docs: add all untracked content

פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md

@@ -0,0 +1,102 @@
+---
+title: אבידהארמה
+description: 
+published: true
+date: 2024-02-29T11:30:33.558Z
+tags: 
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
+---
+
+# אבידהארמה abhidharma
+
+האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם.
+
+הכתבים הבודהיסטים המוקדמים ביותר נכתבו על עלי בננה ונכרכו לסלים - ומשם ההגות הבודהיסטית נמשלת לשלוש סלים[^13]:
+
+- Sutta
+דברי הבודהה. חשוב לשים לב, שמה שבודהה אומר מכוון לקהל שלו: בסוטטה אחת יאמר, *אין אני*, ובאחת אחרת - *יש אני*. בודהה יעביר את המסר שלו בדרך אחת לברהאמינים, ובדרך אחרת לבעלי המשק.  
+
+- Vinaya
+אוסף החוקים לפיהם הבודהיסט צריך לחיות - כל הבודהיזם פחות או יותר מקבל אותו, בגרסא כזו או אחרת. 
+
+- [^16]Abhidharma
+במאה ה2 לפנה"ס, קמים קהילה של נזירים שאומרים - יש לנו את הסוטטות, יש לנו את החוקים - ועכשיו, אנחנו צריכים לבנות מערכת פילוסופית עקבית באשר למה שהבודהה התכוון[^14]. 
+
+המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות[^15]. 
+המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה.
+
+## מסורות אבידהרמיות
+יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה [Theravāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Theravada), ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה [Sarvāstivāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Sarvastivada) - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים. 
+
+בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים.
+
+עיקר העיסוק שלנו באבידהרמה הוא בתור הכר שממנו צמחה המהאינה, זרם מרכזי בבודהיזם.
+
+- קיום ראשוני - אונטולוגיה (dravyasat)
+בתחום האונטולוגי, מתרחש משהו מעניין. התפיסה הבודהיסטית עד אותה נקודה נשענת על פירוק - הסקנדות, 12 החוליות וכדומה. כעת, הבודהיסטים שואלים שאלה מכרעת - *עד איפה אפשר לפרק?*. כשם שהנושא מטריד אותנו (ובמיוחד את הפיזיקאים), הוא מטריד את הבודהיסטים - אבל לא משום שהם מנסים להקים מערכת GPS, אלא כדי לבחון את ההשלכה של הפירוק על המדיטציה. ההוגים האבידהארמים נבהלו לפתע מהמחשבה שאולי, בעצם, הפירוק הוא אינסופי - ולכן, לא ניתן לתיאור ולהדרכה. המציאות שאנו תופסים ביומיום היא רק הקיום הראשוני. 
+
+האבידהארמים קבעו כי הפירוק אינו אינסופי - וכי בסופו של דבר, המציאות מורכבת מ**דהארמות**. **דהארמה** (法) היא תורה, יסוד, אמת. העיסוק בדהרמות, כאמור, הוא עיסוק אונטולוגי - מה יש במציאות. 
+זוהי אינה אותה הדהארמה של הבודהה - אלא משהו בסיסי יותר - אבן יסוד פסיכופיזית של הקיום[^17]. הדהארמה אינה רק רכיב פיזי, אלא גם רכיב נפשי - גם מחשבה מורכבת מדהארמות. 
+
+הבודהיזם מכיר בכמות גדולה של דהארמות - החל מ72 ועד מספר גדול בהרבה. 
+
+הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...). 
+
+> הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה.
+{.is-warning}
+
+התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה[^19]; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו.
+
+המתנגדים מציינים שאחת מהן - הניבאנה - כן נצחית, ובלתי מותנית, ולאור זאת - כיצד הדהארמה הזו שונה מה[ברהאמן האופנישדי](/פילוסופיה/בודהיזם#המהפכה-האופנישדית), או מכל תפיסה מהותנית אחרת? מה מונע מאיתנו לטעון שהניבאנה אינה המהות?
+
+> The arising of an effect that is inferred by way of a causal complex is characterized as a svābhava of that causal complex, because \[the capacity for\] the effect's production does not depend on anything else (Dharmakirti, 6-7CE)
+
+הפתרון שמציע דהארמהקירטי הוא שעצם התלות ההדדית של הדהארמות פותרת את הקושי המהותני - משום שאין לעולם לא לבד, אין להן כוח מהותי.
+
+- קיום משני (prajnapatisat) - זמן וסיבתיות
+האבידהארמים מאמינים שאין באמת זמן רציף - משום שהדהראמות באות והולכות במהירות, בהיותן חסרות מהות. כל קשר בזמן - *האדם הזה (מאז) הוא האדם הזה (היום)* דורשת מהות מסוימת שנשארת, שאותה שוללים האבידהרמים[^20]. דברים נוצרים וחולפים במהירות שיא[^21], בקשר מהותי - אך לא שורדים בזמן. האבידהארמים מציעים 4 תיאוריות לשינוי, במקום הזמן:
+
+1. Dharatrāta
+מצב ולא חומר. דמיינו זהב: הוא יכול להיות גוש, או ספל, או פסל של בודהה. כל אלו הם בסך הכל מצבים שונים של הזהב; זה לא שזה היה גוש ונהיה פסל, אלא פשוט מצבים שונים. הטענה פה חזקה מאוד - אנחנו הרי לא באמת *רואים* זמן, אלא מצב -  ועל הרקע הזה האבידהארמים שוללים את הזמן. מה זה זמן? אני לא יודע; מעולם לא ראיתי אותו. הם טוענים, למעשה, שהעבר, הווה והעתיד (הגוש, הספל והפסל) מתקיימים בו-זמנית.
+
+2. Ghosaka
+תכונות או מאפיינים. הבודהיסטים מושלים את המושג לגבר שנמשך לכמה נשים בו-זמנית: גם כשהוא נשוי, יש לו קשר עם נשים מהעבר, או מהעתיד - יש כל הזמן יחסי גומלין עם כל מיני גורמים בעולם. מים הם גם במעיין
+
+3. Vasumila
+התנאים שבהם הדברים מופיעים, שמשרים תחושה של זמן. כשאתה צמא במדבר, המים הם בעתיד שלך; כשאתה שותה ורווה מהמים, המים הם בהווה שלך; אחרי שהמשכת הלאה, הם בעבר שלך. אבל למעשה, המים הם אותם מים כל הזמן, ומה שמשתנה הוא רק המצב שלהם. המים, משאתה שותה אותם, נהפכים למים שמרווים אותך, בקשר סיבתי - אבל התנועה הזו אינה רציפה, אלא מצבים מותנים, שמתנים עוד מצבים.
