docs: add all untracked content
This commit is contained in:
BIN
פילוסופיה/נוצרית/abelard.jpg
Normal file
BIN
פילוסופיה/נוצרית/abelard.jpg
Normal file
Binary file not shown.
|
After Width: | Height: | Size: 34 KiB |
BIN
פילוסופיה/נוצרית/abelardo_ed_eloisa.jpg
Normal file
BIN
פילוסופיה/נוצרית/abelardo_ed_eloisa.jpg
Normal file
Binary file not shown.
|
After Width: | Height: | Size: 56 KiB |
BIN
פילוסופיה/נוצרית/aquinas.jpg
Normal file
BIN
פילוסופיה/נוצרית/aquinas.jpg
Normal file
Binary file not shown.
|
After Width: | Height: | Size: 128 KiB |
BIN
פילוסופיה/נוצרית/duns.jpg
Normal file
BIN
פילוסופיה/נוצרית/duns.jpg
Normal file
Binary file not shown.
|
After Width: | Height: | Size: 1.5 MiB |
78
פילוסופיה/נוצרית/routes_des_châteaux_cathares.svg
Normal file
78
פילוסופיה/נוצרית/routes_des_châteaux_cathares.svg
Normal file
@@ -0,0 +1,78 @@
|
||||
<svg version="1.0" height="365.89001pt" width="595.28003pt" id="svg2" xmlns:xlink="http://www.w3.org/1999/xlink" xmlns="http://www.w3.org/2000/svg">
|
||||
<metadata id="metadata7">
|
||||
|
||||
|
||||
image/svg+xml
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
</metadata>
|
||||
<defs id="defs5"></defs>
|
||||
|
||||
<path id="path1314" d="M 73,91.362183 C 115,114.36218 233,161.36218 233,161.36218 L 318,180.36218 L 381,183.36218 L 489,192.36218 L 587,218.36218 L 614,166.36218 L 649,122.36218 L 685,97.362183 L 685,97.362183" style="fill:none;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;marker-start:none;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5744" d="M 119.00495,115.97647 L 127.08416,115.97647 L 178.58911,123.17647 L 214.94554,125.23361 L 259.38119,142.71932 L 291.69802,147.86218 L 321.99505,165.34789 L 319.97525,136.54789 L 298.76733,103.63361 C 298.76733,103.63361 295.73762,86.147897 298.76733,78.947897 C 301.79703,71.747897 312.90594,47.062183 312.90594,47.062183 L 311.89604,22.376469" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01919341px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path1306" d="M 588.37838,428.23726 L 596.29977,337.3378 L 622.32721,251.55944 L 669.85558,149.13752 L 698.14627,122.25176 L 736.62162,100.4871" style="fill:#00a4d3;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#2bb5c5;stroke-width:4.38113213;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<rect y="71.362183" x="48" height="12" width="11" id="rect1308" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="201.36218" x="580" height="11" width="10" id="rect1310" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="163.36218" x="322" height="10" width="10" id="rect1312" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<path id="path1316" d="M 586,218.36218 L 575,319.36218 L 547,364.36218 L 545,412.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<text id="text1318" y="160.26843" x="244.32617" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="160.26843" x="244.32617" id="tspan1320">Carcassonne</tspan></text>
|
||||
<text id="text1324" y="54.362183" x="45" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="54.362183" x="45" id="tspan1326">Toulouse</tspan></text>
|
||||
<text id="text1328" y="188.36218" x="536" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="188.36218" x="536" id="tspan1330">Narbonne</tspan></text>
|
||||
<text id="text1332" y="78.362183" x="703" style="font-size:12px;font-style:oblique;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:center;line-height:100%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:middle;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="78.362183" x="704.91016" id="tspan1334">Vers </tspan><tspan id="tspan1336" y="90.362183" x="703">Montpellier</tspan></text>
|
||||
<text id="text1338" y="429.36218" x="536" style="font-size:12px;font-style:oblique;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:center;line-height:100%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:middle;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="429.36218" x="537.91016" id="tspan1340">Vers </tspan><tspan id="tspan1342" y="441.36218" x="536">Perpignan</tspan></text>
|
||||
<text id="text1344" y="147.36218" x="146" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="147.36218" x="146" id="tspan1346">A61</tspan></text>
|
||||
<text id="text1348" y="243.36218" x="591" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="243.36218" x="591" id="tspan1350">A9</tspan><tspan id="tspan1352" y="258.36218" x="591"></tspan></text>
|
||||
<path id="path5746" d="M 324,164.85285 L 330,117.99464 L 330,86.416289 L 329,50.763303 L 315,29.371511" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00928521px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5748" d="M 329.51056,163.35499 L 344.82746,126.837 L 360.14437,105.53484 L 359.12324,77.131967 L 369.33451,56.844197 L 400.98944,53.801032 L 395.8838,33.513262 L 366.27113,23.369377" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01775205px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5750" d="M 332,169.36218 L 380,169.36218 L 450,171.36218 L 501,181.36218 L 549,194.36218 L 575,198.36218 L 596,166.36218 L 641,98.362183 L 685,75.362183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5752" d="M 359.00344,169.34885 L 457.67698,148.81551 C 457.67698,148.81551 521.10997,129.30885 531.17869,129.30885 C 541.24742,129.30885 638.91409,94.402183 638.91409,94.402183 L 650.99656,93.375516" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01672161px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5754" d="M 514,132.33979 L 522,96.817407 L 518,63.384571" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.02214289px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5756" d="M 543,367.36218 L 492,358.36218 L 456,351.36218 L 423,352.36218 L 382,350.36218 L 321,348.36218 L 273,336.36218 L 267,313.36218 L 276,294.36218 L 311,280.36218 L 314,260.36218 L 308,240.36218 L 294,226.36218 C 294,226.36218 308,219.36218 311,213.36218 C 314,207.36218 321,188.36218 321,188.36218 L 326,170.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5758" d="M 267.49377,312.36218 L 215.60062,313.36218 L 202.37295,293.36218 L 162.68996,297.36218 L 144.37473,303.36218 L 127.07701,322.36218 L 107.74427,320.36218 L 100.62168,302.36218 L 77.21889,302.36218 L 68.061276,195.36218 L 65.008738,194.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00871837px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5760" d="M 77,301.36218 L 86,377.36218 L 94,393.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5762" d="M 70.500015,219.36218 L 123.81611,221.36218 L 210.32902,216.36218 L 248.55566,203.36218 L 307.90754,174.36218 L 322.997,170.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00297761px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5764" d="M 99.022222,302.91218 C 103.2,300.31218 135.57778,292.51218 135.57778,292.51218 L 144.97778,304.21218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.16523719px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5766" d="M 132,292.85843 L 145,250.69036 L 143,220.86417" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01414478px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5768" d="M 310,279.36218 L 338,294.36218 L 345,319.36218 L 373,329.36218 L 410,324.36218 L 428,333.36218 L 428,352.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5770" d="M 428,333.36218 L 474,326.36218 L 491,316.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5772" d="M 339,293.36218 L 392,282.36218 L 431,281.36218 L 449,274.36218 L 484,247.36218 L 508,220.36218 L 535,201.36218 L 561,196.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5774" d="M 441,277.83302 L 440,254.21018 L 431,242.39875" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.03622687px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5779" d="M 73,91.362183 L 23,60.362183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<rect y="270.36218" x="61" height="8" width="7" id="rect5781" style="fill:#0000ff;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
