docs: add all untracked content
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: דיכאון חד-קוטבי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-11T13:40:48.929Z
|
||||
date: 2024-02-18T12:37:50.635Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
@@ -337,6 +337,32 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
4. זרמים דינאמיים כאלו ואחרים (קלייניאנים, ויניקוטיאנים, וכו').
|
||||
|
||||
|
||||
## טיפולים פרמקולוגיים
|
||||
|
||||
יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי.
|
||||
|
||||
במצב תקין, נוראפינפרין או סרוטונין משתחררים לסינפסות, ומנוטרל על ידי אחד משני תהליכים - ספיגה חוזרת (Reuptake), או פירוק (Breakdown).
|
||||
במצב מדוכא, שני התהליכים האלו פועלים בעוררות גבוהה מדי - יש יותר מדי פירוק, ויותר מדי ספיגה חוזרת - ונוצר מחסור שבגללו הנוירון הבא מפסיק לירת, והאות חדל.
|
||||
|
||||
הטיפולים התרופתיים פועלות כדי להאט את שני התהליכים האלה, ולהשאיר את הנוירוטרנסמיטורים יותר זמן בסינפסה.
|
||||
|
||||
### סוגים
|
||||
|
||||
- Tryciclic Antidepressants - TCA
|
||||
חוסמות שפיגה חוזרת של נוראפירין וסרוטונין
|
||||
- Selective Serotonin Reuptake Inhibitors - SSRI
|
||||
חוסמות ספיגה חוזרת רק של סרוטונין. אלו הנפוצות ביותר היום וניתנות גם במקרים קלים יותר של דיכאון.
|
||||
- Serotonin and norepinephrine reuptake inhibitors SNRI
|
||||
חוסמים ספיגה חוזרת של נוראפינפרין וסרוטונין
|
||||
- a-typical antidepressants
|
||||
חוסמות ספיגה חוזרת של נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין
|
||||
- Monoamine oxidase inhibitors MAO inhibitors
|
||||
מעכבות את פירוק האנזים MAO - אך עלולות להיות קטלניות בשילובים מסוימים ולכן יוצאות משימוש. אלו הקדומות ביותר.
|
||||
|
||||
ככלל, זהות התרופה נקבעת ע"פ תופעול הלוואי - שנוטות להתחיל חזק ולהתאזן אחר כך (אם כי לא תמיד). אלו הטיפולים הכי יעילים, אבל 30-40% כנראה נובעים מפלצבו. SSRI נקשרו גם למאניה (ולכן לא ניתנות לאנשים עם נטייה גנטית). לאחר שמפסיקים את הטיפול, עלולה להיות הישנות של דיכאון עד שהמצב מתאזן.
|
||||
|
||||
|
||||
## טיפולים נוספים
|
||||
- IPT (Interpersonal Therapy)
|
||||
טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית.
|
||||
|
||||
@@ -346,15 +372,31 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
- [בוננות](/פילוסופיה/בודהיזם), קשיבות (Mindfulness) (MBCT)
|
||||
היכולת להיות ערים בקשב פעיל למה שקורה כאן ועכשיו, בהיעדר שיפוטיות.
|
||||
|
||||
|
||||
- ACT (Acceptment and Commitment Therapy)
|
||||
נגזרת של בוננות - בתמצית, ביטול *המחשבות על מחשבות* - קבלת הרגשות מבלי שיפוט.
|
||||
|
||||
- טיפול תרופתי
|
||||
יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי.
|
||||
- ECT - Electroconvulsive shock treatment
|
||||
טיפול בנזעי חשמל - זרם חשמלי לצד אחד של המוח או שני הצדדים. הוא ניתן למטופלים בעלי דיכאון חד-קוטבי (לא דו-קוטבי), שלא מגיבים היטב לטיפולים אחרים. אחרי הסכמה של המטופל, הוא מורדם ומחושמל בעדינות. לא ברור לגמרי למה זה עובד, אבל זה יעיל מאוד - 80% מהאנשים חווים שיפור מידי. אולם, ישנה הישנות גבוהה - 60% יחוו דיכאון שוב תוך שנה.
|
||||
|
||||
לשיטה זו יש יחסי ציבור איומים והתנגדות רבה, וכמעט שללא תופעות לוואי - מלבד עוויתות במשך דקה. הטיפול ניתן פעם ביומיים, כ6 פעמים, ולרוב רק לאונה הימנית - והחזרה לתפקוד היא תוך 20 דק'.
|
||||
|
||||
- Repetitive transcranial magnetic stimulation (rTMS)
|
||||
בדומה לגירוי החשמלי, טיפול זה מגרה את הקורטס בתדר מגנטי גבוה - ולא ברור לגמרי כיצד המנגנון עובד.
|
||||
|
||||
- Attachment-based family theray (ABFT)
|
||||
|
||||
- Acceptance and Commitment Therapy (ACT)
|
||||
|
||||
- ועוד רבים, רבים אחרים
|
||||
למשל, ישנם ניסויים חדשניים בטיפולים עם חומרים משני תודעה (במיוחד קטמין, פטריות).
|
||||
|
||||
|
||||
> שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
## יעילות הטיפול
|
||||
התחום שנוי במחלוקת מתמדת, ויש לו השלכות כלכליות נרחבות. ישנם מאות מחקרים של השוואות יעילות בין טיפולים שונים.
|
||||
|
||||
בין 60-75% יחוו איזשהו שיפור לאחר טיפול (לעומת 30-50% בפלסבו). התרופות מהירות יותר, אך תוך 3-4 חודשים הטיפול הפסיכולוגי נוטה להשוות. בדיכאון חמור, השיפור מהיר בהרבה ב80-90% מהמקרים, אך ישנה הישנות גבוהה. כאן יש לטיפול הפסיכולוגי יתרון - ישנה הישנות נמוכה יותר.
|
||||
|
||||
ומה בשאר שילוב בין הטיפולים? לרוב, אין אפקט מצטבר לאורך זמן. בדיכאון כרוני, יש יתרון בשילוב של השניים, בזכות הכלים שמעניק הטיפול הפסיכולוגי שמקל על ההישנות, אך ברמות נמוכות יותר - מספיק לבחור סוג אחד של טיפול.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user