+
+4. Buddhadeva
+יחסים. לפי האבידהארמים, זמן מובן רק באופן יחסי: בת מובנת רק ביחס לאמא, אבל האמא היא גם בעצמה בת.
+
+
+- אפיסטמולוגיה
+התודעה שלנו, והמציאות כולה, קיימת ונכחדת בכל רגע במהירות: ברגע שאני מצליח לתפוס דבר מה, הוא כבר הולך ונעלם ונולד שוב. ההבנה שלנו אינה יכולה באמת להיות עדכנית: כל אימת שאני מבין משהו, הוא כבר איננו. התפיסה הזו שמה אותנו במשבר - איך בכלל מבינים את המציאות, ואת האמת?
+
+1. סרווסטיוודה
+התשובה של הזרם הזה אומרת שאין זמן - עבר, הווה ועתיד קיימים ביחד, וסיבה ותוצאה קיימים גם יחד.
+
+2. תרוודה
+לעומתם, התרוודה טוענים שהתודעה פועלת מהר יותר מהתופעות במציאות - ולכן יכולה לתפוס אותה. הם מושלים את זה לאישה גבוה שהולכת עם גבר נמוך - כל צעד שלה נושא אותה רחוק יותר, אבל הם עדיין הולכים כזוג - הגבר פשוט עושה יותר צעדים. כך גם התודעה והמציאות - המציאות זזה בצעדים גדולים, אבל התודעה צועדת מהר יותר ומדביקה אותה.
+
+[^1]: חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי.
+[^2]: שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית.
+[^3]: זו תפיסה שהמערב נוהג לייחס לבודהיזם, באופן מוטעה - ובמיוחד למונח הMindfulness.
+[^4]: מסנסקריט - מקבילה למילה cor בלטינית, שמשמעותה *מעשה לב*. *אמונה היא עניין של הלב הרבה יותר משהיא עניינו של השכל* (אדוארד קונזה).
+[^5]: המילה *מדיטציה* היא מערבית לגמרי; אין לה מילה מקבילה במזרח. מקורה יווני, ופירושה להיות שרוי במחשבות (כמו ה*Meditations* של דקארט).
+[^6]: טיפוח או פיתוח מנטלי - מונח ייחודי לבודהיזם.
+[^7]: samatha
+[^8]: vipassana
+[^9]: היוגה אינה ייחודית לבודהיזם, אך ישנה יוגה בודהיסטית מובחנת
+[^10]: *kleshas*
+[^11]: samhādhi
+[^12]: מצב תודעתי, מצב כניסה
+[^13]: Tripittaka
+[^14]: ניתן למשול את השאיפה הזו למשנה.
+[^15]: ההודים, אומר ארז, *לא היו פראיירים* - וניהלו שיח פילוסופי תוסס בתחומים כמו הכרה, שפה, לוגיקה וכדומה.
+[^16]: *Concerning the Dharma* - אודות המציאות
+[^17]: הכוונה *אינה* לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם.
+[^18]: האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג *דהארמה* ב*אטמן*, *אידאה*, *נשמה*, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית?
+[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
+[^20]: חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה.
+[^21]: המונח ההודי הוא *ksana*, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. *קולפה*, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא *קולפה* - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים.

פילוסופיה/בודהיזם/אטמן.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: האני - אטמן ואנאטמן
 description: 
 published: true
-date: 2024-02-01T11:05:21.145Z
+date: 2024-02-01T11:05:22.989Z
 tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z

פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: ארבע האמיתות הנאצלות
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-25T11:16:11.897Z
+date: 2024-01-25T11:16:13.836Z
 tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z

פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md

@@ -0,0 +1,113 @@
+---
+title: הדרך הבודהיסטית
+description: (לא רק מדיטציה)
+published: true
+date: 2024-02-29T11:30:32.075Z
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
+---
+
+# מדיטציה bhavana
+המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות.  בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.
+
+אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית[^1]. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו[^2].
+
+השלווה והבוננות שמבקשת לטפח השלווה דומה במובנים מסוימים לטיפול פסיכולוגי - היא גורסת כי ההבנה שנרכוש במדיטציה, כמעט אמפירית, של התהליכים התודעתיים שלנו תביא איתה את ההארה, והאושר. היא שואפת למצב שבו התודעה שלנו לא נעה בלהט, כמו כוונת לעבר המטרה או להבה של נר, אלא מסוגלת לשהות לרגע - מבלי להתרוצץ - במקום אחד. 
+
+ישנה סברה כלשהי שהבודהיסטים יושבים כל היום במדיטציה - היא כמובן לא נכונה. הנזירים הבודהיסטים קוראים גם תפילות וסוטרות; תורמים מתנות לבודהה; חגים סביב אתרים בודהיסטים; ועוד אינספור פעולות דתיות. זאת משום שהישיבה הצורנית היא רק אחת הדרכים למדיטציה: כל הרכיבים האלו, כשהם נעשים בעוררות מודעות, כניסיון לתרגל ריכוז ודרך טובה - גם הם בהוואנה. ההתכוונות שלנו מאחורי הפעולה היא זו שהופכת אותה למדיטטיבית. 
+
+> מדיטיציה אינה רק ישיבה.
+{.is-warning}
+
+> להימנע מלעשות רע, לעשות טוב ולטהר את התודעה - זו תורתם של הערים
+^דהמפדה^ ^183^
+
+
+ההתנהגות המוסרית היא אמונת מפתח של בודהיזם. כל עוד לא תאמן את התודעה שלך, ורק תימנע מהתנהגות רעה, גורס הבודהיזם, לא תוכל לשנות את דפוסי התודעה המזיקים שלך - רק *להדחיק* אותן. מנגד, רק אימון התודעה לא מספיק[^3] - גם אם תשב בהתבוננות כל היום, מבלי לפעול בצורה מוסרית, רק תעמיק את הדפוסים הנפשיים שמסבים לך סבל - ולא תגיע להארה.
+
+הבודהיזם מכיר בכך שישנם דפוסים נפשיים מועילים, שברצוננו לפתח, ואחרים, שאינם מועילים - ורוצים להיפטר מהם. המדיטציה[^6] מבקשת לטפח את המצבים האלה - כמו *שלווה*[^7], *תובנה* או *ראיה חודרת*[^8],. הפיתוח של המצבים האלה אינו רק במדיטציה - אלא גם בפועלנו היומיומי בעולם; כל מה שאנו עושים בעולם הוא הזדמנות לתרגול.
+
+הבודהיזם דוגל גם ביוגה[^9] - שימוש בגוף ובנשימה על מנת ליצור מצבי תודעה אחרים, שיטפחו את הנפש. ישנן, בגדול, שתי קטגוריות של מדיטציה בודהיסטית:
+
+
+## שלווה
+
+מדיטציית שלווה[^7] מבקשת *לעצור* את התודעה, לעצור או לפחות להאט את הזרם האסוציאטיבי הבלתי-פוסק. השאיפה היא להגיע לריכוז עמוק, תודעה אסופה - *סמהאדי*[^11].
+> זוהרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומוים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת
+^Anguttara^ ^Nikāya^
+
+חמש איכויות מאפיינות מדיטציה זו - חמשת מרכיבי ה*דדהיאנה* וארבע ה*ג'אנות[^12]*:
+
+- מחשבה מכוונת - vitakka
+- בחונת תשומת לב מתמשכת - vicāra
+- שמחה מתמשכת - piti priti
+- עונג והנאה - sukha
+- יציבות תודעתית - סמהאדי - *ריכוז כניסה* (upcāra-samādhi)
+
+ליציבות התודעתית הזו מכוונים הבודהיסטים באינספור דרכים - מלשבת בריטריטים "בריח קטורת בהוד השרון" ועד מדיטציה לצד גופות מרקיבות ועוד מצבים עוכרי שלווה.
+
+ככל שמתקדמים ברמות התודעה,  אנחנו לא רוכשים *יותר* מהתכונות האלו - אלא מאבדים מהן. פסנתרן מתחיל, למשל, יצטרך לשבת בריכוז ולהתאמן, לזמן את המוטיבציה, לחוש את ההנאה - לעומת פסנתרן קונצרטים, שיכול פשוט לשבת ולנגן. עם הדרך לעבר הסמהאדי, מגיע הצמצום - נעלמת המחשבה המכוונת, תשומת הלב המתמשכת, העונג וההנאה - ונשארים רק עם הסמהאדי.
+
+> ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה
+{.is-warning}
+
+### תודעה אסופה - סמהאדי
+השאיפה במדיטציה הזו היא למצוא נוגדים לחמשת המזהמים[^10]: התשוקה לעונג החושי, סלידה ושנאה, קהות ולאות, אי-שקט ודאגה, וספק. היא מבקשת לעשות זאת בזכות ה*סמהאדי* - ריכוז עמוק באובייקט אחד - תכונה בסיסית של התודעה, ושהייה - נוכחות. היכולת שלנו לריכוז עמוק אמנם מולדת, אך חלשה ואינה מפותחת - ואנו שואפים לטפח אותה. האובייקט יכול להיות הנשימה, להבה של נר, או מחשבה. הכוונה היא לבצע אי-התניה, כדי שהתודעה תוכל לשהות באותה הנקודה בלי הפרעה. הבודהיסטים מאמינים שבשלב מסוים, התודעה לא רק מסוגלת להתרכז רק בדבר אחר - אלא להתרצות מדבר אחד. זו יכולת בסיסית ומהותית בבודהיזם.
+
+### תודעה מרוכזת - סאטי
+לעומת הסמהאדי, רכיב ה*סאטי* הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא *להיות מרוכז*, והסאטי הוא *לזכור להיות מרוכז*, מרגע לרגע.
+
+## תובנה
+מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.
+
+המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם:
+
+- שלושת סימני הקיום: אניצ'ה, דוקהה, ואנאטמן
+- ארבע האמיתות
+- ארבעת המוקדים תשומת הלב: גוף, תחושות, תודעה, תהליכים גופניים ומנטליים (הסקנדות)
+
+הויפאסאנה מבקשת להבין כיצד הדברים האלו חלים ופועלים עלינו כל רגע ורגע. נסו למשל להתרכז במדיטציה במצח שלכם ("עד עכשיו בכלל לא חשבתם על זה שיש לכם מצח"). כמה דברים קורים שם? חום וקור, לחץ והרפיה, כאב ועקצוצים. אם נתרכז בו לזמן ממושך, נגלה את כל הדברים האלה, רק בחלק הקטן הזה. 
+
+עכשיו דמיינו מה נוכל להבין בהסתכלות כזו על הגוף כולו - ואפילו רחוק יותר, על המחשבה. 
+
+> כפי שבנאי או שולייה של בנאי, הבוחן את ידית האיזמל שלו ורואה בה את טביעות אצבעותיו ואגודלו, אינו יודע עד כמה נשחקה הידית באותו היום או ביום הקודם או לפני כן, אולם הוא יודע כאשר נשחקת הפיסה האחרונה שלה - כך גם הנזיר שעוסק במדיטציה אינו יודע עד כמה נשחקו המזהמים באותו היום או ביום הקודם או לפני כן אולם משנשחקה הפיסה אחרונה \[שלהם\] אז הוא יודע.
