vault backup: 2025-01-29 14:30:10
This commit is contained in:
@@ -582,15 +582,63 @@ stand in order to live well and cope with the central problems and avoid the dan
|
|||||||
|
|
||||||
אפשר להגיד שהשיקולים המעשיים רומסים את האידיאל: אידיאל הוא רק מה שעובד. אפשר גם להגיד שיש בנו *רוע* מסוים שמונע מאיתנו ליישם את האידאל בצורתו הטהורה - ואז דווקא מתעוררת שאיפה *חזקה* יותר לעבר האידאל.
|
אפשר להגיד שהשיקולים המעשיים רומסים את האידיאל: אידיאל הוא רק מה שעובד. אפשר גם להגיד שיש בנו *רוע* מסוים שמונע מאיתנו ליישם את האידאל בצורתו הטהורה - ואז דווקא מתעוררת שאיפה *חזקה* יותר לעבר האידאל.
|
||||||
|
|
||||||
> Celui qui n’est pas républicain à vingt ans fait douter de la générosité de son âme; mais celui qui, après trente ans, persévère, fait douter de la rectitude de son esprit
|
> <div style="text-align: left">Celui qui n’est pas républicain à vingt ans fait douter de la générosité de son âme; mais celui qui, après trente ans, persévère, fait douter de la rectitude de son esprit</div>
|
||||||
>
|
>
|
||||||
|
> <div style="text-align: left">Anyone who is not a republican at twenty casts doubt on the generosity of his soul; but he who, after thirty years, perseveres, casts doubt on the soundness of his mind</div>
|
||||||
>
|
>
|
||||||
|
> > Anselme Polycarpe Batbie
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
אולי המתח בין האידיאל ליישום הוא לא רק משום שאנחנו *רעים* - אלא גם משום שיש בנו צדדים שונים ומשתנים של טוב: טוב רעיוני, וטוב פרגמטי.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> It's human nature to gripe, but I'm going ahead and doing the best I can
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > Elvis
|
||||||
|
|
||||||
|
אולי די בתנועה המחשבתית *לעבר* האידיאל כדי להעניק לו ערך - אולי השאיפה היא מספיקה.
|
||||||
|
|
||||||
|
אולי המתח בין יישום לאידיאל הוא המתח בין *נומינליזציה* ל*אופרציונליזציה* - בין "זיכרון" לבין "היכולת לשחזר מספר פריטים מסוים מרשימה"; האידיאל הוא רק מושג שמני, מפאת קוצר ידנו לתפוס את המציאות כולה באופן ממשי, אופרציונלי, ואז ככל שאנחנו מתמקדים האידאל מתמוסס כשיורדים לפרטים: האידאל הוא עניין של מיקוד. אולי ראוי שהאידיאל יהיה לא דבר יציב, אלא מטרה נעה, שאפשר לתקן (אבל אז: לאור מה מתקנים? אין אידיאל...).
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
אולי זה בכלל לא נכון להתמקד באידאלים שלמים, אלא רק ב"מיקרו-אידאלים" - לא בסדר חברתי, אלא בערכים, שיכולים להתגלם בכל מיני דרכים: אין *ילד אידאלי* מסוים, אלא כל מיני *ילדים אידאלים*; אין דרך אחת ליישם *חופש* - יש אידאל *חופש*, ואת הדרך אליו אנחנו צריכים למצוא לבד[^20].
|
||||||
|
|
||||||
|
הזמן והתנאים הסביבתיים יכולים לשנות את המטרה ואת היישום של אידאל: אידאלים נבראים בזמן ובהקשר היסטורי מסוים, שבהכרח משתנה. מה שקומוניזם אמר בהולדתו, לרקע המהפכה התעשייתית, שונה מאוד ממה שהוא אומר היום, בעידן ההייטק: ה*עובד* הקומוניסטי עבד עבודה פיזית מונוטונית קשה, וההייטקיסט של היום מלרלר באינטרנט - ה*עובד* עצמו מאוד שונה, וה*עבודה* עצמה מאוד שונה. אולי האידאל ה*טהור* הוא ההקשר החברתי-גיאוגרפי-היסטורי מסוים, וה*שינוי* הוא זה ש"מלכלך" אותו.
|
||||||
|
|
||||||
|
אולי, אם האידאל רחוק מדי - בהקשר או בהיקף - הוא מתדרדר לכדי סתם *אשליה* - משהו שלא ניתן ליישם.
