vault backup: 2025-03-31 15:16:46

.obsidian/workspace.json

@@ -4,39 +4,24 @@
     "type": "split",
     "children": [
       {
-        "id": "7028f676208bfdec",
+        "id": "493d31821a53d5c8",
         "type": "tabs",
         "children": [
           {
-            "id": "8f946c02f1ab2284",
+            "id": "f9e1fb3781d344a8",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
+                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "בהביוריזם"
+              "title": "דדוקציה"
-            }
-          },
-          {
-            "id": "e0fea9adf26b4d6a",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "כלליים/יוונית/הפועל.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "הפועל"
             }
           }
-        ],
+        ]
-        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -179,8 +164,12 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "e0fea9adf26b4d6a",
+  "active": "f9e1fb3781d344a8",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_מבוא.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md",
+    "כלליים/יוונית/הפועל.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
     "פסיכולוגיה/מבוא.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
@@ -191,7 +180,6 @@
     "כלליים/יוונית/השם.md",
     "כלליים/יוונית/הטעמות.md",
     "כלליים/יוונית/index.md",
-    "כלליים/יוונית/הפועל.md",
     "כלליים/יוונית/כינויים.md",
     "כלליים/יוונית/תחביר.md",
     "כלליים/יוונית/מילון.pdf",
@@ -217,9 +205,6 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת",
     "כלליים/יוונית/משפטים.md",
     "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/index.md",
-    "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/Untitled.md",
-    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מיסאינפורמציה.md",
-    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/Untitled.md",
     "_tui5046_01.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
     "donkey.webp",

פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md

@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
 הפעולה לא מונחית מטוב ורע, אסור או מותר, אלא מתוך מושכל ולא-מושכל (האם זה יביא טוב בעולם?). 
 
 !!! info ""
-    נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
+    נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
 
 המוסר האינטימי מונחה מחמלה, ולא מציות; היא לא חד-חד ערכית, אלא מצבית ורבת שאלות. היא דורשת מאיתנו היענות למצב - לא *מה נכון לעשות*, אלא *מה נכון לעשות **עכשיו**?*.
 

פילוסופיה/דת/שפה.md

@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 ## ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית 
 
-הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
+הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
 
 ### ויטגנשטיין
 

פילוסופיה/חדשה/index.md

@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
 
 #### 6. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) - [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת)
 
-#### 7. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת)
+#### 7. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md)
 
 #### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
 

פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md

@@ -848,7 +848,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 
 אם אני חושב כך וכך, כמובן ש*אני* חושב; אך זה ש*אני* חושב לא אומר שלא כך וכך - אדרבה! זה *אכן* כך וכך. המודעות העצמית שלי כחושב - סובייקט - לא גורעת מהדבר כפי שהוא - האובייקט - אלא טובעת בו חותם ולוקחת בו חלק. 
 
-כמו שעברנו, כל דמות שעולה מתיימרת לדעת את האמת באופן ישיר, בלתי-אמצעי, ומונעת ב**תאווה** לאשרר את הידיעה הזו. ובכל שלב, התקווה הזו נכזבת; המודעות שלה נבובה, והיא יורדת מכוח עקרונותיה שלה בעצמה. נוצרת תובנה חדשה, ושוב עולה דמות חדשה, שמתיימרת שוב לאותה בלתי-אמצעיות, הנחת יסוד שהיא בטוחה בה, וחוזר חלילה. ככה אנחנו מתקדמים לעבר ההתצטללות המעמיקה והולכת. [האפריציזם נפל](#הישגי-דיאלקטיקת-הוודאות-החושית), ועל חורבותיו קם [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת); ועל כתפיו של קאנט עומד הגל.  
+כמו שעברנו, כל דמות שעולה מתיימרת לדעת את האמת באופן ישיר, בלתי-אמצעי, ומונעת ב**תאווה** לאשרר את הידיעה הזו. ובכל שלב, התקווה הזו נכזבת; המודעות שלה נבובה, והיא יורדת מכוח עקרונותיה שלה בעצמה. נוצרת תובנה חדשה, ושוב עולה דמות חדשה, שמתיימרת שוב לאותה בלתי-אמצעיות, הנחת יסוד שהיא בטוחה בה, וחוזר חלילה. ככה אנחנו מתקדמים לעבר ההתצטללות המעמיקה והולכת. [האפריציזם נפל](#הישגי-דיאלקטיקת-הוודאות-החושית), ועל חורבותיו קם [קאנט](ביקורת_מבוא.md); ועל כתפיו של קאנט עומד הגל.  
 
