From df094b2c0a028e0cd7eb5a286e08826765247976 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sun, 26 May 2024 10:10:04 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=A9=D7=99=D7=91=D7=94/?= =?UTF-8?q?=D7=92=D7=99=D7=A9=D7=95=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md | 18 ++++++++++++------ 1 file changed, 12 insertions(+), 6 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md index ea917deb..a0d2cc01 100644 --- a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md +++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: גישות מרכזיות description: published: true -date: 2024-05-26T07:07:28.900Z +date: 2024-05-26T07:10:02.598Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב editor: markdown dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z @@ -132,13 +132,19 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z #### עוגן מודע\לא מודע -Epley and Gilovich (2001) הראו שאנשים משתמשים בעוגן גם אם לא נשאלו לגביו ישירות. לדוגמא, נבדקים שנשאלו לגבי השנה שבה גורג' ושינגטון נבחר לנשיאות ארה"ב, השתמשו בתאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב כעוגן (1776) +האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? -Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית בזמן שביקשו מנבדקים לענות על שאלות. +Epley and Gilovich (2001) הראו שאנשים משתמשים בעוגן גם אם לא נשאלו לגביו ישירות. לדוגמא, נבדקים שנשאלו לגבי השנה שבה גורג' ושינגטון נבחר לנשיאות ארה"ב, השתמשו בתאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב כעוגן (1776). -לנבדקים הוצגה סדרה של אותיות חסרי משמעות למשך 60 שניות במהלכן הוצגו לנבדקים הערכים 5 או 20 למשך 15 אלפיות שניה. זמן קצר מדי כדי שהנבדקים יקלטו אותם באופן מודע. הנבדקים היו צריכים לענות לדוגמא, על השאלה מה הטמפרטורה הממוצעת בגרמניה?. -נמצא כי נבדקים נתנו בממוצע הערכות גבוהות יותר (14.9) כאשר הוצג להם עוגן גבוה, מאשר כאשר הוצג עוגן נמוך (12.8) -העוגן עובד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו. +העוגן שיחק תפקיד גם כשלא חצה את סף ההכרה. +Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית בזמן שביקשו מנבדקים לענות על שאלות. + +לנבדקים הוצגה סדרה של אותיות חסרי משמעות למשך 60 שניות במהלכן הוצגו לנבדקים הערכים 5 או 20 למשך 15 אלפיות שניה - זמן קצר מדי כדי שהנבדקים יקלטו אותם באופן מודע. + +הנבדקים היו צריכים לענות על שאלות כמו - *מה הטמפרטורה הממוצעת בגרמניה?* +נמצא כי נבדקים נתנו בממוצע הערכות גבוהות יותר (14.9) כאשר הוצג להם עוגן גבוה, מאשר כאשר הוצג עוגן נמוך (12.8) + +העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו. [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.