From f87fc220f8e3650f1b0c06eb592c6f51a307ae6f Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 2 Jul 2024 18:53:26 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=94=D7=92?= =?UTF-8?q?=D7=9C/=D7=A8=D7=95=D7=97?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md | 7 ++++++- 1 file changed, 6 insertions(+), 1 deletion(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md index d08de812..8dc4b9eb 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: הפנמנולוגיה של הרוח description: published: true -date: 2024-07-02T15:43:30.278Z +date: 2024-07-02T15:53:24.382Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z @@ -741,7 +741,12 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא בכך שאני משתמש באחר ככלי להגדיר את *עצמי*, אני גם מאבד את עצמי - אני תלוי עכשיו באחר וברושם שאני מותיר בו, ולא בממשות שלי עצמי, כמו שרוסו אומר - אבל אני גם חוטא *לו* כאדם אחר ונפרד, רואה אותו כאמצעי להגדיר את עצמי, ולא לגמרי כ*ישות*; אני לא באמת פתוח ונדיב ועוסק בהם כערכם, אלא רק ככלים להערכה עצמית. +> המודעות העצמית מוכרחה לבטל את **אחרותה**; זה ביטולו של מובן כפול, כאמור לעיל, ולכן גם הביטול הוא כפול-מובן; **ראשית**, הוא מוכרח לכוון לביטול הישות העצמאית **האחרת**, כדי להיות באופן הזה ודאי **לגבי עצמו** בתור המהות; **שנית**, בכך הוא מכוון לביטול **עצמו**, כי האחר זה הוא עצמו. +> *180* +כאן הגל מתחיל להתהלך בלוח. + +הוא לא מתכוון לחזור למצב הטבעי, לחוסר המודעות הבלתי-אמצעי. הוא כנראה מתכוון ל*השמה לעל*[^11], לאיחוי ה[קרעים](#קרעים) שמחוללת המודעות והמודעות העצמית - לא בנסיגה רומנטית אחורה למצב גולמי, תמים, עיוור, חסר מודעות - אלא בתוך היחסים ביני לבין האחר, הן ממני והן אחרותי שלי-עצמי, באופן דיאלקטי, פורה ומספק. הביטול גם הוא דיאלקטי, התקדמות מהמצב ההוא: גם למעט את האחר ואת המשקל שלו, אפילו לבטל אותו, וגם להכיר בו כאחר, ולתת לו את הכבוד הראוי - כאחר, ולא כאמצעי עבור העצמי. המהלך הזה מחייב אותו להשתנות - להתגבר גם על עצמו. [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות. [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.