vault backup: 2024-11-17 13:22:08

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md

@@ -421,10 +421,51 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
 
 > "אנחנו המצאנו את האושר" - יאמרו האנשים האחרונים ובעיניהם ימצמצו.
 > 
-> הם נטשו את הנופים שהחיים בם קשים היו: כי החום נדרש לו לאדם. ועוד יאהב את רעהו ויתחכך בו. כי החום נדרש לו, לאדם. לחלות ולחשוד, חטאים הם בעיניהם: תהא הליכתך שפי. שוטה הוא מי שממשיך למעוד למעוד עד גבי אבנים או אנשים! מפעם לפעם קמצוץ רעל: זה מביא חלומות נעימים. ולבסוף מלוא הכף רעל, לכדי מיתה נעימה[^39].
+> הם נטשו את הנופים שהחיים בם קשים היו: כי החום נדרש לו לאדם. ועוד יאהב את רעהו ויתחכך בו. כי החום נדרש לו, לאדם. לחלות ולחשוד, חטאים הם בעיניהם: תהא הליכתך שפי. שוטה הוא מי שממשיך למעוד למעוד עד גבי אבנים או אנשים! מפעם לפעם קמצוץ רעל[^40]: זה מביא חלומות נעימים. ולבסוף מלוא הכף רעל, לכדי מיתה נעימה[^39].
+
+והנה מגיעה חברה שמקדשת את הגוף במובן הכי נמוך - לברוח מחוסר נעימות, להתמסטל, וכשהגוף מתחיל להיכשל - למות מיד. אלו חיים רכים, שממוקדים אך ורק בהווה - כמו *הפרה הצבעונית*, הם כולם מתקבצים במישורים הרכים. 
+
+אפילו בנצרות שניטשה כל כך מתעב יש קושי - הכמרים, גברים ככל הגברים, נדרשים להתעלות על עצמם, לדחות את צרכיהם, כדי להיות צינור לחסד האלוהי. נאמר מה שנאמר - זה לא פשוט בכלל; אלו לא חיים רכים[^41].
+
+המחיר בנוחות הזו יהיה נורא - מין אנושי בלי יצירה, בלי ערגה. ניטשה אמנם תוקף את הנצרות, שמטה ליפול[^42], אך עתה עט גם על האדם הבורגני - תוצרה המנוון של דעיכת הנצרות. 
+
+> ועדיין עובד האדם, כי העבודה היא מסוג הבידור. אך הוא דואג לכך שהבידור לא יפגע בו. ואין האדם מתרושש עוד ולא מתעשר: בשניהם יש כדי להכביד. וכי מי עוד מבקש למשול? ומי רוצה לציית? בזה ובזה יש כדי להכביד.
+> 
+> 
+
+כאן ניטשה תוקף את השווין המודרני. למה שמישהו ירצה לשלוט? לציית? למי יש כוח? זה קשה! למה שמישהו ייצור? ינהל כלכלה? *Too hard!* מיכאלנג'לו יצר בגלל שרפאל יצר, והוא לא סבל אותו, ודונטלו לא סבל את שניהם; כל אחד רצה להתעלות, לשלוט! אבל אם *כולם רוצים את אותו הדבר* - למה שמישהו יתעלה על אחר? למה שמישהו ייצור?[^43]
+
+דברים כמו קומוניזם[^44] הם ביטוי לצורך של האדם הניהיליסטי לשכב על הספה ולהגיד, *וואו, הספיק לי*.
+
+> רועה - אין, והעדר *א ח ד*! כל התשוקות שוות. כולם שווים. כל המשונה בהרגשתו, הולך מרצונו הטוב לבית משוגעים[^45].
+> לפנים, כל הבריות משוגעות היו, אומרים טובי-העם וממצמצים בעיניהם.
+
+כולנו שיושבים פה במדינת ישראל מגיעים מכך שלאבות אבותינו היו את כל התמריצים להתנצר - אבל *לא* עשו זאת; אחרת היינו נשארים שם. האדם האחרון יסתכל עליהם ויגיד, *כל האנשים האלו משוגעים*. הם חושבים שהם עליונים עליהם, וניטשה מלגלג[^46].
+
+*להיות מתוחכם*, מצטט אנדי, *זה ללעוג לאלו שיש להם תכונות שלנו כבר אין*. כמו שאנו מסתכלים על גיבורי מלחמה בעין עקומה בעיתות שלום, האדם האחרון מסתכל על אלו שבאו לפניהם בזלזול - *הם* היו משוגעים, זכרים רעילים - מי צריך את החבר'ה האלה?
+
+האדם האחרון מסתכל על כל ההרג, הסבל, עוגמת הנפש, כשרשרת ארוכה של אי-הבנות. חשבו על הבוז שאנחנו יורקים *ימי הביניים*, ואז נוהרים לאירופה לראות את הקתדרלות. הן לא ייבנו בתל אביב; האדם לא רואה את עצמו ככה יותר. אין את ה*שגב*, היופי שהן מנסות להעביר; התחושה שהבניין מנסה לקרב אתכם לאלוהים. אנחנו כבר לא יכולים לעשות את זה (*לכן תל אביב **כל כך** מכוערת*).
+
+!!! warning ""
+	זכרו - ***ניטשה*** **לא הרג את אלוהים, או את הנצרות** - הוא מתאר מה ש*אתם* עשיתם! הוא לא מנסה להחזיר את הנצרות - הנצרות מתה, ולא תחזור יותר! הוא מנסה לחצות את הניהיליזם - *דרך* הניהיליזם, לצד השני. הוא מבקש לקחת את המתח ממות אלוהים, ולמנף אותו לכדי משהו חדש. 
+
+	כשהאלוהים מת, לא נוצרו לנו מיליוני *בטהובנים* - נוצרו מיליוני *פרות*! זו האמונה שניטשה מנתץ עם האינדיוידואליזם - אנחנו לא כולנו בטהובנים! לא כל אחד יוצר ערכים; המעטים, הנדירים והחזקים יוצרים את הערכים, וכולנו, הפרות, עוקבים אחריהם!
 
 
+> כל אחד פיקח יודע מה שארע : על כן אין קצה ללגלוג. עדיין מתקוטטים, אך מתפייסים עד מהרה. שאם לא כן, הקיבה תתקלקל.
+> 
+> יש לו, לאדם, תענוגות של יום, ותענוגות של לילה[^47]: אך כבודה של בריאות קודם לכל.
+> 
+> "המצאנו את האושר", אומרים האנשים האחרונים וממצמצים בעיניהם.
 
+האדם האחרון יזיע בפילאטיס, בטח - אבל לא יזכה ל*ארוס* האפלטוני. בהיעדר ערכים אחרים, בריאות פיזית פשוטה היא המוצא האחרון של האדם האחרון. לאדם האחרון, העבודה היא בידור; כמו שבהייטק עוטפים את העבודה בתענוגות כמו מסעדות שף ופופים, כי הם יישארו שם לתמיד - אין לו משהו אחר. 
+
+> ובזאת נסתיים נאומו הראשון של זרתוסטרא, והוא מכונה גם "פתח דבר", כי הנה בנקודה זו הפסיקוהו שאגתו ועליצותו של ההמון: "תן לנו, זרתוסטרא, את האדם האחרון הזה" - כה צעקו - "עשה אותנו לאנשים אחרונים  אלה! וקח לך את העלאדם!" וכל העם הריע וקשקש בלשונו. ואולם זרתוסטרא נעגם ואמר אל לבו: 
+> 
+> > "אין הם מבינים אותי: לא לאזניהם נועד פי."
+
+
+זו הסכנה הגדולה ביותר, לפי ניטשה - שהאנשים *יתאהבו* ברעיון של האדם האחרון, לשיטתו הגורל הנורא ביותר. אפילו חיות נשארות ברמה קבועה, אבל האדם יכול להתדרדר; זהו הדבר שניטשה מפחד ממנו - האובדן של ה*Dignitatis Humanae* (כבוד האדם). כבוד האדם חשוב לניטשה, ולכן הוא חושש מהאדם האחרון; ומה אם האנשים יגידו, *אחי, לא אכפת לי - בוא נהיה האדם אחרון*? 
 
 [^1]: [דת](/פילוסופיה/חדשה/דת/חובה)
 [^2]: *אנחנו כמו דגים במים ניטשאנים*, אומר אנדי
@@ -465,3 +506,11 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
 [^37]: מתיו, פר' 4-5.
 [^38]: האמונה כ"האדם \[בלי האל\] יכול להיות התובע, הנאשם, השופט וחבר המושבעים" של עצמו (סארטר) - כלומר שהאדם יכריע אם הוא טוב, ואם הוא ימשיך להתקיים. גם ההומניסט הכי גדול משקר לעצמו אם הוא חושב שהוא לא מבדיל בין בני אדם, אומר אנדי בשמו של ניטשה - בזה שהוא מפריד בין ה*נאורים* ל*לא נאורים* - הרי אם אנחנו רוצים שיהיה הומניזם, אנחנו צריכים להביס את הלא-הומניסטים - ועדיין יש *אנחנו* מול *הם*.
 [^39]: הכוונה למיתת חסד, כמו בשוויץ או בקנדה - ההפרה ההיסטורית הראשונה של שבועת הרופא, *הישג הנאורות*. 
+[^40]: סמים קלים: מריחואנה, אלכוהול.
+[^41]: אנדי מזכיר את גדליה מ*שבאבניקים* כדוגמה - במיוחד הפרק ההוא עם הים בעונה הראשונה, ומוסיף את בטהובן ושאר המלחינים - שיצרו מסבל נורא.
+[^42]: משפט מפורסם של ניטשה - *מה שנוטה ליפול - דחוף אותו!*
+[^43]: אנדי מזכיר את *Imagine* של ג'ון לנון - דמיינו שאין מדינות, אין מלחמות, אין למה למות. אבל, אין למה למות? *אין למה לחיות!*
+[^44]: אם יש משהו שניטשה שונא כמו הנצרות, זה סוציאליזם.
+[^45]: כמו *Brave New World* של האקסלי.
+[^46]: אנדי משווה את תחושת העליונות של האדם האחרון לבוז הנוטף של ליאור שליין. 
+[^47]: מין, ללא [*ארוס*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).