docs: update פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה

פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: המונדולוגיה
 description: 
 published: true
-date: 2024-03-10T11:53:26.322Z
+date: 2024-03-11T12:34:36.430Z
 tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
@@ -21,35 +21,32 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 
 לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או הפילוסופיה ההודית[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
 
-# העקרונות
-
-## עקרון הזהות של הבלתי נבדלים
+# עקרון הזהות של הבלתי נבדלים
 
 המונדות, חרף היותן רוחניות, נושאות תכונות מסוימות - לרבות **תפיסה**[^8], ו**תאווה**[^7]. לייבניץ קובע כי למונדה, "אין לה חלונות". את ההפרדה בין המונדות מבצע לייבניץ ב***עקרון הזהות של הבלתי נבדלים*** - אם יש שני דברים שנושאים את אותן התכונות, הרי שהם דבר אחד. אם ישנם, למשל, שני אטומי מימן זהים לחלוטין, הם שניים משום שהם במקום אחר בחלל ובזמן - אחרת, היו אטום אחד. מזאת קובע לייבניץ כי אם ישנם שני דברים שונים, חייב להיות הבדל בתפיסה שלהם. 
 
-לייבניץ מחלק את המונדות לשלוש סוגים - אנטלכיה, רוח ותפיסה (mind).  
 
-## עקרון הייחודיות
+# עקרון הייחודיות
 
 משום שתפיסתו לא חומרית, לייבניץ לא יכול להבדיל בין פרטים לאור החלל והזמן. כיצד, אפוא, הוא מבדיל בין המונדות? זאת באמצעות הגדרה שלמה -  פרדיקטים. נניח, אומר דן, שאתה מחפש בגוגל, או בת זוג, או בת זוג בגוגל. האידאה של בת הזוג לא תעזור; אתה מחפש פרט אחד, אינדוידואל. אז מתחילים לצמצם - "כסף", "ציונים נמוכים בפילוסופיה" (שאוכל לצאת חכם לידה), וככה  מצמצים עוד ועוד את השדה (כסף? כסף יש בארגזים. פילוסופיה? מי לומד פילוסופיה? *שמונה* בתעודת הזהות? למי אין? אה, אבל יש *תשע* אחרי זה?). מה שמבדיל, בסופו של דבר, את בת הזוג הרצויה למיוחדת היא פרדיקטים מסוימים, או חיבור מסוים בין פרדיקטים, שייחודי רק לה - זה מה שהופך אותה למה שהיא. 
 
 כל התכונות האלו - *א' הוא **יקר**, הוא **כבד**, הוא **חתול***, וכו', כשאגיע לכל הפרדיקטים כולם  - דבר שאנחנו לא מסוגלים לעשות - תהיה לנו **הגדרה שלמה** של א', ונדע *מה הוא א'*. רק האל יכול לתפוס את ההגדרות השלמות האלו.
 
 
-### התפיסה
+## התפיסה
 המונדות נבדלות זו מזו - לא בתכונות חיצוניות, אלא בתכונות פנימיות - בראש ובראשונה בתפיסות. כל מונדה היא מצבור של תפיסות, כשם שכל אחד מאיתנו נפרד. התפיסות שיש לי בראש הן מה שהופכות אותי ולאותי, ואתכם לאתכם. אם אנחנו נבדלים, ואנחנו שונים, הרי שאנו נבדלים בתפיסות שלנו. איך אנחנו מבדילים, למשל, את המיקום שלנו בחלל? אחד עומד קרוב יותר לחלון, ואחד עומד קרוב יותר לדלת; אם היינו עומדים באותו המקום, היינו תופסים (כלומר, רואים) את אותו הדבר ממש. אותו הדבר נכון גם במישור הרוחני: אם היינו מחזיקים באותן התפיסות (כלומר, דעות, מחשבות), היינו תופסים את אותה המציאות ממש - היינו אותו הדבר. כל אובייקט כזה - לאו דווקא תבוני - ניתן לצמצום לכדי מערכת יחסים מסוימת שמייחדת אותו - כמו המרחק המסוים הזה מהחלון או מהדלת - שמשקפת דרך התפיסה הזו את המציאות. 
 
