diff --git a/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md b/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md
index 42b36c4f..6f7c96e6 100644
--- a/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md
+++ b/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md
@@ -769,7 +769,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב. 
 
-> אם כיבוש הצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב.
+> אם כיבוש היצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב.
 > 
 > > עמ' 159
 
@@ -1126,10 +1126,22 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > > קאנט
 
 
+> מועדות פני כל התכונות האלה לאותו הכיוון עצמו \[...] ותחושה זו אינה אלא שכל.
+> 
+> > 151-152
+
+> The relevant features of the situation may not all jump to the eye
+> 
+> > Wiggins
 
 
+ההבחנה המתבקשת היא בין שיקול הדעת להיסק התבונה המעשית: שיקול הדעת, שנבנה בעמל רב, *מניב* את ההיסק. 
 
 
+נניח ואני רוצה לעזור לידיד שלי. אני חושב לתת לו כסף, כדי לבטא את ידידותי. כעת אני נדרש להעריך - האם במצב הנוכחי מתן כסף הוא אכן הדבר הנכון לעשות עכשיו? לא חסרים פיתולים בעלילה שישנו את התשובה שלנו. הסגולה הטובה היא הערכה-מחדש מתמדת של המצב, לאור התכלית - אני רוצה להיטיב עם החבר שלי; האם לתת לו כסף זה מה שיעזור? ועכשיו? ועכשיו? *ועכשיו?*
+
+אנחנו לא מציבים תכלית, בוחרים אמצעי ורצים עם זה: המצבים משתנים, התכליות משתנות, ומשהו צריך לעקוב אחרי זה כל הזמן - זו *התבונה מעשית*, ו*זה* ההישג שלה - עמידה באתגר העצום הזה.
+
 
 
 [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.