מה שאנו כבר יודעים**. (Baddeley, 1986; Logie, 1996) מחקרים שונים מצביעים על קיבולתו המוגבלת של זיכרון זה במגוון רחב של משימות הדורשות זיכרון ועיבוד של שני דברים שונים (Baddeley & Hitch, 1974, Daneman & Carpenter, 1980). -#####רכיבי זיכרון העבודה +##### רכיבי זיכרון העבודה החוקרים הבריטיים אלן בדליי וגרהאם היטץ' פיתחו את מודל זיכרון העבודה, שמורכב מכמה רכיבים: -######המסלול השמיעתי +###### המסלול השמיעתי -######המסלול החזותי +###### המסלול החזותי -######הזיכרון המנהלתי +###### הזיכרון המנהלתי -###אפקט הקדימות והראשונית (Recency & Primacy) +### אפקט הקדימות והראשונית (Recency & Primacy) -###קיבולת זיכרון העבודה +### קיבולת זיכרון העבודה diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית.md b/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית.md index f583a79e..22e324d7 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z --- -> ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה) -{.success} +!!! success "" + ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה) -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx) -##מהי נורמליות? +## מהי נורמליות? לפי פרויד, הנורמליות היא ה***אהבה והעבודה*** - היכולת לנהל מערכות יחסים משמעותיות ולהיות פעיל. בהמשך התפתחו מאפיינים נוספים: @@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z - ויסות עצמי - היכולת להרגיש, אך לא במידה שמשבשת מערכות יחסים, וכזו נשלטת (היכולת להירגע מזעם, למשל) - הערכה וקבלה עצמית - המחשבה על עצמך כחבר קרוב ואהוב, למרות החסרונות -##מהי אבנורמליות? +## מהי אבנורמליות? נוהגים לדבר על ארבע הD: - חריגה - Deviance - Distress - מצוקה @@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z יש המוסיפים קריטריונים כמו הפרה של כללים מוסריים, והיעדר שליטה עצמית. -###האם אבנורמליות היא מחלה? +### האם אבנורמליות היא מחלה? > There is a crack in everything; that's how the light gets in Leonard Cohen @@ -48,7 +48,7 @@ Leonard Cohen [^5]: "אתם באחד הגילאים הכי סובלים" (נחשון) -###האם ניתן לאבחן אבנורמליות? +### האם ניתן לאבחן אבנורמליות? זה מה שבדק המחקר של דוויד רוזנהן (1973). רוזנהן ערך שני ניסויים: באחד שלח מתחזים לבית החולים, וכולם אובחנו כחולים, ובשני התריע על מתחזים אך לא שלח אותם - ובשני המקרים, אובחנו רבים כלוקים בהפרעות פסיכיאטריות (8\8, 40\193). @@ -61,12 +61,12 @@ Leonard Cohen [^6]: אך ישנם גם מצבים כמו PTSD, שם הטראומה היא גורם מחולל, או האנטינגטון - שם המחולל הוא פגם גנטי. [^7]: ישנם גורמים פוליטיים מובהקים לאבחנה: אבחנה היא תנאי לכספי ביטוח, או תוצר של גורמים חברתיים (הומוסקסואליות הייתה בעבר בDSM, וPTSD נכנס בעקבות מלחמת וייאטנאם). יתרה מכך, רבים ממחברי הDSM (~70%) הצהירו בעבר על ניגוד עניינים בעקבות עבודה עם חברות תרופות. -####ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD +#### ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD שני המערכות האלו סופגות ביקורת קשה מרבים בעולם הפסיכולוגיה. אגודת הפסיכולוגים הבריטית, למשל, מאשימה שתגובות נורמליות רבות תויגו כעניינים רפואיים, אשר הטיפול בהם עושה נזק אדיר. עוד נטען כי אחוז האנשים אשר יאובחנו בחייהם כלוקים בהפרעה כזו או אחרת הוא עצום, וכי האבחונים נתונים ןהשפעות תרבותיות, ערכיות וסובייקטיביות. הרבה מה'פתולוגיות' מקורן בעוני, אבטלה, או טראומה. יש אפילו הטוענים כי עצם שיום הקשיים האלו כהפרעות ומחלות לא מסייע בדבר, אלא רק עושה נגד נוסף. -####חלופות לDSM\ICD +#### חלופות לDSM\ICD שני הכלים האלו עברו הרבה 'טלאים' לאורך שנים, ולכן גורמים אחרים ניסו לפתח כלים אחרים מאפס. - RDoC - יוזמה של הNIMH. שם דגש על קישור לרמות הקוגנטיביות-מוחיות-גנטיות. @@ -74,14 +74,14 @@ Leonard Cohen גורמים רבים בארצות הברית ומחוצה לה אפילו מסרבים לממן מחקרים המבוססים על הDSM והICD לטובת הכלים האלה. -##סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות +## סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות הפסיכולוגיה האבנורמלית היא הענף העוסק בחקר ובטיפול בהפרעות נפשיות - תסמין(ים) המאובחן בהפרעה משמעותית בקוגניציה, יציבות רגשית ובהתנהגות, המשקפת פעילות בלתי תקינה ברבדים הפסיכולוגיים, ביולוגיים או התפתחותיים המרכיבים את התפקוד הנפשי של פרט מסוים. הפרעה נפשית מאופיינת במידה רבה בחומרה שלה - תחושה של 'באסה' היא דבר טבעי, אבל בעוצמה גבוהה ומשך זמן ארוך יותר היא מסווגת כדיכאון. -##הפרעות נפשיות מרכזיות +## הפרעות נפשיות מרכזיות -###הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) +### הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) ההפרעה הדו קוטבית מאופיינת בהתקפים של מאניה[^1] והתקפים אחרים של דיכאון. המאניה היא הרכיב המבדיל לעומת דיכאון - די בהתקף אחד בכדי לאבחן בהפרעה דו קוטבית. מיעוט החולים אף יחוו מאניה ללא הדיכאון. התקפי מניה נמשכים בערך שבוע ברוב המקרים. הסובלים מהפרעה זו מאובחנים בטווח קיצוני מאוד של מצבי רוח, ושינויים תכופים. @@ -93,7 +93,7 @@ Leonard Cohen [^1]: *מאניה* היא לא מצב רוח מרומם כמו בדעה הרווחת, אלא מצב רוח רע, עצבני ואימפולסיבי -####מה מאפיין התקף מאני? +#### מה מאפיין התקף מאני? ההתקף המאני מאופיין בלפחות שלושה מהסימפטומים הבאים, הנוכחים בעוצמה רבה, ושונים מהתנהגות נורמטיבית: - הערכה עצמית מנופחת - מעבר לדימוי עצמי חיובי, מנותקת מהמציאות (למשל: אני אהיה מחר נשיא ארה"ב, ארוויח מיליונים בבורסה וכו') - צורך מופחת בשינה @@ -105,7 +105,7 @@ Leonard Cohen - חוסר שקט - מעורבות יתר פזיזה בהתנהגויות מענגות ומסוכנות בפוטנציה -####קריטריונים לאבחון: +#### קריטריונים לאבחון: - שינויים קיצוניים במצבי רוח, פעילות ואנרגיה שנמשכים לפחות כמה ימים[^2]. - לפחות שלושה מהסימפטומים הנ"ל - ההפרעה פוגעת בתחומי החיים המרכזיים (בזבוז כספי מופרז, הרס מערכות יחסים, שיקול דעת לקוי), צורך באשפוז למניעת פגיעה עצמית\באחרים @@ -119,7 +119,7 @@ Leonard Cohen [^3]: ההפרעה מקושרת לאמנים מפורסמים רבים - ואן-גוך, למשל, סבל ככל הנראה מהפרעה דו קוטבית. -###הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder) +### הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder) הפרעת אישיות שונות בהכרח מהפרעות אחרות. בפרט, הפרעות אישיות הן חלק מהותי באופי של החולה - מצב מתמשך וקבוע, אפילו בתדירות של כל כמה שעות (לעומת כל כמה ימים\שבועות של התקפים מאניים). הפרעת אישיות גבולית[^4] נפוצה באחוז-שני אחוזים מהאוכלוסייה, ונפוצה יותר בקרב נשים. היא מאופיינת במצבי רוח קיצוניים, הפכפכים ודיכוטומיים - אותו אדם יכול לאהוב מאוד את האנשים הקרובים לו ולהעריך אותם בצורה מופרזת, וברגע להתהפך ולתעב אותם. מכיוון שהחולים תופסים את ההפרעה כחלק מעצמם, הם לעיתים נמנעים מטיפול (זה מי שאני, ואין במה לטפל). @@ -129,7 +129,7 @@ Leonard Cohen [^4]: ההפרעה 'גבולית' רק בשם - מדובר בהפרעה קשה ומובהקת. -####אבחנת הפרעת אישיות גבולית +#### אבחנת הפרעת אישיות גבולית דפוס נרחב של אימפולסיביות וחוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בערך העצמי ובמצבי הרוח, המתבטא החל מהבגרות המוקדמת ומתקיים לאורך החיים. ההפרעה מאופיינת ב: @@ -144,9 +144,9 @@ Leonard Cohen - אימפולסיביות המתבטאת לפחות בשני תחומים מרכזיים (כספים, מיניות, סמים, נהיגה לא אחראית, התקפי אכילה) - חשיבה פרנואידית או תסמיני ניתוק עצמי (דיסוציאציה) חמורים הקשורים למתח -###הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD +### הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD -####קריטריונים לאבחון +#### קריטריונים לאבחון - נוכחות של אחד מהשניים: @@ -165,7 +165,7 @@ Leonard Cohen [^8]: מי שניסה אי פעם מדיטציה ישים לב שהמוח שלנו פולט כל הזמן מחשבות דביליות - זה לא דבר חריג או פסול, ולא צריך להתייחס אליהן יותר מדי ברצונית. [^9]: אצל ילדים, למשל (ולעיתים נדירות מאוד, אצל מבוגרים), חיידק הגרון סטרפטוקוק עלול לגרום לOCD. מחקרים עכשווים בודקים את האפשרות של OCD כמצב אוטו-אימוני. -###סכיזופרניה +### סכיזופרניה סכיזופרניה מחולקת לתסמינים חיוביים (תופסת להתנהגות קיימת) ושליליים (גריעה של התנהגויות מסוימות). תסמינים חיוביים כמו: @@ -185,7 +185,7 @@ Leonard Cohen [^10]: שימוש יומיומי לפחות. זהו ממצא חזק שעלה בכמה מטא-אנליזות, ונובע ככל הנראה מהאינטרקציה עם הרכיב הגנטי. -####קריטריוניים לאבחון +#### קריטריוניים לאבחון - תסמיני הפרעה לאורך שישה חודשים לחות - שלב פעיל הנמשך לפחות חודש ברציפות הכולל לפחות אחד מהשלושה הראשונים: - - אשליות @@ -198,8 +198,8 @@ Leonard Cohen - שלילת השפעות פיזיולוגיות דוגמת סמים אן חומרים דומים - שלילת אבחנה מוקדמת של מצבים דוגמת אוטיזם -###דיכאון (מג'ורי) -####קריטריונים לאבחון +### דיכאון (מג'ורי) +#### קריטריונים לאבחון חמישה או יותר מהקריטריונים הבאים, במשך חמישה שבועות או יותר ובשינוי מהמצב הקודם: - מצב רוח דיכאוני (רוב היום, כמעט כל יום) - אובדן הנאה[^11] @@ -212,10 +212,10 @@ Leonard Cohen - מחשבות הולכות וחוזרות על המוות[^12] (לא רק פחד ממוות) - שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית או דו קוטבית -####כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון +#### כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון -> ***לא*** תחליף לטיפול! -{.is-danger} +!!! danger "" + ***לא*** תחליף לטיפול! - תמיכה חברתית. זהו הרכיב הכי חשוב![^14] - נקיטה בפעילויות שגרמו בעבר להנאה (תחביבים, עיסוקים), ולא להפסיק למרות אובדן ההנאה[^13]. @@ -228,7 +228,7 @@ Leonard Cohen [^13]: זהו אמצעי טיפולי של ממש - Behavioural activation [^14]: מערכות יחסים בכלל הן רכיב חשוב באושר, בהינתן שיודעים לבטא את הצרכים בהן - ואז הן מזינות. אם לא יודעים לבטא את הצרכים, הם נהפכות למזיקות - ולאחד הגורמים הכי מאמללים שיש. -###הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) +### הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) פוסט טראומה היא מערך של סימפומים, והיא מההפרעות הבודדות על הDSM שנובעת ממחולל אטיולוגי - אינטרקציה עם אירועים טראומטים, כמו: - חוויה או עדות ישירה של עדות טראומטי - עדות עקיפה לאירוע טראומטי @@ -240,7 +240,7 @@ Leonard Cohen בחודש הראשון לאחר חווית האירוע, התסמינים האלו יסווגו כASD (Acute Stress Disorder), ואם התסמינים ממשיכים ההפרעה תסווג כPTSD. -####קריטריונים לאבחון +#### קריטריונים לאבחון רבים מהסימפטומים דומים מאוד לדיכאון - האחבנה חשובה מאוד. @@ -253,18 +253,18 @@ Leonard Cohen חשוב להבחין גם במצב של קו-מורבידיות - קיומה של יותר מהפרעה אחת (דיכאון ופוסט טראומה, למשל, מופיעים יחד בשכיחות גבוהה). -#####חודרנות +##### חודרנות חוויה מחדש של תכנים הקשורים לאירוע (לפחות אחד) - זיכרונות חוזרים, לא רצוניים של האירוע - סיוטי לילה - תגובות דיסוציאטיביות, החל מניתוק קצר ועד לאובדן מלא של מודעות - מצוקה פסיכולוגית משמעותית או ממושכת בעקבות חשופה לגירויים הקשורים לאירוע (גירויים קטנים מספיקים) - תגובה פיזיולוגית ברורה בעקבות חשיפה לגירויים קשורים (למשל: תחושה של חום\קור כפי שהיה באירוע) -#####הימנעות +##### הימנעות הימנעות עיקשת ומתמשכת מאירועים קשורים לאירוע (לפחות אחד) - - ניסיון להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות קשורות לאירוע - - נסיונות להימנע ממקומות או מאנשים המעוררים זכרונות של האירוע - **פגיע להכללה** -#####עוררות יתר +##### עוררות יתר לפחות שניים מ: - התנהגות תוקפנית או רגזנות - הרס עצמי\נטילת סיכונים מופרזת @@ -273,7 +273,7 @@ Leonard Cohen - קשיי ריכוז - קשיי שינה -#####שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה +##### שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה לפחות שניים מ: - חוסר יכלת להיזכר במאפיינים של האירוע (הדחקה של ממש) - אמונות וציפיות שליליות ומתמידות על אודות העצמי והעולם ('אם אעלה לאוטובוס, הוא יתפוצץ') @@ -283,7 +283,7 @@ Leonard Cohen - תחושת זרות או ניכור (התנהגות 'רובוטית') - משרעת מופחתת של רגשות, דלדול רגשי, חוסר יכול להרגיש רגשות חיוביים. -####גורמי סיכון +#### גורמי סיכון - עוצמה ומשך אירוע טראומטתי - עוצמת התחושה של סכנת מוות - היסטוריה של טרומה מוקדמת @@ -298,7 +298,7 @@ Leonard Cohen [^15]: זהו התסמין ההופכי לדיסוציאציה - היכולת לתאר את האירוע במילים מעידה על חיבור שמהווה גורם מכריע בהתמודדות עם אירוע טראומטי. -####דרכי טיפול +#### דרכי טיפול PTSD לא מגיבה היטב לטיפול תרופתי בלבד, ויש חשיבות רבה לטיפול מהיר ככל האפשר - פסיכותרפיה - ובייחוד טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) - שיטת EMDR - Eye Movement Desensitization and Reprocessing diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md b/פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md index c4b229be..63385f75 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md @@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf) -##מהי אינטיליגנציה? +## מהי אינטיליגנציה? הגדרתה של האינטיליגנציה, כפי שזו הוגדרה על ידי ארגון הפסיכולוגיה האמריקני, היא יכולת מנטלית רחבה שקשורה בין השאר בתיכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, הבנת רעיונות מורכבים, למידה מהירה מניסיון ובכלל, יכולת לזהות עיקר מול תפל, ובעיקר - **יכולת להסתכל לשינויים תוך שימוש בחשיבה**. ההגדרה הזו שנויה במחלוקת לעיתים תכופות, מעולם הפסיכולוגיה ומחוצה לו. -##ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה +## ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה האינטיליגנציה התפתחה באופן בלתי תלוי בענפים שונים של האבולוציה - לרבות דולפינים ולוויתנים טורפים[^1], עורבים ותוכים, פרימאטים ורכיכות. האינטיליגנציה היא אסטרטגיה הישרדותית לכל דבר - ולכן מצויה בכמה ענפים אבולוציוניים. @@ -30,23 +30,23 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z [^1]: לדוגמא, מחקרים מראים כי לוויתנים טורפים ודולפינים צדים במתואם, בעלי תקשורת מתוחכמת (ואף ניבים שפתיים!) ואפילו תרבויות וטקסים בסיסיים. -##הבדלים באינטיליגנציה אנושית +## הבדלים באינטיליגנציה אנושית מחקרים מוקדמים בעולם האינטיליגנציה מתחלקים לשני מסורות - הראשונה של סר פרנסיס גאלטון, מדען אנגלי מאמצע המאה ה19. גאלטון הושפע מהאמפריציזם הבריטי הדגל ברעיון ה'טאבולה ראסה' - ששם את מרב המשקל האינטילגנטי על הסביבה. אלא שמרגע שממצאיו לא הצביעו על הבדל בין הגזעים, רעיון זה נזנח באקלים הפוליטי הגזעני של התקופה. אחריו הגיע הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, בראשית המאה ה20, שחקר את האינטיליגנציה לאורו של חוק חינוך החובה הצרפתי שעבר בתקופתו. בינה כתב מבחנים שידעו לנבא בצורה טובה מי הילדים שיצליחו בצורה הטובה יותר בבית ספר יסודי. -> ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת -{.is-info} +!!! info "" + ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת מדד מקובל לאמוד הבדלים בין אנשים שונים הוא המתאם בין ביצוע מבחנים שונים (למשל: אנשים המקבלים ציונים גבוהים במבחן א' מקבלים ציון נמוך יותר במבחן ב', וכדומה). האינטיליגנציה מנבאת דברים כמו הצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה, הצלחה כלכלית, מדדי בריאות שונים ותוחלת חיים, אך גם מדדים שליליים יותר - דוגמת מספר חברים נמוך יותר, הפרעות קשב וחרדה תכופות יותר, ועוד. -##סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה) +## סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה) מתאמים בין מבחני אינטיליגנציה הם *תמיד* חיוביים[^2] - מה שמעיד על כך שישנו קשר בין סוגי האינטיליגנציה השונים. תופעה זו מכונה ה*Positive Manifold* - אנשים שנוטים להצליח במבחן אחד נוטים, סטטיסטית, להצליח גם במבחן אחר. -###תיאוריית מבניות היסטוריות +### תיאוריית מבניות היסטוריות צ'ארלס ספירמן (כן, ספירמן הזה) הגה תיאוריה שמנסה להסביר את הקשר החיובי הזה - **התיאוריה של g** - הטוענת כי המתאם החיובי בין כל צמד מבחנים נובע מכך שכל המבחנים מבטאים יכולת אחרת - המכונה בפיו g[^3]. ספירמן הגה טכניקה מתמטית המחשבת את המתאם בין כל מבחן לg - המבטא במידה רבה את יעילותו של כל מבחן במדידת אינטיליגנציה. הרעיון של ספירמן מתבטא בפועל בשיטת מתן ציוני IQ, ובלמידת מכונה. @@ -61,7 +61,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו [^4]: תלמיד של ספירמן ומעריץ שלו, שהתיאוריה שלו - *Process Overlap Theory* - חולקת על זו של ספירמן לחלוטין, וסבורה כי יכולות שונות נחסמות במעין צוואר בקבוק ביכולות המנהלתיות שמונע ביטוי של כל היכולות האינטיליגנטיות. תיאוריה זו מסבירה היטב את תופעת ה*late bloomers* - אנשים שממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם בגילאים מאוחרים יותר. תיאוריה זו תופסת תאוצה בחמש-שש שנים האחרונות. -###תיאורייות מבניות עכשוויות +### תיאורייות מבניות עכשוויות מלבד הPOT שתופסת תאוצה, שתי התיאוריות העכשוויות[^5] המובילות הן אלו של קטל-הורן וקרול ותיאוריית השטחות של גוטמן. התיאוריה של קטל-הורן וקרול נסמכת על המבחן של וודקוק וג'ונסון - המשתמש על מקבצים של מבחנים הבוחנים יכולות קבוצתיות, והg מתבטא במתאם בין קבוצות אלו. @@ -73,18 +73,18 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו [^5]: סוף שנות ה90. [^6]: האינטיליגנציה הפלואידית היא ההתמודדות עם בעיה *חדשה*, בעוד שאינטיליגנציה קריסטלית מסתמכת על ניסיון קודם. -##בסיסים לאינטיליגנציה -###הבסיס הקוגניטיבי +## בסיסים לאינטיליגנציה +### הבסיס הקוגניטיבי מטא-אנליזות של מחקרים מזהים שני גורמים קוניטיביים לאינטיליגנצי, והם זמן התגובה[^7] והזיכרון עובד. מחקרי זמן תגובה מראים כי אנשים בעלי זמן תגובה נמוך יותר (ציונים נמוכים יותר) מושפעים יותר מתנאים קשים יותר במבחן (כשמתבקשים לבחור בין 2 צורות לעומת 6 צורות, זמן התגובה שלהם סובל יותר). מבחנים אלו בודקים את ההתמודדות עם מידע חדש - בבחירת 6 צורות הנבדקים מתבקשים לזכור 6 חוקים בזיכרון העובד, לעומת 2 במבחן הפשוט יותר - ומכאן ההבדלים ההולכים וגדלים לאור האינטיליגנציה. הפער קטן למדי בין 2 אלטרנטיבות, וגדל דרמטית ב6 אלטרנטיבות. תופעה זו מכונה **חוק היק היימן**. -> לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית. -{.is-warning} +!!! warning "" + לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית. מבחנים אחרים בודקים את עדכון הזיכרון העובד (מתאם 0.5-0.6 עם g). לעומתו, המתאם של האינטיליגנציה הרגשית עם g הוא 0.8-0.9. [^7]: הזמן שאנו חושבים *עד* שאנו מגיבים (Latency) - לא הפעולה המוטורית. -###הבסיס המוחי +### הבסיס המוחי ישנן שלול היפוטזיות עיקריות בנושא - היפוטזת **יעילות העצבית**, **מערכת הדרישות המרובות** ו**אינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי**. הראשונה טוענת שאינטיליגנציה קשורה ביעילות - אנשים אינטיליגנטיים יותר מתאמצים פחות בפתרון בעיות קשות, בזכות יעילות עצבית גבוהה יותר[^8]. @@ -93,10 +93,10 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו ולבסוף, גישת **האינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי** נותנת משקל לקישוריות על פני האיזורים, למרות שעוסקת באיזורים דומים למערכת הדרישות המרובות. היא טוענת כי לכל איזור תפקיד אחר לחלוטין, אך הקישור ביניהם הוא הגורם המכריע באינטיליגנציה[^9]. מחקרם של Barbey et al (2012) בדקה 182 נפגעי מוח[^10] (פצועי ויאטנאם) על ידי התאמת סריקה מוחית שלהם לתבנית וחישוב הווקסלים (Voxel - פיקסל תלת מימדי) הפגועים, וחישוב הקשר הסטטיסטי בין הפגיעה בכל ווקסל לאינטיליגנציה (לרבות תפקודים ניהוליים, אינטיליגנציה או שניהם). תוצאות מחקר זה שמות את רובו המוחץ של משקל הפגיעה האינטיליגנטית בהמיספרה שמאל. האיזורים המייצגים פגיעה בתפקודים ניהוליים וגם באינטיליגנציה הם בחומר הלבן המקשר בין האיזורים הפריאטליים לפרונטליים. -> נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*! -{.is-warning} +!!! warning "" + נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*! -###הבסיס הגנטי +### הבסיס הגנטי אמדנים עכשווים (המניחים אי תלות בין תורשה וסביבה) מעידים על כך ש50% מהשונות האינטיליגנטית בין אנשים היא תורשתית, ובערך 25% היא סביבתית[^11]. מכך עולה שהגנטיקה מכתיבה לנו 'חלון' מסוים של אינטיליגנציה, ובתוכו הסביבה משחקת תפקיד. ההנחה שבבסיסם של אומדנים אלו היא בעייתית, לאור כך שיתרון גנטי קל עלול להוביל לסביבות עם יתרון מובהק בפיתוח יכולות מסוימות (אם אתה שחקן כדורסל קצת יותר טוב מהממוצע, ייקחו אותך לשחק כדורסל - מה שייתן לך הזדמנות גדולה יותר). ההנחה הזו מניחה שהחשיפה לסביבות היא בלתי תלויה - ולפיכך בעייתית. קבוצה חביבה על החוקרים בתחום היא תאומים זהים שהופרדו בתחילת חייהם - משום שהגנטיקה שלהם זהה וסביבתם שונה (אך לא לחלוטין - המשפחות המאמצות ממעמד כלכלי בינוני ומעלה)[^12]. באופן מפתיע, נדמה שהשפעתה של התורשה גדלה עם הגיל: אנשים מבוגרים יותר מושפעים מהתורשה שלהם (80%, לעומת 40% מהצעירים) מאשר מהסביבה שלהם. ניתן לייחס תוצאות אלה למחלות עם בסיס גנטי, שמתפרצות בגילאים מאוחרים יותר. @@ -109,7 +109,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו אפקט פלין מצביע גם על השפעתה של הסביבה והאפיגנטיקה - הביטוי של הגנים המושפע מהסביבה. -##אינטיליגנציה רגשית +## אינטיליגנציה רגשית אינטיליגנציה רגשית נבדקת בשתי דרכים עיקריות - שאלון דיווח עצמי[^14], ומבחנים ביצועיים (MSEIT). מבחנים ביצועיים כוללים ארבעה מאפיינים - **זיהוי רגש**, **שימוש ברגש כדי לעודד חשיבה** (מה *כדאי* שתרגישו במצב נתון), **הבנת אמוציות** (מה אמור לעורר איזה רגש) ו**ניהול וויסות רגשות** (מהי האסטרטגיה הכי יעילה לווסת את הרגשות שלנו)[^15]. ציוני אינטיליגנציה רגשית נוטים לעלות עם הגיל, בדומה לאינטיליגנציה קריסטלית, וגבוהים יותר אצל נשים בסדר גודל של חצי סטיית תקן. diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md b/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md index 1b04c124..c05163e0 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md @@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.pdf) **אישיות** היא דפוס התנהגויות וחשיבה מסוים המתקיים לאורך זמן ובמצבים שונים, המבדיל אדם אחד ממשנהו. מטרת חוקרי האישיות היא לעמוד על הסיבות להבדלים האלו, באמצעות מבחני אישיות יעודיים. -##אישיות (ע"פ מקאדאמס) +## אישיות (ע"פ מקאדאמס) הדרך המסורתית ללמד אישיות היא התיאוריות דוגמת אלו לעיל, המתחרות ביניהן בעקבות הנחות היסוד שלהם - אופטימית או פאסימית, ולא סביב ערך האמת שלהן. חוקרי אישיות מןדרניים נוטים לסווג אישיות לפי מידות אופי, ולא לפי סוגי אישיות[^1] דוגמת (Tooby & Cosmides, 1990), שטענו שחילוף הגנים המאפיין רבייה אנושית הופך את האפשרות של גנים של ׳סוגי׳ אישיות שלמים ללא סבירה. @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z התיאוריות הקיימות משתבצות לרבדים אלה - לרוב 2 ו3. -###עיצוב אבולוציוני +### עיצוב אבולוציוני הייחוד של בני האדם נובע במספר תכונות, כפי שעמדו עליהן ג'ון טובי ולדה קוסמידס. - יכולת ללמוד - נטיות תחרותיות אך גם שיתופיות @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z [^2]: לא בהכרח כאלו שניצבת במרכזת דמות שמימית - גם אידאולוגיה, או מדע הן אמונות. -###הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות +### הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות חלק מההבדלים יוצרים יתרון עבור המין. ההבדלים מייעלים את חלוקת המשאבים - ההבדלים הפרטניים מקלים את התחרות על המשאבים, ומעניקה לקבוצה בשלמותה יותר יכולות, לפי ההבדלים בין הפרטים המרכיבים אותה. לכל אסטרטגיה הישרדותית יש מחיר, ויש יותר מאסטרטגיה מיטבית אחת: אומץ לב, למשל, מגביר את הסיכוי להזדווג אך מקטין את הסיכוי לשרוד - ולהיפך. ההבדלים מאפשרים לנקוט לכל אחד לנקוט באסטרטגיה אחרת, ובכך להקל על המשאבים ולשפר את סיכויי ההישרדות של המין בכלל. @@ -48,19 +48,19 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z ההבדלים גם מונעת חוסר איזון בברירה - תפוצה מוגזמת של מאפיין מסוים אינה מיטבית עבור הקבוצה. למשל, בעלי אדם עם נטייה לשקר מרוויחים, אך אילו רוב בני האדם היו משקרים - ההשלכות עבור הקבוצה היו הרסניות. -##תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות? +## תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות? נכון להיום, התיאוריות בנושא אישיות מנסות לגלות ולסווג את אותן מידות אופי, צעד הכרחי לפני שניתן יהיה להתבסס עליהן לחיזוי (Goldberg, 1993). ראשיתן של התיאוריות האלו היא במחקרו של אלפורט (Allport and Odbert, 1936), שסיווג מילים באנגלית לפי תכונות האישיות שהן מביעות, בניסיון לעמוד על כמות תכונות האישיות בדעה הרווחת. -###תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל +### תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל ריימונד קאטל (Cattell) התבסס על התיאורים של אלפורט ובנה מהם את שאלון ה16PF, שמנסה למדוד את עוצמתן של 16 מידות אופי, שמהן סבר קאטל שנבנית האישיות. קאטל צמצם את תכונות האופי ל16 באמצעות ניתוח גורמים (Factor Analysis), כפי שמקובל בענף חקר האינטיליגנציה. (למשל, כששואלים אנשים ביישנים אם הם הולכים למסיבות רבות ככל האפשר, סביר שיענו ׳לא׳ לעומת אנשים מוחצנים יותר שיענו ׳כן׳ - מהתשובות יוצרים מתאם וכך מזהים תכונות חדשות). ![cattell.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/cattell.jpg) ^דוגמא^ ^לפרופיל^ ^אישיותי^ ^ממבחן^ ^FP16^ -###תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק +### תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק לעומתו של קאטל, האנס אייסנק (Eysenck) סיווג את האישיות לשלושה גורמים דו קוטביים: מוחצנות (Extraversion), נוירוטיות ופסיכוטיות (Psychoticism). מול כל אחד מאלו ניצב קיצון אחר: מופנמות (Intravesion) לעומת מוחצנות, יציבות רגשית לעומת נוירוטיות ושליטה עצמית לעומת פסיכוטיות. @@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z ![eysenck.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/eysenck.jpg) ^המחשה^ ^-^ ^הקשר^ ^בין^ ^הדירוג^ ^של^ ^אייסנק^ ^לשפה^ ^היומיומית^ -###מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five* +### מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five* ניתוח ההבחנות בבסיס השפה (מתי תכונת אופי מקבלת מילה חדשה לתאר אותה) ע"י Tupes & Christal (1961) הוביל למודל תכונות האישיות המקובל כיום - מודל חמשת הגורמים (Five Factor Model - FFM), שנסמך על המחקרים של אלפורט ואייסנק. הFFM טוען שהאישיות מורכבת מחמשת המימדים העיקריים האלה: @@ -92,16 +92,16 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z [^1]: כאן שוב ניכרת המגמה בפסיכולוגיה המודרנית לעבור מסולמות דיכוטומיים לקנה-מידה (סקאלה). [^3]: בניגוד לתחושת הבטן, תכונה זו אינה שלילית לחלוטין - ישנם יתרונות רבים לנוירוטיות גבוהה (נעמיק בפסיכופתולוגיה). -##תורשתיות תכונות אישיות +## תורשתיות תכונות אישיות לכל חמשת הגדולים יש רכיב גנטי מובהק - 40-60%. התכונות האלו מופיעות באופן עקבי על פני תרבויות שונות ומקומות שונים, ואפילו עולות מתצפיות על קופי אדם (בונובו). -##תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות +## תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות לעומת זאת, תיאוריות רבות מדגישות את השפעתה של הסביבה. המאפיינים המולדים נמצאים באינטרקציה מתמדת עם התאמות אישיות מהסביבה (התעמלות, למשל, מאותת הגדלה של השרירים - לא רק הגנטיקה). שתי תיאוריות עיקריות עוסקות בהשפעות דוגמת אלו: - התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד - התיאוריה ההתנהגותית (ביהוויוריסטית) ותיאורית הלמידה החברתית. -###התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד +### התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד פרויד עסק רבות בתהליכים הלא מודעים, כפי שאלו נצפים בהתנהגות המודעת, כמו: - פליטות פה - פליטות פעולה @@ -112,7 +112,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z [^4]: לא במובן של *הכל נקבע מראש*, אלא במובן של *לכל דבר יש סיבה*. -####חלקי האישיות הפראודיאנים +#### חלקי האישיות הפראודיאנים - איד - מולד. דחפים וצרכים ראשוניים - אגו, מתחיל להתפתח לאחר הלידה. מופעל על ידי עקרון המציאות (הריסון של האיד לנוכח המציאות) - סופר-אגו. ייצוג הדרישות החברתיות. מתפתח כתוצאה מפתרון הקונפליקט האדיפאלי\אלקטראלי ומהזדהות עם ההורה בן המין השני (הקיצון השני של האיד). @@ -145,31 +145,31 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z [^5]: ההתקה היא דוגמה טובה לכך שמנגנוני ההגנה פועלים גם על רגשות החיוביים - התסביך האדיפלי של פרויד (אהבה כלפי האמא) נפתר בהתקת הרגש החיובי (אהבה) למושא מותר (אישה אחרת). -###תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה +### תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה זרם זה החל במחקרו של אלברט בנדורה. תיאוריות אלו מתבססות על הביהוויוריזם עם תוספות קוגניטיבות. תגובה זו מייחסת הפתחות רגשית ללמידה קלאסית, והתנהגויות מועדפות באמצעות למידה אופרנטית. תיאוריות אלו מייחסות משקל רב מלמידה מצפייה. המחקר של בנדורה בוחן את תחושת המסוגלות העצמית כמניע ללמידה והתנהגות - האמונה העצמית של כל אחד בסיכוייו להצליח. למשל, אילו נלמד למבחן בתחושה שניכשל בו, הכישלון הקרב יתפוס את כל תשומת הלב שלנו, וכנראה שיתממש; לעומת זאת, אם נלמד בתחושה שנצליח, תשומת הלב שלנו תהיה בחומר הלימוד וסיכוינו להצלחה (או לכישלון זחוח) גדלים. מחקרו של בנדורה עסק גם בניהול עצמי - בתיאור גס, היכולת שלנו 'לאלף' את עצמנו להתנהגות טובה יותר (כמו הביהוויוריזם, אבל מול גורם פנימי - ולא חיצוני). -###ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית +### ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית הביקורת הנפוצה כנגד תיארויות אלו היא שהן מתעלמות מההשפעה *העצומה* של הגנטיקה ומטילות אחריות מוגזמת על ההיסטוריה האישית והסביבה. למשל, אם אנו לומדים התנהגות מסוימת מההורים שלנו, הרכיב המכריע הוא *גנטי* (משום שאנו חולקים גנים) - ולא סביבתי. כמו כן, חלק ממה שנדמה תחילה כמו השפעות סביבתיות לחלוטין הוא בעצם האינטרקציה בין התורשה לסביבה - הצורה שבה הגנטיקה שלנו באה לידי ביטוי, ולא רק אכזריות העולם שבחוץ. -##אינטרקציה בין תורשה לסביבה +## אינטרקציה בין תורשה לסביבה ברוב המקרים, התורשה מעצבת את הסביבה החברתית הראשונית ביותר - המשפחה. התורשה גם מכתיבה את ההתנהגות שלי לסביבה - אנשים שונים יגיבו באופן שונה לאותן נסיבות. אותה התגובה תשפיעה בחזרה על הסביבה, וחוזר חלילה. ולבסוף, הגנטיקה משפיעה על אלו סביבות נימצא בהן מלכתחילה (אנשים מופנמים, למשל, לא נוטים ללכת למסיבות). תחום חדש נוסף שנחקר בימים אלו הוא האפיגנטיקה - ההשפעה על הסביבה של הביטוי הגנטי. האפיגנטיקה משחקת גם היא תפקיד מכריע באינטרקציה בין התורשה לסביבה. -##סיפורי חיים ותרבות +## סיפורי חיים ותרבות סיפור החיים הוא הנרטיב שאנו מגוללים לעצמנו בכדי להסביר ולתאר את החיים מנקודת המבט שלנו. הסיפורים האלו מושפעים השפעה מכרעת מהתרבות והסביבה. מחקרם של הייזל רוז מרקוס ושינובו קיטיימה עוסק בהשפעת התרבות על סיפור החיים. השפעה זו מועטה ברמת התכונות, אבל הולכת וגוברת ברמת ההתאמות הייחודיות של כל פרט. התרבות מציעה תפריט של סיפורי חיים לבחור מהם ולהתאים למאפיינו האישים של כל אחד. ההבדל בין תרבויות קולקטיביסטיות ואינדיוידואליסטית[^6] משחק גם הוא תפקיד מכריע. [^6]: הבדלים אלו קשורים ככל הנראה לאילוצים תרבותיים - בדרום סין הקולקטיביסטית, למשל, מגדלים בעיקר אורז - שדורש הצפות ובנייה ותיאום רב בקבוצה. לעומתה, בצפון סין האינדיוידואליסטית מגדלים חיטה - שכל אחד יכול לגדל בעצמו. במרוצת הדורות, אילוצים אלו מעצבים את האוכלוסיות במקומות אלה. -##יציבות תכונות אישיות לאורך החיים +## יציבות תכונות אישיות לאורך החיים diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.md b/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.md index 3ea72a8b..1856d525 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx) **האמוציה** היא תגובה חולפת לאירוע, גירוי או מחשבה המהווה הערכה למשמעותו של האירוע לדברים בעלי חשיבות. בכך היא נבדלת ב**במצב רוח** (mood), שבו חסרה הסיבתיות הזו. מצבי רוח נמשכים לרוב יותר זמן מרגש. @@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z ההבעות האמוציונלית האלו הן חלק מהמורשת האבולוציונית שלנו - ניתן לצפות בהן גם במינים קרובים לנו (דוגמת השימפנזים) -##עוררות פיזיולוגית +## עוררות פיזיולוגית העוררות הפיזיולוגית מתבטאת בתגובה של המערכות העצביות הסימפטית (חירום) והפרה סימפטית (שגרה)[^1] - בתגובות דוגמת Fight, flight or freeze. @@ -40,26 +40,26 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z [^1]: זהירות, זו הכללה גסה מאוד. -##הבעות פנים +## הבעות פנים החוקר פול אקמן חקר את הקשר בין הבעות פנים לאמוציה. הדפוס של הבעות הפנים הוא כוללני מאוד - הוא קיים גם בתרבויות שונות לחלוטין משלנו, אצל תינוקות, ואצל אנשים עיוורים. הדבר מרמז על כך שהבעות הפנים הם מולדות. -> [סרטון: שבע הבעות הפנים האוניברסליות](https://youtu.be/B0ouAnmsO1Y) -{.success} +!!! success "" + [סרטון: שבע הבעות הפנים האוניברסליות](https://youtu.be/B0ouAnmsO1Y) -##שפת גוף +## שפת גוף רגשות מסוימים בלתי ניתנים לזיהוי בהיעדר שפת גוף - דוגמת גאווה. שפת הגוף ככל הנראה נושאת משקל רב יותר באומדן הרגש מאשר הבעות הפנים - הלבשת אחת מהבעות הפנים של אקמן על שפת גוף סותרת נוטת ליצור רושם לפי שפת הגוף. -##גוון קול +## גוון קול -> [סרטון: גוון קול](https://www.youtube.com/watch?v=oGIu8_wN6PY) -{.success} +!!! success "" + [סרטון: גוון קול](https://www.youtube.com/watch?v=oGIu8_wN6PY) -##הערכה קוגניטיבית +## הערכה קוגניטיבית האמוציה מושפעת מהפרשנות המודעת שלנו למצבים - למשל, ההשפעה האמוציונלית של נחשים אצל ישראלים - שגדלים בסביבה שבה רוב הנחשים ארסיים ומסוכנים - שונה מזו על הקנדים - שם רוב הנחשים אינם מזיקים. אמוציות מרכזיות הן הערכת מצב: @@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z כל אלו אינם אלא מימד הערכה אחד לאירוע מסוים. -###פרשנות עוררות פיזיולוגית +### פרשנות עוררות פיזיולוגית עצם הזיהוי המודע של סממנים פיזיולוגיים משפיעים גם הם על הערכת המצב - התחושה של הדופק עולה, פרפרים בבטן והתרחשויות דומות ישפיעו על הערכת המצב כשאלו ייכנסו למודעות. דוגמה לתופעה זו היא **היפותזת משוב הפנים** - הבעה מכוונת של רגש מסוים תעורר את אותו הרגש [^2] (אם תעשה פרצוף כועס, *תתחיל להרגיש כועס!