|
||||||
|
|
||||||
|
בפועל, אידאל נבחן בדיעבד, ונוצר פרדוקס מסוים: אנחנו אמורים לחיות לאורו של דבר שאנחנו רואים רק *אחרי* שחיינו לאורו?
|
||||||
|
|
||||||
|
אנחנו יכולים להתייחס לאידיאל כמשהו מוחלט, אוטופי - *תהיה כזה* - וככל שאתה קרוב לאידיאל, ככה אתה טוב, וכמה שאתה רחוק, ככה אתה רע - וזה סוף הסיפור. מנגד, אפשר להסתכל על אידאלים כביטוי של חוסר נוחות מסוימת, של משהו שמציק לנו, שאנחנו רוצים לשפר - ואז אידאלים תופסים נופח מאוד הומניסטי: האידאל הוא ביטוי לשאיפות שלנו, ואז אנחנו כבני אדם שוב משחקים בו תפקיד.
|
||||||
|
|
||||||
|
הכיוון האחד מכפיף אותנו למציאות, והכיוון השני מכפיף את המציאות אלינו: או שהאידאלים הם יציר תבוני, חוק מציאות כזה, או שאידאלים חסרי ערך בלי האנשים שהוגים אותה, נומינליים בלבד - ה*אתיקה* היא *אתיקה של בני אדם*, באופן מהותי.
|
||||||
|
|
||||||
|
אם האתיקה היא אנושית, אנחנו יכולים לשנות אותם ולכפור בהם ככל שאנחנו משתנים ולומדים יותר על עצמנו - אידאלים מסוימים נראו טובים בשלב מסוים, והיום הם כבר לא כאלה: [תועלתנות](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות), למשל, נשמעת כמו רעיון טוב, אבל היום הושלכה הצידה בקביעה שהיא *תובענית מדי* **מאיתנו**, כבני אדם.
|
||||||
|
|
||||||
|
זו שאלה פילוסופית עמוקה מאוד - האם האתיקה היא אובייקטיבית, או אנושית?
|
||||||
|
|
||||||
|
## חיי הפילוסוף
|
||||||
|
|
||||||
|
בפרק הזה, נוזיק מנסה לעמוד על עוצמתיה ובמיוחד מגבלותיה של הפילוסופיה. נוזיק מתאר אותה כיכולת לא רק לכונן ולעקוב אחר אידאלים - מה שיכולים לעשות גם אנשים שאינם פילוסופיים מיוחד - אלא גם לארגן אותם, להסתכל עליהם בראייה מערכתית, לפעול לפיהם בצורה מודעת יותר.
|
||||||
|
|
||||||
|
אומרים על אדם ש"יש לו פילוסופיה" גם אם הוא לא פילוסוף ממש - אלא רק כשהוא מודע יותר במקום מסוים, אפילו אם זו לא מודעות מוחלטת. השקפה יחסית סדורה - גם אם לא פילוסופית *ממש* - יכולה להיות השקפה פילוסופית, או לפחות כך נדמה לנו בחטף.
|
||||||
|
|
||||||
|
נוזיק מנסה להבין את מגבלות הפילוסופיה - איפה עובר הגבול בין *פילוסוף* ל*פלספן*.
|
||||||
|
יש מתח מסוים בין פילוסופיה *אינטלקטואלית* (אידאלית, במובן מסוים) לפילוסופיה *מעשית* - כאופן חיים מסוים. נוזיק מתריע גם ממתן נתח *גדול* מדי לפילוסופיה בחיים. מה הפילוסופיה אמורה לעשות? מה אנחנו אמורים לצפות ממנה? אלו שאלות שעלו ב[עת החדשה](/פילוסופיה/חדשה), ואפילו קודם לכן, בזרמים הספקניים שחשבו שתפקיד הפילוסופיה היא לעורר הטלת ספק - משום היא מושלכת הלאה.
|
||||||
|
|
||||||
|
במאה ה20, הדיון הזה התעורר לחיים ביתר שאת - עד כמה עלינו להמשיך ברעיון של *שיטה פילוסופית* גדולה, שתסביר לנו *הכל* על האמת והמציאות - כמו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), [קאנט]((/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), ו[הגל]((/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים) סבר שמטאפיזיקה היא רק מבע רגשי מיותר, ושתפקידה של הפילוסופיה היא רק "ניקוי אורוות" למי שבאמת מגלה את האמת - המדע. [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) ראה את הפילוספיה ככלי טיפולי מסוים, לבעיה האמיתית שלנו - כשלים בשפה.
|
||||||
|
|
||||||
|
> \[...] הבעיות הפילוסופיות נוצרות כאשר הלשון יוצאת לחופשה
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > ויטגנשטיין
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
נוזיק לא ממש מחזיק בתפיסה כזו, אבל גם הוא ער למגבלות הפילוסופי ומבקש לתחום אותו - הוא לא דוגל ב*שיטה* כוללת.
