From ca74e98c41a19ea258614bf34f806a5c6d8a2934 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sun, 28 Jan 2024 15:13:13 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=A4=D7=AA=D7=95=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=93=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=9B=D7=90=D7=95=D7=9F?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md | 97 +++++++++++++++++++++++++++++- 1 file changed, 94 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md index b06875c2..448fe868 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md @@ -2,16 +2,17 @@ title: דיכאון חד-קוטבי description: published: true -date: 2024-01-28T12:21:54.904Z +date: 2024-01-28T13:13:10.748Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי editor: markdown dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z --- # דיכאון חד-קוטבי -**דיכאון חד-קוטבי**[^1] (בניגוד להפרעה דו-קוטבית, מאניה-דפרסיה) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך. +**דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך. > **חד-קוטבי** ניצב בניגוד ל**דו-קוטבי** - קרי, מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו-קוטבית. **בדיכאון חד-קוטבי אין מצבים מאנים או היפו-מאניים**. +האבחנה הזו חשובה, משום שהטיפול בדיכאון חד-קוטבי שונה במהותו מטיפול בדיכאון דו-קוטבי[^1]. {.is-warning} כולנו חשים עצב לפעמים. חוסר הצלחה בהשגת מטרה (הקשר תפקודי) או בעיות בקשרים החברתיים שלנו (הקשר חברתי) עלולים להעלות תחושות עגמומיות. @@ -25,4 +26,94 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות. -[^1]: Major Depressive Disorder (MDD) \ No newline at end of file +# סימפטומים של אפיזודה דיכאונית + +> ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי) +התסמינים נחלקים לארבע "משפחות" +- רגש +רגשות כמו אשמה, חרדה[^2], השטחה רגשית + +- קוגניציה +ערך עצמי נמוך, ביקורת עצמית, פסימיות (המשולש הקוגניטיבי - תוכן מחשבות מאוד שלילי. + +- מוטיבציה[^3] + שיתוק של הרצון, אנהדוני, שעמום, קושי ליזום. + +- פיזיולוגיה +שינויים בשינה[^5], באכילה[^4], והאטה פסיכומוטורית (דיבור איטי, הליכה איטית, חוסר בהבעות) *או* חוסר שקט, קושי בעוררות מינית. עלולים להופיע גם תסמינים סומטיים - מערכת חיסונית מוחלשת, כאבי ראש, חששות בריאות קשים. + + +לא כל התסמינים במשקל שווה: עצב ואנהדוניה הכרחיים, יחד עם ההשפעה השלילית על התפקוד, *או* מצוקה קלינית משמעותית - השאר לעיתים מופיעים ולעיתים לא. מכאן מגיעים מקרים של 'דיכאון מתפקד' - אדם המתפקד במלואו כלפי חוץ, אך עדיין סובל בדיכאון. התסמינים חייבים גם להיות שינוי לעומת המצב הרגיל. + +# מהלך + +ברוב המקרים, דיכאון מופיע באופן פתאומי, בהחמרה מהירה לצד החלמה איטית. + +לרוב, תקופה דיכאונית חולפת מעצמה גם ללא טיפול כעבור כ6 חודשים בממוצע. ובכל זאת, אנחנו רוצים לטפל כדי למנוע אובדנות, ולהקל על הסבל. + +> למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר. +{.success} + +במיעוט המקרים - 10~20% - התסמינים מתמשכים לתקופה ארוכה - שנתיים או יותר. + +לאחר תקופה דיכאונית, יש סיכוי משמעותי לחזרה של דיכאון בשלב כלשהו - מחקרים מעריכים בין 33-75%. השפעות סביבתיות משחקות כמובן תפקיד בסיכון לחזרה של תקופה דיכאונית. טיפול תרופתי מקטין את הסיכון לחזרה של הדיכאון, וטיפול פסיכולוגי נותן למטופל את הכלים לזהות את הדיכאון לפני שהוא מחמיר, ולהתמודד או לשוב לטיפול. + +## גורמי סיכון +גורמי סיכון לתקופות דיכאוניות חוזרות: +- המטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות בעבר +- יש יותר אבחנות נוספות (קו מורבידיות עם הפרעות כמו חרדה, פוסט-טראומה, או הפרעות בריאותיות) +- המטופל סובל מהפרעת אישיות +- נשים ורווקים +- אירועי חיים שליליים חמורים (אובדן, מחלה, עוני, אובדן, פגיעה מינית) +- פסימיות (כתכונה אישיותית) + +## רווחים בין תקופות דיכאוניות + +לרוב, אנשים שחווים תקופות דיכאוניות חוזרות יסבלו מהן בערך אחת לשנתיים. אולם, ככל שהמטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות, הרווחים בין תקופה לתקופה מתקצרים. + +## גורמי חוסן +גורמים המגנים מתקופות דיכאוניות כוללים: +- תמיכה חברתית (בייחוד לאחר אירועים שליליים) +- התקשרות בטוחה (במיוחד יחד עם PTSD) +בקרב מתבגרים: +- מערכת יחסים טובה עם ההורים +(בקרב נשים שחוו אובדן[^6]): +- מערכת יחסים אינטימית עם בן זוג +- עבודה מחוץ לבית +- פחות מ3 ילדים בבית +- מחויבות דתית\רוחנית משמעותית + +## בין-תקופות + + +# טיפול +הטיפול בדיכאון מקצר את משך התקופה הדכאונית הנוכחית וגם דוחה את הופעת התקופה הבאה. + +מתוך אינספור טיפולים שנחקרו לדיכאון, הטיפולים הבאים זכו לתמיכה מחקרית: + +- CBT (Cognitive Behavior Therapy) + +- טיפול דינמי קצר-מועד\ארוך-מועד +טיפול פסיכודינאמי, בין שלזמן קצר וקצוב ובין שמתמשך +- IPT (Interpersonal Therapy) +טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית + +- EFT (Emotional Focus Therapy) +טיפול ברגש הראשוני מאחורי רגשות שניוניים מזיקים + +- ACT (Acceptment and Commitment Therapy) +בתמצית, ביטול *המחשבות על מחשבות* - קבלת הרגשות מבלי שיפוט + +- [בוננות](/פילוסופיה/בודהיזם), קשיבות (Mindfulness) +היכולת להיות ערים בקשב פעיל למה שקורה כאן ועכשיו, בהיעדר שיפוטיות. + +- טיפול תרופתי + + + +[^1]: תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI-ים למיניהם, עלולות לעורר התקף מאני. +[^2]: לחרדה יש קו-מורבידיות גבוהה עם דיכאון +[^3]: המונח המדויק יותר הוא *הנעה* - לא חוסר רצון, אלא חוסר היכולת לממש אותו +[^4]: דיכאון קל מאובחן באכילת יתר; דיכאון בינוני וקשה מאופיין בתת-אכילה, ובירידה מובהקת במשקל +[^5]: ברוב המקרים, אינסומניה - קשיים בשינה - שמובילה לעיתים תכופות להיפוך בין היום ללילה, ופגיעה בתפקוד בהתאם. התסמין הזה עלול לגרור תסמינים נוספים, בעקבות המחסור באור שמש, שגרה, ואינטרקציה עם אחרים. בשאר המקרים, יש *היפרסומניה* - שנת יתר - עד כדי 14-16 שעות ביממה. +[^6]: Brown & Harris, 1978 \ No newline at end of file