Compare commits
2 Commits
0e9df92789
...
c9e980b2a4
| Author | SHA1 | Date | |
|---|---|---|---|
| c9e980b2a4 | |||
| 3cf5f404ab |
6
.obsidian/app.json
vendored
6
.obsidian/app.json
vendored
@@ -1,7 +1,3 @@
|
||||
{
|
||||
"rightToLeft": true,
|
||||
"alwaysUpdateLinks": true,
|
||||
"userIgnoreFilters": [
|
||||
"*.pdf"
|
||||
]
|
||||
"rightToLeft": true
|
||||
}
|
||||
3
.obsidian/community-plugins.json
vendored
3
.obsidian/community-plugins.json
vendored
@@ -1,4 +1,3 @@
|
||||
[
|
||||
"obsidian-git",
|
||||
"file-explorer-plus"
|
||||
"obsidian-git"
|
||||
]
|
||||
63
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/data.json
vendored
63
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/data.json
vendored
@@ -1,63 +0,0 @@
|
||||
{
|
||||
"hideStrictPathFilters": true,
|
||||
"pinFilters": {
|
||||
"active": true,
|
||||
"tags": [
|
||||
{
|
||||
"name": "",
|
||||
"active": true,
|
||||
"pattern": "",
|
||||
"patternType": "STRICT"
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"paths": []
|
||||
},
|
||||
"hideFilters": {
|
||||
"active": true,
|
||||
"tags": [
|
||||
{
|
||||
"name": "",
|
||||
"active": true,
|
||||
"pattern": "",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"paths": [
|
||||
{
|
||||
"name": "PDF",
|
||||
"active": true,
|
||||
"type": "FILES_AND_DIRECTORIES",
|
||||
"pattern": "pdf",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "JPG",
|
||||
"active": true,
|
||||
"type": "FILES_AND_DIRECTORIES",
|
||||
"pattern": "jpg",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "PNG",
|
||||
"active": true,
|
||||
"type": "FILES_AND_DIRECTORIES",
|
||||
"pattern": "png",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "PPT",
|
||||
"active": true,
|
||||
"type": "FILES_AND_DIRECTORIES",
|
||||
"pattern": "ppt",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "DOCX",
|
||||
"active": true,
|
||||
"type": "FILES_AND_DIRECTORIES",
|
||||
"pattern": "docx",
|
||||
"patternType": "REGEX"
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
2839
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/main.js
vendored
2839
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/main.js
vendored
File diff suppressed because it is too large
Load Diff
@@ -1,10 +0,0 @@
|
||||
{
|
||||
"id": "file-explorer-plus",
|
||||
"name": "File Explorer++",
|
||||
"version": "1.2.1",
|
||||
"minAppVersion": "1.6.3",
|
||||
"description": "Hide and pin files and folders in the file explorer using custom filters, such as wildcards and regex, based on their names, paths, and tags. Additionally, achieve the same with a single click in the file menu.",
|
||||
"author": "kelszo",
|
||||
"authorUrl": "https://github.com/kelszo",
|
||||
"isDesktopOnly": false
|
||||
}
|
||||
31
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/styles.css
vendored
31
.obsidian/plugins/file-explorer-plus/styles.css
vendored
@@ -1,31 +0,0 @@
|
||||
.file-explorer-plus.pin-icon {
|
||||
color: hsl(var(--accent-h), var(--accent-s), var(--accent-l));
|
||||
margin-right: 0.2em;
|
||||
width: 16px;
|
||||
height: 16px;
|
||||
margin-top: -4px;
|
||||
align-self: center;
|
||||
scale: 0.75;
|
||||
rotate: 45deg;
|
||||
opacity: 0.7;
|
||||
}
|
||||
.file-explorer-plus.filters-activated-modal {
|
||||
display: grid;
|
||||
place-items: center;
|
||||
}
|
||||
.file-explorer-plus table {
|
||||
border-collapse: collapse;
|
||||
}
|
||||
.file-explorer-plus th {
|
||||
text-align: center;
|
||||
padding-left: 5px;
|
||||
padding-right: 5px;
|
||||
border-bottom: 2px solid var(--text-normal);
|
||||
}
|
||||
.file-explorer-plus td {
|
||||
padding: 3px;
|
||||
}
|
||||
.file-explorer-plus h2.settings-header {
|
||||
font-size: calc(var(--font-ui-medium) * 1.3);
|
||||
font-weight: var(--font-bold);
|
||||
}
|
||||
77
.obsidian/workspace.json
vendored
77
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,7 +13,7 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
}
|
||||
@@ -85,14 +85,14 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "backlink",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
||||
"collapseAll": false,
|
||||
"extraContext": false,
|
||||
"sortOrder": "alphabetical",
|
||||
"showSearch": false,
|
||||
"searchQuery": "",
|
||||
"backlinkCollapsed": false,
|
||||
"unlinkedCollapsed": true
|
||||
"unlinkedCollapsed": false
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
@@ -102,7 +102,7 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "outgoing-link",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
||||
"linksCollapsed": false,
|
||||
"unlinkedCollapsed": true
|
||||
}
|
||||
@@ -125,7 +125,7 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "outline",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md"
|
||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
@@ -133,7 +133,8 @@
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"direction": "horizontal",
|
||||
"width": 300
|
||||
"width": 300,
|
||||
"collapsed": true
|
||||
},
|
||||
"left-ribbon": {
|
||||
"hiddenItems": {
|
||||
@@ -145,45 +146,45 @@
|
||||
"command-palette:Open command palette": false
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
"active": "c9ed33689a5eb632",
|
||||
"active": "f1867132072b3e78",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/יום/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md",
|
||||
"().md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedechIKB",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sed5txfSx",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/הגל.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sed8zHXnV",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedqLaIQm",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedyLT2Rx",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedJBASIO",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedlJ9otu",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/שפינוזה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לוק.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/יום.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/דקארט.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md",
|
||||
"index.md",
|
||||
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי 1.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/לשון/ראסל.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md",
|
||||
"פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
||||
"burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/דת/אמונה.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedXJLFlI",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedWlUWcw",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedKafZJm",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedlqyHZj",
|
||||
"כלליים/מלחמה/sedfWLobU",
|
||||
"potato.sh",
|
||||
"index.md.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה.md.tmp",
|
||||
"פילוסופיה/דת/חובה.md",
|
||||
"פילוסופיה/יוונית/בדיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/זן.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
|
||||
"favicon-32x32.png"
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
@@ -1 +0,0 @@
|
||||
יוונית](/פילוסופיה/יוונית/)
|
||||
@@ -50,6 +50,7 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z
|
||||
> לשוד, טבח וביזה הם נותנים את השם השקרי אימפריה. הם יוצרים שממה, וקוראים לזה שלום
|
||||
|
||||
> Auferre trucidare rapere falsis nominibus impreium, atque ubi solitudinem faciunt, pacem appellant.
|
||||
|
||||
> טקיטוס, אגריקולה, א30
|
||||
|
||||
כך תיאר ההיסטוריון טקיטוס את הכיבוש האימפריאלי הרומי. אלא שלעיתים תכופות, המצב הכלכלי, המסחר, ותחושת הביטחון והיציבות של האוכלוסיות הכבושות משתפרת.
|
||||
@@ -70,10 +71,10 @@ dateCreated: 2023-05-13T13:30:27.071Z
|
||||
|
||||
> Polemos pater panten - המלחמה היא אבי כל הדברים
|
||||
|
||||
> ^היראקליטוס^
|
||||
> *היראקליטוס*
|
||||
|
||||
> מניעי המלחמה: Time, deos, ophelia - כבוד, פחד, ואינטרס.
|
||||
|
||||
> ^תוקידידס,^ ^אבי^ ^הריאליזם^ ^המדיני^
|
||||
> *תוקידידס,^ ^אבי^ ^הריאליזם^ ^המדיני*
|
||||
|
||||
התפיסה המערבית מציבה את כוח הזרוע כערובה לביטחון - ומשום כך הוא מהווה בה מטרה, ולא אמצעי.
|
||||
@@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:14:13.874Z
|
||||
|
||||
> קל יותר לשכנע 30,000 אתונאים לצאת לקרב מאשר ספרטני אחד
|
||||
|
||||
> ^הרודטוס^
|
||||
> *הרודטוס*
|
||||
|
||||
### פלישת פרס ליוון
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z
|
||||
|
||||
> Vae victis - אבוי למנוצחים
|
||||
|
||||
> ^סיסמא^ ^רומית^ ^מוכרת^
|
||||
> *סיסמא^ ^רומית^ ^מוכרת*
|
||||
|
||||
הפתיחות הזו התבטאה במרידות הולכות ופוחתות של שאר העמים הלטיניים - המרידה המשמעותית האחרונה התרחשה ב340. כוח האדם הנוסף שהיא הביאה אפשר לרומא לנהל מלחמות ממושכות יותר, בזכות הנחת הכלכלית שכוח אדם נוסף הביא והאבידות הכבדות יותר שבכוחה לספוג. הגורמים האלו תרמו ללוחמה רומית עיקשת ונחרצת, ולהפיכתו של הצבא הרומי ממיליציה מפוזרת לצבא מאורגן ועוצמתי. החל משנת 311, הצבא הרומי הצליח לגייס כ4 לגיונות נוספים.
|
||||
|
||||
@@ -98,8 +98,8 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:15:48.293Z
|
||||
|
||||
> המלצה: *Caesar must die* של האחים טביאני (Taviani), שהסריטו את המחזה *יוליוס קיסר* של שייקספיר כפי ששיחקו אותו אסירים איטלקים.
|
||||
|
||||
> וגם: (Fiorille)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
וגם: (Fiorille)
|
||||
|
||||
הצבא הרומי המקצועי היה מעורב עמוקות בפוליטיקה, דבר שייתן את אותותיו במאות הבאות.
|
||||
העושר שנובע מההצלחות הצבאיות של לגיונות פרטיים אלו זורם לידיהם של המפקדים, שמנצלים אותו לבנות צבאות גדולים, נאמנים וחזקים יותר - על חשבון רווחת הלגיונרים ורווחת הציבור. ככל שאלו מוכנים לחתור תחת שיירי הסמכות הציבורית ברומא, הצלחתם הפוליטית גדלה.
|
||||
|
||||
@@ -13,7 +13,7 @@ dateCreated: 2023-03-09T09:17:59.548Z
|
||||
|
||||
> לפילוסוף שייך להתבונן בכל. כי מי אם לא הוא…?
|
||||
|
||||
> ^אריסטו,^ ^מטאפיזיקה.^ ^ספר^ ^גמא,^ ^פס'^ ^1004a^ ^30^
|
||||
> *אריסטו,^ ^מטאפיזיקה.^ ^ספר^ ^גמא,^ ^פס'^ ^1004a^ ^30*
|
||||
|
||||
## פילוסופיה - מדע? תרבות?
|
||||
הפילוסופיה היא התחום היומרני והחטטני מכולם. היא תוחבת את האף שלה לכל מקום ונוהגת בו כשלה. אלא שבניגוד למדע - שמביא תוצאות ממשיות (דת *המדעיזם*) - הפילוסופיה לא מביאה לכדי תוצר ממשי. הפילוסופיה אינה תואמת גם את השיטה המדעית. מכאן שהפילוסופיה היא לא ממש מדע. (משם נולדו המדעים, ו'עזבו את הקן').
|
||||
|
||||
@@ -167,7 +167,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) - מבוא לפילוסופיה יוונית
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) מציג בספרו את האתיקה - המדע של הטוב. משימתה של האתיקה היא לחפש את הטוב (כשאר מקצועות הפילוסופיה).
|
||||
[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) מציג בספרו את האתיקה - המדע של הטוב. משימתה של האתיקה היא לחפש את הטוב (כשאר מקצועות הפילוסופיה).
|
||||
|
||||
אריסטו מיד מציג את הטוב כ*ה*דבר שאליו הכל שואף - כל עיסוק, אומנות או פעולה שואפת לטוב.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -23,6 +23,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
> מה בודהיסטים חושבים על?...
|
||||
|
||||
> האם בודהיזם הוא בכלל פילוסופיה?
|
||||
|
||||
> מדוע ללמוד על בודהיזם?
|
||||
|
||||
בודהיזם הוא מקשה גדולה - והתשובות שנקבל בין הזרמים והמקומות שונות מאוד. למעשה, הבודהיסטים אינם החשיבו את עצמם מעולם *בודהיסטים* - זהו מונח מערבי מאפיין. הרעיון שהבודהיסטים - המשתרעים על פני בערך שליש מכדור הארץ - הוא נאיבי. התפשטות הבודהיזם ארכה למעלה מאלף שנים, מהודו עד יפן, והתפיסה עברה בדרך שינויים רבים. ובכל זאת, ישנם כמה עקרונות בסיס משותפים.
