From e0fab605f6ae2d9df750267c51eb93cd700b82fe Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Thu, 23 Jan 2025 21:22:31 +0200 Subject: [PATCH] vault backup: 2025-01-23 21:22:31 --- .obsidian/workspace.json | 29 ++++++++++++++++++------- פסיכולוגיה/.~lock.פרויד וחברים.docx# | 1 + פסיכולוגיה/.~lock.פרויד.odt# | 1 - פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md | 32 +++++++++++++++++++++------- 4 files changed, 46 insertions(+), 17 deletions(-) create mode 100644 פסיכולוגיה/.~lock.פרויד וחברים.docx# delete mode 100644 פסיכולוגיה/.~lock.פרויד.odt# diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index 0b0df457..f42dcd09 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -20,6 +20,20 @@ "icon": "lucide-file", "title": "קוהוט" } + }, + { + "id": "a2a57b2b0bf1710e", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "markdown", + "state": { + "file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", + "mode": "source", + "source": false + }, + "icon": "lucide-file", + "title": "פסיכואנליטית" + } } ] } @@ -165,26 +179,25 @@ }, "active": "866ba789526729fb", "lastOpenFiles": [ + "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md", + "פסיכולוגיה/פרויד וחברים.docx", + "פסיכולוגיה/lu32004a0w.tmp", + "פסיכולוגיה/lu32004a0s.tmp", + "פסיכולוגיה/lu32004a0p.tmp", + "פסיכולוגיה/lu32004a0m.tmp", "פסיכולוגיה/lu32004a0j.tmp", "פסיכולוגיה/lu32004a0g.tmp", "פסיכולוגיה/lu32004a0d.tmp", "פסיכולוגיה/lu32004a0a.tmp", "פסיכולוגיה/lu32004a07.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049zg.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049xj.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049w7.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049w4.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049w1.tmp", - "פסיכולוגיה/lu320049vy.tmp", "פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md", "().md", - "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md", "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", "כלליים/יוונית/הפועל.md", - "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md", "כלליים/יוונית/מילון/index.md", "כלליים/יוונית/מילון/o.md", "כלליים/יוונית/מילון/מילון.md", diff --git a/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד וחברים.docx# b/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד וחברים.docx# new file mode 100644 index 00000000..ecb3aed8 --- /dev/null +++ b/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד וחברים.docx# @@ -0,0 +1 @@ +,shmick,Tieke,23.01.2025 19:11,file:///home/shmick/.config/libreoffice/4; \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד.odt# b/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד.odt# deleted file mode 100644 index fb333205..00000000 --- a/פסיכולוגיה/.~lock.פרויד.odt# +++ /dev/null @@ -1 +0,0 @@ -,shmick,Tieke,23.01.2025 18:21,file:///home/shmick/.config/libreoffice/4; \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md b/פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md index 9a8f668e..c72ad34b 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md @@ -7,6 +7,8 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט **[היינץ קוהוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Heinz_Kohut)** הוא פסיכואנליטיקאי שצמח מהזרם של פרויד ופיתח תיאורייה נפרדת, **תיאוריית העצמי**. +קוהוט כופר בקונפליקט הפרואידיאני ומציע במקום את ה**אדם הטראגי** – אובדן המשמעות הסובייקטיבית. האדם מתפתח בשני צירים ה**נרקיסיסטי** וציר **האובייקט –** ובכל אחד אפשר להשקיע [ליבידו](../פרויד#המודל-הדינאמי) לקבלת **חדווה** ו**עונג**. בניגוד לפרויד, זה לא משחק סכום אפס – הצירים לא סותרים. חוויות של חוסר ערך הן מחסך בציר הנרקיסיסטיטי. + קוהוט ראה בעצמי ליבה, *תוכנית הפעולה* של האדם בעולם: האדם הוא סוכן הפועל על העולם. @@ -39,7 +41,19 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט אובייקט הנתפס כחלק מהעצמי וקיימת תחושה של שליטה בו: סיפוח היבט של האחר לתוך העצמי (למשל: אבא **שלי** הכי חזק). -הזולתעצמי הוא איחוד מסוים של העצמי והסביבה - העצמי מעוצב על ידי הסביבה ובתוך כך רואה את הסביבה אחרת, ולהיפך: העצמי הוא לא אובייקט נפרד מהסביבה, אלא אובייקט אחד יחד עם הסביבה. לפני שהילד מקים עצמי משלו, יש