vault backup: 2024-12-02 13:16:02

This commit is contained in:
2024-12-02 13:16:02 +02:00
parent 80408af85d
commit eb9cc0baeb
3 changed files with 76 additions and 24 deletions

View File

@@ -452,8 +452,59 @@ Blackmore מבקרת הן את תיאוריות הGW והן את התיאורי
- יכולים להיות כמה זרמים במקביל.
### תודעה מקוטעת - Fragmented mind
יש לא מעט תופעות פסיכופתולוגיות שמעידות שאולי לא -
#### Anterograde amnesia
סוג מסוים של שכחה בעקבות נזק מוחי להיפוקמפוס - מרגע הפגיעה, זכרונות חדשים לא מקודדים בטווח הארוך. מקרה מפורסם הוא חולה של אוליבר סאקס, שבהיותו בן 49 היה משוכנע שהוא בן 19, ושהשתחרר הרגע מחיל הים; הוא נבהל כל פעם מחדש לשמוע שהוא בן 49.
החולים האלו חווים את העולם אחרת - בתחושה של *הרגע נהייתי מודע*[^17]. זו לא תופעה חריגה - לכולנו קורה שאנחנו שוקעים בעיסוק כזה או אחר ומתעוררים ב*וואו* - אבל זה כנראה יותר עוצמתי ויותר תכוף בקרב החולים האלה.
קשה לנו לדעת אם הם חווים את הוויה כזרם אחיד, ואנחנו משערים שאין תחושת אחידות מאתמול להיום. אמונה בעצמי רוחני פנימי תתקשה במיוחד להסביר את התופעה.
#### Hemifield Effect
זהו מצב שנוצר בעקבות שבץ בצד ימין של המוח, שמוביל להתעלמות מוחלטת מצד שמאל של העולם - לא רק תפיסתית, אלא גם תודעתית. למשל, אדם שמתגלח רק בצד ימין, או אוכל רק מצד שמאל של הצלחת - הוא לא *ער* לצד שמאל.
הנוירולוג האיטלקי Edoardo Bisiach ביקש מחולים לדמיין את כיכר הקתדרלה המפורסמת במילאנו, וגילה שכשהציבו את החולים בצד הצפוני, הם התעלמו מצד שמאל (חרף ניסיונותיו לעורר אותם לצד ימין), אבל כשהציבו אותם בצד הדרומי (הימין שלהם נהפך לשמאל), הם תיארו בפרטי-פרטים את החלק שהזניחו קודם. בניגוד לציפייה שלנו, הם לא "חיברו" את שני הצדדים בדיעבד - **אין מעבד מרכזי או עצמי גבוה יותר שמאחד בין החוויות; התודעה היא מקטעית**.
#### Visual From Agnosia
בתופעה זו, נפגע הדיווח החזותי המודע של חפצים שמול החולה, אבל הוא יודע לשלוח יד ולתפוס אותו; התפקוד החזותי תקין, אבל *לא מודע*. בניסוי מסוים, הציגו לנבדקת חורים מאורכים המוצגים בכל מיני זוויות, וביקשו ממנה ליישר קווים לפי הזווית - והיא לא הצליחה; אבל כשביקשו ממנה לשלשל פתק לתוך תא תיבת דואר, היא עשתה זו בקלות. האם היא מעין *זומבי ויאזואלי*? האם יש כאן דיסוציאציה בין ראייה לחווית הראייה?
המקרה מעיד על זה שהמודל האינטואיטיבי שלנו - `חפץ -> ראייה -> מודעות -> פעולה` - שגוי.
ההסבר המקובל עכשיו שהתהליך הוא מקבילי: בציר אחד (ventral stream), מידע חזותי מגיע מהprimary visual cortex אל תוך הקורטקס הטמפורלי ומעורב ביצירת דימוי וחוויה. בציר אחר (dorsal stream) עובר מידע מהיר יותר לאונה הפריאטלית והוא האחראי לקואורדינציה ויזו-מוטורית. כלומר, במקרה של החולה, רק המסלול הראשון נפגע, מה שמדגיש שוב - המודעות לא נדרשת כדי לתפוס ולהגיב.
#### ראייה עיוורת
ראייה עיוורת (Blindsight, Scotoma) היא מצב של עיוורון נקודתי ("חור") בשדה הראייה בעקבות נזק לקורטקס הויזואלי הראשוני בV1. לורנץ וייסקרנץ, בניסוי מפורסם בשנות ה70, ביקש מחולה בראייה עיוורת "לנחש" באיזה זווית פסים בנקודה העיוורת שלו - ולמרות שלא ראה אותם, ניחש בשיעור גבוה מ90% - ממצא ששוחזר באופנים אחרים.
עוד מעניין לדעת שכאשר אנחנו נחשפים לגירוי רגשי - חיובי או שלילי - האישונים מתרחבים. גם כשהוצג לחולי סקוטומה גירוי כזה בשדה העיוור שלהם, האישונים שלהם התרחבו.
המידע חזותי זורם, כאמור, בהרבה ערוצים מקבילים (10 מסלולים שונים). 85% מהעוררות הנוירונלית זורמת לPrimary visual cortex, והשאר ליעדים נוספים - שכנראה אחראים לראייה במקרה הזה.
ככה או ככה, נדמה שהתפיסה שלנו שהראייה תמיד מודעת שגויה.