|
||||
|
||||
@@ -17,9 +17,11 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
> מסופר על שני חברים, אודאלאקה ובנו שבטאקטו. האב מבקש מהבן את פרי עץ הבניאן, ומבקש ממנו לפתוח את הפרי.
|
||||
|
||||
> הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? הרבה זרעים, משיב הבן.
|
||||
|
||||
> האב מבקש מהבן לשבור את אחד הזרעים. הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? כלום, משיב הבן.
|
||||
|
||||
> זאת משום, קובע האב, שישנה איזושהי מהות נסתרת, שאין בכוחנו לראות. בתוך הזרעים ישנה המהות הזו, וממנה העץ קיים. אותה המהות הנסתרת היא העצמי (אטמן), המוחלט, הרוח האלוהית שקיימת בהכל.
|
||||
|
||||
> אופנישד Chāngodya
|
||||
|
||||
אותו האטמן הוא *נצחי*, *מהותי*, *חמקמק*. זוהי תפיסה מוניסטית, שמזהה את ה*אטמן* עם ה*ברהמן* - המוחלט.
|
||||
@@ -71,15 +73,19 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
> - *אני מוכר כנגסנה*, משיב, *אך המילים אינן אלא כינוי, מושג, תואר עכשווי, שם בלבד - כיוון שלא ניתן לתפוס בן אדם אמיתי.*
|
||||
|
||||
> - *שמעו, 500 היוונים ו80,000 הנזירים!*, קובע מילינדה. *נגסנה אומר שאינו אדם אמיתי! איך אוכל להסכים לדבר כזה?*.
|
||||
|
||||
> - *האם הגעת לפה בכרכרה?*, שואל נגסנה את המלך. הלה משיב בחיוב.
|
||||
|
||||
> - *ומהי המרכבה? הציר? הגלגלים? המסגרת? מוט הדגל, האסל, או הדרבן?*. המלך משיב לכל אחד בשלילה - אף אחד מהדברים הללו לא ייקרא בנפרד כרכרה.
|
||||
|
||||
> - *האם ניתן לכנות את אוסף הרכיבים הזה ככרכרה?*, שואל נגסנה. לא, משיב המלך.
|
||||
|
||||
> - *האם הכרכרה נמצאת מחוץ למרכיבים שלה?*, שואל נגסנה. ודאי שלא, משיב המלך.
|
||||
|
||||
> - *כמה שאלות שלא אשאל*, קובע נגסנה, *לא אגלה את המרכבה. מהי הכרכרה האמיתית? האם הוד מלכותו שיקר?*
|
||||
|
||||
> - *לא שיקרתי*, קבע מילינדה. *בכל הדברים האלו, מתקיים הכינוי הזה 'כרכרה'*.
|
||||
|
||||
> - *כך בדיוק איתי*, אומר נגסנה. *בחלקי גופי ובחשמת המצרפים, מתרחש הכינוי הזה 'נגסנה'. אולם במציאות המוחלטת, לא ניתן לתפוס את הבן אדם הזה*.
|
||||
|
||||
> ---
|
||||
|
||||
@@ -23,12 +23,15 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
> מסופר על אדם שביקש ללמוד עם הבודהה ברגע שהלה יענה לו על כמה שאלות חשובות:
|
||||
|
||||
> 1. האם העולם נצחי?
|
||||
|
||||
> 2. האם העולם אינסופי?
|
||||
|
||||
> 3. האם הגוף והנפש נבדלים?
|
||||
|
||||
> 4. האם הבודהה שורד את המוות?
|
||||
|
||||
> ---
|
||||
|
||||
> בתגובה, מושל אותו הבודהה לאדם הנורה מחץ מורעל. אם אסרב לטפל בך, הוא אומר, עד שלא תגיד לי איזה חץ פגע בך, מאיזו קשת, מהו המיתר ומהי הנוצה, באיזו זווית ומה שם הקשת? אם לא אטפל בך לפני כן, הרי תמות.
|
||||
|
||||
באותו האופן, הבודהה אינו מתיימר לענות על שאלות פילוסופיות כבדות משקל - אלא לסייע לאלו שסובלים, כעזרה ראשונה.
|
||||
@@ -41,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות סבל, מוות הוא סבל, צער, יגון, כאב, מצוקה ואי-נוחות הם סבל; שהות במחיצת הבלתי נעים היא סבל, פרידה מהנעים היא סבל; לא לקבל את מה שאנו משתוקקים לו זהו סבל; בקיצור, **חמשת המצרפים** של ההיאחזות הם סבל.
|
||||
|
||||
> ^גתין^ ^2014,^ ^81-2^
|
||||
> *גתין^ ^2014,^ ^81-2*
|
||||
|
||||
ה**דוקה** היא מונח מסנסקריט שקשה לתרגם - סבל לא ממצה אותה. הדוקה היא כאב נפשי, פיזי, השתוקקות בלתי-נענית, חוסר סיפוק. דוקה היא ה*זץ* הפתאומי של הכאב שדורכים על מסמר; היא לשבת בכיסא נוח ולאכול משהו ולגלות שחסר *רק משהו קטן*; היא איזה דגדוג לצאת ולעשות משהו כמו לגלוש; היא לשבת במקום הכי נוח והכי מספק בבית שלך ובסופו של דבר להרגיש מיאוס. שבו במדיטציה בנחת מושלמת - כמה זמן תוכלו לשבת שם עד שתרגישו את הרצפה תחתיכם? זוהי *דוקה*.
|
||||
|
||||
@@ -61,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום.
|
||||
|
||||
> ^גתין,^ ^82^
|
||||
> *גתין,^ ^82*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
@@ -109,7 +109,7 @@ quest for wisdom.
|
||||
|
||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,81 +0,0 @@
|
||||
---
|
||||
title: זן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-09T09:53:36.076Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
---
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
!!! info} ""
|
||||
|
||||
מה זה "זן"?
|
||||
המערב פוגש את יפן
|
||||
**זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית.
|
||||
כעת, ביפן ערים לחולשות הפילוסופיה המערבית - אך המערב אינו ער לפילוסופיה של המזרח. ביפן עולה גישה שמבקשת להתגבר על החולשות המערביות - מגמה שנקראת *אוקסידנטליזם*. הפילוסופיה החדשה הזו מכונה **זן** - הגישה שמאחדת את המזרח עם המערב תוך התגברות על החולשה המערבית.
|
||||
במערב, בינתיים, מתחולל משבר. חזון הנאורות, המחשבה האנליטית, מתנדף יחד עם העשן של אאושוויץ. לאור זוועות מלחמות העולם, הנאורות, ההגות והדת כולן נחלשות. מתוך ההיחלשות הזו, צומחת ה[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה) - בהגותם של וואטס, יונג, פרויד וחברים. פסיכולוגים אלו מתחילים להתעניין בתורות המזרח כמקור לחידוש האופק הרוחני המערבי.
|
||||
ומה הם מוצאים שם?
|
||||
זן[^1].
|
||||
זן והתרבות המודרנית
|
||||
בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.
|
||||
רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4].
|
||||
הזן מחלחל גם לתרבות הצריכה - במוצרים, בעיצוב, ובכל מה שצריך בשביל למכור; הוא נתפס כמתוחכם, כפשטני. הזן מחלחל לאדריכלות, למותגים, ולמוזיקה[^5].
|
||||
במערב קמים מנזרי זן של ממש, מרכזי תרגול רציניים - שבהם נזירים מערביים שפועלים בדיוק כמו הנזירים ביפן ובסין. הזרם הזה קם בנפרד ובמנותק לזן כפי שהוא מיובא למערב[^6].
|
||||
זוהי דוגמה ל[*אפקט הפיצה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Pizza_effect) - כאשר המהגרים האיטלקים הגיעו לארצות הברית, הם הביאו איתם את הפיצה, ושינו אותה לחלוטין - הפיצה שאוכלים עכשיו בארה"ב שונה לחלוטין מהפיצה האיטלקית המקורית. ופתאום, אחרי שהפיצה כבשה את ארה"ב, האיטלקים ניכסו אותה בחזרה לאיטליה - והפיצה האמריקנית נהפכה לפופולרית באיטליה.
|
||||
ככה גם הזן - הוא חוזר ליפן בסופו של דבר, אחרי התמורות שלו במערב.
|
||||
!!! info} ""
|
||||
מקורות הזן
|
||||
**זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
|
||||
הזן הוא זרם בודהיסטי מזרם המהייאנה שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש ככתנועה בעלת זהות עצמאית במאות 9-10. כשאנחנו מדברים על *פילוסופיית הזן*, אנחנו מדברים על המסורת הזו.
|
||||
נזירי הזן ביקשו לבדל את עצמם משאר הבודהיסטים בכך שסירבו להתעסק בסוטרות ובטקסים, וביקשו להעביר את החוויה המדיטטיבית באופן ישיר וטהור - מהבודהה, עד לתלמידים כיום. הזן ביקש להעביר, ממורה לתלמיד, את האיכות הבסיסית של *מה זה להיות בודהה*.
|
||||
הזן נהפכה לזרם הדומינטי בסין של המאה ה10, ונהפכה לדומיננטית גם ביפן עד לפחות המאה ה17.
|
||||
אולם, זן לא ייחודית בסוגה בתוך הבודהיזם, ולא בקנה המידה של ההשפעה שהשיגה - ישנם זרמים נוספים שהגיעו להשפעה כבירה, למרות שאף פעם לא שמענו עליהן. אז מה הופך את הזן למיוחד? מדוע דווקא הזן השפיע ככה על המחשבה המערבית?
|
||||
1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
|
||||
הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
|
||||
הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים:
|
||||
1. היעדר ידע\כישורים
|
||||
עד לשנים האחרונות, מקור הידע העיקרי במערב היה ספרות משנה - מה שסוזוקי אמר שהוא זן נהפך לזן. ההוגים המערביים לא ידעו לקרוא סינית\יפנית, ולא הכירו את הרקע שממנו צמח הזן[^8].
|
||||
2. שוביניזים (תיאורי\נורמטיבי)
|
||||
שוביניזם *תיאורי* מנסה לכפות את נקודת המבט של המשווה (*היי, הזן הזה הוא בעצם תורת מידות של אריסטו*). שוביניזם *נורמטיבי* הוא אפילו גרוע יותר, וקובע שרירותית מהי פילוסופיה ומהי לא (*בודהיזם זה דת, לא פילוסופיה; במערב עושים פילוסופיה, אז מה שהמזרח לא יכול להיות פילוסופיה*)[^7].
|
||||
3. היעדר ספקנות
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
4. אי-התאמה
|
||||
שלילת עצם ההשוואה - *אי אפשר לנהל דיאלוג בין פילוסופיה הודית מהמאה ה5 לפילוסופיה אירופאית מהמאה ה19*[^9] - כל צמצום בניסיון להשוואה יפגע במשמעות המערכות השונות, שלא יכולות להתחבר[^10].
|
||||
הרעיון בהשוואת הזרמים הוא לא ליצור פילוסופיה חדשה, עולמית - אלא להשפיע על הפילוסופים עצמם, וליצור דיאלוג, שפה חדשה, תפיסת עולם חדשה.
|
||||
האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
|
||||
כדי להתנסות בפילוסופיה השוואתית, נשווה בזעיר-ענפין בין ההגות של [**D.T. Suzuki**](https://en.wikipedia.org/wiki/D._T._Suzuki) ו[Pierre Hadot](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Hadot).
|
||||
נשאל את סוזוקי - *האם זן היא פילוסופיה?*, ולכך משיב
|
||||
Is Zen a system of philosophy, highly intellectual and profoundly metaphysical, as most Buddhist teachings are? I have already stated that we find in Zen all the
|
||||
philosophy of the East crystallize, but this ought not to be taken as meaning that Zen is a philosophy in the ordinary application of the
|
||||
term.
|
||||
Zen is decidedly not a system founded upon logic and analysis. If anything, it is the antipode to logic, by which I mean the dualistic mode of thinking. There may be an intellectual element in Zen, for Zen is the whole mind, and in and posit thing that is to be divided into so many faculties, leaving nothing behind when the dissection is over. Zen has nothing to teach us in the way of intellectual analysis; nor has it any set doctrines which are imposed on its followers for acceptance. In this respect Zen is quite chaotic if you choose to say so…if I'm asked, then, what Zen teaches, I would
|
||||
answer Zen teaches nothing. Whatever teaching there are in Zen, they come out of one's own mind. We teach ourselves, Zen merely points the way. Unless this pointing is teaching, there is certainly nothing in Zen supposedly set up as its cardinal doctrines or as its
|
||||
fundamental philosophy.
|
||||
היכן שהפילוסופיה המערבית מובססת לוגיקה וטיעונים יבשים, סוזוקי שוטח בפנינו הזן כאנתיתזה שלו - כדבר כאוטי, רגשי, שאפילו מתנגד ללוגיקה היבשה.
