diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index b356c82a..ee2cfcf5 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,12 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md", + "file": "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "אונטולוגיה" + "title": "דיסוציאציה" } } ] @@ -166,8 +166,8 @@ }, "active": "02a6970859e0a723", "lastOpenFiles": [ - "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg", "כלליים/יוונית/index.md", "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", @@ -210,7 +210,6 @@ "פילוסופיה/מטאפיזיקה/atropine.jpg", "Pasted image 20241216192936.png", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.jpg", - "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.png", - "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/spots.jpg" + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.png" ] } \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md b/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md index 16909f4f..cd61411a 100644 --- a/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md +++ b/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md @@ -42,6 +42,7 @@ > > [Cardeña & Carlson, 2011](sci-hub.st/https://doi.org/10.1146/annurev-clinpsy-032210-104502) +דיסוציאציה כוללת המרה ("היסטריה") - אובדן שליטה משמעותי בתחושה ובתנועה - דוגמת שתוק, התקפי-דמה, אובדן חושי. ## הפרעות דיסוציאטיביות הDSM-V מציג שלוש הפרעות דיסוציאטיביות עיקריות (*פרוטוטיפיות*[^2]), מהקל אל הכבד[^3] @@ -312,9 +313,29 @@ התיאוריה המובילה היא שDID נובעת מטראומה קיצונית בילדות, שפגעה ב[שלב התאחדות העצמי של הילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות#מודעות-עצמית-זיהוי-עצמי). הטענה היא שאנחנו לא נולדים עם עצמי, אלא יוצרים אותו תוך כדי ההתפתחות - אלא אם ההתפתחות נפגעת ([International Society for the Study of Trauma and Dissociation, 2011](https://sci-hub.st/http://dx.doi.org/10.1080/15299732.2011.537247)). התיאוריה הזו טוענת שזו הפרעה התפתחותית במהותה - ולכן נפוצה במיוחד במקרים שבהם הדמות המטפלת היא הדמות הפוגעת. +### טיפול + +[International Society for the Study of Trauma and Dissociation, 2011](https://sci-hub.st/http://dx.doi.org/10.1080/15299732.2011.537247) מתארים טיפול בDID, שמטרתו תפקוד אחיד (אינטגרטיבי) - תחושת אחידות ואחריות לכל ההתנהגויות\מחשבות\רגשות. + +הטיפול הוא טיפול בשיחה (אנחנו לא יודעים מהם המתאמים הנוירולוגים לDID, ולכן לא יודעים לטפל), וההצלחה שלו חלקית: החלת אחריות על כל חלקי האישיות היא לעיתים קשה מאוד לטפל. + +!!! info "דוגמה" + נירית מספרת על מטופלת שפצעה את בעלה בהתקף אלים. בבית החולים, היא לא זכרה שפצעה אותו - ודאגה לו וקוננה עליו בבית החולים. במקרה כזה, הטיפול ידרוש ממנה לקחת אחריות על מה שהיא לא זוכרת - משימה קשה ולא מאוד אינטואיטיבית. + +בטיפול, מנסים לעורר מודעות לזהויות החלופיות, ולעודד פשרה ושיח ביניהן - קצת כמו טיפול משפחתי. המטפל צריך להימנע להיקשר לזהות מסוימת יותר מדי - ולהסתכל *גם הוא* על המטופל כאדם בודד. + +בטיפול מוצלח, מגיעים למיזוג סופי של כל הזהויות. + +טיפול כרוך בכמה שלבים: + +1. יצירת קשר, ייצוב וארגון, הפחתת התסמינים +2. עימות וטיפול בטראומה[^7] +3. איחוד ושיקום, טיפול ברמת התפקוד + [^1]: נובעת מסיבות נפשיות (psycho genesis - מתחיל מהנפש). [^2]: יש הפרעות "פח זבל" נוספות למי שקשה להתחייב שעונה *בדיוק* על תסמינים מסוימים אבל ברור שיש דיסוציאציה *כלשהי*. [^3]: ככלל אצבע. לכל ההפרעות יש דרגות חומרה משתנות - כמו שחרדה לרוב קלה יותר מPTSD, אבל יש חרדה חזקה מספיק לגרום לאנשים לא לצאת מהבית. [^4]: מה שמוכר לנו כ*פיצול אישיות*, המופע הקיצוני והמרשים ביותר של דיסוציאציה. [^5]: אם כי פחות נדירה משכחה דיסוצאטיבית ופוגות, ותלוי תרבות: יש גם הטוענים שתהליך האבחון לא נכון ולכן יש אבחון חסר. -[^6]: חידוד שנוסף בDSM-V: ההבחנה בהתנהגות הלא-אחידה יכולה לבוא מהמטופל עצמו, או מהסביבה: במקרים הכי קיצוניים, המטופלים לא מודעים לבעיה. \ No newline at end of file +[^6]: חידוד שנוסף בDSM-V: ההבחנה בהתנהגות הלא-אחידה יכולה לבוא מהמטופל עצמו, או מהסביבה: במקרים הכי קיצוניים, המטופלים לא מודעים לבעיה. +[^7]: החוקרים קושרים באופן חד-ערכי בין טראומה לDID - יש הרבה ביקורת על זה. \ No newline at end of file