From da71ab4e8ce9c6209d527ccb839fec155f8eee17 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 2 Jul 2024 13:18:58 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=91=D7=A8=D7=AA=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=AA/=D7=A7=D7=91=D7=95=D7=A6=D7=95=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md | 67 +++++++++++++++++++++++++++++++------ 1 file changed, 57 insertions(+), 10 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md b/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md index 83d6560e..cf44eae4 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: קבוצות description: published: true -date: 2024-07-02T09:27:44.724Z +date: 2024-07-02T10:18:56.273Z tags: editor: markdown dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z @@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z ## חשיבה קבוצתית -אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://psycnet.apa.org/record/1975-29417-000) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?* +אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/3791464) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?* ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1]. @@ -71,23 +71,70 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z *לרוע המזל*, התוצאה הזו לא השתחזרה במלואה - במצבים מסוימים היא נוכחת, ובאחרים לא (ובנמלים כן - הן חופרות מהר יותר). -[Zajonc (1965)](https://psycnet.apa.org/record/1965-16348-001) חזר לבחון את התחום אחרי שנים של נטישה לאור הממצאים הסותרים. הוא הציע שנוכחות אחרים מובילה לעוררות, וזו מביאה לעלייה בנטייה לבצע התנהגות דומיננטית. במטלה קשה או חודשה, התגובה הדומיננטית שגויה - והביצוע נפגע; במטה קלה או מוכרת, התגובה הדומיננטית נכונה, והביצוע משתפר. +[Zajonc (1965)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1126/science.149.3681.269) חזר לבחון את התחום אחרי שנים של נטישה לאור הממצאים הסותרים. הוא הציע שנוכחות אחרים מובילה לעוררות, וזו מביאה לעלייה בנטייה לבצע התנהגות דומיננטית. במטלה קשה או חודשה, התגובה הדומיננטית שגויה - והביצוע נפגע; במטה קלה או מוכרת, התגובה הדומיננטית נכונה, והביצוע משתפר. [Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים. +## הגישה המולדת Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים. -Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension). - -Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח. - -כדי לבחון את הגישה המולדת, [Zajonc, Heingartner and Herman (1969)](https://psycnet.apa.org/record/1970-00434-001) הקצו מקרית ג'וקים[^2] לאחד משני מבוכים - מבוך פשוט או מבוך מורכב (עם פנייה ימינה). פתח המבוך הואר - והימנעות מאור היא תגובה דומיננטית עבור ג'וקים. מחצית מהגו'קים רצו במבוך בו נכחו ג'וקים אחרים ומחצית רצו לבד. +כדי לבחון את הגישה המולדת, [Zajonc, Heingartner and Herman (1969)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) הקצו מקרית ג'וקים[^2] לאחד משני מבוכים - מבוך פשוט או מבוך מורכב (עם פנייה ימינה). פתח המבוך הואר - והימנעות מאור היא תגובה דומיננטית עבור ג'וקים. מחצית מהגו'קים רצו במבוך בו נכחו ג'וקים אחרים ומחצית רצו לבד. כשהמבוך היה פשוט ה"נבדק" מצא את המטרה מהר יותר בנוכחות "קהל" (33 שניות) מאשר לבד (41 שניות). אולם, כשהמבוך היה מורכב הביצוע היה איטי יותר בנוכחות ה"קהל" (130 שניות) מאשר לבד (110 שניות). -אלא שהמאמר הזה לא השתחזר - [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש. +אלא שהמאמר הזה לא השתחזר - [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש. +## גישת החשש מההערכה +Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension). + +[Cotterl et al (1968)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) חרטטו מילים מומצאות (כמו MECBURI) וביקשו מהנבדקים לשנן אותן. אחד המשתנים היה מספר הפעמים שהמילה שוננה בכל רם (1, 2, 5, 10, 25), והאחר הוא נוכחות אורחים - השינון בוצע לבד, בוכחות 2 צופים, או בנוכחות אחרים שלבשו כיסויי עיניים (קהל לא מעריך). המתשנה התלוי היה מספר הפעמים בהם נבדקים אמרו שהמילה הדומיננטית (ששוננה 25 פעמים) אכן הופיעה במבחן הזיהוי. בפועל, לא הופיעו מלים ששוננו במבחן הזיהוי. החוקרים בדקו האם התגובה הדומיננטית - ציון המילה ששיננו - נהפכה נפוצה יותר בנוכחות קהל מעריך או לא מעריך. + +מספר התגובות הדומיננטיות אכן עלה בתנאי הקהל המעריך - אך בנוכחות קהל לא-מעריך, העלייה הייתה מזערית. + + +[Markus (1978)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0022-1031(78)90034-3) ביקשה לבחון את המסקנות של קוטרל, על ידי בחינה מדוקדקת יותר של תנאי ה*לבד*. נבדקים ביצעו מטלה קלה (לחלוץ ולנעול את נעליהם) או מטלה חדשה ומורכבת (לגרוב גרביים מעל הגבריים שלהם, לנעול נעלי מעבדה גדולות, ללבוש חלוק מעבדה גדול) - סופר להם שהניסוי יהיה בחברת נבדק אחר שעוד לא הגיע ושלפחות יתארגנו קודם. הנבדקים היו לבד, בחברת אדם אחר שמבונן בעניין (קהל מעריך) או טכנאי לא קשור לניסוי (קהל לא מעריך). החוקרים בדקו את זמן ההתלבשות (בשניות) של הנבדקים. + +התוצאות מעידות על כך שנוכחות של אחרים בתנאי המטלה הקשה פגעה בזמני הביצוע (ופגעה בה יותר בנוכחות קהל מעריך), ולהפך - זמן הביצוע של מטלה פשוטה השתפר בנוכחות של אחרים. + + +Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח. + + +# בטלה חברתית + +[Baron and Byrne, 2003]() עומדים על תופעת ה**בטלה החברתית** (Social Loafing), שבה המוטיביה והשקעת המאמץ של היחיד נפגעת במצב של פעולה קבוצתית לעומת היותו לבד - הנטייה להתאמץ פחות בפעולה קבוצתית. מהנדס חקלטי בשם Ringleman גילה ב1913 שככל שנוספו אנשים למשיכת חבל, המאמץ הממוצע של כל משתתף ירד. + + +[Latane, Williams & Harkins (1979)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.37.6.822) ביקשו מנבדקים לשאוג קריאות עידוד ולמחוא כפיים במלוא הכוח. החוקרים גילו כי עוצמת הרעש שהפיק כל נבדק הלכה וירדה בתנאי לבד, זוגות, רביעיות ושישיות. + +## למה זה קורה? + +- פיזור אחריות - האחריות מתפזרת על פני יותר אנשים + +- Free rider effect - התחושה שהרומה שלנו לא הכרחית אבל עדיין ניתן להרוויח מביצוע הקבוצה + +- Sucker effect - נכונות לעשות את המאמץ המזערי מתוך אמונה שאחרים בוודאי לא משקיעים הרבה - למה לי להיות הפראייר? + +ישנם כמה גורמים שמקטינים את הנטייה לבטלה חברתית: + +- זיהוי תוצרים פרטניים (לראות כמה כל אחד תורם) + +- מטלות מעניינות ומאתגרות + +- אמונה שהתרומה של כל פרט חשובה והכרחית + +- אמונה שאחרים בקבוצה עושים כמיטב יכולתם + +- קבוצות קטנות מאוד (מעקב קל יותר) + +- מחויבות לקבוצה (חברים) + + +# התנהגות בקבוצות גדולות + +ההתנהגות של קבוצה שונה מסכום החברים הבודדים בקבוצה - השפעות הקבוצה על התנהגות החברים בה כשמסתכלים, למשל, על ההתנהגות של המון (mob)[^3] [^1]: אירועים פוליטיים עכשווים, כמו [מלחמת רוסיה-אוקראינה](https://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Ukrainian_War) ואילו [הכניסה הקרקעית לעזה]() מיוחסות לעיתים לחשיבה קבוצתית. -[^2]: היסטרי \ No newline at end of file +[^2]: היסטרי. +[^3]: היוונים הקדמונים קרו לזה בזלזול ה*[הוי פולוי](https://en.wikipedia.org/wiki/Hoi_polloi), ההמונים הבלתי-רחוצים. \ No newline at end of file