shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/גישות

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-26 10:07:30 +03:00
committed by shmick
parent 07026ee946
commit d4ab134c02
1 changed files with 11 additions and 1 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

12
פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: גישות מרכזיות
description:
published: true
date: 2024-05-26T07:05:34.768Z
date: 2024-05-26T07:07:28.900Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -130,6 +130,16 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
#### עוגן מודע\לא מודע
Epley and Gilovich (2001) הראו שאנשים משתמשים בעוגן גם אם לא נשאלו לגביו ישירות. לדוגמא, נבדקים שנשאלו לגבי השנה שבה גורג' ושינגטון נבחר לנשיאות ארה"ב, השתמשו בתאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב כעוגן (1776)
Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית בזמן שביקשו מנבדקים לענות על שאלות.
לנבדקים הוצגה סדרה של אותיות חסרי משמעות למשך 60 שניות במהלכן הוצגו לנבדקים הערכים 5 או 20 למשך 15 אלפיות שניה. זמן קצר מדי כדי שהנבדקים יקלטו אותם באופן מודע. הנבדקים היו צריכים לענות לדוגמא, על השאלה מה הטמפרטורה הממוצעת בגרמניה?.
נמצא כי נבדקים נתנו בממוצע הערכות גבוהות יותר (14.9) כאשר הוצג להם עוגן גבוה, מאשר כאשר הוצג עוגן נמוך (12.8)
העוגן עובד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
[^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.