From f4556b4cd8ceebd62acc14742873320dd74f84fc Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Mon, 24 Jun 2024 14:36:01 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=99=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9D/=D7=9E=D7=A1=D7=9B=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md | 15 +++++++++++++-- 1 file changed, 13 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md index b42db957..1713a4aa 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: מסכת על טבע האדם description: published: true -date: 2024-06-23T11:01:26.922Z +date: 2024-06-24T11:35:59.617Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום editor: markdown dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z @@ -162,6 +162,14 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z {.is-danger} +# עיקרון הסיבתיות + +בחלק השלישי, יום עומד על כך שיש שתי דרכים לחברת אידאות. הראשונה היא ה**שכילה** (Reasoning)[^9] - על פי חוקי הלוגיקה, אשר כשל בהם הוא *כשל לוגי*, וציות להם יניב תוצאה אובייקטיבית. השניה היא **דמיון** (Conception), החשיבה הפשוטה באמצעות האידאות, לאו-דווקא על פי קשר לוגי אלא בצורה פרטנית, כיד הדימיון. חשיבה **כוללנית** (אובייקטיבית) היא **שכילה**, וחשיבה **פרטנית** היא **דמיון**. + +סיבתיות, ורק סיבתיות, טוען יום, היא האמצעי היחיד לעבור מרושם נוכחי לרושם עתידי. אם דולקת אש בחדר - רושם של אש - אני אצפה מיד רושם של חום - לאור כינונו של האחד כתולדתו של האחרת. יום טוען כי החקירה, אם נתייחס עליה בצורה שכלתנית, תתגלגל באופן טבעי מהמישור האפיסטמי הפילוסופי למפתן הפסיכולוגיה: אנו חושבים שיש סיבתיות לאור צורך פסיכולוגי, ולא כהכרח אפיסטמי. + +יום לוקח את השיטה החדשה שלו, ומיישם אותה בשיטתיות על שיטותיהם של לוק וברקלי; הוא בוחן מחדש את העצם, ואת ההפשטה. אלא שהמוקד[^10] בשיטה של יום הוא [**היחסים**](#שני-סוגים-של-יחסים), אותם הוא מכונן כחוק כללי החל על כלל האובייקטיבים במציאות[^11]. ברוח האנושית, הוא קובע, נכונו העקרונות האלו מן הטבע - לא מבחירתנו - שקובעים כיצד נקשר ולא נקשר אידאות. + [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות. [^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים. [^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן). @@ -169,4 +177,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z [^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית. [^6]: ארנון מציב אותם במעמד ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn12) [^7]: מדוע *זהות* אינה אינטואיטיבית? יום [מתבסס כאן על לוק](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#על-זהות-ושונות) - בגדול, כינון זהות דורש השוואה מסוימת, שאינה ברורה מאליה. -[^8]: [***פארמנידס!!!***](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) \ No newline at end of file +[^8]: [***פארמנידס!!!***](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) +[^9]: אצל יום, זהו סינונים ל*תבונה*, אך לא אצל קאנט. +[^10]: לוק וברקלי דיברו עליהם, אך לא במוקד השיטה שלהם. +[^11]: כמו חוק המשיכה לפי ניוטון. \ No newline at end of file