vault backup: 2024-11-25 13:19:00

.obsidian/workspace.json

@@ -41,16 +41,16 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "הציטוטים"
+              "title": "index"
             }
           }
         ],
-        "currentTab": 1
+        "currentTab": 2
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -193,11 +193,14 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "493ac17d12de69a8",
+  "active": "dad843480687537c",
   "lastOpenFiles": [
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
+    "פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg",
+    "פסיכולוגיה/תודעה/3.pdf",
+    "פסיכולוגיה/תודעה/lu41939trxa1.tmp",
     "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטר.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss, Leo - Note on the Plan of Nietzsches Beyond Good and Evil.pdf",
@@ -206,8 +209,6 @@
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/εcce homo.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/קcce homo.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Ecce homo.pdf",
-    "Friedrich Nietzsche - Beyond Good & Evil_ Prelude to a Philosophy of the Future-Vintage (1989).pdf",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/BGE.pdf",
     "פסיכולוגיה/מבוא/index.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",

פסיכולוגיה/תודעה/index.md

@@ -328,6 +328,101 @@ Fodor, Vorhees & Wright אומרים שחייבת להיות התייחסות ל
 > > [Voorhees, 2000]()
 
 
+## The Grand Illusion
+
+!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/תודעה/3.pdf)"
+
+Blackmore מבקרת הן את תיאוריות הGW והן את התיאוריה של דנט.
+
+תיאוריות של GW (וגם PDP) מניחות **הבדל איכותי** בין ייצוגים מודעים ללא מודעים; דנט לא, אך עדיין מדבר על ייצוגים שרוצים "להגיע" למודעות. בלקמור טוענת לעומתם שאין הבדל איכותי, כי אין בכלל זרם תודעה!
+
+העמדה של בלקמור היא הקיצונית ביותר - סקינר טוען שאין רצון חופשי, דנט טוען שאין תיאטרון קרטזיאני, ובלקמור מרחיקה לטעון ש*זרם התודעה* הוא אשליה[^13].
+
+### עיוורון לשינוי
+
+אנחנו מניחים שיש רצף תודעתי, אבל בעצם מה שיש זה רק אוסף של רגעים. ניסויים רבים מדגימים שאנחנו לוקים ב**עיוורון לשינוי** (Change blindness) - אנחנו מפספסים שינויים גדולים וברורים כשאנחנו מרוכזים במשהו אחר.
+
+!!! success "[סרטון - עיוורון לשינוי](https://www.youtube.com/watch?v=vBPG_OBgTWg)"
+
+בסרטון, מבקשים מאורחי אורח להנחות משתף פעולה איך להגיע למקום מסוים, ותוך כדי ההסבר חוצצים ביניהם ומשתף הפעולה מתחלף - 50% מהנבדקים לא שמו לב לשינוי! [Simons & Levins, 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.3758/BF03208840)  יתרה מכך - אנשים העריכו יתר על המידה את יכולתם לעמוד על השינויים האלה [Levin et al., 2000]().  בעצם, אומרת בלקמור, אין לנו *זרם ראייה* עם ייצוגים פנימיים עשירים, כמו שנדמה לנו.
+
+הרבה לפני הניסויים האלו, ג'ימס אומר - 
+
+>  זה נכון שאנו לפעמים עלולים להתפתות, ברגע שאנו שמים לב להרבה פרטים של האובייקט שמולנו, לומר "איך לא שמנו לב לפרטים הללו ובכל זאת הרגשנו את האובייקט, או הגענו למסקנה, שזהו רצף, או אובייקט מלא? היו אמורים להיות פערים אך לא הרגשנו פערים
