vault backup: 2025-01-24 14:13:11
This commit is contained in:
@@ -5,18 +5,72 @@ title: גישות מודרניות לפסיכולוגיה בינאישית
|
|||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
בעוד הפסיכואנליזה הקלאסית לקח לה זמן רב להגיע לתוך הפסיכולוגיה האמפירית, הפסיכולוגיה הבינאישית התפתחה בצורה משמעותית בהקשרים המחקריים. גישות מודרניות אלו מציעות דרך חדשה להבין את האישיות דרך יחסים בינאישיים.
|
בעוד שלפסיכואנליזה הקלאסית לקח זמן רב להגיע לפסיכולוגיה האמפירית, **הפסיכולוגיה הבינאישית**, המתבססת על [התיאוריה של סאליבן](../סאליבן) התפתחה בצורה משמעותית בהקשרים המחקריים. גישות מודרניות אלו מציעות דרך חדשה להבין את האישיות דרך יחסים בינאישיים.
|
||||||
|
|
||||||
## המצב הבינאישי (The Interpersonal Situation)
|
## המצב הבינאישי (The Interpersonal Situation)
|
||||||
|
|
||||||
!!! info "מאמר"
|
!!! info "מאמר"
|
||||||
|
[Hopwood, C. J., Pincus, A. L., & Wright, A. G. C. (2019)](./Interpersonal.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
התיאוריות המודרניות טוענות שכדי לדבר על אישיות בצורה בינאישית, אנחנו זקוקים לשפה שונה מזו של תיאוריות אישיות מסורתיות. למשל, בעוד ה-Big Five מדבר על *נוירוטיות* כI, זוהי תפיסה תוך-אישית שלא מתייחסת להקשר החברתי.
|
||||||
|
|
||||||
|
### אישיות
|
||||||
|
|
||||||
|
במקום זאת, התיאוריות הבינאישיות המודרניות מציעות שני צירים מרכזיים להבנת האישיות בהקשר חברתי:
|
||||||
|
|
||||||
|
- **דומיננטיות** (ההיררכיה החברתית)
|
||||||
|
|
||||||
|
זהו הציר (האנכי) של כוח חברתי. זוהי המערכת הראשונה שהתפתחה מבחינה אבולוציונית, ויש עדויות למערכות מוחיות שתומכות בתפיסה והתנהגות של דומיננטיות, גם אצל יצורים שאינם יונקים.
|
||||||
|
|
||||||
|
- **התקרבות** (קרוב-רחוק\חם-קר)
|
||||||
|
|
||||||
|
זהו הציר (האופקי) של נטייה לחברותיות לעומת התבודדות. בקצה האחד יש תכונות עם נטייה להתקרב - חברותיות, אופי מטפח - ומקצהו האחר, נטייה להתרחק - ניכור ועוינות.
|
||||||
|
|
||||||
|
שני הצירים הללו **אורתוגונליים** - כלומר, אדם יכול להיות כריזמטי ונחמד, *או* כריזמטי ומרוחק (משחק סכום אפס).
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
מחקרים סטטיסטיים מראים ששני הצירים הללו ממצים חלק ניכר מהשונות בהתנהגות הבינאישית: ניתן לתאר את רוב האישיות כנקודות שונות על הצירים האלו.
|
||||||
|
|
||||||
|
### פתולוגיה
|
||||||
|
|
||||||
|
פתולוגיה במצב הבינאישי נובעת משני גורמים.
|
||||||
|
|
||||||
|
#### בעיות בויסות
|
||||||
|
|
||||||
|
is-info "הגדרה - בעיות בויסות"
|
||||||
|
בעיות ויסות (Dysregulation) הן בעיות בניהול ובשליטה על היבטים רגשיים, קוגניטיביים או התנהגותיים בצורה מותאמת למצב הבינאישי - היכולת להרגיש, להבין, ולהגיב נכון לאותות חברתיים.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
ישנן שלוש סוגים של בעיות ויסות -
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
- בעיות בויסות עצמי (Self)
|
||||||
|
|
||||||
|
זהו ההיבט הקוגנטיבי. ויסות-עצמי היא היכולת לנהל את המחשבות, הרגשות, וההתנהגויות העצמיות בהתאם למצב הבינאישי. בעיות בויסות העצמי פוגעות בתגובה המותאמת במצב הבינאישי.