לו מעין גיבוב של החוויות שלו ושל המידע שהוא מקבל מהסביבה - כמו הפיגומים שעוזרים לו להרים עצמי. +הזולתעצמי הוא איחוד מסוים של העצמי והסביבה - העצמי מעוצב על ידי הסביבה ובתוך כך רואה את הסביבה אחרת, ולהיפך: העצמי הוא לא אובייקט נפרד מהסביבה, אלא מושפע ממנו עמוקות ומנכס חלקים ממנה לתוכו. לפני שהילד מקים עצמי משלו, יש לו מעין גיבוב של החוויות שלו ושל המידע שהוא מקבל מהסביבה - כמו הפיגומים שעוזרים לו להרים עצמי. + +תפקידו המרכזי של הזולתעצמי כינון העצמי באמצעות **אמפתיה** - שמחזקת את ההערכה העצמית ובכך מסייעת לכינון עצמי. + +לאמפתיה יש שני היבטים – + +- **מושקעות אמפתית** + + איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה). + +- **אינטרוספקציה מושאלת** + + אני מבין מהאחר איך זה להיות עצמי: התובנות שאני מפיק מהסביבה העוזרות לי בגילוי עצמי. אין מקף בין "זולת" ל"עצמי", כי קוהוט רואה את היחס שהעצמי משתוקק אליו מהאחר כיחס שבו האחר לא קיים בפני עצמו אלא כמי שמשמש **פונצקציה עבור העצמי**: העצמי מעצב באופן פעיל את האחר, ולא נפרד ממנו. @@ -74,11 +88,9 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט **הפנמה ממירה (transmuting internalization)** היא התהליך שבאמצעותו מתגבש ונבנה העצמי. -תהליך ההפנמה הממירה הוא ההפנמה של תפקודים נפשיים שמילא הזולתעצמי לפני שהוא היה מסוגל לעשותם בעצמו. אם עד עכשיו הייתי צריך להערכה מבחוץ (מהזולתעצמי) כדי להרגיש שאני משהו-משהו, אחרי הפנמה ממירה אני יודע להתפעל מעצמי כשזה מתבקש. +ככל שהעצמי מתחזק, מתרחשת **הפנמה ממירה** של תפקידיו של הזולת לתוך העצמי, שעתה לא זקוק לזולתעצמי על מנת למלאם (למשל: אישוש). אם עד עכשיו הייתי צריך להערכה מבחוץ (מהזולתעצמי) כדי להרגיש שאני משהו-משהו, אחרי הפנמה ממירה אני יודע להתפעל מעצמי כשזה מתבקש: הילד מפתח יכולת למלא בעצמו ועבור עצמו פונקציות שבעבר מולאו על ידי ההורה. -הילד מפתח יכולת למלא בעצמו ועבור עצמו פונקציות שבעבר מולאו על ידי ההורה. - -ההפנמה הממירה מתרחשת כאשר ההורה נכשל בהיענות לצרכי הילד, אך התסכול שחווה הילד הוא בעוצמה ובשכיחות שהילד מסוגל לעבד - לא הזנחה מוחלטת, אלא אמא עסוקה כרגע ולא זמינה להגיד לי איזה גבר-גבר אני. במצב כזה, שהכשל הוא בעוצמה ושכיחות סבירה, הוא מכונה **כשל אמפתי**. +ההפנמה נובעת מ**כשל אמפתי** של ההורים – כישלון בעוצמה ובשכיחות נסבלת במילוי תפקידי הזולתעצמי: העצמי מתחזק מפצה על החסך, שגורר חווית **תסכול נרקיסיסטי**. הכשל הוא לא הזנחה מוחלטת, אלא אמא *עסוקה כרגע ולא זמינה להגיד לי איזה גבר-גבר אני*. כך נוצר עצמי מלוכד שאינו מאוים באופן מתמיד ע"י התפוררות, הפרט בטוח בעצמו, ואינו זקוק לאישור מתמיד. @@ -86,7 +98,9 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט ומה קורה כשאין זולתעצמי טוב? -ההורה או הדמויות החיצוניות צריכים בעצמם עצמי בריא כדי לשמש זולתעצמי לילד - להיות מכוון לצרכים שלו, ולהפגין כלפיו אמפתיה. הורה שאינו רגיש לצרכי הילד אלא מכוון לצרכי העצמי הלא מבוסס שלו – מהווה זולתעצמי בעייתי. במקרה כזה, **תהליך ההפנמה הממירה נפגע**, ונוצר **עצמי פגוע** - אינטרקציה לקויה בין הילד לזולתעצמי. + +בהיעדר זולתעצמי בריא (עצמי לא בריא של ההורים), **תיפגע ההפנמה הממירה** ויווצר **עצמי פגוע** פתולוגי - אינטרקציה לקויה עם הזולתעצמי. ההורה או הדמויות החיצוניות צריכים בעצמם עצמי בריא כדי לשמש זולתעצמי לילד - להיות מכוונים לצרכים שלו, וכאמור, להפגין כלפיו אמפתיה. הורה שאינו רגיש לצרכי הילד אלא מכוון לצרכי העצמי הלא מבוסס שלו – מהווה זולתעצמי בעייתי. במקרה כזה, **תהליך ההפנמה הממירה נפגע**, ונוצר **עצמי פגוע** - אינטרקציה לקויה בין הילד לזולתעצמי. + בתהליך כינון העצמי האוטונומי, מה שישפיע על האופי של הילד אינו מה שההורים *עושים*, אלא *חווית העצמי שלהם* (כדי לתת לילד ביטחון, ההורה צריך להיות בעל ביטחון בעצמו!). @@ -106,10 +120,12 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט - הפרעה משנית של העצמי - + + !!! is-warning "מבלבל - הפרעה משנית היא *לא פתולוגית!*" + מצב שבו העצמי אינו פגוע מבחינה מבנית, אלא מדובר בתגובתיות של עצמי מגובש יחסית לתמורות החיים. - העצמי המשני הוא **לא מצב פתולוגי** - הוא תגובה לתנודות החיים. למשל, אדם שחולה במחלה כרונית יסבול פגיעה מסוימת - אבל אם יש לו עצמי בריא, המחלה לא *תחריב* את העצמי שלו - הוא יתגבר. ההפרעה היא במובן של הפרעה *ל*עצמי, ולא הפרעה *בתוך* העצמי. + העצמי המשני הוא **לא מצב פתולוגי** - הוא תגובה לתנודות החיים. למשל, אדם שחולה במחלה כרונית יסבול פגיעה מסוימת - אבל אם יש לו עצמי בריא, המחלה לא *תחריב* את העצמי שלו - הוא יתגבר. ההפרעה היא במובן של הפרעה ***ל***עצמי, ולא הפרעה *בתוך* העצמי.