|
||||
|
||||
<text id="text6662" y="279.36218" x="31" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="279.36218" x="31" id="tspan6664">Foix</tspan><tspan id="tspan6666" y="294.36218" x="31"></tspan></text>
|
||||
<text id="text6668" y="47.362183" x="498" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="47.362183" x="498" id="tspan6670">Minerve</tspan></text>
|
||||
<path id="path6674" d="M 119.5,115.36218 L 101.5,111.36218 L 56,85.862183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<text id="text6676" y="122.19226" x="197.82227" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="122.19226" x="197.82227" id="tspan6678">N113</tspan></text>
|
||||
<text id="text6680" y="215.86218" x="112" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="215.86218" x="112" id="tspan6682">D119</tspan></text>
|
||||
<text id="text6684" y="184.86218" x="51.5" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="184.86218" x="51.5" id="tspan6686">N20</tspan></text>
|
||||
<text id="text6688" y="202.86218" x="321" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="202.86218" x="321" id="tspan6690">D118</tspan></text>
|
||||
<text id="text6692" y="178.22058" x="478.22363" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="178.22058" x="478.22363" id="tspan6694">N113</tspan></text>
|
||||
<text id="text6696" y="142.22058" x="478.01855" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="142.22058" x="478.01855" id="tspan6698">Route minervoise</tspan></text>
|
||||
<rect y="326.36218" x="125" height="8" width="8" id="rect6700" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="283.36218" x="204" height="8" width="7" id="rect7575" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="354.76218" x="309.60001" height="8" width="7" id="rect7577" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="328.76218" x="434.60001" height="8" width="7" id="rect7579" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="310.76218" x="405.60001" height="8" width="7" id="rect7581" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="304.36218" x="492.5" height="8" width="7" id="rect7583" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="273.36218" x="353.5" height="8" width="7" id="rect7585" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="234.36218" x="423.5" height="8" width="7" id="rect7587" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="260.36218" x="469.5" height="8" width="7" id="rect7589" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="90.362183" x="335.5" height="8" width="7" id="rect7591" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7593" y="346.09851" x="95.150391" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="346.09851" x="95.150391" id="tspan7595">Montségur</tspan></text>
|
||||
<text id="text7597" y="277.22156" x="185.13281" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="277.22156" x="185.13281" id="tspan7599">Puivert</tspan></text>
|
||||
<text id="text7601" y="375.36218" x="288" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="375.36218" x="288" id="tspan7603">Puilaurens</tspan></text>
|
||||
<text id="text7605" y="265.995" x="335.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="265.995" x="335.98828" id="tspan7607">Arques</tspan></text>
|
||||
<text id="text7609" y="226.2157" x="405.0625" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="226.2157" x="405.0625" id="tspan7611">Termes</tspan></text>
|
||||
<text id="text7613" y="348.39539" x="436.6875" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="348.39539" x="436.6875" id="tspan7615">Quéribus</tspan></text>
|
||||
<text id="text7617" y="303.36218" x="378.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="303.36218" x="378.98828" id="tspan7619">Peyrepertuse</tspan></text>
|
||||
<text id="text7621" y="310.36218" x="503.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="310.36218" x="503.98828" id="tspan7623">Aguilar</tspan></text>
|
||||
<text id="text7625" y="257.2157" x="480.9707" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="257.2157" x="480.9707" id="tspan7627">Villerouge</tspan><tspan id="tspan7629" y="272.2157" x="480.9707">Termenès</tspan></text>
|
||||
<text id="text7631" y="87.215698" x="313.04688" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="87.215698" x="313.04688" id="tspan7633">Lastours</tspan></text>
|
||||
<rect y="271.36218" x="293" height="8" width="8" id="rect7635" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7637" y="292.19226" x="233.82227" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="292.19226" x="233.82227" id="tspan7639">Rennes-le-château</tspan></text>
|
||||
<rect y="167.76218" x="331.60001" height="8" width="8" id="rect7641" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7643" y="166.20984" x="334.23828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="166.20984" x="334.23828" id="tspan7645">Cité de Carcassonne</tspan></text>
|
||||
</svg>
|
||||
|
After Width: | Height: | Size: 22 KiB |
45
פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md
Normal file
45
פילוסופיה/נוצרית/אבלר.md
Normal file
@@ -0,0 +1,45 @@
|
||||
---
|
||||
title: אבלר
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-14T15:03:29.377Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
^אבלר^ ^ואלואיז^
|
||||
|
||||
# חייו
|
||||
[**פייר אבלר**](https://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Abelard) (1079-1142) היה פילוסוף צרפתי מהמאה ה12. בזמנו של אבלר, הבכורים היו זוכים לכלל ירושת המשפחה, ושאר הבנים לא זכו לנחלה - מה שהשאיר להם שתי דרכים עיקריות להתפרנס: קריירה צבאית וקריירה דתית. אבלר בחר בקריירה צבאית תחילה, ובהמשך הסב מסלול והתחיל ללמוד, שם הצטיין. הוא לא נכנס תחילה לכנסייה, אלא עסק בבית-ספר בקתדרלה[^2] - המקדים של כנסיות[^1]. בלארד היה חד בצורה יוצאת דופן, תקף את מוריו בחריפות - והביא אליו את התלמידים, כבר בשנות ה20 בחייו.
|
||||
|
||||
לאבלר היה סיפור אהבה מפורסם במיוחד, עם אלואיז[^3]. אלואיז הייתה ממשפחת אצולה גבוהה בכמה דרגות מזו של אבלר. הוריה של אלואיז נפטרו, ודודה היה האפוטרופוס שלה. הוא זיהה את הפוטנציאל הלימודי שלה - אלואיז נודעה בתור האישה המלומדת ביותר בפריז - ולכן הזמין לה מורה בעל שם - אבלר. אלואיז נכנסה להיריון[^4], מה שעורר את חימתו של הדוד, שמעולם לא היה מקבל את אבלר כחתן בנסיבות אחרות. בעקבות הנורמות החברתיות בימי הביניים, השניים התחתנו - ואחרי זמן מה, נפרדו. אבלר ואלואיז טענו שבחרו להיפרד משום שנישואיהם נולדו מחטא. בימי הביניים, נהוג היה שזוגות נשואים נכנסו למנזר לאיזושהי תקופת ניסיון, ואחר כך החליטו אם להיות נזירים או לחיות חיי נישואין[^6]. מאחר והנצרות הקתולית אוסרת גירושין, חיי הנזירות - במיוחד לנשים - היוו פתח מילוט לנישואים לא רצויים.
|
||||
|
||||
גרסתו של הדוד הרבה פחות סימפטית. הוא טוען שאבלר גבה כסף - ולא מעט - נהנה הנאות אחרות, גבה את הנדוניה של אלואיז, ושילח אותה למנזר כדי להנות עם בחורות אחרות. הדוד שלח לילה אחד לאבלר מספר בריונים - שסירסו אותו. בעקבות זאת, השניים נשארו במנזרים - והחליפו מכתבי אהבה במשך כל חייהם. בנם של השניים חי עם אלואיז. השניים אוחדו בקבורתם במנזר של אלואיז, שם הם עדיין קבורים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: בזמנו של קארל הגדול, התאפשר לכנסיות ללמד, כאשר כנסיות גדולות ומרכזיות מושכות את מיטב המורים.
|
||||
[^2]: כנסייה, אבל גדולה.
|
||||
[^3]: כה מפורסם, עד שתורגם ישירות לעברית מלטינית של ימי הביניים.
|
||||
[^4]: *ולא מרוח הקודש, אם שאלתם*
|
||||
[^6]: גם לא-נשואים נכנסו ככה למנזר.
|
||||
|
||||
# הגותו
|
||||
|
||||
## אחריות מוסרית
|
||||
אבלר היה טרוד בשאלת מידת האחריות של אדם על מעשיו[^7]. עמדתו של אבלר היא מהקיצוניות[^8] בתחום - והיא, אם אתה מתחרט לאחר עשיית המעשה, *אינך* אשם. הכוונה היא לא חרטה בפני שופט - אלא חרטה אמיתית בפני עצמו. עמדה זו נובעת מ[התפיסה האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון) אודות הפער בין הנפש לגוף, ועליונותה של הנפש על הגוף. אולם הנפש היא מהות האדם, אך הגוף לעיתים מצליח לכפות את עצמו על הנפש - ולהשתלט עליה ביצר רע. לכן, כאשר הלהט של הגוף יורד, הבעת החרטה של הנפש מאששת את עליונותה של האנושית על פני היצר - ופוטרת את האדם מאחריות. כל עוד האדם לא השתכנע שמעשיו הם מוסריים - הוא פטור מעונש.
