docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: פאניקה
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-26T12:38:56.666Z
+date: 2024-05-26T12:40:15.346Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
@@ -67,9 +67,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 
  30% מאלו שחוו התקף פאניקה, יפתחו הפרעה של ממש. למה הם כן והאחרים לוא?
  
- ## אטיולוגיה
+ # אטיולוגיה
  
-### בסיס ביולוגי
+## בסיס ביולוגי
 רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7].
 אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי.
 
@@ -83,10 +83,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 - מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה
 - תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה
 
-### בסיס פסיכולוגי
+## בסיס פסיכולוגי
 ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא:
 
-#### התיאוריה הקוגניטיבית
+### התיאוריה הקוגניטיבית
 התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה.
 
 המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה.
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים.
 
 
-##### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
+#### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
 מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו:
 - חששות מתחושות גופניות
 - מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה
@@ -117,15 +117,15 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 
 השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999).
 
-### תיאוריית הלמידה
+## תיאוריית הלמידה
 התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית).  התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף.
 
 בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים.
 
 תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
 
-## טיפול
-### CBT
+# טיפול
+## CBT
 הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
 
 למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
@@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 - - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
 - - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
 
-### חשיפה
+## חשיפה
 אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
 
 75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
@@ -147,7 +147,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
 
 ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים?
 
-### טיפול פסיכודינאמי
+## טיפול פסיכודינאמי
 > [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
 {.is-info}