vault backup: 2024-12-17 11:16:55

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
+                "file": "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "ניקומאכית"
             }
           },
           {
@@ -27,12 +27,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "הציטוטים"
+              "title": "index"
             }
           }
         ]
@@ -180,6 +180,12 @@
   },
   "active": "3831560fec705407",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
+    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/6.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu251399583czm.tmp",
+    "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/examined.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/cats.jpg",
@@ -191,13 +197,10 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/Sider.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/Van Cleeve - three versions of the bundle theory.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/van Inwagen - relational vs constituent ontologies.pdf",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/T Sider - Bare Particulars.pdf",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Marmodo.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/atropine.jpg",
     "Pasted image 20241216192936.png",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.png",
-    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
     "().md",
@@ -218,13 +221,10 @@
     "פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md",
     "פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md",
     "פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
-    "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/school-of-athens.jpg",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/green-kermit-and-sherlock.jpg",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/kermit-is-green.jpg"
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/green-kermit-and-sherlock.jpg"
   ]
 }

פילוסופיה/אתיקה/index.md

@@ -501,10 +501,9 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
 
 
 ### מוסר ואוטונומיה
-ניטשה סבור שהתבונה חונקת את הרגשות והאינסטינקטים הגדולים שמקורם בעוצמת החיים שלנו, ומהווים את הביטוי לעצמיות שלנו. אותם רגשות ואינסטינקטים, בעוד שיש לעדן אותם, הם הטוב האמיתי, שמוסר העבדים שולל. שאיפתו לאמת מוחלטת שתדריך את המעשים שלנו אינה אטונומיה, אלא *הטרו*נומיה.
+ניטשה סבור שהתבונה חונקת את הרגשות והאינסטינקטים הגדולים שמקורם בעוצמת החיים שלנו, ומהווים את הביטוי לעצמיות שלנו. אותם רגשות ואינסטינקטים, בעוד שיש לעדן אותם, הם הטוב האמיתי, שמוסר העבדים שולל. שאיפתו לאמת מוחלטת שתדריך את המעשים שלנו אינה אוטונומיה, אלא *הטרו*נומיה.
 
 > היעשה למה שהינך!
 
 
-
 [^3]: *ressentiment*

פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md

@@ -647,6 +647,8 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ### מזל מוסרי
 
+!!! info "[מצגת](./6.pdf)"
+
 > לא יצויר דבר בעולם שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד. הרצון הטוב אינו טוב על ידי מה שהוא גורם או מצליח לעשות, כי אם טוב הוא כשהוא לעצמו. ואף אם, מחמת פגעי גורל קשים או מפני הענקה מצומצמת מידי טבע חורג, חסר הרצון הזה כל יכולת להגשים את כוונתו; ואף אם כל מאמציו הגדולים ביותר ישובו ריקם ולא יהא כאן אלא הרצון הטוב, בכל זאת יהא הרצון עומד ומבהיק כאבן חן, כדבר שערכו המלא בו בעצמו. 
 > 
 > >קאנט, הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, 18
@@ -716,7 +718,95 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אריסטו גורר פנימה גם את האופי[^10], בהיותו מבוסס על הדעה הרווחת. שלא כמו הפילוסופים המאוחרים יותר של המוסר, הוא לא מוכן לצמצם את החיים הטובים לתבונה בלבד - חומר הגלם הוא חלק בלתי-נפרד מכך.
 
