vault backup: 2025-01-29 13:11:41

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md",
+                "file": "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "רפלקטיביים"
             }
           }
         ]
@@ -165,6 +165,7 @@
   },
   "active": "095c465e7270712e",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
     "פילוסופיה/הציטוטים.md",
@@ -196,7 +197,6 @@
     "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/Defense.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/Interpersonal.pdf",

פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md

@@ -550,11 +550,42 @@ stand in order to live well and cope with the central problems and avoid the dan
 
 אולי כן יש ידיעות תיאורטיות אובייקטיביות - בסיסיות, וטריוויאליות כאלה (*תגיד*, שואל שלמה, *איך אתה בולע?*), ולכן משקל החוכמה נופל לא על ה*Knowledge-that*, אלא על ה*Κnowledge-How* - איך מיישמים אותן. 
 
-> Know everything about something, and something about everything.
+> <div style="text-align: left">Know everything about something, and something about everything</div>
 
 
 באיזשהו מובן, החוכמה בהגדרתה לא ניתנת להגדרה: היא החריגה מכל תבנית וכל ניסיון וכל תיאוריה, ויצירת משהו חדש. אולי היא הגדרה בהצבעה על מישהו חכם ולהגיד - *אני רוצה לחיות ככה*, משהו כזה.
 
+## האידאל והממשי
+
+כל אידיאל נופל בהכרח כשמיישמים אותו בפועל: ה*בטן הרכה* של קפיטליזם, למשל, שונה מאוד מהרעיון הקפיטליסטי. אז איך עלינו להתייחס לאידאלים עצמם? איך אנחנו חיים לאור אידאלים?
+
+אנחנו זקוקים לאידאל כלשהו - רעיון או תפיסה של איך לחיות - אבל לאו דווקא ל*אידאולוגיה* - יש אנשים לא-אידאולוגיים. 
+
+נוזיק חורץ בפתיחת הפרק - 
+
+> <div style="text-align: left">A WISE IDEAL will take account of the way it will get followed</div>
+> >
+> > 279
+
+
+השאלה כמובן, היא איך לעשות את זה. אבל בהמשך, נוזיק אומר באופן מפתיע - 
+
+> <div style="text-align: left">We can think of an ideal, for most purposes, as consisting of the ideal and the actual in equal measure: how it actually does work out, consistently and repeatedly, when operated by human beings as we are; and how it works out “ideally” when operated by beings (better than we) who are best suited for carrying it through</div>
+> 
+> > 283
+
+
+זה נשמע די שרירותי; למה שניתן משקל חצי-חצי? למה שלא נלך רק לפי האידיאל ה"מלוכלך"? ומנגד, אם האידאל הוא מצפן - למה לא להתייחס רק למצפן? צפון זה צפון!
+
+אנחנו נוטים לשפוט את האידיאלים *שלנו* לאור היישום במציאות (לא, זה לא עובד כי בפועל ככה וככה..., בגלל הבוץ של המציאות), אבל אידיאלים מנוגדים לנו לאור *הרעיון*, האידיאל הטהור (קומוניזם זה רע כי...). המקביל לכשל הזה ברמה הבינאישית הוא **[טעות הייחוס הבסיסית](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים#טעויות-ייחוס)**: למשל, אם מישהו אחר קמצן כלפיך, תייחס את זה ישר *אליו* - ה*איש הזה* הוא קמצן; אבל אם *אתה* נוהג בצורה קמצנית, תייחס את הפעולה ל*סביבה* (לא, אם היה לי... בחודש שעבר נתתי...).
+
+
+אפשר להגיד שהשיקולים המעשיים רומסים את האידיאל: אידיאל הוא רק מה שעובד. אפשר גם להגיד שיש בנו *רוע* מסוים שמונע מאיתנו ליישם את האידאל בצורתו הטהורה - ואז דווקא מתעוררת שאיפה *חזקה* יותר לעבר האידאל. 
+
+> Celui qui n’est pas républicain à vingt ans fait douter de la générosité de son âme; mais celui qui, après trente ans, persévère, fait douter de la rectitude de son esprit
+> 
+> 
+
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
 [^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).