|
||||
|
||||
התפיסה הזו בעייתית, כמובן, ברמה הדתית והחינוכית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^7]: ר' גם: [מאמרו של פרנקפורט](/פילוסופיה/טבע/frankfurt_-_alternate_possibilities_and_moral_responsibility.pdf) על אחריות מוסרית
|
||||
[^8]: אבלר נודע במיוחד בתיאוריו הפלסטיים, שעזרו למשוך אליו קהל תלמידים.
|
||||
|
||||
## [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש)
|
||||
|
||||
התפיסה הנוצרית מייחסת את כלל תארי האל - הטוב, הרחמים, וכו' - לאל עצמו, ולא לאף אחד מההיבטים שלו. לא הבן הוא טוב, אלא האל; לא האב הוא רחום, אלא האל; הייתה רתיעה גדולה לייחס תארים כאלו לפרצופים מסוימים של האל. אבלר הלך כנגד התפיסה הזו, וכן ייחס את התארים לפרצופים ממש, מה שעלה ברדיפתו, בפרט בידי [ברנאר מקלרבו](https://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Abelard#Conflicts_with_Bernard_of_Clairvaux). יש האומרים כי בעקבות החוויה הזו, אבלר חזר בסוף ימיו בתשובה.
|
||||
|
||||
## ביחס ליהדות
|
||||
אבלר, כמו נוצרים רבים אחרים, הוציא פולמוס כנגד היהדות, בו דן נגד האיסלאם והיהדות - אך כתיבת הספר נקטעה מיד לפני שהציג את עמדותיו כנגד היהדות, לפני שחזר בתשובה.
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: אוגוסטינוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-13T15:15:34.349Z
|
||||
date: 2024-03-13T15:15:36.179Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, נצרות, אוגוסטינוס
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
|
||||
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: וויליאם מאוקאם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-13T15:33:47.949Z
|
||||
date: 2024-03-13T15:33:49.721Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
||||
|
||||
@@ -1,18 +1,19 @@
|
||||
---
|
||||
title: ההוכחה האונתולוגית לקיום האל
|
||||
description:
|
||||
title: אנסלם
|
||||
description: ההוכחה האונתולוגית לקיום האל
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:43:42.598Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, נצרות, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, אנסלם
|
||||
date: 2024-02-21T14:17:23.813Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, נצרות, פילוסופיה נוצרית, אנסלם, ימי הביניים
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# הוכחות לקיום האל
|
||||
# חייו
|
||||
[**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי). ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן.
|
||||
|
||||
# הוכחות לקיום האל
|
||||
## פיזיקלית
|
||||
|
||||
ההוכחות הפיזיקליות הן הגרועות ביותר. הן מתחילות בכך שיש את כדור הארץ[^1], והכוכבים, כפי שהאמינו, מסתובבים סביבו. בימי הביניים, חוק המשיכה אינו היה לפי מסה, כפי שאנו מבינים היום, אלא תמיד כלפי מרכז כדור הארץ. בימי הביניים האמינו כי הכוכבים נותרים תלויים בשמיים משום שהם תלויים על גלגלים[^2] (שבע עד כמה עשרות), ומוחזקים בידי ספרות מחומר שקוף. הכוכבים הרחוקים ביותר נחשבו כולם ליושבים על אותו הגלגל הרחוק ביותר.
|
||||
|
||||
89
פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md
Normal file
89
פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס.md
Normal file
@@ -0,0 +1,89 @@
|
||||
---
|
||||
title: תומס אקווינוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-06T15:19:53.137Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# חייו
|
||||
|
||||
[**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר.
|
||||
|
||||
אקווינוס נפטר בגיל צעיר, אך כתב המון - עשרות רבות של ספרים על אריסטו, על תיאולוגיה, ועל נושאים רבים אחרים. הוא הושפע מאוד מאריסטו, איבן רושד והרמב"ם[^1] - אותו הוא מצטט ומזכיר מאות רבות של פעמים.
|
||||
|
||||
אקווינוס הוא אחד ההוגים המרכזיים בנצרות בכלל ובימי הביניים בפרט. מסיבה זו, הרמב"ם משפיע עד עצם היום הזה השפעה עמוקה על הנצרות, ובמיוחד הנצרות הקתולית.
|
||||
|
||||
# הגותו
|
||||
|
||||
## האנלוגיות
|
||||
שאלה גדולה בתיאולוגיה היא כיצד להבין את תארי האל. הרמב"ם טוען כי לא ניתן לדעת על האל שום דבר, וכי כל דבר שניתן לדעת על האל הוא אחד משני סוגים - מה האל עושה, ומה אינו עושה - אך לא לדעת דבר חיובי על האל עצמו. כשאני אומר שהאל הוא יודע, אני אומר שאינו טיפש - לא שאני יודע איזה מין ידיעה *כן* נוכחת בו. ידיעה, למשל, הוא מוגבלת במהותה - אנחנו לא יכולים לדעת הכל. הידיעה האלוהית, מנגד, היא אינסופית - שונה לגמרי - ולכן איננו יכולים לייחס לו *ידיעה* כמו שאנחנו מכירים.
|
||||
|
||||
התפיסה הזו מבדילה את האל מאוד מהאנושות - אין לו ממש תואר, או מקום, או ידיעה. למשל, שהאל יכול לדעת מה נעשה בעתיד עוד לפני שהחלטנו אותו ומבלי שיקבע אותו וישלוט עליו - משום שידיעתו היא שונה לגמרי מהסוג שאנחנו מבינים.
|
||||
|
||||
אקווינוס יוצא נגד הרמב"ם, בטענה שהאל בה רחוק מדי. הוא מייחס את התארים של האל כ**אנלוגיה** - חלקם החיובי של התארים שלנו, עד אינסוף, מבלי חלקיהם השליליים. הידיעה האלוהית, לשיטתו, היא היכרות עם הדברים, עד אינסוף, מבלי המגבלות של הידיעה האנושית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](/פילוסופיה/נוצרית/מערב).
|
||||
|
||||
## המוסר הטבעי
|
||||
*האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת.
|
||||
|
||||
|
||||
לעומת העמדה הזו, ניצבת עמדת ה[**מוסר היחסי**](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-3-יחסיות-מוסרית), שטוענת כי ישנם "גבולות גזרה"[^4] מוסריים טבעיים, אך בתוך הטווח הזה יש בחירה וגוונים שונים של מוסר, שווים בערכם. אריסטו הגה את העמדה הזו, מתוך אמונה כי בבסיס חברה מוסרית עומדים מבנים בסיסיים - כמו התא המשפחתי - שממנה נובעים גוונים שונים של מוסר, שאין לפרק. בכל חברה או תא חברתי, ישנם הרבה סוגים של מוסר, עם ערכים וציווים שונים - שווי ערך[^3].
|
||||
|
||||
ולבסוף, ישנה העמדה שאין מוסר כלל - כפי שהעלה אלפטון בפי [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי), וכפי שטען [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade)[^5]
|
||||
למשל, בצרפת של המאה ה18-19, עלתה ההברקה לשלב בין פילוסופיה לפורנוגרפיה - בניסיון להצדיק את הפורנוגרפיה ולהקל על רגשות לאשמה באמצעות פילוסופיה מתירנית. התנועה הזו הייתה להיט, ששיאה ברוזן [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade). שניהם טענו שהמוסר הוא הבנייה של החלשים, בכדי לדכא את החזקים ("פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים")
|
||||
|
||||
|
||||
> בתמצית - אפלטון מייחס את המוסר לפרט, אריסטו - לכלל, ואחרים - שוללים אותו לגמרי.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר.
