diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md
index 29b13643..67b2f159 100644
--- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md
+++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: דיכאון חד-קוטבי
 description: 
 published: true
-date: 2024-02-11T12:34:06.792Z
+date: 2024-02-11T12:39:32.066Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
@@ -292,9 +292,11 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
 ## כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
 התפיסה הפופולרית בחברה היא שדיכאון מאופיין בעיקר בעצב, אך לא כך הדבר. דיכאון קשור גם בעצבנות (irritabilty), בייחוד בקרב מתבגרים, ובהתפרצויות זעם - כ40% מהמאובחנים סובלים מהן.
 
+
+### כעס
+#### המודל המלנכולי של פרויד 
 הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל.
 
-### המודל המלנכולי של פרויד
 פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני.
 
 המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
@@ -302,10 +304,16 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
 > ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
 
 פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
-
+#### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
 הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו.
 
 למשל, מלאני קליין, שהגתה את תיאוריית יחסי האובייקט, המורכבת מעמדה דיכאונית ועמדה סכיזופאראנואידית. העמדה הזו גורסת כי, בתחילת החיים, תינוקות לא יכולים להחיל את קיומם של טוב ורע באותו האובייקט, ומגיבים בתוקפנות לכל חפיפה שכזו (זוהי *העמדה הדיכאונית*), תוקפנות שהם חוששים שתהרוס את האובייקט האהוב (אני אכעס על אמא והיא תלך, לנצח, אוי לא). החשש הזה גורר תחושות אשמה, חרטה, עצבות וייאוש עמוקות.
 
 ככל שתינוקות גדלים, הם מצליחים ליישב בין שתי התפיסות האלה (זוהי *העמדה הסכיזופאראנואידית*), תוך הבנה שאותם הטוב והרע שחיים יחד יכולים להיהרס. הבנת השבריריות של אותם האובייקטים היא הגורם לדיכאון, על פי קליין.
 
+משמע, היכן שפרויד יגיד שדיכאון הוא הפניה של כעס כלפי העצמי, קליין תגיד שהוא ההשלכות של הרס אובייקט אהוב בתוקפנות מולדת.
+
+### ביקורת עצמית
+ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן.
+
+תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991).
\ No newline at end of file