vault backup: 2024-11-18 14:47:07

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "הציטוטים"
+              "title": "טהורה"
             }
           }
         ]
@@ -77,7 +77,8 @@
       }
     ],
     "direction": "horizontal",
-    "width": 300
+    "width": 300,
+    "collapsed": true
   },
   "right": {
     "id": "99950006b34d1af7",
@@ -164,6 +165,9 @@
   },
   "active": "f1867132072b3e78",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/2.pdf",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
+    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/מטלות/רפלקטיביים 2.docx",
     "פילוסופיה/אתיקה/מטלות/רפלקטיביים 2",
     "פילוסופיה/אתיקה/מטלות/רפלקטיביים 1 (Copy).docx",
@@ -184,7 +188,6 @@
     "().md",
     "פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md",
     "כלליים/מלחמה/sedechIKB",
-    "כלליים/מלחמה/sed5txfSx",
     "פילוסופיה/חדשה/הגל.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md",
@@ -199,8 +202,6 @@
     "פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md",
     "פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md",
     "פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/ברקלי 1.md",
     "פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg",
     "favicon-32x32.png"
   ]

פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md

@@ -85,6 +85,9 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 
 ## הקדמה (מהדורה ב')
 
+!!! info
+	[מצגת](פילוסופיה/חדשה/קאנט/2.pdf|2)
+
 שאלת היסוד שמציב קאנט היא - **האם מטאפיזיקה יכולה להיות מדע?**
 
 קאנט מתאר את הפילוסופיה כעיסוק שמזמין כל שכל ישר - לא רק עיסוקם האיזוטרי של המעטים. 
@@ -99,7 +102,7 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 
 קאנט מבין מדע כמערכת שיטתית של ידיעות הנובעות מעקרונות - ההסבר של *מה* שיש ו*למה*. קאנט לא טוען כאן שהפילוסופיה היא מדע *טבע*, כמו פיזיקה, אבל עדיין מציב אותה תחת המדע לפי ההבנה הזו.
 
-**האם המטאפיזיקה יכולה להיות מדע תבוני?**
+### **האם המטאפיזיקה יכולה להיות מדע תבוני?**
 
 > במידה שיש במדעים הללו תבונה, חייב להיות בהם משהו שמכירים אפריוריץ ההכרה המצויה במדע עשויה להתייחס למושאה בשני אופנים: או שההכרה רק **קובעת** את המושא ואת מושגו (הצריך להיות נתון בדרך אחרת), או שההכרה גם **עושה את המושא לממשי**. הראשונה היא הכרת-תבונה **עיונית**, והשנייה - **מעשית**. בשתיהן צריך שהחלק הטהור, שבו התבונה קובעת את מושאה באופן אפריורי לגמרי (אם חלק זה מכיל מעט או הרבה), יוצג ויבורר תחילה בנפרד, ושלא יתערבב עם החלק הנובע ממקורות אחרים.
 > 
@@ -126,7 +129,7 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 
 ככה או ככה, הנקודה ברורה: **הכרח מגיע מאיתנו**, לא מבחוץ. 
 
-**ומה לגבי הפילוסופיה?**
+### **ומה לגבי הפילוסופיה?**
 
 > אני נוטה לחשוב שהדוגמה של המתמטיקה ושל מדעה הטבע, שנעשו למה שהנם על ידי מהפכה שהתחוללה בבת-אחת, ראויה כל כך לציון, שרצוי לבדוק מה הדבר המהויתי באותו מהפך בדרך החשיבה, שממנו הופקו יתרונות כה גדולים, ורצוי שנחקה אותו לפחות כניסוי, במידה שהאנלוגיה בין מדעים אלה לבין המטאפיסיקה מאפשרת זאת, בהיות אלה ואלה הכרות-תבונה. עד היום נהגו להניח, שכל הכרותינו חייבות לכוון את עצמן לפי המושאים; אבל בהנחה ו, כל הניסיונות לגלות \[באופן] אפריורי משהו, שירחיב את ידיעתנו על המושאים באמצעות מושגים, עלו בתוהו. הבה ננסה אפוא פעם אחת ונראה, אם לא נתקדם טוב יותר במשימות המטאפיסיקה כאשר נניח, שהמושאים חייבים לכוון את עצמם לפי הכרתנו. דבר זה ייתאים טוב יותר לאפשרות המבוקשת של הכרת מושאים אפריורית, האמורה לקבוע משהו לגבי המושגים לפני שהם נתונים לנו.
 > 
@@ -138,6 +141,30 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 
 !!! warning "הניסוח ***מכוונים עצמם לפי הכרתנו*** מרמז על אידיאליזם כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות); זו לא העמדה של קאנט *בכלל*, ואחת הסיבות שהוא הוציא מהדורה נוספת!"
 
