From dc79a272d76967c1b03b41dea381f3510cf299aa Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 18 Jun 2024 16:51:02 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=90=D7=A4=D7=9C=D7=98=D7=95=D7=9F/=D7=AA=D7=99=D7=90=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=98=D7=99=D7=98=D7=95=D7=A1?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md | 9 ++++++++- 1 file changed, 8 insertions(+), 1 deletion(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md index fbeb46d9..e650c82e 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: תיאיטיטוס description: published: true -date: 2024-06-18T13:44:38.602Z +date: 2024-06-18T13:50:59.650Z tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z @@ -519,6 +519,13 @@ appears, knowledge is nothing else than perception כמו ש[משל המיילדת](#סוקראטס-כמיילדת) מותאם לתיאיטיטוס, הפילוסוף המעופף מותאם לתיאודורוס, המדען בחלוק הלבן, במגדל השן. +(176) לרוע אין מקום בקרב האלים, אומר סוקראטס, אבל כאן בעולם האדם לרוע אין מקום להיעלם; האל האפלטוני אינו יכול לעשות רע. החתירה של הפילוסוף לעבר הטוב, המושלם, המוסרי, היא אפוא הידמות לאל. *אנחנו* עושים רע, כי אנחנו חלקיים; אנו מלאים בדחפים פרטניים, צרים, שמובילים אותנו לרע. כשאנחנו אוהבים אחד את השני, אנחנו נותנים רק חלק; כולנו מתים לבד. + +*האל*, כשהוא אוהב, אוהב באופן בלתי-מוגבל, מתוך ראייה בלתי-מוגבלת. כשסוקראטס אומר שאנחנו צריכים *להידמות לאל*, הוא דורש חתיכת דרישה: לתפוס את נקודת המבט ה*שלמה*, וכך להידמות לאל. לא רק לחשוב עליו, לעשות מה שהוא רוצה - אלא **לתפוס את נקודת מבטו ממש**. האם זה בר-השגה לישיים חלקיים כמונו? + +זוהי הפילוסופיה לפי סוקראטס: הרצון לברוח מהחלקי אל האינסופי, המאפיין לפי סוקראטס את *כל* הפילוסופיה. תיאודורוס מקבל את זה, ומכאן והלאה הוא אינו אדיש לפילוסופיה - אלא פרטיזן פילוסופי במלוא המובן. + + [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו. [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני. [^19]: *Thauma*