docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: התיאוריה של אריקסון מאהלר
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-25T17:23:27.490Z
|
||||
date: 2024-07-25T17:34:49.678Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
@@ -172,10 +172,22 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
> כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
## תרומת התיאוריה
|
||||
|
||||
מאהלר תיארה בפנינו את התפתחותה התקינה של התפקוד הנפשי - הבחנה ואינטגרציה, והיכולת לבסס ייצוגים פנימיים. מהאלר המשיגה את האזורים ההתפתחותיים שנפגעים וגורמים למצוקה, לצורכי טיפול[^6]. התיאוריה של מאהלר תרמה גם לאבחון בגישה הפסיכודינאמית, בהיותה ציר להבחנה ואינטגרציה, וציר היכולת לביסוס ייצוגים פנימיים (PDM, 2006).
|
||||
|
||||
[Blatt et al., 1981]() מחזק את ההפרדה של מאהלר, ומכונן גם את ציר ההתייחסות - התקשורת של הילד ההולך ונפרד עם האם.
|
||||
|
||||
|
||||
## ביקורת
|
||||
|
||||
מחקרים עכשוויים על כך שהתינוקות בשלב האוטיסטי של מאהלר מגיבים, מבינים וערים הרבה יותר ממה שהיא מתארת (למרות שבכנות, לא היה לה מחקרים כאלו). ביקורת נוספת היא *השם* - שמתפרש כרמיזה שאם לא עוברים את השלב הזה, מתקבל *אוטיזם* - שזה פשוט לא נכון. ולבסוף, ישנה ביקורת על הדגש על האימא (כמו רוב החוקרים בתקופתה) - האבא מסוגל גם הוא למלא את אותם תפקידים אימהיים, ולכל הפחות תפקידים כלשהם בתהליך.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: *איזה מן הורים אלה?*, שואל עמית, *למה שהם יקראו לו אריק?* אבל האמת, אומר עמית, שהוא בחר לעצמו את שם המשפחה *אריקסון* - בנו של אריק - כי הרגיש תלוש בהמשך חייו.
|
||||
[^2]: מונח מושאל מעולם הביולוגיה - כאילו האם והתינוק עוזרים זה לזה להתקיים.
|
||||
[^3]: עמית מספר על מטופלת מניקה שסיפרה לו שהיא "לא לבשה חולצה כבר חצי שנה" - התינוק כל הזמן יונק: כבר לא ברור של מי האיברים, ומתי - אין אפילו את פיסת הבד שמפרידה.
|
||||
[^4]: [הגל אמר את זה](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref20) (סליחה).
|
||||
[^5]: כשילדים בני שנה משחקים תופסת, הם כל הזמן מסתכלים אחורה, לראות שהאמא עדיין אחריהם - להיות רחוק, אבל לא רחוק מדי.
|
||||
[^5]: כשילדים בני שנה משחקים תופסת, הם כל הזמן מסתכלים אחורה, לראות שהאמא עדיין אחריהם - להיות רחוק, אבל לא רחוק מדי.
|
||||
[^6]: עמית אומר, *לפעמים אתה נכנס לקליניקה, ובום, מאהלר! כאילו הם קראו את המדריך!*
|
||||
Reference in New Issue
Block a user