|
||||
|
||||
> האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?
|
||||
|
||||
כלומר, לפי תומס, המוסר הטבעי משותף לאנושות ולא נובע מהציווי האלוהי. מן המוסר המשותף הזה האדם מבין, בכוחות עצמו את המוסר הנימוסי ואת המוסר האלוהי - ואלו שיזכו להארה אלוהית יגלו כי הציווים שלו הם לאור המוסר הטבעי: האל מצווה את מה שנכון במוסר הטבעי[^7] (שאותו ברא יחד עם האדם). העמדה הזו מבטאת עליונות של המוסר על פני הדת, אך מאפשרת לדת לבטא את המוסר כיאות.
|
||||
|
||||
השלכה מעניינת מהתפיסה של אקווינוס היא שישנם מקרים חריגים בהם המוסר הטבעי יגבור על המוסר האלוהי. זהו דיון שאריסטו מציף בספר החמישי באתיקה - על המתח בין *דין* ל*יושר*. כלומר, לכל חוק ישנה הוראה בפועל, ורוח כלשהי שהוא מנסה למלא - וכל חוק, במקרה קיצון, ייכשל לפעמים למלא את רוחו, ושם עלינו להפעיל שיקול דעת - לפעמים מנוגד לחוק - בכדי ליישם את רוח החוק, את מה שהוא מנסה למלא[^8]. תפיסות מוסר טבעי, כמו תפיסה זו ותפיסתו של אפלטון, יבקשו לחנך את האנשים למוסר ששואף מעל החוק, ולא רק להגביל את האזרחים לחוק - משום שבמצב כזה, תמיד יהיו אלו שיחפשו את הפרצות בחוק, או שיבצעו אותו רק כדי לצאת מידי חובה.
|
||||
|
||||
לעומתו של אקווינוס, הוגים אחרים - כמו [דון סקוט](), טוענים שהמוסר האלוהי הוא זה שגובר - והמוסר האנושי הוא בסך הכל אשליה, הבניה אנושית חסרת פשר; אנחנו חושבים שיש לנו חזקה על המוסר, אבל מה שמוסרי הוא מה שהאל אומר; זוהי [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-1-תיאוריית-הציווי-האלוהי). תפיסות כאלו שוללות לגמרי את שיקול הדעת ביחס לחוק: החוק הוא מוחלט והפרתו היא בלתי מוסרית. גם תפיסות פוסט-מודרניסטיות, כמו של פוקו ודה-סאד, דורשות למלא את החוק כלשונו - משום שמאמינות שאין מוסר אמיתי, ושהמוסר הוא רק כינון יחסי כוחות בחברה שמאפשרים לנו לחיות יחד; לכן, הפרתם תביא לקריסת החברה ויש לקיים אותם מסיבה זו - ולא משום שהם מה ש'אמיתי'.
|
||||
|
||||
|
||||
החיבור הזה בין שמרנות דתית לאתיאזם הניבה את שאלת המתח בין המוסר לדת. כיום, המוסר מוגדר כליברלי, והדת כשמרנית - מה שמעלה חיכוכים ביניהם. הדיכוטומיה הזו לא קיימת בימי הביניים, שם הדת נתפסה כפילוסופית, והמוסר כשמרני - מה שפוטר אותנו ממתחים כאלה. שאלות מוסריות ושאלות דתיות נדונו אז בנפרד לחלוטין, והקשר ביניהם נובע מצמצום עכשווי של המוסר והדת. החיבור ביניהם בימי הביניים נובע משמרנותו של המוסר וקדמתה הפילוסופית של הדת - וזו גם הסיבה שהמוסר קדם לדת, והחיבור ביניהם היה טבעי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^2]: המדינה האלפטונית מורכבת מיחידים, אותם היא מגדלת ומחנכת במנותק ממשפחותיהם הגרעיניות - קשר ישיר בין הפרט למדינה. זאת כדי למנוע חוסר שוויון הנובע מתאים משפחתיים, ולחנך את כל אדם לפי יכולתו - כך שיתרום למדינה ככל האפשר (אם כי מדינה זו אינה שוויונית). בתמצית, אין "מוסר" בכלל, רק "מוסר" מוכר ו"מוסר" לא מוכר - כמו נימוסים.
|
||||
|
||||
[^3]: היוונים הקדמונים, למשל, כשהגיעו להודו בימי מוקדון, נחרדו לגלות שההודים שורפים את מתיהם. המוסר היווני קבע כי קבורה ראויה היא באדמה, בעוד שבהודו, שם האמינו בשחרור הנפש מהגוף, נחרדו מהרעיון של קבורה באדמה ככליאה של הנפש.
|
||||
|
||||
[^4]: ואת גבולות הגזרה האלו אפשר למתוח די רחוק, אומר הרמב"ם, אל אף שתומך ככלל בעמדה האריסטותלית.
|
||||
[^5]: שמשמו נגזר המושג [*סדיזם*](https://www.etymonline.com/word/sadist).
|
||||
[^6]: למשל, בנישואי קליאופטרה וקיסר - ברומא היה נהוג, עם לידת הילד, שישנו טקס קבלה שבו האב יכול להכיר או לא להכיר בילד.
|
||||
[^7]: דוגמה של שלום מאתר מחזירים בתשובה קתוליים: כל ילד קטן וכל ילדה קטנה רוצים נישואים קתוליים - הילד הוא נסיך שמחפש נסיכה והם רוצים להישאר יחד לנצח. רק מאוחר יותר, כש"מבלבלים להם את המוח" עם תיאוריות מגדר ושטויות שכאלה, הם סוטים מהדרך הזו. משום שזה מה שכל הילדים הקטנים רוצים - האל מצווה נישואים קתוליים.
|
||||
[^8]: דוגמה ספציפית להדהים של שלום - בין בני זוג, הגמרא אוסר קיום יחסים במחזור החודשי ובשבוע שאחריו - במטרה לכונן מתח מיני בריא בין בני הזוג, שיוביל לזוגיות טובה. אולם, מה אם אדם חוזר בתשובה אחרי שנים רבות עם אשתו, שלא מוכנה להתפשר בנושא זה? הרי שבמצב כזה, ציות לחוק כלשונו יפר את הרוח שלו, בכך שיפגע ביחסים בין בני הזוג.
|
||||
|
||||
## העולם הבא
|
||||
אפלטון טוען (ב[פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש)) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם.
|
||||
|
||||
לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת.
|
||||
|
||||
> כשמוצי החתול רק היה תא בודד, הוא היה רק חומר; בחומר הזה טמונה התבנית והפוטנציאל של מוצי החתול הגדול והבריון - ואם התנאים יתממשו כמו שצריך, החומר הגולמי יגדל למוצי החתול, שליט כל הפחים בבניין 72. כשמוצי, לא עלינו, ילך לעולמו, בפי רקס הרשע, החומר שלו **ישתנה**, והצורה שלו **תיכחד**.
|
||||
|
||||
ב*על הנפש*, אריסטו מייחד את האדם בנוכחותו של השכל, אותו הוא מחלק לשני חלקים - החלק המעשי, שטרוד במלאכות, והחלק העיוני - שטרוד רק בידיעות תיאורטיות[^9]. אריסטו קובע[^10] כי ניתן להתעלות על המצב הטבעי (כליית הנפש) על ידי רכישת ידיעות תיאורטיות נצחיות - ובכך להפוך את אותה הידיעה, כפי שהיא במציאות, לחלק מהנפש שלו - וכשם שהאמת באותה ידיעה היא נצחית, משהו בנפשו שלו נהפך לנצחי.