*). @@ -90,22 +90,22 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z בניסוי דומה, ניתנו לנבדקים שני כדורי פלצבו, אשר לחלקם נמסר שהוא מעורר ולאחרים שהוא מרדים, וביקשו מהם ללכת לישון. אלו שקיבלו את הכדור המרדים התקשו יותר להירדם - הופעת סימני עוררות לאחר נטילת הכדור הלחיצה אותם, ומנעה מהם להירדם. -##מוטיבציה +## מוטיבציה האמוציות מעוררות נטייה לפעול בצורות מסוימות: לאדם הכועס, נטייה לתקוף; לעצוב, להסתתר; וכדומה. -##Approach-Avoidance +## Approach-Avoidance רגשות חיוביים קשורים בנטייה להתקרבות, בעוד שרגשות שליליים קשורים בנטייה להתרחקות. כעס הוא החריג היחיד - חרף היותו רגש שלילי, הוא יוצר נטייה להתקרב (ולתקוף). בהתאם להמיספרה מהם האמוציות נובעים במוח, השפעתם שונה: ההתקרבות נובעת מההמיספרה השמאלית, ומתבטאת בשיפור זיכרון עובד מילולי וירידה במרחבי. זאת לעומת ההתרחקות הנובעת מהמסיפרה ימין, ומתבטאת בשיפור הזיכרון העובד המרחבי וירידה בזו המרחבי. -##נטייה להטיית קשב +## נטייה להטיית קשב סוג האמוציות משפיעות על מהירות גילוי הרגש - לוקח לנו פחות זמן לזהות פרצופים כועסים, למשל, מפרצופים שמחים. האמוציות השליליות נוטות גם להתפוגג מהר יותר ממקבילותיהן החיוביות. -##ויסות אמוציות +## ויסות אמוציות מחקרם של ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן עוסק בדרכי ההתמודדות המיטביות עם אמוציות. מחקרם עסק בשתי דרכי התמודדות עיקריות: - התמודדות ממוקדת בעיה: העוסקת במתן פיתרון למצב נתון @@ -121,18 +121,18 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z `בחירת מצב (הימנעות) -> שינוי מצב (תיקון) -> הפניית קשב (לחשוב על משהו אחר) -> מתן משמעות ("לבחור יש בעיות") -> תגובות (היעדר הפגנת רגש)` -###אסטרטגיות נוספות +### אסטרטגיות נוספות - התחלקות בחוויה - לדבר עם מישהו אחר - קבלה (Acceptance) - לוותר על הניסיון להימנע מהרגש ולהשלים איתו[^4] - המרת הרגש הראשוני ברגש משני[^5] - למשל להמיר עצב (חוסר שליטה) בכעס (שליטה)[^6]. - שיום רגש (Affect labeling) - מתן שם לרגש מפחית את עוצמת החוויה הרגשית, משום שהוא מעביר חלק מעיבוד הרגש מהאימגדלה להיפוקמפוס. -> ר' גם - Emotion Focus Therapy (EFT) - היזכרות ברגש המדויק ותפעולו במצב ה'רגיש' שבשליפתו מההיפוקמפוס. -{.success} +!!! success "" + ר' גם - Emotion Focus Therapy (EFT) - היזכרות ברגש המדויק ותפעולו במצב ה'רגיש' שבשליפתו מההיפוקמפוס. -> ויסות אמוציות אינו בהכרח הפחתת האמוציות! -{.is-danger} +!!! danger "" + ויסות אמוציות אינו בהכרח הפחתת האמוציות! למשל: הגברת הכעס לפני עימות, שימור מצב הרוח. @@ -142,34 +142,34 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z [^6]: גברים נוטים להמיר עצב בכעס, ונשים נוטות להמיר כעס בעצב (נטיות חברתיות - החולשה בעצב לא 'גברית', ולהיפך). -##חוויה מודעת - רגשות +## חוויה מודעת - רגשות -###מדוע נדרשת החוויה המודעת? +### מדוע נדרשת החוויה המודעת? - תכנון וקבלת החלטות - דוגמת הישארות באינטרקציה נעימה והפסקת אינטרקציה לא נעימה - החלטה על ויסות אמוציה (אמוציה חזקה: בחירה בהסטת קשב, אמוציה חלשה: בחירה בשינוי משמעות) - שיום הרגש ותקשורו לאחרים - היזכרות ועיבוד של החוויה הרגשית לאחר האירוע -###התיאוריות של ג'יימס ולאנגה +### התיאוריות של ג'יימס ולאנגה התיאוריות של קארל לאנגה וויליאם ג'יימס[^7] גורסות כי החוויה המודעת באה בעקבות השינויים הגופניים - ומהווה למעשה סוג של תפיסה. -###שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת +### שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת - אירוע מעורר אמוציה -> שינויים בגוף -> חוויה של האירועים (חוויה רגשית) (ג'יימס ולאנגה) - החוויה והשינויים הפיזיולוגיים מתרחשים במקביל ובאופן בלתי תלוי - העוררות אינה ספציפית (קאנון ובארד[^8]) - יש סימן מהגוף שמשהו קורה, ואנו מסתכלים החוצה להבין מה - וזו החוויה הרגשית (שכטר וזינגר) -> ר' גם - ניסויי תיאור אמוציות בגילוי אותות של קרמן-פרסר -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם - ניסויי תיאור אמוציות בגילוי אותות של קרמן-פרסר -##שאלות נוספות +## שאלות נוספות - האם ישנן אמוציות בדידות (כעס, עצב, גועל), או שמדובר במימדים בסיסיים של אמוציה? - אמוציות בסיסיות - ראשוניות מול אמוציות מורכבות - אמוציה ראשונית מול משנית - עוד משהו -##שמונה האמוציות הבסיסיות +## שמונה האמוציות הבסיסיות רוברט פלוטצ'יק טוען במחקרו שהאמוציות הן תגובות לאתגרים מוכללים שהציבה האבולוציה. בעינייו, מדובר בשמונה אמוציות רציפות (ר' במצגת - מעין חרוט תלת מימדי) שניתן לערבב ביניהן, ולהיות תלוי ביניהן (למשל: יש אמוציה איפושהו בין שמחה לאמון - גם אם אין לה שם)[^9]. כמו כן, העומק של האמוציות האלה הוא מימד העצימות - פחד בעצימות נמוכה, למשל, הוא חשש, ובעצימות גבוהה - בעתה. הרגשות בתיאוריה זו הן: @@ -182,41 +182,41 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z - כעס - ציפייה -##מימדים בסיסיים +## מימדים בסיסיים תיאוריה אחרת מחלקת את האמוציות למימדים בסיסיים, בדמות הערך (*חיובי* או *שלילי*) והעוררות (עצימות). בעוד שהרגשות הספציפיות עצמן מושפועת ממימדים פיזיים ותרבותיים, מימדים בסיסיים אלו כוללניים לכולם. חשוב לשים שבתיאוריה זו רגשות שומרים על היחס ביניהם גם שהופכים את הערכים (חיובי בשלילי), ושהיא מאפשרת רגשות שהם *גם* חיוביים ו*גם* שליליים. כמו כן, רגשות ניטרליים מפגינים את רמות העוררות הנמוכות ביותר. -##אמוציות מורכבות +## אמוציות מורכבות בעוד שהכיוון הרציף אינטואיטיבי למדי, תיאוריות אלו מתקשות להסביר אמוציות מורכבות. השיח העכשווי נסוב סביב אמוציות מורכבות - רגשות של *גם וגם וגם וגם*: כשנסיינים אומרים 'נעים' הם מרגישים גם קצת 'לא נעים'. -> [אתר הדגמת אמוציות מורכבות](https://www.alancowen.com/video) -{.success} +!!! success "" + [אתר הדגמת אמוציות מורכבות](https://www.alancowen.com/video) דוגמאות לאמוציות מורכבות הן גאווה (בעלות על הישג), בושה[^10] (מה חושבים עליי), אשמה (מה אני חושב עליי), שמחה לאיד -> ר' גם: רגש ה'קמה מוטה' ('כמו שאתה פוגש את סבתא שלך אחרי הרבה זמן ואתה אוהב אותה') -{.success} +!!! success "" + ר' גם: רגש ה'קמה מוטה' ('כמו שאתה פוגש את סבתא שלך אחרי הרבה זמן ואתה אוהב אותה') -###אושר +### אושר מחקר מתאמי מארה"ב על נזירות שנכנסות למנזר בגיל מאוד צעיר ביקש לעמוד על השפעת האופטימיות מהצהרות החיים שלהן על אריכות הימים שלהן. התוצאות מעידות כי הנזירות האופטימיות ביותר חיו משמעותית יותר שנים מהנזירות האופטימיות פחות. מבין הנזירות האופטימיות, מעל ל70% הגיעו לגיל מבוגר מ90 - לעומת פחות מ40% מהקבוצות האופטימיות פחות. מחקרים אחרים מצביעים כי ברגשות שליליות כרוך גיוס משאבים - בין שבדמות מאגרי גליקוגן או בעוררות המערכת החיסונית - לעומת הרגשות החיוביים שבונים משאבים אלו. ניתן להניח כי המעמסה הנוספת על הגוף המאופיינת ברגשות שליליים משפיעה על אריכות הימים - זאת לעומת הרגשות החיוביים שמעודדים אפילו יצירת רשת חברתית - משאב לכל דבר. -####הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום) +#### הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום) איסטרלין מיפה את ההכנסה השנתית הממוצעת בארצות הברית בין 1930 ל2000, כשהחל משנות ה50 שואלים את האנשים אם הם מאוד שמחים. למרות עלייה אסטרונומית בהכנסה האישית, מספר דומה של נשאלים העיד על רמות שמחה גבוהה מאוד (~40%) לאורך הזמן[^11]. אופן השימוש בכסף גם משפיע - מחקרים נוספים מראים כי אנשים שזכו בסכום כסף והוציאו אותו על עצמם נהיו *פחות* מאושרים כתוצאה, ו*יותר* מאושרים כשהוציאו אותו על אנשים שהם אוהבים. -####האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים +#### האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים מחקרן של לורה פארק וג'ניפר קרוקר עסק בשאלה הזו. השתיים עשו סקירת ספרות ודגמו מהן מדדים שנחשבים כסמנים של אושר - יכולת, שייכות, אוטונומיה, יכולת לויסות עצמי. בעוד שעליה בהערכה עצמית גורמת לשינוי זמני ברגש החיובי, בתחושת השייכות ובירידה בחרדה, החתירה עצמה להערכה זו פוגעת בכל רכיבי האושר: נצפית ירידה בתמריץ לקבל משוב שלילי[^12], תחרותיות הפוגמת בתחושת השייכות, תחושת האוטונומיה נפגמת (התמריץ נהפך לחיצוני, ולא לפנימי) והדריכות והמתח מובילות להתנהגות תוקפנית. ההצלחה מתוארת כמעיין high, שהאדם מתמכר אליו ומוכן לסבול עבורו במשך רוב הזמן. -> האין בתוצאות אלו הנחת המבוקש (הערכה עצמית תלויה בהערכה חיצונית)? -{.is-danger} +!!! danger "" + האין בתוצאות אלו הנחת המבוקש (הערכה עצמית תלויה בהערכה חיצונית)? [^7]: שני התיאוריות התפרסמו בזמן דומה ובאופן בלתי תלוי - השניים לא חקרו יחד. diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית.md b/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית.md index ed7a01d4..d9c97225 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית.md @@ -8,15 +8,15 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z --- -> ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית) -{.success} +!!! success "" + ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית) -##התפתחות קוגניטיבית +## התפתחות קוגניטיבית -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf) -###התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה +### התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה החוקר השוויצרי [ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget)[^1] טען שההתפתחות: - קורית בשבלים המובחנים איכותית זה מזה - היא תוצר של אינטרקציה פעילה בין הילד וסביבתו שמאפשרת הבניה של ייצוג העולם שלהם (קונסטרוקציוניזם) @@ -25,13 +25,13 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z ככל, חשיבה מופשטת זו מקורה בביולוגיה, ואינה טרודה בפרטים המסוימים. -####מונחים מרכזיים +#### מונחים מרכזיים פיאז'ה הוא, למרבה הצער, אלוף מונחים שמשמעותם שונה מהכלל, לרבות - סכימה (דוגמת עיכול מזון, התפתחות שליטה מוטורית רצונית, תיאוריה מדעית כסכימה) - איזון דינאמי - הפרת איזון שמובילה להסתגלות דרך הטמעה (הפעלת הסכימה הישנה על מושא חדש) והתאמה (השינויים המאפשרים לסכימה לפעול מול מושא חדש) - ההטעמה מובילה להתאמה. -###שלושת סוגי האינטיליגנציה +### שלושת סוגי האינטיליגנציה - אינטיליגנציה חושית-תנועתית (סנסורית-מוטורית) - אינטיליגנציה של חשיבה ממשית (אופרציונלית-קונקרטית) - אינטיליגנציה של חשיבה מופשטת-צורנית (אופרציונלית-פורמלית) @@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z - שלב של אופרציות פורמליות בשלב זה נרכשות היכולת לבצע אופרציות שפועלות על אופרציות, יכולות לשלב בין אופרציות, ויכולת לחשוב על [מצבים היפוטתיים](https://www.youtube.com/watch?v=E-6NDrpzGAE)[^5]. -###אלטרנטיבות לפיאז'ה +### אלטרנטיבות לפיאז'ה גישות רבות מסכימות עם פיאז'ה, אך לא עם הבדיקות שלו - ומפתחות מבחנים שונים שבוחנים את אותם הרעיונות. @@ -72,21 +72,21 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z [^5]: זו אחת הסיבות שאנשים בגיל ההתבגרות נוטים להתחבר לרעיונות אוטופיים - הם חושבים לראשונה על כך ש'אפשר אחרת'. יש כאן גם התדרדרות מסוימת לאגוצנטריות (ביטוי לדקאלאז') - אי הכרה ביכולתם של אחרים לחשוב על תרחישים כאלה. [^6]: למשל, ילדים מעט מבוגרים יותר מילדים אחרים לעיתים מלמדים אותם יותר טוב ממורים בוגרים - מעצם קרבתם בגיל, הילדים הבוגרים יותר מבינים יותר טוב את המורכבות, וחושבים בצורה דומה יותר. -##התפתחות שיפוט מוסרי +## התפתחות שיפוט מוסרי -###תיאוריית השלבים +### תיאוריית השלבים פיאז'ה ביסס תיאוריה של שלושה שלבים על בסיס צפייה בילדים משחקים: - שלב טרום מוסרי: אין כללים אחדים (עד גיל 5). הילדים נהנים מחברתם של אחרים, אבל משחקים כל אחד בנפרד - אין תיאום. - מוסר הטרונומי: המוסר מקורו בסמכות עליונה (עד גיל 7), ו**מבוסס תוצאות** - ילדים בגיל זה עדיין אגוצנטריים, ולכן לא יכולים להבין כוונות של מישהו אחר. - מוסר אוטונומי ויחסיות מוסרית. -###אבחון התפתחות מוסרית +### אבחון התפתחות מוסרית -##הבדלים בינאישיים במזג -###גישת הטיפוסים +## הבדלים בינאישיים במזג +### גישת הטיפוסים המזג (טמפרמנט) הוא תכונות האופי המולדות של הילד, שניתן לצפות בהם מגיל צעיר. הראשונים שעסקו בטמפרמנט הם תומס וג'יימס, שחילקו את הטמפרמנט לתשעה צירים: - רמת פעילות - סדר יום יציב (אכילה ושינה בעיקר). @@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z האחוזים לא מסתדרים, ולא במקרה - 35% מהתינוקות מפגינים דפוס מעורבב כלשהו, ולכן נותרים בלא קטלוג. מעבר לכך, קטלוג ילד כ'קשה' היא הגדרה סטיגמטית, שהשלכותיה על התפתחות הילד עלולות להיות לא פשוטות. -###גישת המימדים - בינקות +### גישת המימדים - בינקות החוקר מרי רוטנברג לקחה את גישה זו ופיתחה אותה - גישת הממדים-בינקות, הרווחת כיום במחקר. גישה זו מחלקת טמפרמנטים לשלושה ממדי על: - מוחצנת (דומיננטיות חברתית) @@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z [^7]: המעבר מסיווג קטגוריאלי לרציף הוא תופעה נרחבת במדע בכלל ובפסיכולוגיה בפרט. -###התקשרות +### התקשרות הקשר הראשוני של התינוק לדמות המטפלת דרכה הוא מפרש את העולם, ומתחיל להבין את העולם שסביבו - הילד מתחיל לבנות דרך דמות זו מודלי עבודה פנימיים בנוגע לעצמי, לאחר וליחסים איתו. התקשרות זו יכולה להיות: @@ -134,16 +134,16 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z ההתקשרות יכולה להתרחש לכמה דמויות, ומתרחשת בנפרד לכל דמות - הילד יכול להיקשר התקשרות בטוחה לדמות אחת, ונמנעת לאחרת. ההשלכות של קשר כזה תלויות במידה רבה לעומק הקשר עם הדמות המטפלת. -####השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד +#### השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד - ניסוי הצוק הויזואלי - ניסוי הStill face -####טיב התאמה +#### טיב התאמה האינטרקציה בין הטמפרמנט לתכונות ההורה, מאפייני הסביבה והדרישות ההוריות והסביבתיות. בהתאמה טובה, הדרישות הוציפיות מותאמות ליכולות הילד. בהתאמה גרועה, הילד איננו יכול להסתגל לדרישות הסביבה. -##הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת +## הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/חישה.md b/פסיכולוגיה/מבוא/חישה.md index a28f4fac..0404552a 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/חישה.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/חישה.md @@ -8,54 +8,54 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z --- -##מהי חישה? +## מהי חישה? **חישה** היא גילוי תכונותיהן הבסיסיות של גירויים, בעוד שהצעד הבא - **תפיסה** - עוסק בגילוי ובחוויה של אותם גירויים, כפי שמתבססים על אותה חישה (למשל: לראות אדום זו חישה, לראות תפוח אדום זו תפיסה). -##תהליכי החישה +## תהליכי החישה החישה מתבצעת בשני תהליכים עיקריים: ה**התמרה** (Transduction), וה**קידוד** (Coding). -###התמרה +### התמרה ההתמרה היא התהליך שבו איברי החוש ממירים אנרגיה מן הסביבה לפעילות מוחית. כל איבר חוש מגיב לסוג מסוים של אנרגיה מגירוי סביבתי ומתרגם אותה לירי נוירוני שהמוח יכול להגיב לו. הנוירים המגיבים לגירויים האלו הם **קולטנים** (Receptors). מלבד גירויים סומאטוסנסוריים (מגע), כל החושים מסתמכים על קולטנים להתמרה. -###קידוד -####חושי (Sensory) +### קידוד +#### חושי (Sensory) הקידוד הוא התהליך ההמרה של פוטנציאלי הפעולה המתקבלים מההתמרה למידע חושי. הקידוד החושי נחלק לשניים: קידוד אנטומי וקידוד טמפורלי (בזמן) -#####אנטומי +##### אנטומי הקידוד האנטומי הוא הפקת המידע לפי המקום שממנו מגיע פוטנציאל הפעולה. פונציאל פעולה המגיע מן העין, למשל, יעביר למוח מידע שונה מקידוד המגיע מן האוזניים. קידוד זה נע בין חושים שונים, אך גם בין אותו החוש - ההבדל בין מגע בנקודה אחת בעור לאחרת גם מתבטא בקידוד האנטומי. אזורים שונים בגוף ממופים לחלקים שונים באיזור התואם להם בקליפת המוח - בקליפה הסומאטוסנסורית הראשונית (Primary Somatosensory Cortex), למשל, ישנה מפה נורונית של העור, ובקלפית הראייה הראשית (Primary Visual Cortex) - מפה נוירונית של שדה הראייה. -#####בזמן (Temporal) +##### בזמן (Temporal) הקידוד בזמן הוא הפקת מידע כמותי לפי קצב הירי של הנוירונים. מגע חזק בעור, למשל, יתבטא בקצב ירי גבוה; מגע עדין, בקצב ירי נמוך. -##פסיכופיזיקה +## פסיכופיזיקה הפסיכופיזיקה היא חקר היחס בין המאפיינים הפיזיים של גירויים לבין התחושה שהם מייצרים ('הפיזיקה של השכל'). שתיים מהשיטות הפסיכופיזיות העיקרות הן שיטת הסיפים (ההבדלים), ותיאוריית גילוי האותות. הפסיכופיזיקה עוסקת ב3 בעיות: - בעיית הגילוי - האם יש איזשהו שינוי (האם הוסיפו לי משהו לקפה?) - בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?) - בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?) -###בעיית הגילוי -####תיאוריית הסף - חוק וובר -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx) -{.is-info} +### בעיית הגילוי +#### תיאוריית הסף - חוק וובר +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx) את **סף ההבדל** (Just Noticeable Difference - JND) - כמות השינוי הנדרשת על מנת שהנבדק מגלה שינוי בעוצמת הגירוי - טבע הפיזיולוג הגרמני *ארנסט וובר*. וובר מתבסס על עיקרון שמתבטא בכל החושים: סף ההבדל קשור קשר ישיר לעוצמה של הגירוי (**הסטנדרט**). כלומר, ככל שהגירוי עוצמתי יותר, כך כמות השינוי שתידרש כדי שהנבחן ישים לב שאירע שינוי תגדל ביחס קבוע (למשל, בין משקולות של 80 ו82 גרם, ובין 400 ל410 גרם - ככל שהמשקל עולה, נידרש להוסיף יותר משקל לפני שהנבדק ישים לב שאירע שינוי). סף ההבדל עולה ככל שהסטנדרט עולה - הוא תמיד פרופורציה קבועה: -> חוק וובר: `k=Δs/s` \[קבוע וובר= השינוי בסטנדרט חלקי הסטנדרט\] -{.success} +!!! success "" + חוק וובר: `k=Δs/s` \[קבוע וובר= השינוי בסטנדרט חלקי הסטנדרט\] (K - קבוע וובר) לעומתו של **סף ההבדל**, ה**סף המוחלט** הוא הנקודה שמתחתיה הנבדק אינו מסוגל להבחין בגירוי - הערך המינימלי של גירוי שהנבדק מסוגל להבחין בו. -###בעיית ההבחנה +### בעיית ההבחנה כעת שאנו יודעים לזהות מתי הנבדק *מזהה* שינוי בתחושה, ניתן למדוד את **מידת השינוי**. -#####סילום עקיף - חוק פכנר +##### סילום עקיף - חוק פכנר *גוסטאב פכנר* התבסס על יחידות סף ההבדל (JND) כדי למדוד את מידת השינוי. בכך ששאל את הנבדקים מתי הם שמים לב שאירע שינוי בסטנדרט, יכל לכמת את מידת השינוי בכך שספר אותו בסיפי ההבדל. סיפי ההבדל מאפשרים לקשר בין עוצמת הגירוי (X) לתפיסה של אותו גירוי (Y), ללא תלות בהבדל הפיזי בגירוי (כמות מסוימת של משקל נוסף, בהירות גבוהה יותר בלומן, וכו'). זהו **סילום עקיף** - פכנר שואל את הנבדקים *אם* הם שמים לב להבדל. @@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z ![f0166-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0166-02.jpg) ^עקומת^ ^פכנר^ -#####סילום ישיר - חוק סטיבנס +##### סילום ישיר - חוק סטיבנס מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...). לעומת פכנר, סטיבנס מבצע **סילום ישיר** - הוא שואל את הנבדקים *כמה* הבדל הם מרגישים. > חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)` @@ -79,17 +79,17 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z יחודי לכל אופנות חושית. {.success} -####בעיות בשיטת ההבדלים -#####בעיית ההתמדה +#### בעיות בשיטת ההבדלים +##### בעיית ההתמדה כשנבדק אומר 'כן' או 'לא' מספר רב של פעמים ברצף, יש לו נטייה להמשיך לתת אותה תשובה - מה שפוגע באמינות התוצאות. -#####בעיית הציפייה +##### בעיית הציפייה כנבדק צופה שיהיה שינוי מסוים, הוא עלוול לענות בהתאם לציפייה שלו, ולא לפי השינוי שאכן התרחש\לא התרחש. -###תיאוריית גילוי אותות -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx) -{.is-info} +### תיאוריית גילוי אותות +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx) הסף המוחלט נקבע שרירותית בנקודה שבה הנבדק מזה את הגירוי 50% מהזמן - קביעה הכרחית בעקבות הפעולה האקראית של מערכת העצבים. במצבים של ירי איטי, למשל, העין יכולה לתפוס גירוי חלש מסוים, אך במצבים של ירי גבוה - הגירוי 'ילך לעיבוד' ב*רעש*. @@ -106,8 +106,8 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z חידוש של תיאוריית גילוי האותו הוא ההבנה שההטעויות בלתי נמנעות (**ברגע שיש רעש - יש טעויות** - ו*תמיד* יש רעש) - אך ניתן להחליט לפי סוג הטעות איך להתנהג. באמצעות הבחנה זו ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר על ידי קביעת הקריטריון - ה'כדאיות' של כל טעות לעומת האחרת. -> דוגמא: חולה מגיע עם כאב בטן וצריך להחליט אם להניח שיש לו דלקת בתוספתן ולהסיר אותו. המשמעות של פספוס דלקת בתוספתן (MISS) עלולה להיות מוות, אך המשמעות של ניתוח מיותר (FALSE ALARM) היא אשפוז של כמה ימים. הבחירה ברורה. -{.is-info} +!!! info "" + דוגמא: חולה מגיע עם כאב בטן וצריך להחליט אם להניח שיש לו דלקת בתוספתן ולהסיר אותו. המשמעות של פספוס דלקת בתוספתן (MISS) עלולה להיות מוות, אך המשמעות של ניתוח מיותר (FALSE ALARM) היא אשפוז של כמה ימים. הבחירה ברורה. התדירות של השיפוטים מושפעת משיקולים זרים - אם, למשל, נבדק מקבל כסף על כל גירוי שזיהה נכונה, אך אינו נענש במקרה ששגה - יהיה לו מניע מובהק להגיד יותר 'כן'. לעומת זאת, אילו נענש בזיהוי שגוי, אך אינו נענש בזיהוי חיובי - יש לו תמריץ חזק להגיד יותר 'לא'. באמצעות תיאוריית גילוי אותות בונים עקומות ROC, שיודעות להתמודד עם ההבדלים הנובעים מהשיקולים האלו. @@ -120,13 +120,13 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z ![f0168-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0168-02.jpg) ^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^ -####רגישות מוחלטת +#### רגישות מוחלטת מצב שבו אין FALSE ALARM או MISS - הנבדק תמיד מזהה שישנו אות, ותמיד מזהה כשאין אות. -####חוסר רגישות מוחלט +#### חוסר רגישות מוחלט מצב שבו הנבדק טוען תמיד שיש אות, שאין אות, או שבוחר באקראי (גם אם עונה נכונה - אין לכך קשר לנוכחות של האות). -###בעיית הזיהוי +### בעיית הזיהוי הזיהוי, כמובן, יתבצע על ידי איברי החוש. בהתאם, ישנם חמישה סוגים של זיהוי: - **חזותי** (Vision) @@ -135,7 +135,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z - ריח (Olfaction) - מגע (Somatosensation) -####זיהוי חזותי - העין +#### זיהוי חזותי - העין הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין. ![f0169-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0169-02.jpg) @@ -150,7 +150,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100). -#####קולטני האור (Photoreceptors) +##### קולטני האור (Photoreceptors) ישנם שני סוגים של קולטנים - **קנים** (Rods) ו**מדוכים** (Cones). הקנים רגישים מאוד לאור, ולכן מתפקדים היטב גם בתאורה עמומה; לעומתם, המדוכים מתפקדים כשהתאורה בחוץ מספקת לראות בבירור. הראייה הצבעונית מקורה רק מהמדוכים. @@ -158,7 +158,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z ככל שאנו מתרחקים יותר מהפובאה, צפיפות המדוכים יורדת וצפיפות הקנים עולה. הכמות הגדולה של הקנים המעבירים מידע לכל גנגיליון מובילה לכך שאותו גנגיליון רגיש מאוד לאור - ומתפקד היטב בתאורה דלה. לעומת המדוכים, הראייה שמאפשרת הקנים הרבה פחות חדה מזו של המדוכים. -####זיהוי שמיעתי - האוזן +#### זיהוי שמיעתי - האוזן הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל. ![f0176-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0176-02.jpg) diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.md b/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.md index a36fe9dc..a8bde397 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx) -##מושגים +## מושגים ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). [המושגים *אינם* מילים](/פילוסופיה/מיומנויות#מילים-ככסות-למושגים) - *חמה* מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש. ישנם מושגים אריסטוטליים בעלי גבולות ברורים. למשל, תכונות הליבה של 'מטוס' הן 'כלי תחבורה' - ה*גנוס* (סוג, קבוצה) ו'אווירי' - ה*דיפרנציה* (ייחוד). @@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z חלק גדול מההפרעות הפסיכולוגיות נשענות על פרוטוטיפ (מהו המקרה הפרוטוטיפי של סכיזופרניה\דיכאון וכו'). -##חשיבה וקבלת החלטות +## חשיבה וקבלת החלטות ישנן שתי מערכות חשיבה: הראשונה (System 1) מהירה, אינטואיטיבית, מבוססת על שליפה מהירה - וקדומה אבולוציונית, והשנייה (System 2) מבוססת השהיה ושקילת חלופות, איטית, מבוססת לוגיקה דדוקטיבית או אינדוקטיבית. המערכת השנייה הרבה יותר גמישה, הרבה יותר איטית ועושה הרבה יותר טעויות וניצבת בבסיסה של הלמידה[^1]. לפיכך, המערכת הראשונה משחקת תפקיד במצבי חירום[^2], והשנייה בכל השאר. המערכת הראשונה יעילה לאין שיעור במצבים אליהם היא בנויה, והטעויות סביבה הן בעיקר סביב מתי להפעיל אותה. @@ -30,8 +30,8 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z [^1]: עולם ה[Mindfullness](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה), למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב. [^2]: יש בין נטייה זו קשר לעודד תחושה של חירום כשמחפשים תגובה מהירה ('המדינה בסכנה!'). -##מערכת 2 -###חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית) +## מערכת 2 +### חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית) המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית ([תקפות היא פונקציה של מבנה!](/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים)). אלא שרוב האנשים, כשהם חושבים, אינם נסמכים רק על כלליים דדוקטיביים בפתרון בעיות דדוקטיביות, ולא רק על כללים הסתברותיים (ר' דוגמת הבירה והלינדה במצגת). @@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z [^3]: רכילות: התחילו את מחקרם בעברית והמשיכו לארצות הברית. -###האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות? +### האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות? החוקר הגרמני גרד גיגרנצר מבחין בין **עולמות קטנים** ל**עולמות גדולים**. עולמות ^תוכן?^ קטנים הם מקרים שבהם אני יודע את *כל* הנתונים אודות הבעיה - בהם הפעלת חוקי הלוגיקה היא הדבר ההגיוני לעשות. לעומתם, בעולמות גדולים - מקרים בהם חסרים נתונים רבים, והתמונה מתבססת על אומדן קטן - הכללים היוריסטיים נוטים להשיג תוצאות טובות יותר. @@ -62,31 +62,32 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z [^4]: תופעה מוכרת בלמידת מכונה, שמודלים רבים שלה נפטרים באופן פעיל מחלק מהנתונים מסיבה זו (lasso regression) -###חשיבה דימויית +### חשיבה דימויית חשיבה זו היא חשיבה ויזואלית באמצעות דימויים. > דוגמה: כמה חלונות יש בבית שאתם גרים בו? -> דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם? -{.is-info} + +!!! info "" + דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם? אין כאן טיעונים או הנחות שאפשר להסיק מהם - רק להעלות את המושא בעיניי רוחנו. ישנה שונות אדירה במידת החשיבה הדימויית בין אנשים - החל באנשים ש[אין להם חשיבה דימויית כלל](https://en.wikipedia.org/wiki/Aphantasia) (גם בלא נזק להיפוקמפוס, שם היא מתרחשת), ויש כאלו ש[נסמכים עליה באופן קיצוני](https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperphantasia) - וכל מיני מצבים [בין לבין](https://en.wikipedia.org/wiki/Synesthesia). -##הבנה +## הבנה מחקרם של מורטון אן גרנסבכר וולטר קינטש עסק בהבנה. ההבנה מתבטאת בבניית מבנה מנטלי. מבנה הוא גוש (chunk) מורכב בזיכרון העובד. -> למשל, במשפט *יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה"* - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר).... -{.is-info} +!!! info "" + למשל, במשפט *יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה"* - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר).... כמו שאנו רואים, אפילו משפט פשוט מכיל בתוכו כמות אדירה של מידע. מסיבה זו, אנו מקשרים כל מידע נוסף למידע קודם ובכל משכללים את המבנה. אם נוסיף למשפט שלמעלה, למשל, את הטענה שנורית נתנה ליונתן בתמורה 50 שקלים - אירוע זה (האירוע הקודם הוביל לאירוע זה - נתינת כסף, נתינה - 50 ש"ח, אובייקט - שטר, מסוים - כסף...) יתווסף למבנה הקיים בזיכרון העובד. מחקרו של ג'ף זקס טוען כי** ההבנה שואפת לספק *ניבוי*** של מה שעומד לקרות בעתיד המיידי, על סמך מה שקורה כרגע (בדגש מיוחד על תנועות העיניים). -###מתי נוצרים כשלים בהבנה? +### מתי נוצרים כשלים בהבנה? כשלים בהבנה מתרחשים, למשל, כש: - החומר אינו מאורגן באופן שמאפשר שיכלל הדרגתי של המבנה (*אינו סקיילאבילי!*) - מתקשים להתעלם ממחשבות לא רלוונטיות שמובילות למבנה לא נכון (המידע פולש לזיכרון העובד ומפריע לו) diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md b/פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md index ed3e2c47..ff351c49 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md @@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-22T15:14:05.800Z --- -##למידה +## למידה התנהגויות שתוצאתן חיובית הן כלי הישרדותי חשוב. הלמידה היא תהליך המאפשר לנו לבצע התנהגויות אלו בצורה הטובה יותר בהתחשב בניסיון שאנו צוברים. כשהתנאים משתנים, אנו לומדים התנהגויות מועילות חדשות ומכחידים את ישנות. הלמידה נחלקת לשלוש סוגים כלליים - **התרגלות**, **למידה קלאסית**, ו**למידה אופרנטית**. -###התרגלות +### התרגלות התרגלות היא צורת הלמידה הפשוטה ביותר - התעלמות מאירועים בלתי חשובים שקוראים באופן חזרתי. אפילו תינוקות בני כמה חודשים בלבד מפגינים התרגלות. אם אנו שומעים רעש בלתי צפוי, נסב את ראשנו לכיוונו; אם רעש זה יישמע מספיק פעמים שוב ושוב, נתעלם ממנו עד שנפסיק לשמוע אותו - זוהי התרגלות. **התרגלות לטווח קצר** היא זמנית - דמיינו שאתם נכנסים לחדר, ומיד מריחים את הריח הייחודי שבו. במידה ותשהו בחדר מספיק זמן - לא תריחו יותר את הריח, אך אם תחזרו למחרת - שוב תריחו את הריח. זוהי התרגלות לטווח קצר. -###התנייה קלאסית +### התנייה קלאסית התנייה קלאסית כוללת בתוכה למידה על התנאים ש*מנבאים* התרחשותו של אירוע משמעותי. דמיינו שמנפחים בלון מול ילד שמעולם לא ראה בלון קודם. הילד יסתכל על הבלון מתנפח ולא ייבהל ממנו במיוחד. כשהבלון יתפוצץ, האוויר והרעש הפתאומיים יעוררו תגובת בהלה - אוטומטית ובלתי נלמדת. אחרי כמה פעמים, הילד יפגין שוב את התגובה הזו - עוד לפני שהבלון מתפוצץ. זוהי התנייה קלאסית. diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים.md b/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים.md index 4366c34c..32effef9 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx) -{.info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx) מבחנים הם כלי יקר ערך בפסיכולוגיה, ולכן עלינו להבין אותם ולדעת לאפיין מתי הם תקינים, ומתי הם בלתי תקינים. מבחנים פסיכולוגיים מאופיינים כמעט תמיד בכך ש: @@ -18,34 +18,34 @@ dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z - הסכום (או הממוצע) של ציוני הפריטים מהווה את הציון במבחן -##מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים? +## מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים? מבחנים פסיכולוגיים בודקים דברים כמו: - תכונות ומצבים. תכונות (דוגמת אופי) מאופיינות בשינויים איטיים, ומצבים (דוגמת מצב רוח) בשינויים מהירים. - ביצוע מירבי (מקסימלי) וביצוע אופייני. מבחנים כמו שאנו חושבים עליהם (דוגמת מבחן באריתמטיקה) הם מבחני ביצוע מירבי - אנו מנסים לפתור אותם כמיטב יכולתנו. לעומתם, מבחני ביצוע אופייני לא מחפשים תשובה מסויימת, אלא איפיון של דברים שהרמות השונות שלהם לא בהכרח טובות או גרועות יותר - כמו חרדה. ביצועים מירביים נבדלים בכאלו הבודקים הישג, ויכולת (דוגמת מבחני מילים). יכולת היא הכישורים שנרכשים במהלך החיים, בלא הכשרה מסוימת. לעומתם, מבחני הישג כרוכים בהכשרה מסוימת (כמו מבחנים בקורס הזה ממש!) שאת טיבה הם מבקשים לבדוק. -##התנהגויות הן תופעה סטטיסטית +## התנהגויות הן תופעה סטטיסטית **כמעט כל התופעות שנמדדות הן סטטיסטיות בטבען**: למשל, גם אם אתם שולטים במיומנות מסוימת, תמיד ישנו סיכוי שתטעו. המבחן מבטא את ה*סיכוי* להצליח. בדומה לכך, גם אנשים ללא דיכאון סובלים לעיתים מחוויות דיכאוניות. מה שמגדיר את הדיכאון הוא *הסבירות* להתרחשותן. יעילותו של טיפול פסיכולוגי נמדדת בהורדת הסבירות למחשבות אלה. לאור זאת, אנו נדרשים לדגום מספיק דגימות (ולדגום את ההתנהגויות הנכונות) כדי לתת אומדן טוב לתופעות האלו (sampling adequacy). -##אי-תלות במתן הציון +## אי-תלות במתן הציון חשוב לוודא מהימנות בין השופטים במבחן נתון. כל מדד נבדק באמצעות בדיקת מידת ההסכמה של שניים או יותר נותני ציונים. מידת ההסכמה נבדקת באמצעות מדדים שונים דוגמת *אחוז הסכמה* ומדד *ICC (Intra-Class Correlation)*. הבעיה הזו לא קיימת במדדים סגורים, דוגמת שאלות אמריקאיות או מדדים ללא מימד התרשמות (גובה, ותק, זמן). -##גורמים לשונות בציונים +## גורמים לשונות בציונים הסכמה בין שופטים אינה תנאי מספק לקבלת ציונים אחידים - דגימה בלתי-מספקת, התרשמות מגורמים בלתי רלוונטית והמצב של השופטים ושל הנבדקים (עייפות, מצב רוח, מוטיבציה), למשל, כולם משפיעים על הציונים בלי קשר ליכולת שמפגינים הנבדקים. למשל, מבחן אוצר מילים הניתן לאנשים שאינם דוברי עברית כשפת אם אינו בודק דווקא יכולת - הוא גם מדד לרמת מוטיבציה, מספר שנים בארץ, וכישרון טבעי ברכישת שפות. -##טעות אמדן דגימה +## טעות אמדן דגימה מבחן המבוסס על דגימה של התנהגויות\מדידות. המבחן בסוף הקורס, למשל, הוא אינו אלא חתך צר של דגימות, שמושפע מגורמים רבים: אולי במקרה נשאלתי על נושא שאני מכיר יותר, אולי במקרה קמתי טוב (או רע!) בבוקר, וכדומה. לעומת זאת, מבחן ארוך יותר (למשל על משך כמה ימים) מאפשר יותר דגימות של יותר התנהגויות וכך משקף נאמנה יותר את המדדים הנבדקים. כיצד ניתן לעמוד על מהימנות אומדן הדגימה? -###שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן +### שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן ניתן, לפיכך, להעריך מהימנות של נוסחים מקבילים על ידי מדידת המתאם יבן ציונים שהתקבלו בנוסחים שונים של המבחן - שמהווים מדגמים שונים של התנהגויות. @@ -67,10 +67,10 @@ SEM = SD√(1 - Reliability) הבעיה הזו ניכרת בעיקר במבחנים מעשיים (פסיכומטרי, קבלה לעבודה וכדומה). -###מה משפיע על מהימנות פנימית? +### מה משפיע על מהימנות פנימית? טעות התקן נובעת מגודל המדגם ומההטרוגניות של המדד הנבדק. מדדי חרדה, למשל, הטרוגניים בהרבה (אחידים פחות) ממדדי כישורים מתמטיים ההומוגניים בהרבה (אחידה יותר). ככל שהתכונה הטרוגנית יותר, אנו נדרשים ליותר פריטים על מנת להגיע למהימנות סבירה. -##בדיקת תכונה מול בדיקת מצב +## בדיקת תכונה מול בדיקת מצב אפילו בהינתן שהמבחן שלנו מתהדר במהימנות פנימית גבוהה, ייתכן שהוא בודק מצב - דוגמת מצב רוח - ולא תכונה. ניתן לעמוד על ההבדל באמצעות מהימנות[^1] חוזרת (test-retest reliabilty) - בדיקה חוזרת (באמצעות אותו מבחן) של אותה קבוצת אנשים לאחר כמה זמן - לפחות כמה ימים, ורצוי יותר. @@ -78,30 +78,30 @@ SEM = SD√(1 - Reliability) קבלת תוצאות שונות דרמטית אינה בעיה במבחן - אלא ממצא מחקרי תקף. לתוצאה כזו יש השלכות: היא מעידה כי לא ניתן לנבא (טוב) התנהגויות עתידיות. מבחן כזה מתאים במיוחד למדידת השפעות מצביות (תוצאות תהליך כזה או אחר, מצבי רוח...). מדדים מעל 0.75 נחשבים כטובים. -##תוקף - מה המבחן בודק? +## תוקף - מה המבחן בודק? ישנם כמה סוגים של תוקף - להלן: -###תוקף נראה +### תוקף נראה באיזו מידה המבחן נראה (נדמה) בעיניי האדם ו\או הבודק כבודק X? למשל: מבחן זיהוי צורות דוגמת בנדר-גשטלט כמבחן אישיות - האם הוא נדמה כמבחן אישיות? האם זה דבר טוב? (האם כדאי לך להגיד לנבדק מה בודק הנבחן הזה?). לעומתו, השאלה 'האם אני אדם יציב' בעלת תוקף נראה גבוה (מה שמאפשר לחוקר בדיקה טובה יותר, אך גם לנבדק לזייף את התוצאות). במבחן פריימינג, למשל, התוקף הנראה לנבדק נמוך מאוד (נדמה שבודק יכולות קריאה), וגבוה מאוד לבודק (לו ברור כי המבחן בודק זיכרון). -###תוקף תוכן +### תוקף תוכן האם התוכן של המבחן רלוונטי, והאם כל התוכן הרלוונטי במבחן? האם הייצוג שלהם פרופורציונלי? במבחן יידע, למשל, תוקף התוכן ייתבטא בייצוג הולם ובקנה מידה לפרקים בחומר למבחן. במבחן שבודק תכונה, תוקף התוכן ייתבטא בכיסוי לכל ההיבטים הרלוונטיים של התכונה הנבדקת. -> דוגמא: מבחן MSCEIT לאינטילגנציה רגשית מודד באופן שווה את ארבעת המאפיינים הרלוונטיים לפי התיאוריה: זיהוי רגשות, שימוש ברגשות, הבנת רגשות וידע לגבי ויסות הרגשות. -{.is-info} +!!! info "" + דוגמא: מבחן MSCEIT לאינטילגנציה רגשית מודד באופן שווה את ארבעת המאפיינים הרלוונטיים לפי התיאוריה: זיהוי רגשות, שימוש ברגשות, הבנת רגשות וידע לגבי ויסות הרגשות. -###תוקף תלוי קריטריון +### תוקף תלוי קריטריון המתאם הסטטיסטי בין הציון במבחן לבין הציון בקריטריון. למשל, המבחן הפסיכומטרי מתיימר לנבא את הקשר בין הציון הפסיכומטרי להצלחה בשנה א' בלימודים. במצבים בהם הקריטריון הוא הצלחה בתפקיד כלשהו, מדובר ב**תוקף ניבוי**. לעומת זאת, אם הקריטריון הוא מדד אחר בעל משמעות תיאורטית, מדובר ב**תוקף מתכנס**, או **תוקף בו-זמני** (למשל: מתאם בין ציון באינטיליגנציה למעמד כלכלי-חברתי, מתאם בין אינטיליגנציה רגשית לפופולריות בבית הספר). -###תוקף מבנה +### תוקף מבנה כל המידע שיש לנו אודות המבחן שמעיד על מה המבחן בודק. - **מהימנות חוזרת** - האם המבחן בודק תכונה יציבה או מצב? - **תוקף מתכנס (מיצוי)** - מתאם *גבוה* יחסית בין ציון במבחן לציון במבחנים שבודקים תכנים קרובים או רלונטיים (למשל: בין דיכאון לחרדה סביר שיהיה תוקף מתכנס). diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md b/פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md index 28671491..5d9c6bdd 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md @@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-21T13:30:31.157Z --- -##תודעה +## תודעה > Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain. Source: Chalmers, 1995. @@ -17,19 +17,19 @@ Source: Chalmers, 1995. - התודעה היא תופעה טבעית, אך אנחנו פשוט איננו מסוגלים להבין אותה. אנו יכולים לעמוד על רכיבים בתודעה, אך לא על התודעה ככלל. - התודעה אינה אלא תוצר של פעילות המוח, ויש לנו את כל הסיבות להאמין שנבין אותה. -###מהי תודעה? +### מהי תודעה? התודעה היא בהכרח חוויה פרטית וסובייקטיבית - אנחנו בעלי תודעה, ואנו מאמינים לאחרים שהם בעלי תודעה משום שכך הם אומרים לנו, ושככה נדמה לנו - אבל אין לנו אלא את החוויה הפרטית הזו להיסמך עליה. מסיבה זו, קשה ביותר לחקור תודעה בצורה אובייקטיבית. -###בעיות בחקר התודעה +### בעיות בחקר התודעה חקר התודעה נחלק לשתי סוגי 'בעיות' שאותן הוא שואף לפתור: *הבעיות הקלות* של התודעה, ו**הבעיה הקשה של התודעה**. ניתן לומר על מצב נפשי כלשהו שהוא מודע כשניתן להסביר אותו מילולית או לגשת אליו פנימית - האורגניזם יכול להיות מודע למידע מסוים, להגיב לו ולהסביר אותו. הגדרה זו תקפה לבעיות הקלות של התודעה - איך אין בכוחן להסביר את הבעיה הקשה של התודעה - החוויה של האירועים הנפשיים האלו. כשאנו מדווחים על האירועים האלו, יש לנו את *החוייה* של הדיווח עליהם, ומעבר לכך - יש לנו את החוויה עצמה. חייב להיות משהו שהוא 'להיות כמו' להיות בעל תודעה. -> בתמצית: הבעיות הקלות של התודעה הן **להבין את התכליות (פונקציות) והנוירופיזיולוגיה** של התודעה. הבעיה הקשה היא להסביר **מדוע יש לנו בכלל** את החוויה של התודעה. -{.is-info} +!!! info "" + בתמצית: הבעיות הקלות של התודעה הן **להבין את התכליות (פונקציות) והנוירופיזיולוגיה** של התודעה. הבעיה הקשה היא להסביר **מדוע יש לנו בכלל** את החוויה של התודעה. --- @@ -37,9 +37,9 @@ Source: Chalmers, 1995. --- -##קשב -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf) -{.is-info} +## קשב +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf) החלק *המודע* של הקשב - כלומר, קשב שאינו נובע מרפלקס, אלא התהליך ששולט בתשומת הלב הפעילה שלנו - נקרא **קשב ברירני** (Selective Attention). @@ -47,8 +47,8 @@ Source: Chalmers, 1995. הקשב משחק תפקיד מכריע בזיכרון - דברים שאנו שמים אליהם לב נכנסים לזיכרון לטווח ארוך בקלות יתרה - איך תפקיד זה אינו בלעדי. לא כל המידע שאיננו קשובים אליו נאבד, ולא כל המידע שאנו קשובים אליו ייכנס לזיכרון לטווח הארוך. משום כך, רוב החוקרים סבורים שתכליתו של הקשב היא לצמצם את כמות המידע שאנו נדרשים לעבד, מחמת קיבולתן המוגבלת של המערכות המוחיות. -###דגמי קשב בררני -####[דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention) +### דגמי קשב בררני +#### [דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention) ניסויי הקשב הראשונים התבססו על שמיעה, ונעשו באמצעות *הקשבה דיכוטית* - מטלות שדורשות מהנבדקים להאזין לשתי הודעות מילוליות שונות בשתי האוזניים (כל אוזן מקבלת הודעה אחרת). הנבדקים נתבקשו לחזור מיד על כל מה ששמעו באוזן ששמו אליה לב. לאחר מכן, נשאלו על ההודעה שהושמעה באוזן השנייה. בניסויים אלו, ידעו לציין שהושמע משהו, והצליחו לזכור מאפיינים גסים בהודעה - שינויים פתאומיים בעוצמה, המבטא, המין של הדובר (קול זכרי\נשי) - אך לא הצליחו לחזור על התוכן או להבין במה מדובר. הנבדקים לא שמו לב אפילו אם הקול באוזן השנייה החליף שפה, או התחיל לדבר הפוך. @@ -60,13 +60,13 @@ Source: Chalmers, 1995. ![broadbent-attention.png](/פסיכולוגיה/מבוא/broadbent-attention.png) ^דגם^ ^הסנן^ ^הקשבי^ ^של^ ^ברודבנט^ -####[דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory) +#### [דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory) הדגם של ברודבנט אינו מסוגל להסביר מדוע, למשל, אנחנו מגיבים לשם שלנו, או למילים בעלות משמעות מינית, גם כשאלו מושמעות באוזן הבלתי קשובה. ניסויים מאוחרים יותר הראו שנבדקים מצליחים לעקוב אחרי ההודעה שהאזינו לה גם כשזו מחליפה אוזן באמצע המסר. כל אלו מעידים על כך שהמידע כן מעובד ברמה כלשהי גם בערוץ שהמוח אינו מודע לו. תוצאות כאלו מגבות את דגם ההפחתה של טריזמן - שקובע כי המוח מעבד את משמעות הגירויים בשני הערוצים, אך רק הערוץ המודע נכנס לזיכרון - והשניה מעובד בתצורה מופחתת. אפילו הודעה שאין בכוחו של הנבדק לשחזר מהאוזן הלא מודעת משפיעה על התודעה שלו - גם אם אינו זוכר אותה - משום שהיא מעובדת עדיין. ![treisman_attenuation_model.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/treisman_attenuation_model.jpg) ^דגם^ ^ההפחתה^ ^של^ ^טריזמן^ -####[פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task) +#### [פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task) הניסויים של פוזנר (Posner, 1980) בדקו את יכולות הקשב הבררני החזותי של הנבדקים. אלו נתבקשו לצפות במסר מחשב שבמרכזו נקודת מיקוד. בפרק זמן קצר מאוד, הוצג בפניהם גירוי אזהרה - בדמות חץ המצביע בכיוון מסוים או סימן +. החצים רמזו לכיוון מסוים שבו יגיע הגירוי הבא, והפלוס היה גירוי ניטרלי. בנקודת המיקוד, מימין לה או משמאל לה הופיעה אחר כך אות - ומשימתם של הנבדקים הייתה ללחוץ על כפתור ברגע שזיהו את האות. החץ הטרים את כיוון האות ברוב (80%) מהמקרים, ובשאר הטעה את הנבדקים. @@ -75,31 +75,31 @@ Source: Chalmers, 1995. ![posner_paradigm_figure.png](/פסיכולוגיה/מבוא/posner_paradigm_figure.png) ^פרדיגמת^ ^הקשב^ ^של^ ^פוזנר^ -###עיוורון לשינוי +### עיוורון לשינוי לעיתים, כשהקשב שלנו מופנה לגירוי חזותי מסוים, אנו נפספס גירויים אחרים, גם כשאלו בסביבתו המיידית ודרמטיים במיוחד. לתופעה זו קוראים **עיוורון לשינוי** (Change Blindness) (Mack and Rock, 1998). בדומה לעיוורון לשינוי, קיימת גם תופעה ה**עיוורון חסר הקשב** (Inattentional Blindness) - כשל בזיהוי גירוי חריג. > דוגמא: [הסרטון הזה](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo). -###אפקט מסיבת הקוקטיילים +### אפקט מסיבת הקוקטיילים בטח יצא לכם להיות באירוע כלשהו ולנסות להקשיב למישהו אחר כשמסביבו יש רעש ואנשים אחרים שמדברים. למרות שאיננו קשובים למסרים האלו, אלא רק לאדם שאנו מקשיבים לו - ההאזנה לו כרוכה במאמץ מסוים. המאמץ הזה הוא עדות לכך שכל המסרים מסביבנו מעובדים ברמה כלשהי. תופעה זו מכונה **אפקט מסיבת הקוקטיילים**. -###רעש רקע +### רעש רקע רעש רקע הוא תוצאה של התהליך ההפוך מקשב - הניסיון להתעלם מגירויים מסוימים. מחקרים מראים שרעש רקע בסביבה משרדים למשל מנבאים ביצועים נמוכים יותר, מתח, ובעיות ריכוז (Loewen and Suedfeld, 1992; Sundstrom et al., 1994). אך לא כל רעשי הרקע זהים - מוזיקה, למשל, יכולה אפילו לשפר ביצועים. מחקרים מוקדמים מרמזים שרק רעשים מסוימים - דוגמת דיבור - מהווים רעש רקע פוגעני. מחקרים אחרים סבורים שגם גירוי מלבד דיבור הם בעלי השפעות שליליות - מה שמכונה **אפקט הדיבור הבלתי-רלוונטי** (Irrelevant Speech Effect). אפקט זה מרמז על כך שכל רעש טורדני הנשמע בעוצמת שיח יכול לפגוע ביכולות השליפה (Salame and Baddeley, 1990; Jones, 1995). -###חלוקת קשב +### חלוקת קשב -> בתהליך -{.is-warning} +!!! warning "" + בתהליך -##שינה -> [תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx) -{.is-info} +## שינה +!!! info "" + [תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx) השינה היא מצב של תודעה שונה. החלומות שלנו עוצמתיים לא פחות מהערות שלנו, אבל אנחנו שוכחים אותם ברגע שאנו מתעוררים. שכחה זו גורמת לנו לחשוב - ולא בצדק - שלא היינו בהכרה. ישנם שתי סוגים מובחנים של שינה - ולפיכך שני מצבים מובחנים של תודעה שונה. איננו יודעים בדיוק מדוע אנחנו ישנים. -###שלבי שינה +### שלבי שינה השינה נמדדת במעבדות שינה באמצעות מכשיר EEG, המודד את הקצב (Frequency) ואת הגובה (Amplitude) של הגלים החשמליים במוח. במצב ערות, גלי המוח בתדירות 15-30Hz - **גלי בטא**. במצב של נינוחות או עייפות, גלי המוח בתדירות 8-13Hz - **גלי אלפא**. כשצוללים לתדירות של 4-8Hz - **גלי תטא** - נכנסים לשלב הראשון של שינה (Stage 1 sleep). בשלב זה השרירים עדיין פעילים, וישנן תנועות עיניים מתגלגלות, איטיות ועדינות. העיניים נפתחות ונסגרות באיטיות מדי פעם. ככל שהשינה מתקדמת, נכנסים שלשלבים 2,3,4 - וגלי המוח יורדים בתדירות שלהם, ועולים בגובה שלהם. שינה בשלב 4 מאופיינת ב**גלי דלתא** - בתדירות נמוכה מ3.5Hz. האדם מגיב פחות לסביבה, וקשה יותר להעיר אותו - מה שהספיק בשלב 1 לא יעזור עכשיו. @@ -117,22 +117,22 @@ Source: Chalmers, 1995. אזורים שונים במוח מתעוררים ומדוכאים בשלב REM, והאדם משותק. -###כרונוטיפים +### כרונוטיפים אנשים מסוימים הם 'טיפוסי בוקר' ואחרים הם 'טיפוסי ערב' - ושני הסוגים נקראים **כרונוטיפים**. שני הסוגים מבוססים מחקרית - כמו גם שלל תכונות המזהות עם כל סוג (טיפוסי בוקר הם מצפוניים, מהימנים ויציבים; טיפוסי ערב יצירתיים, בלתי יציבים, ובעלי קשרים חברתיים חלוקים יותר; הם תזזיתיים יותר, מחפשי ריגוש, ומוחצנים יותר). טיפוסי ערב נפוצים יותר בחברות יחידניות. מחקרים מראים שתכונה זו תורשתית מאוד, ואינה מושפעת במיוחד מהסביבה. הודגם גם קשר חיובי בין טיפוסי ערב לIQ - IQ גבוה יותר נוטה להוביל לטיפוסי ערב. ![f0341-01.jpg](/f0341-01.jpg) -###תפקידי השינה +### תפקידי השינה השינה היא אחת ממעט מאוד התנהגויות כוללניות - כל היונקים, הציפורים והרבה מבעלי החוליות עם דם קר ישנים. גם בעלי חיים שעצם השינה מסכן אותם בסביבתם ממשיכים לישון - מה שמצביע על תפקיד בסיסי כלשהו שהשינה ממלאת, שאנו לא ערים לו. -###מחסור בשינה +### מחסור בשינה בניסיון לעמוד על אותו תפקיד, מחקרים בודקים את ההשלכות של מחסור בשינה. חרף ניסויים רבים, טרם התגלתה סיבה חד-משמעית לכך שהשינה חיונית לתפקוד התקין של הגוף. לעומת זאת, השפעת השינה על המוח גדולה - מחסור בשינה מוביל לבעיות בריכוז (בייחוד שזה מתמשך, ולא בפרקים קצרים), זיכרון לטווח קצר, ושליפה. כשהשינה מוגבלת ב50% או יותר, חברותיות ואופטימיות צוללות בכ15% (Haack and Mullington, 2005), ולאחר 52 שעות מחסור בשינה נפגעת היכולת לזיהוי ריח (McBride et al., 2006). מחסור בשינה של 4 שעות בלבד הוביל לצריכת קלוריות מופחתת, ובחירה במזונות בריאים פחות Wells and Cruess (2006). לפעילות גופנית יש השפעה מועטה על הצורך בשינה, אך מעמסה שכלית מעלה את הדרישה לשנת גל-איטי. -###מחסור בשנת REM +### מחסור בשנת REM כשחוקרים מפריעים לנבדקים בשנת REM בלבד (כלומר - הם ישנים במשך אותה כמות זמן), ביומיים הבאים הגוף יישן יותר שנת REM מהרגיל - כאילו שהגוף מדביק את הפער. למרות זאת, לא נצפו עד כה תופעות לוואי בולטות בעקבות מחסור בשינה זו. הסברה כרגע היא ששנת REM משחקת תפקיד באיחוי זכרונות בזמן השינה, ובלמידה. -###איחוי זכרונות בשינה +### איחוי זכרונות בשינה diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md b/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md index 3efffda9..dd2b90b4 100644 --- a/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md +++ b/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z --- -> ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) -{.success} -##מהי תפיסה? -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx) -{.is-info} +!!! success "" + ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) +## מהי תפיסה? +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx) **תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה. @@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z - הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש - הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי -##גישות בחקר התפיסה +## גישות בחקר התפיסה ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה: - **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום. - **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים. @@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z - - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?* - - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו. -##תפיסת צורה (היכר) +## תפיסת צורה (היכר) הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons). עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות. @@ -63,19 +63,19 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z ![f0205-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0205-02.jpg) ^עיקרון^ ^הסגירה^ -###דגמים לגילוי תכוניות +### דגמים לגילוי תכוניות בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה. גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים. -###תהליכי Top-Down +### תהליכי Top-Down משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם. זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים. ![f0208-04.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0208-04.jpg) ^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^ -####דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד +#### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות: - שכבת המילים @@ -89,23 +89,23 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z -##תפיסת עומק, מיקום ומרחק +## תפיסת עומק, מיקום ומרחק תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים': - **רמזים דו עיניים** (Binocular) - **רמזים חד-עיניים** (Monocular) -###רמזים דו-עיניים +### רמזים דו-עיניים הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב. כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין. -> מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן? -{.is-danger} +!!! danger "" + מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן? -###רמזים חד-עיניים +### רמזים חד-עיניים רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*. -####רמזים חד-עיניים ללא תנועה +#### רמזים חד-עיניים ללא תנועה - **הסתרה** (Interposition) - נקודת מבט (Perspective) - גודל יחסי @@ -113,30 +113,30 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z - הצללה - עומק -####רמזים חד-עיניים בתנועה +#### רמזים חד-עיניים בתנועה - [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר -> הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע. -{.is-info} +!!! info "" + הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע. - [נקודת מבט בתנועה](https://youtu.be/rXKt0qhFN-Y) - קווי נקודת המבט המשתנים תוך כדי תנועה ^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי -##קביעות בתפיסה חזותית +## קביעות בתפיסה חזותית הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר? -###קביעות הבהירות +### קביעות הבהירות אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy) -###קביעות הצורה והגודל +### קביעות הצורה והגודל כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות. -####חוק אמרט +#### חוק אמרט החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה. -> חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס** -{.is-success} +!!! is-success "" + חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס** -##תפיסת תנועה \ No newline at end of file +## תפיסת תנועה \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/מיניות/index.md b/פסיכולוגיה/מיניות/index.md index 1b59efa3..9af6a050 100644 --- a/פסיכולוגיה/מיניות/index.md +++ b/פסיכולוגיה/מיניות/index.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52434), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2665897) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52434), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2665897) -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf) -##מהי מיניות? +## מהי מיניות? > **מיניות** היא היבט מרכזי בהיות אדם לאורך החיים וכוללת מין, זהות מגדרית ותפקידים מגדריים, נטייה מינית, ארוטיות, אינטימיות ורבייה. הוא נחווית ומבוטאת במחשבות, פנטזיות, רמיות, אמונות, גישות, ערכים, התנהגות, מנהגים, תפקידים ומערכות יחסים. בעוד שמיניות יכולה לכלול את כל ההיבטים האלו, לא כולם תמיד נחווים או מבוטאים. מיניות מושפעת מהאינטרקציה בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים, תרבותיים, משפטיים, היסטורים, דתיים ורוחניים > *ארגון הבריאות העולמי, 2006*[^1] @@ -27,13 +27,14 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z בנוסף לפרויד, *אלפרד קינסי*[^2] תרם רבות גם הוא לחקר המיניות. קינסי החל לראיין סטודנטים על מיניותם, וטבע את *סולם קינסי* - שמגדירה את המיניות כטווח (ספקטרום), רעיון מהפכני בתחילת שנות ה20 שבהן פעל. -###מין לעומת מיניות +### מין לעומת מיניות > Sex is something you do. Sexuality is something you are. -> *Anna Freud* -{.info} -###מודלים להבנה של מיניות +!!! info "" + *Anna Freud* + +### מודלים להבנה של מיניות ניתן להבין מיניות כפירמידה - @@ -103,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z כלומר, אפשר לעשות הרבה סקס, אבל לעולם לא לקיים יחסי מין: מיניות מחוברת היא להיות מחובר למין, לצרכים שלי ושל בן\בת הזוג. -###סכנות לאינטימיות המינית +### סכנות לאינטימיות המינית - [ביו-פסיכו-סוציאלי](#ביו-פסיכו-סוציאלי) - כל מה שקשור בהתפתחות המינית @@ -125,7 +126,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z - האויב של הטוב מאוד הוא המצוין[^16] -###מעגל התגובה המינית +### מעגל התגובה המינית מאסטרס (William Howell Masters)[^3] וג'ונסון ( Virginia Johnsohn)[^6], גניקולוג ופסיכולוגית, תרמו גם הם רבות לחקר המיניות בחיובורם *התגובה המינית האנושית* (1966), בחקר חוסר ההתאמה המינית האנושית (1970). השניים צפו ב10,000 אקטים מיניים בתנאי מעבדה ובודקו תגובה גופנית לגירויים מיניים (1987). הוא גילה: @@ -145,13 +146,13 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z - רגיעה (Resolution) -###הדגם התלת-שלבי +### הדגם התלת-שלבי **הלן זינגר קפלן** ביקרה את המנגנון של מאסטרס וג'ונסון במאמרה [*The New Sex Therapy* (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-32846-000). הביקורת הראשונה שלה הייתה על השלב הראשון - העוררות - וטענה כי הם לא חייבים לבוא ביחד; אצל גבר, תיתכן זקפה בלי חשק מיני, ואצל נשים, ייתכן חשק מיני בלי עוררות פיזיולוגית, ולהיפך[^7] - ניתן להגיע לתגובה מינית מלאה גם בלי חשק או רצון. זינגר מפרידה את הגורמים ל*חשק מיני* - ההיבט הפסיכולוגי - לעומת ה*עוררות* - ההיבט הפיזיולוגי. אמנם יש התאמה - זקפה תתרחש יותר בקלות כשיש חשק - אבל לא התאמה מלאה. -##עוררות בגברים לעומת נשים +## עוררות בגברים לעומת נשים לכאורה, אצל גברים יש הורמון מין עיקרי אחד - טסטוסטרון - ואיבר מין עיקרי אחד - ולכן כל מנגנון העוררות פשוט יותר. זאת לעומת נשים, עם כמה איברי מין וכמה איברי מין. טל סבורה שההשוואה הזו עושה עוול לגברים - נשים אמנם מורכבות יותר, אבל גם גברים מורכבים למדי. רוזמרי בסון (2000)[^8] חקרה מדוע אצל נשים בקשר ארוך טווח ניכרת ירידה בחשק המיני במאמרה [*Women's sexual dysfunctions*](https://psycnet.apa.org/record/2000-13383-004). בסון סבורה כי בשלבים הראשוניים של קשר החרמנות משחקת תפקיד מכריע, אבל אצל נשים בקשר ארוך טווח התשוקה מגיעה מאוחר יותר, תגובתית - *עם האוכל בא התיאבון* - תופעה שלא ניכרת אצל גברים. בסון טוענת כי חשק מיני יכול להיות: @@ -160,7 +161,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z - **תשוקה תגובתית** - *עם האוכל בא התאבון* -##הפרעות בתפקוד המיני +## הפרעות בתפקוד המיני אם נדבר בנפרד על עוררות ותשוקה: @@ -191,13 +192,13 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z התסמינים האלו לא מספיקים לכינון הפרעה בתפקוד מיני - המצוקה היא הגורם המבחין המשמעותי. -###שאלות חשובות לשאול -####הפרעות בתפקוד המיני +### שאלות חשובות לשאול +#### הפרעות בתפקוד המיני - מה חשיבות ההקשר באבחון ובטיפול בבעיה? - האם יש הבדל בין נשים לבין גברים? - מה מקומם של הבדלים תרבותיים? אתניים? חברתיים? -####פראפיליה +#### פראפיליה - מי קובע מה בריא ומה סוטה? - כמה קביעה כזו מושפעת מרוח התקופה (כמו, הומוסקסואליות...) - האם קיום יחסי מין "נורמליים" שבעים פעם ביום נורמאלי יותר מקיום סאדו-מאזו בהסכמה וכחלק ממערכת יחסים אוהבת? @@ -209,11 +210,11 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z ![amirmenchem_x5.jpg](/פסיכולוגיה/מיניות/amirmenchem_x5.jpg) {.success} -###למה לפנות לטיפול מיני? +### למה לפנות לטיפול מיני? אנשים פונים לטיפול מיני ממגוון רחב של סיבות - קשיים פיזיים, התמכרויות, פנטזיות, ומיניות בלתי-מותאמת (לגיל, או בכלל). הפרעות נוספות - דוגמת PTSD - מלוות לעיתים בבעיות מיניות כחלק מהתסמינים. שינויי חיים דרמטיים, הרגלים, בעיות ביוזמה, גועל\פוביה ורקע של התעללות מינית הן גם סיבות נפוצות. -##למה לקיים יחסי מין? +## למה לקיים יחסי מין? מחקר אמריקני מוזר שאל את המשתתפים למה הם מקיימים יחסי מין, ודלו מהן *237* סיבות איזוטריות, כמו: - *רציתי להרגיש קרוב יותר לאלוהים* @@ -221,7 +222,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z - *אנחנו בצימר* -###המודל החילופין הבינאישי +### המודל החילופין הבינאישי לפי *מודל החילופין הבינאישי* [Bayers, S.E, 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-05562-002) אדם יגדיר את הקשר כמספק מינית אם **לארון שנים** - - סך התגמולים עולה על סך המחירים - סך התגמולים והמחירים מתאימים לציפיותיו מן הקשר diff --git a/פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות.md b/פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות.md index 87664910..e152a678 100644 --- a/פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות.md +++ b/פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות.md @@ -12,13 +12,13 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z באינטימיות חשוב הרגש והאמתיה ההדדית, והיא מהווה גם מצב וגם יכולת[^14]. -##הקשר הביו-פסיכו-סוציאלי +## הקשר הביו-פסיכו-סוציאלי -###ביו +### ביו הכל מתחיל בגוף, כבר בגיל ינקות, ובפעילות התקינה שלו - לרבות פעילות הורמונלית תקינה[^15], הפרעות בוויסות חושי, הפרעות תקשורת. -###פסיכו +### פסיכו יחסי האובייקט הראשונים המופנמים בהקשר של מיניות מתחלים (בגסות) למסר רכיבים: @@ -51,25 +51,26 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z התקשרות נמנעת-חרדה תקשה על קשר, והתקשרות נמנעת-מוותרת תוותר עליו לגמרי. -###סוציאלי +### סוציאלי תפיסות חברתיות ותרבותיות, היחסים עם קבוצת השווים, והחשיפה למיניות במרחבים מחוץ לבית שלנו כולם קשורים בהתפתחות האינטימיות. חוויות והתנסויות מיניות - מותאמות או לא מותאמות - ישפיעו גם הם על התפתחות האינטימיות: קפיצות פתאומיות מדי למיניות, או פגיעה מינית, יפגעו באינטימיות (אם כי לא פגיעה בלתי-הפיכה). -##בין אינטימיות למיניות +## בין אינטימיות למיניות מה ההבדל בין סקס ליחסי מין? בין מין רגשי לעומת מין ריגושי? סקס הוא אקט גופני, שני בעלי חיים שנפגשים בטבע, סיפוק צורך גופני. יחסי מין - בדגש על *יחסים*. באופן דומה, מין *ריגושי* קשור בחוויה הראשונית, הנלהבת, לעומת מין *רגשי* - משהו עמוק יותר, שקשור ברגש ארוך טווח. מיניות יושבת על המתח בין ביטחון - אותו ביטחון של בולבי - למסתורין. פתיחות מוגזמת פוגעת במיניות ובאינטימיות, כמו גם מסתורין מוגזם: מיניות בריאה היא מתח של שניהם - קצת מוכר, קצת בטוח. > תשוקה והנאה מינית מחייבת אינטגרציה מלאה של ארוטיזם פרה-גניטלי עם רוך, אמפתיה, הכרה מחדש בקרבה רגשית עם האחר. זה דורש ויתור כל העצמי ליד האחר ולקבל את הסכנה, החופש והאגרסיות של האחר. דוררש יכולת להרגישה אשמה ודיגאון כדי להתאהב + > *אוטו קרנברג* ולא בצ'רקסית מצויה - אנחנו זוכרים את היחס לגוף עוד מלפני שהיינו יצור מיני בוגר. טיפול טוב בגוף התינוק קשור בסקס טוב, כמו גם דרגוש חופש של הזוג, אשמה ודיכאון במובן הקלייאני (אני והפרטנר לא מושלמים), והיכולת השלים ולקבל את מה שלא יהיה לי כבר. -##זוגיות ואינטימיות +## זוגיות ואינטימיות -> שני מודלים לזוגיות - [זכית בי](https://www.youtube.com/watch?v=WjQgsyPkuCk), [מתוקה מהחיים](https://www.youtube.com/watch?v=WUZW1EArVL0). -{.is-success} +!!! is-success "" + שני מודלים לזוגיות - [זכית בי](https://www.youtube.com/watch?v=WjQgsyPkuCk), [מתוקה מהחיים](https://www.youtube.com/watch?v=WUZW1EArVL0). אמ, כן. יש כמה מודלים של זוגיות: שני בני זוג נפרדים לגמרי (מתוקה מהחיים), שני בני זוג נפרדים אך צמודים, שני בני זוג מוטמעים לגמרי אחד בשניה (זכית בי), ושני בני זוג נפרדים אך חופפים במידת מה. @@ -102,7 +103,7 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z - אינטימיות פיזית - תרגול זוגי -##Good enough sex +## Good enough sex בדומה למודל ה*אם הטובה דיו*, מודל הGood Enough Sex קובע כי יש ליחסי מין חשיבות בקשר, לקשר רגשי עמוק (אפילו *אורגזמטי*), ומיניות על כל מעגל התגובה המינית. אינטימיות ומין קשורים מאוד - האינטימיות מאפשרת ביטחון, אבל פתיחת דלתות לחוויה, מתוך אותו ביטחון. חשובה גם משחקיות וזרימה, וציפיות מציאותיות ומותאמות בכל גיל ושלב - המיניות שלנו משתנה כל הזמן - וכמובן, בריאות גופנית ורגיעה נפשית - חרדה ומין *לא* הולכים ביחד. הדגש צריך להיות על הנאה, על החוויה - ולא על ביצוע או הישג. diff --git a/פסיכולוגיה/מיניות/מערכת_המיניות.md b/פסיכולוגיה/מיניות/מערכת_המיניות.md index fa64d15d..b140044c 100644 --- a/פסיכולוגיה/מיניות/מערכת_המיניות.md +++ b/פסיכולוגיה/מיניות/מערכת_המיניות.md @@ -9,11 +9,11 @@ dateCreated: 2024-05-20T06:21:17.121Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf) -> המלצה: *נרשם בגוף* (באסל ואן דר קורק) -{.success} +!!! success "" + המלצה: *נרשם בגוף* (באסל ואן דר קורק) האיבר המיני הגדול ביותר הוא, כמובן, *המוח* (כמה סקסי). הצרבלום, האמיגדלה והמערכת ההורמונלית כולן משחקות תפקידי מפתח במערכת המיניות האנושית. diff --git a/פסיכולוגיה/ניסויית/index.md b/פסיכולוגיה/ניסויית/index.md index 92850f4c..2f790a54 100644 --- a/פסיכולוגיה/ניסויית/index.md +++ b/פסיכולוגיה/ניסויית/index.md @@ -8,26 +8,27 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-04T08:34:17.980Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49411), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560119), [הסיכום האגדי של שחף קולן](/פסיכולוגיה/ניסויית/פסיכולוגיה_ניסויית_-_סיכום_שחף_קולן.pdf) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49411), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560119), [הסיכום האגדי של שחף קולן](/פסיכולוגיה/ניסויית/פסיכולוגיה_ניסויית_-_סיכום_שחף_קולן.pdf) -##מהי פסיכולוגיה ניסויית? -> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/01_zoom_meeting_students.pptx) -{.is-info} +## מהי פסיכולוגיה ניסויית? +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/01_zoom_meeting_students.pptx) -> [ר' - הגדרת יסוד בפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה#גישות-בפסיכולוגיה-הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית) -{.is-info} +!!! info "" + [ר' - הגדרת יסוד בפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה#גישות-בפסיכולוגיה-הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית) -###הגדרות +### הגדרות ניסוי מורכב משתי הגדרות עיקריות: - **הגדרה תיאורטית** - הגדרת המשתנה באמצעות מילים, בהתאם לתיאוריה > לדוגמה: + > SWB[^1]: life satisfaction (global judgments of one's life), satisfaction with important domains (e.g., work satisfaction), positive affect (experiencing many pleasant emotions and moods), and low levels of negative affect (experiencing few unpleasant emotions and moods). (Diener, 2000) @@ -35,14 +36,14 @@ dateCreated: 2024-01-04T08:34:17.980Z - **הגדרה אופרציונלית** - הגדרה שמסבירה איך למדוד או לתפעל את המשתנה -###סוגי משתנים +### סוגי משתנים - **משתנים תיאורטיים** - בהם עוסקות לרוב שאלות מחקר - השאלות שמעניינות את החוקרים - **משתנים אופרציונליים** -###מערכי מחקר +### מערכי מחקר - **מתאמיים** - מערכים בהם כל המשתנים נמדדים. אין שום שליטה בשונות המשתנים (למשל: מזג האוויר ביום מסוים) diff --git a/פסיכולוגיה/ניסויית/איומים.md b/פסיכולוגיה/ניסויית/איומים.md index f7aa8e7e..91f9fc6b 100644 --- a/פסיכולוגיה/ניסויית/איומים.md +++ b/פסיכולוגיה/ניסויית/איומים.md @@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-01T09:15:28.846Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/04_zoom_meeting_students.