 כל אובייקט שכזה - מונדה שכזו - משקפת נקודת מבט מסוימת, או תפיסה מסוימת, של המציאות - אותה המציאות ממש!
 למונדות, כאמור, *אין לה חלונות* - אף מונדה לא משקיפה על המציאות, ואין לה תפיסה של ממש של המציאות - היא מוכלת כל כולה בעצמה - אך ההתאמה שלה עם מונדות אחרות היא המציאות. כמו השעונים בחנות השעונים, אנחנו פשוט מתואמים מראש - ולא ביחס סיבתי[^9]. 
 
 
-### התאווה
+## התאווה
 לכל מונדה יש תאווה - *קונאטוס* - לשכלל את התפיסה שלה, לדייק אותה, כך שתתקרב למציאות ממש. אולם, לא משנה כמה נתקרב, לעולם לא נגיע להבנה עמוקה דיה להיפטר מעולם התופעות - קרי, החומר. מהתפיסה מגיעה ה*א-פרצפציה* - ה**תודעה העצמית** - הבנה עמוקה יותר של הרצף של הפרדיקטים שמגדיר אותנו[^10].  
 
-### תודעה
+## תודעה
 באשר לבעלי חיים וצמחים, למונדות המרכיבות אותם יש יסוד נוסף - **תודעה**. כאן הוא נבדל מדקארט, שסבר שבעלי חיים הם כמכונות, ורק נפש האדם היא תודעתית. האדם לוקח את זה צעד קדימה, ונושא **תודעה עצמית**.  
 
-## עקרונות השכילה - הסתירה והטעם המספיק
+# עקרונות השכילה - הסתירה והטעם המספיק
 לייבניץ ביסס את ההוויה שלו בחמישה עקרונות פשוטים. 
 > לא. שכילותינו מיוסדות על **שני עקרונות גדולים**: זה של **הסתירה**, שבכוחו חושבים אנו ל*שקרי* מה שמכיל אותה בתוכו, ול*אמת* מה שמנוגד לשקרי או סותר אותו,
 > לב. וזה של ה**טעם המספיק**, שבכוחו אנו חושבים ששום עובדה אינה יכולה להיות אמיתית או להתקיים, ושום משפט אינו יכול להיות אמיתי בלא שיהא טעם מספיק, מדוע כך הוא ולא אחרת; אף על פי שטעמים אלו, על פי רוב לא נוכל כלל לדעת אותם.
@@ -61,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 
 מילת המפתח פה היא **טעם** - Reason - במובן של הצדקה. הכוונה היא לא ל**סיבה**[^2] - Cause - *דבר שגורם לדבר*. ההפרדה הזו בין הסיבה המכניסטית לסיבה האונטולוגית קריטית להבנה של שפינוזה; החומר, לפי לייבניץ, פועל בצורה מכניסטית גרידא, ולא תכליתנית. מנגד, המונדות פועלות רק בסיבה תכליתנית - פנימית - ולא באופן מכניסיטי.
 
-## עקרונות האמת
+# עקרונות האמת
 >  לג. ולכן, יש שני מיני אמיתות: אמיתות של **עיון** ואמיתות של **עובדה**. אמיתות העיון הכרחיות והן ניגודן הוא בלתי אפשרי, ואמיתות העובדה הן קונטינגניטיות, והיפוכן הוא בגדר האפשר. כשאמת היא הכרחית, אפשר למצוא את טעמה על ידי האנליזה כשמנתחים אותה לאידאות ולאמיתות פשוטות יותר עד שמגיעים אל הראשוניות.
 > לד. אצל המתמטיקאים מועמדים בדרך זו, באמצעות האנליזה, המשפטים העיוניים לכללי השימוש, על הגדרות מושכלות ראשונים ודרישות.
 
@@ -69,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 
 > יש שם עץ, מחוץ לחלון. אני יודע, כי ראיתי אותו. אולם, באותה מידה, הוא יכל לא להיות שם; אין בכך שום סתירה. העץ אינו שם *בהכרח* - הוא שם *במקרה*. לטעון שהוא לא שם, זו אינה סתירה - זה פשוט שקר.
 