|
||||
לעומתו, הדוט - שחקר את הבסיס היווני של הפילוסופיה המערבית, והתמקד ב*askesis* - פילוסופיה כדרך חיים - כותב
|
||||
In antiquity, true philosophy is a spiritual exercise, and philosophical theories, either explicitly or implicitly, are
|
||||
placed in the service of a spiritual practice that expresses a particular existential attitude. The lesson of ancient philosophy consisted in Man invitation for each man to transform himself. Philosophy is conversion, transformation of the way of being and the way of living, the
|
||||
quest for wisdom.
|
||||
Ancient philosophy proposes an art of living to man; modern philosophy, on the contrary, presents itself above all as the construction of a technical language reserved for specialists”.
|
||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
האם זן הוא פילוסופיה? במובנה המערבי החדש - כנראה שלא; הזן לא עף על טיעונים וניתוחים לוגיים. במובנה המערבי הישן - היוונים, הסטואים, הפילוסופים שחיים את ההגות שלהם? נדמה שכן.
|
||||
[^1]: יונג אפילו כתב את ההקדמה לכתביו של סוזוקי (ר' מודל), ליבה של פילוסופיית הזן.
|
||||
[^2]: ובמיוחד ספרים כמו *The Dharma Bums* (קרואק), *Zen and the Art of Motorcycle Maintenance* (פירסיג) ו*I Celebrate Myself* (גינסברג).
|
||||
[^3]: שזה בעיקר מה שהיה אז. חלקם גם למדו אצל סוזוקי, שלימד באוניברסיטת קולמביה כעשור.
|
||||
[^4]: אך לא כולם - וואטס וסניידר, למשל, הכירו את הזן הרבה יותר לעומק.
|
||||
[^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
|
||||
[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
|
||||
[^7]: מקביל לפי ארז לאנשים שאומרים שטיילור סוויפט לא עושה מוזיקה.
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^9]: כמו השוואת *חציל* ל*קונצ'רטו של באך*
|
||||
[^10]: ארז, כמובן, לא מסכים.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](/פילוסופיה/לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
@@ -28,6 +28,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
> עשרה ימים עסוקים בסידורים במנזר;
|
||||
|
||||
> חפשו אותי אם אתום רוצים בבית המרזחי, בית הזונות, או בשוק הדגים
|
||||
|
||||
> *איקיו, אנתולוגית ענן משוגע*
|
||||
|
||||
בניגוד לבודהיזם הקלאסי, שם הדברים האלו לא יעלו על הדעת, בכתבי הזן יש לו מעט דוגמאות כאלו. הם אפילו לא קשורות לאמיתות ההיסטוריות; בין אם נאן-שואן באמת חתך את החתול או לא, עצם הנוכחות שלהם בכתבים אומרת משהו[^1].
|
||||
@@ -151,8 +152,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
> בהרבה מסורות יש תרגול *מטה* - חמלה - שבו אתה מקדיש את האנרגיות הטובות מהמדיטציה שלך למעגלים הולכים ומתרחקים ממך של אנשים שסובלים - אני משפחה, חברים, מכרים, ועד למעגלים שממש עוינים לך, כתרגול בחמלה. **בזן אין תרגול כזה** - כי הוא מבקש לא לכפות על העולם מושגים כמו *חמלה*, אלא פשוט לפעול בו באופן ספונטני, בלי האגו - ובמידת מה בלי המוסר.
|
||||
|
||||
> אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה.
|
||||
|
||||
לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
התפיסה הזו מתכתבת עם האמת הניטשאית-לינג'ית - ידיעה כהכרה *מתוך* התופעות, כפעולה, ולא כנקודה ארכימדית נפרדת, כמו האידאות האפלטוניות.
|
||||
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
|
||||
מרלו כופר ברעיון של אמת פילוסופית שחוצה הקשרים ותרבויות, כמו שלרוב מחפשים בפילוסופיה המערבית, ומבקש להסתכל על הדברים בהקשרם - הגוף, התרבות, והסביבה כבלתי-נפרדים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -56,15 +56,19 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
> יש ואין נולדים זה מזה
|
||||
|
||||
> קשה וקל משלימים זה את זה
|
||||
|
||||
> ארוך וקצר מדגישים זה את זה
|
||||
|
||||
> גבוה ונמוך נשענים זה על זה
|
||||
|
||||
> קול ומשמעות תואמים זה את זה
|
||||
|
||||
> אלה הם הקבוע
|
||||
|
||||
> לפיכך: החכם מקומו המעשה שבאין עשייה
|
||||
|
||||
> נוהגו הלימוד שבאין מילים
|
||||
|
||||
> *לאו דזה 2, דאור ואריאל 24*
|
||||
|
||||
הדאויזם מתנגד להגדרות, מטבען היחסי.
|
||||
@@ -72,12 +76,15 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
> השמיים קיימים והארץ עומדת
|
||||
|
||||
> שמיים וארץ קיימים ועמודים משום שאינם חיים מכוח עצמם; לכן הם מסוגלים להאריך ימים
|
||||
|
||||
> לפיכך החכם מעמיד עצמו מאחור ומוצא עצמו לפנים
|
||||
|
||||
> מעמיד עצמו בחוץ
|
||||
|
||||
> ןומוצא עצמו מתקיים.
|
||||
|
||||
> האם לא משום שאין בו אהבת עצמו?
|
||||
|
||||
> לכן הוא יכול לקיים את אהבת עצמו במלואה
|
||||
|
||||
> *לאו דזה 7 דאור ואריאל 30*
|
||||
@@ -153,12 +160,15 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
> ג'ואנג דזה והואה-זדה[^12] היו מטיילים על הגשר של נהר האו. ג'ואנג דזה אמר:
|
||||
|
||||
> "באיזו קלילות ושלווה ועלים ושוחים הדגים. אכן, זוהי שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> הואה דזה אמר: "אתה אינך דג. כיצד אתה יודע מהי שמחת הדג?
|
||||
|
||||
> ג'ואנג דזה אמר: "איני אתה, ועל כן אין אני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> הואה דזה אמר: "אני איני אתה, ועל כן איני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> ג'ואנג דזה אמר: "הבה נחזור להתחלה. אם שאלת אותי כיצד אני יודע מהי שמחת הדג, הרי שכבר ידעת כיצד אני יודע זאת. אני יודעת זאת מן הגשר שעל הנהר האו
|
||||
|
||||
> *הופמן, 78*
|
||||
|
||||
> הנה אשמיע לך מילים מטרופות, אתה הקשב להן הקשבה מטורפת
|
||||
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
הזן דורש מאיתנו לשחרר מיומרות של מציאות *מעבר* לחוויה האישית, מציאות *כלשעצמה*, מעבר ל*תפיסה* - דבר שאוחזים בו, שתופסים בו. גם אם יש מציאות אחרת או מעבר, היא לא זמינה לנו - What you see is what you get.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [index](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
## התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
@@ -150,9 +150,11 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
> The Master ascended the hall. A monk asked, *What is the meaning of Buddhism?*
|
||||
|
||||
> The Master held his fly whisk straight up
|
||||
|
||||
> The monk gave a shout
|
||||
|
||||
> The master struck him
|
||||
|
||||
> \[another\] monk asked, *What is the basic meaning of Buddhism?*
|
||||
The Master held his fly whisk straight up
|
||||
The monk gave a shout
|
||||
|
||||
@@ -157,12 +157,15 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
> 1. (יריב) אם כל זה ריק, אין היווצרות והכחדה. נובע כי מבחינתך אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||
|
||||
> 2. בשל אי-הקיום של ארבע האמיתות הנאצלות, לא ייתכנו חוכמה, נאישה, מדיטציה וריאליזציה
|
||||
|
||||
> 3. בשל חוסר הקיום הזה, לא יהיו גם ארבע הפירות הנאצלים. בהעדר הפרי, אין הימצאות בפרי ומגשימי הדרך אינם
|
||||
|
||||
> 4. הקהילה הבודהיסטית איננה, ושמונת סוגי האנשים אינם. בעקבות העדר-קיומם של ארבע האמיתות הנאצלות, גם תורת האמת איננה
|
||||
|
||||
> 5. כשאין תורה וקהילה, כיצד יהיה בודהה?! אמירתך מבטלת את שלושת האוצרות!
|
||||
|
||||
> 6. אתה מבטל את הריקות, את קיומו האמיתי של הפרי, את המעשה הנכון והלא-נכון, ואת כל ההבנות השימושיות של העולם
|
||||
|
||||
> שירת השורה, פרק 24
|
||||
|
||||
(6.) היא ההתקפה הכי חמורה על נגרג'ונה; אתה הפרכת את הבודהיזם - כרתת את הענף שעליו אתה יושב! אין אמיתות, אין פירות לתרגול, אין נכון ולא נכון, אין קהילה, אין בודהה - ואין קשר בין התרגול הבודהיסטי לסבל - שאינו יכול להיווצר או להיעלם, ולכן בלתי ניתן לשינוי.
|
||||
@@ -170,6 +173,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
> 7. (תשובה) אנו אומרים, שאינך מבין את הריקות, את משמעותה ואת מטרתה. מכך אתה נפגע
|
||||
|
||||
> 8. לימוד התורה של הודהות מתבסס על שתי האמיתות: האמת המכסה של העולם, והאמת העליונה
|
||||
|
||||
> 9. אלה שאינם מבינים את ההבחנה בין שתי האמיתות השונות אינם מבינים את האמת העמוקה לגבי הוראתו של הבודהה
|
||||
|
||||
> 10. לא ניתן ללמוד את האמת העליונה מבלי להתבסס על היחסית מבלי לפגוש את האמת העליונה. לא מגשימים את הנירוואנה
|
||||
@@ -180,12 +184,15 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
> 11. ריקות מובנת באופן שגוי תהרוס את כבד-ההבנה כמו נחש הנתפס בצורה לא נכונה, או לחש שמבוצע באופן שגוי
|
||||
|
||||
> 12. לכן, תודעתו של החכם (הבודהה) פנתה מללמד את התורה בחושבי כי אנשים חלקשים יתקשו לרדת לעומקה
|
||||
|
||||
> 13. ההפרכה לגבי הריקות שאדוני עשה הינה מסקנה מוטעית, והיא אינה קשורה בריקות שלנו
|
||||
|
||||
> 14. עבור מי שהריקות הגיונית, הכל הגיוני. עבור מי שהריקות איננה הגיונית, דבר איננו הגיוני
|
||||
|
||||
> 15. כאשר אתה מפנה כלפני את הטעויות המתאימות לך אתה דומה לרוכב ששכח את סוסו
|
||||
|
||||
> 17. אתה מבטל סיבה ותוצאה, עושה, עשייה ופעולה, היווצרות, הכחדה ופרי
|
||||
|
||||
> 18. ההתהוות המותנית, אותה אנו מלמדים כריקות, והיא (הריקות) תפיסה תלויה. זו ממש היא דרך האמצע.
|
||||
|
||||
> 19. אין כל תופעה שלא נוצרה באופן תלוי. לכן אין כל תופעה שאיננה ריקה.
|
||||
@@ -195,9 +202,11 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
> 20. אם כל זה איננו ריק, אין היווצרות ואין הכחדה. עבורך נובע כי אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||
|
||||
> 21. כיצד יהיה סבל הנוצר באופן בלתי-תלוי?! נאמר שהסבל חולף, כך שלא תיתכן מהות-עצמית שלו
|
||||
|
||||
> 22. כיצד יווצר מה שקיים ממהותו העצמית? לכן, אין היווצרות כאשר הריקות מופרכת
|
||||
|
||||
> 23. אין הכחדה של סבל הקיים ממהותו העצמית. בעקבות קבלתך את המהות העצמית, אתה מפריך את ההכחדה
|
||||
|
||||
> 24. כאשר יש מהות-עצמית, תרגול הדרך לא ייתכן. כאשר הדרך הזו מתורגלת, המהות-העצמית שלך איננה
|
||||
|
||||
*עד הנירוונה*, רבים יגידו, *אנחנו הולכים איתך*. אבל, נגרג'ונה מבטל גם את הנירוונה.
|
||||
@@ -271,5 +280,6 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
תפיסות אחרות - כמו הזן או הבודהיזם הטיבטי - מרימות ידיים בשלב זה ונסוגות למדיטציה. אלו גישות לא-דואליות[^19]. נגרג'ונה לשיטתן כיסח את הפילוסופיה - ואין טעם להמשיך בהתפלספות - רק בטיפוח הנפשי. התפיסות האלו קובעות כי בעצם כל מחשבה רציונליות, בהיותה השקפה, תגרור אותנו לסתירה. חלקן מנסות ליישב את המציאות כנטולת אובייקטים וסובייקטים, ומכוננות סוג של מציאות תודעתית אחת; חלקן זונחות את הפילוסופיה לגמרי, ומתמידות במדיטציה ממקום לא-רציונלי.