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
|
[^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
|
||||||
[^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).
|
[^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).
|
||||||
[^3]: זהו רעיון ה[*תבונה המעשית*](/פילוסופיה/אתיקה#דרך-האמצע) האריסטותלי למציאת דרך האמצע.
|
[^3]: זהו רעיון ה[*תבונה המעשית*](/פילוסופיה/אתיקה#דרך-האמצע) האריסטותלי למציאת דרך האמצע.
|
||||||
[^4]: ר' [*Truth and truthfulness*](/פילוסופיה/אתיקה/truth.pdf), ברנרד ויליאמס.
|
[^4]: ר' גם - [*Truth and truthfulness*](/פילוסופיה/אתיקה/truth.pdf), ברנרד ויליאמס.
|
||||||
[^5]: אהמם, [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
|
[^5]: אהמם, [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
|
||||||
[^6]: [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה).
|
[^6]: [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה).
|
||||||
[^7]: והוסרל עצמו היה אנליטי ומתמטיקאי מבריק - זה לא נכתב מזלזול במדע.
|
[^7]: והוסרל עצמו היה אנליטי ומתמטיקאי מבריק - זה לא נכתב מזלזול במדע.
|
||||||
@@ -601,8 +649,9 @@ stand in order to live well and cope with the central problems and avoid the dan
|
|||||||
[^12]: שפינוזה, [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה). משפט אחרון.
|
[^12]: שפינוזה, [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה). משפט אחרון.
|
||||||
[^13]: שלמה מזכיר שם של ספר: *Αll joy, no fun*
|
[^13]: שלמה מזכיר שם של ספר: *Αll joy, no fun*
|
||||||
[^14]: לא במקרה [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) מתחיל את ה[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) ב*אלוהים*.
|
[^14]: לא במקרה [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) מתחיל את ה[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) ב*אלוהים*.
|
||||||
[^15]: קאנט חשב שאלו שאלות שהתבונה חותרת אליהן באופן טבעי ([*אנטינומיות*](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md#מהי-אנטינומיה)), אם כי אינה יכולה לתת להן תשובה (וכך מגיעה ל*סתירות ומבוכות*).
|
[^15]: קאנט חשב שאלו שאלות שהתבונה חותרת אליהן באופן טבעי ([*אנטינומיות*](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה#מהי-אנטינומיה)), אם כי אינה יכולה לתת להן תשובה (וכך מגיעה ל*סתירות ומבוכות*).
|
||||||
[^16]: תשובות כאלו רלוונטיות במיוחד בהקשרים של קהילות יותר מסורתיות, כמו חרדים: מחנכים אותם להיות טובים בחינוך קשה, נטול-חופש, אבל בסוף יוצאים אנשים טובים יותר (אולי).
|
[^16]: תשובות כאלו רלוונטיות במיוחד בהקשרים של קהילות יותר מסורתיות, כמו חרדים: מחנכים אותם להיות טובים בחינוך קשה, נטול-חופש, אבל בסוף יוצאים אנשים טובים יותר (אולי).
|
||||||
[^17]: שופנהאואר, אגב, נקט בעמדה הזו במפורש: *התייאשתי מהחיים, אז אתעסק בהם אינטלקטואלית* (ודיכא את כולנו בדרך, מוסיפה יערה).
|
[^17]: שופנהאואר, אגב, נקט בעמדה הזו במפורש: *התייאשתי מהחיים, אז אתעסק בהם אינטלקטואלית* (ודיכא את כולנו בדרך, מוסיפה יערה).
|
||||||
[^18]: שנאת אדם.
|
[^18]: שנאת אדם.
|
||||||
[^19]: שלמה קושר את זה למושג ה[אם טובה דיה](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אם-טובה-דיה).
|
[^19]: שלמה קושר את זה למושג ה[אם טובה דיה](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אם-טובה-דיה).
|
||||||
|
[^20]: זו מרגישה לי מחשבה אריסטותלית - *שרטוט האמת הקווים כלליים*.
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user