From fd3379e81225f367d21aab62fd29b0c3a050de64 Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: Matan Horovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Sat, 21 Dec 2024 18:06:17 +0200
Subject: [PATCH] vault backup: 2024-12-21 18:06:17

---
 פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md | 88 +++++++++++++++++++++++++++++++++-
 1 file changed, 86 insertions(+), 2 deletions(-)

diff --git a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md
index b0f000d2..f7d3074f 100644
--- a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md
+++ b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md
@@ -11,6 +11,90 @@ tags:
 
 אחת הגישות לחקר אינטיליגנציה היא **הגישה הקוגניטיבית**. בניגוד לגישה הפסיכומטרית שסקרנו עד כה, שמתבססת על מבחנים שמייצרים כל אחד ציון אחד, הגישה הקוגניטיבית מחלקת את הביצוע להרבה יותר יחידות קטנות עם משמעות תאורטית גדולה יותר: היא מבטאת **תהליכים**.
 
-התקווה מאחורי הגישה היא זיהוי התהליכים הבסיסיים שיסבירו את g', או ייפתרו ממנו. 
+התקווה מאחורי הגישה היא זיהוי התהליכים הבסיסיים שיסבירו את g', או ייפתרו ממנו: היא מנסה להגיע לאבני הבניין של התהליכים הקוגניטיביים ולקשר *אותן* עם אינטיליגנציה, במקום לבנות אותה מטלה-מטלה. 
 