|
||||
|
||||
[^17]: קאנט ויום מחזיקים בדעות דומות.
|
||||
[^18]: בדומה ל[מונדות](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) של [index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md)ה/לייבניץ/index.md)ה זינוק אדיר לאורך השנים - מהמאה ה2-3 לפנה"ס עד המאה ה13-14 בסין\יפן.
|
||||
[^18]: בדומה ל[מונדות](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) של [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ).
|
||||
[^19]: יש פה זינוק אדיר לאורך השנים - מהמאה ה2-3 לפנה"ס עד המאה ה13-14 בסין\יפן.
|
||||
[^20]: המושג הכי חשוב בבודהיזם המהייאנה
|
||||
@@ -86,5 +86,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
|
||||
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
|
||||
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)ה/שפינוזה/index.md)יק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.
|
||||
|
||||
@@ -167,7 +167,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
#### יסודנות קלאסית
|
||||
|
||||
פלנטינגה שם את [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
|
||||
פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
|
||||
|
||||
- בכל מבנה-תבוני רציונלי, יש מערכת האמנות בסיסיות – טענות אשר לא התקבלו על בסיס האמנות אחרות.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
ועכשיו, צוללים.
|
||||
|
||||
## הראייה הקוסמולוגית
|
||||
הוגים כמו [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
|
||||
הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
|
||||
|
||||
### הגרסא הגרועה
|
||||
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
|
||||
### עקרון הטעם המספיק
|
||||
|
||||
[דיוויד יום](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
|
||||
[דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
|
||||
|
||||
ישנו ויכוח מפורסם של ראסל ברדיו הבריטי עם כומר. ראסל אומר לכומר, *ראסל קיים כי לראסל יש אמא. אמא של ראסל קיימת כי לאמא של ראסל יש אמא*. אם נמשיך ככה, המסקנה המתבקשת היא שלמין האנושי בכלל יש אמא - שזו מסקנה מגוחכת, לדעתו. לפיכך מציג ראסל את אלוהים כ*עובדה שרירותית* (brute fact).
|
||||
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
### נגד הפאטאליזם
|
||||
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
||||
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ו[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
|
||||
|
||||
### המבנה הכללי
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
|
||||
## הראייה האונטולוגית
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
|
||||
[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
|
||||
|
||||
הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים.
|
||||
|
||||
@@ -324,8 +324,8 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
> אם אין אלוהים, הכל מותר
|
||||
|
||||
> *דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב*[^14]
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
*דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב*[^14]
|
||||
|
||||
**הראייה מן המוסר** משחקת על המשפט המפוצץ על זה, מהזווית ההפוכה -
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן?
|
||||
אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן?
|
||||
אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
|
||||
[*דוויד יום*](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
||||
[*דוויד יום*](/פילוסופיה/חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
||||
{.is-danger}
|
||||
|
||||
הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע *מסוים* - בסגנון *צדיק ורע לו*[^2] - אלא כנגד רוע *בכלל* - למה יש בכלל דבר כזה?
|
||||
@@ -29,6 +29,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
> הגדרה: אלוהים הוא כל יכול, כל טוב ויודע כל.
|
||||
|
||||
> 1. הנחה: אם יש אלוהים אז אין רוע
|
||||
|
||||
> 2. יש רוע.
|
||||
|
||||
> מסקנה: אין אלוהים
|
||||
@@ -59,7 +60,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
> אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה.
|
||||
*ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411*
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.
|
||||
[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.
|
||||
|
||||
הטיעון הזה מסייג קצת מהיכולת של אלוהים - הוא לא *כל יכול* לחלוטין, אלא עדיין כפוף לחוקי הלוגיקה. שלילה של חוקי הלוגיקה היא עמדה ספקנית מאוד קיצונית (שמלכתחילה מבטל גם את הרוע וגם את הטוב), שמאפשר אפילו לאלו שלא מתלהבים מהרעיון של של אלוהים לא לגמרי כל יכול לבלוע את הגלולה (מה אלוהים אמור לעשות? לבנות משולשים מרובעים? לבנות רווקים נשואים? זה שטויות).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
## ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
|
||||
|
||||
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
|
||||
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
|
||||
|
||||
### ויטגנשטיין
|
||||
|
||||
@@ -47,8 +47,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
> קארנפ, שכותב את הפילוסופיה של ויטגנשטיין בצורה ברורה (ויטגנשטיין כותב לא ברור בקטע מחריד[^2]), קובע שמילה שניתן לאמת הוא משהו שאפשר להגיד עליו *זהו X*.
|
||||
|
||||
> *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
*זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
|
||||
|
||||
### פוזיטיביזם לוגי
|
||||
|
||||
@@ -318,8 +318,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
> Don’t for heaven’s sake, be afraid of talking nonsense! But you must pay attention to your nonsense
|
||||
|
||||
> *Culture and Value, p 56*
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
*Culture and Value, p 56*
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
@@ -333,7 +333,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
|
||||
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)ה/שפינוזה/index.md)לוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
הטענתי
|
||||
[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -49,6 +49,7 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z
|
||||
> חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם[^3]
|
||||
|
||||
> The unexamined life is not worth living
|
||||
|
||||
> **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אפולוגיה***
|
||||
---
|
||||
> מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן[^20].
|
||||
@@ -114,8 +115,8 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
---
|
||||
> זכור שתמות[^17]
|
||||
|
||||
> Memento Mori
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
Memento Mori
|
||||
---
|
||||
> The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14]
|
||||
**קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
|
||||
@@ -127,11 +128,13 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
> מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים[^7]
|
||||
|
||||
> Moriatur anima mea mortem philosophorum
|
||||
|
||||
> **שטראוס**
|
||||
---
|
||||
> כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר[^32]
|
||||
|
||||
> Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
**שפינוזה**, ***אתיקה***
|
||||
---
|
||||
@@ -142,19 +145,20 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
## על הצדק
|
||||
> וכך דינו של הצדק: שימשול הנעלה יותר על מי שנופל ממנו, ויגדל חלקו ממנו[^5]
|
||||
|
||||
> **אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס***
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס***
|
||||
---
|
||||
> כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא[^4]
|
||||
|
||||
> Speech is a powerful lord
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**גורגיאס**, ***בשבחי הלני***
|
||||
---
|
||||
> החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^6]
|
||||
|
||||
> **תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית***
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית***
|
||||
---
|
||||
> Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38]
|
||||
|
||||
@@ -173,8 +177,8 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
---
|
||||
> עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד[^12]
|
||||
|
||||
> **קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית***
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית***
|
||||
---
|
||||
> Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11]
|
||||
|
||||
@@ -190,8 +194,8 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
---
|
||||
> There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27]
|
||||
|
||||
> **ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר***
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר***
|
||||
---
|
||||
> When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33]
|
||||
**אאורליוס**, ***הגיונות***
|
||||
@@ -200,6 +204,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
> Pathei Mathos
|
||||
|
||||
> הסבל מלמד[^39]
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**סופוקלס**, ***המלך אדיפוס***
|
||||
---
|
||||
@@ -212,13 +217,13 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
[^6]: תוקידידס, *תולדות [המלחמה הפלופונסית](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית)*
|
||||
[^7]: ליאו שטראוס (ר' [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון))
|
||||
[^8]: [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), *אאותיפרון*
|
||||
[^9]: [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md)וונית/אריסטו/index.md)אכית*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) , ספר 1
|
||||
[^9]: [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [*אתיקה ניקומאכית*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) , ספר 1
|
||||
[^10]: מרקוס אאורליוס, *רעיונות*. ספר 4, חלק 3
|
||||
[^11]: מרקוס אאורליוס, *רעיונות*. ספר 4, חלק 21
|
||||
[^12]: עמנואל קאנט, *נוסחת האנושות*, הנחות יסוד למטאפיזיקה מוסרית
|
||||
[^13]: אלבר קאמי, *המיתוס של סיזיפוס*. פרק 1
|
||||
[^14]: אלבר קאמי, *המיתוס של סיזיפוס*. פרק 4
|
||||
[^15]: [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md)וונית/אריסטו/index.md)(/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), ספר גמא, פרק 2 (1003b)
|
||||
[^15]: [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [*מטאפיזיקה*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), ספר גמא, פרק 2 (1003b)
|
||||
[^16]: אריסטו, [*מטאפיזיקה*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#כל-בני-האדם-חושקים-מטבעם-לדעת-האמנם), ספר אלפא, פרק 1 (980a21)
|
||||
[^17]: סיסמא לטינית מוכרת - ר' [ערך בויקיפדיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Memento_mori)
|
||||
[^18]: ג׳ון סטיוארט מיל, *התועלתיות*, פרק ב׳
|
||||
@@ -232,16 +237,16 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||
[^26]:
|
||||
[^27]: פרידריך ניטשה, *על הגיניאולוגיה של המוסר*, חלק 13
|
||||
[^28]: [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס-מאבדרה), רסיס 80B1.
|
||||
[^29]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)דשה/שפינוזה/index.md)פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב'
|
||||
[^30]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)דשה/שפינוזה/index.md)פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2
|
||||
[^31]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14
|
||||
[^32]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)דשה/שפינוזה/index.md)פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה.
|
||||
[^29]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב'
|
||||
[^30]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2
|
||||
[^31]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14
|
||||
[^32]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה.
|
||||
[^33]: מרקוס אאורליוס, הגיונות. ספר 2, סעיף 1.
|
||||
[^34]: גאורג ווילהלם פרידריך הגל, *הפנמנולוגיה של הרוח*. הקדמה ראשונה, סעיף 11.
|
||||
[^35]: Epictetus, *Discourses*, chapter 1.1, para. 8
|
||||
[^36]: [ג'ון לוק](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md)יה/חדשה/לוק/index.md) האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה). פרק 27, סעיף 9. תודה, אורי!
|
||||
[^37]: [index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md)ופיה/חדשה/הגל/index.md)ה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). מבוא, פסקה 11, עמ’ 63 (יובל).
|
||||
[^36]: [ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה). פרק 27, סעיף 9. תודה, אורי!
|
||||
[^37]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). מבוא, פסקה 11, עמ’ 63 (יובל).
|
||||
[^38]: Epictetus, *Discourses*. Chapter 1.30, para. 7
|
||||
[^39]: סופוקלס, *המלך אדיפוס*
|
||||
[^40]: ארתור שופנהאואר, [*על אפסות החיים ועל הסבל שבהם*](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf) [On the Vanity and Suffering of Life](/פילוסופיה/מיומנויות/on_the_vanity_and_suffering_of_life.pdf). בתוך: *העולם כרצון וכדימוי*, כרך 1, פרקים 56-59.
|
||||
[^41]: [index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md)ופיה/חדשה/הגל/index.md)ה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). פרק שני, עמ' 164, פסקה 177 (פינאקרד).
|
||||
[^41]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). פרק שני, עמ' 164, פסקה 177 (פינאקרד).
|
||||
|
||||
@@ -13,24 +13,24 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
#### 1. [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)
|
||||
#### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)
|
||||
|
||||
#### 2. [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
|
||||
#### 2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
|
||||
|
||||
#### 3. [index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)
|
||||
#### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)
|
||||
|
||||
#### 4. [index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) - [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
|
||||
#### 4. [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) - [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
|
||||
|
||||
#### 5. [index](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md) - [מסה על עקרונות דעת האדם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות)
|
||||
#### 5. [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - [מסה על עקרונות דעת האדם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות)
|
||||
|
||||
#### 6. [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) - [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת)
|
||||
#### 6. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) - [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת)
|
||||
|
||||
#### 7. [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) - [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת)
|
||||
#### 7. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת)
|
||||
|
||||
#### 8. [index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
||||
#### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
||||
|
||||
## מבוא
|
||||
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md)**, **[index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)** ו- **[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)**[^12].
|
||||
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].
|
||||
|
||||
המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -44,20 +44,20 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
|
||||
מושג ה*אידאה* החל את דרכו אצל [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); שם הוא מעיד על *ישות אובייקטיבית כללית*, **חיצונית**, מופשטת, החלה על הרבים. האידאה היא ה*מהות* - *מה זה להיות סוקראטס? מה זה להיות טוב? מה זה להיות יפה?*
|
||||
|
||||
### דקארט
|
||||
אצל [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), המושג דומה יותר לשימוש שלנו: זהו דבר *פנימי*, כל תוכן מנטלי בעייני רוחנו. אידאה היא לא דבר חיצוני לרוח, אלא הכלי שבאמצעותו היא תופסת - מחשבות, רציות, תשוקות, רגשות - דקארט לא מבחין ביניהם; כולן הן *אידאות*. לצד אידאות, יש דברים חיצוניים - מושאים - שהאידאות קשורות בהן. כאשר האידאות הולמות את המושאים - זו **אמת**.
|
||||
אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), המושג דומה יותר לשימוש שלנו: זהו דבר *פנימי*, כל תוכן מנטלי בעייני רוחנו. אידאה היא לא דבר חיצוני לרוח, אלא הכלי שבאמצעותו היא תופסת - מחשבות, רציות, תשוקות, רגשות - דקארט לא מבחין ביניהם; כולן הן *אידאות*. לצד אידאות, יש דברים חיצוניים - מושאים - שהאידאות קשורות בהן. כאשר האידאות הולמות את המושאים - זו **אמת**.
|
||||
|
||||
דקארט מבצע הבחנה חשובה, שהוא עצמו לא משתמש בה הרבה אבל היא תהיה מכרעת אחר כך - ההבחנה בין **דימוי** ל**מושג**.
|
||||
|
||||
למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי.
|
||||
|
||||
### שפינוזה
|
||||
אצל [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***.
|
||||
אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7].
|
||||
|
||||
### לוק
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), שתפיסתו קרובה יותר לאדם הרגיל, מכיר באידאה ככל תוכן מנטלי, גם הוא. אלא שהוא מחלק את האידאות לאידאות *פרטיות*, ואידאות [*מופשטות*](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה), ושוב [עושה בלגן](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#בעיות) עד שמגיע [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) ועושה סדר[^8].
|
||||
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שתפיסתו קרובה יותר לאדם הרגיל, מכיר באידאה ככל תוכן מנטלי, גם הוא. אלא שהוא מחלק את האידאות לאידאות *פרטיות*, ואידאות [*מופשטות*](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה), ושוב [עושה בלגן](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#בעיות) עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ועושה סדר[^8].
