docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-07-09 16:34:07 +03:00
committed by shmick
parent a2437a3227
commit ce6f66d9e5

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-07-09T13:29:19.733Z
date: 2024-07-09T13:34:04.213Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -786,6 +786,14 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
{.is-warning}
אם נגדיר את השלם כסך חלקיו, השלם *יתפורר לסך חלקיו*. האנליזה תמשיך עד אינסוף, ובשום שלב לא תהיה ידע - רק רכיבים קטנים יותר שגם אותם צריך לחלק.
ומה אם נגיע עד לחלקים ש*אי אפשר לפרק*? אם אי אפשר לנתח - **אי אפשר לדעת**; אם אנליזה היא פירוק של תרכובות לחלקים, איך מבחינים בין החלקים? מה הופך חלק אחד לנבדל מהאחר? זהו [עקרון הזהות של הבלתי-נבדלים](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרון-הזהות-של-הבלתי-נבדלים).
אז ידיעה נוצרת מ*אי ידיעה?* פארמנידס יקום מהקבר ויאכל אותנו.
תפיסת הידיעה כנאליזה, כידיעת חלקיו של השלם, נשמעת נכונה אינטואיטיבית, אבל הנה - היא לא מסוגלת להסביר את עצמה.
[^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
[^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.
[^3]: שאנדי לא מסכים עם אף אחת מהן.