+### חלוקת הנפש האריסטותלית
 
+> \[הנשמה נחלקת] לשני יסודות שהאחד מהם הוא מחוסר היגיון, והשני מצוי בו הגיון המחשבה. \[...] נחדל נא מהיסוד הזן, מאחר שאין לו שום חלק בסגולתו הטובה של האדם.
+> 
+> > עמ' 37
+
+
+בנפש, אומר אריסטו, יש יסוד *זן* (מתזונה) ויסוד תבוני: משהו חייתי, ומשהו שכלתני.
+
+> דומה שיש גם יסוד אחר של הנשמה שאינו שייך לתחום היגיון המחשבה, אולם יש לו בזה חלק מה \[...] שכך טיבם מדבר יסוד זה מכל וכל בקולו של היגיון המחשבה.
+> 
+> > 37
+
+
+היצרים והרגשות אינן חלק מהיסוד ההגיוני בנשמה, אבל עדיין משחקים בו תפקיד. החלק היצרי, הזן, יכול למרוד ולהזיק, אבל יכול להיות מוכפף להיגיון, עד כי כך שהוא *מדבר \[...] בקולו של היגיון המחשבה*. 
+
+
+> לפיכך ברור שגם היסוד חסר ההיגיון מתחלק לשניים \[...]  ואחד הנוטה לציית לההוא, כבן המציית לאביו.
+> 
+> > 38
+
+אבל גם החלק ההגיוני נחלק לשניים - 
+
+> החלק בעל הגיון המחשבה יש בו שני חלקים \[...] שאינו יכול להיות שונה ממה שהינו.
+> 
+> > 139
+
+
+אריסטו מחלק את החלק ההגיוני לחלק ה*עיוני*, והשני הוא ה*שוקל*[^11]. האחד הוא עיון בדברים מתוך רצון לעמוד *איך הם*, והאחר הוא *תבונה מעשית* - איך לפעול *עכשיו*[^12]. 
+
+המטפורה של ה*ציות* אינה חד משמעית. 
+
+> העובדה שהיסוד חסר ההיגיון ניאות בדרך מה לטיעון ההיגיון, מסתמנת גם בהטפת המוסר ובתוכחות והפצרות למיניהן.
+
+כלומר, החלוקה אינה קשה, דיכוטומית: גם היסוד הלא-הגיוני ניאות במידת מה להגיון.
+
+
+### שכל ואופי; מלחמת הדעה והיוצר
+
+> גם הסגולה הטובה \[מתחלקת] לשתיים: שכן מדברים אנחנו על סגולות השכל וסגולות האופי, וקוראים לחוכמה[^14], לדעת ולתבונה סגולות שכליות, ולנדיבות וליישוב הדעת - סגולות של האופי. שבדברנו על אופיו של אדם, אין אנו אומרים שהוא חכם או מבין[^13], אלא שהוא מתון ומיושב.
+> 
+> > 38-39
+
+
+אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב. 
+
+> אם כיבוש הצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב.
+> 
+> > עמ' 159
+
+כאן יש משהו מפתיע - היצר אינו בהכרח *מוטעה*: היצר יכול לכוון אותנו גם לדעה נכונה. כיבוש היצר אינו בהכרח טוב, והכניעה לו אינה בהכרח רעה. 
+
+איננו מגיעים למצבים אתיים *טאבולה ראסה*, בלי מטען: יש בנו אופי קודם, [מן הטבע](#מן-הטבע). התהליך האתי הוא הכוונת הטבע הזה, על פי התבונה, באופן הטוב ביותר: מיזוג של הטבע והתבונה המעשית, המיידית. האופי הטבעי הוא גם חלק: הוא לא עיוור. 
+
+### הסגולה הטובה
+
+> הסגולה הטובה היא, אפו, תכונת אופי שטיבה לבחור, והשרויה באותו אמצע שאמצעי הוא ביחס אלינו, והמוגדר לפי שיקול של הגיון, וכדרך שיגדירנו אדם נבון.
+> 
+> > 50
+
+רגע, *האופי* פתאום הוא זה שבוחר? עד עכשיו אמרנו שזו התבונה. נתוודע למתח הזה בהמשך, בספר השישי.
+
+#### תשוקתו של החלק הפוקד
+
+> מאחר שסגולת האופי הטובה הריהי תכונה שעניינה לבחור, ובחירה כמוה כתשוקה שיש בה משום שיקול דעת, הרי כדי שתהא הבחירה הגונה, צריך שהדעה תהא אמתית והתשוקה נכונה, ושהדעה תחייב, והשיקול ירדוף אותם הדברים עצמם 