+### המהפכה הקופרניקאית של קאנט
+
+> כך היה הדבר גם בעיוניו הראשונים של קופרניקוס: כיוון שלא היטיב להתקדם בהסבר תנועת השמים כאשר הניח שכל גלגל הכוכבים מסתובב סביב למתבונן, ניסה לראות, אולי יצליח יותר אם יניח, שהמתבונן הוא המסתובב, והכוכבים עומדים במנוחה. במטאפיסיקה אפשר לעשות דבר דומה בכל הנוגע **להסתכלות** במושאים. אם ההסתכלות צריכה לכוון את עצמה לפי תכונות המושא, אינני רואה איך אפשר לדעת עליו משהו אפריורי: אבל אם המושא (כאובייקט של החושים) חייב לכוון את עצמו לפי תכונת כושר ההסתכלות שלנו, כי אז אוכל היטב לדמות אפשרות זו לעצמי. וכיוון שאינני יכול להפסיק ולעמוד כאן - שכן, אם הסתכלויות אלה אמורות להיעשות להכרות, עלי לייחס אותן, כדימויים, למשהו שאמור להיות המושא שלהן, ושאני קובע אותו באמצעותן - הרי אוכל להניח אחת משתיים: או **שהמושגים**, שבאמצעותם אני מבצע קביעה זו, גם הם מכוונים את עצמם לפי המושאים- ואז אני חוזר לאותה מבוכה, ותוהה איך אוכל לדעת משהו אפריורי על אודותם; או שאני מניח שהמושאים, או וזה אותו דבר, **הניסיון**, שרק בו הם יכולים להיות מוכרים (כמושאים נתונים), מכוון את עצמו לפי אותם מושגים, ואז אני רואה מיד מוצא קל מן הקושי. שכן הניסיון עצמו הוא סוג של הכרה הזקוק לשכל, ואת הכלל של השכל אני חייב להניח בתוך עצמי לפני שנתונים לי מושאים, כלומר אפריורי; והכלל הזה בא לביטוי במושגים אפריוריים, שכל המושאים בניסיון מוכוונים על ידיהם משום כך בהכרח, ולהם הם חייבים להתאים.
+> 
+> > B XVI-XVIII
+
+קאנט מושל את המהלך שלו למהפכה הקופרניקאית - אבל הפוך; עד עכשיו, במטאפיזיקה, הסתכלנו *החוצה*, וקאנט מבקש דווקא להסתכל *פנימה*. אם היינו חייבים לתמצת את הספר בפסקה אחת, מוסיף עידו, זו כנראה הייתה זו - אבל היא דחוסה מאוד: בואו נפרק את זה.
+
+> כך היה הדבר גם בעיוניו הראשונים של קופרניקוס: כיוון שלא היטיב להתקדם בהסבר תנועת השמים כאשר הניח שכל גלגל הכוכבים מסתובב סביב למתבונן, ניסה לראות, אולי יצליח יותר אם יניח, שהמתבונן הוא המסתובב, והכוכבים עומדים במנוחה. במטאפיסיקה אפשר לעשות דבר דומה בכל הנוגע <u><b>להסתכלות במושאים</u></b>. אם ההסתכלות צריכה לכוון את עצמה <u>\[\אך ורק]</u> לפי תכונות המושא, אינני רואה איך אפשר לדעת עליו משהו אפריורי: אבל אם המושא (כאובייקט של החושים) חייב לכוון את עצמו <u>\[\אך ורק]</u> לפי תכונת כושר ההסתכלות שלנו, כי אז אוכל היטב לדמות אפשרות זו לעצמי. וכיוון שאינני יכול להפסיק ולעמוד כאן - שכן,  <u>אם הסתכלויות אלה אמורות להיעשות להכרות, עלי לייחס אותן, כדימויים, למשהו שאמור להיות המושא שלהן, ושאני קובע אותו באמצעותן - הרי אוכל להניח אחת משתיים: או <b>שהמושגים</b>, שבאמצעותם אני מבצע קביעה זו </u>, גם הם מכוונים את עצמם לפי המושאים- ואז אני חוזר לאותה מבוכה, ותוהה איך אוכל לדעת משהו אפריורי על אודותם; או שאני מניח שהמושאים, או וזה אותו דבר, **הניסיון**, שרק בו הם יכולים להיות מוכרים (כמושאים נתונים), מכוון את עצמו <u>\[\אך ורק]</u> לפי אותם מושגים, ואז אני רואה מיד מוצא קל מן הקושי. שכן הניסיון עצמו הוא סוג של הכרה הזקוק לשכל, ואת הכלל של השכל אני חייב להניח בתוך עצמי לפני שנתונים לי מושאים, כלומר אפריורי; והכלל הזה בא לביטוי במושגים אפריוריים, שכל המושאים בניסיון מוכוונים על ידיהם משום כך בהכרח, ולהם הם חייבים להתאים.
+
+נניח ואנחנו מטיילים לנו בטבע כמו היוונים הקדמונים ורואים בת-יענה. *היי, הנה בת יענה![^9]*, נאמר. מה כרוך בזה? הקלט החושי של בת-היענה - **ההסתכלויות** - לא מספיק; הקלט הזה חייב להיהפך ל**מושג** - *בת-יענה* - ורק **ביחד** אנחנו יכולים להגיד, *היי, הנה בת-יענה!* - כלומר, *הכרה*. כל הכרה מורכבת ממושגים אפריוריים ומהסתכלויות אפריוריות - **החלל והזמן** - לצד מושגים והסתכלויות אפוסטריורים. בת-היענה היא חלל זמנית - וזה אפריורי - אבל באיזה חלל ובאיזה זמן, זה כבר אפוסטריורי - תלוי בניסיון.  המושגים האפריוריים הם **כלליים** - ולכן אנחנו זקוקים גם למושגים האפוסטריורים ה**מסוימים** - חלל וזמן זה קטע בכל תפיסה, אבל בלי ניסיון אני לא אדע אם הציפור הענקית מולי היא בת-יענה או תרנגול הודו.
+
+> ניסוי זה מצליח היטב לפי רצוננו, ומבטיח למטאפיסיקה את הנתיב הבטוח של מדע בחלק הראשון שלה- החלק שבו המטאפיסיקה עוסקת במושגים אפריוריים שהמושאים המתאימים להם יכולים להינתן בניסיון. כי אחרי אותו מהפך באורח החשיבה, כבר ניתן להסביר היטב את אפשרותה של הכרה אפריורי. יתר על כן, אפשר להוכיח באופן מספק את החוקים המונחים באופן אפריורי ביסוד הטבע, כמכלול המושאים שבניסיון - ושני הדברים לא היו אפשריים בדרך שנהגה עד היום.
+> 
+> > B XVIII-XIX
+
+קאנט קובע כי *אפשר להוכיח באופן מספק את החוקים המונחים באופן אפריורי ביסוד הטבע*. זו קביעה שמזמינה אי-הבנות - קאנט לא מתכוון לחוקים מסוימים שגילינו, כמו כוח המשיכה של ניוטון[^10] - אלא לרובד בסיסי בהרבה - כמו הסיבתיות. זה מונח לא טבעי של חוק טבע, אבל לשם קאנט מכוון. קאנט חותר בפרט לחוקים אובייקטיבים - והוא לא מוכן לוותר על האובייקטיביות הזו בשום מחיר. 
+
+
+
+
+
+
+
 