+> Anguttara Nikaya, גתין 231
+
+## אמונה ואמון
+יש הנחה במערב שהבודהיזם הוא דבר רציונלי גרידא. ראו את הסוטרה הזו:  
+
+
+> The Kalamas of Kesaputta said to the Blessed One, *Lord, there are some brahmans & contemplatives who come to Kesaputta. They expound & glorify their own doctorines, but as for the doctorines of others, the ydeprecate them, revile them, show contempt for them, & disparage them. And then other brahmans & contemplatives come to Kesaputta. They expond & glorify their own doctorines, but as for the doctorines of others, they deprecate them, revile them, show contempt for them, & disparage them. They leave us absolutely uncertain & in doubt: Which of these venerable brahmans & contemplatives are speaking the truth, and which ones are lying?*
+>
+> ---
+>
+> *Of course you are uncertain, Kalamas. Of course you are in doubt. When there are reasons for doubt, uncertainty is born. So in this case, Kalamas, don't go by reports, by legends, by traditions, by scripture, by logical conjecture, by inference, by analogies, by agreement through pondering views, by probability, or by thought, 'This contemplative is our teacher.'. When you know for yourselves that, 'These qualities are unskillful; these qualities are blameworthy; these qualities are criticized by the wise; these qualities when adopted & carried out, lead to harm & to suffering' - then you should abandon them*
+^Kalama^ ^sutta,^ ^trans.^ ^Thanissaro^ ^Bhikkhu,^ ^1994^
+
+על סמך האומנה הזו, הבודהיזם מוצג כאמונה רציונלית - *מדוע שתאמין לי? נסה בעצמך!*. אולם, אסור להתעלם מיסוד האמונה - *שרהאדא*[^4] - שקיים בבודהיזם, ולעיתים מודחק במערב. האמונה בבודהיזם אינה רציונלית גרידא; אלו שעושים מדיטציה כי ראו את הבודהה זוכה להארה אינם עושים זאת בהכרח מתוך היקש לוגי - אלא גם ממשאלת לב. המדיטציה עצמה כרוכה במידה מסוימת של אמונה, ועובדת יותר טוב עם ביטחון בכך שהיא עובדת, שאינו בהכרח מושרש לוגית. 
+
+> המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת)
+{.success}
+
+[^1]: חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי.
+[^2]: שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית.
+[^3]: זו תפיסה שהמערב נוהג לייחס לבודהיזם, באופן מוטעה - ובמיוחד למונח הMindfulness.
+[^4]: מסנסקריט - מקבילה למילה cor בלטינית, שמשמעותה *מעשה לב*. *אמונה היא עניין של הלב הרבה יותר משהיא עניינו של השכל* (אדוארד קונזה).
+[^5]: המילה *מדיטציה* היא מערבית לגמרי; אין לה מילה מקבילה במזרח. מקורה יווני, ופירושה להיות שרוי במחשבות (כמו ה*Meditations* של דקארט).
+[^6]: טיפוח או פיתוח מנטלי - מונח ייחודי לבודהיזם.
+[^7]: samatha
+[^8]: vipassana
+[^9]: היוגה אינה ייחודית לבודהיזם, אך ישנה יוגה בודהיסטית מובחנת
+[^10]: *kleshas*
+[^11]: samhādhi
+[^12]: מצב תודעתי, מצב כניסה
+[^13]: Tripittaka
+[^14]: ניתן למשול את השאיפה הזו למשנה.
+[^15]: ההודים, אומר ארז, *לא היו פראיירים* - וניהלו שיח פילוסופי תוסס בתחומים כמו הכרה, שפה, לוגיקה וכדומה.
+[^16]: *Concerning the Dharma* - אודות המציאות
+[^17]: הכוונה *אינה* לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם.
+[^18]: האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג *דהארמה* ב*אטמן*, *אידאה*, *נשמה*, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית?
+[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
+[^20]: חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה.
+[^21]: המונח ההודי הוא *ksana*, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. *קולפה*, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא *קולפה* - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים.

פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md

@@ -0,0 +1,124 @@
+---
+title: מהיאנה
+description: 
+published: true
+date: 2024-03-07T11:46:46.835Z
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, מהיאנה
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
+---
+
+מתודת הפירוק שאיתה החל הבודהה מאיימת לקחת אותנו למקומות ניהליסטים, כפי שחשש זרם ה[אבידהארמה](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). מדוע שנקבל את כל הפירוק הקיצוני הזה, במקום פשוט לוותר על הבודהיזם? באיזשהו מקום, עברנו מהרעיון של הבודהה, כרופא לבעיית הסבל, לסף הניהיליזם. כתנועת נגד לכיוון הזה, קמה מסורת ה**מהיאנה**[https://en.wikipedia.org/wiki/Mahayana] - אחת משתי המסורות העיקריות כיום, והגדולה ביותר. בערך במאה ה2 לפני הספירה, התנועה הזו קמה באיזשהו אופן - אנחנו לא יודעים איך - וחוללה שינוי אדיר בתפיסה ובפרקטיקה הבודהיסטית. 
+
+לצד המהיאנה, רק מסורת התרוודה שרדה מהעת העתיקה, וכיום שתי מסורות אלו הן הדומיננטיות בעולם הבודהיסטי - שנעלם מהודו עם האליטות וממרכז אסיה אך הגיע עד יפן ומונגוליה[^0].
+
+![map.theravada_mahayana.png](/פילוסופיה/בודהיזם/map.theravada_mahayana.png)
+
+
+בערך ב~100-200 לפנה"ס קמות קבוצות של נזירים ומתחילות לשאול שאלות קשות על התפיסה שלהם. הבודהיזם, הם החלו לחשוב, הוא קצת יותר מדי פרטני: כל אדם טרוד בשחרור שלו. האם הרעיון של השחרור העצמי לא סותר את היעדר האני? את ההיאחזות?
+
+המהאינה ("המרכבה הגדולה") התקוממו כנגד הגישה הזו, אותה כינו ההינאיאנה ("המרכבה הקטנה"), וביקשו לשחרר לא רק את האליטות, בעלי האמצעים שדואגים לעצמם אחד אחד, אלא את *כ ו ל ם* - כל היצורים החיים. במקום ה*ארהאט* - המשוחרר, זה שהגיע להישג של הבודהה, הם מציבים את ה*בודהיסאטווה* - זה שהגיע להארה, וכעת מסייע לאחרים. הבודהה, הם אומרים, לא היה ארהאט - אלא בודהיסאטווה; הוא לא חיפש רק להשתחרר בעצמו - אלא לשחרר את כל היצורים החיים. הוא לא יצא מן העולם מיד - אלא נשאר בו, ללמד ולסייע לאחרים. הוא לא דאג לעצמו, וכך נאחז - אלא ויתר על עצמו, ומחק את הגבולות בינו לאחר. המהיאנה מזהים זיהוי מוחלט בין החוכמה לחמלה, ומאמינים שהשניים בלתי-נפרדים: החמלה נולדת מההבנה שהכל ריק, שאין גבולות ביננו לבין האחרים.