|
||||
|
||||
|
||||
ההשלכות של הגישה הזו קשות מאוד: רק החכמים זוכים לעולם הבא, לחיים לאחר המוות - והשאר כלים. זאת בניגוד לאפלטון, ולאוגוסטינוס בעקבותיו, שסבורים שהנפש שורדת את המוות. אולם, איבן רושד טוען לאור אריסטו, לא ייתכן ששני אנשים שמבינים את אותן האמיתות ישרדו את המוות באופן שונה. הוא תופס את הנפש כמראה של ידיעות נשגבות שאדם רוכש במהלך חייו, וכשהגוף כלה - המראה נשברת, והנפש נעלמת אף היא; מה ששורד הן האמיתות שקדמו לאדם, ואלו שישארו אחריו[^11], משום שאין דבר שמייחד כל אדם ואדם - ותצרף הידיעות ששרדנו אובד[^12].
|
||||
|
||||
לעומת איבן-רושד, אקווינוס מציע פרשנות אחרת לאריסטו. ישנו הבדל בין הפוטנציאל (*דונאמיס*) של תינוק קטן שלא יודע כלום לעומת כלב, או טוש. כולם לא יודעים כלום, אבל לתינוק יוכל לדעת בעתיד המון דברים - הרי אפלטון ואריסטו היו תינוקות קטנים שלא יודעים כלום - והטוש או הכלב לא. אקווינוס סבור שהפוטנציאל הזה נובע מכך שיש ידיעות נצחיות, שהנפש נולדת איתן; הנפש עצמה אינה נצחית, אבל הידיעות שאיתן הוא נולדת הן כן.
|
||||
|
||||
[^9]: ידיעות תיאורטיות, כמו מתמטיקה ולוגיקה, יושבות על התפר.
|
||||
[^10]: בשלושה משפטים סתומים ביוונית עתיקה, בחתימת *על הנפש*.
|
||||
[^11]: יש כאלו הסבורים כי אקווינוס ואיבד-רושד חלוקים כי לאקווינוס היה תרגום מוצלח יותר של אריסטו - וזה של איבן-רושד היה משובש יותר, והוביל לאי-הבנות.
|
||||
[^12]: התפיסה הזו השפיעה מאוד על היהדות והנצרות, אך פחות מהאיסלאם - משום שבמאות ה12-13, העולם האינטילקטואלי האיסלאמי, שעד לאותה נקודה הוביל על הנוצרי והיהודי, קרס - ונשאר פחות מפותח עד עצם היום הזה; לאיבן-רושד לא קם יורש.
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: סקוט אריגנה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:30:16.582Z
|
||||
date: 2024-02-07T15:30:18.832Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, סקוט אוריגנה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-07T14:38:49.130Z
|
||||
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: בואתיוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:33:11.434Z
|
||||
date: 2024-02-07T15:33:13.227Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, בואתיוס
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-31T15:28:54.169Z
|
||||
|
||||
28
פילוסופיה/נוצרית/דונס.md
Normal file
28
פילוסופיה/נוצרית/דונס.md
Normal file
@@ -0,0 +1,28 @@
|
||||
---
|
||||
title: דנס סקוט
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-06T15:44:47.726Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, דנס סקוט
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-06T15:31:57.670Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[**ג'ון דנס סקוט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Duns_Scotus) (1265\6-1308) היה פילוסוף סקוטי, שנולד בדרום סקוטלנד וחי את רוב חייו באיטליה ובצרפת. הוא נודע בכתיבתו המסובכת, ובדעותיו הקיצוניות ביחס ליהודים, שהדהדו בתפיסה האנטישמית[^1]. הוא היה ההוגה הראשון שהציב את ה**חופש** כערך עליון, ועוד בצורה עקבית ומנומקת. למהלך הזה הייתה השלכה מעמיקת לכת על ההגות במערב, שנמשכת עד עצם היום הזה.
|
||||
|
||||
סקוט סבר כי צלם האלוהים שבאדם הוא החופש שלו - והציב אותו מעל השכל, המוסר והמצוות. משום שהחופש הוא היסוד המהותי באדם, סקוט סבר כי מימוש האדם במלואו כרוך בחופש, ולא בידיעה או בחיים מוסריים[^2].
|
||||
|
||||
מדוע יש לנו בחירה כלל? אריסטו והרמב"ם סבורים שישנן שתי אפשרויות: האחת היא שאיננו יודעים מה מוטב לעשות - *במה כדאי לי להשקיע את כספי הפנסיה שלי?*, והשנייה היא שאיננו שולטים בעצמנו - ואנחנו קרועים בין הדבר הקל לדבר הנכון. משום שהאל יודע מה מוטב לעשות, וכמובן שולט בעצמו, הם סבורים שלאל אין חופש בחירה - הוא אינו זקוק לו. החופש, לשיטתם, אינו מעלה - אלא תוצר של מגרעת, שמוטב היה בלעדיו.
|
||||
|
||||
עד ימיו של סקוט, הויכוח בחופש נסוב סביב שיטת המשטר הטובה ביותר. אפלטון, ורבים אחריו, סברו כי המשטר הטוב ביותר הוא שלטון של חכמים מעטים על העם כולו, כפי שטען ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה)[^3]. לעומתו, טענו אחרים, כמו מאקיוולי, שלא בטוח כלל שהמיעוט הוא חכם - אך בהחלט בתוך שהוא מעט; ולכן, מוטב כי החלטות יעברו דרך אנשים רבים ככל האפשר. כל אלו מסכימים, אולם, שישנם תמיד יוצאי דופן.
|
||||
|
||||
בניגוד לכל אלו, סקוט לא מציב את החופש כאמצעי, או כשאלה של *מה כדאי*, אלא כאמצעי כשלעצמו: **עצם הבחירה חשובה יותר מהבחירה עצמה**. כיצד דומה האדם לאלוהים? *באפשרות לבחור*. גם אם אדם בוחר להרוס את חייו, ולאמלל אותו ואת הסובבים, עצם הבחירה עליון - ואסור להפריע לו[^4].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: סקוט סבר כי די בתריסר יהודים, שיחיו באי בודד, לבוא ישו.
|
||||
[^2]: התפיסה הזו עוררה כמות אדירה של ביקורת. באנגלית עד היום מקור העלבון Dunce הוא בשמו של דנס סקוט.
|
||||
[^3]: אפלטון החזיק בדעה זו במידה רבה לאור ה[אלימות בדמוקרטיה האתונאית](/כלליים/מלחמה/יוון) שבה חי.
|
||||
[^4]: יש אבסורד מסוים לחשוב שהתפיסה הזו, שנוכחת עד היום בעולם המערבי, מגיעה מנזיר פרנציסקני מהמאה ה12, לא?
|
||||
48
פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md
Normal file
48
פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md
Normal file
@@ -0,0 +1,48 @@
|
||||
---
|
||||
title: המתח בין דת לפילוסופיה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-06T15:06:41.827Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
הדתות השונות חלוקות בדעתן כיצד להתייחס לפילוסופיה. היחס הזה נחלק לשלושה זרמים:
|
||||
|
||||
- שמרני
|
||||
כל מה שצריך נמצא בדת; עצם השאלות הפילוסופיות מובילות לכפירה.
|
||||
|
||||
- מיסטי
|
||||
יש התגלות נוספת מעבר לדת המקובלת על כולם, שתכליתו להביא לנו את המפתח להבנת סודות הדת. ההסבר לא חייב להיות הגיוני לבני האדם[^27].
