From e88f73e8e320b2ca3926020e5c3bdf06f01818ff Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sun, 4 Feb 2024 16:43:13 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=9C=D7=A9=D7=95=D7=9F/=D7=A8=D7=90?= =?UTF-8?q?=D7=A1=D7=9C?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/לשון/ראסל.md | 16 ++++++++++++---- 1 file changed, 12 insertions(+), 4 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md index fea9d058..a3be9fd8 100644 --- a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md +++ b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md @@ -2,13 +2,13 @@ title: תורת התיאורים של ראסל description: published: true -date: 2024-02-04T14:27:33.966Z +date: 2024-02-04T14:43:11.221Z tags: editor: markdown dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z --- -ראסל מתקן ובונה על התיאוריה של פרגה, לאור מה שהוא רואה ככישלון התיאוריה של פרגה בהסברת **ביטויים מורים** - כמו *האיש הזה*, *איש כלשהו* או *מלך מרוקו*. +[ברטרנד ראסל](https://en.wikipedia.org/wiki/Bertrand_Russell) מתקן ובונה על התיאוריה של פרגה, לאור מה שהוא רואה ככישלון התיאוריה של פרגה בהסברת **ביטויים מורים** - כמו *האיש הזה*, *איש כלשהו* או *מלך מרוקו*. # בעיית הביטויים המורים של פרגה @@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z [^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה) [^2]: קשיים, תסבוכות, פאזלים -# האובייקט הריק של מיינונג +## האובייקט הריק של מיינונג ראסל מציג גם פתרון מוצע - מיינונג טוען כי כל ביטוי שמתיימר להורות על משהו, כמו מלך צרפת הקירח או הריבוע העגול, אכן מכונן עצם שכזה, גם אם אינו קיים. הוא מתיר עצמים שאינם קיימים - שמות ריקים - ובכך פותר את הקושי. אלא שראסל לא מתשכנע: הוא קובע כי הפתרון של מיינונג מפר את חוק הסתירה: הוא מצביע על אובייקט, ואז קובע שאינו קיים - שהוא ישנו ושהוא איננו. לפיכך, הוא פשוט לא יכול להיות. @@ -78,4 +78,12 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z כשג'ורג' הרביעי חושב על המחבר של ווברלי, הוא שואל *האם יש מחבר לווברלי, ויש רק אחד כזה, ויש אדם בעולם שהוא כזה, והוא חיבר את ווברלי*? -הפתרון של ראסל שולל מאיתנו את היכולת לדבר ישירות על העולם, בכך שהוא שולל לגמרי שמות והופך אותם לפרדיקטים; כה קיצוני הפתרון לבעיה של פרגה. \ No newline at end of file +הפתרון של ראסל שולל מאיתנו את היכולת לדבר ישירות על העולם, בכך שהוא שולל לגמרי שמות והופך אותם לפרדיקטים; כה קיצוני הפתרון לבעיה של פרגה. + +או שמא, *קיצוני מדי?* + +# ההשלכות של הפתרון של ראסל +הפיכת כל שם לביטוי מורה היא עיוות די רציני של השפה הטבעית, וקובעת סדר שלם של ביטויים *מתחזים*. האין זה מוגזם? +מה אם נגביל את הפתרון הרסליאני רק לשימות ולתיאורים ריקים. אז בשביל זה, עלינו להבין מהו בדיוק שם או תיאור מוצלח, ומה עושים עם תיאורים אגנוסטיים - שאיננו בטוחים באמיתותם. למשל, *המחבר של ספר ישעיהו* נתון לויכוח היסטורי - יש הטוענים שזה אחד, ויש הטוענים ששניים, ואין ממש הכרעה ביניהם. אז איפה נופל הביטוי *מחבר ספר ישעיהו*? כשם, או ככמת? + +נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם. \ No newline at end of file