+
+
+[^0]: כל כסות של בודהיזם בהודו היא אשליה - פליטים טיבטיים ותופעות מודרניות, ולא שריד היסטורי אמיתי.
+
+# תפיסת הריקות
+ה*ריקות* שבלב המהייאנה אינה רק רעיון מרכזי בבודהיזם, אלא מערכת פילוסופית של ממש. ההוגה העיקרי מאחוריה הוא נגרג'ונה[^1], שעיקר הגותו בספר *שירת השורש של דרך האמצע*.
+
+על רקע השגשוג הפילוסופי, קם זרם שמזהה בעיות בבודהיזם שקדם לו, ומתקומם כנגדן. אלו הם ה*המהייאנה*[^6] - **המרכבה הגדולה** - שמכנים את אלו שקדמו להם ה*הינאיאנה*[^7] - **המרכבה הקטנה**[^2]. 
+
+המהייאנה מנסים להחזיר את הבודהיזם חזרה לעולם, מן השאיפה להשתחרר ממנו. הבודהיזם הקדום תופס את העולם כ*סמסרה* - כלא שאנו רוצים לברוח ממנו. המהייאנה טוענים שישנה סתירה בתפיסה הזו, משום שהיא ממוקדת רק ב*אני* - ומה עם כל השאר? מה עם אלו שאין להם את המשאבים, את הקיבולת, להשתחרר מהסבל?
+
+המהייאנה מבקשת שחרור מתוך חמלה אל כל אלו, וליצורים החיים כולם; השחרור אינו בשבילי, אלא כדי שאוכל להישאר כאן, ולעזור לכל היצורים החיים להשתחרר. אדם שכזה, שניצב על הסף לשחרור ובוחר להישאר בעולמנו שלנו, הוא **בודהיסאטווה**[^3]. הבודהיסאטווה מחזיק בחוכמה מסוימת, שמאפשרת לו לנתק את ההפרדה בינינו לכל היצורים החיים - וזוהי **הריקות[^4]**. המהייאנה מזהים זיהוי מוחלט בין הריקות לחוכמה: אלו שרואים את המציאות כפי שהיא, חייבים להיות חומלים. החמלה, לשיטתם, היא הכרח לוגי - לא מעלה מוסרית.
+
+> הכוונה כאן היא *לא* לרחמים - *אני, מעמדתי העליונה, חש כלפיך אמפתיה* - אלא לחמלה - זיהוי מוחלט בין הכאב שלי והאושר שלי לזה של כל היצורים החיים.
+{.is-warning}
+
+הבודהיסטים משווים את תפיסת הריקות לתפיסת נחש, או ללקיחת תרופה: אם תתפוס נחש מהצד הלא נכון[^5], או תיקח תרופה במינון הלא נכון, אתה תינזק - יותר מאשר אם לא היית אוחז בנחש או נוטל את התרופה כלל. זוהי תפיסה קיצונית, שאי-הבנה שלה יכולה להיות הרסנית. אז איך עלינו להבין את הריקות?
+
+נגרג'ונה מייסד את תפיסת הריקות - *דרך האמצע של הריקות*. בתפיסה זו, הוא מנסה לבסס איזשהו יחס בין המציאות הנתפסת, למציאות המוחלטת.
+
+בפילוסופיה המערבית והמזרחית כאחד ישנה תפיסה רווחת שישנה איזושהי *אמת*. יש עולם שם בחוץ, שאפשר לגלות או לתאר בחוקים פיזיקליים. התיאור שלנו הוא האמת היחסית - והיא לעד תחטא מהאמת המוחלטת. 
+
+תפיסת הריקות אינה רעיון חדש, והמהייאנה לא מציגים אותו ככזה: הוא מופיע כבר בסוטרות של הבודהה:
+
+> *It is said that the world is empty, the world is empty, lord. In what respect is it said that the world is empty?* The Buddha replied, *Insofar as it is empty of a self or of anything pertaining to a self: Thus it is said, Ānanda, that the world is empty*.
+> Suñña Sutta
+
+הריקות בתפיסתו של הבודהיזם הקדום נובעת מה[אנאטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) - אין אני. על רקע התפיסה הזו, ה[אבידהראמה](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה) מרחיבה את הרעיון הזה - בכך שאם מפרקים את העולם היחסי, הנתפס, מגיעים בסופו של דבר לאמת המוחלטת - הדהארמות. אין קיום עצמי, משום שאותן הדהארמות הן רגעיות, ומגיעות רק בהרכבים, כחלק משרשרת של [התהוות המותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). המהיאנה טוענים כלפי האבידהארמים שהם בסך הכל מציגים מפה למדיטציה, שמטרתה לעזור למתרגל להשתחרר - ולא אמת של ממש[^9]. אלא שבשלב מסוים, היחסיות הזו אבדה, והאבידהארמים התדרדרו לאמונה ש*באמת* יש דהארמות, במציאות המוחלטת. נגרג'ונה קם נגד הזיהוי הזה. 
+
+כל שינוי, אומר נגרג'ונה, כרוך בפירוק: דבר שהוא מוחלט ושלם לא משתנה. חשבו על אטומי מימן ואטום חמצן מתחברים למים: אם כל אחד מהם שלם, למה שהם יתחברו למים? הם עושים זאת כי המימנים "צריכים" אלקטרונים, וכך נובע שינוי. כיצד, אפוא, אנחנו יכולים להסביר את הדהארמות? למה בכל שדהארמה תופיע ותיעלם?
+
+> המלצה: Comparative Philosophy and the philosopy of scolarship: On the Western Interpretation of the Nagarjuna - שמשווה את התפיסות של נגרג'ונה לפילוסופים שונים במערב.
+{.success}
+
+את הפילוסופיה של נגרג'ונה קשה מאוד להבין: הוא מציף המון שאלות וממאן לתת תשובות ממשיות. לשאלה *מה יש*, סביר שהיה משיב *ריקות*. כדי לנסות להבין את נגרג'ונה, כדאי להבין את ההקשר שבו הוא פעל.