#### מוח-חצוי
במקרים של אפליפסיה חמורה נהוג היה לנתק את הCorpus Callosum, הציר שמחבר בין שתי אונות המוח, כדי למנוע התקפים.
בשנות ה60 בוצעו ניסויים על אותם מטופלים חצויי-מוח. ביומיום לא נפגע התפקוד שלהם בכלל.
בניסויים התברר כי כל המיספרה "רואה" משהו אחר - לנבדקים הוצג, למשל, חתול בצד שמאל וכלב בצד ימין - וכשהתבקשו לכתוב מה הם רואים, ידע אחת כתבה כלב והשנייה חתול. הניסוי התבצע בכתב משום שהמיספרה שמאל היא זו שאחראית על דיבור.
בניסוי אחר, הוצגה בצד אחד תמונה של שלג (שמאל) ובאחרת תמונה של רגל של תרנוגלת. המטלה הייתה לבחור תמונה הקשורה בתמונה שראו - מגרפת שלג או תרנגולת - ולהסביר את הבחירה שלהם. בצד שמאל, לא הייתה לנבדקים בעיה לתאר מדוע בחרו במגרפת השלג. בהקשר של התרנגולת, הם זכרו את הבחירה שלהם - אבל חרטטו לגמרי סיבה לא קשורה - בעיית זיכרון הפוכה (קונפבולציה[^18]). כלומר, הם יגידו, *אה, לא, צריך את התרנגולת כי...*, **בלי לדעת** שהם מחרטטים - ולא, *אה רגע, למה בכלל בחרתי בתרנגולת?*
שני החוקרים שביצעו את הניסוי - Sperry וGazzaninga - לא הסכימו על פרשנות התוצאות. ספרי סבר שיש שתי ישויות מודעות, בעוד שגזנינגה סבר שנותרה רק ישות מודעת אחת בהמיספרה השמאלית. ספרי דבק בתודעה מובנית (אינהרנטית) - קישור חזק בין מודעות לשפה - וגזנינגה דבק בתודעה כרכיב נוסף.
#### פיצול התודעה מהקשב
לא צריך ללכת כל כך רחוק כדי לראות קיטועים בתודעה. דוגמה נפוצה מאוד היא *Highway hypnosis* - המצב הזה שאתה נוסע ולא זוכר את הדרך. האם נהגנו ללא הפניית קשב לנהיגה? לא מדובר ברשלנות: לרוב הנהגים ממשיכים לנהוג בצורה בטוחה ולפי חוק. עדויות עכשוויות תומכות ברעיון שזו חוויה של חוסר אינטגרציה בין מערכות מוחיות. [Sasai, Boly, Mensen & Tononi, 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1073/pnas.1613200113) השמיעו לנהגים שמע בזמן שנהגו בסימולטור נהיגה - פעם שמע שקשור לנהיגה ופעם שמע לא קשור (כמו רדיו). הם ראו שכשהשמיעו להם שמע לא-קשור, גם מערכות שקשורות בנהיגה וגם מערכות שקשורות בשמע פעלו במוח במקביל.
[^1]: והבלתי נסבלת.
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
@@ -468,4 +519,6 @@ Blackmore מבקרת הן את תיאוריות הGW והן את התיאורי
[^12]: החוקרים הראשונים של בעיית האחידות, כמו ג'יימס, לא היו קלינאים ולכן לא חשבו על מצבים פסיכופתולוגיים, כמו דיסוציאציה; מכאן החיבור של הקורס.
[^13]: שימו לב - אשליה **איננה משהו שלא קיים** אלא **משהו שאינו כפי שנדמה שהוא**
[^15]: תנועות עיניים.
[^16]: בתינוקות רואים את ההשהייה כשהם נופלים - אם כואב להם, לוקח חצי-שנייה עד שהפרצוף מתעוות לכדי בכי.
[^16]: בתינוקות רואים את ההשהייה כשהם נופלים - אם כואב להם, לוקח חצי-שנייה עד שהפרצוף מתעוות לכדי בכי.
[^17]: ממצא מקריאת היומנים שלהם - משפטים דוגמת זה חוזרים לעיתים תכופות.
[^18]: קונפבולציה היא כמו שילדים קטנים מחרטטים כשתופסים אותם על חם, או כמו שAI מלרלר כשהוא לא באמת יודע.

View File

@@ -0,0 +1,13 @@
!!! info [מצגת](./4.pdf)
!!! info "**דיסוציאציה** היא **היעדר אינטגרציה בין תהליכים נפשיים**, כמו מודעות, זיכרון, זהות או תפיסה"
דיסוציאציה מתבטאת לעיתים ב[אמנזיה רטרוגדית](/פסיכולוגיה/תודעה#Retrograde-amnesia) פסיכוגנית[^1], באובדן זהות או מעבר בין כמה זהויות, בדה-פרסונליזציה (הזרה של העצמי) ודה-ריאליזציה (הזרה של העולם), שבהם חוויות ותפיסות של העצמי ו\או העולם נחווים כלא-אמיתיים או שונים באופן משמעותי.
דיסוציאציה קשה להגדיר במדויק, והיא מגיעה אפילו לרמה החושית.
חוויות דיסוציאטיוביות הן רצף מסוים - מידה מסוימת של דיסציאציה היא נפוצה ונורמלית. כשהיא מג
[^1]: נובעת מסיבות נפשיות (psycho genesis - מתחיל מהנפש).