 
 !!! warning ""

פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md

@@ -239,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 
 המדע היקר של יום, שאותו התיימר לקדם בחקירתו, נותר עכשיו נבוב; אי אפשר להגיד בביטחון, בשכלתניות, שדבר גורם לדבר אחר - ויום, עצוב, חוזר לשחק שש-בש.
 
-עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
+עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md).
 
 ### סיבתיות כהרגל
 

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md

@@ -179,7 +179,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
 
 ב*קניגסברגית*, ניטשה מצביע על [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), מהעיר קניגסברג[^29].
 
-זכרו את [קביעותיו העיקריות של קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) - עולם האמת, *המוחלט*, הדבר-כשלעצמו, לא נגיש לנו; יש לנו רק את המוסר, [*הצו הקטגורי*](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי), ורק דרכו פוגשים משהו אמיתי. הצו הקטגורי הוא מצווה תמידית שמונחת עלינו כבני אדם, משום שאיננו יודעים אף פעם אם אנחנו מונעים מכבוד לחוק, או ממניע אנוכי - אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף אם אנחנו באמת מוסריים. הצו שלנו הוא *הצו ההיפותטי*, כמו עץ עקום כזה, שאי אפשר ליישר לגמרי - אבל אנחנו חייבים לנסות, והחתירה הזו לעבר הצו ההיפוטתי היא סוג של נצחיות הנפש.
+זכרו את [קביעותיו העיקריות של קאנט](ביקורת_מבוא.md) - עולם האמת, *המוחלט*, הדבר-כשלעצמו, לא נגיש לנו; יש לנו רק את המוסר, [*הצו הקטגורי*](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי), ורק דרכו פוגשים משהו אמיתי. הצו הקטגורי הוא מצווה תמידית שמונחת עלינו כבני אדם, משום שאיננו יודעים אף פעם אם אנחנו מונעים מכבוד לחוק, או ממניע אנוכי - אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף אם אנחנו באמת מוסריים. הצו שלנו הוא *הצו ההיפותטי*, כמו עץ עקום כזה, שאי אפשר ליישר לגמרי - אבל אנחנו חייבים לנסות, והחתירה הזו לעבר הצו ההיפוטתי היא סוג של נצחיות הנפש.
 
 האידאה האפלטונית נהפכה פתאום לאידאל - משהו שאנחנו מתקרבים ומתקרבים ואף פעם לא נוגעים בו לגמרי.
 

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md

@@ -203,7 +203,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
 
 והוא לא מסתפק בסטואים - ניטשה מפנה כעת את חמת הזעם שלו לעת המודרנית, ולקאנט.
 
-בעיניי ניטשה, קאנט הוא הגרסא המודרנית לרצון לשלטון של הפילוסופיה. [ההבדל שהוא קובע בין עולם התופעות לדברים כשלעצמם](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) מנסה להילחם ב[מטריאליזם היומיאני](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), ולהציל את המוסר; בעיני ניטשה, קאנט הוא כוח מרדים מאימת המטריאליזם - כוח גולמי, חסר תכלית. אבל הנה, גם לקאנט יש עוצמה אדירה - רק חבל שהלך אחורה, ולא קדימה!
+בעיניי ניטשה, קאנט הוא הגרסא המודרנית לרצון לשלטון של הפילוסופיה. [ההבדל שהוא קובע בין עולם התופעות לדברים כשלעצמם](ביקורת_מבוא.md) מנסה להילחם ב[מטריאליזם היומיאני](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), ולהציל את המוסר; בעיני ניטשה, קאנט הוא כוח מרדים מאימת המטריאליזם - כוח גולמי, חסר תכלית. אבל הנה, גם לקאנט יש עוצמה אדירה - רק חבל שהלך אחורה, ולא קדימה!
 
 > The main thing about them \[Kantians] is not that they wish to go "back," but that they wish to get-away. A little more strength, flight, courage, and artistic power, and they would want to rise - not return!
 > 

פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md

@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-06-30T11:03:04.676Z
 
 [**עמנואל קאנט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Immanuel_Kant) מתיימר לעשות למטאפיזיקה מה שקופרניקוס עשה למדעים. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגיע למסקנה ש[הקשר הסיבתי הוא ברוח ולא במושאים](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה); קאנט אומר, לעומתו, שהקשר הסיבתי הוא ברוח *ולכן* במושאים: עצם התפיסה שלי מכוננת את עולם התופעות.
 
-קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
+קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md).
 
