vault backup: 2024-12-18 13:02:43
This commit is contained in:
@@ -290,6 +290,23 @@ title: החיים הרפלקטיביים
|
||||
|
||||
מהלך החיים גם הוא מטריד אותנו, לא רק כמות האושר תחת העקומה.
|
||||
|
||||
## להיות יותר אמיתי
|
||||
|
||||
נוזיק מדגיש את ההבדל בין *קיום* ל*אמיתיות*: אין לנו תשובה אינטואיטיבית ל*מתי אנחנו הכי אמיתיים*, גם אם אנחנו קיימים באופן בינארי (או שאתה קיים או שאתה לא קיים).
|
||||
|
||||
*אמיתיות* מגיעה בהרבה רבדים: יש יותר ממשי ופחות ממשי. ממשי לא מתממשק בהכרח עם קיים: אנחנו יכולים להצביע על אנשים עם הישגים גדולים, שהם עדיין *פחות ממשיים* מאנשים עם פחות הישגים: עדיין אפשר להגיד להם שהם צריכים להיות *יותר*. מה זה ה*יותר* הזה? נוזיק סבור שזו הממשות, וקושר אותה להצלחה - לא הישגית, אלא מבחינת החיים: החיים הם כפי שהם צריכים להיות כשאנחנו *יותר ממשיים*.
|
||||
|
||||
מתי אנחנו אומרים על מישהו שהוא *חבר אמיתי*, או *פילוסוף אמיתי*, או כל דבר אחר? ככה אומרים בהרבה שפות, מה שמעיד על כך שהביטויים האלו מכוונים לרעיון מסוים.
|
||||
|
||||
נוזיק מציע, למשל, שלדמויות ספרותיות מסוימות יש ממשות גדולה יותר מאחרות. אף אחת מהן לא *מתקיימת*, אבל כולן *ממשיות* בצורה כזו או אחרת - חלקן יותר, וחלקן פחות. חלקן אפילו *אמיתיות מהחיים* - הן נותנות לנו נקודות אור מסוימות לשפוט את החיים שלנו. מנגד, יש אנשים *מתקיימים*, שאין בהם שום ממשות: החיים שלהם יכולים אפילו להיות נעימים, אבל אין שם שום דבר שתופס אותנו: אפילו הביוגרף הכי טוב לא יימצא מה לכתוב עליהם. חסרה בהם *עוצמות חיים* מסוימת. חשבו על מה שאנשים אומרים -
|
||||
|
||||
> He's the *real* thing
|
||||
|
||||
|
||||
> , I do not mean to laud feeling real above all,
|
||||
even though it is valuable. It is being real that is primary; the
|
||||
feeling without the being could be provided by the experience
|
||||
machine.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user