+
+ספקנים מערביים, כמו פירון, ניסו באמצעות הספקנות להשהות שיפוט, ולהוביל לשלווה של שיוון נפש - *אטאראקסיה*. זהו לא המניע של נגרגו'ונה.
+
+> בעלי התודעה **חברת הבסיס**, שעברה מעבר לקיום ואי-קיום, מבינים את המשמעות העמוקה שאינה ניתנת לתפישה של התנאי.
+> נגנרג'ונה, *שישים ההגיונות*
+
+ריקות נמצאת מעבר לקיום ואי-קיום, אומר נגרג'ונה. הוא מתבסס על תפיסת האנאטמן - אין אני, אבל זה לא שאין שם שום דבר; יש דבר כלשהו, שאינו מגובש לכדי *אני*, אבל חי ופועל בעולם, חסר מהות מולדת. זה לא *יש*, וזה לא *אין* - וזו דרך אמצע שנגרג'ונה מבקש לחזור אליה.
+
+> **ההתהוות המותנית**, שהיא ההשקטה המורכבת של עומס ההדמיה. אין בה הכחדה או היווצרות ואין בה ביטול או נצחיות ואין בה אחדות או ריבוי והיא אינה באה ואינה הולכת. אותה לימד הבודהה, גדול המורים ואותו אני מהלל.
+> נגרג'ונה, פתיחת *שירת השורש של דרך האמצע*
+
+*ההדמיה* היא הניסיון שלנו להתמודד עם המציאות באמצעות מושגים - מילים, רעיונות - שאנחנו מנסים לייחס למציאות ממש. נגרג'ונה מבקש לנתק את הקשר הזה: המושגים והרעיונות הם כלים מעשיים, ולא המציאות עצמה. כשם שהאבידהארמים שגו בכח שייחסו מהות לדהארמות, כך אנו שוגים כשאנו מתיימרים לייחס למילים שלנו אמת. הרי הבודהיזם כולו הוא כלי מעשי, שאינו מתיימר לאמת לאמיתה.
+
+נגרג'ונה מרסק את המושגים שלנו אחד אחרי השני - תחילה את המהות והסיבתיות, ומגיע עד לבודהה העצמו - בשיא היצירה הוא אפילו אומר שלמעשה, *הבודהה אינו לימד שום דבר*. נגרג'ונה היה נזיר בודהיסטי - בפירוש אדם דתי - ובכל זאת הוא קם כאן ואומר, רבותיי - קחו גם את הבודהיזם בעירבון מוגבל.
+
+
+אמת, אומרים הבודהיסטים מבודהה ועד נגרג'ונה, היא *טבעו של התנאי*. כל הדברים שישנם הם מותנים - ומה שמותנה, אינו יכול להיות בעל טבע מהותי בפני עצמו. למול [תפיסת האמת האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), שיש אמת שנסתרת מעיננו, שנוכל לגלות בכח התבונה, התפיסה הבודהיסטית היא ש*אין* אמת מוחלטת. *אין* ישות מוחלטת, שאינה תלויה בנו ולא בתפיסה שלנו[^10].
+אז ביססנו:
+- האמת היא טבעו של התנאי
+- כל הדברים שישנם הם מותנים
+- מה שמותנה, אינו יכול להיות בעל טבע מהותי בפני עצמו
+
+ומכאן, נגרג'ונה מפרק את הדהארמות בשלוש טענות:
+- אם לדהארמות יש מהות[^11] הן חייבות להיות בלתי תלויות ונצחיות
+- מכיוון שאנחנו יודעים שדבר אינו קבוע ונצחי אז ברור שגם הדהארמות נעדרות קיום עצמי נפרד
+- אם אין לדהארמות קיום עצמי נפרד אז אין דהארמות
+
+נגרג'ונה מבסס את הדהארמות כמושג עם סתירה מובנית, אפריורית - כמו *בנה של אישה עקרה* או *רווק נשוי*: אין ולא יכול להיות דבר בעולם מאחורי המושג הזה - לא כי לא מצאנו אחד עדיין, אלא כי מעצם כינון המושג הוא לא יכול להיות קיים.
+
+אלא שהדבר הזה מוביל אותנו לפרדוקס - האמת המוחלטת היא ש*אין* אמת מוחלטת - ו*זוהי* האמת המוחלטת?
+
+הפתרון הוא הפרדה בין שני מובנים של *אמת מוחלטת*:
+1. אמת מוחלטת (1) מתייחסת לאופן שבו הדברים באמת
+2. אמת מוחלטת (2) היא אופן ההתייחסות לישויות שיש להן מהות עצמית
+
+
+1. לעולם, באף מקום אין כלל דברים שנוצרו - מעצמם, מאחר, משניה, או בלי סיבה (*שירת השורש*, 1.1)
+
+- היווצרות מעצמו
+כל דבר שנוצר מעצמו, הוא לא נבדל - הוא עדיין עצמו, ונותרנו רק עם דבר אחר. זוהי *רדוקציה אינסופית*
+
+- היווצרות מאחר
+אלו דברים זרים לחלוטין - לא יכול להיות ביניהם קשר - למה שדבר עם מהות *א'* ייקשר לדבר עם מהות *ב'*? *א'* הוא בהגדרה מה שאינו *ב'*![^12]
+לא יכול להיות בין שני דברים זרים קשר של סיבה ותוצאה.
+
+- גם מעצמו וגם מאחר 
+זהו פשוט שילוב של שתי טעויות - למה שזה יהיה נכון?
+
+- לא מעצמו ולא מאחר
+זוהי נצחיות - דבר לא נוצר מלכתחילה. בעולם כזה, לא יכול להיות שום שינוי - שום דבר לא נוצר, ולא נכחד. 
+
+> בתמצית: דברים לא יכולים להיווצר באמת - הם ריקים; הרעיון של מהות הוא סתירה לוגית.
