From e7de4bfbb223489ba95231eed609d3973cc7b206 Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: Matan Horovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Wed, 15 Jan 2025 13:18:29 +0200
Subject: [PATCH] vault backup: 2025-01-15 13:18:29

---
 פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md | 29 +++++++++++++++++++++++++++++
 1 file changed, 29 insertions(+)

diff --git a/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md b/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md
index 911c5002..ef7fe543 100644
--- a/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md
+++ b/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md
@@ -510,6 +510,35 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 גם [פסקל](/פילוסופיה/דת/אמונה#ההימור-של-פסקל) מסכים עם הריקנות הזו, אבל סבור שאפשר להתגבר עליה על ידי *קישור* עצמנו למישהו מעבר (ספוילר: אלוהים). גם נוזיק סבור שערך הוא אובייקטיבי, אבל *משמעות* היא סובייקטיבית: קישור של העצמי לאותו הערך. ההגות במשמעות של הערכים, בקישור הזה ממש, הוא החיים הרפלקטיביים - עד שניעצר במשהו אינסופי, או במשהו פנימי באופן מוחלט (ועדיף שיהיה שניהם). זהו, באופן פורמלי - משהו אינסופי ובעל ערך פנימי מוחלט - אלוהים. לכן מאחורי המחשבה של פסקל יש איזשהו היגיון פילוסופי.
 
+## חוכמה
+
+הפילוסופיה - *אהבת החוכמה* - היא לב ליבה של הפילוסופיה, אבל הדיון סביב *מהי* חוכמה נעדר באופן מפתיע ממנה.
+
+מהי בכלל החוכמה? האם אפשר להנות מפילוסופיה בלי להנות מחוכמה, כמו תשחץ כזה?  מה הקשר בין הפילוסופיה לחוכמה?
+
+> <div style="text-align: left">\[...] Wisdom is what you need to under
+stand in order to live well and cope with the central problems and avoid the dangers in the predicament(s) human beings find themselves in</div>
+> 
+> <div style="text-align: left">What is wisdom? How shall it be loved? Wisdom is an understanding of what is important, where this understanding informs a (wise) person’s thought and action</div>
+> 
+> > 267
+
+
+
+זו הגדרה מעניינת - *חוכמה היא לדעת מה חשוב*. כמו כל מושג מורכב, אנחנו לא נמצא מהי *חוכמה* באיזו נוסחא: עלינו להתוודע לכל הרשת של המושגים שבהם נקשרת חוכמה - מושגים כמו *אמת*, *תבוניות*, *אינטיליגנציה*, *תשומת לב*, *[אושר](#אושר)*... איך כל המושגים האלו מתקשרים לחוכמה? ככל שנתאר את הרשת טוב יותר, נבין יותר מהי חוכמה. 
+
+מושג ה*חוכמה* לא הובן באותו האופן לאורך ההיסטוריה. ליוונים היו מילים רבות לחוכמה ומושגים סמוכים - בראש ובראשונה *לוגוס* (λόγος) - הסבר תבוני, דיבר. המושגים פיצלו חוכמה ל*פרונסיס* (φρονέσις) - תבונה מעשית, ידיעת הטוב והבנתו, ו*נוס* (νούς) - שכל, ידיעה שכלתנית, *טכנה* (τέχνε) - חוכמת האומנים, בעלי המלאכה. אלו נקשרו עמוקות לאמת - *אלת'איה* (ἀλὴθεια), לידיעה - *אפיסטמה* (επιστήμη) ולטוב - *אגאתון* (ἀγαθόν). מי שידע את הטוב, האמיתי והיפה ופעל לפיהם, הוא היה ה*סופוס* (σόφος) - החכם.
+
+
+המובן הנוזיקיאני שונה - לא צריך להיות איזה גאון כזה כדי להיות חכם: נדמה שנוזיק מכוון ל*פרונסיס*, לא ל*סופיה* (אם כי אפלטון ואריסטו קשרו ביניהם, כמובן). אולי אריסטו ואפלטון היו קושרים בין הטוב לידיעת האמיתות, כמו שעושה שפינוזה באתיקה - חייבים להתחיל במהו האל והעולם כדי להיות *אתיים*. 
+
+לפני שנדון במהי חוכמה, אנחנו צריכים למקם את המושג הזה בטווח הזה: האם החכם הוא מי שצופה לשמיים ומחפש את האמיתות, או מי שחי טוב ויודע לפעול טוב - *חכמת חיים*? 
+
+עד כמה חוכמה קשורה לאינטיליגנציה? האם מי שיש לו IQ גבוה יותר חכם יותר? חכם פחות? אולי יש לו קיבולת גדולה יותר לחוכמה, אבל הנסיבות משתנות? חוכמה מסתמנת כמשהו אחר - לא רק ידע וקיבולת לרכוש ידע. 
+
+חוכמה ניתן להבין כ*צדק* - לתת לכל דבר מה שמגיע לו - על ידי מתן תשומת הלב לדברים שחושבים ודחיית אלו שלא. זה קשור מאוד ל[להיות יותר אמיתיים](#להיות-יותר-אמיתי) - ואז החוכמה היא יותר *מכשירית*, ולא האידאל. 
+
+
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
 [^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).