 קאנט, שלא כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) למשל, אינו מבקש להרחיב על הקודמים בו, אלא לעשות בהם סדר: קאנט *הרבה* יותר מפורט מקודמיו האמפריציסטים, ומצייר תמונה עשירה יותר. קאנט סבור ש**התבונה** היא רק *כושר אחד מני רבים* של ההכרה, ומופיע רק בעומק ה*ביקורת*, ולא מילה נרדפת כמי שראו אותה האמפריציסטים. קאנט מפריד בין ה*שכל* והה*הסתכלות*, וקובע כי כדי לענות ליום באופן מלא, הוא זקוק רק לשני הכישורים האלו. אולם אחריהם, הביקורת לא נגמרת - נהפוכו: היא רק מתחילה. *התשובה ליום היא לא נושא הספר*: מטרתו היא חקירת כושר התבונה, ובכך הוא חורג מההיקף של כל קודמיו.
 

פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md

@@ -12,7 +12,7 @@ tags:
 	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=54851#section-0), [טקסט (עברית)](https://kotar-cet-ac-il.bengurionu.idm.oclc.org/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=110424490#1.0.3.default), [טקסט (אנגלית)](https://logos.pukeko.xyz/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%98/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf)
 
 !!! success "ראו גם"
-	[ביקורת התבונה הטהורה (מבוא לפילוסופיה חדשה)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) (חובה!)
+	[ביקורת התבונה הטהורה (מבוא לפילוסופיה חדשה)](ביקורת_מבוא.md) (חובה!)
 
 
 ## תוכן העניינים

פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md

@@ -283,11 +283,44 @@ tags:
 
 ה**כוח המדמה** - היכולת שלנו לייצר דימויים - היא ספונטנית, אבל כפופה לשכל. הכוח הזה יכול להיות סביל - ראית כלב, אז אתה נזכר בחווית ילדות עם כלב[^38] - או *פעיל* - כוח מדמה יוצר בשירות השכל.
 
-> הדדוקציה המטאפיזית[^39] הוכיחה את מקור הקטגוריות \[...] הנובעים אפריורי מן השכל לבדו.
+> הדדוקציה המטאפיזית[^39] הוכיחה את מקור הקטגוריות \[...] **להכתיב לטבע את החוק, ואף לעשות את הבע עצמו לאפשרי. כי אלמלא יכלו הקטגוריות לתפקד כך, לא אפשר היה להסביר כיצד ייתכן שכל מה שעשוי לבוא בפני חושינו חייב להיות כפוף לחוקים הנובעים אפריורי מן השכל לבדו.**
 > 
 > > B159-160
 
-באופן מדהים, קאנט אומר כאן ש**המבנה הבסיסי ביותר של הטבע הוא המחשבה** - הוא זה שמכתיב לטבע את המבנה ואפילו מאפשר אותו ממש. הדרך היחידה להוכיח את הקטגוריות היא להדגים כיצד הן *מכוננות* את מושאי הניסיון.
+
+באופן מדהים, קאנט אומר כאן ש**המבנה הבסיסי ביותר של הטבע הוא המחשבה** - הוא זה שמכתיב לטבע את המבנה ואפילו מאפשר אותו ממש. הדרך היחידה להוכיח את הקטגוריות היא להדגים כיצד הן *מכוננות* את מושאי הניסיון. זהו לב ליבה של המהפכה הקנטיאנית ממש: היא לא מדברת על אופנים חולפים בתפיסה שלנו (*אם אני מפחד מברווזים, נדמה לי שכל הברווזים רודפים אותי*), אלא המבנה ש*כל הכרה באשר היא הכרה* מטילה על העולם.
+
+!!! warning "חוק, מושג, וחוק טבע אצל קאנט 🦒↓"
+	שימו לב: אצל קאנט *חוקים* ו*מושגים* הם סינונימיים. הקטגוריות הן ה*חוקים*, בעוד ש*חוקי טבע* הם חוקים אמפיריים, שלא נתונים לנו אפריורי.
+	
+	איני יכול שלא לתפוס ג'ירפות אלא בחלל ובזמן - זה **חוק**. זה שיש בכלל כבידה, ג'ירפות (כי אם לא היה להן צוואר ארוך הן היו מתות בסוואנה) זה כבר (חוק) אמפירי.
+
+
+> קודם כול אעיר, שאני מבין ב**סינתזה של האפרהנסיה[^40]** את הצירוף של הריבוי בהסתכלות האמפירית, שאמצעותה מתאפשרת תפיסת חושים, כלומר, מתאפשרת תודעה אמפירית שלה (כתודעה) 
+> 
+> > B160
+
+כלומר, זה שאני רואה משהו מוגדר בחלל על הזמן הוא משום שיש *בי* כוח מקשר - **סינתזה של האפרהנסיה** - שמאחד אותו.
+
+
+> בדימויי החלל והזמן יש לנו צורות \[...] של **אחדות** הריבוי הזה
+>
+> הערת קאנט: בחלל שמדמים אותה כמושא \[...] לחלל ולזמן ולא למושג השכל.
+> 
+> > B160-161
+
+הייצוגים הפנימיים שלנו - מחשבות, רגשות, זיכרונות וכו' - מתקדמים ב[זמן](../אסתטיקה#הבירור-המטאפיזי-של-מושג-הזמן), אבל לא [במרחב](../אסתטיקה#הבירור-המטאפיזי-של-מושג-החלל) (אי אפשר לשאול *איפה* - פיזית, בחלל -  נמצא הזיכרון, המחשבה, וכו'). 
+
+!!! info "זכרו את הנקודה הזו, על הזמן: הצורה היחידה המשותפת לכל ההתנסויות. היא משחקת תפקיד מכריע בהגות של קאנט אחר כך."
+
+
+יש לנו את שתי הצורות שלנו - חלל וזמן. החיבור הולך *על פי* הצורות האלה - *מה שיהיה נכון בחלל ובזמן יהיה נכון גם לגבי התפיסה של החלל ובזמן*. 
+
+!!! is-info "דוגמה"
+	הזמן הולך קדימה. ככה הוא נתון לנו; מהעבר דרך ההווה אל העתיד. *משום* שככה זמן נתון לנו, לא נוכל לתפוס משהו *בזמן* כשהוא הולך פתאום *אחורה*.
+	
+	 באופן דומה, אנחנו תופסים בשלושה מימדים. ככה החלל נתון לנו: כתלת מימדי. לכן, לא נוכל לתפוס משהו *בחלל* כ*ארבע-מימדי*.
+
 