+{.is-danger}
+
+נגרג'ונה לא טוען שאין כלום - זהו לא ניהיליזם אונטולוגי. הוא טוען ש*אין לנו שום דרך לדעת את האמת המוחלטת*. תגיד אטומים? נפרק לך את האטומים; תגיד אל? נפרק לך את האל; כל דבר ניתן לגרור לכדי ריקות. מה שזה לא יהיה שיש שם בחוץ - כל מה שיש לנו הוא המפה הפרטנית שלנו, ואין לנו שום גישה למציאות המוחלטת, אם בכלל יש כזו[^13]. דברים כמו מדע, ובודהיזם, הם מה ש**עובד** - אבל לא מה ש***נכון***.
+
+[^1]: אם אתם רוצים להכיר פילוסוף בודהיסטי אחד, אומר ארז, זה האיש. 
+[^2]: ארז משווה את ההבדל ביניהם כמו ההבדל בין הקדם סוקראטיים לסוקראטס.
+[^3]: וכמובן, שהרעיון מכיל בתוכו גם אלמנטיים מיתיים ואגדיים.
+[^4]: *sunya*, *Śūnyatā*
+[^5]: הזנב - הוא יסתובב ויכיש אותך. בעקבות המשל הזה, נגרג'ונה מתואר לעיתים כיושב בתוך נחש.
+[^6]: Mahāyāna
+[^7]: Hinayāna
+[^8]: *Mūlamadhyamakakāri*
+[^9]: ארז מושל את זה לפרויד - הפרויאדיאנים לא *באמת* האמינו שיש אגו, סופר אגו וכדומה - זה מודל שמאפשר להם להסביר ולטפל.
+[^10]: בניגוד למציאות הבלתי-נגישה של קאנט, למשל.
+[^11]: svabhāva
+[^12]: *מהות* היא מילת המפתח: אנחנו לא שואלים איך נוצרים דפים מעץ, אלא איך דברים עם מהות מסוימת מתחברים עם דברים עם מהות שונה לגמרי (כמו רוח ונפש - הבעיה הפסיכופיזית).
+[^13]: ארז מושל את זה לסימנים בווייז - ציור של עיגול הוא כיכר; כולנו מבינים שלא ככה הוא נראה, אבל זה משרת אותנו. אם נחשוב שהעיגול הזה, כפי שהוא מוצג, *הוא* כיכר באמת - אנחנו בבעיה.

פילוסופיה/בודהיזם/מותנית.md

@@ -0,0 +1,120 @@
+---
+title: התהוות מותנית
+description: 
+published: true
+date: 2024-02-15T10:43:53.887Z
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, שלושת סימני הקיום
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
+---
+
+> כאשר ההוא קיים - זה קיים; משום שההוא נוצר זה נוצר. אם ההוא לא היה נוצר - זה היה לא נוצר
+
+הבודהיזם מראשיתו עסוק בסיבתיות. התפיסה הבודהיסטית כולה מייחסת את המציאות לרצף של קשרים סיבתיים, שעליהם היא מנסה לעמוד ולהסביר. **ההתהוות המותנית**[^1] היא התיאוריה שמבקשת להסביר את הסיבתיות. 
+
+הרעיון מאחורי ההתהוות המותנית היא שיש דרך אמצע, בין שתי קצוות:
+
+- כל הדברים נצחיים, קיימים ומהותיים
+הגישה המהותנית הזו מייחסת גורם אחד, בלתי משתנה (האל, האידאות וכו'), ולא מאפשרת שום שינוי נוסף.
+
+- כלום לא קיים
+הגישה הניהיליסטית הזו לא מאפשרת שום קביעות - הכל מתרחש באקראי ובפאניקה, וכלום לא משנה.
+
+הבודהיזם מאזן בין שתי הקצוות בהתהוות המותנית, שקובעת כי כל דבר נוצר, משתנה ונכחד כתוצאה של הסיבות שקדמו לו. 
+
+> ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו.
+{.is-warning}
+
+אילו נבין קצת מהסיבתיות הזו, נוכל להשפיע עליה ועל התודעה שלנו לחיוב. 
+
+הבודהיזם לא מעניק את חופש הבחירה המוחלט של הניהיליזם: כל אחד מאיתנו מותנה באינספור גורמים; מנגד, הוא שולל את הדטרמיניזם, וממשיך לייחס לאדם את היכולת לשלוט בגורל ובתודעה שלו, עד רמה מסויימת, בזכות הבנת התהליך. זהו סוג של *דטרמיניזם רך*. 
+
+---
+
+חשבו על תינוק עם כמה צעצועים בעריסה. הוא יכול לשחק באחד או באחר; יש לו בחירה מסוימת. אולם, אין לו חופש מוחלט - מה אם הוא רוצה לשחק בפלייסטיישן? הוא לא יכול כי:
+1. הוא תינוק
+2. אין לו בכלל פלייסטיישן
+3. הוא לא יכול ללכת להביא אחד (ר' 1.)
+
+כלומר, יש לו מרחב תמרון מוגבל, שבתוכו הוא יכול לפעול.
+
+---
+
+ההתהוות המותנית היא מודל מדיטטיבי, מעגלי, סיבתי, שמנסה לקבוע על סמך הסיבתיות את רצף הפעולות שיביא אותנו לשחרור. היא חלק בלתי נפרד מתפיסת היקום הבודהיסטית - התודעה, הגוף והיקום קשורים בקשר סיבתי מותנה בלתי נפרד.
+
+![bhavacakra.jpg](/פילוסופיה/בודהיזם/bhavacakra.jpg)
+^מנדלה^ ^(bhavacakra)^ ^בודהיסטית^
+
+ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה.  כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט. 
+
+> ההיכרות עם 12 החוליות היא *תנאי הכרחי*, אך לא **תנאי מספיק** לנירוונה; ההבנה של 12 החוליות רק נותנת את הסיכוי לשיחרור, אך אינה מספקת. זה לא שיש X כלשהו שנוכל לעשות שיבטיח את השחרור; אין שרשרת סיבתית שנוכל לקטוע שתשחרר אותנו סופית - תמיד תהיה אחת אחרת
+{.is-warning}
+
+
+
+## 12 החוליות
+
+בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות:
+- איש עיוור, המייצג את הבורות[^5]
+- קדר, המייצג את הדפוסים הנפשיים
+- הקוף, המייצג את התודעה
+- אנשים החותרים בסירה, המייצגים את התודעה בעולם
+- בית בעל שש חלונות, המייצג את ששת החושים
+- המגע,  המייצג את התוצאה של התודעה במציאות כפי שהיא נקלטת דרך החושים
+- אדם שנפגע במצחו מחץ, המייצג את הרגשות
+- אדם שותה אלכוהול, המייצג את ההשתוקקות
+- אדם\קוף התופס פרי מעץ, המייצג את ההיאחזות
+- ילד\זוג, המייצג את ההיווצרות
+- אישה יולדת, המייצגת לידה
+- ולבסוף, מוות.