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
האידאות ה**מופשטות**, החידוד של לוק, הוא דבר שבדברו מסכימים כל הפילוסופים - *הוא לא נמצא שם בחוץ*; מה שיש בעולם הם רק דברים פרטיים. אלו הם חידוד שלנו.
|
||||
@@ -103,8 +103,8 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
|
||||
[^1]: שעל שמו נקראת אוניברסיטת ברקלי
|
||||
[^2]: [הציטוטים](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref8)
|
||||
[^3]: הרי לכם אמפריציזם, אומר דן
|
||||
[^4]: אבל [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
|
||||
[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)
|
||||
[^4]: אבל [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
|
||||
[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)
|
||||
[^6]: ב*אי הזה*, שהיו צריכים לעשות בו *ניסויים ביולוגיים*, התפתחה ה*פילוסופיה האנליטית*, אומר דן בגועל ניכר.
|
||||
[^7]: *קיצור כל תולדות הפילוסופיה*, אומר דן
|
||||
[^8]: *אין מה לעשות, צריך שיגיע איזה גרמני שיעשה סדר - יישב בבית עם טבלאות...* אומר דן
|
||||
@@ -14,10 +14,11 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z
|
||||
> (1) אם יש משהו מחוץ לרוח, לא ניתן להכירו
|
||||
|
||||
> (2) וגם אינו מוסיף דבר להסבר (לא נדרש על פי [התער של אוקהם]())
|
||||
> (3) ומוביל לבעיות
|
||||
{.is-success}
|
||||
|
||||
ברקלי כופר בתורת הייצוג של [index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) (על אף שאינו מזכירו בשמו) - מה שתופס השכל הישר שלך אינו עניין של *ייצוג*, הוא פשוט מה ש*ישנו*; ה*מושג* הוא גם ה*מושא*. העמדה המטאפיזית הזו רזה יותר, ולכן יותר עקבית - ומצילה אותנו מהתהום הלוקיאני. העצם הלוקיאני הוא טריז שדרכו נכנסת ספקנות - יכול להיות שזה *לא מה שיש במציאות*, אלא שאתם *חולמים*? בעצם שלילת הטריז הזה, ברקלי יוצר שוב מציאות מוצקה[^4].
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
(3) ומוביל לבעיות
|
||||
|
||||
ברקלי כופר בתורת הייצוג של [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) (על אף שאינו מזכירו בשמו) - מה שתופס השכל הישר שלך אינו עניין של *ייצוג*, הוא פשוט מה ש*ישנו*; ה*מושג* הוא גם ה*מושא*. העמדה המטאפיזית הזו רזה יותר, ולכן יותר עקבית - ומצילה אותנו מהתהום הלוקיאני. העצם הלוקיאני הוא טריז שדרכו נכנסת ספקנות - יכול להיות שזה *לא מה שיש במציאות*, אלא שאתם *חולמים*? בעצם שלילת הטריז הזה, ברקלי יוצר שוב מציאות מוצקה[^4].
|
||||
|
||||
ברקלי אומר ללוק - *אתה עשית שימוש שגוי בספקות שלך, והגעת איתן למסקנות שגויות. תן **לי** לעשות את העבודה בשבילך*[^5]. אבל בעצם מתברר, שהרבה מהבעיות של לוק נובע לא מבעיות של העצם, אלא מבעיות של [השפה](/פילוסופיה/לשון) - בעיותיות שגם [לוק היה ער לה](/פילוסופיה/לשון#תורת-השפה-הלוקיאנית)[^6].
|
||||
|
||||
@@ -29,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z
|
||||
|
||||
> Esse est percipi
|
||||
|
||||
תחת התפיסה הרגילה, כל מה ששום בחוץ קיים עצמאית, בלי קשר אליי - ייכחדו כל בני האדם עלי אדמות, עדיין יהיו חתולים, כוכבים וכו' - זה המובן הרגיל של קיום. לוק טוען בדבר אותו קיום בלתי תלוי - במושג ה**עצם**[^7]. האם בכלל יש דבר כזה? [לוק מתעקש שהוא שם](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md). אבל למה, שואל ברקלי, שנידרש למושג כמו *עצם* כדי להניח שהמושגים - *אדום*, *עגול* ו*מתוק* - זקוקים לדבר חיצוני כדי לאגד אותו? ברקלי טוען שה*רוח* היא זו שמאגדת את כל התכונות הללו - מה שמותיר את המציאות עם עצם *רוחני*; **יש** משהו, שמאגד עליו את כל התכונות האלו - זוהי ה**נפש** - ולא משהו חומרי חיצוני.
|
||||
תחת התפיסה הרגילה, כל מה ששום בחוץ קיים עצמאית, בלי קשר אליי - ייכחדו כל בני האדם עלי אדמות, עדיין יהיו חתולים, כוכבים וכו' - זה המובן הרגיל של קיום. לוק טוען בדבר אותו קיום בלתי תלוי - במושג ה**עצם**[^7]. האם בכלל יש דבר כזה? [לוק מתעקש שהוא שם](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי). אבל למה, שואל ברקלי, שנידרש למושג כמו *עצם* כדי להניח שהמושגים - *אדום*, *עגול* ו*מתוק* - זקוקים לדבר חיצוני כדי לאגד אותו? ברקלי טוען שה*רוח* היא זו שמאגדת את כל התכונות הללו - מה שמותיר את המציאות עם עצם *רוחני*; **יש** משהו, שמאגד עליו את כל התכונות האלו - זוהי ה**נפש** - ולא משהו חומרי חיצוני.
|
||||
|
||||
ברקלי, כאימפיריציסט, אומר - *אני לא ראיתי[^8] עצם חומרי - הרי שאין דבר כזה*.
|
||||
|
||||
@@ -67,7 +68,8 @@ dateCreated: 2024-06-03T11:30:14.970Z
|
||||
[^1]: שעל שמו נקראת אוניברסיטת ברקלי
|
||||
[^2]: [הציטוטים](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref8)
|
||||
[^3]: הרי לכם אמפריציזם, אומר דן
|
||||
[^4]: אבל [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md)ופיה/חדשה/יום/index.md)ותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
|
||||
[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)יה/חדשה/קאנט/index.md)זה*, שהיו צריכים לעשות בו *ניסויים ביולוגיים*, התפתחה ה*פילוסופיה האנליטית*, אומר דן בגועל ניכר.
|
||||
[^4]: אבל [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
|
||||
[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)
|
||||
[^6]: ב*אי הזה*, שהיו צריכים לעשות בו *ניסויים ביולוגיים*, התפתחה ה*פילוסופיה האנליטית*, אומר דן בגועל ניכר.
|
||||
[^7]: האימפריציסטים נשענו תחילה על מושג העצם [במובנו האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||||
[^8]: אבל רגע - אם הכל ברוח, איך יכולים לראות? האם לא חייבים לראות משהו חיצוני? דן אומר שלא ממש. דמיינו לכם שאתם חולמים; אתם עלולים לחוש דברים בתוך החלום, למרות שאין שום דבר שם בחוץ שמעורר את זה. אם אני חולם על רודפן אספרסו (*ממממ, **אספרסו***) אני ארגיש את הטעם שלו - למרות שבכלל לא שתיתי אספרסו (סיפור אמיתי).
|
||||
@@ -13,7 +13,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_ראשון.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_1.pdf), [מטלה](/פילוסופיה/חדשה/תר×××_-_×ק×ר×_-_×¢××××_1_תשפ׳׳×.docx), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/×ת×_××ר××××¥_10859664_assignsubmission_file_×ת×_××ר××××¥_copy_pdf.pdf), [מטלה 2](/פילוסופיה/חדשה/תרגיל_-_דקארט_-_עבודה_2_תשפ׳׳ד.docx), [מטלה 2 (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf)
|
||||
|
||||
בהיגיון הראשון, [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) - מוטרד מהמחשבה שרכש אמונות כוזבות[^3] - מחפש נקודות ארכימדיות שעליו יוכל לבנות את כל דעותיו, בכך שמטיל ספק[^4] בכל דעותיו הקודמות.
|
||||
בהיגיון הראשון, [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - מוטרד מהמחשבה שרכש אמונות כוזבות[^3] - מחפש נקודות ארכימדיות שעליו יוכל לבנות את כל דעותיו, בכך שמטיל ספק[^4] בכל דעותיו הקודמות.
|
||||
לשם מטרה זו, דקארט זונח כל אמונה שיש לו ולו הצידוק הכל ביותר לפקפק בה - החל מהיסודות.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
@@ -260,6 +260,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
|
||||
> That the liberty of our will is self-evident
|
||||
|
||||
> That is is likewise certain thet God has fore-ordained all things
|
||||
|
||||
> How the freedom of our will may be recondiclled with the Divine pre-ordination
|
||||
|
||||
דקארט קובע כי האל אין-סופי - אך השכל שלנו סופי. אנחנו, עם שכלנו הרופס, לעולם לא נדע איך העמדות האלו מתיישבות - אך *העמדות האלו מתיישבות*, כפי שהאל בוודאי יודע. התשובה הזו היא כמעיין טלאי כנגד הביקורת[^34], ומשחקת על התפר בין פילוסופיה לתיאולוגיה[^35].
|
||||
|
||||
@@ -36,13 +36,14 @@ dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z
|
||||
- הרצאות על הפילוסופיה של הדת
|
||||
- מבוא לתולדות-הפילוסופיה
|
||||
|
||||
[**הפנמנולוגיה של הרוח**](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) היא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md).
|
||||
[**הפנמנולוגיה של הרוח**](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) היא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו).
|
||||
|
||||
|
||||
בתוך כתביו של הגל, נכתב על הפנמנולוגיה ש
|
||||
> התהוות זו של המדע בכלל, או של הדעת, היא מה שבאה להציג פנמנולוגיה זו של הרוח
|
||||
|
||||
> *הקדמה, פסקה 32*
|
||||
|
||||
אבל מהו אותו מדע? מהי אותה הדעת? הפסוק החידתי הזה לא עוזר לנו להבין היכן ניצבת הפנמנולוגיה.
|
||||
|
||||
> אין להתבונן בחקיקה בכלל ובקביעותיה המיוחדות בבידוד ובאורח מופשט, אלא יש אל-נכון לראות בהן מומנט תלוי של כוליות אחת, בהקשר של כל שאר הקביעות המרכיבות את אופיין של אומה ושל תקופה; בהקשר הזה הן מקבלות את משמעותן האמיתית, ועל-כן גם את צידוקן.