 [^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שכתבתי הכל, אופסי.
 [^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
@@ -304,4 +337,5 @@ tags:
 [^36]: זו טענה שנכנסה על פי *עיקרון החסד* - הניסוח בטקסט לא הכי ברור, אבל ככה עידו מפרש את זה.
 [^37]: להתעלם, להניח בצד,  *to abstract away*.
 [^38]: זו עקיצה כלפי יום, שסבר שאנחנו מקשרים דברים *מכוח ההרגל* - באופן סביל לחלוטין.
-[^39]: הכוונה לגזירת הקטגוריות \[ה[אנליטיקה הטרנסנדנטלית?](../לוגיקה#האנליטיקה-הטרנסנדנטלית)] - שם קאנט *לא קרא להם הדדוקציה המטאפיזית*. אופס!
+[^39]: הכוונה לגזירת הקטגוריות \[ה[אנליטיקה הטרנסנדנטלית?](../לוגיקה#האנליטיקה-הטרנסנדנטלית)] - שם קאנט *לא קרא להם הדדוקציה המטאפיזית*. אופס!
+[^40]: מלשון *apprehend* - לתפוס, לקלוט.

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md

@@ -699,7 +699,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 אפשר להבין את קאנט: יש משהו מאוד מכעיס ולא מספק במשלים של אפלטון - סוג של הוקוס-פוקוס. 
 
-אפלטון היה אומר שקאנט צודק, *רק אם באמת **ניתן*** לתאר את הדברים האלו מושגית. אחרת, הרי זה *הישג של התבונה* לדעת מתי להשתמש במשל, ואיך: סוג של [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) האפלטונית: הכרת התבונה במגבלות שלה.
+אפלטון היה אומר שקאנט צודק, *רק אם באמת **ניתן*** לתאר את הדברים האלו מושגית. אחרת, הרי זה *הישג של התבונה* לדעת מתי להשתמש במשל, ואיך: סוג של [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md) האפלטונית: הכרת התבונה במגבלות שלה.
 
 לאלפלטון יש סיבה טובה להאמין שהתבונה פשוט לא מסוגלת, באופן מלא, להכיר בתבונת התודעה - ולכן המשלים הם לא מילוי חורים, כמו ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) וקאנט אומר. הגל היה אומר ש*תראה, איך מבינים את המשלים? עם ה**חשיבה המושגית!*** כנראה שאפשר היה לעשות זאת למרות הכל[^99].
 
@@ -1045,4 +1045,4 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 [^117]: *Kyklos*
 [^118]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)!!! (אנדי מאשר)
 [^119]: *Diaphora*
-[^120]: זוהי נקודת הפתיחה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), וכאמור - של [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח).
+[^120]: זוהי נקודת הפתיחה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ב[ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md), וכאמור - של [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח).

פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md

@@ -23,7 +23,7 @@ tags:
 
 עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](/פילוסופיה/יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה. 
 
-פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), השנייה, והשלישית[^2]  - 
+פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2]  - 
 
 - מה אני יכול לדעת?
 - מה אני אמור לעשות?