|
||||
|
||||
- פילוסופי
|
||||
הפילוסופיה היא הכרח לאמונה דתית - והדת היא הכרח פילוסופי. אדם שאינו מגיע לאמונתו בכח השכל, אינו מאמין במלוא המובן
|
||||
הזרם הפילוסופי נחלק לשני זרמים:
|
||||
- - מסורתיים
|
||||
היכן שניתן, הפילוסופיה היא מקור האמת - אך היכן שהפילוסופיה כושלת, הדת יכולה להוסיף, כל אימת שאינה סותרת את הפילוסופיה. (למשל: העולם מתנהג ככה וככה משום שככה הסקתי, אבל הוא נברא בידי האל כמו שנגלה אלינו).
|
||||
- - קיצונים
|
||||
אין דרך להגיע אל האמת זולת הפילוסופיה; הדת היא תוצר של ההיקש האנושי, ואינה יכולה להיות אחרת.
|
||||
|
||||
|
||||
> **השמרנות** שוללת את עצם השאלות הקיומיות; **המיסטיקה** מקבלת את השאלות, אך התשובות אינן בהכרח לוגיות; **הפילוסופיה** דורשת תשובות לוגיות
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
| שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני |
|
||||
| --- | --- | --- | --- |
|
||||
| אסור לשאול! | אפשר לשאול, התשובה דתית | הדת עונה על מה שהפילוסופיה לא יודעת | הדת היא תוצר פילוסופי, וכפופה לפילוסופיה |
|
||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) |
|
||||
^הטבלה^ ^הזו^ ^מיותרת^ ^-^ ^פשוט^ ^למדתי^ ^לעשות^ ^כאן^ ^טבלאות.^
|
||||
|
||||
השמרנים, המיסטיקנים והאתאיסטים מסיקים שיש לדת אמרה כלשהי, שניתן לקבוע כנכונה או שגויה; המיסטיקנים והשמרנים חושבים שהיא אמיתית, והאתאיסטים חושבים שהיא שקרית[^28]. לעומתם, הפילוסופים קובעים את הדת כאמרה של המציאות.
|
||||
|
||||
ניתן לראות שהמתח הזה בין הפילוסופיה לדת קיים בכל הדתות, והזרמים בין הדתות קוראים ומכירים אחד את השני.
|
||||
|
||||
בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
|
||||
|
||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||
|
||||
|
||||
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
|
||||
[^28]: אפשר לומר שבלב כל אתיאיסט ישנו שמרן - שבעיני רוחו אל מסוים מאוד - שאותו הוא דוחה על סמך זאת. למעשה, יש הסכמות עמוקות בין
|
||||
השמרנים לאתאיסטים - המחלוקת היא רק אם לקבל את הדת והאל שהם מסכימים עליה, או לדחות אותם.
|
||||
28
פילוסופיה/נוצרית/האוניברסיטאות.md
Normal file
28
פילוסופיה/נוצרית/האוניברסיטאות.md
Normal file
@@ -0,0 +1,28 @@
|
||||
---
|
||||
title: האוניברסיטאות בימי הביניים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:30:27.034Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:28:47.120Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
האוניברסיטה הראשונה קמה בבולוניה ב1088[^2], ונודעה בעיקר בהצטיינותה ברפואה (ולכן לא כל כך רלוונטית לנו). האוניברסיטאות בימי הביניים נחלקו כולן לארבע פקולטות - חלוקה השורדת במידת מה עד היום[^1]: רפואה, משפטים, מדעים - שאז היו פילוסופיה, ותיאולוגיה - למצטיינים בפילוסופיה.
|
||||
|
||||
מתקופה זו עלה גם מושג החופש האקדמי - המאפשר לכתוב כל דבר, קיצוני ומקומם ככל שיהיה, כל עוד הוא מושרש במחקר. מקורה בשורה של החלטות של האפיפיור.
|
||||
רעיון גדול היום מאחורי החברה המודרנית הוא ש, לפחות בתיאוריה, כולם שווים בפני החוק. בימי הביניים, המצב אינו היה כזה; החברה הייתה מארג של חברות קטנות, שכל אחת מהן מנהלת את עניינה באופן אוטונומי - כך היו היהודים, הכפרים, אגודות הסוחרים וכדומה. התפקידים של החברות האלו היו רשמיים: המלך לא גובה את המס מהנתינים, אלא מהחברות השונות, בין הקבוצות השונות ישנם אינספור חוזים פנימיים, הטרודים באיך לנהל את היחסים ביניהן.
|
||||
האוניברסטיאות נחשבו למעיין גוף שכזה - מה מוביל להפרדה הקיימת עד היום[^3]. הן נהנו מאוטונומיה פנימית מאוד חזקה, מה שהוביל למצבי ביניים מוזרים - כמו אנשים שנרשמים לאוניברסיטה או למנזר (שגם נהנו מאוטונומיה חזקה) אחרי שביצעו פשע נורא בכדי לזכות לשיפוט יותר סלחני. ישנם אפילו מקרים של יהודים שמתנצרים בכדי לזכות לעונש מקל. החופש האקדמי הוא ה"נין" של רעיון זה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האוניברסיטאות משכו סטודנטים מכל רחבי אירופה, מה שעורר תנועה ערה של אנשים ברחבי אירופה[^4]. הן לימדו בלטינית - מעין שפה בינלאומית באירופה - משום שזו השפה היחידה שיכלו לתקשר אחד עם השני, למרות שהלטינית כבר אינה הייתה שפת היומיום. תנאי הקבלה לאוניברסיטאות נסובו, עד "אתמול בערב", סביב רמת הלטינית[^6]; מי שלא ידע לטינית, לא היה לו מה לחפש באוניברסיטה[^5].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: זו הסיבה לסיומות השונות בין התארים השונים - Ba, Md, Phd, והחלוקה לתואר ראשון, שני וכו'.
|
||||
[^2]: והשנייה שנויה במחלוקת עזה - או אוקספורד, או סורבון.
|
||||
[^3]: זו הסיבה שהחוק והסדר באוניברסיטה הם האוטו הקטן של הביטחון, ולא המשטרה.
|
||||
[^4]: רוב האוניברסיטאות לא קיבלו יהודים, מלבד כמה בודדות באיטליה.
|
||||
[^5]: שלום מושל את לימודי הלטינית ללימודי הרפואה והמשפטים שדורשים מתמטיקה: הם אינם דורשים מתמטיקה כלל, אלא כמסננת למקצועות היוקרתיים.
|
||||
[^6]: חשוב לציין, שהלטינית שדוברה באוניברסיטאות פשוטה לאין שיעור מהלטינית הרומית, שבה היו מבחני הקבלה לאוניברסיטה.
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: השפעות הפילוסופיה (הנוצרית?) כיום.
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-13T15:46:57.634Z
|
||||
date: 2024-03-13T16:33:44.286Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-13T15:46:57.634Z
|
||||
|
||||
39
פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md
Normal file
39
פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md
Normal file
@@ -0,0 +1,39 @@
|
||||
---
|
||||
title: המסדרים המנדיקניים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:05:39.495Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:04:45.579Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
ה[מסדרים המנדיקניים](https://en.wikipedia.org/wiki/Mendicant_orders) אופיינו מכך שחבריהם פרשו מן החיים העירוניים לקהילה נפרדת, במנזרים, והתכלכלו בעצמם ומתרומות. ההסדר הזה תאם את אירופה של המאה 8-9, שבה הערים הלכו וגדלו - תהליך שהסתיים רק במאה ה20. כינוס האוכלוסייה בערים יצר נתק מסוים בין ריכוזי האוכלוסייה העירוניים לבין האליטה הדתית המרוחקת.
|
||||
|
||||
חלק ניכר מהצלחתם של ה[קתרים](/פילוסופיה/נוצרית/מערב#הקתרים) היא שהנהגתם הייתה צמודה לריכוזי האוכלוסיה - למשל בטולוז, בלאנדוק ובקרקסון. נוכחותם והצלחתם הפעילה לחץ על הנצרות לכבוש בחזרה את לבבות האנשים. הלחץ הזה הוביל לעלייתם של מסדרים[^1] חדשים, שעשו דברים אחרת מקודמיהם. במקום להקים מנזרים מרוחקים, עשירים ובעלי קרקעות, הם מסרבים לקחת כסף ומקימים מנזרים בתוך העיר, שמתכלכלים בקבצנות[^2].