+
+חשוב להבין מההמחשה הזו, שהבודהיזם לא מייצג את החוליות או את התודעה כדבר פרטני, אלא כחלק בלתי נפרד מן היקום. למעשה, הבודהיזם אינו מאמין בגלגול נשמות כפי שאנו חושבים - משום שאין נשמה, ואין *אני* - אלא את 12 החוליות המותנות האלה, העובדות ביחס כזה ואחר בינן לבין עצמן, ועם היקום. 
+
+התפיסה הזו היא **חוק שימור התודעה** הבודהיסטי. כל רגע ורגע, אתה נוצר מחדש - משום שלדפוסים מסוימים יש נטייה להתמיד. לכן, אתה עכשיו ואתה עוד חמש דקות אינם אני אחיד, אלא רק אני דומה - משום שישנו שינוי, אבל לא שינוי כה דרמטי. בעת המוות, הדבר היחיד שמתרחש הוא שינוי הדפוס, שמוביל ליצירה מחדש שונה, בהתאם לסיבות המשתנות.
+
+> הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור.
+{.is-warning}
+
+> המלצה: פרק 5 בספר של גתין
+{.is-success}
+
+
+![paticcasamuppada.jpg](/פילוסופיה/בודהיזם/paticcasamuppada.jpg)
+
+2 החוליות הראשונות[^6], בורות ודפוסים מנטליים, הן נקודת המעבר הראשונה, משום שהן אלו שנוצרו על ידי **סיבות העבר**. הבורות והדפוסים המנטליים יוצרים את ההכרה, הגוף-נפש, ששת החושים, המגע החושי, התחושה, ההשתוקקות, ההיאחזות וההתהוות - התודעה שלנו, החוויה שלנו עכשיו, **פירות ההווה**. כל אלו הם נקודת המעבר השנייה. החוויה העכשווית  - **סיבות ההווה** - מובילה ל**סיבות העתיד** - הלידה, הזקנה והמוות. אלו הם נקודת המעבר השלישית - חזרה אל הבורות.
+
+הדפוס הזה לא בשליטתנו, אבל בכל נקודת מעבר כזו, יש לנו הזדמנות לשבור את המעגל. אין לי שליטה על סיבות העבר שהביאו אותי למי שאני, אבל בנקודות האלו, יש לי מקום להשפיע על הסיבות האלו, ובכך לשנות את המצב.
+
+> נניח ואני הולך לבית קפה, ורוכש קשה, והוא מגעיל. דפוסי העבר והבורות יגרמו לי להגיד, *ואוו, איזה קפה דוחה*. אולם אם אלך שוב למחרת, אוכל לשנות את המצב. *הבריסטה עובד ב25 ש"ח לשעה, בהתחשב - זה לא כזה גרוע*. אחרת, אהיה לכוד ב*זה קפה גרוע* בלי הפסקה!
+
+זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*.
+
+
+### בורות avijjā
+הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש.
+
+משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה.
+
+### דפוסים נפשיים sankhāra
+זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים.
+
+
+[^1]: *Paticcasamuppāda* ("הנה התחלנו לקלל בסאנסקריט") - מקור מותנה, מצב נובע, Conditioned coarising
+[^2]: אם ישו לא היה מקריב את עצמנו, אם לא היה אל מיטיב, לא יכולנו לעשות דבר. הבודהיזם חושב אחרת.
+[^3]: הרוחות הרעבות מומחשות באופן מסורתי כבעלות בטן אדירה וצוואר דקיק, לסמל את כך שלעולם לא יוכלו למלא את התשוקות שלהן.
+[^4]: למעשה, יש בבודהיזם שמונה רמות של גיהנום - כל אחד מסוג אחר ומסב סבל אחר לגמרי.
+[^5]: ההיפך מהבורות הבודהיסטית אינו אמת, שהבודהיזם לא מתיימר אליה, אלא החוכמה - אותם הדברים שמובילים לשחרור.
+[^6]: ראשונות שרירותית - אין למעגל הזה *סדר* בבודהיזם.
+
+### 12 החוליות כדרך אמצע
+
+> Kassapa, \[if one thinks,\], *The one who does an action is the same as the one who experiences,*, \[then one asserts\] with reference to one existing from the beginning: *dukkha is created by oneself*. When one asserts thus, this amount to the eternalism. But, Kassapa, \[if one things,\] *The one who does an action is different from the one who experiences*, \[then one asserts\] with reference to one stricken by feeling: *dukkha is created by another*. When one asserts thus, this amount to the annihilationnism. Without veerting to either of these extremes, the Tathagata teaches Dhamma by the middle: Conditioned by igonrace are constructing activities
+
+> condition + awareness -> reconditioning -> deconditioning
+From the arising of (spiritual) ignorance is the arising of the constructing activities; from the stopping of (spiritual) ignorance is the stopping of the constructing activites. This Noble Eightfold Path is itself the course leading to the stopping of the constructing activities
+
+> Nirvana is the stopping of the entire sequence of conditions mapped out in the conditioned co-arising teaching. Nirvana is not something that is conditionally arisen, but is the stopping of all such processes
+
+ההתהוות המותנית היא דרך אמצע בין גישות קיצוניות - בין ניהיליזם לסובטניאליזם, בין מוניזם לדואליזם, בין נצחיות להכחה מוחלטת. הקיום הור מותנה וסיבתי; הדברים קיימים לזמן מוגבל ונוצרים כתוצאה מדברים אחרים.
+
+זה לא שעוד עשר דקות, תהיה אותו בן אדם; אין אני. האם תוכל להסיר מעצמך אחריות מוסרית, כי אינך אותו אדם? לא; התנאים שאתה יוצר עכשיו הם הסיבה לאדם שתהיה עוד עשר דקות.