Compare commits

...

3 Commits

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: היוריסטיקות title: היוריסטיקות
description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות
published: true published: true
date: 2024-06-08T12:13:48.509Z date: 2024-06-08T12:20:27.370Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
@@ -120,7 +120,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר. הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
## היוריסטיקת הזמינות והערכת סיכונים ## הערכת סיכונים
עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם. עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
@@ -193,7 +193,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות: אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
## התעלמות משכיחות יחסית באוכלוסייה ## התעלמות משכיחות יחסית
> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני? > אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה. הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
@@ -276,8 +276,12 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
ישנם חילוקי דעות בין המודל הנורמטיבי של טברסקי וכהנמן - **התיאוריה הפרסונלית** - הקובעת כי הסתברות הינה דרגת אמונה, ושיפוט רציונאלי הוא זה השומר על יחסים מתמטיים נכונים בין דרגות האמונות השונות - לעומת זו המקובלת - **תיאוריית השכיחות** - לפיה הסתברות הינה השכיחות היחסית של אירוע מסוים - ההסתברות, למשל, של מעשן לחלות בסרטן הריאות הינה הפרופורציה של מעשנים אחרים שחלו בעבר. ישנם חילוקי דעות בין המודל הנורמטיבי של טברסקי וכהנמן - **התיאוריה הפרסונלית** - הקובעת כי הסתברות הינה דרגת אמונה, ושיפוט רציונאלי הוא זה השומר על יחסים מתמטיים נכונים בין דרגות האמונות השונות - לעומת זו המקובלת - **תיאוריית השכיחות** - לפיה הסתברות הינה השכיחות היחסית של אירוע מסוים - ההסתברות, למשל, של מעשן לחלות בסרטן הריאות הינה הפרופורציה של מעשנים אחרים שחלו בעבר.
התומכים בגישה האבולוציונית מאמצים את המודל המבוסס על שכיחויות. העדויות להיוריסטיקות ולהטיות נעלמות כאשר השאלות נשאלות במונחי שכיחויות ([Gigerenzer, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-23125-001)). התומכים בגישה האבולוציונית מאמצים את המודל המבוסס על שכיחויות. העדויות להיוריסטיקות ולהטיות נעלמות כאשר השאלות נשאלות במונחי שכיחויות ([Gigerenzer, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-23125-001)).
לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
1. טלריות בבנק
2. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים.
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות. [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
[^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן. [^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.