docs: update פסיכולוגיה/חברתית/השפעה
This commit is contained in:
@@ -2,13 +2,17 @@
|
|||||||
title: השפעה חברתית
|
title: השפעה חברתית
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-06-25T09:05:38.793Z
|
date: 2024-06-25T09:18:47.451Z
|
||||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
|
||||||
|
{.is-info}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
> **השפעה חברתית** היא הדרגים השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
> **השפעה חברתית** היא הדרגים השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
||||||
{.info}
|
{.info}
|
||||||
|
|
||||||
@@ -39,6 +43,8 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
|||||||
|
|
||||||
## אוטומטית
|
## אוטומטית
|
||||||
|
|
||||||
|
### חיקוי
|
||||||
|
|
||||||
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
|
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
|
||||||
|
|
||||||
[James (1890)](https://psycnet.apa.org/record/2020-15291-001)[^1] קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות.
|
[James (1890)](https://psycnet.apa.org/record/2020-15291-001)[^1] קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות.
|
||||||
@@ -51,6 +57,33 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
|||||||
|
|
||||||
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
|
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
|
||||||
|
|
||||||
|
#### למה זה קורה?
|
||||||
|
|
||||||
|
- חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
|
||||||
|
|
||||||
|
חיקוי חזק יותר כאשר יש לנו מניע להשתייך ולתקשר עם אחרים. אנחנו מחבבים יותר אנשים שמחקים אותנו (בהינתן שזה נעשה באופן לא מודע\עדין - בגלוי זה מרגיז). חיקוי מוביל לאינטראקציה נעימה יותר.
|
||||||
|
|
||||||
|
בניסוי השני של [Chartrand & Bargh (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-05479-002), שני הנבדקים (אחד משתף פעולה) ישבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק ממחקר ראשוני. אלא שהפעם, *משתף הפעולה* הנוחה לחקות את *הנבדק* - סידור השיער, גירוד וכו' - בצורה לא מאוד גלויה. בתנאי הביקורת, לא התקבלה הנחיה כזו.
|
||||||
|
|
||||||
|
לאחר מכן, הנבדקים נשאלו עד כמה הם מחבבים את הנבדק השני (משתף הפעולה), ועד כמה האינטרקציה עמו הייתה נעימה.
|
||||||
|
|
||||||
|
| מדד\חיקוי | חיקוי | לא חיקוי |
|
||||||
|
| --- | --- | --- |
|
||||||
|
| חיבה | 6.62 | 5.91 |
|
||||||
|
| אינטרקציה נעימה | 6.76 | 6.02 |
|
||||||
|
|
||||||
|
כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
|
||||||
|
|
||||||
|
### הטרמה
|
||||||
|
|
||||||
|
[Epley & Gilovich (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-15090-003) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות.
|
||||||
|
|
||||||
|
לאחר מכן הנבדקים שוחחו עם נבדק אחר (משתף פעולה) שסיפר להם שהניסוי היה מעניין ומהנה.
|
||||||
|
|
||||||
|
לבסוף הנבדקים התבקשו לדרג את מידת העניין וההנאה מהניסוי (1-11).
|
||||||
|
|
||||||
|
כאשר המונחים שסידרו היו קשורים בתואמנות, נבדקים נטו לדרג את ההנאה באופן גבוה יותר, בדומה למשתף הפעולה. מנגד, כאשר סידרו מונחים שקשורות באי-תואמנות, הדירוג של הנבדקים היה נמוך יותר משמעותית - רחוקים יותר מאלו של משתף הפעולה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
## אינפורמטיבית
|
## אינפורמטיבית
|
||||||
|
|||||||
Reference in New Issue
Block a user