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
הגל כותב את ה*פנמנולוגיה* מתוך מודעות היסטורית, שהוא הפילוסוף המרכזי הראשון שמכניס אותה לפילוסופיה. הגל כותב -
|
||||
|
||||
> זמננו הוא זמן של לידה ושל מעבר אל תקופה חדשה. הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו; הוא עומד לדחוק את כל זה לעבר והוא עסוק ביצוב עצמו מחדש... דומה הדבר ללידת הילד, אשר בה, לאחר תזונה חרישית וממושכת, שוברת הנשימה הראשונה את מודרגותו של מהלך-ההתקדמות הכמותי גרדאת -אז - בקפיצה איכותית - נולד הילד... התופררות הדרגתית זו, שעדיין לא שינתה את דיוקנה של השלם, נפסקת[^1] לפתע על-ידי היום הבוקע, אשר, כברק, חושף בבת-אחת את דמות בניינו של עולם חדש. ^67^
|
||||
> זמננו הוא זמן של לידה ושל מעבר אל תקופה חדשה. הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו; הוא עומד לדחוק את כל זה לעבר והוא עסוק ביצוב עצמו מחדש... דומה הדבר ללידת הילד, אשר בה, לאחר תזונה חרישית וממושכת, שוברת הנשימה הראשונה את מודרגותו של מהלך-ההתקדמות הכמותי גרדאת -אז - בקפיצה איכותית - נולד הילד... התופררות הדרגתית זו, שעדיין לא שינתה את דיוקנה של השלם, נפסקת[^1] לפתע על-ידי היום הבוקע, אשר, כברק, חושף בבת-אחת את דמות בניינו של עולם חדש. *67*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
פותח הגל ואומר:
|
||||
|
||||
> **המוחלט** הוא **סובייקט**: הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא בתור עצם אלא באותה מידה גם בתור סובייקט. ^79^
|
||||
> **המוחלט** הוא **סובייקט**: הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא בתור עצם אלא באותה מידה גם בתור סובייקט.
|
||||
> *79*
|
||||
|
||||
ואיך נפרש את המשפט הזה? *המוחלט* מזמין פרשנות מאגית - אלוהים, היקום, הכל. ומנגד, אלו שמבקשים לפרש אותו כחלק מהציר הפילוסופי, נדרשים להתמודד עם המילה הקשה הזו - *המוחלט*.
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
>
|
||||
> הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו. (11)
|
||||
|
||||
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
||||
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
||||
|
||||
בכך שאני מודע לכך שאני אדם, אני מאבד את ה*פשוט להיות אדם*; כמו שסארטר אומר, *אם אני מלצר בבית קפה, ואני מודע לכך שאני מלצר בבית קפה - אין לי כבר שום דבר במשותף עם מלצר בבית קפה*:
|
||||
|
||||
@@ -139,7 +140,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
> מצד אחד יש לי מושג ברור ומובחן מצמי במחינת היותי אך ורק דבר חושב ובלתי-מתפשט, ומן הצד השני יש לי מושג ברור ומובחן של הגוף במבחינת היותו אך ורק דבר מתפשט ובלי-חושב לחלוטין
|
||||
|
||||
> *[index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), [הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות), 146*
|
||||
> *[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות), 146*
|
||||
|
||||
דקארט, בהצעה ידועה-לשמצה זו, מציב את עצמו כחומר - גוף פיזיקלי - וכנפש - דבר חושב ובלתי מתפשט. כל זה **ברור ומובחן** - כמו התיאור הבלתי-אמצעי של הגל. העצמות היא הוויה וידיעה, ומאופיינת בכך שאותו היבט של העצמות אינו רק קיים כשלעצמו - הוא גם נודע, משתקף דרך התודעה שלנו.
|
||||
|
||||
@@ -284,7 +285,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
> *73§*
|
||||
|
||||
הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) כתב ספר שלם על המתודה, ו[index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
|
||||
הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) כתב ספר שלם על המתודה, ו[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
|
||||
|
||||
|
||||
> מכיון שהשכל הוא המעלה את האדם מעל לכל שאר היצורים בעלי-החושים והנותן לו את כל היתרון והשלטון שי לו עליהם, הריהו בלי ספק ענין שבגלל אצילותו בלבד כדאי שנטרח לחקור בו. השכל, כעין, מביאנו לראות ולחפש את כל שאר הדברים, אבל אינו מפנה מבט אל חעצמו; ודרושות אמנות וטרחה יתרה כדי להעמיד אותו במרחק-מה מעצמו ולעשותו לשנוא של עצמוץ ץץץמובטחני שכל כמה שנרבה להאיר את רוחנו ולהתוודע אל שכלנו, נפיק מזה לא רק הנאה גדולה אלא גם תועלת מרובה כשנכוון את מחשבוצינו לבקשת דברים אחרים.
|
||||
@@ -294,6 +295,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
> כללי המתודה:
|
||||
|
||||
> השלישי: לערוך את מחשבותיי בסדר; זאת אומרת, להתחיל בדברים שהם פשוטים ביותר ושקל ביותר להכירם, כדי לעלות לאט לאט, מדרגות מדרגות, עד הכרת הדברים המורכבים ביותר
|
||||
|
||||
> *דקארט, על המותדה*
|
||||
|
||||
דקארט ולוק רואים בחקירת השכל נושא חשוב מאין כמותו, חלק בלתי נפרד מחקר האמת - נושא שיש להתייחס אליו במלוא הרצינות.
|
||||
@@ -301,6 +303,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
> אי אפשר כי הכרות שהן ברשותנו בלי שנדע מנין, ועקרונות שאין אנו יודעים את מקורם, יעמדו לנו להקים מיד בנין בלי שנבטיח תחילה, על ידי חקירות מדויקות, את יסודו. על כן, שורת הדין נותנתן שנשאל תחילה: כיצד עשוי השכל לבוא לכלל הכרות האלו אפריורי, ומה עשויים שיהיו היקפן, תוקפן וערכן.
|
||||
|
||||
> תופעה זו \[בלגן] תובעת מן התבונה, שתיטול עליה מחדש את תפקידה הקשה ביותר, כלומר, את תפקיד ההכרה העצמית, ותתקין בית דין, שיבטיח לה את תביעותיה הצודקות וכאחת יבטל את כל התיימרויותיה שאין להן שחר... בית דין כזה אינו אלא **ביקורת התבונה הטהורה עצמה**
|
||||
|
||||
> *קאנט, ביקורת התבונה הטהורה*
|
||||
|
||||
קאנט דורש אפילו *לעצור* את התהליך כולו - כל מה שאנחנו יודעים - ולבחון את הבסיס שלהם. למה אנחנו חושבים שזה נכון? מהם בכלל גבולות המגרש שאנחנו יכולים לדעת? קאנט, ב*ביקורת התבונה הטהורה*, הציב את זה כמפנה, והגל לוקח עמו את הנושא הזה, ואת החקירה הזו. *טבעי לדמיין* בהחלט מכיל את התובנות הקנטיאניות האלה.
|
||||
@@ -341,7 +344,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
הפילוסופים של העת החדשה היו עסוקים ב**פרויקט היסודני** - הן האימפריציסטים והן הרציונליסטים מבקשים למצוא את *היסוד*, ולכונן על גביו את הידיעה ואת המדע.
|
||||
הרציונליסטים מחפשים את ה*מהות* - כמו ב[דוגמת השעווה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#דוגמת-השעווה), ומבקש דרכה למצוא את המהות, מושגי השכל. האמפריציסטים, לעומתם, מתבססים על רשמי החושים. בין שני המחנות קיימת השכמה בין רושם חושי למושא שכלי - החישה הוא מסוימת, קונקרטית (*it do be like that*).
|
||||
|
||||
הפרויקט היסודני מבקש לבצע הפרדה בין מושגי השכל ורשמי החושים, לעשות סדר בבלגן, ולחזור לאיזו ספירה פנימית של הרוח - [*cogito ergo sum*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12), [*החדר הריק* של לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה); הניסיון האפלטוני כמעט [לחזור להתחלה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#מהו-הדיאלוג-האפלטוני) - *palin ex arches*. המהפכה של [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) היא שמודעות עצמית, חושב לעצמו כחושב, מניחה את קיומם של אובייקטים ממשיים מחוצה לחושב; מודעות עצמית ומודעות לאובייקט הם שני *מומנטים בכוליות אחת*, והרעיון הזה הוא מכת מוות לרעיון של להסתגר ברוח.
|
||||
הפרויקט היסודני מבקש לבצע הפרדה בין מושגי השכל ורשמי החושים, לעשות סדר בבלגן, ולחזור לאיזו ספירה פנימית של הרוח - [*cogito ergo sum*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12), [*החדר הריק* של לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה); הניסיון האפלטוני כמעט [לחזור להתחלה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#מהו-הדיאלוג-האפלטוני) - *palin ex arches*. המהפכה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היא שמודעות עצמית, חושב לעצמו כחושב, מניחה את קיומם של אובייקטים ממשיים מחוצה לחושב; מודעות עצמית ומודעות לאובייקט הם שני *מומנטים בכוליות אחת*, והרעיון הזה הוא מכת מוות לרעיון של להסתגר ברוח.
|
||||
|
||||
הגל ממשיך את הקו הזה, ותוקף את הרעיון של *תורת ההכרה* שניצב בבסיס הפרויקט היסודני. איך אפשר לדבר על תורת הכרה מבלי לדעת? הגל מושל זאת ללדעת לשחות לפני ששוחים.
|
||||
|
||||
@@ -414,7 +417,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
חשיבה היא עסק של הסתכנות - *דעו לכם שככה וככה* - אני מתיימר לדעת את האמת, להגיד את האמת, ולעמוד ביומרה שלי. מכיוון שכל חשיבה היא מודעות עצמית, היא מלווה ביומרה לעמוד בנורמה הזו. בספרנו, אומר הגל, אנחנו רק נסתכל; רק נצפה - מה קורה? ונקווה לגלות, שצורת הידע המופיע - מעצם היותו יומרני - יתאמץ להוכיח את עצמו, ולפרוע את החוב שלו עצמו. אך למעשה, אומר הגל - הוא נכשל; הדמויות נכשלות ביומרה שלהן עצמן, שמביאה איתה סוג של הצטללות, התקדמות, תנועה. כל אחת מהדמויות שהגל מציג מהווה שלב מסוים, שמתוקף הכישלון שלו ממשיך להתקדם בכיוון מסוים - זו התופעה שמתממשת, התופעה, הידע המופיע. זו חתירה עוצמתית, שתצעיד אותנו בדרך.
|
||||
|
||||
## ודאות חושית
|
||||
זהו הפרק הראשון ב*פנמנולוגיה*. הדמות שעולה מיד היא דמותם של האמפרציסטים ([index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md)) - הרשמים המיוחדים שנחרטים על הרוח, *טאבולה ראסה*. הם ההתחלה של משהו, ללא מגע יד אדם.
|
||||
זהו הפרק הראשון ב*פנמנולוגיה*. הדמות שעולה מיד היא דמותם של האמפרציסטים ([לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)) - הרשמים המיוחדים שנחרטים על הרוח, *טאבולה ראסה*. הם ההתחלה של משהו, ללא מגע יד אדם.
|
||||
|
||||
### מיידיות
|
||||
|
||||
@@ -705,28 +708,35 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
> אני מקשיבה לה מטלויזיה
|
||||
|
||||
> למטוסת הזאת המפרשת את חיי
|
||||
|
||||
> וקוראת משירי אותם היא חוטפת
|
||||
|
||||
> וזוקפת
|
||||
|
||||
> מיד לזכותה
|
||||
>
|
||||
> ישובה לה שם בבגדיה הטובים
|
||||
|
||||
> שקניתי לה להבדילה ממני
|
||||
|
||||
> מתאמצת למצוא חן בעיני
|
||||
|
||||
> גם כן
|
||||
|
||||
> אחת
|
||||
>
|
||||
> כאן מאחוריה גבה
|
||||
|
||||
> אני מרכלת עליה עם חברותי
|
||||
|
||||
> איך היא בולשת תמיד
|
||||
|
||||
> בין חדרי הבית
|
||||
|
||||
> אורבת למחשבות הצומחות
|
||||
|
||||
> מגופי
|
||||
|
||||
> כדי לגרור אותי לארועים ספרותיים
|
||||
|
||||
> ולהושיבני בפאנל.
|
||||
@@ -778,7 +788,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
> הרודפים אחר הכבוד עושים כן למען יהי בטוחים שאמנם טובים הם; שהרי הם מבקשים כבוד מידי הנבונים, ובקרב אנשים שמכירים אותם, ובשל סגולתם הטובה.
|
||||
|
||||
> *[index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ספר א', עמ' 19*
|
||||
> *[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ספר א', עמ' 19*
|
||||
|
||||
אינטואיטיבית, רדיפת הכבוד נתפסת כדבר רע. אולם, כאן אומר אריסטו, חיפוש האישור מפי אחרים, אבל לא סתם אחרים - הנבונים, הטובים והחכמים - הוא דבר טוב, מעיין נייר-לקמוס עצמי כזה. הכבוד משתמע פה כאותה *תאווה* של הגל, חיפוש האמת ורדיפת הכבוד לא כמצבים מסוימים אלא כדחף מהותי ובסיסי, אך לא אבסולוטי: אני מחפש כבוד מהאנשים הנכונים - כבוד מהלא-נכונים הוא בזוי.