+> 
+> > 139
+
+כלומר, יש כאן קשר עמוק בין *תשוקה* ל*חשיבה עיונית* - יש כאן סימביוזה.
+
+> לא תיתכן בחירה בלי שכל ומחשבה ובלי תכונה אופי;  שהרי פעילות טובה וניגודה לא ייתכנו בלי צירוף של אופי ומחשבה... לפיכך בחירה היא אחת מן השתיים: חשיבה עיונית שיש בה משום תשוקה, או תשוקה שיש בה משום חשיבה עיונית.
+> 
+> > 139-140
+
+
+> אי אפשר להיות טוב, במובן האמיתי של מילה זו, בלא תבונה, ואי אפשר להיות נבון בלא סגולת האופי הטובה.
+> 
+> > 156
+
+אריסטו סבור שאדם רשע הוא לא נבון. אדם שאין לו סגולה טובה אתית - הוא אינו נדיב, אינו אמיץ, אינו אמפתי - הוא אינו נבון. זו אמירה מאוד דרמטית: החלק העיוני והחלק של האופי תלויים זה בזה לחלוטין.
+
+> ישנם אנשים המזהים את הסגולות הטובות עם צורות שונות של תבונה, ומצד אחד צדק סוקראטס בשיטת חקירתו, ומצד שני היתה טעות בידו. שבאשר ראה בכל הסגולות הטובות מיני תבונה, היתה טעות בידו, ואילו בקבעו שבלא תבונה אינן יכולות להתקיים, צדק. סימן לכך אפשר למצוא בעובדה, שכם עכשיו כל הבאים להגדיר את הסגולה הטובה מדברים על תכונת אופי מסויימת ועל העניינים שכלפהם היא מופנית, ומוסיפים שתכונה זו צריכה שתפעל 'לפי שיקול הדעת הנכון!' ו'נכון' איני אלא זה שנעשה מתוך תבונה \[...] סוקראטס היה, אפוא, שהסגולות הטובות אינן אלא שיקולי היגיון, שכן ראה בכולן ידיעות מדעיות; לפי דעתנו **כרוך בהן** שיקול של היגיון.
+
+
+חזרנו לויכוח עם סוקראטס. מצד אחד, הוא מסכים עם אריסטו שהסגולה הטובה תלויה בתבונה בכדי שתהא מה שהיא. מצד שני, הוא חולק על אריסטו בקובעו את הסגולה הטובה כמין של ידיעה מדעית.
+
+אריסטו מכביר לומר, שלא רק שהסגולה הטובה מופעלת על פי ההיגיון - ההיגיון *חייב להכיל* את הסגולה הטובה **מלכתחילה**. הסוסים לא דוחפים את העגלה, והעגלה לא דוחפת את הסוסים: יש ביניהם סימביוזה בכל הדרגים. 
+
+הרעיון הזה עורר הרבה מחלקת. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) סבור, למשל, שה*היגיון משרת את התשוקה*: ההיגיון הוא רק המימוש של רצונות התשוקה. אליעזר רוצה פלאפל: הרצון הזה מניע אותו לפעולה. התבונה תסלול את דרכו להגיע לפאלאפליה - איך מגיעים, כמה עולה -  
 
 [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.
 [^2]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) הוא זה שהפריד בצורה המלאה ביותר בין אתיקה למוסר.
@@ -728,3 +818,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 [^8]: מלך טרויה, שנודע באופיו הטוב והצלחתו הרבה עד שנפל לאסונות רבים.
 [^9]: על כך מתרעם הגל על המוסר של קאנט בהמשך, וחוזר במופגן לאריסטו מהסיבה הזו.
 [^10]: אריסטו היה מוטרד גם מפסיכולוגיה, עליה כתב את *על הנפש* (De Anima)
+[^11]: *Bouleusthai* - βουλεύσθαι
+[^12]: באופן דומה, [ממצאים פסיכולוגיים](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#יכולות-רחבות) מחלקים את האינטיליגנציה ל*קריסטלית* (שמכירה ידיעות קבועות) ו*פלואידית* (גמישה, מסתגלת, פותרת בעיות חדשות)
+[^13]: Phronesis - φρόνησις
+[^14]:  Sophia - σοφίᾶ