diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
index a0d2cc01..92762ad0 100644
--- a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
+++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-26T07:10:02.598Z
+date: 2024-05-26T07:20:42.290Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -85,13 +85,13 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 {.is-success}
 
 
-## הערכות סובייקטיביות של אי ודאות
+# הערכות סובייקטיביות של אי ודאות
 
 טברסקי וכהנמן (1974) הציעו ששיפוט אינטואיטיבי בתנאי אי ודאות מתבסס על מספר מוגבל של עקרונות היוריסטיים - קיצורי דרך, כללי אצבע - המצמצמים את המשימות הסבוכות של הערכת הסתבורויות וניבוי ערכים לכלל פעולות שיפוט פשוטות.
 
 המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
 
-### היוריסטיקת העיגון והתיקון הלא מספיק
+## היוריסטיקת העיגון והתיקון הלא מספיק
 
 היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עפ חרך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
 
@@ -113,7 +113,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 
 טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
 
-#### משתנים ממתנים
+### משתנים ממתנים
 
 האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
 
@@ -130,9 +130,9 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 
 הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
 
-#### עוגן מודע\לא מודע
+### עוגן מודע\לא מודע
 
-האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע?
+האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח
 
 Epley and Gilovich (2001) הראו שאנשים משתמשים בעוגן גם אם לא נשאלו לגביו ישירות. לדוגמא, נבדקים שנשאלו לגבי השנה שבה גורג' ושינגטון נבחר לנשיאות ארה"ב, השתמשו בתאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב כעוגן (1776).
 
@@ -146,6 +146,28 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית 
 
 העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
 
+### השפעה מעבר לאופנויות
+
+Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים. 
+
+קבוצה אחת התבקשה להעתיק קווים ארוכים (3.5 אינטש) וקבוצה שניה התבקשה להעתיק קווים קצרים (1 אינטש). בדף אחר הם התבקשו להאריך את האורך של נהר המיסיסיפי.  נבדקים שהתבקשו לצייר קווים ארוכים נתנו הערכה גבוהה יותר (1224 מייל)  מנבדקים שהעתיקו קווים קצרים (72 מייל).
+
+הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*.
+
+### בחיי היומיום
+היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים.
+
+
+המחקר של [Northcraft and Neale (1987)](https://psycnet.apa.org/record/1987-12447-001) בחן את השפעת העוגן על הערכות מחירי בתים ע"י שמאים או מתווכי דירות (מומחים, בעלי ניסיון) לעומת סטודנטים (הדיוטות, חסרי ניסיון). לנבדקים ניתנה סקירה מקיפה אודות הבית (כולל מחיר מכירה ממוצע של בתים דומים באזור, ביקור בבית, וכדומה).
+
+כעוגן משתנה -  ניתן המחיר ש"דורש", כביכול בעל הבית.
+
+המחקר גילה שהעוגן השפיעה על ארבעת המדדים שנבדקנו - הערך המוערך, הערך המוצע, ערך הרכישה, וההצעה הנמוכה ביותר בעבור הבית. באופן מחשיש, גם השמאים הושפעו מהעוגן - אך לא הודו בכך כמו הסטודנטים (מטריד...).
+
+הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד.
+
+
+
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
 [^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.