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/05_zoom_meeting_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/04_zoom_meeting_students.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/05_zoom_meeting_students.pptx) -##תוקף חיצוני +## תוקף חיצוני - דגימה בלתי מייצגת אם בדקת רק סטודנטים לפסיכולוגיה, לא תוכל להשליך מהם על שאר האוכלוסייה. diff --git a/פסיכולוגיה/ניסויית/תוקף.md b/פסיכולוגיה/ניסויית/תוקף.md index 123dd8f8..31565f25 100644 --- a/פסיכולוגיה/ניסויית/תוקף.md +++ b/פסיכולוגיה/ניסויית/תוקף.md @@ -8,25 +8,25 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-01T09:13:41.011Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/02_zoom_meeting_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/02_zoom_meeting_students.pptx) ניסוי טוב הוא בעל **תוקף ניסוי** גבוה. תקוף ניסויי מורכב מארבעה התקפים, המפורטים מטה. -> שימו לב: התקפים האלו אינם בינאריים (תקף\לא תקף) אלא רציפים (תקף יותר, תקף פחות) -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: התקפים האלו אינם בינאריים (תקף\לא תקף) אלא רציפים (תקף יותר, תקף פחות) כדי להבין כיצד התקפים השונים באים לידי ביטוי במחקר, עלינו להבין כיצד המחקר נערך. תחילה, עלינו לקבוע את מערך המחקר *מתאמי* או מחקר *ניסוי* - ואת המשתנים - סוגם, מספרם, וכיצד מתפעלים אותם (אופרציונילזציה). -##תוקף המסקנה הסטטיסטית +## תוקף המסקנה הסטטיסטית עד כמה ודאית המסקנה הסטטיסטית שהתקבלה לגבי הקשר בין המשתנים. -##תוקף פנימי +## תוקף פנימי עד כמה ודאי שבהשאוואה בין תנאי הניסוי, המשתנה התלוי נתון אך ורק להשפעת המשתנה הבלתי תלוי. -##תוקף מבנה +## תוקף מבנה עד כמה משקפים המשתנים האפורציונליים את המשתנים התיאורטיים. -##תוקף חיצוני +## תוקף חיצוני עד כמה ניתן להכליל ממסקנות המחקר לגבי כלל האוכלוסייה ומצבים רבים במציאות. \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/index.md b/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/index.md index eb2a2213..24527692 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/index.md @@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z --- -##[פסיכולוגיה פיזיולוגית א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43761) +## [פסיכולוגיה פיזיולוגית א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43761) -> [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/primo-explore/fulldisplay?docid=972BGU_ALMA51113778080004361&context=L&vid=972BGU&lang=iw_IL&search_scope=972BGU_ALL&adaptor=Local%20Search%20Engine&isFrbr=true&tab=972bgu_all&query=any,contains,Psychology%20of%20Behavior%20carlson&sortby=rank&facet=frbrgroupid,include,6467548792&offset=0) -{.info} -##שיעור 1 -> [מצגת]([lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf)) -{.is-info} +!!! info "" + [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/primo-explore/fulldisplay?docid=972BGU_ALMA51113778080004361&context=L&vid=972BGU&lang=iw_IL&search_scope=972BGU_ALL&adaptor=Local%20Search%20Engine&isFrbr=true&tab=972bgu_all&query=any,contains,Psychology%20of%20Behavior%20carlson&sortby=rank&facet=frbrgroupid,include,6467548792&offset=0) +## שיעור 1 +!!! info "" + [מצגת]([lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf)) הפסיכולוגיה הפיזיולוגית (פסיכוביולוגיה) היא התחום העוסק בקשר בין הפיזיולוגיה של יצורים חיים לתודעה (שכל) שלהם. @@ -31,16 +31,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z הגישה המוניסטית התבססה בעיקר על ידי ניתוח של פצועים וחולי נפש, תחילה על ידי רופאים – והסקת מסקנות מהפגעים שלהם (אם החלק הזה נפגע, והדבר הזה לא עובד, הרי שהחלק הזה אחראי על הדבר הזה). -###הבסיס לחקר מערכת העצבים +### הבסיס לחקר מערכת העצבים בעוד שנוח להסיק שתפקידו העיקרי של המוח (ושל מערכת העצבים) הוא מחשבה, זיכרון או למידה, התפקיד העיקרי הוא תנועה - במטרה לשרוד בסביבה. הלמידה, הזיכרון והמחשבה כולן התפתחו ככלים הישרדותיים שמאפשרים לאדם לנוע, להגיב ולשרוד בסביבתו. ככלי הישרדותי, המוח מפגין גמישות יוצא דופן שאנחנו מגלים בשנים האחרונות - וכמות גדולה של מחקר מתרכזת סביב ה- *פלסטיות* של המוח. -##שיעור 2 -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_2-3-cells_in_the_nervous_system_galia-2022-2023.pdf) -{.is-info} +## שיעור 2 +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_2-3-cells_in_the_nervous_system_galia-2022-2023.pdf) -###דקארט מקשר בין הגוף לנפש +### דקארט מקשר בין הגוף לנפש מבין ההוגים הראשונים שקידמו את הרעיון שהשכל מגיע מהמוח, ולא מהלב, הוא הפילוסוף הידוע רנה דקארט. דקארט אמנם דגל בגישה הדואליסטית, והשערותיו המדעיות התבררו ככוזבות, אך הוא קידם כמה נקודות חשובות בדיון על מיקומו של השכל: - דקארט ביסס שהשכל מקורו במוח, ולא בלב. @@ -49,12 +49,12 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z - דקארט הבין שרבות המתגובות שלנו לא מגיעות היישר מהמוח. דקארט הכיר ברעיון של 'קשת רפלקסים, שלפיה יש לבני אדם תגובות ראשוניות זריזות (אינסטינקטים) שמוציאים אותם מכלל סכנה - הוא אייר למשל אדם שמושך את רגלו הרחק מאש בוערת. -###חשיפת האותות החשמליים במערכת העצבים +### חשיפת האותות החשמליים במערכת העצבים בתחילת המאה ה18, לואיג'י גלבאני גילה כי גירוי חשמלי בחלקים שונים של הגוף (במקרה הזה, רגליים של צפרדע) מובילים לתגובה, גם בניתוק מן המוח ומשאר מערכת העצבים, ומכך הסיק שמערכת העצבים מבוססת אותות חשמליים. יוהאנס מולר והרמן וון הרמוהולץ חידדו את הכיוון הזה בתחילת המאה ו19, בכך שחקרו את העובדה שאותו האות החשמלי מוביל לתוצאה שונה בחלקים שונים של הגוף (אות חשמלי לעיניים יגרור תמונה כלשהי, לאוזניים צליל כלשהו וכו'). -###אזורים במוח - מבוזרים או מקומיים? +### אזורים במוח - מבוזרים או מקומיים? מאוחר יותר התפתחה תיאוריית הפרנולוגיה (ספורצהיים, גאל) - לפיה אזורים שונים במוח 'אחראיים' על תכונות שונות (למשל: איזור של רוחניות, איזור של לוחמנות וכו'). בעוד שהתיאוריה שגויה בהיבטים רבים (המדענים שחקרו אותה סברו שחלקים שונים במוח 'יגדלו' לפי התכונות של אותו אדם - ממש בליטות בגולגולת - *ולא העמידו את השערתם במבחן אמפירי!*), היא אכן חידדה את הרעיון שהמוח הוא: - פלסטי - א-סימטרי @@ -68,16 +68,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z כל הגישות הללו ביחד חיזקו את גישת ה- *מוניזם* - לפיה העולם כולו מורכב רק מאנרגיה וחומר, ולכן הכל - כולל הנפש - היא תופעה שנובעת מתהליכים פיזיים (של מערכת העצבים) ולא מאיזו ישות קוסמית. -###חקר הנפש והמוח המודרניים +### חקר הנפש והמוח המודרניים שאלות רבות נותרו פתוחות ביחס למקומה ותפקודה של הנפש ביחס למוח - ובעת המודרנית נחקרו כמה תופעות מרתקות בנושא: - הזנחת צד (פגיעה בצד ימין באיזור מסוים מובילה להתעלמות *מוחלטת* - פיזית וגם מנטלית! - מצד שמאל, גם כשהחושים עובדים והמידע ישנו - ניסוי הקתדרלה במילאנו) - מוח חצוי - במקרים חיצוניים של כריתת הקורפוס סברום (חולי אפילפסיה קשים), נצפה ניתוק בין תפקוד האונות השונות (ניסוי הריח של גורדון וספרי) -##שיעור 3 - תאים במערכת העצבים -###הנוירונים -> מאחר ואני כבר מכיר את הנושא - הסיכום כאן חלקי ובקווים כלליים מאוד -{.is-warning} +## שיעור 3 - תאים במערכת העצבים +### הנוירונים +!!! warning "" + מאחר ואני כבר מכיר את הנושא - הסיכום כאן חלקי ובקווים כלליים מאוד מערכת העצבים היא בעלת חשיבות מכרעת לעולם הפסיכולוגיה בשאלות כמו הכרה, תפיסה ותגובה לגירויים. @@ -105,27 +105,27 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z הנוירונים מגיעים בתצורות רב-קוטביות, דו-קוטביות וגם חד-קוטביות, בהתאם למגוון רחב של תפקידים שהם ממלאים. -> אקסונים נקראים **חומר לבן**, בעוד שגופי הנוירונים נקראים **חומר אפור**. קבוצת נוירונים במערכת העצבים המרכזית נקראת **גרעיון**, ובהיקפית - **גנגיליון** -{.is-info} +!!! info "" + אקסונים נקראים **חומר לבן**, בעוד שגופי הנוירונים נקראים **חומר אפור**. קבוצת נוירונים במערכת העצבים המרכזית נקראת **גרעיון**, ובהיקפית - **גנגיליון** -###תאים תומכים +### תאים תומכים הנוירונים מהווים רק כ50% מסך כלל מערכת העצבים. החצי השני הוא תאים תומכים - תאי גליה (*Glia* - דבק). ישנם שלושה סוגים של תאים כאלה, הן במערכת העצבים המרכזית והן בהיקפית: - אסטרוציטים (*Astro* - כוכב) - אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן (במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, בהתאמה) - מיקרוגליה -####אסטרוציטים +#### אסטרוציטים האסטרוציטים אחראים על התמיכה הפיזית בניורונים ובהזנתם - לנוירונים *אין* יכולת לשמור אנרגיה, והם יכולים להפיק אנרגיה אך ורק מגלוקוז. כמו כן, הם דורשים תנאים מאוד מדויקים לפעולה - חומרים רבים רעילים מאוד לנוירונים. האסטרוציטים מקיפים את הנוירונים, תומכים בהם, ומתחברים גם לכלי הדם הקאפילריים ו'מתווכים' ביניהם לבין הנוירונים (לעיתים גם מפרקים את הסוכרים להפקת אנרגיה מהירה יותר בנוירונים עמוסים). האטרוציטים אחראיים גם לפאגוציטוזה - פינוי של תאים מתים. במערכת העצבים המרכזית, הם יוצרים רקמה צלקתית. -####אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן +#### אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן תפקודם העיקרי של תאים אלו הוא לעטוף את האקסונים במיילין - 80% שומן, 20% חלבון. המיילין מבודד את האקסונים, ומשום שדעיכת פוטנציאל הפעולה איטית בהרבה - ההולכה מהירה בהרבה (ר' - מהירות הולכה באקסון הדיונון הענק לעומת אדם\חתול). במערכת העצבים המרכזית, אוליגודנדרוכיטים עוטפים מספר אקסונים במקביל במיאלין, בעוד שתאי שוואן במערכת העצבים ההיקפית עוטפים אקסון בודד כל פעם. תאי שוואן מייצרים גם תעלות המאפשרות לאקסונים קטועים לצמח בהדרגה מסופים וליצור קשר חדש עם הסינפסה המקורית שלהם. הרקמה הצלקתית שמייצרים האסטרוציטים במוח מסכלת ניסיונות כאלה - מה שמעיד על כך שההבדל ביכולת לחדש קשר עצבי אינה נובעת מהאקסונים עצמם. -####מיקרוגליה +#### מיקרוגליה תאים קטנים המייצגים את המערכת החיסונית במוח. הם מעורבים גם בחלקים מסוימים של הפאגוציטוזה. -##שיעור 4+5 - פוטנציאל פעולה +## שיעור 4+5 - פוטנציאל פעולה האקסונים במנוחתם טעונים מטען חשמלי (-70mv). על מנת להעביר לתאים אחרים מסר, הם 'יורים' החוצה מטען חשמלי שעובר לקצה המסוף, ומפריש נוירוטרנסמיטר שיעורר פעולה דומה בתא השכן. מצב זה נקרא **פוטנציאל פעולה**. ארבע סוגים של יונים אחראים לאיזון החשמלי - *פוטנציאל הממברנה*: @@ -151,13 +151,13 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z במצב המנוחה, שוב נפתחות תעלות האשלגן, ויוני הנתרן העודפים מוחלפים חזרה ביוני אשלגן. -##שיעור 6 - תקשורת בין נוירונים +## שיעור 6 - תקשורת בין נוירונים הפוטנציאל החשמלי שעולה מגיע למסוף הסינפטי, שם הדה-פולריזציה מעוררת את פתיחתן של תעלות קטיון הסידן - שמצוי בריכוז גדול מחוץ לתא. סידן נוהר פנימה ונקשר לגופיפי הנוירוטנסמיטר, מה שיוצר פתח ביניהם לממברנה הפרה-סינפטית. הנוירוטרנסמיטר נשפך החוצה לתעלה הסינפטית. מצידה השני של התעלה הסינפטית, הנוירוטרנסמיטר מתחבר לאתר מתאים (הוא לעולם אינו נכנס לתא הפוסט-סינפטי) ובכך מעורר פתיחה ישירה של תעלות יונים (יונוטרופית), או מניע חלבון (G), המפעיל אנזים, שמסנתז חומר אחר (נשא שני) שפותח את התעלות או מעורר תהליך אחר (מטבוטרופי). -###פוטנציאל פוסטסינאפטי +### פוטנציאל פוסטסינאפטי שרשרת האירועים הזו מובילה לפולריזציה (הגברת המתח השלילי) או דה-פולריזציה (הגברת המתח החיובי), מה שגורר בהתאמה תגובה מעוררת (EPSP - Excitory Postsynaptic Potential) או מדכאת (IPSP - Inhibitory Postsynaptic Potential). אלו מעוררות העברה של פוטנציאל פעולה או חזרה למצב המנוחה, בהתאמה. שני הפוטנציאלים ההללו מתאפסים באחת משתי דרכים: @@ -166,13 +166,13 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z - ביטול אנזימטי - אנזים מפרק את הנוירוטרנסמיטר לחלוטין, בצד הפוסטסינפטי. -> חשוב להדגיש: לעיתים תגובה סינפטית מעוררת תפעיל תהליך שדווקא מדכא פעולה מסוימת (כמו תזוזה כשאנחנו ישנים), ולהיפך - לעיתים תגובה סינפטית מדכאת תפעיל תהליך שדווקא מעודד פעולה מסוימת (על ידי הסרת החסמים אליו). -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להדגיש: לעיתים תגובה סינפטית מעוררת תפעיל תהליך שדווקא מדכא פעולה מסוימת (כמו תזוזה כשאנחנו ישנים), ולהיפך - לעיתים תגובה סינפטית מדכאת תפעיל תהליך שדווקא מעודד פעולה מסוימת (על ידי הסרת החסמים אליו). השרשרת הזו מסתיימת בביטול מחזורי של הפוטנציאל הפוסט-סינפטי -##שיעור 7 - מבנה מערכת העצבים -###מאפיינים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית +## שיעור 7 - מבנה מערכת העצבים +### מאפיינים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית המוח האנושי שוקל כ1400 גרם, אך הוא שברירי להדהים - המוח אינו מסוגל אפילו להחזיק את המשקל של עצמו. כתוצאה מכך, הוא זקוק להרבה הגנה, מזעזועים, מהסביבה החיצונית, כמו גם בידוד כימי וסביבת פעולה מאוד מסוימת. שלוש שכבות של חומר מגנות על השלמות הפיזית של מערכת העצבים המרכזית: - חומר דורה (Dura) - שכבה עבה וקשה, גמישה אך בלתי מתיחה של חומר קשה. זו השכבה החיצונית ביותר @@ -185,40 +185,40 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z - החלל הרביעי - מתחבר לחלל המרכזי ולחוט השדרה. ממנו יוצא נוזל המוח לתעלות המוח. -###נוזל המוח +### נוזל המוח נוזל המוח מיוצר ברקמה המקבלת אספקת דם עשירה במיוחד בשם הכרונויד פלקסוס (Chronoid Plexus), המצויה בחללי המוח. נפח נוזל המוח הוא בערך 125 מ"ל, וזמן מחצית החיים שלו הוא 3 שעות - מה שאומר שנפח זה מיוצר מספר פעמים ביום. הוא מיוצר בחללים הונטרליים, משם הוא מתנקז לחלל המרכזי יחד עם נוזל נוסף שנוצר שם, וכל אלו מתנקזים לחלל הרביעי יחד עם נוזל נוסף שנוצר שם. משם הנוזל זורם לחלל הארכנואיזי, ונספג חזרה לאורך תעלות המוח לזרם הדם בגרנולציות האראכנואידיות. -###התפתחות מערכת העצבים -####התפתחות לפני הלידה +### התפתחות מערכת העצבים +#### התפתחות לפני הלידה בערך היום ה18 להיריון, מערכת העצבים המרכזית מתחילה להתפתח. תחילה נוצרת 'צלחת נוירונית', שמתפתחת ל'צינור הנוירוני' - אוסף של נוירונים המתקדמים מקדימה לאחורה (רוסטרלי לכאוסטלי) שממנו מתפתחים בסופו של דבר המוח וחוט השדרה. הצינור הנוירוני נסגר ביום ה28 בערך ומכיל בתוכו שלושה חללים. הרקמה שמקיפה אותם מתפתחת לשלוש מחלקי המוח העיקריים: המוח הקדמי, האמצעי והקדמי. המוח הקדמי מתפתח לכדי זוג החללים הונטרליים והחלל המרכזי. האיזור סביב החללים הלטרליים הופך לטלטנכפאלון. -###מבנה מערכת העצבים המרכזית -####המוח הקדמי (Forebrain) +### מבנה מערכת העצבים המרכזית +#### המוח הקדמי (Forebrain) המוח הקדמי מתפתח מחזית הצינור העצבי ומתפצל ל*Telencephalon* ול*Diencephalon*. -#####Telencephalon +##### Telencephalon מבנה זה מכיל את רובן של האונות המוחיות המרכיבות את המוח הגודל. אונות אלו מכוסות בקליפת המוח (Cerebral Cortex) ומכילות עמוק מתחתיה את המערכת הלימבית והBasal Ganglia. -######Cerebral Cortex +###### Cerebral Cortex קליפת המוח מתפתלת בכפלים, ג'ירי וסולצ'י (Gyri, Sulci) המאפשרים הגדלה עצומה (שילוש) בשטח הפנים ובכמות הנוירונים. קליפת המוח מחולקת לארבע אונות (מקדימה לאחורה): - קדמית - פריאטלית ('הקיר') - טמפורלית - אוקסיפיטלית -> ר' דיאגרמה נוחה בעמ' 86 בספר -{.is-info} +!!! info "" + ר' דיאגרמה נוחה בעמ' 86 בספר ככלל, לכול חוש יש איזור בקליפת המוח האחראי על הקלט בעיקרו, ובסמוך לו יש איזור שיוך - שיודע לעבד מידע זה ובכך לקשר אותו לחושים אחרים. תפקודים מסוימים של קליפת המוח הם מוקבלים (Lateralization) - ממוקמים בעיקרם רק בצד אחד של המוח. ככלל, האונה השמאלית מעורבת ב*עיבוד* מידע - יצירת חוויה מכלל הגורמים. אונה זו מצטיינת בזיהוי אירועים סדרתיים ושליטה ברצף של התנהגויות. -> דוגמאות: דיבור, הבנת דיבור של אחרים, קרוא וכתוב. -{.is-info} +!!! info "" + דוגמאות: דיבור, הבנת דיבור של אחרים, קרוא וכתוב. האונה הימנית מצטיינת בייצור (Synthesis) - היא מאפשרת תפיסה של גורמים מבודדים לכדי שלם. -> דוגמאות: שרבוט תלת מימדי, קריאת מפות -{.is-info} +!!! info "" + דוגמאות: שרבוט תלת מימדי, קריאת מפות למרות ההקבלה הזו, החוויה והזיכרון שלנו מאוחדים. איחוד זה מתבצע בזכות הCorpus Collosum, רצועת אקסונים אדירה המחברת את החלקים התואמים בין שתי האונות - האונה הפריאטלית השמאלית תחובר לזו הימנית, וכך הלאה. לעיתים, גם איזורים שונים בין שתי האונות מחוברים ברצועות אלו. @@ -252,26 +252,26 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z פגיעה באיזורים המצטלבים בין איזור זה לאיזורי השמיעה והראייה תפגע ביכולות קרוא-וכתוב של האדם. שאר האונה הקדמית מכילה את הPrefrontal Cortex - הקשורה יותר בתכנון ובאסטרטגיה ופחות בתנועה ישירה. -######המערכת הלימבית Limbic System +###### המערכת הלימבית Limbic System המערכת הלימבית מורכבת מהקליפה הלימבית, המצויה בגבול הפנימי עם קליפת המוח, מהCingulate Gyrus, ההיפוקמוס ('סוס ים') והאמיגדלה ('שקד') הממוקמת ליד החדר הלטרלי באונה הטמפורלית. קשת האקסונים המחברת את ההיפוקמפוס לאיזורים אחרים במוח, דוגמת הMamillary Bodies (בליטות בבסיס המוח המכילות חלק מההיפוקמפוס) מכונה הFornix. התפתחות מערכת זו ככל הנראה תואמת את התפתחות התגובה הרגשית. חלקים במערכת הלימבית, דוגמת ההיפוקמפוס, מעורבים בלמידה ובזיכרון. האמיגדלה, יחד עם איזורים בקליפה הלימבית, מעורבות ברגש - רגשות אישיים, זיהוי רגשות באחרים, זכרונות מלאי רגש וביטויים רגשיים. -######הגנגליוניים הבאזאלים Basal Ganglia +###### הגנגליוניים הבאזאלים Basal Ganglia אוסף של גרעינים (נוירונים בעלי צורה דומה) תחת קליפת המוח החזיתי, תחת חלקם הקדמי של החדרים הלטרליים. גנגליונים אלו מעורבים בשליטה התנועתית - מחלת הפרקינסון, למשל, נובעת מפגיעה בנוירונים השולחים אקסונים למבנים בגנגליונים אלו. -#####Diencephalon +##### Diencephalon ה*Diencephalon* ממוקם בין ה*Telencephalon* ל*Mesencephalon* שבמוח התיכון. -######Thalamus +###### Thalamus החלק הדורסלי של הדיאנצפלון הוא התלמוס, שנמצא מדיאלית וקאודלית לגנלגיונים הבאזאלים. לתלמוס שתי אונות, שמחוברות בגשר חומר אפור החותך את החדר השלישי ומכונה ה*Masa Intermedia* - שתפקודו אינו חשוב ככל הנראה משום שחסר במוחם של אנשים מסוימים. שמו נגזר משום שהוא שימושי כנקודת ציון לנווט במוח. רוב הקלט הנוירוני לקליפת המוח מקורו בתלמוס, שאזורים מסוימים שלו מקרינים לאיזורים תואמים בקליפה בסיבי הקרנה (Projection Fibers). הגרעינים בתלמוס מקבלים קלט חושי מאיברי החוש ומעבירים אותם לאיזורים העיקריים התואמים (דוגמת Primary Visual Cortex) בקליפת המוח. לא כל הגרעינים מקבלים קלט חושי; חלקם מקבלים קלט מאיזורים אחרים במוח ומעבירים אותו לאזורים נוספים (למשל: מהצרבלום לאיזור המוטורי העיקרי בקליפת המוח). -######Hypothalamus +###### Hypothalamus ההיפותלמוס ממוקם ישר מתחת לתלמוס, ומחובר לPituary Gland דרך הPituary Stalk (*בלוטת יותרת המוח*). ההיפותלמוס אחראי לתגובות Four F's (*Fight, Flight, Feed, Mate*), וגם לתהליכים הקשורים בשינה ובשתייה. ההיפותלמוס שולט על רוב המערכת האנדוקרינית דרך בלוטת יותרת המוח, ששולטת על שאר הבלוטות האנדוקריניות. תפקודים כמו הורמוני מין, גדילה, ורבים אחרים נשלטים על ידי ההיפותלמוס. -####המוח התיכון (Midbrain) +#### המוח התיכון (Midbrain) מכונה גם ה*Mesencephalon* - מקיף את הCerebral Aqueduct ומורכב מהTectum והTegmentum. הTectum ('גג') נמצא בחלק הדורסלי של המזנצפלון ומורכב מהSuperior והInferior Colliculi, שנראים כמו ארבע בלוטות שצד הדורסלי של גזע המוח. גזע המוח מורכב מהמוח התיכון והמוח האחורי. \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD.md index 6f43f94a..7fece5d2 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-16T12:41:06.721Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx) **הפרעה טורדנית-כפייתית** (OCD) סובלת מחוסר הבנה - קל לזלזל בעד כמה ההפרעה קשה, מורכבת ופוגעת בחיים. למרבה המזל, בשנים האחרונות יש התקדמויות משמעותיות בדבר האטיולוגיה שלה. @@ -24,7 +24,7 @@ OCD יצא מפרק החרדה בDSM-IV והפך לפרק משלו - על *טו OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נוטים לאחת מההפרעות האלו. -##אובססיות +## אובססיות **אובססיות** הן מחשבות חוזרות ונשנות, מונעות דחפים, שנכנסות לתודעה. הן מחשבות של תוכן מאוס ומאיים, באופן חוזר ונשנה ומטריד, וקשה מאוד להתעלם מהן או לשלוט בהן. @@ -44,7 +44,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו מקום\מילה\צבע נחווים כרעים או מזוהמים, ויש להימנע מהם - כמו המילה *מחלה*. -###דימויים עיקריים +### דימויים עיקריים - פגיעה בטעות בעצמי או באחר @@ -61,7 +61,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו דימויים של מין או גילוי עריות, מחשבות על להסתכל על איזוריו האינטימיים של מישהו אחר, מחשבות חודרניות לגבי נטייה מינית והקצאה מגדרית, מחשבות חודרניות על כך שאתה סוטה. -###מחשבה לעומת אובססיה +### מחשבה לעומת אובססיה לעומת מחשבה רגילה, מחשבה אובססיבית: @@ -75,18 +75,18 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו - קשה מאוד לשלוט בה -###איטיות אובססיבית +### איטיות אובססיבית אובססיות כרוכות לפעמים באיטיות בדיבור, אכילה, אכילה וכדומה - בניסיון להפחית את הסיכוי לעשות טעות, הלוקים בOCD לעיתים עושים דברים בצורה איטית ומרוכזת בצורה מוגזמת. -##קומפולסיות +## קומפולסיות **קומפולסיה** היא טקס נוקשה, בין שפיזי או מנטלי, שמגיעים כמעט תמיד כתגובה לאובססיה. הקומפולסיה מתבצעת במטרה להפחית את החרדה ולמנוע איום - אבל לא חייב להיות קשר לוגי בין האובססיה לקומפולסיה. רובנו חווים ביומיום מצבי חוסר ביטחון וחשש שמשהו חשוב לא נעשה - ולפעמים נחזור בראשנו או בפועל על הפעולה כדי לוודא שהן נעשו (סגרתי את הגז? לקחתי את הדרכון?). בOCD, התגובה הזו *קיצונית בהרבה* - עד כדי הפרעה בתפקוד. -###סוגים עיקריים +### סוגים עיקריים - בדיקה @@ -113,7 +113,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו חוקים ואמונות שקשורים למספרים (אני חייב לאכול 4 ביצים ביום) -##Relationship OCD +## Relationship OCD [Doron, Derby & Szepsenwol (2014)](https://psycnet.apa.org/record/2014-33301-015) חקרו נדבך חדש בOCD, שעוד לא נכנס לספרות הקלאסית - OCD סביב מערכות יחסים[^3]. כמו רוב מאפייני OCD, מדובר בהקצנה של מנגנון נורמטיבי - ספקות כמו *האם היא מתאימה לי* שמתעצמים ומוגזמים. @@ -133,26 +133,26 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו -##לעומת OCPD +## לעומת OCPD -> שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה. OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון וסגנון חיים מאוד שיטתי עם שגרה קבועה (שעת יקיצה, ארוחות, דעות, טעם). ישנו דמיון מסוים, אבל הבדלים חושבים - OCPD מרגישים בנוח עם סגנון החיים שלהם (*אגוסינטוני* - חלק מהעצמי - לעומת *אגודיסטוני* - דבר זר לי, כמו בOCD). יתרה מכך, OCD כרוך בסבל, ובOCPD הסבל הוא חיצוני - התנגשות עם הסביבה - ולא סתירה פנימית. -##אגרנות +## אגרנות **אגרנות** היא הפרעה שבה ילדים או אנשים מסרבים לזרוק חפצים שאחרים היו זורקים. הפרעה זו הייתה תחת OCD בDSM-IV אבל פוצלה להפרעה משלה באותו הפרק בDSM-V. הסיבה המדווחת יכולה לעזור להבחין בין OCD לאגרנות (*אני זורק את זה כדי שלא יקרה אסון* לעומת *אולי אני אצטרך את זה...*). ההפרעה מתחילה לרוב בילדות אבל הופכת למטרד משמעותי בבגרות. -##קריטריונים +## קריטריונים -###אובססיות וקומפולסיות -> A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות -{.info} +### אובססיות וקומפולסיות +!!! info "" + A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות אובססיות: @@ -169,30 +169,30 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון ילדים (ולפעמים מבוגרים) לא ידעו להסביר מדוע הם נוקטים בקומפולסיות -###פגיעה תפקודית +### פגיעה תפקודית -> B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6] -{.info} +!!! info "" + B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6] -###לא מצב רפואי +### לא מצב רפואי -> C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה -{.info} +!!! info "" + C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה שימו לב - תסמיני OCD **יכולים** להופיע בעקבות מצב רפואי - אז הם פשוט יקבלו אבחנה אחרת, ולא OCD {.is-warning} -###שלילת אבחנה מבדלת +### שלילת אבחנה מבדלת -> D: אבחנה מבדלת -{.info} +!!! info "" + D: אבחנה מבדלת לא מוסבר טוב יותר על ידי משהו אחר (למשל: סכיזופרניה, [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), וכו'). אולם, האבחנה הזו אינה שוללת קומורבידיות - ישנם מקרים כמו *סכיזו-OCD* - OCD עם סכיזופרניה - עם שכיחות גבוהה יותר מהשכיחויות באוכלוסייה, משמע - האחד מעלה את ההסתברות של האחר. -###רקע תיאורטי +### רקע תיאורטי בDSM-IV, הייתה דרישה ל*דיסטוניות* - הכרה של האדם שהדבר הזה זר, חודרני, לא רציונלי - אך הקריטריון הזה ירד בDSM-V. @@ -203,7 +203,7 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון למעל ל98% ישנם את שני הרכיבים, אך ישנם אנשים שיש להם *רק* קומפולסיות - אצלם החרדה תופיע לאחר שהקומפולסיה תופרע (למשל: סכו"ם של מסעדה שמגעילים אותם). לכן, ההבנה התיאורטית נשמרת בשני המקרים. -##שכיחות ומהלך +## שכיחות ומהלך הנתונים נעים בין ~2%-4% באוכלוסייה (כל החיים). @@ -211,11 +211,11 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון ההתחלה היא לרוב הדרגתית (אם כי לא תמיד - יש אנשים ש*זוכרים* בדיוק מתי זה התחיל), בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. מקרב ילדים הסובלים מOCD, גיל ההתחלה הממוצע הוא 10.2. -###OCD בילדים +### OCD בילדים בילדים, עוצמת ההפרעה משתנה לפי תקופות, כמו גם התכנים. לעיתים OCD בילדים חולף בהתבגרות ללא טיפול. גילאי ההתחלה הנפוצים ביותר הם 7 ו10 - אלו הם ה*Early Onsest Group* והם נמצאו כקומורבידיים יותר עם הפרעות נוירולוגיות אחרות. -###OCD ודיכאון +### OCD ודיכאון OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - יש קומורבידיות רבה בין השניים. בכל עת, 6-35% מהסובלים מדיכאון מדווחים על אובססיות. מצדו השני של המתרס, 33-66% מהלוקים בOCD יחוו תקופה דיכאונים בחייהם. @@ -230,11 +230,11 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ - גורם שלישי שמשפיע על שתיהם - למשל, הפרעה בויסות סרוטונין[^8]. -##גישות תיאורטיות לטיפול +## גישות תיאורטיות לטיפול ישנן מספר גישות שמנסות להסביר OCD - חלקן ממקודות יותר בהסברת ההפרעה, ואחרות בטיפול. מבין שלושתן, הגישה הפסיכודינאמית בדרך החוצה - היא אינה מקובלת היום, ובמקרים מסוימים אפילו עשתה נזק[^9] ([Laughlin, 1967]()) בעקבות ההתמקדות ב*תוכן* האובססיה. -###פסיכודינאמית +### פסיכודינאמית מה ביחסיו המוקדמים של האדם עם האנשים בחייו והסביבה הוביל אותו להפרעה? @@ -248,12 +248,12 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ בקרב ילדים, OCD נקשר ב[טראומת ילדות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה), ובמיוחד בהזנחה ובהסתגרות ([Mathews et al, 2008]()) -> כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל* -{.is-warning} +!!! warning "" + כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל* -###קוגניטיבית-התנהגותית +### קוגניטיבית-התנהגותית אילו התנהגויות מובילות לOCD? במה זה נקשר? @@ -263,7 +263,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ המטופלים נוטים לחשוב שהשגרה רק תעצים את התסמינים והחששות, ובסוף מבינים ההיפך - תפקוד יומיומי נורמטיבי דווקא מרכך את התסמינים. -####התנהגותית +#### התנהגותית זוהי הגישה הכי דומיננטית בטיפול בOCD, ומתבססת על מנגנון ה[למידה](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה). הגישה הזו פחות יודעת להסביר *למה* הOCD נוצר, אבל יש לה כוח הסברי גדול יותר ב*איך* OCD פועל. העיקרון הוא אותו העיקרון - גירוי תמים נצמד לגירוי מסכן, ומתחילה הימנעות מהגירוי התמים. הטקסים שמתפתחים כהימנעות משתמרים, ונוצרת קומפולסיה. @@ -272,7 +272,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ טיפול זה הוא היעיל ביותר ([Franklin & Foa, 2011](), [Olatunji et al, 2013]()), אבל הוא מאופיין באחוז נשירה או סירוב לטיפול גבוה (30-47%). בהרבה מקרים, התוצאה היא ריכוך תת-קליני של התסמינים, אבל לא החלמה מלאה\ריפוי. -####קוגניטיבית +#### קוגניטיבית הOCD, לפי הגישה הזו, נובעת מפירושי מציאות שגויים ומעוררי חרדה. הם מציעים את מודל *ששת כשלי החשיבה*, ביניהם: @@ -296,7 +296,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ ביקורת מסוימת על הגישה הזו היא שהיא ממתדרדרת למצב של *רשימת מכולת* של כשלי חשיבה, טעויות והטיות - היא לא מנסה להבין את המנגנון בשלמותו, בצורה הוליסטית, כמו הגישה הדינאמית. -###נוירו-פסיכולוגית +### נוירו-פסיכולוגית אילו מנגנונים מוחיים גורמים לאדם מסוים ללקות בOCD ולא לאחר? diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/index.