|
||||
|
||||
@@ -1045,7 +1055,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
> *זכותם של האינדיוידואלים* להיקבע *בקביעתם הסובייקטיבית כחופשיים* מתמלאת כאשר הם משתייכים לממשות האתית, הואיל ו*הוודאות* שלהם בחירותם יש לה ה*אמת* שלה באובייקטיביות כזאת.
|
||||
> *153*
|
||||
|
||||
הגל חושב שאדם לא יכול להתממש באופן פרטני לגמרי, עמדה שהרגיזה פילוסופים רבים; האדם מתממש רק כאשר הוא טובע חותם בממשות האובייקטיבית, הקהילה שבה הוא חי. הקהילה הזו צריכה לחיות באופן אתי, ולא באופן אתי מופשט כמו [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי-של-קאנט) של [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md), אלא להתבטא בפועל - במוסדות ובערכים.
|
||||
הגל חושב שאדם לא יכול להתממש באופן פרטני לגמרי, עמדה שהרגיזה פילוסופים רבים; האדם מתממש רק כאשר הוא טובע חותם בממשות האובייקטיבית, הקהילה שבה הוא חי. הקהילה הזו צריכה לחיות באופן אתי, ולא באופן אתי מופשט כמו [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי-של-קאנט) של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), אלא להתבטא בפועל - במוסדות ובערכים.
|
||||
|
||||
|
||||
## פרשנות נוספת
|
||||
@@ -1070,8 +1080,8 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
|
||||
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
|
||||
[^3]: בעיקר לאור ההגות של [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)יה/חדשה/קאנט/index.md)פרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.
|
||||
[^4]: בעיקר לאור ההגות של [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md)וונית/אריסטו/index.md)וסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), שקאנט בונה ומחדד עליו.
|
||||
[^3]: בעיקר לאור ההגות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.
|
||||
[^4]: בעיקר לאור ההגות של [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), ב[אתיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), שקאנט בונה ומחדד עליו.
|
||||
[^5]: בעיקר לאור ההגות של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות).
|
||||
[^6]: הגל כתב את האינציקלופדיה כל חייו, עד מותו הפתאומי.
|
||||
[^7]: הכוונה היא לתיאוריה של דקארט.
|
||||
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מבוא](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_מבוא_[עמ׳_1-9].pdf)
|
||||
|
||||
[**דוויד יום**](https://en.wikipedia.org/wiki/David_Hume) (1711-1776), פילוסוף[^3] סקוטי מאדינבורו, מבכה את מצבה של הפילוסופיה (כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות) ומפנה את מושא החקירה *פנימה*, לטבע האדם. הוא כתב את [**מסכת על טבע האדם**](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת) בגיל 26[^4], ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן ל*טבע האדם*. אולם, יום מכונה *הספקן* - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו [index](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md), הוא יוצא בגלוי כנגד [index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר - יום *הרבה יותר עקבי מכולם*. הוא מקבל את מה שברקלי אומר, למעשה, ש*כל זה יוביל לאתאיזם* - יום אכן היה אתאיסט.
|
||||
[**דוויד יום**](https://en.wikipedia.org/wiki/David_Hume) (1711-1776), פילוסוף[^3] סקוטי מאדינבורו, מבכה את מצבה של הפילוסופיה (כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות) ומפנה את מושא החקירה *פנימה*, לטבע האדם. הוא כתב את [**מסכת על טבע האדם**](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת) בגיל 26[^4], ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן ל*טבע האדם*. אולם, יום מכונה *הספקן* - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי), הוא יוצא בגלוי כנגד [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר - יום *הרבה יותר עקבי מכולם*. הוא מקבל את מה שברקלי אומר, למעשה, ש*כל זה יוביל לאתאיזם* - יום אכן היה אתאיסט.
|
||||
|
||||
בספרו הראשון של מסכת טבע האדם, יציג תחילה את *יסוד השיטה* (א'), יציג את ה*סוגיות לבחינה* (ב') (כמו *העצם*), יבחן אותן (ג') ויוסיף אחרית דבר (ד'). יום מדייק יותר מעמיתיו האמפריציסטים, לוק וברקלי, שדברו על אידאות ותו לא; השיטה שלו מדוקדקת יותר, מדויקת יותר, ומעמידה לרשותו אמצעים מגוונים יותר לצייר תמונה עשירה על התודעה.
|
||||
|
||||
@@ -19,4 +19,5 @@ dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
|
||||
|
||||
[^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
|
||||
[^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
|
||||
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)יה/חדשה/קאנט/index.md)א התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא [לייבניציאני](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md)דשה/לייבניץ/index.md)^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
|
||||
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא [לייבניציאני](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ), אומר דן).
|
||||
[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
|
||||
@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
|
||||
|
||||
## האידאה
|
||||
|
||||
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
|
||||
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
|
||||
|
||||
|
||||
| תפיסות | |
|
||||
@@ -98,8 +98,8 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
|
||||
נו, אז מאיפה זה בא? מה זה בכלל? יום מכתיר אותו כ*אידאה מורכבת* - אוסף של מקרים פרטיים (*איכויות* פרטיות - לא כמו הסקה אינדוקטיבית, מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה).
|
||||
> אידאה של עצם \[...] אינה אלא אוסף של אידאות פשוטות המאוחדות על ידי הדמיון, ומוקצה להן שם מיוחד אשר מאפשר לנו לחזור ולהזכיר \[...] את האוסף הזה.
|
||||
|
||||
> *סעיף ו', על העצמים*
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
*סעיף ו', על העצמים*
|
||||
|
||||
*עצם* הוא גיבוב אכויות פרטניות, שהתודעה מקבצת יחד מטיב היחסים ביניהן - כאילו מקיפה אותן בעיגול דק - ומשיימת אותן; הגיבוב הזה הוא *חתול*, והגיבוב הזה הוא *מתן*, והגיבוב הזה הוא *פסנתר*. כל אחד מאלה מורכב מהרבה אידאות פשוטות, שיושבות יחד ביחסים מסוימים.
|
||||
|
||||
@@ -239,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
|
||||
|
||||
המדע היקר של יום, שאותו התיימר לקדם בחקירתו, נותר עכשיו נבוב; אי אפשר להגיד בביטחון, בשכלתניות, שדבר גורם לדבר אחר - ויום, עצוב, חוזר לשחק שש-בש.
|
||||
|
||||
עד לקריאת מסקנה זו, [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
|
||||
עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
|
||||
|
||||
### סיבתיות כהרגל
|
||||
|
||||
@@ -257,7 +257,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
|
||||
|
||||
[^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
|
||||
[^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
|
||||
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
|
||||
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
|
||||
[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
|
||||
[^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית.
|
||||
[^6]: ארנון מציב אותם במעמד ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn12); זהו סינונים ל*הסתכלות* אצל קאנט.
|
||||
|
||||
@@ -10,8 +10,8 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:27:19.076Z
|
||||
|
||||
[**ג'ון לוק**](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Locke) (1632-1704) היה פילוסוף אמפרציסט בריטי. לוק אינו האמפרציסיט הראשון - הוא מגיע אחרי פרנסיס בייקון[^1] - אך הגותו היא זו שפתחה את האימפיריציזים הלכה למעשה[^2]. לוק ידוע בשני תחומים עיקריים - הם פילוסופיה פוליטית (ובפרט, *ליברליזם*[^3]), ו[פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון).
|
||||
|
||||
העמדה של לוק בעייתית; היא אינה עקבית, אך הוא מתעקש עליה[^4]. [בארקלי](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md) יתעקש יותר על העקביות, ו[index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) אף יחמיר ממנו.
|
||||
לוק מתחיל בהגותו תהליך אמפריציסטי אדיר, שיגיע לשיאו, כמובן, עם [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md): לוק מבקש לבחון את הכלים שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות, לפני שנבין מה שישנו. במקום לקחת את השכל כפי שהוא ולחקור איתו את העולם - מה שמוביל להרבה בעיות - אולי עלינו להבין קודם את הכלי, הוא השכל. בהרבה דרכים, לוק הוא ממשיך דרכו של דקארט[^5].
|
||||
העמדה של לוק בעייתית; היא אינה עקבית, אך הוא מתעקש עליה[^4]. [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) יתעקש יותר על העקביות, ו[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) אף יחמיר ממנו.
|
||||
לוק מתחיל בהגותו תהליך אמפריציסטי אדיר, שיגיע לשיאו, כמובן, עם [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט): לוק מבקש לבחון את הכלים שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות, לפני שנבין מה שישנו. במקום לקחת את השכל כפי שהוא ולחקור איתו את העולם - מה שמוביל להרבה בעיות - אולי עלינו להבין קודם את הכלי, הוא השכל. בהרבה דרכים, לוק הוא ממשיך דרכו של דקארט[^5].
|
||||
|
||||
לוק היה מאמין אדוק, והצדיק את אמונתו ב[ראייה הקוסמולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) כפי שהציגה [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref18).
|
||||
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf)
|
||||
|
||||
בבקשו לכונן שיטה חדשה, [index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
|
||||
בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
|
||||
|
||||
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [הראייה האונטולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
|
||||
|
||||
@@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
|
||||
|
||||
לוק מתאר את האיכויות שיוצרות את האידאות שלנו כנישאות על גבי דבר כלשהו - עצם - שנושא על גביו אינספור אידאות פשוטות - הכיסא הזה הוא גם ירוק וגם בעל ארבע רגליים וגם מאוד מכוער - כל דבר כזה הוא אידאה, שניצבים על גבי מצע יציב, **שאינו מוכר לנו**.
|
||||
|
||||
כלומר, העצם - מצע יציב, בלתי נגיש - טומן בתוכו איכויות - הבאמת שייכות לו - שבכוחן לעורר בנו אידאות. העצם הלוקיאני הוא במעמד של *הנחה*, ולא כיש אונטולוגי יציב כמו, למשל, אצל [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md).
|
||||
כלומר, העצם - מצע יציב, בלתי נגיש - טומן בתוכו איכויות - הבאמת שייכות לו - שבכוחן לעורר בנו אידאות. העצם הלוקיאני הוא במעמד של *הנחה*, ולא כיש אונטולוגי יציב כמו, למשל, אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
|
||||
|
||||
> אם ישאלו מישו מהו הנושא שאליו שייכים הצבע או המשקל, לא יהיה לו מה לומר מלבד זה שהם שייכים לחלקים המתפשטים והמוצקים, ואם ישאלו אותו מהו הדבר שהמוצקות וההתפשטות שייכות לו, מצבו לא יהיה טוב בהרבה ממצבו של ההודי \[...\] אשר אמר שבעולם תומך פיל גדול, וכאשר שאלו אותו על מה ניצב הפיל תשובתו הייתה שזהו צב גדול, וכשנתבע שוב לדעת מה מקנה תמיכה לבצרחב הגב השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו.
|
||||
*פרק 23, פס' 2*
|
||||
@@ -120,21 +120,22 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
|
||||
|
||||
חשבו על סוס. הוא גדול, והוא חום, והוא דוהר. הסוס באמת נמצא שם. אנחנו מנצלים אותו לרכיבה, לדבק או לנקניקים[^22]. האם *זהו* סוס? *זוהי* המהות שלו? את זאת לעולם לא נדע.הצורה שאנחנו מבינים ומגדירים את הסוס - חום, גדול, פוטנציאל לדבק - היא עצם שמני, אינה קיימת בהכרח. סוס *כלשהו*, שקיים ונמצא גם בלי אדם שיבקש להבין אותו, הוא עצם ממשי - והוא קיים.
|
||||
|
||||
כאן [index](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
|
||||
כאן [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
|
||||
|
||||
## על אמיתות ושקריות
|
||||
מה קורה כשאנחנו מכנים דבר מה כ*אמיתי* או *שקרי*? לוק מציג את הסיווג הזה כטענה כמוסה בדבר חיוב או שלילה. אבל מה הכוונה ב*חיוב* או *שלילה*? אחת האפשרויות היא טעות *מושגית* - *אתה אומר שזה צהוב אבל זה לא באמת צהוב*. אפשרות אחרת היא טעות *אונטולוגית* - *אתה אומר שיש פה קיר, אבל אין פה באמת משהו כזה*. כשאתה אומר *יש כאן קיר*, אתה טוען טענה חיובית - בתוך האידאה של הקיר מובלעת הטענה *יש פה קיר*, וכנגדה אתה טוען.
|
||||
|
||||
[^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן
|
||||
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
|
||||
[^3]: ו[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md)ה/לייבניץ/index.md)ולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
|
||||
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
|
||||
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם* ו*אמפריציזם*
|
||||
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
|
||||
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
|
||||
[^7]: ו[שפה](/פילוסופיה/לשון) נחקרת כדי לחקור את השכל עצמו.
|
||||
[^8]: חמישה חושים בלבד, לוק מדגיש.
|
||||
[^9]: דן רואה אותנו; הוא מעדיף לראות דברים אחרים, כמו *פיצות*.
|
||||
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)יה/חדשה/קאנט/index.md)רואה אתכם - *פתיתי שלג מיוחדים* - ומכם אני יכול להסיק מושג מופשט - *האדם*.
|
||||
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
|
||||
[^11]: אני רואה אתכם - *פתיתי שלג מיוחדים* - ומכם אני יכול להסיק מושג מופשט - *האדם*.
|
||||
[^12]: זוהי תרומה משמעותית של לוק לפילוסופיה המערבית, לפי ארנון.
|
||||
[^13]: יום *יזעם* על זה, מספיילר ארנון.
|
||||
[^14]: זהות המכונה *זהות נומרלית* - הדבר זהה רק לדבר האחד עצמו.