-## עקרון ההיכללות
+# עקרון ההיכללות
 עקרון ההיכללות קשור בהפרדה הקנטיאנית בין *אנליטי* - מה שאיננו צריכים לפנות למושג אחר כדי להבין (*הכדור הוא עגול*) ל*סינטתי* - מה שקשור במושג אחר (*הכדור הוא סגול*). באופן מוזר, אצל לייבניץ - האמת **כולה** היא אנליטית - למעשה, אין שום אמיתות קונטינגנטיות. במושג של כל מונדה ומונדה, נמצא כל מה שקרה, קורה ויקרה לה; *העץ הזה נמצא פה* כלול במונדות שמרכיבות את העץ הזה; אילו היינו אלוהים, וראייתנו לא הייתה עכורה, היינו רואים את זה. הדוגמה המפורסמת של לייבניץ היא על יוליוס קיסר, שחצה את נהר הרוביקון - זה נשמע קונטינגנטי; אין כל הכרח שיוליוס יחצה את הנהר. לייבניץ אמר שבמונדות שמרכיבות את שכלו של קיסר ישנה את חציית הרוביקון - לא ייתכן שהוא אינו יחצה את הרוביקון, מעצם המונדות שמרכיבות אותו. מבחינתו, זו אמת של עובדה - אבל מבחינת אלוהים, זו אמת של עיון.
 
 > הסרט *הכל בכל מקום בבת אחת* - לייבניץ, אבל בלי אלוהים.
@@ -86,11 +83,26 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 [^9]: *אני לא דוקר את השכנה שזורקת מגבונים באסלה*, אומר דן, *אני לא **אשכרה** דוקר אותה, אבל אלוהים דאג - היא **תידקר***.
 [^10]: כמו יצורים חיים - *חלק הם לטאה, חלק הם איציק זהר*, אומר דן.
 
-## עקרון המושג השלם
+# עקרון המושג השלם
 לפי לייבניץ, כל מונדה ומונדה מבטאת, ביחסים שלה למונדות האחרות, את היקום כולו: כל מונדה ומונדה משקפת את המציאות. השיקוף אשר אינו כרוך במודעות הוא **התפיסה**, שמונעת בכוח ה**תאווה** - מה שהמונדה עושה, מתוך עצמה, בלי קשר סיבתי למונדות האחרות בריקודן ההרמוני. מונדות המסתכמות באלו הן **אנטלכיות** - נהיות-בשינוי-ונשארות-עצמן. אולם אין בהן די להסביר בעלי חיים ובני אדם. אלו זוכים גם להכרה מסוימת בקשרים הקרובים להם - ב**תודעה**. התודעה הזו מוגבלת, ורק בני אדם זוכים גם לזהות את התודעה הזו בעצמם (תודעה עצמית). 
 
 > חשוב להבדיל: **תפיסה אינה תודעה** - השניים מובחנות *לחלוטין* אצל לייבניץ.
 {.is-warning}
 
-## עקרון הטוב ביותר
+המונדות הן מדורגות, על פי **עקרון הרציפות** - הגורס כי בטבע אין "קפיצות"[^11] - אותו יורש לייבניץ מאריסטו. הן כולן *נבראות* - אין להן לידה או כיליון, אלא בריאה אחת ואחידה בידי האל; באופן דומה, המונדות אינן "חולות" או "מתפוררות" - משום שאין בהן חלקים: רק האל, כשם שברא אותן, יכול להכחיד אותן. 
+
+כאמור, המונדות כולן הן **נפש** - עצמים רוחניים.
+
+> הכוונה היא לא לנפש האדם, כמו שאנו רגילים - אלא לאטום רוחני פשוט.
+{.is-warning}
+
+אולם, יש משהו שהוא יותר מ"סתם" נפש - זוהי ה*רוח*, השמורה לאדם ולבעלי החיים. 
+
+> ה*רוח* הוא המונח של לייבניץ למה שאנו מזהים כ*נפש*
+{.is-warning}
+
+הרוח, שלא כמו הנפש, ניחנה ב*תודעה עצמית* - **אפרצפציה**. הכוונה היא לא ל*היעדר תפיסה*, אלא למשהו *עליון לתפיסה* - גבוה יותר. 
+
+[^11]: אין דבר באבולוציה כמו *חסר חוליות, דו חי - **בן זיני***.
+# עקרון הטוב ביותר
 מדוע בחר האל לברוא דווקא את העולם שלנו? אנו למדים כי האל ברא את העולם המכיל את הריבוי הרב ביותר, *כמה שיותר **יש***, שניתן להסביר בכמה שפחות עקרונות הסבריים.