docs: update פסיכולוגיה/תפיסה
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
|||||||
title: תפיסה וקוגניציה
|
title: תפיסה וקוגניציה
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-05-15T17:26:28.699Z
|
date: 2024-05-24T09:34:55.381Z
|
||||||
tags: פסיכולוגיה, תפיסה, סמסטר ב, שנה ב
|
tags: פסיכולוגיה, תפיסה, סמסטר ב, שנה ב
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
|
dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
|
||||||
@@ -94,7 +94,11 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
|||||||
|
|
||||||
איך מודדים סף מוחלט?
|
איך מודדים סף מוחלט?
|
||||||
#### שיטת ההתאמה
|
#### שיטת ההתאמה
|
||||||
זוהי שיטה של [פכנר](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#סילום-עקיף-חוק-פכנר) - הנסיין מגביר או מחליש את עצמת הגירוי עד להגעה לסף הגילוי.
|
זוהי שיטה של [פכנר](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#סילום-עקיף-חוק-פכנר) - הנסיין מגביר או מחליש את עצמת הגירוי עד להגעה לסף הגילוי (למשל: מציגים בפני הנבדק קו, ומבקשים ממנו לאמוד עם הידיים מה אורך הקו).
|
||||||
|
|
||||||
|
אוספים את התשובות של הנבדק, ומייצרים עקומת פיזור שלהן. הפער בין הממוצע שמתקבל לגודל האמיתי של הגירוי היא הטעות הקבועה של הנבדק. למשל, אם הנבדק אומד בממוצע את הקו כ10.4 ס"מ, ואורכו של הקו הוא 10 ס"מ, הטעות הקבועה היא 0.4 ס"מ - לכל אורך קו שנציג לנבדק, הוא יוסיף 0.4 ס"מ)[^7]. ערך זה נקרא גם PSE - Point of Subjective Equality - הנקודה שבה הנבדק תופס את הגירוי והאומדן שלו כזהים (מבחינת הנבדק, 10.4 ס"מ ו10 ס"מ הם זהים).
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
חולשתה של שיטה זו היא שהנבדק מודע לחלוטין לניסוי, מה שמשפיע על ההחלטה שלו - ויש ויכוחים על הדיוק שלה.
|
חולשתה של שיטה זו היא שהנבדק מודע לחלוטין לניסוי, מה שמשפיע על ההחלטה שלו - ויש ויכוחים על הדיוק שלה.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -119,3 +123,4 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
|||||||
[^4]: דיסוציאציה קיימת במידה מסוימת גם בנבדקים בריאים - כמו אשליית [אבינגהאוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Ebbinghaus_illusion)
|
[^4]: דיסוציאציה קיימת במידה מסוימת גם בנבדקים בריאים - כמו אשליית [אבינגהאוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Ebbinghaus_illusion)
|
||||||
[^5]: אני אוהב חריף ברמה חולנית, ולכן זה הזכיר לי את [סולם סקוויל](https://en.wikipedia.org/wiki/Scoville_scale) - שנמדד בדילול חלקי פלפלים חריפים עד שלא מרגישים חריף יותר. המספר שמתקבל הוא היחס בין חלקיק חריף לחלקיקים לא חריפים, או משהו כזה.
|
[^5]: אני אוהב חריף ברמה חולנית, ולכן זה הזכיר לי את [סולם סקוויל](https://en.wikipedia.org/wiki/Scoville_scale) - שנמדד בדילול חלקי פלפלים חריפים עד שלא מרגישים חריף יותר. המספר שמתקבל הוא היחס בין חלקיק חריף לחלקיקים לא חריפים, או משהו כזה.
|
||||||
[^6]: תחשבו למשל, על העייפות בבוקר שלפני הקפה. אתם לא רק חושבים גרוע יותר - אתם גם, פיזיולוגית, גרועים יותר.
|
[^6]: תחשבו למשל, על העייפות בבוקר שלפני הקפה. אתם לא רק חושבים גרוע יותר - אתם גם, פיזיולוגית, גרועים יותר.
|
||||||
|
[^7]: דוגמה נוספת לטעות קבועה היא משקלים אלקטרוניים - אם לא נכייל אותם, הם תמיד "יוסיפו" ערך אחר - את את אותו הערך.
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user