vault backup: 2024-12-22 17:27:10

.obsidian/workspace.json

@@ -20,6 +20,20 @@
               "icon": "lucide-file",
               "title": "CBC"
             }
+          },
+          {
+            "id": "8c35b7d21aa7d7ae",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "היוריסטיקות"
+            }
           }
         ]
       }
@@ -166,12 +180,13 @@
   },
   "active": "64fa4a4433c68e64",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
+    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/תמורות.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/341.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/חזון.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/המחלים.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.pdf",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/lu3116056aqlsd.tmp",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
@@ -187,7 +202,6 @@
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
-    "פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md",
     "פסיכולוגיה/חשיבה/index.md",

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md

@@ -99,13 +99,42 @@ tags:
 [Friedman et al., 2006](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2006.01681.x) מדגימה שמשלושת התפקודים האלו, רק *עדכון* קשור לg'. 
 
 
-(משהו על תורשה)
+(משהו על תורשה - להשלים)
 
 
-[Chudersky, 2013](https://gwern.net/doc/dual-n-back/2013-chuderski.pdf) מעיד כי זיכרון עובד נקשר בחוזקה רבה יותר לאינטיליגנציה פלואידית במצבים שבהם אנו זקוקים לה יותר - במצבים שנדרשת מהירות.  ככל שלחץ הזמן היה קיצוני יותר, המתאם בין זיכרון עובד לאינטיליגנציה פלואידית הולך ועולה. ממצא זה מחזק את ה[Process Overlap Theory](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#Process-overlap-theory) - שאומרת שהיכולות המנהלתיות הן צוואר הבקבוק לביטוי היכולות הנפרדות האחרות. 
+[Chudersky, 2013](https://gwern.net/doc/dual-n-back/2013-chuderski.pdf) מעיד כי זיכרון עובד נקשר בחוזקה רבה יותר לאינטיליגנציה פלואידית במצבים שבהם אנו זקוקים לה יותר - במצבים שנדרשת מהירות.  ככל שלחץ הזמן היה קיצוני יותר, המתאם בין זיכרון עובד לאינטיליגנציה פלואידית הולך ועולה. ממצא זה מחזק את ה[Process Overlap Theory](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#process-overlap-theory) - שאומרת שהיכולות המנהלתיות הן צוואר הבקבוק לביטוי היכולות הנפרדות האחרות. 
+
+[Süß et al., 2002](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/S0160-2896(01)00100-3) בדקו את הכוח ההסברי של הזיכרון העובד ביחס לפונקציות שונות של אינטיליגנציה. הם נתנו משקל לכל פונקציה לפי החשיבות שלה לאינטיליגנציה (למשל, חשיבה מופשטת קיבלה משקל גבוה), ובחנו עד כמה כל אחד מהם מושפע מהזיכרון העובד במדד שהם קראו לו BIS-g - הg' הנתון לסוללת המבחנים הזו.
+
+המתאם החזק ביותר עם זיכרון עובד נמצא עם עדכון, 
+
+
+## זיכרון עובד חזותי
+
+[Vogel & Machizawa. 2004](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/nature02447) בחנו באמצעות ERP את ההשפעה של כמות הפריטים בזיכרון העובד החזותי (מדד CDA), בהשוואה לאורך הגל של גירוי עוגן חיצוני[^2]. החוקרים בחנו כל פעם גירוי מצד אחר של הנבדק, ובדקו את הפער המתקבל בERP בין האונות.
+
+ככל שהנבדקים קיבלו יותר פרטים לזכור בצד נתון, המדידה בERP נבדלה יותר מאורך העוגן, עד 4 פריטים - מ4 ואילך לא התקבל שינוי. כלומר, ככל שמנסים לזכור יותר פריטים, המוח "מתאמץ" יותר, ומצליח עד 4 פריטים. 
+
+
+[Vogel et al., 2005](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/nature04171) לקחו נבדקים בעלי קיבולת זיכרון גבוהה והסיחו את דעתם עם פרטים לא רלוונטיים - פעם שני פריטים ללא מסיחים, פעם ארבעה פריטים ללא מסיחים, ופעם ארבעה שרק שניים מהם הם מסיחים. 
+
+התנאי המעניין הוא תנאי המסיחים: אם הנבדקים מצליחים להתעלם, יהיה דפוס של שני פריטים, ואם לא - של ארבעה. החוקרים מצאו כי אנשים עם קיבולת גבוהה מלכתחילה הצליחו יותר להתעלם מהמסיחים לעומת אנשים עם קיבולת נמוכה, מה שמעיד על כך שקיבולת גבוהה קשורה ביכולת להתמקד ולהתעלם ממידע לא רלוונטי.
+
+[Unsworth et al., 2015](https://englelab.gatech.edu/articles/2015/Unsworth%20et%20al.%20(2015).pdf) ניתחו את המתאמים אחרי סוללת מבחנים מקיפה עם כמה גורמי מדידה, וראו כי הזיכרון העובד החזותי והזיכרון העובד ה"רגיל" קשורים במתאם מאוד חלש - אלו חיות אחרות. כמו כן, אינטיליגנציה גמישה (gF) נקשרה קשר חזק לכל תפקודי השליטה בתשומת הלב (כמו שפרידמן אומרת) ובCDA (מדד ה"מאמץ" של הזיכרון החזותי מהמחקר הקודם).
+
+### המודל של Cowan וOberauer
+
+המודל ממפה את ההשפעה של *קישור* בין הפרטים בזיכרון העובד על זמן התגובה ויכולת הזיכרון העובד. המודל סבור שיש חלק בזיכרון העובד המוכן לשליפה ישירה - דברים שאנחנו מתעסקים בהם *עכשיו* - Regional Direct Access - וחלק שקשור אליו בקישורים עקיפים יותר - Procedural Working Memory. מה שאנחנו חושבים עליו *עכשיו* הוא החלק הישיר - והוא מאוד-מאוד מוגבל - ומה שאנחנו *יכולים לחשוב עליו* מתוך מה שאנחנו חושבים עליו הוא החלק העקיף יותר, עם קיבולת גדולה יותר.
+
+בניסוי החוקרים ביקשו מהנבדקים ללחוץ על המקש הימני בכל פעם שמוצגת להם מילה שמייצגת חיה - זה קישור שצרך Procedural Working Memory. אבל כשמוצגת המילה DOG, יש קישור "בחינם" בזיכרון בטווח הארוך בין DOG לחיה, מה שמפעיל את הקישור החדש.
+
+[Shahar et al., 2014](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0037190) בחנו את ההבדל הממוצע בזמני תגובה בין קישורים אקראיים של אותיות ומספרים לקישורים עם דפוס מסוים. החוקרים עומדים על כך שההבדל בין זמני התגובה הולך ועולה ככל שהעומס על הזיכרון העובד גדול יותר[^3] - כלומר, כשנדרשים לזכור, למשל, שני פריטים, לא ממש משנה אם הם שרירותיים או בעלי דפוס מסוים, אבל בארבע פריטים, ההבדל גדול מאוד. 
+
+
+[Schmiedek et al., 2007](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0096-3445.136.3.414) ביצעו ניסוי פשוט יותר , נבדקים נדרשו לבחור בין 4 חלופות ב8 מטלות, שלא מבחינות בין פרטים שרירותיים או תבניתיים. גם הם גילו שהעומס על הזיכרון העובד החזותי (τ) מושפע מעומס פריטים - קרי, צריך להיות "על" המשימה כל הזמן.
 