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/index.md index 2df47717..c22c6f9f 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/index.md @@ -8,41 +8,41 @@ editor: markdown dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z --- -> [ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437) -{.info} +!!! info "" + [ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437) -##תוכן העניינים +## תוכן העניינים -####1. [מבוא](#מבוא) +#### 1. [מבוא](#מבוא) -####2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) +#### 2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) -####3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) +#### 3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) -####4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות) +#### 4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות) -####5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות) +#### 5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות) -####6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה) +#### 6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה) -####7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה) +#### 7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה) -####8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה) +#### 8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה) -####9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) +#### 9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) -####10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD) +#### 10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD) -####11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) +#### 11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) -####12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה) +#### 12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה) -####13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) +#### 13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) -##מבוא +## מבוא -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx) **פסיכופתולוגיה** היא התנהגות אבנורמלית, בין שדרמטית ובין ששגרתית אך מוקצנת, אשר פוגעת בתפקוד ו\או באיכות החיים. דפוסי התנהגות אבנורמליים מסוימים משויימים לכדי אבחנות (דיכאון, סכיזופרניה וכו') המכונות הפרעות. @@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z [^1]: בישראל, ההכשרה מבוצעת בDSM אך המערכות מדברות ICD. למרבה המזל, שני הקטלוגים דומים ו'מבינים' אחד את השני. [^2]: עד 1973, למשל, הומוסקסואליות הייתה הפרעה מוכרת בDSM, ודיספוריה מגדרית הוגדרה כהפרעה מגדרית. -> ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה) -##מהי התנהגות אבנורמלית? +## מהי התנהגות אבנורמלית? כולנו 'אבנורמלים' במידה מסוימת, ולכן קל להזדדהות עם הרבה מהתוכן המועבר - אבל לא כל אבנורמליות היא פתולוגית. האבחנה הזו מכונה **הפרעה יטרוגנית (Iatrogenic illness)**, והיא תופעה נפוצה ומוכרת. ההפרעה הזו נובעת מהאופי האינטימי של המחשבות הפנימיות, המשלות תחושה של ייחודיות מוגזמת. מה שמבחין בין מידה 'רגילה' של אבנורמליות להפרעה של ממש הם ה**חומרה** וה**משך** של התסמינים. התנהגות אבנורמלית היא מקרה קיצון (*לא סבבה*), ביחס לסביבה וביחס לנורמת ההתנהגות של אותו האדם. חשבו למשל על הדוגמאות הבאות: @@ -64,17 +64,17 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z - אדם מסתובב עם עגלת קניות ברחוב. ליד בסופר? ל"ג בעומר? אולי. ככה סתם באמצע הרחוב? חשוד. -> בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**. -{.info} +!!! info "" + בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**. עם זאת, לא בכל הפרעה ראוי לטפל. הקריטריונים העיקריים הם **הסבל לאדם ולסביבתו**. בפוביה מדינוזאורים או פחד מטיסות כראה שלא כדאי לטפל; במאניה-דפרסיה שמובילה לשיקול דעת מוטעה^(לעומת^ ^הנורמה)^ צריך. ההגדרה לפסיכופתולוגיה היא רב ממדית; אין די לא בהגדרה של האדם ולא בהגדרתה של סביבתו לקביעת הפרעה פסיכופתולוגית. -> השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי? -{.info} +!!! info "" + השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי? -##מימדי התנהגות אבנורמלית +## מימדי התנהגות אבנורמלית אין הגדרה אופרציונלית אחת ומוחלטת לאבנורמליות. @@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z התנהגות אבנורמלית מוגדרת כיום בשמונה מדדים: -###סבל +### סבל של המטופל, או של הסביבה. לאו דווקא הדבר הראשון שקופץ לראש, אך מאפיין מרכזי באבחון התנהגות אבנורמלית[^3]. הסבל הוא מנבא עיקרי בהפרעות אבנורמליות - הפרעות קשות אפילו גוררות כאב פיזי. @@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z תקופות גרועות, מטלות מצטברות או לנקות את הבית כולם גורמים לסבל; אין די בכך לאפיין התנהגות אבנורמליות. הדוגמה המובהקת ביותר היא אבל - האבלים לעיתים מפגינים תסמיני דיכאון, וסובלים באופן קשה, אך אינם מפגינים התנהגות אבנורמלית. -###פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת +### פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת אדם שמתקשה לעמוד בהצלחה במטרות החיים שלו ובשגרה שלו, ולא מצליח להסתגל לנסיבות המשתנות. מטרות החיים משתנות בהתאם לתקופה, לאדם ולשלבי החיים, אך לרוב ישנם מאפיינים משותפים. למשל, כל הילדים אוהבים לשחק עם ילדים אחרים; ילד שלא רוצה לשחק זו נורת אזהרה. @@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z **התנהגות אדפטיבית** היא התאמת ההתנהגות בהתאם למצב - כמו התאמת הלבוש לפי המקום שאליו אנחנו הולכים. חוסר הסתגלות מאופיינת בקשיחות מחשבתית (היעדר *set switching*). -###סטייה סטטיסטית +### סטייה סטטיסטית בעיתות משבר, דיכאון וחרדה באוכלוסייה עולים; לפתע, תסמינים כאלו הם לא בהכרח סממנים להפרעה. מנגד, הפרעה נפוצה באוכלוסייה היא עדיין הפרעה. @@ -112,27 +112,27 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z להתנהגויות אחרות יש טווח נורמלי (כמו השאלה המזעזעת הזו על אנשים שמתקלחים לפני שהולכים לישון), שחריגה ממנו עלולה להיות סממן אבנורמלי. לפעמים אפילו מופע בודד של התנהגות הוא סטייה סטטיסטית (הבחור עם העגורנים). -> בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?*** -{.is-info} +!!! info "" + בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?*** בתקופת הקורונה, טקסי הניקיון עם האלכוג'ל היו נורמטיביים; עכשיו זה כנראה מוזר. הקושי במאפיין הזה הוא לקבוע היכן עובר הגבול, והאם ההתנהגות אינה רצויה (גם להיות מחונן זו סטייה סטטיסטית). סטייה סטטיסטית קשורה גם קשר הדוק לנורמות החברתיות המשתנות. -###הפרת הנורמות החברתיות +### הפרת הנורמות החברתיות מוחה יחיד כנגד עמדה פוליטית אינה בהכרח אבנורמלית. הסתובבות עם עציץ על הראש עלולה להיות. התנהגות שאינה תואמת את הקוד החברתי עלולה להיות אבנורמלית. מנגד, יש מקרים בהם הנורמה היא זו שטועה. לרוב, הסטייה מהנורמה אינה מספקת לאבחון אבנורמלי - מטרה לבחון את ההתנהגות בזווית מחודשת (הדבר הזה שאתה עושה, זה חריג - אתה סבבה עם זה?). -###אי נחת מצד הסובבים +### אי נחת מצד הסובבים אדם בהתקף מאני לא בהכרח סובל. המשפחה והחברים שלו בהחלט עלולים לסבול. מנגד, משפחתו של אדם שיצא מהארון יכולה לשבת עליו שבעה. אין הכרח שזו התנהגות אבנורמלית. האי נוחות לעיתים קרובות תוביל לזיהוי ההפרעה האבנורמלית - דוגמת אדם שמדבר דיבור אסוציאטיבי ללא הרף, או אחר שלא מדבר בכלל, או שלישי שמטפס על עגורנים. -###התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה +### התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה *מלכוד 22* התנהגות לא הגיונית שקשה לצפות היא סממן להפרעה אבנורמלית. אנשים שפוגעים באנשים אחרים בלי סיבה, אנשים שמונעים מאשליות, או אנשים שמטפסים על עגורנים כולם עלולים להיות סממנים אבנורמליים, משום שקשה לייחס הסבר הגיוני להתנהגות שלהם. @@ -141,13 +141,13 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z הניסיון להבין את ההיגיון מאחורי ההתנהגות הוא אחר התפקידים הראשונים והחשובים של פסיכולוגים קליניים - מה המקורות, מה המניע, ומה משמר את ההתנהגות. -###מסוכנות +### מסוכנות מסוכנות תעלה את הסיכויים לטיפול, אבל לא כל מסוכנות גלויה לכל. זהו המימד הדרמטי ביותר בהחלטה לטפל או לא לטפל. רוב ההתנהגויות האבנורמליות אינן מסוכנות. מנגד, יש התנהגויות מסוכנות שאינן אבנורמליות (כמו לנהוג עם הטלפון, או הבחור עם העגורנים). -###שליטה +### שליטה היכולת לשלוט בתהנהגות *במידה הנכונה* - לא מעט מדי, לא יותר מדי. @@ -157,14 +157,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z זהו המימד האינטימי ביותר - רק האדם עצמו יכול לענות בכנות אם הוא בשליטה על ההתנהגות שלו. --- -> חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון. -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון. --- [^3]: כמו שאומרים באנגלית - *Suffering* from a mental disorder [^4]: ישנם גם אלו שסובלים בהתקף מאני, בין שמההתקף עצמו או שמההשלכות. מנגד, יש כאלו שנהנים מהתקף מאני - עד כדי כך שמסרבים טיפול תרופתי. -##גישת הדימיון המשפחתי +## גישת הדימיון המשפחתי אמנם לא ניתן לאבחן באווחה אחת הפרעות אבנורמליות, אך ניתן להעריך על סמך דפוסים נשנים כמו אלו שחוזרים על עצמם בDSM. - האם המקרה נראה כמו מקרים פרדיגמטיים של התנהגות אבנורמלית? @@ -176,40 +176,40 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z מעבר לכך, צריך להכיר ב**רצף ההתנהגויות כולו** - *התסמונת* (קרי - אוסף התסמינים), ולא רק בתופעה אחת ספציפית. אנהדוניה[^5], למשל, היא תסמין של דיכאון, סכיזופרניה, ואולי איזו השקפה דתית כזו או אחרת. אינסומניה[^6] יכולה להיות אף היא תסמין דכאוני או מאני, אבל גם חלק מחיים נורמטיבים (לחץ לפני מבחן, וכו') -###קטלוגים של הפרעות נפשיות +### קטלוגים של הפרעות נפשיות התסמונות מוגדרות בקטלוגים מוכרים שונים בעולם הפסיכולוגיה, כשהעיקריים ביניהם הם ה**DSM** וה**ICD**. -####DSM - סינדרומים וקטגוריות +#### DSM - סינדרומים וקטגוריות הDSM שם דגש כבד **על אופרציונילזציה[^7]** - הפרעות מוגדרות על ידי רשימות סימפטומים - למשל ירידה במשקל, או יקיצות לילות יגררו קריטריונים כמו 'כמה ירידה במשקל' או 'כמה יקיצות ליליות'. המטרה היא להגדיל מהימנות בין שופטים. -####פגיעה בתפקוד +#### פגיעה בתפקוד כדי למנוע אחבון-יתר, הDSM מציב את **קריטריון הפגיעה בתפקוד**: -> מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו' -{.warning} +!!! warning "" + מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו' -####מערכת פוליתטית (Polythetic) +#### מערכת פוליתטית (Polythetic) הDSM דוגל ב**מערכת פוליתטית** - שמשמעותה היא שלהפרעות יש צירופים שונים וייחודים של תסמינים. הDSM דורש מספר מסוים של תסמינים מתוך אוסף גדול יותר בכדי לאבחן הפרעות - [בדיכאון](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנומרלית#דיכאון-מגורי), למשל, נדרשת נוכחות של חמישה תסמינים מתוך תשעה. אולם, החמישה האלו יכולים להיות כל צירוף של חמישה - מה שמוביל למגוון רחב של מצבים שאנחנו יכולים לקרוא להם, למשל, דיכאון. הDSM דורש גם לפחות אחד מ2 תסמינים עיקריים, ושכל התסמינים נמשכים לפחות שבועיים, במשך רוב הזמן, במקביל ותוך פגיעה בתפקוד ושינוי לעומת תפקוד קודם. -####מערכת קטגוריאלית +#### מערכת קטגוריאלית הDSM מגיע לשיפוט בינארי - או שאתה סובל מהפרעה, או שלא. יש בכך יתרונות וחסרונות - מחד גיסא, הגישה הזו מאפשרת ארגון טוב יותר ואבחנה ברורה יותר, ומנגד - היא מפשטת הרבה מהמציאות; רוב ההיבטים בפסיכולוגיה הם בקנה-מידה (סקאלה), ולא בבינאריות (יותר מדוכא ופחות מדוכא, ולא מדוכא או לא מדוכא). מקרים בלתי-אופיינים (למשל, OCD עם אשליות פרנואידיות) עלולים אף הם ליפול בין הכיסאות. -#####הטרוגניות **בתוך** קבוצות +##### הטרוגניות **בתוך** קבוצות כדי להתמודד עם מקרים בלתי-אופיינים, הDSM מגדיר חלופות (וריאציות) של הפרעות. בDSM-IV, למשל, הוגדרה סכיזופרניה פרנואידית, לא מאורגנת, קטטונית, לא-מובחנת, ורדיוויזואלית. הDSM-V האט את המגמה והוסיף במקום דרגות חומרה. -#####דמיון בין אבחנות +##### דמיון בין אבחנות יש הפרעות רבות שביניהן קווי דמיון ואף נטייה למופע משותף של שתיהן[^8] - דוגמת דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפרעות הDSM אינן מוציאות זו את זו. -#####ההקשר הרחב +##### ההקשר הרחב לרוב, הDSM לא נובר בסיבות להפרעות[^9], אלא בגורמים כמו אירועי-חיים מסכנים (כמו מקרה סכנת חיים בפוסט-טראומה), קו-מורבידיות, מחלות פיזיות, גיל ההתחלה, מהלך ההפרעה וגורמים פסיכו-סוציאליים - הרקע לאבחנה. כלומר, בשפה של הDSM לא יהיה עיסוק בגרומים הסיבתיים (האם זה גנטי? סביבתי? אישיותי? סיפור חיים?), וגם לא בטיפול - הוא לא עוסק ב**למה** ולא ב**איך**, אלא רק ב**מה**. מטרתו היא *רק* להוביל להסכמה באבחנה, לשפה משותפת. -#####מאפיינים (qualifiers) +##### מאפיינים (qualifiers) הDSM מגדיר, כאמור, מאפיינים לכל הפרעה - מה הסף שאחריו ניתן לאבחן. מאפיין משותף לכל ההפרעות היא שהתסמינים אינם נובעים באופן ישיר ממצבים רפואיים או פיזיולוגיים (למשל: דיכאון כתוצאה מאלצהיימר, או הפרעת שינה כתוצאה מטרשת). במקרה של הפרעה הנובעת ממצב פיזי, המצב הפיזי הוא העיקר והתגובה הנפשית היא מאפיין שניוני. @@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z [^8]: קו-מורבידיות [^9]: אטיולוגיה -##שכיחות +## שכיחות - מהי השכיחות באוכלוסייה של הפרעות נפשיות שונות? כדי לתת את הרקע לשכיחות של הפרעות מסוימות באוכלוסייה, מבוצעים מחקרים *אפידמיולוגיים* - המייצגים את האוכלוסייה. @@ -237,14 +237,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z (חסרה לי איזו רבע שעה פה) -##קומורבידיות +## קומורבידיות הפרעות רבות מאופיינות בקו-מרובידית - הנטייה להופיע יחד. דיכאון ופוסט-טראומה, למשל, לעיתים תכופות מופיעים יחד. מקרים קשים של הפרעות פסיכולוגיות מאופיינים ב50% (!) של קו-מורבידיות, ו7% במקרים קלים יותר. -##אבחון -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx) -{.is-info} +## אבחון +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx) -###חסרונות +### חסרונות יש טענות רבות כנגד האבחון, בעיקר לאור החשש מאבחון מוגזם - כאמור, קרוב לחצי מהאוכלוסייה בארה"ב למשל מאובחנים בהפרעה אבנורמלית! אם כולם אבנורמלים, האם זה באמת אנורמלי? האבחון מביא איתו גם סכנה ל*סטיגמטיזציה*, הדבקת תווית מזיקה, @@ -252,16 +252,16 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z האם זה שווה את זה? -###יתרונות +### יתרונות > האם מתן האבחנות באופן זהיר ומבוקר ע"י אנשי מקצוע מעלה את הסיכוי שהמטופל יזכה לעזרה? האבחון מאפשר **תכנון טיפול**, **מידע על הפרוגנוזה**, **תקשורת בין אנשי מקצוע** ו**הקלה ותמיכה במטופל**. -###תכנון טיפול +### תכנון טיפול -###קבלת טיפול +### קבלת טיפול רק *כשליש* מאלו שניתן לאבחן אצלם את קיומה של הפרעה נפשית מגיעים לטיפול! מדוע? - היעדר זיהוי הבעיה (הפנמה לעומת החצנה) @@ -272,30 +272,30 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z קבלת התווית הזו של *מאובחן בX* היא חוויה לא פשוטה, שלא כל האנשים מוכנים להשלים עמה. עצם התווית מקשה לדבר בחופשיות עם האנשים בחיינו על ההפרעה הנפשית, ועל כך שאנו בטיפול. הפרעות מסוימות המאופיינות בהתנהגות מוזרה, כמו סכיזופרניה, או במטען חברתי עמוק במיוחד, כמו הפרעות אכילה ושימוש בחומרים, נושאות סטיגמה קשה במיוחד שקשה למטופל ולסביבה להכיל. -##דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה +## דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה התפיסה הרווחת קיום מדגישה את הקשר בין הגוף לנפש - בין השילוב לגורמים נפשיים וגורמים ביולוגיים. מצבים נפשיים קשים מסוגלים לתת אותות פיזיים מובהקים, ותנאים פיזיים הם בעלי השפעה מכרעת על הנפש. -###מודל דיאתזה-לחץ +### מודל דיאתזה-לחץ המודל טוען שתנאים מולדים מסוימים משפיעים השפעה מכרעת על הנפש, שגלומה בדמות הלחץ שהוא חווה. בהינתן שני אנשים פגיעים גנטית לסכיזופרניה, האחד - שחווה לחץ - עלול לחלות בעוד שהאחר, שחווה פחות לחץ, יכול להתחמק מהמחלה. -##גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה +## גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה -###אנימיזים +### אנימיזים בעבר (ובמקומות מסוימים, עד היום), ההתייחסות לאבנורמליות הייתה כהשתלטות של דיבוק\רוח רעה\שד וכו', והטיפול היה בכל מיני טקסי גירוש. -###גורמים פיזיולוגיים +### גורמים פיזיולוגיים ביוון העתיקה, קישרו לראשונה בין ההפרעות האבנורמליות לגורמים פיזיולוגיים. בנשים, תסמינים נפשיים יוחסו לרחם - שהניחו שהתנתק או לוקה באיזשהו אופן - ומכאן מגיעה היוונית *היסטריה* -> המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה -###גורמים פסיכולוגיים +### גורמים פסיכולוגיים -####מסמריזם +#### מסמריזם במאה ה18, פרנץ אנטון העלה את גישת ה'מסמריזם', שקשרה בין מיקומם של גופים שמימיים למצבים נפשיים מסוימים. ההפרעה יוחסה להפרעה בתנועה של נוזלים מגנטיים. מכאן ניסה אנטון לשחרר את הנוזל בשיטות שונות ומשונות[^10]. -####היפנוט ופסיכותרפיה +#### היפנוט ופסיכותרפיה ז'אן מרטין שרקו ניסה להבחין בין סימפטומים נוירולוגיים לסימפטומיים 'היסטריים' על ידי היפנוזה - למשל, התקפים פסאודו-אפילפטיים, שיתוק בזרוע, ושלל מצבים נוספים - מה קורה תחת ההיפנוזה? ההיפנוזה היא מצב שהגוף שרוי ברגיעה עמוקה מאוד, ובכך מנטרלת את הגורם הפסיכולוגי במידה מסוימת. @@ -308,7 +308,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z [^10]: אנטון נחשב בעיניי רבים מתקופתו כשרלטן, שנסמך על אפקט הפצלבו (נכון שאתם נורא צמאים עכשיו שאתם חושבים על זה?) -###ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה +### ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה ההתייחסות להפרעות אבנורמליות בעבר הייתה במונחים פוגעניים כמו *משוגע* ו*חולה נפש*, במיוחד לאנשים שתפיסת המציאות שלהם נפגעת. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהשליטה החזקה יותר של הדת בתקופות קדם, שייחסה למצבים כאלו גורם רוחני עוין. בהמשך, התייחסו לסובלים מהפרעות נפשיות כמו חיות - הם נכלאו בתנאים בלתי-הומניים, למשל באירופה ובארה"ב. היחס הזה הוצדק באופן מוחלט לאור התפיסה שאנשים הסובלים מההפרעות הם חסרי היגיון - ולכן הכוח והפחד יובילו לצייתנות גם בלי היגיון. רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות. \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות.md index cc943ea5..0e10460c 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות.md @@ -18,12 +18,12 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z בארה"ב, 1 מ10,000 איש מתאבדים - אך סביר מאוד להניח שזו הערכת חסר - לאור נסיבות מטושטשות, או בושה של המשפחה. זוהי הסיבה ה8-~9 הכי נפוצה למוות בעולם. יותר גברים מתאבדים מנשים, פי כמה - גם בעקבות גישה טובה יותר לנשק חם, וגם בעקבות נורמות חברתיות. בישראל הנתונים נמוכים בהרבה - 1 מ10,000 גברים, 1 מ40,000 נשים. ההתאבדות גובה את חייהם של כ450 ישראלים בשנה. גם המספרים האלו נמוכים כנראה מהמספרים האמיתיים - ההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים פי 2-4. -##ניסיונות אובדנות +## ניסיונות אובדנות ישנם גם הרבה ניסיונות התאבדות - ב2014 בלבד נרשמו בישראל 6,488 ניסיונות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. אלו כנראה גם הערכות חסר - הרבה מהניסיונות משתבשים ומטויחים מבלי שאיש יודע. ההתאבדות נפוצה בהרבה בקרב צעירים - לרוב בגילאי ה20 המוקדמים עד 44 בערך, והגיל הולך ויורד - כיום סביב ה18-24, והמספר בעלייה מתמדת. בקרב הצעירים בישראל, 17% מכלל מקרי המוות היו התאבדות - אחת הסיבות הנפוצות בגילאים אלה. עלייה באובדנות קשורה בעלייה בחשיפה למידה, שימוש בסמים, גישה לנשק. ישנה גם תופעה של הדבקה (contagion) - דיווח על מקרי התאבדות, במיוחד של מפורסמים, גוררים התאבדויות נוספות - לכן יש קווים מנחים לפי חוק כיצד לסקר אובדנות[^1]. -##התאבדות בפועל +## התאבדות בפועל בתקופות של עלייה באובדנות נשאלת השאלה - מה השתנה? - חשיפה לאינטרנט - בעקבות בריונות, בריתות עם זרים וכדומה[^2] @@ -33,18 +33,18 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z בגיל מתקדם ישנה עלייה באובדנות - בעקבות עלייה בבדידות, באובדן ובכבוד העצמי. בחברות של כבוד עצמי וסטטוס, האובדנות בגילאים אלו עולה, לעומת חברות בהן המבוגרים מעורבים יותר בחיי היומיום שם יש ירידה. -> **50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.** -{.is-warning} +!!! warning "" + **50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.** כ15% מהסובלים מדיכאון כרוני מתאבדים. ישנו קשר גם עם שאר הפרעות - עם PTSD, פסיכוזה, OCD, שימוש בחומרים, הפרעת אישיות גובליםת, אנורקסיה, נרוזה ועוד. ההערכה היא ש90% מהמתאבדים או מהמנסים להתאבד לוקים בהפרעה פסיכופתולוגית כלשהי. -##התאבדות ומגדר +## התאבדות ומגדר נשים מנסות להתאבד פי 3 יותר מגברים - בעקבות שיעורי דיכאון גבוהים יותר, וחוסר תקווה - אך רוב המתאבדים הם גברים - הם מצליחים פי 4[^3]. -##קבוצות בסיכון גבוה +## קבוצות בסיכון גבוה - רווקים, גרושים, פרודים, אלמנים @@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z -##הנותרים מאחור +## הנותרים מאחור ההשלכות קשות - המתאבדים מותירים מאחור בממוצע 6 קרובי משפחה. 1 מ62 מושפע ישירות מהתאבדות - מה שמתבטא באשם, בלבול, סטיגמה המובילה להיעדר תמיכה. -##מדוע אנשים מתאבדים? +## מדוע אנשים מתאבדים? - כאב בלתי נסבל (Shneidman) @@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z האובדנות משוערות כחציית הסבל לרף הבלתי נסבל - ברגע שנכבה הגרעין האחרון של תקווה (Shneidman). משערים כי היא נובעת מאובדן צורך או היבט בסיסי של האדם, כמו חלום או משמעות. -##תיאוריות בתחום האובדנות +## תיאוריות בתחום האובדנות תחום האובדנות נחקר מאוד - בשל החשיבות, העניין, וחוסר הזמינות של המתאבדים (לא בדיוק אפשר לשאול אותם). הרבה מהנותרים מאחור מופתעים מהאובדנות, שנוחתת עליהם כרעם ביום בהיר - *ידעתי שזה גרוע אבל לא כל כך גרוע*, וכדומה. מהפתאומיות של אובדנות קשה מאוד למנוע אותה, ולכן תיאוריות שונות מנסות לגשר על הפער הזה - בין המחשבות על המוות והתלונות, שנפוצות בקרב כולם, להתאבדות בפועל - שנדירה בהרבה. לעומת שניידמן, אורבך ועמ' סבורים כי האובדנות אינה תוצאה של כמות הכאב אלא הדרך בה מווסתים אותו, בעזרת מושג העצמי והערך העצמי (self-concept). הרי קשה מאוד לכמת כאב, בוודאי לרמה שיחצה סף מסוים. אבל מהו מושג העצמי? זהו מושג מורכב ומבני. הזהות שלנו מורכבת רכיבים רבים - התפקידים שלנו בחיים (אח, חבר, עובד...), היכולות שלנו, התכונות שלנו, ועוד היבטים רבים שכאלה, ששזורים אחד בשני. פגיעה באחד המרכיבים האלה היא קשה, אבל אם הזהות שלך מספיק מורכבת - משהו אחר יתפוס את המקום, והאדם יתאושש. מנגד, אם הזהות שלך בעיני רוחך פחות מורכבת - למשל, אתה תופס את עצמך בעיקר כבעל-עסק, פגיעה באחד ההיבטים האלה תרסק את הזהות העצמית - אם אתה בעל עסק והעסק שלך קורס, מה נשאר? כמות פחותה של היבטים תוביל למשקל גדול יותר על כל היבט. @@ -88,15 +88,15 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z 1. פגיעות - האם האדם ניסה להתאבד בעבר? האם הוא מאוכלוסייה פגיעה? סובל מדיכאון או הפרעה אחרת? -> זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק. -{.is-warning} +!!! warning "" + זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק. 2. גורמי דחק\לחץ - כשלונות, מצוקה חמורה, שינוי שלילי משמעותי 3. ממשות - האם המחשבות האובדניות תכופות? האם יש תוכנית? אמצעים קטלניים? האם יש צעדים מקדימים? גורם מונע? -##פגיעה עצמית +## פגיעה עצמית לא כל אדם שפוגע בעצמו הוא בעל כוונה קטלנית. ישנה גם **פגיעה עצמית** - כאמצעי למטרה מסוימת - כמו להעביר לסביבה מסר, או לשם השחתה עצמית. @@ -109,8 +109,8 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z מטרה נוספת לפגיעה עצמית היא השחתה עצמית - פגיעה לא לשם תשומת לב, אלא לשם השחתת הגוף כאמצעי לויסות כאב נפשי. הפגיעה לרוב תהיה במקום נסתר, ובצורה עדינה יותר - כדי להסתיר מהסביבה. הפגיעה לשם השחתה עצמית היא עניין פרטי לגמרי. -> המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית. -{.success} +!!! success "" + המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית. לרוב, מהלך השחתה עצמית מתחיל מאירוע שלילי, ממשיך לתקופה דיסאסוציאטיבית (קהות רגשית, ניתוק מהעצמי, תחושה של צופה מבחוץ), פגיעה עצמית - ותחושת הקלה או אפילו התרוממות רוח (*זה עוזר לי להרגיש*, *הכל נעשה ממוקד, עוצמתי, חי*). diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות.md index 4ece793e..41204a3a 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות.md @@ -10,14 +10,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z הפרעות אישיות הן תכונות אישיות שגולשות לכדי הפרעה. אז מתי נגדיר תכונת אישיות כ*הפרעה*? מה היא תכונת אישיות בכלל? -##תכונות אישיות +## תכונות אישיות [תכונות אישיות](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות) הן דפוסים קבועים של אופן החוויה הרגשית והתפיסה את העצמי והסביבה, ואופן ההתקשרות עמם; דפוסים אלו באים לידי ביטוי בטווח רחב של הקשרים חברתיים ואישיים. לתכונות אישיות יש השלכות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות. כיום בעולם הפסיכולוגיה נהוג יותר להתייחס ל*מצבי העצמי* - מעין תנאי התנהגות כאלה (אם יקרה ככה, אעשה כזה וכזה), אבל לרוב ישנם דפוסים שחוזרים על עצמם - כמו נטייה להתנתק, להתעצבן, אופטימיות או פסימיות, שהן תכונות האישיות. -##הפרעות אישיות +## הפרעות אישיות תכונת אישיות תסווג כהפרעה כשהיא: - לא גמישה @@ -36,8 +36,8 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z - מצבור C - הפרעות אישיות חרדתיות לרבות הפרעת אישיות נמנעת, תלותית ואובססיבית-כפייתנית[^1] -##אטיולוגיה -###המודל הטיפוסי-התפתחותי +## אטיולוגיה +### המודל הטיפוסי-התפתחותי הסברה היום היא שהפרעות אישיות קשורות בסביבה ובהורות לא מיטבית, המשחקות על נטייה מולדת. בתמצית, הפרעת אישיות קשורה [בטיב-התאמה]() לא טוב - חוסר התאמה בין צורכי הילד ליכולת ההורה. התפיסה הזו מבוססת על המודל הטיפוסי-התנהגותי של ג'ונסות, ועל גישת יחסי האובייקט של מרגרט מאהלר. כל טיפוס אישיות הוא תוצאה של עניין בסיסי קיומי מסוים שהיה בעל חשיבות מיוחדת בשלב מסוים של ההתפתחות -ה'משימה' של התינוק בכל שלב (כמו ביטחון, או סקרנות, וכדומה). כל דפוס התנהגות שנרכש נובע מהיותו פתרון של הפעוט לתסכולים מסוימים שנחוו בשלב התפתחותי מסוים (למשל - חוסר בביטחון נענה בהתנתקות רגשית, שמובילה להפרעת אישיות נמנעת). יישום של התכונות האלה אינו בעיה כשלעצמו, אך כשהוא גולש לדבר נוקשה, שמיושם באופן מקיף, שמוביל לתסכול רב ומתמיד ונעשה קבוע ויציב - ניתן לסווג את הדפוס הזה כהפרעת אישיות. @@ -53,10 +53,10 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z - צורך בקשרים בינאישיים -> יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו -{.is-warning} +!!! warning "" + יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו -####דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות +#### דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות הפרעת אישיות סכיזואידית - **גריית יתר** (אור, רעש, מגע, התעללות) או **תת-גרייה** (חוסר עניין, דיכאון הורי, נטישה) המפריעות להתקשרות ראשונית בגיל 0-3 חודשים. @@ -66,38 +66,38 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z [^1]: הכוונה היא *לא* לOCD - שנובעת מחרדה וחוסר שליטה - אלא מצב אישיותי קבוע שבו יש צורך מוגזם בשגרה, חוקים ושליטה. -###הפרעת אישיות גבולית +### הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות גבולית מושפעת מאוד מפוסט-טראומה מורכבת - cPTSD - אירוע טראומטי מתמשך בילדות המורכבת. זוהי הפרעה נפוצה יחסית - ונפוצה באופן דומה בין נשים לגברים, אם כי נשים מגיעות יותר לטיפול. ישנה גם השערה שנשים לוקות יותר בהפרעת אישיות גבולית, וגברים לוקים יותר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. הפרעת אישיות גבולית מאופיינת ב**דפוס עיקש של חוסר יציבות במערכות יחסים, בדימוי עצמי וברגש**. ההפרעה מאופיינת בפזיזות, התקפי זעם וסערות רגשיות עזות. לרוב, ההפרעה תופיע בבגרות הצעירה, ונוכחת מעבר להקשרים רבים - בקרב חברים, בעבודה, בזוגיות, ולא רק בהקשר כזה או אחר. ההפרעה נקשרה לפגיעה עצמית ול[השחתה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#השחתה-עצמית). -####חרדת נטישה +#### חרדת נטישה הלוקים בהפרעה זו רגישים מאוד לפרידה - גם עקב נסיבות חיצוניות רגילות - ויפרשנו את הנטישה הנתפסת כפגיעה בעצמי שלהם, שהם "רעםי". ישנו גם קושי גדול להיות לבד, ומאמצים נואשים להימנע מנטישה הקשורים גם בהשחתה עצמית ואפילו אובדנות. -####מערכות יחסים סוערות +#### מערכות יחסים סוערות ההפרעה מאופיינת בדפוס של מערכות יחסים סוערות ובלתי-יציבות, שעוברות בין אידיאליזציה של האחר לבין דה-ווליואציה ("כששחור, שחור - כשלבן, לבן"). אנשים נתפסים כטוב מוחלט או כרע מוחלט, והתפיסה הזו מזגזגת לעיתים קרובות ובפתאומיות. אנשים הם מאוד טוב\רעים, כשמשהו נחשב לטוב הוא כל העולם הפנימי - חסרה ראייה מורכבת, במיוחד של העצמי ושל האחר. ישנו פיצול לפי הדרישות של המטפל\הקשר - אני אמיתי ואני מזויף\כוזב, ונוצר מעיין פיצול אישיותי. הטיפול בהפרעה הזו מתאגר במיוחד - המטופלים עוזבים בקושי הראשון ("אתה מטפל נוראי, איך עשית לי את זה"), והטיפול קשה רגשית למטפל - שלעיתים נתפס כאדם רע. הטיפולים נסובים סביב פיתוח ראייה מורכבת יותר של אחרים ונקודת המבט שלהם (Theory of Mind), וויסות רגשי. -####ערך עצמי לא יציב +#### ערך עצמי לא יציב לסובלים מהפרעת אישיות יש דימוי עצמי לא יציב - הזהות, הערך העצמי, וה*אני* מזגזגים לעיתים קרובות - בין ערכים שונים, תפיסות שונות, ערך עצמי ("אני אדם טוב\אני אדם רע") וצורך קבוע באשרור מאחרים. -####פזיזות +#### פזיזות הDSM דורש פזיזות מופרכת בשתי תחומים לפחות. הפזיזות היא מסוכנת, ופוגעת באדם בדרך כלשהי - בזבוזים, שכרות ושימוש בסמים, יחסי מין לא מוגנים, נהיגה פרועה[^2]. -####אובדנות +#### אובדנות בין 8-10% מהלוקים בהפרעת אישיות מתאבדים בפועל, ורבים מהם מפגינים התנהגות אובדנית או איומים אובדניים חוזרים. זאת לרוב בעקבות נטישה\דחייה נתפסות במערכות יחסים, שתגרור מצב דיסואצטיבי - מצב של נתק מהמציאות - שהסובלים מההפרעה ערים לו. -####חוסר יציבות רגשית +#### חוסר יציבות רגשית תקופות עוצמתיות של רגש חזק - דיספוריה, פאניקה, יאוש - בין כמה שעות ועד כמה ימים. היעדר תקופות של יציבות רגשית, לצד תגובתיות קיצונית ללחצים בינאישיים. הסובלים מההפרעה סובלים גם מריקנות ומשעמום תכופים, מכעס אינטנסיבי ולא מותאם - בייחוד אם אדם נתפס כלא-אמפתי. דמויות מטפלות\בני-בנות זוג נחווים כנוטשים או אפאתיים. לעיתים, אחרי התקפות כאלה, יצופו תחושות עזות של אשמה ובושה. -####תסמינים פסיכותיים +#### תסמינים פסיכותיים מחשבות רדיפה זמנית, תסמינים דיסוציאטיביים - תחושה שרואים הכל "מבחוץ", שצופים במציאות מהצד - שקשורות לחוויות של נטישה\דחייה. [^2]: שימו לב לדמיון ל[מאניה-דפרסיה]() -####אטיולוגיה +#### אטיולוגיה מונעת בעיקר מסיבות סביבתיות, וניכרת מגיל צעיר - ולא באירוע דרמטי מסוים. ההפרעה קשורה מאוד לטראומה, ובמיוחד טראומה מתמשכת או כזו שהייתה משולבת בתהליך ההתפתחות (complex trauma ע"פ הרמן) - דוגמת התעללות רגשית, פיזית, מינית. ע"פ המודל הטיפוסי-התנהגותי, ההפרעה היא בהקשר לתהליך העצמאות - Separation-Individuation. הורה בלתי קשוב, חרד, או בלתי אמפתי עלול להגביל ולפגוע בשלב זה. דפוס של אהבה מותנית - שאהבת ההורים קשורה בתנאים מסוימים - משפיע במיוחד, וקשור בתלות שההפרעה מנכיחה בקשרים בינאישיים, וה"עצמי הכוזב". @@ -105,14 +105,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב בהפרעה: במיוחד סבב רמות גבוהות של רגש שלילי, קשיים בויסות\יציבות רגשית. -####טיפול -#####פסיכודינמי +#### טיפול +##### פסיכודינמי התערבויות שמנסות להוביל את המטופל לאינטגרציה, וניסיון להביא לתיפסת המטפל כאדם שלם. -#####טיפול דיאלקטי התנהגותי +##### טיפול דיאלקטי התנהגותי חוזה טיפולי מאוד ברור - יש מדרג היררכי של חשיבות, במיוחד לאובדנות\פגיעה עצמית: אם הם נוכחים, עוצרים הכל ופותרים את זה. הטיפול שומר גם על המטפלים. -###הפרעת אישיות סכיזואידית +### הפרעת אישיות סכיזואידית הפרעה זו כונתה בעבר *אוטיזם ינקותי* (Infantile Autism), בעקבות האדישות שהתינוק מפגין. כיום אנו יודעים כי יונקים בכלל ותינוקות בפרט מוכוונים מאוד לקשר - ילדים מבדילים בין קול אמם לקול של נשים אחרות כבר בגיל שבוע, ואף יודעים לזהות, למשל, דברים שהוקראו להם בעודם ברחם. בגיל חודש התינוק מבחין בין הבעות פנים ורגשות, ומסגול לחקות אותן. כבר בגיל 3 חודשים, הוא יכול לסגת ולהפגין תגובה שלילית כאשר ההורה מפסיק להיות תגובתי (ניסוי הStill Face). @@ -131,7 +131,7 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z התוצאה של הכשלים האלה היא עולם שנתפס כקשה, חודרני וכאוב. הפתרון הסכיזואידי היא נסיגה מהעולם - *turning away*. -####תסמינים +#### תסמינים - העידר הנאה ממערכות יחסים כולל משפחתיות @@ -141,14 +141,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z - הנאה מעטה, אם בכלל, מפעילויות מאוד מסוימות -####רמות תפקוד +#### רמות תפקוד ברמות נמוכות, אנשים ללא קשרים חברתיים, נוטים להקשרים בודדים יותר (משמרות לילה). נוטים לאינטלקטואליזציה ולרוחניות על פני חיים קהילתיים. -####שכיחות +#### שכיחות אנשים סכיזואידים ממעטים להגיע לטיפול, ואם כן - לרוב בהקשר משפחתי\זוגי. -###הפרעת אישיות תלותית +### הפרעת אישיות תלותית אחרי ההתקשרות הראשונית, יש קושי בעקביות וקביעות הקשר הזה. לעומת הסכיזואיד, שויתר על סיפוק צרכיו על ידי הסביבה, התלותי נאחז בכל הכח בתקווה הזו, גם אל מול אכזבות לפרקים (התקשרות נמנעת מול חרדה-נמנעת). הכשל הזה נוכח במיוחד בגיל 4-5 חודשים. הסובלים מהפרעה זו חוו את "גן העדן האבוד" - תקופה חיובית ואוהבת - ומאז נותרים ברצייה חזקה אליה. הלוקים בהפרעה זו מאופיינים בתהנהגות תלותית וכנועה, בצורך מתמיד לאשרור, עצות ועזרה, קושי בקבלת החלטות, צורך בלקיחת אחריות על ידי אחרים, צורך מתמיד שאחר יטפל וידאג בי בכל מחיר. במקרי קיצון, האדם התלותי יישאר אפילו בקשר מתעלל - רק שיהיה קשר. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה.md index 57d1034b..5e955b1f 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx) **אנורקסיה נרווזה** ו**בולימיה נרווזה** הן שתי הפרעות האכילה הנפוצות ביותר, לצד PICA, אכילה נמנעת\מגבילה, הפרעת רומינציה[^1] והפרעת בולמוסי-אכילה. @@ -18,10 +18,10 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z מילולית, *אנורקסיה* היא *אובדן תיאבון*. -> לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD. -{.is-info} +!!! info "" + לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD. -##שכיחות +## שכיחות שכיחות האנורקסיה באוכלוסייה יציבה, אך בעלייה דרמטית בקרב צעירים, לצד ירידה בגיל הממוצע. @@ -36,26 +36,26 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z -##קריטריונים (אנורקסיה) +## קריטריונים (אנורקסיה) בDSM-IV היה גם קריטריון של *אמנוריאה* - הפרעה בוסת החודשי - שהוסרה בDSM-V. -###הגבלת צריכה קלורית +### הגבלת צריכה קלורית - קריטריון A: הגבלת צריכה קלורית המובילה למשקל נמוך או עלייה לא מספקת במשקל (בילדים\מתבגרים - ע"פ עקומת התפתחות[^1]). -###חשש מעלייה במשקל +### חשש מעלייה במשקל - קריטריון B: חשש רב מעלייה במשקל או התנהגות המחבלת בעלייה במשקל. -###הפרעה בחווית המשקל +### הפרעה בחווית המשקל - קריטריון C: הפרעה באופן חוויית המשקל או צורת הגוף, השפעה מוגזמת של משקל או צורת הגוף על ההערכה העצמית, או חוסר הכרה בחומרת המצב. הכוונה היא לא להפרעה ב**תפיסה**, אלא הפרעה ב**שיפוט**. -###חומרה +### חומרה חומרת האנורקסיה נקבעת לפי הBMI = kg/m^2^ @@ -71,7 +71,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ -##דמוגרפיה +## דמוגרפיה 90-95% מהלוקות באנורקסיה - נשים. @@ -81,7 +81,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ ההתחלה קשורה לפעמים באירוע מלחיץ. -##מהלך +## מהלך האנורקסיה היא רדיפה אחרי רזון, אמונה שהגוף שמן. במקרים רבים היא מתחילה מ"להוריד כמה קילו", אולי קצת משקל עודף והערות ממכרים. לעיתים חלק מסוים בגוף נתפס כגדול מדי. @@ -97,7 +97,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ לעיתים, אנורקסיה תלווה בניסיונות ל"טיהור" - התעמלות, הקאה או שלשולים. -##סוגים +## סוגים ישנם שני סוגי אנורקסיה: @@ -109,17 +109,17 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ בשני הסוגים ישנו משטר קיצוני של התעמלות - אובססיבית, טקסית - שאי-קיומה מוביל לאשמה. -###סוג מגביל +### סוג מגביל הגבלת הצריכה הקורית דרך הפחתה בכמות והגבלה בסוגי מאכלים. לרוב התנהגויות נלוות כמו איטיות, חיתוך קפדני, הסתרה ואי-אכילה בפומבי. לעיתים מופיעות התנהגויות מדכאות-תיאבון כמו כדורי-דיאטה, משקאות לא משמינים, קפה ואפילו אמפטמינים. רק בשלבים מתקדמים מופיעה *אנורקסיה* של ממש - אובדן תיאבון. -###בולמוס-טיהור +### בולמוס-טיהור מורכבת מ**בולמוס** - צריכה קלורית רבה בפרק זמן קצר מאוד, הרבה מעבר לנורמה - ו**טיהור** - הקאה יזומה[^4], משלשלים, חומרים משתנים ואפילו חוקן. -##פרוגנוזה +## פרוגנוזה אנורקסיה היא הפרעה עיקשת וקטלנית. מחקר שבחן מטופלות לאורך 21 שנה גילה כי - @@ -160,10 +160,10 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ - הפרעות שינה. -##אטיולוגיה +## אטיולוגיה -###ספרציה-אינדיוידוטציה +### ספרציה-אינדיוידוטציה על אף שזה לא כלול בקריטריונים הרשמיים, ישנן הפרעות סביב שליטה, זהות, וספרציה-אינדיווידואציה (נפרדות, עצמאות, אוטונומיה). @@ -173,14 +173,15 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ יש האומרים שההגבלה הקלורית היא ניסיון להימנע משליטה שכזו כניסיון לגבש זהות עצמאית, לצד דחייה של הזנה שמגיעה עם תנאים - אי האכילה היא בין היתר *מרד* והפיכה ליותר מושלמת[^5]. במשחק הזה, ההורים *לא יכולים לנצח* - המטופלות לא ייכנעו לשליטה חיצונית. -###אשמת-קיום +### אשמת-קיום Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם הקיום הפסיכולוגי, רצון מסוים פשוט להיעלם. מילוי הצרכים של המטופלת בא על חשבון מישהו אחר - להיות על, או להפלות אח\אחות אחרים - ולכן הזנה (מילוי צרכים) נתפסת כלא-מוצדקת וכגורעת מהאחר. פסיכולוגיית עצמית (היינץ קוהוט) מהווה בסיס להבנת הפרעות אכילה - *הפחד לתפוס מקום* - > האנורקטית לא מאמינה שאדם יהיה self-object עבורה, ולכן חוסמת את זה (ע"י להיות self-object עבור האחר, וכן שימוש בטקסים של אוכל כ-self-object) + > *פרופ' איתן בכר* -###בריחה מגדילה +### בריחה מגדילה זוהי הרחבה של ספרציה-אינדיוידואציה לא פתורה. @@ -189,7 +190,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם בתי-אב עם מיניות מוגבלת או אסורה משחקות גם הן תפקיד - יש רצון להעלים סממנים מיניים, שהאנורקסיה משרתת היטב. -###מימדים משפחתיים +### מימדים משפחתיים - משפחות מוצלחות, דורשניות, שמדגישות נראות חיצונית והרמוניה, ונמנעות מקונפליקטים @@ -197,7 +198,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם - אימהות שחשות מעט תחשות שליטה וביטחון, ערך-עצמי נמוך, עיסוק חזק באופן שבו האחר תופסת אותן. -###מידמים חברתיים +### מידמים חברתיים במערב, לנשים רבות אידיאל הרזון חשוב יותר מבריאות - במיוחד במעמד הביניים והעליון, נקשר לאושר, הצלחה, ערך עצמי. דיאטה, שליטה ורזון נתפסים כאורח חיים לגיטימי ואף ורצוי. @@ -223,19 +224,20 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם למרבה המזל, המגמה הזו מתהפכת לאט לאט (Franko et al, 2013; Luff & Grey, 2009). -####לעומת המציאות +#### לעומת המציאות הסטנדרטים החברתיים הולכים ומתרחקים מהשגה לאור אידיאל הול ומקצין ועלייה במשקל הממוצע לאור הזמינות ההולכת וגדלה של המזון. כלומר, הביולוגיה הופכת אותנו לגדולים יותר, והתרבות מבקשת אותנו קטנים יותר. כל אדם ואדם נראה אחרת, בתבנית גנטית - יש אנשים גדולים יותר, ובצורות שלא תואמות את האידיאל - ובכל זאת, נלחמים בתבניות האלה עד כדי הרעבה. > במדינות רבות, לרבות ישראל, מחוקקים *חוקי דוגמניות* - איסורים בהצגת דוגמנים ודוגמניות בתת-משקל, והצהרה מפורשת ולעיתים אפילו איסור מפורש במקרים של שימוש בתוכנות עריכה (פוטושופ). -> ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק. -{.is-info} + +!!! info "" + ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק. אולם, החוקים האלו כנראה לא נאכפים בצורה יעילה, ואפילו כשכן - תוויות האזהרה לא מאוד יעילה בשינוי דפוסי חשיבה (כמו בסיגריות) (Ata, Thompson & Small, 2013). -####היבטים בן-תרבותיים +#### היבטים בן-תרבותיים מחקרים מסוימים מראים אחוזי הפרעות אכילה נמוכים יותר בתרבויות לא-מערביות שבהן פחות דגש על רזון. @@ -259,35 +261,35 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם נראה כי החשש מהשמנה זה מה שתלוי-תרבות. -##בולימיה +## בולימיה בולימיה מאופיינת לעומת אנורקסיה בחוסר ויסות - אכילה מאוד מוגזמת לצד תגובה מאוד מוזמת, היזון מוגזם ולא יציב. הבולמוסים מתרחשים לשם הרגעה ושיפור מצב הרוח - ההתנהגות לפיצוי מעלה את הערך העצמי ומווסתת אשמה. -###קריטריונים +### קריטריונים -####תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה +#### תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה - קריטריון A: סבבים חוזרים של אכילה של כמות אוכל גדולה מהרגיל בזמן קצר מהרגיל, המלווה בתחושת חוסר שליטה. -####התנהגויות מפצות לא מתאימות +#### התנהגויות מפצות לא מתאימות - קריטריון B - התנהגויות כמו הקאה, שלשולים, התעמלות מוגזמת או צום. -####תדירות +#### תדירות - קריטריון C - לפחות פעם בשבוע למשך 3 חודשים (פחות מחמיר מהDSM-IV) -####קשר עם הערכה עצמית +#### קשר עם הערכה עצמית - קריטריון D - ההערכה העצמית תלויה באופן מוגזם במשקל או בצורת הגוף -####שלילת אנורקסיה +#### שלילת אנורקסיה - קריטריון E - אי-עמידה בקריטריונים לאנורקסיה. -####חומרה +#### חומרה - קלה – ממוצע של 1-3 התנהגויות פיצוי בשבוע diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית.md index 5394e58c..4696626c 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית.md @@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx) -> [ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה) -{.success} +!!! success "" + [ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה) **הפרעה בי-פולרית** (לשעבר *מאניה דפרסיה*) היא דיכאון דו-קוטבי, המתאפיין בתנועה בין שני קטבים קיצוניים - [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), ו*מאניה* (בין ש*היפר-מאנית*, או *היפו-מאנית*). @@ -21,13 +21,13 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z לרוב, ישנה היסטוריה של תקופה דיכאנוית אחת לפחות. זו אינה חיונית לאבחנה בסוג I אבל כן בסוג II. -##ציקלותימיה +## ציקלותימיה במצב זה - Cyclothymic disorder - ישנן סדרה של תקופות היפומאניות ודיכאוניות שאינן עומדות בקריטריונים לתקופה דיכאונית, במשך שנתיים לפחות (שנה אחת אצל מתבגרים). במהלך תקופה זו, האדם סובל מהתסמינים לפחות מחצית מהזמן, ולא חווה חודשיים רצופים ללא תסמינים. הסף הזה נועד כדי לסנן סוגי אישיות - ישנם אנשים שמזגזגים באופן טבעי, אבל ניתן לתת אבחנה רק כשזה חוצה סף מסוים. -##תקופה היפר-מאנית -> המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1] -{.success} +## תקופה היפר-מאנית +!!! success "" + המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1] **מאניה** היא תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, נרחב או ידידותי באופן מוגזם או רגזני, אשר הינו תמידי ואבנורמלי - ובמיוחד , **אנרגיה ופעילות מכוונת-מטרה מוגבהים באופן תמידי ואבנורמלי**. @@ -40,12 +40,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z הבעיה היא לא *הכיף*, אלא הפגיעה בשיפוט - וההשלכות[^4]. -> אפיזודה מאנית היא לא *high* -{.is-warning} +!!! warning "" + אפיזודה מאנית היא לא *high* [^1]: וגם, טל חושבת, קאניה ווסט. -###קריטריונים +### קריטריונים לפחות 3 תסמינים (4 במקרים דיספורים) לאורך התקופה באופן משמעותי: - ערך עצמי מנופח @@ -65,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z - מוסחות חוסר יכולת להישאר ממוקד במחשבה\פעולה אחת, וקושי לסנן החןוצה גרייה חיצונית לא-רלוונטית, הקשב מופנה בקלות יתרה מדי לגירויים לא חשובים. ישנו גם קושי בין הבחנה בין עיקר לטפל. המוסחות יכולה להיות מדווחת על ידי האדם עצמו או נצפית על ידי הקלינאי. -> קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר. -{.is-warning} +!!! warning "" + קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר. - פעילות יתר או עוררות פסיכומוטורית פעילות מוכוונת מטרה שנובעת משטף-רעיונות וגרנדיוזיות. מתבטא לרוב בתחום החברתי, לימודי, בעבודה וביחסי מין. מאופיינת באי-שקט גדול. @@ -75,8 +75,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z - לקיחת חלק בפעילויות מהנות בעלות השלכות פוטנציאליות שליליות דוגמת השקעות כספים לא מחושבות, קניות, יחסי-מין פרועים, שתייה, עישון, סמים, נהיגה פרועה. עיקר הקושי הוא בזיהוי ההשלכות השליליות של הפעולות האלה, שמהנות לכולם גם מחוץ להתקף מאני. -> המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו. -{.success} +!!! success "" + המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו. @@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z [^5]: תסמין של מאנים, ו*ילדים בני שש - בדקתי*, אומרת טל. -###רגזנות +### רגזנות מאניה אינה תמיד אופורית; במקרים מסוימים, הרגזנות[^2] היא המאפיין העיקרי. הרגזנות מאופיינת בסף תסכול נמוך, לרוב עקב חוסר התאמה בקצב בינם לבין הסביבה[^3]. @@ -95,34 +95,34 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z [^2]: irritability [^3]: *רואים את הדמעות בעיניים*, אומרת טל -###תקופה היפו-מאנית +### תקופה היפו-מאנית תקופה היפו-מאנית מאופיינת בתסמינים זהים, מלבד תקופה קצרה יותר לאבחון, ופגיעה אנושה פחות בחיי היומיום. עדיין מדובר בשינוי בולט מההתנהגות הרגילה - ובעוד שהתקופה קלה יותר, **ההפרעה לאו דווקא קלה יותר**. -##יצירתיות ומנהיגות +## יצירתיות ומנהיגות תחושת המסוגלות והעוצמה, הפתיחות והמוטיבציה יכולות לסייע בהצלחה - אמנים ופוליטיקאים רבים לוקים, או סוברים שלקו, בהיפו-מאניה (ולעיתים נעלמים אחר כך לתקופת דיכאוניות). -##שכיחות +## שכיחות שכיחות לאורך החיים היא בין אחוז לשלוש אחוז בארה"ב, ובערך כ1.4% בישראל - מתוכם 0.5% מסוג I, ובערך 0.6% מסוג II ו0.3% ציקלותימיה. אולם, ייתכן שמדובר בהערכת חסר - משום שמצב היפומאני קשה מאוד לאבחון, ומשום שייתכן כי הרבה מהמאובחנים בדיכאון מז'ורי לקו באפיזודה מאנית. היחס בין גברים לנשים הוא בערך 1:1 - תופעה מעניינת. -##מהלך +## מהלך לרוב, התקף מתחיל בתקופה מאנית\היפומאנית או דיכואנית - אין חוקיות לגבי הדבר הראשון שהאדם יחווה. בכ2\3 מהמקרים, תקופה מאנית תלווה בדיכאון מיד לפני או מיד אחרי - לעיתים כתוצאה ישירה של ההשלכות של ההתקף המאני. ההתפרצות נוטה להיות פתאומית, לאורך כמה שעות עד כמה ימים, לרוב ללא טריגר מסוים - אנשים מהצד לרוב יזהו מיד שינוי פתאומי באדם. ההפרעה בדרך כלל פורצת בצעירות - סביב גיל 20 - וב90% מהמקרים, לפני גיל 50. היא נוטה להישנות, וכל תקופה נמשכת כמה ימים עד כמה חודשים, בממוצע כ2-3 חודשים[^4]. בדרך כלל, ישנה החמרה ב10 השנים הראשונות, אך דעיכה ספונטנית אחרי כ20 שנה. אולם, קשה מאוד להחזיר את החיים למסלולם, גם אחרי דעיכת ההפרעה. הפרעה דו-קוטבית אינה מאופיינת בדעיכה קוגניטיבית לאורך זמן, כמו למשל בסכיזופרניה. -###לעומת דיכאון חד-קוטבי +### לעומת דיכאון חד-קוטבי הקריטריונים לדיכאון מאני דומים מאוד לדיכאון חד קוטבי, אבל הוא נוטה להיות חמור יותר, לעלייה בתיאבון לעומת ירידה, להיפרסומניה לעומת אינסומניה, ויעילות גבוהה יותר של טיפול תרופתי. -##אטיולוגיה +## אטיולוגיה תורשה משחקת תפקיד חשוב - הסיכוי בקרב בני משפחה גבוה פי 8-9. תאומים זהים בסיכון של 60% (לעומת 12% בתאומים לא זהים). גנטיקה מסבירה 80-90% מהשונות המוסברת בהתפתחות ההפרעה. דיכאון חד-קוטבי תורשתי יותר מדיכאון חד-קוטבי: מחקרים מראים על סיכון של 72% בקרב תאומים זהים לעומת 40% לדיכאון חד-קוטבי. ישנו גם בסיס גנטי משותף לדיכאון חד-קוטבי ודו-קוטבי - לאנשים עם דיכאון חד-קוטבי יש כנראה קרובי משפחה עם מאניה-דפרסיה, ולהיפך. גם לבסיס סביבתי יש השפעה - הסיכוי של ילדים מאומצים במשפחה-ביפולרית ללקות בהפרעה גבוה יותר מהאוכלוסיה. @@ -138,12 +138,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z ההסברים האלו מתקשים להתמודד עם אפיזודות מעורבות - אותם מסבירה טוב יותר התיאוריה הפסיכואנליטית. -###לעומת סכיזופרניה +### לעומת סכיזופרניה ישנו דימיון תופעתי בין הפרעה ביפולרית וסכיזופרניה - חוסר יציבות במצב הרוח ובפסיכוזה. ישנם השערות היום שההפרעות חולקות בסיס גנטי משותף כלשהו, אך הממצאים לא אחידים - בתחומים כמו עיבוד גלוטומט ובחומר הלבן באיזורים מסוימים במוח[^5]. -###לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית +### לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית האבחנה המבדלת בין מאניה-דפרסיה להפרעת אישיות נרקסיסטית (NPD) - הדומה למאניה-דפרסיה בתופעות - היא: - גרנדיוזיות *קבועה* (לעומת חולפת במאניה) - עיסוק בפנטזיות של הצלחה, כוח, יופי, גאונות @@ -159,7 +159,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z - בסיס פסיכולוגי לעומת גנטי (תוצאה של היעדר שיקוף בילדות, חסך הורי) -##טיפול +## טיפול האטיולוגיה היא בעיקר ביולוגית, ולכן קו הטיפול הראשון הוא תרופתי - באמצעות ליתיום, המוביל לנסיגה מלאה או חלקית ב80% מהמקרים. אך לעיתים התסמינים עמידים, תופעות הלוואי חמורות - בחילה, נזק לכבד, ללב ולכליות - ומנת יתר עלולה להיות קטלנית[^6]. טיפולים חדשים יותר מראים יעילות בינונית טובה, למשל Tegretol, Lamicita, Depakote @@ -171,5 +171,5 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z [^5]: Lichtenstein et al. 2009 - מחקר משוודיה על 9 מיליון איש. [^6]: עם מנת-יתר של ליתיום אפשר להתעבד -##אובדנות +## אובדנות אנשים הסובלים מההפרעה לוקים בשיעור התאבדות גבוה במיוחד - 15%. לרוב האובדנות היא בשלב המאני, משום שבשלב הדיכאוני המוטיבציה נמוכה מאוד לביצוע. סיום האפיזודה הדיכאונית, כשהמוטיבציה עולה ומצב הרוח ירוד, הוא הזמן המסוכן ביותר, כמו גם בסיום התקף מאני לאור ההרס וההשלכות של התקופה המאנית. \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md index cc87d567..d1454eed 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md @@ -8,9 +8,9 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z --- -##דיכאון חד-קוטבי -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx) -{.is-info} +## דיכאון חד-קוטבי +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx) **דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך. @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות. -##תסמינים +## תסמינים > ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי) התסמינים נחלקים לארבע "משפחות" @@ -48,20 +48,20 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z לא כל התסמינים במשקל שווה: עצב ואנהדוניה הכרחיים, יחד עם ההשפעה השלילית על התפקוד, *או* מצוקה קלינית משמעותית - השאר לעיתים מופיעים ולעיתים לא. מכאן מגיעים מקרים של 'דיכאון מתפקד' - אדם המתפקד במלואו כלפי חוץ, אך עדיין סובל בדיכאון. התסמינים חייבים גם להיות שינוי לעומת המצב הרגיל. -##מהלך +## מהלך ברוב המקרים, דיכאון מופיע באופן פתאומי, בהחמרה מהירה לצד החלמה איטית. לרוב, תקופה דיכאונית חולפת מעצמה גם ללא טיפול כעבור כ6 חודשים בממוצע. ובכל זאת, אנחנו רוצים לטפל כדי למנוע אובדנות, ולהקל על הסבל. -> למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר. -{.success} +!!! success "" + למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר. במיעוט המקרים - 10~20% - התסמינים מתמשכים לתקופה ארוכה - שנתיים או יותר. לאחר תקופה דיכאונית, יש סיכוי משמעותי לחזרה של דיכאון בשלב כלשהו - מחקרים מעריכים בין 33-75%. השפעות סביבתיות משחקות כמובן תפקיד בסיכון לחזרה של תקופה דיכאונית. טיפול תרופתי מקטין את הסיכון לחזרה של הדיכאון, וטיפול פסיכולוגי נותן למטופל את הכלים לזהות את הדיכאון לפני שהוא מחמיר, ולהתמודד או לשוב לטיפול. -###גורמי סיכון +### גורמי סיכון גורמי סיכון לתקופות דיכאוניות חוזרות: - המטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות בעבר - יש יותר אבחנות נוספות (קו מורבידיות עם הפרעות כמו חרדה, פוסט-טראומה, או הפרעות בריאותיות) @@ -70,11 +70,11 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z - אירועי חיים שליליים חמורים (אובדן, מחלה, עוני, אובדן, פגיעה מינית) - פסימיות (כתכונה אישיותית) -###תדירות +### תדירות לרוב, אנשים שחווים תקופות דיכאוניות חוזרות יסבלו מהן בערך אחת לשנתיים. אולם, ככל שהמטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות, הרווחים בין תקופה לתקופה מתקצרים. -###גורמי חוסן +### גורמי חוסן גורמים המגנים מתקופות דיכאוניות כוללים: - תמיכה חברתית (בייחוד לאחר אירועים שליליים) - התקשרות בטוחה (במיוחד יחד עם PTSD) @@ -86,15 +86,15 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z - פחות מ3 ילדים בבית - מחויבות דתית\רוחנית משמעותית -###בין-תקופות +### בין-תקופות בין תקופות דיכאוניות, יש אנשים שעדיין חווים תסמינים דיכאוניים - אך כאלו שעוצמתם אינם עולה לכדי דיכאון (מכונה גם דיכאון רזידואלי - שאריות). -###דיכאון ואובדנות +### דיכאון ואובדנות דיכאון ואובדנות קשורים קשר חזק מאוד, שנובע בעיקר מאובדן התקווה. -##מציינים +## מציינים ישנם אנשים העומדים בתנאים ומראים דפוסי תסמינים מסוימים משמעותיים, כמו: - עם מאפיינים מלנכוליים @@ -122,16 +122,16 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z - עם מצוקה חרדתית -##שכיחות +## שכיחות השכיחות של דיכאון עולה לצד העלייה באיכות החיים. אנשים שנולדו לאחר 1975 (אוי לא, זה גם אני) נתונים לסיכון גבוה פי עשר לסבול מדיכאון. פערים באיכות החיים לאורך זמן או במקומות שונים משפיעים גם הם על השכיחות הדיכאון: בעוד שאיכות החיים הכוללת בעלייה, איכות החיים של הפרט נמצאת בירידה. -> המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם") -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם") - כמעט 2 מתוך עשרה אנשים יחוו תקופות דיכאוניות בחייהם. - 7% מהאנשים סובלים מדיכאון בשכיחות של 7%. -##גיל ההתחלה (onset) +## גיל ההתחלה (onset) - התפרצות הדיכאון מתרחשת בממוצע מתחת לגיל 20 - והגיל הולך ויורד (לעומת 30 ב1960). - 7% מהמתבגרים מתחת לגיל 14 - מתבגרים מבוגרים יותר - 15%-20%. נטייה לרעת נשים @@ -140,18 +140,18 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z (עוד דברים שלא הספקתי) -##דיכאון וטכנולוגיה +## דיכאון וטכנולוגיה מחקרים עכשוויים קושרים בין מדיה חברתית לבין דיכאון. -##דיכאון ונשים +## דיכאון ונשים מחקרים בקהילה (קרי: לא בטיפול) קובעים כי נשים לוקות פי שתיים בדיכאון מגברים. מדוע? -###הסברים ביולוגים +### הסברים ביולוגים הרכב אנזימטי שונה, פגיעות גנטית ו\או פעילות הורמונלית. למשל, מעל 40% מהנשים חוות שינויים במצב הרוח בזמן הוסת. בין 2%-10% תחוונה תסמינים חמורים. ישנה סבירה נוספת סביב גן מסוים, אשר אצל נשים יוצר נטיה לדיכאון, ואצל גברים להתמכרות בכלל ולאלכוהוליזם בפרט - שלו הם פגיעים בהרבה. -###הסברים סביבתיים +### הסברים סביבתיים בקרב נשים, יש סוציאליזציה (חברות) של תגובתיות רגשית. הנורמה החברתית מתירנית יותר כלפי הבעת רגש וחווית הרגש אצל נשים לעומת גברים, שנוטים לאפיקים אחרים יותר כתוצאה. אצל נשים, הנורמה מכתיבה פאסיביות או חוסר אונים, ואצל גברים - תוקפנות וכוחנות[^9]. מעבר לכך, יש קשיים נוספים שחוות נשים - אפליה, חפצון[^10], הטרדה וכדומה. הקשיים הללו יוצרים מציאות קשה יותר עבור נשים, מה שמשפיע כמובן על הדיכאון. @@ -168,14 +168,14 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z [^9]: ישנה גם תיאוריה הגורסת כי, כאשר הן שומעות על דיכאון, נשים נוטות להזדהות יותר עם התסמינים בזכות החירות הרגשית - גברים לא ערים רגשית די הצורך כדי לזהות את הדיכאון. [^10]: מחקרם של Jeffrey, Adlis וכו' (94) בדק את ההשפעה של הפרעות אכילה בתרבויות מערביות ולא מערביות. בתרבויות הלא-מערביות, שבהן הפרעות אכילה הרבה פחות נפוצות, אחוזי הדיכאון בין גברים לנשים דומים בהרבה מבמערב. -##אטיולוגיה -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx) -{.is-info} +## אטיולוגיה +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx) -> הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים. -{.is-warning} +!!! warning "" + הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים. -###גורמים ביולוגיים +### גורמים ביולוגיים למרות התפקיד הסביבתי הבולט, הביולוגיה משחקת תפקיד נכבד (חלש~בינוני) בהתפתחות ושימור של דיכאון. כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה נוטה לדיכאון, אנו חשופים לסיכון גדול פי 2-5. הממצאים האלו עולים ממחקרי תאומים ומחקרי אימוץ: תאומים תואמים ב48% (זהים) - 42% (לא זהים) באחוזי דיכאון; קרובי משפחה ביולוגים בעלה סיכוי של פי 8 לעומת אימוץ. התיאוריה הביולוגיות המרכזית קובעת את הסיבה סביב רמות חריגות של נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין, המרוכזים במערכת הלימבית שאחראית על ויסות רגשות. אולם, קשה לבדוק את התיאוריה הזו - קשה למדוד ירידה בזמינות הנוירוטרנסמיטרים לסינפסות, ממצאי דם ושתן אינם עקביים, ויעילותו של טיפול תרופתי לא מספקת לכינון סיבתיות[^11] - מה גם שאינו מיידי (שבועיים-שלושה) ואינו תמיד יעיל. בעקבות זאת, יש גם הסברים חלופיים סביב צמיחת קולטנים חדשים, או הגדלת הרגישות של קולטנים קיימים. @@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z שינויים ע"ג ציר הHPA נקשרו אף הם בדיכאון, כמו גם רמות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ. נוכחות ארוכת טווח של קורטיזול קשורה בשחיקה גופנית, וכך נוצר מעגל קסמים עם הדיכאון. -####אזורי מוח ודיכאון +#### אזורי מוח ודיכאון דיכאון נקשר לעורות-יתר של האונה הימנית, שקשורה בחשיבה על רגש, ותת-עוררות של האונה השמאלית. - הסובלים מדיכאון מפגינים רגש שלילי יותר כלפי תמונות שיוצגו לשדה הראייה השמאלי (האונה הימנית) לעומת הצד הנגדי. האפקט קיים אצל כולם, אבל חזק במיוחד אצל הסובלים מדיכאון. @@ -199,10 +199,10 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z [^11]: *אם הטלוויזיה שלי מקולקלת, ואני מביא לה מכה והיא עובדת שוב, זה לא אומר שהיא סובלת מהפרעת חוסר-מכות*. -###גורמים פסיכו-סוציאלים +### גורמים פסיכו-סוציאלים למרות הנאמר קודם, הגורם הביולוגי אינו ההיבט המרכזי בדיכאון. תפקיד גדול יותר משחקים גורמים כמו: -####התקשרות +#### התקשרות בשנות ה40-50 החלה להיחקר (רנה ספיץ) ההיקשרות בין תינוקות ופעוטות לדמות המטפלת. פרידה מהאם בגיל 6-18 הובילה לדיכאון *אנקליטי*[^12] (ספיץ, 1946). דיכאון כזה פוגע בתגובתיות, מוביל לאפאטיות וחוסר אנרגיה, אובדן משקל ואף מחלות ומוות. משך הפרידה משחק תפקיד מרכזי בהתאוששות: עזיבה ארוכה עלולה להוביל לאפקט בלתי-הפיך. Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנימי (IWW), בעקבות החוויות המוקדמות. זוהי סכמת ההתקשרות - ייצוגים שמנחים את האינטרקציות הבינאישיות לאורך החיים. התקשרות בטוחה נקשרה בתחושת שליטה (Agency) בחיים; התקשרות חרדה נקשרה בבחינה מתמדת של התנהגותם ומצב רוחם של אחרים; התקשרות נמנעת נקשרה בהתבודדות, הימנעות וויתור. @@ -211,20 +211,20 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ סוג ההתקשרות נקשר גם בסוגי ההפרעות שעלולים לסבול מהם בהמשך החיים (חרדה לעומת דיכאון). התקשרות בטוחה היא כנראה גורם מגן מהתפתחות של דיכאון, חרדה, והפרעת דחק פוסט-טראומטית. -> ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) -{.is-info} +!!! info "" + ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) [^12]: מלשון *להיתמך* בלטינית - דיכאון הקשור סביב הדמות המטפלת. -####גורמים בהמשך החיים +#### גורמים בהמשך החיים **אירועי חיים מלחיצים** הם גורם מוביל בהתפתחות דיכאון (לא ייאמן, נכון?). אירועים נקודתיים בעלי השפעה גבוהה יותר מאירועים כרוניים - ובמיוחד אירועים הקשורים באובדן (אדם, מערכת יחסים, עבודה, בריאות). כמובן, אנשים שנוטים מלכתחילה לדיכאון נוטים לפרש אירועי חיים בצורה שלילית יותר - ישנה אינטרקציה בין הגורמים הביולוגיים לגורמים הסביבתיים. בעקבות זאת, ישנם מחקרים המנסים להעריך אירועי חיים באופן אובייקטיבי, כמו באמצעות ריבוי שופטים חיצוניים. מחקרים מראים כי 70% מהלוקים בדיכאון בפעם הראשונה (first onset) חוו לאחרונה אירוע שלילי משמעותי. אולם, חלק מן הקשר מוסבר ע"י סיבתיות הפוכה: עצם הדיכאון מוביל לאירועי חיים שליליים. -#####מודל הדיאתזה-לחץ +##### מודל הדיאתזה-לחץ ישנם כמובן גם אנשים החווים אירוע שלילי, אך לא מפתחים דיכאון. מה מבדיל אותם מן הכלל? מודל הדיאתזה-לחץ מנסה לעמוד על טיב הקשר. המודל מראה כי הגורמים הבאים משחקים תפקיד: - אישיות @@ -234,7 +234,7 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ - רגשיות שלילית (פרשנות שלילית לרגשות) - גורמים משפחתים-סביבתיים (כאוס, קונפליקט, פסיכופתולוגיה של ההורים, התעללות, דחייה וכו') -###הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון +### הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוסי חשיבה משפיעים על מצב הרוב. בק קבע 3 מנגנונים קוגניטיביים: - סכימות דפרסוגניות @@ -249,38 +249,38 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס מחקרים על התיאוריה של בק מראים שהסובלים מדיכאון אכן שליליים יותר בחשיבותם, בייחוד על העצמי, וגם על העולם והעתיד - ובייחוד בעת תקופות של התפרצות דיכאונית. -####למידת חוסר אונים +#### למידת חוסר אונים ישנו גם קשר בין למידת חוסר אונים לדיכאון. כאשר אנו חווים אירוע בלתי נשלט, אנו נוטים להיכנס לדיכאון - עם כל ההשלכות הפיזיות שנובעות מכך. מחקרים מאוחרים יותר מדגימים גם את ההיפך: אנשים שמתייחסים בתוך-תוכם לאירועים כאלו כנשלטים, בכך שגומלים בליבם החלטה כזו או אחרת כמו קבלת האירוע, סובלים מאירועים אלו פחות. למידת חוסר אונים מתבטאת לעיתים בחוסר אונים נרכש - ייחוס סיבות לאירועים שליליים בלתי-נשלטים. סיבות כוללניות (*אני טיפש מאוד כל הימים*) מובילות יותר לדיכאון מסיבות מסוימות (*אני טיפש מאוד בסטטיסטיקה*), וסיבות יציבות מובילות יותר לדיכאון (*החיים בזבל*) מסיבות משתנות (*היום הוא יום זבל*). -#####חוסר תקווה +##### חוסר תקווה תיאוריות עכשוויות מדגישים לא את חוסר האונים, אלא את חוסר התקווה: הציפייה שלא משנה מה אעשה, הוא לא ישנה. חוסר התקווה מוביל לפגיעה במוטיבציה, לסבילות - ולמתאם גבוה אף יותר מחוסר אונים עם דיכאון. -####רומינציה +#### רומינציה הרומינציה היא כמו העלאת גירה - *לאכול לעצמך את הראש במחשבות* - מחשבה טורדנית ובלתי-פוסקת בנושאים שליליים, לעיתים חסרי פשר (*למה אני ככה?