-הגישה מדגישה 
\ No newline at end of file
+
+##  רכישת מיומנויות
+
+[Ackerman, 1988](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0096-3445.1)[^1] מצא שאם נותנים לאדם לבצע את אותה המשימה שוב ושוב מקבלים *SIMPLEX* - מצב שבו המתאמים בין סבבי ניסוי גבוהים, אבל הולכים ויורדים ככל שמתקדמים *בתוך* סבב ניסוי.
+
+כלומר, ככל שבודקים עם מבחן יותר פעמים, *הוא בודק דברים אחרים*: בין יום ניסוי למשנהו, המבחנים בודקים די אותו דבר - אבל המבחן ה15 והמבחן הראשון באותו היום כבר שונים מאוד. *מה שגורם לאנשים להיות טובים ביום הראשון שונה ממה שגורם להם להיות טובים ביום ה13*. זה ממצא דרמטי, שנחשון אומר שעולם המחקר עוד לא השכיל להפנים.
+
+!!! is-info "דוגמאות"
+	נחשון מציע שתי דוגמאות לאינטואיציה:
+	
+	1. הפסיכומטרי אמור לנבא מי יהיה הכי טוב בסוף שנה א' לתואר ראשון. אבל *מי שיהיה הכי טוב בסוף שנה א' לא בהכרח יהיה הכי טוב בסוף שנה ג'* - מה שגורם למישהו להיות טוב בשנה א' ובשנה ג' *שונים!*
+	
+	2. מי שלומד נהיגה ונבהל בהתחלה מכל האורות והמתגים עלול לצאת בסוף *הנהג הטוב יותר* - מה שהופך מישהו לתלמיד טוב *בתחילת הנהיגה* הוא שונה ממה שהופך מישהו לנהג טוב *בסוף לימוד הנהיגה*.
+
+
+כשאתה פותר מבחן ביום הראשון, הוא מאתגר, למשל, את פתרון הבעיות שלך: אבל כשאתה מבצע אותו בפעם ה13, הוא בודק *את יכולת השליפה שלך*.
+
+ממה נובע הSIMPLEX? הבנו שההרכב של היכולות הבסיסיות מאחורי כל ביצוע משפיעות שונה בשלבים שונים ברכישת המיומנות. אקרמן משלב בין שני סוגי תיאוריות:
+
+- **התיאוריה הנורמטיבית של רכישת מיומנויות**, המניחה שלושה שלבים ברכישת ידע:
+	- הצהרתי (מה האדם אומר שהוא עושה)
+	
+		זהו שלב עמוס ממידע - החשיפה הראשונה למידע. כמות הידע הסמנטי שלך וזיכרון העבודה שלך הם צוואר הבקבוק להבנת המידע החדש
+	- Proceduralization
+	
+		השלב הזה *מדלג* על השלב הראשון הקשה ופשוט *שולף* את התוצרים שלך (תחשבו על ללמוד אותיות - אני לא צריך ללמוד שוב ש*אה, זו אלף* - אני פשוט קורא את האלף). אני מסתמך על גושים (chunks) הולכים וגדלים של זיכרון
+
+	- Skilled Proceduralization
+	
+		שכלול של השלב הפרוצדורלי - התהליך מתרחש באופן אוטומטי.
+	
+		
+- **תיאוריית ההבדלים הפרטניים** מחדדת על השלבים האלה:
+
+	-  יכולות כלליות
+
+		זהו הגורם המכריע בשלב ההצהרתי: הוא קשור מאוד לg' (שקשור מאוד לאינטיליגנציה גמישה), משום שזוהי ההתמודדות הראשונה עם המידע החדש.
+	
+	- יכולות מהירות תפיסה
+
+		זהו משך הזמן שבו אנו שרויים בשלב הפרוצדורלי: כמה זמן לוקח להפנים את המטלה ולהתחיל ליצור תהליך.
+
+	- יכולות פסיכומוטריות
+
+		כשיש לנו תהליך אוטומטי אחרי השלב הפרוצדורלי האוטומטי, *אין קבלת החלטות יותר*: צוואר הבקבוק הוא זמן התגובה הפיזי. למשל, נהג מיומן - הוא לא צריך *להבין* איך לבלום את הרכב כשמישהו בולם בפתאומיות לפניו: מה שייקבע את ההצלחה שלו הוא רק כמה זמן ייקח לו ללחוץ על הבלם.
+	
+
+בתמצית, אקרמן אומר ש**יכולות כלליות מסבירות הבדלים פרטניים בשלב המוצהר**, **מהירות תיפסה מסבירה הבדלים פרטניים בשלב הפרוצדורלי**ו ו**יכולת פסיכומוטורית מסבירה הבדלים פרטניים בשלב המיומן**. 
+
+## זמן תגובה
+
+**חוק היק** (Ηick's Law) אומר שככל שיש יותר חלופות לבחור מביניהן, זמן התגובה עולה. בהמשך לכך, **ככל שיש יותר חלופות לבחור מביניהן, המתאם עם g' יותר גבוה** [Deary et al., 2001](https://gwern.net/doc/iq/2001-deary.pdf). 
+
+אלא שהביקורת על מדד זמן התגובה אומרת שהמתאמים עדיין נמוכים מאוד: היא משחקת חלק, אבל היא לא *ה*-ממצא שמספיק הבדלים באינטיליגנציה.
+
+## זיכרון עובד ותפקודים ניהוליים
+
+**המודל של Βaddeley** מחלק את הזיכרון העובד לשלושה גורמים - זיכרון חזותי, שמיעתי ואפיזודי - ומכפיף את כולם לזיכרון הניהולי המרכזי: השאר הם רק רכיבי אחסון שלו. המודל הוביל להרבה מחקרים, כמו הΕngle-Daneman complex span - שמציב בפני הנבדקים משימה, ומשהו לזכור: במשימה אחת, הם נדרשים לפתור תרגיל חשבוני ומציבים בסופו מילה, ומבקשים מהנבדקים לפתור את התרגיל ואז לזכור את המילה, על פני כמה תרגילים ברצף; במבחן אחר, מבקשים מנבדקים לקרוא משפט, לזכור את כל האותיות שבו, וגם להגיד אחר כך אם יש לו משמעות או שהוא שטותי (הם כולם תקינים דקדוקית).
+
+[Kane et al., 2004](https://psycnet.apa.org/record/2004-00153-005) מחלקים את הזיכרון לארבע רכיבים: זיכרון לטווח קצר חזותי ומילולי, וזיכרון עובד חזותי ומילולי. לכל אחד מהם הם הריצו שלושה מבחנים, ובדקו את המתאמים  בין כל הארבעה. הם גילו מתאמים גבוהים בין:
+
+- זיכרון עובד חזותי לזיכרון עובד מילולי
+- זיכרון עובד חזותי לזיכרון חזותי לטווח קצר
+- זיכרון עובד מילולי לזיכרון מילולי לטווח קצר
+
+ומתאמים בינוניים-נמוכים בשאר הגורמים. כלומר, גורמי זיכרון עובד יותר תואמים אלו את אלו מגורמי זיכרון טווח קצר, ושני סוגי הזיכרון מותאמים אלו-אלו, במיוחד לפי סוג התוכן (חזותי\מילולי). כלומר, ככל שהמטלה פשוטה יותר (קרי: כזו שנכנסת בזיכרון העובד) הממצאים יותר דומים, וככל שהמטלה מורכבת יותר (קרי: דורשת זיכרון לטווח קצר), הממצאים רחוקים יותר - בהתאם ל[תיאוריית הRADAX של גוטמן](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#תיאוריית-הRADAX-של-גוטמן). 
+
+[Miyake et al., 2000](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/cogp.1999.0734) יצרו על בסיס הספרות את **מודל האחדות והגיוון של תפקודים ניהוליים**, שבו זיהו שלוש יכולות מרכזיות:
+
+- שינוי (Shifting)
+
+	נותנים לנבדקים שתי משימות או יותר, ומבקשים מהנבדקים לזגזג ביניהם: המחיר של שינוי משימה גדול מאוד, אבל נתון להבדלים פרטניים גדולים - חלק מהנבדקים נתקעים יותר, וחלק פחות.
+
+- עדכון (Updating)
+
+	הטענה היא שעדכון הזיכרון העובד הוא יקר 
+
+- עיכוב (Inhibition)
+
+## זיכרון עובד בזמן תגובה
+
+
+
+
+[^1]: מהמאמרים הכי טובים בפסיכולוגיה, לפני נחשון.
\ No newline at end of file