+>  
+>  > ג'יימס, 1890
+
+!!! success "[סרטון - inattentional blindness](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [Simons & Chabris, 1999](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1068/p281059)"
+
+[Drew et al., 2013](sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797613479386) שחזרו את הניסוי בכך שהשתילו גורילה בתצלומי רנטגן וביקשו מרדיולוגים לבדוק אותם. ממעקב אחרי העיניים של הרדיולוגים רואים שהם *הסתכלו* על הגורילה, אבל לא הצליחו למצוא אותה.
+
+![גורילה](/פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg)
+<small> הגורילה מימין למעלה.</small>
+
+
+לעיוורון השינוי אין סיבה מיוחדת - אנחנו לא מבדילים בין אלו שמבחינים לאלו שלא - והתוצאות עלולות להיות קטלניות. מחקרים מראים שנהגים לעיתים לא רואים מכשולים ברורים בדרך [Μclay et al., 1997](). ניסוי נוסף  [Ο'Regan Et al, 1999](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1038/17953) הדגים כיצד התזת קצת בוץ על השמשה של נהגים וטייסים הביאה לעיוורון לשינוי ולטעויות חמורות.
+
+עוד נמצא כי אנשים שגבוהים בנטייה לMindfullness (תכונתי) עשו פחות טעויות של inattentional blindness. 
+
+המשמעות היא שאפילו קשב מכוון אינו מבטיח מודעות. ניסויים שתפעלו שינויים בזמני סקאדות[^15] ([Grimes, 1996]()) או בזמן הבהובים ([Rensinck et al, 1995]()) רואים שעדיין חוזרות טעויות כאלו.
+
+במצב רגיל, ישנם "רדארים" שמגלים שינוי. אולם כשהם מנוטרלים, אנחנו מסתמכים על הזיכרון כדי לגלות שינוי. אלא שעיוורון לשינוי מלמד שהזיכרון ממש גרוע! כלומר, אין ייצוגים פנימיים מפורטים כמו שנדמה לנו.
+
+### מה המשמעות של זה לתודעה?
+
+אז איך יכול להיות שהחוויה שלנו רציפה? מה מתרחש בין הסקאדות? אם אין מצב של *Μοvie in the brain* ([Damasio, 1999]()), איך יכול להיות שהחוויה התודעותית שלנו לא יותר מחולקת?
+
+סיימונס ורנסינק אומרים שהתופעה לא סותרת את הרעיון של ייצוג פנימי - היעדר חוויה לא סותרת את האפשרות של ייצוג במוח - אני רואה אדם, ושם אותו בקופסא של *אדם* (Representational Gist), והיעוורון נובע מחוסר היכולת להשוות בין שני דימויים. כל עוד התמצית ("אדם") נשארת זהה - אנחנו לא שמים לב לשינוי.
+
+רנסינק מרחיב ואומר שיש ייצוג וירטואלי - כשנרצה לשים לב למשהו, ייווצר דימוי מסוים למטרותינו.
+
+גישה נוספת היא שראייה היא לא יצירת ייצוגים פנימיים, אלא ניסיון לחקור את הסביבה באמצעות יישום כישורים סנסו-מוטורית. כלומר, הראייה למשל אוספת *מידע* - לא תמונות שנכנסות למוח - והמידע הזה מעובד, *ורק אחר כך* מגיע הייצוג. 
+
+
+> ...אין טעם לנסות להסביר את ההבדל בין דברים שנמצאים בתודעה לעומת אלו שאינם נמצאים בה, מכיוון שאין כזה הבדל. וזה בזבוז זמן לנסות להסביר את תכני זרם התודעה מכיוון שזרם התודעה לא קיים
+>
+> Blackmore, 2002 
+
+הדוגמאות של בלקמור הן ראייתיות, אך יש גם דוגמאות שמיעתיות (כמו אפקט מסיבת הקוקטייל). חשבו על שעון קוקיה שמצלצל לשעה חמש - הוא יצלצל חמש פעמים, ורק בצלצול החמישי "נשמע" את הצלצול (ונדע שהשעה חמש) - אבל בדיעבד שמענו את כולם.