 [^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
 [^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר.
@@ -146,4 +173,6 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 [^5]: קאנט הוא *ה*פילוסוף של הנאורות, וטבע את סיסמתה - *sapere aude* - העז לדעת! לא מספיק שאתה למדת משהו ממישהו אחר, כמו לדבר יפה להורים, אלא *אתה* הוא זה שצריך להגיע לזה, *בכוחות עצמך*; אם אתה לא מבין את הערך של זה בעצמך, אין לזה ערך מוסרי.
 [^6]: יש כאן, כמובן, הנחה מובלעת שיש דברים כאלה. לא כל הפילוסופים מסכימים.
 [^7]: אחת מהתיאוריות המיוחסות ל[תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטים#תאלס) היא שזוויות הבסיס של משולש שווה-שוקים שוות.
-[^8]: ובגללו גם כותבים בסגנון אנליטי קר, עמום ונבזה, כמו הגל והמטאפיזיקאים. קאנט הצהיר בגלוי שהוא לא כותב טוב, אבל זה לא הפריע לכולם לאמץ את הסגנון שלו אחר כך, ואנחנו עדיין משלמים את המחיר.
+[^8]: ובגללו גם כותבים בסגנון אנליטי קר, עמום ונבזה, כמו הגל והמטאפיזיקאים. קאנט הצהיר בגלוי שהוא לא כותב טוב, אבל זה לא הפריע לכולם לאמץ את הסגנון שלו אחר כך, ואנחנו עדיין משלמים את המחיר.
+[^9]: או *בן-יענה* - הרי חייבים להיות כאלה.
+[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.