 
 
-
+[^1]: מהמאמרים הכי טובים בפסיכולוגיה, לפני נחשון.
-
+[^2]: למדידות ERP אין משמעות מוחלטת, רק משמעות יחסית - לכן חייבים למדוד אותן בהשוואה לאיזשהו קו-בסיס.
-[^1]: מהמאמרים הכי טובים בפסיכולוגיה, לפני נחשון.
+[^3]: מדד *τ* - טאו - שמודד את ההבדלים הגדולים בין זמני תגובה - רגעים שאנחנו מאבדים לרגע קשב וזמן התגובה מתארך באופן קיצוני.

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
     [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
 ## היוריסטיקת העיגון
 
-!!! is-success "ראו גם"
+!!! success "ראו גם"
     [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
 
 היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
@@ -106,7 +106,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
 
-!!! is-success "ראו גם"
+!!! success "ראו גם"
     [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
 
 [טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
@@ -274,13 +274,8 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 אנחנו *לא מתחשבים בזה בכלל* - ורואים כל מאורע בודד (טיסת הדרכה) כמייצג. *החניך טס גרוע? הוא כנראה גרוע*. זהו עוד כשל ייצוגי. 
 
-
-<<<<<<< Updated upstream
-# ביקורת
-
-=======
 ## ביקורת 
->>>>>>> Stashed changes
+
 כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
 נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.
 
@@ -293,11 +288,11 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 התומכים בגישה האבולוציונית מאמצים את המודל המבוסס על שכיחויות. העדויות להיוריסטיקות ולהטיות נעלמות כאשר השאלות נשאלות במונחי שכיחויות ([Gigerenzer, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-23125-001)).
 לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
 
-> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
+!!! is-info ""
-
+	דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
-> 1\. טלריות בבנק
+	
-
+	1\. טלריות בבנק
-!!! info ""
+	
     2\.  טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית