vault backup: 2024-12-17 14:59:15
This commit is contained in:
22
.obsidian/workspace.json
vendored
22
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -20,6 +20,20 @@
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "קליין"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "d58246167b4c8536",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "היוריסטיקות"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
@@ -166,8 +180,11 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "64fa4a4433c68e64",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
|
||||
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
|
||||
@@ -207,9 +224,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/school-of-athens.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/green-kermit-and-sherlock.jpg"
|
||||
]
|
||||
|
||||
@@ -30,15 +30,19 @@ tags:
|
||||
> >
|
||||
> קליין, 1923 , "פריץ"=אריך
|
||||
|
||||
בין 1919-1925, עברה לברלין בהזמנת קארל אברהם. עבודתה נתקלת בהתנגדות של הממסד. קליין ממשיכה לאנגליה ב1926 וגם שם מתעוררים וויכוחים ביחס לתיאוריה שלה, בעיקר עם הגעת האנליטיקאים הווינאים שנמלטו מפני רדיפות הנאצים ("דיוני המחלוקת").
|
||||
|
||||
קליין קובעת כי ניתן לנתח ילדים כמו מבוגרים, באמצעות [טיפול במשחק](/פיסוכולוגיה/התפתחותית/משחק), כאשר המשחק מציף אסוציאציות מפורשות של האגו. אנה פרויד ביקרה אותה בטענה שהאגו של ילדים חלש ולא מפותח.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## מושגי יסוד
|
||||
|
||||
קליין קובעת כמה רעיונות יסוד:
|
||||
|
||||
* **דחף**
|
||||
* **דחף** הוא אנרגיה גולמית - המחולק ל**דחף הליבידינאלית** וה**דחף התוקפני** - אהבה ושנאה, חיים ותוקפנות. זו נקודה חשובה: פרויד וממשיכיו כופרים ב*אין ילד רע, יש ילד שרע לו* ואומרים: אדם באשר הוא נולד עם דחף תוקפני.
|
||||
|
||||
- **אובייקט** הוא מושא הדחף (*המושקעות הלבידינאלית*) של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים.
|
||||
- **אובייקט** הוא מושא הדחף של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים.
|
||||
|
||||
המונח **יחסי אובייקט** מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind
|
||||
|
||||
@@ -69,7 +73,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
- **פוזיציה**
|
||||
|
||||
**פוזיציה** אופנות של ארגון פסיכולוגי בעלת צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט. קליין מתארת כי התינוק מפתח בשנה הראשונה לחייו שתי פוזיציות: הפוזיציה הסכיזו פרנאוידית אשר מתפתחת ראשונה, והפוזיציה הדיכאונית המאוחרת יותר.
|
||||
**פוזיציה** אופנות של ארגון פסיכולוגי בעלת צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט. **זהו הרעיון המרכזי בתיאוריה של קליין.** קליין מתארת כי התינוק מפתח בשנה הראשונה לחייו שתי פוזיציות: הפוזיציה הסכיזו פרנאוידית אשר מתפתחת ראשונה, והפוזיציה הדיכאונית המאוחרת יותר[^7].
|
||||
|
||||
לאחר התפתחותן, שתי אופנויות חוויה אלו קיימות בבגרות, וישנה תנועה מתמדת ביניהן.
|
||||
|
||||
@@ -91,6 +95,14 @@ tags:
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב לזכור - הכוונה כאן היא לתפקידים *סמליים*. האובייקט הוא *לאו דווקא* האמא והשד הוא לאו דווקא *אשכרה* שד - גם אבא שמחזיק בבקבוק יכול להיות האובייקט.
|
||||
|
||||
|
||||
> החרדה מתעוררת כתוצאה מפעילותו של יצר המוות בתוך האורגניזם, נחווית כפחד מפני איון (מוות) ולובשת צורה של פחד רדיפה. דומה כי הפחד מפני הדחף ההרסני קושר את עצמו באופן מיידי לאובייקט, או לחילופין נחווה כפחד מפני אובייקט בלתי-נשלט וחזק ביותר. מקורות חשובים אחרים לחרדה ראשונית הם טראומה הלידה ותסכולם של צרכים גופניים שנתפסים למן ההתחלה כנגרמים על-ידי אובייקטים. גם אם אובייקטים אלה נתפסים כחיצוניים, הם הופכים באמצעות תהליך הפנמה לרודפים פנימיים ובכך מחזקים את הפחד מפני הדחף ההרסני הפנימי. ההכרח להתמודד עם חרדה מאלץ את האני המוקדם לפתח מנגנונים והגנות בסיסיים. הדחף ההרסני מושלך בחלקו החוצה (הסטת יצר המוות) ואף קושר את עצמו לאובייקט החיצוני הראשון, הווי אומר שד האם
|
||||
>
|
||||
> >הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים
|
||||
|
||||
|
||||
ההישג ההתפתחותי בפוזיציה הוא מעבר מן הביולוגי גרידא לעולם נפשי\פסיכולוגי.
|
||||
|
||||
### חרדה, השלכה ופיצול
|
||||
|
||||
עם היוולדו, התינוק חווה חרדה מפני כיליון הנובעת מתחושה של כוח הרסני פנימי כל-יכול המכוון אל העצמי. זהו *דחף המוות*.
|
||||
@@ -159,3 +171,4 @@ tags:
|
||||
[^4]: שופנהאואר.
|
||||
[^5]: אלו מילים של ליטל, לא שלי. לא לשפוט.
|
||||
[^6]: פרויד היה קנאי מאוד, ומרגע שאנשים מהמעגל שלו פיתחו או חלקו על התיאוריה שלו יותר מדי, הוא הגלה אותם. פרנצי היה אחד מאלה.
|
||||
[^7]: ערן מושל את זה ל[מערכת 1 ומערכת 2](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות) מעולם הפסיכולוגיה של קבלת החלטות
|
||||
@@ -11,8 +11,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
## התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||||
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
|
||||
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
|
||||
|
||||
@@ -24,22 +24,24 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
|
||||
|
||||
|
||||
> באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
|
||||
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
|
||||
**לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי** - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
|
||||
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
|
||||
**לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי** - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
|
||||
|
||||
|
||||
מטרת הניסוי הייתה להדגים את השימוש בהיוריסטיקת העוגן. המטרה אינה הייתה ההטייה, אלא המנגנון שההטיה חושפת.
|
||||
אם זאת, עם הזמן, המחקר השתנה ממחקר על הטיות כאמצעי, למחקר על הטיות כמטרה[^2].
|
||||
|
||||
|
||||
<<<<<<< Updated upstream
|
||||
|
||||
# ביקורות
|
||||
|
||||
גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
=======
|
||||
|
||||
## ביקורות
|
||||
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
|
||||
|
||||
גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
|
||||
שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?
|
||||
@@ -61,17 +63,20 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
מספר רב של מחקרים (Epstein, 1994; Hammond, 2000; Jacoby, 1991; 1996; Kahenman, 2002) מבצעים את ההבחנה הזו בין **אינטואיציה** ל**חשיבה**, והם מסכימים בגדול על המאפיינים המבחינים בין שני סוגי התהליכים האלו. סטנוביץ' וווסט (Stanovich & West, 2000) העניקו להן את השם *מערכת 1* ו*מערכת 2*.
|
||||
|
||||
|
||||
| מערכת 1 | מערכת 2 |
|
||||
| --- | --- |
|
||||
| מהירה | איטית |
|
||||
| אוטומטית | מבוקרת |
|
||||
| נטולת מאמץ | מאומצת |
|
||||
| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים |
|
||||
| מערכת 1 | מערכת 2 | |
|
||||
| --------------- | --------------- | --- |
|
||||
| מהירה | איטית | |
|
||||
| אוטומטית | מבוקרת | |
|
||||
| נטולת מאמץ | מאומצת | |
|
||||
| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים | |
|
||||
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
|
||||
|
||||
**מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
|
||||
|
||||
**מערכת 2** תחשוב על זה ותכריע שהכובע עולה 1.05 דולר והכדור עולה 5 סנט.
|
||||
|
||||
> כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
|
||||
**מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
|
||||
**מערכת 2** תחשוב על זה ותכריע שהכובע עולה 1.05 דולר והכדור עולה 5 סנט.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
הממצא המציק הזה השתחזר על פני נבדקים מגוונים, בלי שום קשר לאינטיליגנציה.
|
||||
50% מהסטודנטנים באונ' פרינסטון ו56% מהסטודנטים מאוניברסיטת מישיגן השיבו את התשובה השגויה.
|
||||
|
||||
@@ -13,11 +13,11 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
## היוריסטיקת העיגון
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
!!! is-success "ראו גם"
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
|
||||
|
||||
היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
|
||||
@@ -102,12 +102,11 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
## היוריסטיקת הזמינות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
|
||||
!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)"
|
||||
|
||||
**היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
!!! is-success "ראו גם"
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
|
||||
|
||||
[טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
|
||||
@@ -195,14 +194,15 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
|
||||
|
||||
### התעלמות משכיחות יחסית
|
||||
!!! info ""
|
||||
!!! info "תיאור מקרה"
|
||||
אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
|
||||
|
||||
> מונית מעורבת בתאונה פגע וברח. שתי חברות מוניות פועלות בעיר – חברה עם מוניות ירוקות (85%) וחברה עם מוניות כחולות (15%). עד לתאונה טוען שהמונית הייתה כחולה . בית המשפט בחן את יכולתו של העד להבחין בין מוניות של שתי החברות בתנאים בו התרחשה התאונה ומצא שהעד מזהה נכון 80% מהפעמים.
|
||||
מה ההסתברות שהמונית המעורבת בתאונה הייתה כחולה? ([Tversky & Kahneman (1982)](https://psycnet.apa.org/record/1982-22772-001))
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
מונית מעורבת בתאונה פגע וברח. שתי חברות מוניות פועלות בעיר – חברה עם מוניות ירוקות (85%) וחברה עם מוניות כחולות (15%). עד לתאונה טוען שהמונית הייתה כחולה . בית המשפט בחן את יכולתו של העד להבחין בין מוניות של שתי החברות בתנאים בו התרחשה התאונה ומצא שהעד מזהה נכון 80% מהפעמים.
|
||||
מה ההסתברות שהמונית המעורבת בתאונה הייתה כחולה? ([Tversky & Kahneman (1982)](https://psycnet.apa.org/record/1982-22772-001))
|
||||
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית שלנו היא לענות 80% - אבל הסיכוי האמיתי צריך גם להתחשב בזה שיש פחות מוניות כחולות מלכתחילה; הסיכוי האמיתי הוא 41%:
|
||||
`Blue = מונית כחולה`
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user