|
||||
|
||||
אחד מהמסדרים המנדיקניים שקמים הם [**המנזר הדומיניקני**](https://en.wikipedia.org/wiki/Dominican_Order), על שם הקדוש דומיניקוס (1170-1221), נוצרי ספרדי שפעל להחזיר את הקתרים בתשובה, לפני מסעות הצלב. הוא תיאר בפרוטרוט את כיבושה המוחלט של דרום צרפת בידי הקתרים, וכיצד בניסים ובפלאות ניצר אותם. במנזר הדומיניקני שרר שוויון זכויות מלא בין גברים לנשים - ומבנה של מסדרים מקבילים לגברים ולנשים, שעבדו יחד (אך לא לנו יחד). גרעין מהסדר הוא קתרים מומרים.
|
||||
|
||||
פרנציסקוס הקדוש (1181-1226) - לוחם, בעל אמצעים ובליין לא קטן, מושפע מאוד מהדומיניקנים וחוזר בתשובה[^3]. ישנו סיפור שאביו של פרנציסקוס הלווה לו כסף להשקיע, והלה ברגע של להט תרם הכל לעניים. אביו גרר אותו למשפט, וניצח אותו - וכשנדרש להחזיר את כל הכסף, התפשט בבית המשפט וקבע כי *החזיר לאביו את כל שניתן לו*. הוא החל לבקש נדבות ונחשב תחילה כמעין תמהוני, עד שקיבץ סביבו מאמינים להוטים[^3]. משם קם המסדר השני, [**המסדר הפרנציסקני**](https://en.wikipedia.org/wiki/Franciscans)
|
||||
|
||||
הרעיון מאחורי שני המסדרים דומה - חיי עוני, קיבוץ נדבות ועזרה לעניין - שני המסדרים עדיין קיימים היום, והם מהגדולים בעולם הנוצרי.
|
||||
|
||||
שניהם התפשטו באירופה כאש בשדה קוצים, ומשם לעולם החדש - הספינות הראשונות לאמריקה כבר נשאו נזירים.
|
||||
|
||||
# הדומיניקנים
|
||||
|
||||
הדומיניקנים, אולם, ויתרו די מהר על עניין העוני - ובעוד שהם שללו את הכסף מן הפרט, הם אפשרו לממסד לצבור כסף. לדומיניקנים יצא שם (עד היום) של למדנים - שמיהרו לאמץ את המדע החדש על פי אריסטו במאה ה13, את הרמב"ם ואת איבן-רושד. הם אימצו את התפיסה הזו כחלק מאמונתם הדתית באופן די מוצלח - רבים מהם היו פילוסופים מסורתיים מסורים, ולכן התנגדו בלהט לקופרניקוס, גלילאו וניוטון. הדומיניקנים שלטו במידה רבה באינקוויזיציה לכל אורך חייה, בכל רחבי העולם הנוצרי ובמיוחד בספרד, ולעיתים השתמשו בה כנגד יריבים נוצרים.
|
||||
|
||||
הדומיניקנים נהנים עד היום מנוכחות חזקה באוניברסיטאות, ואפילו בפוליטיקה[^4]. הם מחזיקים באוסף אדיר של פרשנויות דתיות וטקסטים מקראיים מאינספור דתות, בכמה מוסדות בירושלים.
|
||||
|
||||
# הפרציסקנים
|
||||
אצל הפרנציסקנים נוכח מתח פנימי אדיר לכל אורך ימי הביניים - כמעט עד כדי פיצול - בין אלו שסברו שהן הנזירים הבודדים והן המנזר עצמו אסורים מלדעת מהיכן תבוא ארוחתם הבאה, או להחזיק בספרים שמהם הם לומדים - לבין אלו הקיצוניים פחות, שהחזיקו בדעה דומה לזו של הדומיניקנים, האוסרת על הנזירים לצבור ממון אך מתירה אותו לממסדר. כך או כך, הפרנציסקנים היו סגפנים בהרבה מהדומיניקנים[^5].
|
||||
|
||||
הפרנציסקנים התנגדו בלהט לעמדה האריסטותלית - תחילה בצידוד בעמדותיו של [אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס), ומשם בצעד מקורי ומעניין יותר - לספקנות בכלל וכלפי המדע והפילוסופיה בפרט[^6].
|
||||
|
||||
[^1]: שרשרת של מנזרים עם תפיסה מסוימת וקהילות מסוימות.
|
||||
[^2]: מלשון mendīcāns - קיבוץ נדבות בלטינית.
|
||||
[^3]: פרנציסקוס נחשב קדוש עוד בחייו, וכך נוצר המצב המוזר שאדם חצי-לבוש בשלג צריך 15 אבירים שיגנו עליו מאלו שרצו חלק מקדוש - אבצע וכדומה.
|
||||
[^4]: כמה מהשופטים במשפט Roe vs Wade האמריקני, למשל, שחולל מהפכה בחוקי ההפלה בארה"ב, הם מינויים דומיניקנים שמרנים של טראמפ.
|
||||
[^5]: מסופר על לילה אחד שפרנציסקוס מגיע לאכסניה פרנציסקנית, וכשהוא רואה את התנאים - מזרנים על הרצפה, חור בגג - הוא מקלל אותם בלהט, והולך לחפש בית אחר שיארח אותו, משום שאין זה ראוי שהפרנציסקנים יהנו ממותרות כאלה. פרנציסקוס נהג לישון אצל מארח אחר מלילה ללילה, וכך היה קרוב מאוד לעם - בערים הקטנות של ימי הביניים, התארח אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה בימי חייו.
|
||||
[^6]: [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), למשל, הושפע מזרם זה.
|
||||
46
פילוסופיה/נוצרית/מערב.md
Normal file
46
פילוסופיה/נוצרית/מערב.md
Normal file
@@ -0,0 +1,46 @@
|
||||
---
|
||||
title: עלייתה של מערב אירופה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:06:04.469Z
|
||||
tags:
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-14T15:36:51.424Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בין 1080-ל1244, התחולל מהפך עולמי של ממש. קרנה של מערב אירופה עלה על זה של מרכזים תרבותיים אחרים - מזרח אירופה, העולם המוסלמי, המזרח וסין - ואירופה נהפכה למרכז העולם התרבותי, אולי עד עצם היום הזה. עד לאותה נקודה, מעמדה התרבותי של מערב אירופה היה נחות בהרבה משל שאר המרכזים האלו - אולם ב160 השנים האלו, הבשילו תהליכים רבי עוצמה שהזניקו אותה לקדמת הבמה. התהליך התרחש בשלוש נקודות מרכזיות - שנת 1080, שנת 1204, ושנת 1244, כמו גם ב1317, [^1]1453, 1493.
|
||||
|
||||
# כיבוש ספרד
|
||||
|
||||
ב1080, נכבשה טולדו, לימים בירת הויזיגוטים, ונפלה רוב רובה של ספרד המוסלמית. זוהי ההצלחה הראשונה של הנצרות כנגד העולם המוסלמי. ב998, מת המלך המוסלמי של קורדובה, ולעומתם מתאחדים הנוצרים בממלכות הצפון ויורדים דרומה. המוסלמים המבוהלים מגייסים את השבטים הברברים מצפון אפריקה, אך הנוצרים ממשיכים להדרים - ב1236 נכבשה אנדלוסיה, ולבסוף ב1492 - נפלה גרנדה.