+אנחנו שמים לב גם לרעשי רקע - אבל לא "שומעים" אותם עד שאנחנו מסבים אליהם את תשומת הלב. מי הקשיב עבורנו?
+
+האם אנחנו קולטים ללא מודעות, ו"מכניסים" רטרואקטיבית? הפתרון הזה מסבך אתנו - זרם תודעה מודבק כזה, גם מחוויה נוכחית וגם מזכרונות בדיעבד. 
+
+
+הבנת משפטים גם עובדת ככה - המשמעות מגיעה רק בסוף, אבל אנחנו מרגישים חווית הבנה מתמשכת. 
+
+<big> הדברים שמלמדים אתכם בתואר ראשון לפסיכולוגיה זה ממש שטויות </big>
+
+<small>מי מלמד? אילו דברים? מי זה אנחנו?</small>
+
+אין לנו חוויה של *לשאול* את השאלות האלה! איפה התודעה בזמן הזה?
+
+### תזמון התודעה
+
+Βenjamin Libet עשה ניסויים על חולים חשופי-מוח בשנות ה60.
+
+אנחנו יודעים כי גירויים בקורטקס מייצרים חוויה, ובנג'מין התנסה עם אורכי גרייה שונים, בין כמה אלפיות השנייה ליותר משנייה. הוא גילה כי רק אחרי חצי שנייה או יותר ישנו דיווח על חוויה. 
+
+במונחים של מוח, חצי שנייה זה *המון* - לעבד ולהגיב לוקח פחות[^16]. 
+
+בנג'מין כינה את התופעה *Τhe half a second lag* - לפיה התודעה מגיע חצי שנייה אחרי האירועים בעולם. ליבט מסביר את הפער באמצעות תחושת חוויה רטרואקטיבית - *Αntedating of sensory experience* - אנחנו מייחסים את הגירוי למתי שהיה פוטנציאל הפעולה הראשוני.
+
+דנט, בלקמור וChurchland מחזקים ואומרים שהתוצאות האלו נראות מוזרות רק למי שדבק ברעיון *התיאטרון הקרטזיאני*, או *פנים וחוץ*. מצד שני, יש הרבה ביקורת מתודולוגיים על הניסויים של ליבט.
+
+
+### כוונה ופעולה
+כשאני מתכונן לשלוח את היד כדי לפתוח את הדלת, האם הכוונה שלי היא זו שגרמה לפעולה להתרחש?
+
+מחקרים רבים תומכים ברעיון שהפעילות המוחית הקשורה למודעות לכוונה –intention מתחילה אחרי שכבר מתחילה הפעילות המוחית שמתכננת את התנועה
+Libet, Gleason Wright, and Pearl (1983); Haggard & Eimer, 1999; Soon, Brass, Heinze, & Haynes, 2008.
+
+
+> These results clearly showed that conscious intention arises not before but after neural preparation of selected action. As a result, conscious intention cannot cause our actions, because logically a cause cannot occur after its effect
+>
+>>[Sato, 2009]()
+
+
+
 [^1]: והבלתי נסבלת.
 [^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
 [^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
@@ -339,3 +434,6 @@ Fodor, Vorhees & Wright אומרים שחייבת להיות התייחסות ל
 [^10]: לעיתים נדירות, ההרדמה כללית נכשלת, ומגלים את זה רק בדיעבד! החולה שומע, רואה, ומרגיש כאב - חוויה סובייקטיבית - אבל לא יכול לסמן לרופאים שהוא בהכרה כי השרירים משותקים. היום מנסים למנוע את זה באמצעות ניטור EEG לפעילות העצבית במוח - פעילות איטית יותר מרמזת על מצב של חוסר מודעות, כמו שינה. הניטור עוזר לפעמים, אבל לא מהווה איתות פיזי מושלם למצב של מודעות\חוסר מודעות.
 [^11]: זה נקרא *סוליפסיזם*, ואנחנו לא אוהבים אותו בכלל. 
 [^12]: החוקרים הראשונים של בעיית האחידות, כמו ג'יימס, לא היו קלינאים ולכן לא חשבו על מצבים פסיכופתולוגיים, כמו דיסוציאציה; מכאן החיבור של הקורס.
+[^13]: שימו לב - אשליה **איננה משהו שלא קיים** אלא **משהו שאינו כפי שנדמה שהוא**
+[^15]: תנועות עיניים.
+[^16]: בתינוקות רואים את ההשהייה כשהם נופלים - אם כואב להם, לוקח חצי-שנייה עד שהפרצוף מתעוות לכדי בכי.