diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md
index d50154ae..ff8d5c72 100644
--- a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md
+++ b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מסכת על טבע האדם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-30T10:25:41.986Z
+date: 2024-06-30T10:37:39.830Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
@@ -211,7 +211,9 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 > חשוב להבדיל בין אינדוקציה כ*ניבוי* - *אם הדבר ההוא יקרה, אז הדבר הזה יקרה, כי זה מה שקרה עד עכשיו* - לבין אינדוקציה כ*סיבתיות* - *אה, הדבר הזה שראיתי **עכשיו** הוא שגרם לדבר ההוא שראיתי **עכשיו***. יום חותר כנגד שתיהן (סעיף יד').
 {.is-warning}
 
+יום אומר שהוא רואה את הקשר הזה - שיום קורא לו *סמיכות ועקיבה* ולא *סיבה ותולדה*, לאור הכשל הזה - לא בדברים עצמם, אלא בנו - החזרות של הקשר הזה שאנו צופים בין דברים שאנו חושבים שהם סיבה ותוצאה לא יוצרים שום דבר במושאים, אלא *ברוח*. בכל פעם שאני עושה לחתול רודריק *מיאו*, רודריק מחזיר *מיאו*. זה לא משהו ב*רודריק* - ה*מיאו* שלי הוא לא הסיבה ל*מיאו* של רודריק - אני חושב ככה משום שנוצרת אצלי *רושם החזרה* (רגש) - **אידאת הקשר ההכרחי**, שהולכת ומתחזקת כל פעם שאני עושה *מיאו* ורודריק מחזיר *מיאו*;. בשני הגורמים הקבועים האלה - ה*מיאו* שלי וה*מיאו* של רודריק - לא משנה שום דבר לא אצלי ולא אצל רודריק - אלא מייצר משהו ברוח שלי, וזהו: **ה"הכרח" מתקיים ברוח ולא במושאים**. 
 
+עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
 
 [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
 [^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.