|
||||||
|
|
||||||
התיאוריות המודרניות טוענות שכדי לדבר על אישיות בצורה בינאישית, אנחנו זקוקים לשפה שונה מזו של תיאוריות אישיות מסורתיות. למשל, בעוד ה-Big Five מדבר על נוירוטיות כנטייה לחרדה ודאגה, זוהי תפיסה תוך-אישית שלא מתייחסת להקשר החברתי.
|
- בעיות בויסות בשדה (Field - התנהגותי)
|
||||||
|
|
||||||
במקום זאת, התיאוריות הבינאישיות המודרניות מציעות שני צירים מרכזיים להבנת האישיות בהקשר חברתי. הציר הראשון הוא ציר הדומיננטיות או ההיררכיה החברתית - זהו הציר האנכי של כוח חברתי. זוהי המערכת הראשונה שהתפתחה מבחינה אבולוציונית, ויש עדויות למערכות מוחיות שתומכות בתפיסה והתנהגות של דומיננטיות, גם אצל יצורים שאינם יונקים.
|
זהו ההיבט ההתנהגותי. ויסות בשדה הוא האופן שבו מנהלים את האינטרקציות שלנו עם אחרים - ניווט במצבים חברתיים, ותגובה לאחרים באופן בונה. בעיות בויסות בשדה יכולות לגרום להתנהגות עוינת או לנסיגה, שיפגעו בקשרים הבינאישיים.
|
||||||
|
|
||||||
הציר השני הוא ציר הקרוב-רחוק או חם-קר. שני הצירים הללו אורתוגונליים - כלומר, אדם יכול להיות כריזמטי ונחמד, או כריזמטי ומרוחק. מחקרים סטטיסטיים מראים ששני הצירים הללו ממצים חלק ניכר מהשונות בהתנהגות הבינאישית.
|
- בעיות בויסות רגש (Affect)
|
||||||
|
|
||||||
|
זהו ההיבט הרגשי. ויסות הרגש הוא היכולת לשלוט ב**תגובה** הרגשית. פגיעה בויסות הרגשי תוביל לרגשות מציפים שקשה לשלוט בהם, שיתבטאו בדרכים לא מותאמות (דוגמת זעם או דיכאון).
|
||||||
|
|
||||||
|
### עיוות בתפיסה
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! is-info "הגדרה - עיוות בתפיסה"
|
||||||
|
**עיוות בתפיסה** (Distortion) הוא טעות בפרשנות של כוונותיו או ההתנהגותו של האחר. עיוותים בתפיסה פוגעים בבוחן המציאות ומובילים לפרשנות שגויה, לעיתים צבועה בחוויות העבר, של המצב הבינאישי.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
המאמר מתאר שני עיוותים בתפיסה:
|
||||||
|
|
||||||
|
- **עיוות בתפיסת העצמי** (Distortion of self)
|
||||||
|
|
||||||
|
תפיסה שגויה של העצמי אודות העצמי - דוגמת תפיסה עצמית שלילית (ביקורתיות קשה כלפי העצמי), כשלים קוגניטיביים (חשיבת "הכל או כלום", פסימיות, פרשנות שגויה), וכדומה.
|
||||||
|
|
||||||
|
- **עיוות בתפיסת האחר** (Distortion of others)
|
||||||
|
|
||||||
|
תפיסה שגויה של התנהגויותיו או כוונותיו של האחר - למשל, תחושה שאנשים אחרים שונאים אותי, תפיסה של "אני מול העולם", וייחוס כוונות שגויות למעשיהם של אחרים (פירוש כוונות חיוביות כשליליות) וכדומה.
|
||||||
|
|
||||||
### יישום קליני של התיאוריה
|
### יישום קליני של התיאוריה
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
Reference in New Issue
Block a user