|
||||
|
||||
לכיבוש יש חשיבות אינטלקטואלית גדולה, משום שהעולם המוסלמי החזיק בכתביהם של אריסטו, אפלטון ודומיהם - שהנצרות אינה הכירה היטב. המיעוט היהודי, שנשאר בשטחים הכבושים בהיותם צד ניטראלי, החלו לתרגם את הכתבים האלה - משום שדברו הן ספרדית והן ערבית. בנוסף, זכתה הנצרות בידע מדעי רב שצבר העולם המוסלמי, שנפל כעת לידיהם - כיבוש טולדו היה אירוע מכונן בהקמת האוניברסיטה הראשונה בבולוניה.
|
||||
|
||||
# מסעות הצלב
|
||||
|
||||
ב1204, התרחש מסע הצלב הרביעי. במקור, מסעות הצלב היו סיוע לביזנטיון הקורסת כנגד הטורקים. ב1071, מתרחש קרב מנזיקר - שם נמחק הצבא הביזנטי בידי הטורקים. כעת נפרץ גבול שהיה יציב מזה מאות שנים, והביזנטים מחזיקים רק את מערב טורקיה. בעקבות הכיבושים, הטורקים צוברים ביטחון ומתחילים להתנכל לעולי רגל נוצרים, במיוחד בירושלים, מה שממיט עליהם את חימת העולם הנוצרי - ומביא עליהם את מסעות הצלב. ב1096, מתגבשת הקבוצה הראשונה של עולי הרגל - עניים מרודים, שמובלים בידי אנשי דת בינוניים וממוננים בידי אצילים - אשר כותשים כל קהילה *יהודית* שנקרית בדרכם. בהגיעם לגבול הונגריה, הם מסורבי כניסה, ופותחים במלחמה כנגד הונגריה - אשר מביסה אותם. חלקם בורחים, וחלקם עוקפים את הונגריה דרך סלובקיה. הביזנטים מסרבים להעביר אותם בתוך ביזנטיון, ומשנעים אותם בספינות לצד האסייתי, שם נוחלים כישלון.
|
||||
|
||||
ב1099, יוצא גל נוסף של עולי-רגל - הפעם אצילים מן האצולה הבינונית, ממושמעים ומאורגנים בהרבה. בניגוד לאספסוף של המסע הקודם, אלו נוחלים הצלחה, לא טובחים ביהודים (ומסתפקים בגביית מיסים), ומצליחים לכבוש אזורים נרחבים בסוריה - שם קמו חמש ממלכות נוצריות. מסעות הצלב הבאים נועדו בעיקר לסייע לאותן ממלכות נוצריות - חלקם בהצלחה, וחלקם בכישלון. ב1187 נופלת ממלכת ירושלים לצלאח-א-דין, והנוצרים נותרים רק ברצועת החוף. ב1204 קם מסע הצלב הרביעי לסייע לממלכת ירושלים. מסע זה הורכב מעולי-רגל עניים.
|
||||
|
||||
משום שלא היה להם צי, הציעה להם ונציה - יריבה מרה של ביזנטיון - הסעה בספינות תמורת כיבוש שתי ערי נמל ביזנטיות, בקרואטיה של היום. הצלבנים מסתכסכים עם הביזנטים, ובסופו של דבר הצלבנים מתהפכים על ביזנטיון, כובשים אותה לראשונה בהיסטוריה, ובוזזים אותה עד היסוד. נסיכיות ביזנטיות שורדות באזור יוון, ובסופו של דבר מצליחים לכבוש בחזרה את ביזנטיון מהנוצרים. הלחץ על ביזנטיון כעת כפול ומכופל: גם מצד הטורקים, וגם מצד הנוצרים.
|
||||
|
||||
הנוצרים הלטיניים מבתרים את ביזנטיון לאזורי שליטה לטיניים שונים. הם מייבאים לשם לטינים רבים, ורודים באוכלוסיה האורתודוקסית המקומית, שמתעבת אותם לא פחות מאשר המוסלמים. לראשונה מאז נפילת האימפריה הרומית, מגיעים דוברים לטינית לאיזורים דוברי יוונית - ומגלים שם אינספור כתבים מן המורשת היוונית, לרבות אריסטו ואפלטון. ספרים נחשבו לנכס יקר ערך, ולכן הכובשים מחפשים לבזוז אותם - כל חייל שאינו יודע קרוא וכתוב יודע שספר שווה הרבה כסף. השלל מביזנטיון, ששב לארצות הלטיניות, מצית גל של תרגומים מיוונית, והלטינים נחשפים לספרות שהייתה עד כה כמעט זרה להם לחלוטין.
|
||||
|
||||
אחד מהספרים שמתורגמים באותם שנים הוא מורה נבוכים, שנכתב באיזור 1192, ותורגם לעברית ב1200. ב1240, כבר ישנו תרגום שלם בלטינית - ובזכותו מצליחים לעכל את המידע המדעי הרב, שמאתגר אותם מבחינה דתית, שמגיע הן ממכיבוש ספרד והן מכיבוש ביזנטיון. הרמב"ם נהפך למוכר מאוד בקרב הפילוסופיה הנוצרית.
|
||||
|
||||
|
||||
## הקתרים
|
||||
[קתרים](https://en.wikipedia.org/wiki/Catharism) הם מיעוט דתי שהגיע איכשהו לדרום צרפת, ככל הנראה מבוסניה. הקתרים הם דת דואליסטית, שמאמינים באל טוב ואל רע, שמושמדים כמעט לחלוטין בידי הנוצרים שרדפו אותם. הם מורכבים מאנשי דת, שעליהם חלים איסורים די קשים - דוגמת צמחונות ופציפיזם - ומהעם, שבעיקר מאמין ומבקש מחילה. שרד מהם מעט מאוד - כמה סידורי תפילה ועדויות של מומרים. הקתרים הם ככל הנראה גלגול של דת פרסית, כמו המניחיים, שהתגלגלו לאיזור ביזנטיון, משם לבוסניה ולבסוף לדרום צרפת. איכשהו, הם נהפכים לדת מרכזית באיזור זה - והקתולים בדרום צרפת לומדים לחיות איתם. הם משתרשים היטב באוכלוסיה המקומית, ומשום שמקיימים קשרי משפחה עם נוצרים רבים - לא ניתן לרדוף אותם; זו תופעה חריגה מאוד.
|
||||
|
||||
הקתרים לוקחים *ביס* די גדול מהעולם הנוצרי באיזור זה, והאפיפיור, בניסיון לטפל בברדק, שולח כנגדם אינקוויזיטורים - שהקתרים רוצחים. אחרי מסע ומתן לא מוצלח במיוחד, הקתרים נהפכים לרוב בחלקה המזרחי של דרום צרפת - באיזור טולוז, פורה ולאנדוק. השתרשותם מובילה למסע צלב שארך עשרות שנים (1204-1244[^2]), בעצימות גבוהה, שחשיבותו לנצרות האירופאית גדולה. הקתרים נמחקו בסופו של דבר[^3], למעלה ממאה שנה אחרי שנפלה התנגדותם המאורגנת.
|
||||
|
||||
כיבוש דת אחת בידי תעמולה וכוח של דת אחרת יצרה משבר בעולם הנוצרי, שהשפיע מאוד על [המסדרים המנדיקניים].
|
||||
|
||||
|
||||
^טירות^ ^קתריות^ ^בצרפת^ ^בשיא^ ^כוחם.^
|
||||
|
||||
[^1] סוף מלחמת מאה השנה
|
||||
[^2]: עיקר הלחימה התרחש עד 1228, כאשר עיקר השטחים נכבשו עד 1244 והטירה האחרונה, במרכז פרובאנס, נפלה ב1255, ועמה תמה ההתנגדות המאורגנת.
|
||||
[^3]: הנוצרים השמידו בשיטתיות עד כתביהם, ומעט מאוד שרד. יש האומרים שהקבלה, שצמחה בפרובאנס סביב אותם שנים, מושפעת מאוד מההגות הקתרית.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user