*, *מתי זה ישתפר?*). החשיבה הזו לטווח אינה מקדמת לקראת פתרון, ורק גוררת אותנו מטה לעומק הדיכאון. להיות לחוץ ל2-3 דקות מסייע בקבלת פתרון יעילה; להיות לחוץ לימים שלמים על אותו הדבר רק מעצים את הדיכאון. הרומינציה טרודה לרוב בתסמינים ובגורמים הנקשרים אליהם, בניגוד להתמקדות בפתרון הבעיה. הרומינציה קשורה משני הצדדים לדיכאון: אנשים דיכאוניים עוסקים בה יותר, ואנשים העוסקים בה יותר מפתחים יותר דיכאון. -###כעס, ביקורת עצמית ודיכאון +### כעס, ביקורת עצמית ודיכאון התפיסה הפופולרית בחברה היא שדיכאון מאופיין בעיקר בעצב, אך לא כך הדבר. דיכאון קשור גם בעצבנות (irritabilty), בייחוד בקרב מתבגרים, ובהתפרצויות זעם - כ40% מהמאובחנים סובלים מהן. -####כעס -#####המודל המלנכולי של פרויד +#### כעס +##### המודל המלנכולי של פרויד הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל. פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני. המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו. -> ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד) פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון. -#####תיאוריית יחסי האובייקט של קליין +##### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו. למשל, מלאני קליין, שהגתה את תיאוריית יחסי האובייקט, המורכבת מעמדה דיכאונית ועמדה סכיזופאראנואידית. העמדה הזו גורסת כי, בתחילת החיים, תינוקות לא יכולים להחיל את קיומם של טוב ורע באותו האובייקט, ומגיבים בתוקפנות לכל חפיפה שכזו (זוהי *העמדה הדיכאונית*), תוקפנות שהם חוששים שתהרוס את האובייקט האהוב (אני אכעס על אמא והיא תלך, לנצח, אוי לא). החשש הזה גורר תחושות אשמה, חרטה, עצבות וייאוש עמוקות. @@ -289,24 +289,24 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס משמע, היכן שפרויד יגיד שדיכאון הוא הפניה של כעס כלפי העצמי, קליין תגיד שהוא ההשלכות של הרס אובייקט אהוב בתוקפנות מולדת. -####ביקורת עצמית +#### ביקורת עצמית ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן. תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991). היעדר הביטוי הזה גורר איתו, כמובן, דיכאון. ישנה גם *הגישה החוויתית*, דוגמת EFT - Emotion-focused-therapy, שמבדילה בין רגשות ראשוניים לשניוניים. לפי הגישה הזו, גברים וטיפוסים אסרטיביים יותר נוטים למסך עצב בכעס - בעקבות התנייה חברתית נגד פגיעות. מנגד, נשים וטיפוסים קורבניים יותר נוטים יותר לעצב, בעקבות התנייה חברתית כנגד כעס (Greenberg & Safran, 1987). -> ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות) -{.is-success} +!!! is-success "" + ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות) תיאוריות כאלו קובעות כי הכחשת חוויה רגשית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית. חוסר יכולת להשתמש באסטרטגיות התמודדות נקשר קשר הדוק לדיכאון (Gilbert, Gilbert & Irons, 2004). -##טיפול +## טיפול הטיפול בדיכאון מקצר את משך התקופה הדכאונית הנוכחית וגם דוחה את הופעת התקופה הבאה. מתוך אינספור טיפולים שנחקרו לדיכאון, הטיפולים הבאים זכו לתמיכה מחקרית: -###טיפול קוגניטיבי (CBT) +### טיפול קוגניטיבי (CBT) טיפול Cognitive Behvaiour Therapy טרוד בזיהוי ותיקון שיטתי של כשלי חשיבה דיכאוניים. CBT מנסה לקחת מחשבות לא-הגיונית (כמו: אני כישלון מוחלט תמיד), לקרקע אותן (תראה, כל האנשים האלה גם נכשלו בדבר הזה), ולסווג אותן מחדש באופן יעיל יותר (אולי הדבר הזה פשוט קשה, ושווה לנסות את זה בכל זאת; אולי זה קשה רק עכשיו, וישתפר אחר כך). הטיפול הקוגניטיבי תוקף מחשבות הרות-אסון אוטומטיות, והיבטים של האשמה עצמית. | אירוע | פרשנות | רגש | תגובה | @@ -321,14 +321,14 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס 3. אם אני עושה טעות, זה משום שאני חסר יכולת 4. עוד שלושה שלא הספקתי -> CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות! -{.is-warning} +!!! warning "" + CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות! הטיפולים נוטים להיות קצרים יותר (~15 פגישות). CBT מערב גם **הפעלה התנהגותית** (Behavioral Activation) - תהליך פעיל של החזרת האדם לשגרת החיים שלו תוך יישום ההתנהגויות החדשות. -###טיפול פסיכודינאמי +### טיפול פסיכודינאמי טיפולים פסיכודינאמיים מתמקדים במערכות יחסים, באישיות, בעימותים בלתי-מודעים ובמנגנוני הגנה, מתוך אמונה שהעבר משליך השלכה מהותית על המצב הרגשי בהווה. הטיפול נסוב סביב **העברה** - השלכת הרגשות והציפיות כלפי המטפלים העיקריים של האדם כלפי המטפל\ת. הקשר בין המטפל\מטופל הוא המנגנון סביבו מבינים דברים. המסגרת הכללית היא: @@ -338,7 +338,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס 4. זרמים דינאמיים כאלו ואחרים (קלייניאנים, ויניקוטיאנים, וכו'). -###טיפולים פרמקולוגיים +### טיפולים פרמקולוגיים יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי. @@ -347,7 +347,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס הטיפולים התרופתיים פועלות כדי להאט את שני התהליכים האלה, ולהשאיר את הנוירוטרנסמיטורים יותר זמן בסינפסה. -####סוגים +#### סוגים - Tryciclic Antidepressants - TCA חוסמות שפיגה חוזרת של נוראפירין וסרוטונין @@ -363,7 +363,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס ככלל, זהות התרופה נקבעת ע"פ תופעול הלוואי - שנוטות להתחיל חזק ולהתאזן אחר כך (אם כי לא תמיד). אלו הטיפולים הכי יעילים, אבל 30-40% כנראה נובעים מפלצבו. SSRI נקשרו גם למאניה (ולכן לא ניתנות לאנשים עם נטייה גנטית). לאחר שמפסיקים את הטיפול, עלולה להיות הישנות של דיכאון עד שהמצב מתאזן. -###טיפולים נוספים +### טיפולים נוספים - IPT (Interpersonal Therapy) טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית. @@ -392,10 +392,10 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס למשל, ישנם ניסויים חדשניים בטיפולים עם חומרים משני תודעה (במיוחד קטמין, פטריות). -> שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות -###יעילות הטיפול +### יעילות הטיפול התחום שנוי במחלוקת מתמדת, ויש לו השלכות כלכליות נרחבות. ישנם מאות מחקרים של השוואות יעילות בין טיפולים שונים. בין 60-75% יחוו איזשהו שיפור לאחר טיפול (לעומת 30-50% בפלסבו). התרופות מהירות יותר, אך תוך 3-4 חודשים הטיפול הפסיכולוגי נוטה להשוות. בדיכאון חמור, השיפור מהיר בהרבה ב80-90% מהמקרים, אך ישנה הישנות גבוהה. כאן יש לטיפול הפסיכולוגי יתרון - ישנה הישנות נמוכה יותר. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD.md index 297c4155..e3d4a384 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD.md @@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z --- -> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx) **הפרעת דחק פוסט-טראומטית** (PTSD) מאופיינת בפחד, ולכן סווגה עד הDSM-V כהפרעת פאניקה, אך כיום נכללת בפרק משלה. @@ -18,8 +18,8 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z המפתח לPTSD הוא *טראומה*. אבל מה זה *טראומה*? המושג נזרק בחופשיות. טראומה היא **אירוע מסכן חיים או שלמות פיזית**. הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא תוצאה של חוויית אירוע טראומטי, שמסכן אותנו או אדם אהוב. -> **צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה. -{.is-info} +!!! info "" + **צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה. טראומה קשורה בפרשנות פרטנית - בתחושה של סכנה, חוסר שליטה וחוסר אונים. @@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי לטראומה יש השלכות פסיכולוגיות נרחבות - אבל להכרה בכך והסיווג כהפרעה יש השללכות חברתיות נרחבות. -##היסטוריה +## היסטוריה ההכרה בין טראומה למצב נפשי אינה ברורה מאליה. הראשון שחקר אותה היה שרקו (Charcot) עד 1880, שסיווג את המצב הנפשי (שכונה אז **היסטריה** - שיתוק שרירים\עיוורון, אובדן תחושה, התקפים דמויי-אפילפטיים ושכחה) כתוצאה של טראומה. ההפרעה יוחסה לנשים, ולכל מיני גורמים עמומים (תזוזה של הרחם, מזג ותהליכים הורמונליים). האבחנה של שרקו נתנה תוקף לנשים ולסבל שלהן - את לא סתם *היסטרית*, את מתמודדת עם משהו שעברת. הוא סיווג את החולים כסובלים, ולא כ*מתחלים*[^1] (*malingering*). פרויד וברויר בוינה וז'נה בצרפת הרחיבו את התפיסה הזו באיזור 1890. הם החלו לסווג את ה*היסטריה* כתגובה רגשית בלתי-נסבלת לטראומה המשנה את מצב התודעה ומעוררת תסמינים היסטריים. @@ -38,7 +38,7 @@ PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי השיח עדיין מתקיים היום - האם *כולם* פגיעים לPTSD במידה ושווה? האם כל אחד יפתח PTSD תחת לחץ חריף? -###*היסטריה* וטראומה מינית +### *היסטריה* וטראומה מינית שרקו קישר בין היסטריה לטראומה, ופרויד דייק את הקישור הזה ל*טראומה מינית*, באופן מסוים. פרויד לא חשב ככה בהתחלה - @@ -54,7 +54,7 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in פרויד זכה לזלזול, התעלמות וביטול של התיאוריה שלו. שכיחות ההיסטריה (בקרב המעמד הבורגני של וינה) משמעותה שלתיאוריה השלכות מרחיקות לכת על שכיחות ההתעללות המינית בילדות. העמיתים של פרויד לא יכלו לקבל את זה, ופרויד חזר בו אחרי שנה - וזנח את העיסוק בזה. מכאן הגיעה התיאוריה המאוחרת יותר של פרויד - *תיאוריית המיניות הילדית* - שזנחה את הדגש על טראומה. הכיוון הזה - הפסיכואנליטי - הוא הסוס המנצח של פרויד, וזה שהותיר אחריו הכי הרבה ממשיכים. *זה לא מה שקרה לך - זה אתה*. -###טראומה ומלחמה +### טראומה ומלחמה אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכפה על כולם העיסוק בטראומה, בעקבות החוויות הקשות מנשוא של החיילים - המלחמה אופיינה בלוחמת שוחות, שהובילה לחוויות מאוד קשות - לכמויות אדירות של מוות, מומים, זיהום ומחלות - ומיליוני החיילים שחזרו מהחזית חזרו לחברה מפורקים לגמרי. הם התאפיינו בבכי בלתי-נשלט, שיתוק, כעס, עצבנות, דיסוציאציה וכו'. בבריטניה, 40% מהנפגעים הוגדרו כנפגעים נפשיים - סובלים מ*Mental breakdown*. במלחמת העולם השנייה, בארה"ב, המלחמה סיווגה 10% מהנפגעים כסובלים מ[*Shell Shock*](https://en.wikipedia.org/wiki/Shell_shock). במחלמת וייאטנאם ומלחמת המפרץ כבר הייתה אבחנה של PTSD, שלקו בה 15-20% מהחיילים. @@ -67,10 +67,10 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in בישראל של אחרי השואה גם הכירו בתסמינים של החוויות הקשות ([Etinger, 1961]()), שסיווגו את התסמינית כ*KZ syndrome*. גם כאן, האירוע נתפס בהתחלה כדבר מסוים, ולא כתופעה כוללת - במיוחד לאור הטבע המורכב מאוד של השואה, והשילוב של היבטים רפואיים (הרעבה, חבלות ראש...). -###אלימות מינית כנגד נשים וטראומה +### אלימות מינית כנגד נשים וטראומה בשנות ה70, פמיניסטיות העלו למודעות את נושא האונס והאלימות המינית כלפי נשים, ועל הקשר שלהם לטראומה - ב1980 בוצע מחקר רציני ראשון על ידי Diana Russell. הממצאים היו מזעזעים; בכל שנה לפחות, בארה"ב, לפחות 100,000 נשים מתלוננות על אונס - וההערכה היא שישנן 700,000 נשים נוספות שלא מתלוננות. מעל 900 נשים רואיינו לגבי חוויות אלימות ביתית וניצול מיני. 25% דיווחו שנאנסו לפחות פעם אחת. שליש דיווחו על ניצול מיני בילדות. במחקרי המשך הלכו לבתי החולים לבדוק נשים שהגיעו אחרי אונס, ובדקו את התסמינים שלהן - בעיות שינה, עוררות יתר, תסמינים דיסוציאטיבים. -##קריטריונים +## קריטריונים השילוב של כל הגורמים האלו - פרויד, מלחמה, שואה ואלימות מינית - כוננו את ההפרעה. בDSM-III (1980) ואילך, PTSD כלולה כהפרעה מן המניין - אך האבחנה משתנה בכל גרסא. בDSM-III היא הוגדרה כתוצאה של - @@ -91,8 +91,8 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in מצד אחד, ויתרו על החלק הסובייקטיבי - יש כאלו שחווים טראומה ולא מגיבים בחריפות מיד. כמו כן, נוספה טראומה עקיפה (3) וחשיפה חוזרת ונשנית (4) - כמו כבאים, שוטרים, פרמדיקים. מצד שני, סיננו החוצה את העניין של התקשורת, אלא אם היא במסגרת התפקיד[^5]. -> תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד. -{.is-warning} +!!! warning "" + תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד. PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה או עדות של אירוע טראומטי**. כאמור, הפרעות שקשורות באירועי עקה וטראומה הן ההפרעות היחידות בDSM הכוללות אטיולוגיה[^3]. @@ -106,28 +106,28 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה - מוות פתאומי של אדם אהוב - טראומה רפואית -> הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג. -{.is-warning} +!!! warning "" + הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג. -##קטגוריות של תסמינים +## קטגוריות של תסמינים עד כה, דיברנו על קריטריון (A[^6]) - **חוויה של אירוע טראומטי**. מעבר לכך, ישנם מספר קבוצות של תסמינים. -###חודרנות, חוויה מחדש +### חודרנות, חוויה מחדש אלו הם תסמיני B - לרבות - - B1 -> Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker) -{.warning} +!!! warning "" + Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker) החודרנות מקשה על נוכחות ברגע ותפקוד תקין, ומתבטאת אצל ילדים גם במשחק. - B2 -> Reccurrent distressing dreams of the event -{.warning} +!!! warning "" + Reccurrent distressing dreams of the event אצל ילדים (במיוחד ילדים קטנים, שלא יכולים לדווח), יש ביטוי גם בביעותי לילה. @@ -152,7 +152,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה דופק גבוה, הזעה, עוררות פיזיולוגית בסממנים של האירוע (רמזים חיצוניים) או עוררות מינית (רמז פנימי) - רעש של מסוק בקרב הלומי קרב, השפה הגרמנית בקרב שורדי השואה, וכדומה. -###הימנעות +### הימנעות אלו הם תסמיני C - - C1 @@ -166,7 +166,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה אחד מהם מספיק, אבל הם לרוב מופיעים יחד. כמו שדיברנו בהפרעות אחרות, ההימנעות מעצימה את החרדה. ההפרדה היא בין פנימי וחיצוני - C1 לעומת C2. -###שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח +### שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח אלו קריטריוני D - *שתיים או יותר* מתוך: - D1 @@ -204,7 +204,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה זהו ההופכי של D5 - קושי בולט בחוויית רגשות חיוביים. -###שינויים בעוררות או בתגבותיות +### שינויים בעוררות או בתגבותיות תסמיני E - שניים או יותר מתוך: - E1 @@ -238,21 +238,21 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה קשיי הירדמות, שינה לא רציפה, שינה באיכות נמוכה -###קריטריונים נוספים -####משך +### קריטריונים נוספים +#### משך זהו קריטריון F - הופעה של התסמינים במשך חודש לפחות. לפני כן יש הפרעה אחרת - *Acute stress disorder* - תגובה נורמטיבית ונפוצה יותר לטראומה, לאחריה הרבה מהתסמינים האלה מופיעים. התסמינים עצמם לרוב נורמטיביים - ההימשכות הכרונית שלהם היא שמכתירה אותם כPTSD. -####מצוקה +#### מצוקה G - מצוקה קלינית משמעותית ו\או פגיעה בתפקוד -####שלילת גורמים נוספים +#### שלילת גורמים נוספים H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית. -##שכיחות +## שכיחות על פי הDSM-IV, PTSD הוא בעל שכיחות חיים (כל מי שסבל במהלך חייו) של 6.8% בארה"ב[^7]. גברים: 3.6%, נשים - 9.7%, לפי DSM-IV. @@ -265,7 +265,7 @@ H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית. אבל, יש ממצאים סותרים - קשה לדעת מה האמת. -##מהלך +## מהלך יש כמה מופעי PTSD: @@ -282,7 +282,7 @@ PTSD מתמשך - 3 חודשים או יותר לאחר הטראומה PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו הוא רואה את המציאות, אנשים, וקשרים בינאישיים. זהו מונח מפתח חיוני בפסיכולוגיה הקלינית[^8] - אך הוא נכנס לICD 11 ב2018. -##מנבאים +## מנבאים ישנה הטענה כי PTSD היא תגובה נורמלית לטראומה - אך PTSD מוגדר כתגובה יוצאת מן הכלל. ההערכות הן כי 60% מהאוכלוסייה בארה"ב עברה טראומה - אך השכיחויות של PTSD נמוכות יותר. לכן, נשאלת השאלה - *מי יפתח PTSD?* @@ -311,7 +311,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו דיסוציאציה המתרחשת *בזמן* הטראומה - תחושה שאתה צופה מבחוץ, שהזמן בהילוך איטי, וכדומה. אחת ההשערות היא שהדיסוציאציה מעוררת תחושת אבדן שליטה ופחד ממוות, שמעורר PTSD ([Gershuny et al, 2003]()). הסבר נוסף היא שהדיסוציאציה מפריעה לקידוד הזכרונות, הפרעה שבתורה תורמת להתפתחות ההפרעה. -##גורמי חוסן +## גורמי חוסן - תמיכה חברתית @@ -331,7 +331,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו אנשים אינטיליגנטיים יותר, באופן מפתיע, חסינים יותר לPTSD - גם לאחר שליטה בחומרת\משך גורם הלחץ. השכלה ומצב חברתי-כלכלי גבוה יותר נקשרו גם הם בחסינות מPTSD. -##משתנים פיזיולוגיים +## משתנים פיזיולוגיים אנשים עם PTSD מפגינים עלייה ארוכת טווח בפעילות ציר הHPA - שקשור בעקה (לחץ, סטרס). הם מראים שחרור רמות גבוהות יותר של קורטיזול ברמת הבסיס (נשים) ובמצבי לחץ (נשים וגברים). מצד שני, לאחר זמן מה יש *תגובת כיבוי* - צלילה של רמות הקורטיזול ותסמינים כמו הפרעות שינה ודיסוציאציה. זה מצב פרדוקסלי - אנשים לחוצים, אז הקורטיזול *יורד*, אז הם לא ישנים, אבל קשה להעיר אותם. משום שהלוקים בPTSD נמצאים במצב עקה כרוני, הם נוטים להגיב למצבי לחץ *פחות* בחומרה - הרף גבוה בהרבה. @@ -341,7 +341,7 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג כדי להבין את כיוון הקשר, השוו בין תאומים זהים שאחד מהם סובל מPTSD כתוצאה משירות צבאי והשני לא ([Gilbertson et al, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12379862/)). הקשר בין היפוקמפוס קטן לPTSD עמד, אבל לא נראה שתאומים שסבלו מPTSD היו עם היפוקמפוס קטן *יותר* מהתאומים שלהם - מה שמציף את האפשרות שהיפוקמפוס קטן מעורר פגיעות לPTSD, ולא להיפך. -##טיפול +## טיפול עד לפני 30 שנה, PTSD נחשבה להפרעה כרונית, עם פרוגנוזה שלילית וטיפול לא יעיל - בעיקר אוזן קושבת - במיוחד לאלו שעברו טראומות קשות במיוחד (50-80% שכיחות חיים). @@ -386,8 +386,8 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג מעבר לכך, התחום חדש מאוד - זה תחום חי ובועט ממש עכשיו[^11]. -> המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD -{.is-success} +!!! is-success "" + המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD [^1]: עושים את עצמם חולים. [^2]: *מקור הנילוס* - המקור הראשוני. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md index c743b028..a44a6ee8 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md @@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z --- -> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx) -##חרדה לעומת פחד +## חרדה לעומת פחד תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש: - אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול @@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם. -##הפרעות חרדה +## הפרעות חרדה - הפרעת חרדה כללית (GAD) דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר. @@ -50,22 +50,22 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום. ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות). -##ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית +## ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית - אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה - קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!) - סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...) - התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון -##לעומת פחד +## לעומת פחד - הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (*אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו'* ולא משהו ספציפי) - הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור) - הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם - הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת. -> שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות. -{.is-warning} +!!! warning "" + שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות. [^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה. [^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה.md index b7391e5e..b4ac97e5 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה.md @@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z **אגורופוביה**[^9] מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים. עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ש*שיש* אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר. -##מהלך +## מהלך אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מ*האפשרות של התקף* (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו *מטוס* (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (*אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?*). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים). במצבים קיצוניים יותר,[^15] אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית[^17]. -##אטיולוגיה +## אטיולוגיה אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים[^16]. ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה *נגרמת* מפאניקה: @@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold). -##טיפול +## טיפול טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md index 66dc47cc..438f1d67 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית.md @@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z **הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא > לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד + > *ג'רי סיינפלד* > האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית? @@ -25,9 +26,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z - להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19] - להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19] -##קריטריונים -> A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others -{.info} +## קריטריונים +!!! info "" + A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others למשל, לקיים שיחה, לפגוש זרים, להיות במצב שבו צופים בך שותה או אוכל[^20], או לתפקד מול אחרים - למשל לשאת נאום. בילדים - התסמינים חייבים להיות נוכחים גם בקבוצת השווים (קרי: ילדים אחרים) ולא רק מול מבוגרים[^21]. @@ -43,41 +44,44 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z - להיות בפומבי (אוטובוס עמוס, קניון) - להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להציב חברים אליך...[^19] -> B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc -{.info} +!!! info "" + B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc -> C. The social situations almost always provoke fear or anxiety -{.info} +!!! info "" + C. The social situations almost always provoke fear or anxiety בילדים: ביטוי בבכי, התקפי אמוק[^23], התנהגות קפואה, הצמדות להורה, הימנעות מדיבור במצבים חברתיים > D. Avoid the feared sitations or endure them with intense anxiety or fear -> [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat -{.info} -> F. Persistent (typically at least 6 months) -{.info} +!!! info "" + [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat + +!!! info "" + F. Persistent (typically at least 6 months) אל תבוא עם כל ילד זחלץ שקצת ביישן החודש. > G. Causes significant distress and\or functional impairment + > H. Not due to a subtance or medical condition[^18] -> I. Not better explained by a different disorder -{.info} + +!!! info "" + I. Not better explained by a different disorder למשל, [אגרופוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#אגרופוביה). -> J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive -{.info} +!!! info "" + J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive למשל, פרקינסון, השמנת-יתר, עיוות גופני וכו' - אולי *באמת* מסתכלים על אדם ברגע שהוא נכנס לחדר, כי יש בו משהו בולט. ישנו גם מופע קל יותר של האבחנה הזו - *Performance Only* (תת-סוג - Specifier) - שייחודית למצבים בפני קהל, ונפוצה בהרבה. זוהי תת-קבוצה שונה מבחינת גיל ההופעה, האטיולוגיה, התגובתיות לטיפול וכו'. -##שכיחות +## שכיחות משום שזו אחת ההפרעות הכי מפולסמות ושנויות במחלוקת, השכיחות מוערכת בין 2.87% או 18.7%[^26] - נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף עם ממצאים שונים. קריטריון הפגיעה בתפקוד הוא הכי שנוי במחלוקת. @@ -89,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z קיים הבדל קטן ביחס בין המינים (60\40 לנשים). באופן ספציפי, לנשים יותר קשה לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים אליך, להיכנס לחדר שאנשים כבר יושבים בו, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות, להביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה. -##קו-מורבידיות +## קו-מורבידיות במהלך החיים: - 50% - הפרעת חרדה נוספת - 50% - דיכאון @@ -97,10 +101,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z חדרה חברתית היא הפרעה עיקשת: רק 37% החלימו באופן ספונטני על פני 12 שנים. מצד שני, לעומת 7% ממוצע כללי, ההפרעה שכיחה רק בקרב 2-5% בקרב אנשים מבוגרים יותר. ייתכן וההבדל הזה מעיד על פער בין-דורי ודרישות הגל ולא על החלמה. -##אטיולוגיה -###מודלים פסיכולוגיים +## אטיולוגיה +### מודלים פסיכולוגיים -###מודלים קוגנטיביים +### מודלים קוגנטיביים [Clarks & Wells, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98887-004); [Schlenker & Leary, 1982](https://psycnet.apa.org/record/1983-05605-001); [Rapee & Heimberg, 1997](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9256517/) - רצון לעשות רושם חיובי לצד אמונה שאתה מתסכן ב: @@ -108,24 +112,24 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z - הלשכות הרות הסון להתנהגויות האחלו - אמונה שהאחר נשען על אמות-מידה מחמירות (Rapee & Heimberg) -> המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה. -{.is-warning} +!!! warning "" + המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה. -####Self-focused attention +#### Self-focused attention - פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר - התנהגת מגושמת -> דחייה\ אובדן מעמד - ציפיות שליליות -> התמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטייה שלילית) - ההתמקדות *מגבירה את החרדה* -####התיאורייה הפסיכואנליטית +#### התיאורייה הפסיכואנליטית התיאוריה הזו טוענת כי הלוקים בחרדה חברתית מציבים לעצמם אמות מידה גבוהות-מדי, שקשורות ברקע ההתפתחותי - מעמד, ציפיות ההורים, חסכים בהתפתחות ובצרכים נרקסיסטיים[^27]. זרמים מסוימים טוענים כי, לאור החסכים האלה, הלוקים בחרדה חברתית מאופיינים בצורך מוגזם בהכרה - לא רק לא להיות מסריח, אלא להיות שנון, מבריק, אהוב. כל מצב חברתי הוא הזדמנות לבסס את הציפייה הזו, ולכן היחס למצבים חברתיים חמור ומכביד. -###גורמי סיכון +### גורמי סיכון - גורמי סיכון מהילדות המוקדמת - ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה מרובים בילדות, צורך בחינוך מיוחד לפני גיל 9 (Chartier et al, 2001) -####התנהגות נלמדת +#### התנהגות נלמדת המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא התפתחות של הפרעה חברתית. אחד מגורמי הסיכון הוא התנהגות נלמדת - בגלל בריונות בבית הספר, שמלמדת שמצבים חברתיים הם עוינים, או בצפייה מהצד. לעיתים, אפילו אמרות של ההורים (*מה יגידו השכנים*, *אתה עושה לי בושות!*) מובילות להפנמת הפרעה חברתית (Rachman). מעל ל50% מהלוקים בהפרעה מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה. @@ -133,16 +137,16 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z הרבה מהמטופלים מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים. -####הקשר האבולוציוני +#### הקשר האבולוציוני גישה נוספת טוענת כי הפרעת חרדה חברתית היא שריד של היררכיות חברתיות שאנו חולקים עם שאר הפרימטים (Ohman et al). מפגשים חברתיים מסוימים הם אגרסיביים וקובעי דומיננטיות - והצד המובס מציג התנהגות כנועה. הבעת פנים של כעס מעוררת את האמיגדלה. אצל הלוקים בהפרעת חרדה חברתית, העוררות הזו גדולה יות - מה שמרמז על קשר ביולוגי\קוגניטיבי להפרעה. -####מזג +#### מזג הפרעת חרדה חברתית קשורה גם ב[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של הילדים - ובמיוחד, בתכונת האינהיביציה ההתנהגותית (BI). פעוטות שאופיינו בBI גבוה הם בעלי סיכוי גבוה יותר (פי 3!) לסבול מהפרעת חרדה חברתית בילדות המאוחרת\גיל ההתבגרות. -##טיפול +## טיפול CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חרדה חברתית בפרט - בכך שהוא שובר את ההימנעות ואת מעגל הקסמים שמייצר את ההפרעה. עם זאת, יש כל מיני דרכים לאכול את הפיל הזה: - טיפולים מבוססי חשיפה (למשל, היררכיה של מצבים) @@ -174,11 +178,11 @@ CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חר - - איך זה נקשר לחינוך המוקדם? -##מבט בין תרבותי +## מבט בין תרבותי ביפן, ישנה הפרעה דומה - [Taijin kyofusho](https://en.wikipedia.org/wiki/Taijin_kyofusho) (対人恐怖症)- הפחד שההתנהגות שלך תביך או תפגע *באחר* (הסמקה, ריח רע וכדומה). נדמה כי הפרעה זו קשורה במאפייני התרבות היפנית. -##כאב חברתי ככאב בכלל +## כאב חברתי ככאב בכלל [Eisenberger, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22286852/) הדגימו כי כאב חברתי חופף במידה רבה כאב פיזי, ומפעיל אזורים דומים במוח. משכך כאבים שגרתי (Paracetamol) ([DeWall et al, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20548058/)) הקל על התסמינים של כאב חברתי! על אף שהחוקרים שלטו בגורמים אחרים (כמו תפיסת עולם, מצב רוח), למשככי כאבים נמצא אפקט מובהק בהקלה על כאב חברתי. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה.md index 98532c55..730f8ae6 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה.md @@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z פאניקה היא אחת ההפרעות שהכי יעיל לטפל בהן בטיפול פסיכולוגי-חינוכי קצר. עצם ההבנה שאתה בהתקף פאניקה היא גורם חוסן כנגד פיתוח הפרעת פאניקה. -##קריטריונים להתקף פאניקה +## קריטריונים להתקף פאניקה עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות, וכן (לפחות) 4 מתוך 13: - דופק מואץ @@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z אולם, יש התקפים עם טריגר - שמתחילים, למשל, מגורם פובי, מממריצים (ריטלין, אמפטמינים) המייצרים\מחקים עלייה באנדרנלין[^6]. חומרים משני תודעה כמו מריחואנה\סמי הזיה גם קשורים בפאניקה, כמו גם אריתמיה (הפרעה בקצב לב) והיפר-ונטילציה (התנשמות-יתר), שקשורה גם בתחילת ההתקף וגם במהלך ההיקף. ככלל, הרבה מהגורמים שמעוררים פאניקה הם מאוד מעגליים. -##התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה +## התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה מדגם בארה"ב הראה שלפחות 30% מהנבדקים חוו התקף פאניקה! @@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים, לא צפויים (וללא טריגר ברור), ובדאגה בין-ההתקפים - *הפחד מהפחד* - מההתקף הבא ומההשלכות. *הפחד מהפחד* (Ancipitory Anxiety) הזה הוא דווקא חרדה - איום עמום ומתמשך. -##הפרעת פאניקה +## הפרעת פאניקה הפרעת פאניקה מאופיינת ב: - התקפי פאניקה חוזרים ונשנים המופיעים באופן לא-צפוי ([4 מ13](#קריטריונים-להתקף-פאניקה)) - לפחוד אחד מההתקפים לווה ב: @@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z # אטיולוגיה -###בסיס ביולוגי +### בסיס ביולוגי רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7]. אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי. @@ -83,10 +83,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z - מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה - תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה -###בסיס פסיכולוגי +### בסיס פסיכולוגי ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא: -####התיאוריה הקוגניטיבית +#### התיאוריה הקוגניטיבית התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה. המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה. @@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z 30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים. -#####רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה +##### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו: - חששות מתחושות גופניות - מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה @@ -117,15 +117,15 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999). -###תיאוריית הלמידה +### תיאוריית הלמידה התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית). התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף. בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים. תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10]. -##טיפול -###CBT +## טיפול +### CBT הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים. למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב: @@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z - - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר. - - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן). -###חשיפה +### חשיפה אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT. 75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים? @@ -147,9 +147,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים? -###טיפול פסיכודינאמי -> [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה -{.is-info} +### טיפול פסיכודינאמי +!!! info "" + [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה מחקרים ממליצים גם על טיפול דינאמי ממקוד קצר-מועד בהפרעת פאניקה (Milrod) - 24 פגישות (12 שבועות) לאנשים שמלכתחילה לא הצליחו בCBT. הטיפול מניח שיש להתקפי הפאניקה משמעות סמלית, שקשורה בקונפליקט בינאישי לא-מודע. לרוב, מדובר באחר משני נושאים: היפרדות ואוטונומיה[^14], או קושי בביטוי או הכרה בכעס. diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה.md index 46ba5159..93984fbe 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה.md @@ -17,12 +17,12 @@ dateCreated: 2024-07-14T11:29:36.459Z את המונח **סכיזופרניה** טבע החוקר אויגן בלוילר ([Eugen Bleuler](https://en.wikipedia.org/wiki/Eugen_Bleuler)), ומשמעותו *נפש מפוצלת* (Schizo = פיצול, Phreno = נפש, שכל). הוא ניסה להביע בכך את הפיצול בתפקודי האישיות הבסיסיים - בין החוויה לרגש, או בין החושים לחוויה התפיסתית. -> הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID. -{.is-warning} +!!! warning "" + הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID. סכיזופרניה פוגעת מאוד בתחושת ה*עצמי* - המי אני, מה אני - יש תחושה של פירוק. -##קריטריונים +## קריטריונים A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות מתסמיני הליבה (1-3) @@ -33,10 +33,10 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות 5. תסמינים שליליים כמו השטחת אפקט רגשי או היעדר מוטיבציה -###אשליות +### אשליות -> **אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה. -{.info} +!!! info "" + **אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה. אשליות מחולקות לרוב ל - @@ -44,8 +44,8 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות אמונה\פחד שרוצים לפגוע בך, מחפשים אותך, עוקבים אחריך וכדומה. יכולות להיות מאוד עמומות ("הם"( או מאוד מסוימות ("השכנה"). -> חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1] -{.is-warning} +!!! warning "" + חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1] - מחשבות יחס (Reference) @@ -78,25 +78,25 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות אשליות מוזרות הן סממן חזק לטובת סכיזופרניה, לעומת הפרעות פסיכוטיות קלות יותר. -##הזיות +## הזיות -> **הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני. -{.info} +!!! info "" + **הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני. הזיות הן לרוב שמיעתיות (לשמוע קולות), אבל יכולות להיות גם חזותיות[^2]. הזיה היא בלתי נבדלת מגירוי חושי: אדם שהוזה קולות יסובב את הראש לעברם, ממש כמו דיבור רגיל[^3] - ניתן לענות לו, להתווכח איתו, וכדומה. ההזיות הן בלתי נשלטות, ויכולות להתרחש בכל החושים. -###שמעתיות +### שמעתיות ההזייה הכי נפוצה היא קול מילולי - קול שמעיר על התנהגות, או שני קולות שמשוחחים עליך. הקולות לרוב ביקורתיים ותוקפניים, ולעיתים כוללים פקודות - התאבדות, התנהגויות סביב מוסר ומיניות. לעיתים, יש הזיות קוליות שאינן מילוליות - כמו ציוץ ציפורים. -###חזותיות +### חזותיות "לראות" משהו שלא קיים במציאות - כמו לראות דמות מיתולוגית. הזיות חזותיות הן עדות לפסיכוזה הקשורה לסמים אך לפעמים גם בסכיזופרניה. -> ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים. -{.is-warning} +!!! warning "" + ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים. -##היגיון פגום +## היגיון פגום מתבטא לרוב בדיבור לא מאורגן - אסוציאטיבי, לא ברור, מבולבל, לפעמים ממש "סלט מילים" - אין בין המילים קשר. לפעמים אלו אסוציאציות רופפות (אסוציאטיביות יתר), עד כדי מוזרות. @@ -108,7 +108,7 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות לעיתים מופיע גם נאולוגיזם - הצמדת מילים כך שנוצרת מילה בעלת משמעות פרטית לאדם (כמו "תמידנצח" ולא כמו "בראנג'לינה"), שיניח לשווא שאחרים יבינו אותו[^4]. -##התנהגות לא מאורגנת או קטטונית +## התנהגות לא מאורגנת או קטטונית **קטטוניה** היא ירידה במתח השריר, שמתבטאת בירידה בתגובתיות, בהייה, חזרה על מילים או תנועות. @@ -117,24 +117,24 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות קטטוניה היא מצב כללי שעלול להופיע בהפרעות נוספות (יש למשל [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) קטטוני) ותסמינים רפואיים. התסמין הזה קיים בסכיזופרניה אך לא נפוץ. -##תסמינים שליליים +## תסמינים שליליים תסמינים שליליים מופיעים לרוב לפני תסמינים חיוביים, אך לא תמיד מובנים כחלק מסכיזופרניה עד הופעת התסמינים החיוביים. -###ירידה בהבעה רגשית +### ירידה בהבעה רגשית זהו תסמין מייחד של סכיזופרניה לעומת הפרעות פסיכוטיות אחרות. הוא מתבטא בירידה בהבעה הרגשית ("אפקט שטוח") - כמו טון דיבור, הבעת פנים, קשר עין וסממנים לא מילוליים אחרים. בקרב אנשים סכיזופרניים הסימנים האלו לעיתים חסרים - *גם כשהחוויה הרגשית זהה ואפילו חזקה יותר*. לעיתים ניתן יהיה להביע את הרגש במילים, אבל לא בסימנים לא-מילוליים. -###ירידה במוטיבציה +### ירידה במוטיבציה Avolition - מזכיר מאוד אנהדוניה בדיכאון. זוהי ירידה ביוזמה ועניין בפעילויות, ופחות אנרגיה. חוסר עניין בפעילויות חברתיות. -###ירידה בדיבור +### ירידה בדיבור *alogia* - תגובה קצרה, והשהיות ממושכות -##קריטריונים נוספים +## קריטריונים נוספים B - פגיעה משמעותית בתפקוד @@ -142,12 +142,12 @@ C - תסמינים רציפים במשך חצי שנה ולפחות חודש ב D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי. -##תת-סוגים? +## תת-סוגים? בDSM-IV סכיזופרניה סווגה כתת-סוגים (פרנואידית, וכו') - כיום לא נהוג לסווג ככה, אלא על פני רצף. -##הפרעה תפקודית +## הפרעה תפקודית סכיזופרניה פוגעת ביכולות קוגניטיביות, דוגמה @@ -159,7 +159,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי. אנחנו כל הזמן מסננים גירויים כך שלא הכל ייכנס למודעות (Broadbent, 1958). בסכיזופרניה, הפניית קשב ועיבוד מידע נפגעת - מידע לא רלוונטי מאובד גם כשהוא מוביל להפסד. -##אפידמיולוגיה ומהלך +## אפידמיולוגיה ומהלך שכיחות חיים של 0.3-0.7% - יש אומדנים העולים ל1%. לסכיזופרניה יש בסיס גנטי מובהק ולכן שונות גדולה באוכלוסיות שונות. @@ -170,7 +170,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי. סכיזופרניה מעט נפוצה יותר בקרב גברים. -##ממצאים ביולוגיים +## ממצאים ביולוגיים בקרב סכיזופרנים, ממצא בולט הוא ירידה בנפח המוח לאורך החיים והגדלה של חדרי המוח[^5]. ישנם גם הבדלים בכמות החומר האפור באיזורים פרונטליים וטמפורליים. Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים זהים, ו9% בקרב תאומים לא-זהים. @@ -179,7 +179,7 @@ Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים ז סיבוכי היריון ולידה גם נמצאו כקשורים לסכיזופרניה - כבר בשנות ה60 הוצע כי סיבוכי היריון משחקים תפקיד בהפרעה. זיהום וראלי בהיריון, לידה אחרי מגיפות שפעת והריונות שהחלק האמצעי שלהם הוא בחורף כולם נקשרו לנוכחות של סכיזופרניה. -##סממנים מתקופת הילדות +## סממנים מתקופת הילדות מחקר שנוי במחלוקת עומד על כך שכבר מתקופת הילדות, נוכחות בעיות בהסתגלות החברתית, המוטורית והקוגניטיבית, בעיות בקשב ובלימודים, עיכובים בהתפתחות מוטורית ותפיסתית. מחקרים רטרוספקטיביים על סרטי וידאו בייתים מעידים גם על פחות ביטוי רגש חיובי ויותר רגש שלילי, חולשה ותנוחה ייחודית של גפיים וגמישות-יתר של האצבעות. diff --git a/פסיכולוגיה/תפיסה/index.md b/פסיכולוגיה/תפיסה/index.md index 1fc87dbe..159f2232 100644 --- a/פסיכולוגיה/תפיסה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/תפיסה/index.md @@ -8,31 +8,31 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z --- -> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559) -{.info} +!!! info "" + [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559) -> [מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx)) -{.is-info} +!!! info "" + [מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx)) **תפיסה** היא *איך מה שקורה בחוץ נקלט במה שקורה בפנים* - בין שבפסיכולוגיה, פסיכופיזיקה או בעולם התפיסה. -> ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה -{.success} +!!! success "" + ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה -> **תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות -{.info} +!!! info "" + **תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות בין השניים תמיד יהיה פער, והפער הזה הוא מושא מחקרה של התפיסה. תחת התפיסה נופלים תפקודים בסיסיים מאוד - כמו ראייה ושמיעה - וגם תפקודים מתקדמים יותר, כמו פרשנויות מודעות של המצב, מוזיקה וכדומה. אנחנו לא תופסים רק את המידע הפיזי שנופל על החושים; אנחנו תופסים את *מה שצריך להיות שם בחוץ*. המוח משלים את המידע ש"חסר" בחוץ - לרוב השלמות מזעריות, אבל במצבי קיצון גם השלמות גדולות, כמו באשליות תפיסתיות[^1]. -##תפיסה כתהליך עיבוד מידע +## תפיסה כתהליך עיבוד מידע תהליך התפיסה נראה בערך ככה: -> עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה -{.is-info} +!!! info "" + עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה אולם, התהליך הזה לא תמיד בסדר הזה - בתהליכי [^2]Top-Down: תהליכים גבוהים "מפרשנים" את הרעש במציאות ומשפיעים על התהליכים הפשוטים יותר. לתפיסת Top-Down יש גם מחיר - אנחנו עלולים לטעות באשליות. זו מעין [היוריסטיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית) של תפיסה - אנחנו כמעט תמיד צודקים בה, אבל לא תמיד. @@ -40,41 +40,41 @@ dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z כיצד חוקרים תפיסה? ישנן שתי גישות עיקריות: -##הגישה הפיזיולוגית +## הגישה הפיזיולוגית גישה זו מתבססת על הקלטת מידע פיזיולגי, בכמה שיטות: -###הקלטת נוירונים בודדים +### הקלטת נוירונים בודדים הקלטתם של נוירונים בודדים (Single cell recordings), ניתן באמצעות אלקטרוניקה רגישה למדוד את התדרים החשמליים בנוירון אחד, קבוצה של נוירונים או גיבוב גדול שלהם. ככל שהגירוי שאליו רגיש הנוירון[^3] מתגבר, תדר הירי שלו עולה- ואת הירייה הזו ניתן למדוד. אם היינו יוכלים למדוד ככה את כל הנוירוני, היינו מבינים את כל הנוירונים. לרוע המזל, מדידת נוירונים מוגבלת למספר קטן של נוירונים, והיא תוך-גולגלתית, ולכן שמורה למקרים קיצוניים - כמו לפני ניתוחי מוח, או בבעלי חיים. -###ERP +### ERP ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים חיצוניים בלתי פולשניים (דוגמת EEG), שבניגוד להקלטת הנוירונים אינה פולשנית, יכולה להקליט אוכלוסיות גדולות של נוירונים ונותנת הפרדה (רזולוציה) גדולה בזמן. החסרון הוא שרזולוצית המיקום של ERP נמוכה בהרבה - יש הרבה "רעש" מאזורים מוחיים אחרים. -###הדמייה מוחית +### הדמייה מוחית הפתרון הוא ה[fMRI](https://en.wikipedia.org/wiki/Functional_magnetic_resonance_imaging), שמאפשר באמצעות השראה מגנטית גדולה לעקוב אחרי נוירונים מופעלים באמצעות מעקב אחרי חמצון מולקולות מים במוח. לfMRI יש רזולוציה מרחבית נהדרת - מילימטר או פחות - אבל רזולוציה גרועה בזמן - שנייה או יותר (נצח במושגי תפיסה). באמצעות הfMRI ניתן לראות עוררות באזורים מסוימים בזמן אמת בהתאם לגירוי - מציגים לנבדקים גירוי ורואים אילו איזורים במוח "זוהרים" בfMRI (ר' מחקר במצגת). -###פגיעות מוחיות +### פגיעות מוחיות פגיעות מוחיות הן כלי יקר ערך להבנת מנגנוני המוח - ברגע שאלו כושלים בעקבות פגיעה כזו או אחרת. -####דיסוציאציה +#### דיסוציאציה פגיעות מוחיות מובילות לעיתים ל**דיסוציאציה**[^4] - פגיעה ביכולת מסוימת (א') אך לא ביכולת רלוונטית אחרת (ב'). למשל, עיוורון צבעים - הפוגע ביכולת לתפוס אורך גל מסוים אך לא אורך גל אחר, או במצב של [*פרוסופגנוזיה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Prosopagnosia) - פגיעה ביכולת זיהוי פרצופים אך לא בזיהוי שאר האובייקטים. דיסוציאציה כזו מכונה **דיסוציאציה פשוטה**. ישנה גם **דיסוציאציה כפולה** - שבה שני חולים נפגעים פגיעות שונות הן תמונת מראה זו של זו - למשל, אם נמצא חולה שמזהה רק פרצופים, אך לא אובייקטים, הרי ששניהם יחד - החולה שמזהה רק פרצופים והחולה שמזהה כל חוץ מפרצופים - הם שניהם יחד מקרה של דיסוציאציה כפולה. -> ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה. -{.is-info} +!!! info "" + ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה. -###גרייה מוחית מסוימת +### גרייה מוחית מסוימת שיטה נוספת היא [TMS](https://en.wikipedia.org/wiki/Transcranial_magnetic_stimulation), שיוצרת השראה מגנטית נמוכה שמעוררת אזורים מסוימים במוח. ההשראה מאפשרת "לנטרל" באופן זמני אזורים מסוימים במוח, וככה לדמות מצב של נזק. האפשרות הזו אינה כל-יכולה - ההשראה פחות מדויקת ככל שמתרחקים מהגולגולת - אבל היא מאפשרת מחקר נוסף ואפילו טיפולים מסוימים, דוגמת [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#אזורי-מוח-ודיכאון). למשל, מחקר שהפריע באמצעות TMS לקיפולים מסוימים במוח (STS) הראה כי הפגיעה פוגמת בתפיסה ובזיהוי של פרצופים (Sliwinska & Pitcher, 2008). -##הגישה הפסיכולוגית +## הגישה הפסיכולוגית הגישה הפסיכולוגית היא תחום ה[פסיכופיזיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה), שחוקרת תפיסה בארבעה שלבים: - גילוי - יש כאן משהו בחדר @@ -83,24 +83,27 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח - זיהוי - הנה החתול שכאן בחדר > מה מנסה הגישה הפסיכולוגית לעשות? היא מנסה **לכמת תחושה**, על ידי יצירת חוק פסיכופיזי - כך ש - + > גירוי -> תחושה -> האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים. -{.success} + +!!! success "" + האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים. אז מי הפך את הפסיכולוגיה למדע אמפירי? -###חוק וובר +### חוק וובר [ארנסט היינריך וובר](https://en.wikipedia.org/wiki/Ernst_Heinrich_Weber) הניח את היסודות לכימות התפיסה באמצעות **חוק וובר**, שקובע כי התפיסה היא לא דבר *מוחלט*, אלא דבר *יחסי*[^10]. חשבו על מסך של טלפון שנדלק לפתע. באור יום בשעות הצהריים, ספק אם תשימו לב בכלל שהוא נדלק, גם אם זה קורה מול הפרצוף שלכם. אולם, אותו מסך בדיוק בחדר חשוך יהיה חזק מאוד - אין סיכוי לפספס את זה (מי מאיתנו לא התעוור כשבודקים מה השעה באמצע הלילה?). וובר קבע את **חוק וובר**: > `ΔS = K * S` -> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי** -{.success} + +!!! success "" + **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי** בכדי להבין מה אומר חוק וובר, עלינו לכסות את ארבעת שלבי התפיסה - **גילוי** (יש שם משהו?), **הבחנה** (משהו השתנה שם עכשיו?), ה**סילום** וה**זיהוי**. -###גילוי +### גילוי **גילוי** הוא עוצמת הגירוי המינימאלית הדרושה לאיתור[^5]. הבעיה הגדולה בגילוי היא הפרדתו מהרעש, מה שמתבצע היום ב[גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות). @@ -109,7 +112,7 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח איך מודדים סף מוחלט? -####שיטת ההתאמה +#### שיטת ההתאמה זוהי שיטה של [פכנר](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#סילום-עקיף-חוק-פכנר) - הנסיין מגביר או מחליש את עצמת הגירוי עד להגעה לסף הגילוי (למשל: מציגים בפני הנבדק קו, ומבקשים ממנו לאמוד עם הידיים מה אורך הקו). אוספים את התשובות של הנבדק, ומייצרים עקומת פיזור שלהן. הפער בין הממוצע שמתקבל לגודל האמיתי של הגירוי היא הטעות הקבועה של הנבדק. למשל, אם הנבדק אומד בממוצע את הקו כ10.4 ס"מ, ואורכו של הקו הוא 10 ס"מ, הטעות הקבועה היא 0.4 ס"מ - לכל אורך קו שנציג לנבדק, הוא יוסיף 0.4 ס"מ)[^7]. ערך זה נקרא גם PSE - Point of Subjective Equality - הנקודה שבה הנבדק תופס את הגירוי והאומדן שלו כזהים (מבחינת הנבדק, 10.4 ס"מ ו10 ס"מ הם זהים). @@ -118,26 +121,26 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח חולשתה של שיטה זו היא שהנבדק מודע לחלוטין לניסוי, מה שמשפיע על ההחלטה שלו - ויש ויכוחים על הדיוק שלה. -####שיטת הגבולות +#### שיטת הגבולות גירויים מוצגים בסדרות עולות או יורדות וברווחים קבועים מראש\משתנים. הסף המוחלט הוא ממוצע הסיפים של כל הסדרות. כלומר, מוצג לנבדק סף גבוה ההולך ויורד, או סף נמוך ההולך ועולה. הדבר מקשה על גיבוש אסטרטגיה קוגניטיבית אצל הנבדק (אם כי לא מונע אותה), מה שאמור לשפר את דיוק המדידה. -####שיטת הגירויים הקבועים +#### שיטת הגירויים הקבועים גרסא קיצונית יותר של שיטת הגבולות שמחבלת לגמרי באסטרטגיה של הנבדק היא שיטת הגירויים הקבועים - שמציגה גירויים בסדר אקראי - פעם גירוי חלש מאוד, פעם חזק, פעם בין לבין, לגמרי באקראי. החיסרון של השיטה הוא שהוא דורש ניתוח סטטיסטי מקיף יותר, שדורש ניסוי ארוך בהרבה. -###הבחנה +### הבחנה הבחנה היא סף ההבדל - עצמת האנרגיה שיש להוסיף\להחסיר מגירוי בכדי שנזהה שינוי (JND - Just Noticeable Difference). איך מודדים JND? -####שיטת ההתאמה +#### שיטת ההתאמה הJND הוא סטיית התקן של ההתפלגות - ככל שההתפלגות יותר צרה, הJND קטן יותר - משמע הנבדק יותר רגיש; ככל שההתפלגות יותר רחבה, הJND גדול יותר - משמע הנבדק פחות רגיש. האיזור שבין סטיית תקן אחת מעל לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע נקרא **איזור אי הודאות** - ה*הנחה*[^8] היא שבתוך האיזור הזה הנבדק לא מבחין בין הגירוי שהשתנה לגירוי הקבוע. אנחנו מניחים גם שהפיזור הוא המדד לטעות. -####שיטת הגבולות +#### שיטת הגבולות מציגים בפני הנבדק גירויים נוספים על פני הגירוי הקבוע, ושואלים אותו - קטן, גדול, או לא משתנה? ככה מפיקים שני ערכים - **סף ההבדל התחתון** - המעבר משווה לקטן - ו**סף ההבדל העליון** - המעבר משווה לגדול. @@ -149,13 +152,13 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח האיזור בין סף ההבדל העליון לתחתון הוא איזור אי הודאות. -####שיטת הגירויים הקבועים +#### שיטת הגירויים הקבועים מציגים לנבדק גירוי קבוע, וגירוי משתנה - שאותו הנבדק מתבקש לאמוד כגדול, או קטן יותר[^9]. נקודת ה50% בפרופורציה של תשובות הנבדק (הנקודה שמתחתיה הנבדק אומר קטן, ומעליה גדול) היא הPSE. נקודת ה25% נחשבת שרירותית לסף ההבדל התחתון, ונקודת ה75% נחשבת שרירותית לסף ההבדל העליו. -###סילום - חוק פכנר +### סילום - חוק פכנר [חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר) אינו מספיק כחוק פסיכופיזי - לכמת תחושה. הוא אומר לנו מתי *נרגיש בשינוי* בתחושה - אבל לא *מהי התחושה*. [גוסטב פכנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Gustav_Fechner) לקח את חוק וובר ובנה על גביו את החוק הפסיכופיזי הראשון - [**חוק פכנר**](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-פכנר) - שלא רק עומד על האם הנבדק תופס שינוי, אלא אומד את התפיסה של הנבדק ממש. @@ -163,11 +166,12 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח בתמצית, פכנר אומר ש**בכל פעם שאנחנו עוברים סף הבדל (JND), אנחנו עוברים תחושה**. כמו חוק וובר, זוהי הנחה מסוימת - לא מדויקת באופן מושלם - אבל מספיק מדויקת. > `S = C log (I)` -> **תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי** -{.success} + +!!! success "" + **תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי** -###סילום - חוק סטיבנס +### סילום - חוק סטיבנס [סטנלי סמית' סטיבנס](https://en.wikipedia.org/wiki/Stanley_Smith_Stevens) חלק על פכנר בתרגום של חוק וובר לתחושה - היכן שפכנר טוען שכל חציית JND היא תחושה, סטיבנס טוען שזה לא נכון - משום שככל שהגירוי גדל, גם התחושה גדלה. סטיבנס מוסיף כי לא רק הרגישות לגירוי (K - חוק וובר) היא יחסית, אלא גם סף ההבדל (JND) - כלומר, הרגישות שלי להבדל תשתנה בהתאם לגירוי. @@ -178,15 +182,18 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח סטיבנס מתבסס על *חוק אקמן* - > `ΔR = c * I` -> ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי** -{.success} + +!!! success "" + ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי** והוגה חוק משלו - **חוק סטיבנס** - > `R = mS^n^` + > `n=c/k` -> **השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר** -{.success} + +!!! success "" + **השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר** היחס בין K לc הוא יחס חזקתי, שיוצר *מימדים מנפחים* או *מימדים דוחסים*. בתחושת כאב, למשל, היחס בין הגירוי הפיזיקלי - שמיוצג על ידי K - למימד הפסיכולוגי - שמיוצג על ידי c הוא גדול; c גדול יותר מK - מה שאומר שנרגיש כל שינוי פיזיקלי ביותר עוצמה - כמו אצל השיננית. @@ -196,10 +203,10 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח כאשר היחס בין c לk פחות או יותר זהים, המימד הוא פרופורציונלי - שינוי פיזיקלי מביא לשינוי זהה בתפיסה. -> **שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה). -{.is-warning} +!!! warning "" + **שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה). -##תיאוריית גילוי אותות +## תיאוריית גילוי אותות **תיאוריית גילוי האותות** היא חידוד על הפסיכופיזיקה הקלאסית - היכן שהיא זורקת כל דבר שהוא לא גירוי חושי, תיאוריית גילוי האותות מתייחסת גם ל*רעש* - גורמים כמו קבלת החלטות, היסטוריית למידה, רצון לתגמול, שמשפיעים על [קבלת ההחלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה) של הנבדק. במציאות, אין רק גירוי חושי - המציאות היא "רועשת", והמודל הנוכחי מתייחס לזה. diff --git a/פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md b/פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md index 4c4654e1..dde25e61 100644 --- a/פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md +++ b/פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md @@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z --- -##מבוא +## מבוא -> **תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים -{.info} +!!! info "" + **תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים תפיסה היא תהליך מורכב שעדיין איננו מבינים עד הסוף. למרות המיידיות של התפיסה, טובי המוחות והמחשבים עד היום טרם הצליחו לעמוד על תהליך התפיסה במלואו. חקר התפיסה מנסה להתחקות אחר התהליכים האלה ולהטמיע אותם בטכנולוגיות שונות, לרבות שימושים רפואיים, מכוניות אוטונומיות, מערכות זיהוי פנים ודיבור, אבטחה ועוד. התפיסה מתבצעת באמעות *קולטנים חושיים* לגירויים דוגמת אנרגיית אור, גלי קול, גירויים כימיים ולחץ מכני. התפיסה תלויה לחלוטין במאפייני הקולטנים הללו. -##התהליך התפיסתי +## התהליך התפיסתי תפיסה מתחילה בסביבה - בגירוי חיצוני כזה או אחר - ומסתיימת בתגובה ההתנהגותית של תפיסה, זיהוי, ופעולה. זהו תהליך בן שבע שלבים. @@ -32,47 +32,47 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z שלבים 5,6,ו7 הם חזרתיים - פעולה מובילה לעוד זיהוי שמוביל לעוד תפיסה, וכו'. הסדר בין השלושה האלו לא קבוע, ויכול להתרחש גם הפוך או במקביל ("רגע, זה לא חתול. בואו נתקרב. מה זה? זה בכלל כלב. אוי") ([Gibson & Peterson, 1994](https://link.springer.com/content/pdf/10.3758/BF03206951.pdf)) תפיסה וזיהוי מכונים *ידע*. -###גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2) +### גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2) אלו הגירויים המעורבים בשלב הראשון והשני של תהליך התפיסה. -> גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול) -{.info} +!!! info "" + גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול) גירוי דיסטלי נקלט בחושים - האור מהחתול פוגע בקרניות שלי - ומותמר על פי **עקרון ההתמרה** (principle of transformation). -> **עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה. -{.info} +!!! info "" + **עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה. השינוי הראשון הוא בין הגירוי לעצם - האור פוגע בחתול ומוחזר ממנו בהתאם למאפיינים שלו (ג'ינג'י) ושל הסביבה - והשני הוא בין הגירוי אליי - האור נקלט בעיניים שלי ומקודד במעלה עצב הראייה. הגירוי המותמר הוא **גירוי פרוסקימלי** - -> גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר -{.info} +!!! info "" + גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר הייצוג החושי שנוצר מתבסס על **עקרון הייצוג** - -> **עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם* -{.info} +!!! info "" + **עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם* אני לא רואה את גלי האור שמוחזרים מהחתול - אני רואה את מה שהקולטנים ומערכת העצבים שלי "עשו" מגלי האור שמוחזרים מהחתול. -###עיבוד בקולטן (3) +### עיבוד בקולטן (3) -> **קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה. -{.info} +!!! info "" + **קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה. העין רואה אור, האוזניים שומעות גלי קול, וכו', ושניהם מתמירים אותם לאותות חשמליים. העיניים מגיבות לאור באמצעות חומר כימי הרגיש לאור הנקרא **הפיגמנט הויזואלי**, שמגיב לאנרגיית אור. ההתמרה של סוג אחד של אנרגיה (אור) לסוג אחר (חשמל) מכונה **התמרה**. -###עיבוד נוירונלי (4) +### עיבוד נוירונלי (4) האותות המותמרים מועברים ברשת נוירונים, ש*משדרים* את האותות מהקולטנים או *משנים* (מעבדים) אותם. חלק מהאותות מוגברים, אחרים מדוכאים או מושתקים (אבל *עדיין* מייצגים את הגירוי המקורי). בהגיעם למוח, האותות האלו עוברים עיבוד נוסף. האותות מגיעים במוח ל**איזור קבלה ראשוני** (primary receiving area) ייעודי לכל חוש. באופנות הראייה, זו האונה האוקסיפיטלית; בשמיעה, האונה הטמפורלית; ובחושים מכניים - מגע, טמפרטורה וכאב - באונה הפריאטלית. -###תגובות התנהגותיות (5-7) +### תגובות התנהגותיות (5-7) האותות החשמליים מותמרים לחוויה מודעת - אנחנו *תופסים* (5) ו*מזהים* (6) את החתול. @@ -80,13 +80,13 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z אחרי הזיהוי והתפיסה, מגיעה **תגובה** (7), שקשורה בפעילות מוטורית (הזזת העיינים לעבר החתול, *מיאו* לחתול, ליטוף החתול). התגובה היא הפואנטה של מערכות התפיסה, ולא חוויה מודעת - היא שמניעה בעלי חיים לברוח, לתקוף, וכל מה שביניהם. -###ידיעה +### ידיעה הזיהויים והתפיסות שלנו נשמרים בזיכרון, ושם נהפכים ל**ידיעה**. הידיעה מאפשרת לנו לקטלג - לזהות עצמים על פי תבניות מסוימות. הידיעה משפיעה על תהליכי **Bottom-Up** (*עיבוד מידע*) - הפעלה של קולטנים שמובילה לתפיסה - ו**Top-Down** (*עיבוד מבוסס מידע*) - זיהוי של גירוי בהתאם לתפיסה קודמת ("הדבר הזה הוא חתול" - אני *יודע* מה זה חתול והדבר הזה תואם את זה). תפיסת Top-Down מעורבת הרבה יותר משאנו נוטים לחשוב - כמעט כל החוויה התפיסתית שלנו מבוססת על הדברים שאנו מכירים ועל הידע שרכשנו בעבר. מלבד מקרי קיצון זרים לגמרי, ניתן להנח שהיא מעורבת. -##חקר התפיסה +## חקר התפיסה חקר התפיסה שואף להבין את כל השלבים ב[תהליך התפיסה](#תהליך-התפיסה). אחת הדברים היא בחינת אחת משלוש יחסים בתהליכי תפיסה: @@ -96,9 +96,9 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z נדגים אותן באמצעות **האפקט האלכסוני** - האפקט לפיו אנשים רואים קווים מאונכים או מאוזנים טוב יותר מקווים בכל אלכסון אחר. -###יחסים תפיסתיים +### יחסים תפיסתיים -####יחסי הגירוי +#### יחסי הגירוי יחס A וB הם יחסים שמערבים את התפיסה. יחס A - גירוי ותפיסה מקשר בין שלבים 1 ו2 - גירויים דיסטליים ופרוקסימליים - לתגובת ההתנהגותיות (5-7). @@ -107,37 +107,37 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z יחס B הוא היחס בין הגירוי לתגובה הפסיכולוגית, בין שלבים 1-2 ל3 (עיבוד בקולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי). כשמציגים לחמוס (Coppola, 1998) קווים אנכיים או מאוזנים, העוררות המוחית שלו נמדדה כגדולה יותר - הגירוי (בקולטן) תורגם לעוררות (במוח). -####יחס הפיזיולוגיה-תפיסה +#### יחס הפיזיולוגיה-תפיסה היחס פיזיולוגי-תפיסתי הוא הקשר בין שלבים 3 (עיבוד קולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי) לשלבי ההתנהגות (5-7). Engel and Furmanski (2000) עמדו על היחס בין התגובה הפיזיולוגית להתנהגותית. לנבדקים הוצגו הדפסים בבהירות הולכת ופוחתת עד שהנבדקים לא הצליחו לזהות יותר את הכיוון של ההדפס. הנבדקים היטיבו לזהות הדפסים אנכיים ואופקיים לעומת הדפסים אלכסוניים, והראו עוררות מוחית גבוהה יותר (fMRI) למראה הדפסים אלו. -####השפעות קוגניטיביות +#### השפעות קוגניטיביות ידע, זיכרון וציפיות משפיעים על התפיסות שלנו ומנביעים עיבוד Top-Down. קל לנו יותר לזהות הדפסים ודפוסים כשהם תואמים משהו שאנחנו מכירים מאשר סתם ככה, ואנחנו ננטה לזהות משהו שאנחנו מצפים לו יותר מאשר משהו שאנחנו לא מצפים לו. -##מדידת תפיסה +## מדידת תפיסה מדידת תפיסה מבוצעת באמצעות **סיפים** - -> סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי. -{.info} +!!! info "" + סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי. -###פסיכופיזיקה +### פסיכופיזיקה החלוץ של מדידת התפיסה הוא [גוסטאב פכנר](), שבתקופתו סברו שלא ניתן לחקור את המוח. הוא הציע שניתן לחקור את היחסים בין השינוי בגירויים לחוויה של האדם ובכך לעמוד על התפיסה: כמשגבירים, למשל, את *עוצמת האור*, האדם *חווה* תפיסה *בהירה יותר*. הענף שייסד מכונה **פסיכופיזיקה**, והשיטה היא **שיטת הגבולות**. שיטת הגבולות מציגה לנבדק גירוי רציף בסדר עולה (עוצמה מוגברת) או יורד (עוצמה מוחלשת) בקפיצות קבועות, ובכל פעם הנבדק מתבקש להעיד אם תפס משהו או לא. הממוצע בין הנקודות שבהן הנבדק מעיד שהוא לא תופס יותר (אחרי כמה ניסויים) הוא - -> **הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות -{.info} +!!! info "" + **הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות פכנר משתמש גם בתגלית של ארנסט וובר - -> **סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם -{.info} +!!! info "" + **סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם השיטות הפסיכופיזיקות מאפשרות לזהות תופעות כמו הסתגלות לחושך (אנחנו רגישים יותר לאור כשיש פחות ממנו - ביום בהיר בקושי רואים את המסך של הטלפון, ובאמצע הלילה אתה כמו צבי ניצוד).