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
|
||||
[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
|
||||
|
||||
לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד.
|
||||
|
||||
@@ -12,12 +12,12 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
|
||||
[אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), אך ניכרת בה השפעה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
||||
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
||||
|
||||
> דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
|
||||
|
||||
|
||||
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [index](פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
|
||||
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
|
||||
|
||||
לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-30T11:03:04.676Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
[**עמנואל קאנט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Immanuel_Kant) מתיימר לעשות למטאפיזיקה מה שקופרניקוס עשה למדעים. [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) הגיע למסקנה ש[הקשר הסיבתי הוא ברוח ולא במושאים](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה); קאנט אומר, לעומתו, שהקשר הסיבתי הוא ברוח *ולכן* במושאים: עצם התפיסה שלי מכוננת את עולם התופעות.
|
||||
[**עמנואל קאנט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Immanuel_Kant) מתיימר לעשות למטאפיזיקה מה שקופרניקוס עשה למדעים. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגיע למסקנה ש[הקשר הסיבתי הוא ברוח ולא במושאים](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה); קאנט אומר, לעומתו, שהקשר הסיבתי הוא ברוח *ולכן* במושאים: עצם התפיסה שלי מכוננת את עולם התופעות.
|
||||
|
||||
קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
|
||||
|
||||
קאנט, שלא כמו [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) למשל, אינו מבקש להרחיב על הקודמים בו, אלא לעשות בהם סדר: קאנט *הרבה* יותר מפורט מקודמיו האמפריציסטים, ומצייר תמונה עשירה יותר. קאנט סבור ש**התבונה** היא רק *כושר אחד מני רבים* של ההכרה, ומופיע רק בעומק ה*ביקורת*, ולא מילה נרדפת כמי שראו אותה האמפריציסטים. קאנט מפריד בין ה*שכל* והה*הסתכלות*, וקובע כי כדי לענות ליום באופן מלא, הוא זקוק רק לשני הכישורים האלו. אולם אחריהם, הביקורת לא נגמרת - נהפוכו: היא רק מתחילה. *התשובה ליום היא לא נושא הספר*: מטרתו היא חקירת כושר התבונה, ובכך הוא חורג מההיקף של כל קודמיו.
|
||||
קאנט, שלא כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) למשל, אינו מבקש להרחיב על הקודמים בו, אלא לעשות בהם סדר: קאנט *הרבה* יותר מפורט מקודמיו האמפריציסטים, ומצייר תמונה עשירה יותר. קאנט סבור ש**התבונה** היא רק *כושר אחד מני רבים* של ההכרה, ומופיע רק בעומק ה*ביקורת*, ולא מילה נרדפת כמי שראו אותה האמפריציסטים. קאנט מפריד בין ה*שכל* והה*הסתכלות*, וקובע כי כדי לענות ליום באופן מלא, הוא זקוק רק לשני הכישורים האלו. אולם אחריהם, הביקורת לא נגמרת - נהפוכו: היא רק מתחילה. *התשובה ליום היא לא נושא הספר*: מטרתו היא חקירת כושר התבונה, ובכך הוא חורג מההיקף של כל קודמיו.
|
||||
|
||||
קאנט שואל -
|
||||
|
||||
@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
[ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s)
|
||||
|
||||
|
||||
את ה*ביקורת* פותח [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) במשפט -
|
||||
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט -
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון
|
||||
@@ -169,7 +169,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
אבל, ה**מושג** כאן מתעתע - קאנט לא חושב שהחלל הוא מושג; אבל, כדי לדבר עליו, אנחנו משתמשים במושג, שיחשוף בפנינו שהחלל בכלל לא מושג[^13].
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
|
||||
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
|
||||
|
||||
קאנט טוען כך בבירור המטאפיזי:
|
||||
|
||||
@@ -219,9 +219,9 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**.
|
||||
|
||||
קאנט מחבר כאן בין [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) ל[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
|
||||
קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
|
||||
|
||||
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md#עקרונות-האמת).
|
||||
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת).
|
||||
|
||||
> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf)
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) תיעב את הסגנון של [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
|
||||
[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
|
||||
|
||||
שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את ה*אתיקה* כולה.
|
||||
|
||||
@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z
|
||||
|
||||
## בעיית האחדות והריבוי
|
||||
|
||||
את תולדות הפילוסופיה ניתן לחלק שרירותית לזרמי ה*ריבוי* וה*אחדות*. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), למשל, [דגל בריבוי](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#הסיבה-האמיתית), בעוד ש[פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), למשל, דגל באחדות; [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) סבר ש[בסיס ההוויה הוא העצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), ולא באחדות אחת כוללת; ובהמשך כמובן, עלו פילוסופים שניסו לשלב בין ההסברים. מול כתביו של שפינוזה, הניסיון הזה עולה כבעיה (אל אף שהוא עצמו אינו מכתירה ככזו) - הוא מנסה לאחד במידת מה בין השניים, באופן שווה ושקול (*האחדות היא ריבוי והריבוי הוא אחדות*), למרות רוחו של הגל, בהמשך.
|
||||
את תולדות הפילוסופיה ניתן לחלק שרירותית לזרמי ה*ריבוי* וה*אחדות*. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), למשל, [דגל בריבוי](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#הסיבה-האמיתית), בעוד ש[פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), למשל, דגל באחדות; [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) סבר ש[בסיס ההוויה הוא העצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), ולא באחדות אחת כוללת; ובהמשך כמובן, עלו פילוסופים שניסו לשלב בין ההסברים. מול כתביו של שפינוזה, הניסיון הזה עולה כבעיה (אל אף שהוא עצמו אינו מכתירה ככזו) - הוא מנסה לאחד במידת מה בין השניים, באופן שווה ושקול (*האחדות היא ריבוי והריבוי הוא אחדות*), למרות רוחו של הגל, בהמשך.
|
||||
|
||||
|
||||
ספינוזה עושה זאת בזיהוי מוחלט בין **אלוהים** ל**טבע**[^7] - הטבע מכיל את כל הריבוי שאנו רואים אמפירית - אך האל הוא אחד, בלתי ניתן לחלוקה.
|
||||
|
||||
@@ -41,6 +41,7 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z
|
||||
> התזה הפיזיקליסטית (תזת הנסמכות - Supervenience thesis):
|
||||
|
||||
> כל[^2] העובדות מתקיימות הודות לעובדות הפיזיקליות[^3]
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
All the facts obtained **in virtue of**[^4] the physical facts
|
||||
|
||||
@@ -65,6 +66,7 @@ dateCreated: 2023-03-09T08:09:24.533Z
|
||||
> עובדה:
|
||||
|
||||
> מצב עניינים
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
State of affairs
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -33,11 +33,11 @@ dateCreated: 2023-02-21T18:51:24.884Z
|
||||
|
||||
#### 10. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה)
|
||||
|
||||
#### 11. [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
#### 11. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
|
||||
#### 12. [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) - [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה)
|
||||
#### 12. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה)
|
||||
|
||||
#### 13. [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) - [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה)
|
||||
#### 13. [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) - [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה)
|
||||
|
||||
#### 14. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - [תיאיטיטוס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס)
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -7,9 +7,9 @@ tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונ
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/המשתה_(דברי_היכרות).docx) [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_12_(symposium_1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_13_(symposium_2).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/symposium.pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(2).pdf)
|
||||
[דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/המשתה_(דברי_היכרות).docx) [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_12_(symposium_1).pptx), [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/lecture_13_(symposium_2).pptx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/symposium.pdf), [טקסט (אנגלית) (1)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(1).pdf), [טקסט (אנגלית) (2)](/פילוסופיה/יוונית/symposium_(benardete-bloom)(2).pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
*המשתה* עוסק באהבה[^1] - ובפרט, ב*ארוס*[^2]. *המשתה* הוא הדיאלוג האפלטוני היחיד ששמו הוא לפי האירוע - שכאן משחק תפקיד מרכזי. בסביבה משוחררת זו, נראה אמרות ומעשים שאינם תואמים את אופי הדוברים בדרך כלל - סוקראטס לא ידבר כפי שמדבר בשוק, או מול חבר מושבעים עוין.
|
||||
@@ -42,8 +42,8 @@ dateCreated: 2023-01-17T08:11:20.117Z
|
||||
|
||||
> שים לב לסדר הישיבה במשתה - בדרך כלל מעיד על סדר השותים, וכאן - על סדר הדוברים.
|
||||
|
||||
> שים לב גם למי יכולים לשתות, ומי לא.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שים לב גם למי יכולים לשתות, ומי לא.
|
||||
|
||||
אלו המסובים שאינם שתיינים, הם גם פחות ארוטיים - שלושת הנואמים הראשונים הם מקטגוריה זו. לעומתם, השתיינים (קרי: הפילוסופים והמשוררים), אירוטיים בהרבה - והנאום שלהם נותן לוגוס מעמיק יותר לאל ארוס.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z
|
||||
> "אם כן, להטיב עם הידידים ולהרע עם האויבים - זו צדקה?"
|
||||
|
||||
> "כך נראה לי."
|
||||
> ^עמ'^ ^166,^ ^פס'^ ^332^
|
||||
|
||||
> *עמ'^ ^166,^ ^פס'^ ^332*
|
||||
|
||||
זוהי ההגדרה של פולמארכוס לצדק - הגדרה יוונית קלאסית. לפי אפלטון, אין חברה *קוסמופוליטית*[^9] - הצדק הוא לעשות טוב *עם מה ששלי*. סוקראטס תוקף את ההנחה של פולמארכוס משתי זוויות: ראשית, הוא מגדיר את הצדק ל*אומנות* מסוימת. מה צדק מספק? (166) פולמארכוס משיב שהוא בן ברית נאמן במלחמה. אלא שאם צדק הוא אומנות המלחמה - האין הוא שימושי בעיתות שלום? זוהי עמדה בלתי נתפסת ביוון. פולאמרכוס מחדד ואומר שבשלום הצדק הוא מעיין הגינות בסיסית - שומר נאמן של מה שיקר (168). אלא שאם הצדק הוא אומנות - הרי שהוא ניטרלי, וניתן לעשות בו שימוש לטוב ולרע - כפי שמודגם ב*גורגיאס* - השומר הטוב על הממון יכול גם לגזול אותו.
|
||||
|
||||
@@ -54,8 +55,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z
|
||||
תארסימכוס מתפרץ בזעם לדיון (336) למשמע ההגדרה של פולימארכוס וסוקראטס לצדק, לפיה האדם הצדיק לא יפגע באיש לעולם. הלה דורש מסוקראטס תשובה ברורה לדינו של הצדק. כשסוקראטס מבקש מתארסימאכוס הגדרה משלו לצדק, הסופיסט דורש כסף עבור תשובתו (וגלאוקון מסכים לשלם לו).
|
||||
|
||||
> אינני טוען כי הצדק אינו אלא תועלתו של מי שחזק יותר"
|
||||
>
|
||||
> ^337^
|
||||
|
||||
> *337*
|
||||
|
||||
הדיאלוג הזה עולה במדרגה בדומה ל*גורגיאס* - גורגיאס, פולוס וקאליקלס כמו כפאלוס, פולמארכוס, ותארסימכוס - שניהם ההעלאה השלישית של רמת הדיון. אחת מההשערות היא שאפלטון הרגיש שלא נתן מענה די הצורך לשאלה זו ב*גורגיאס*, ולפיכך משיב כאן את קאליקלס - בדמות תארסימכוס.
|
||||
|
||||
@@ -73,8 +74,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z
|
||||
כאן תארסימכוס מתדרדר לעלבונות אישיים, ואומר לנו כך: אם הצדק הוא אומנות, הוא אומנות כמו רעיית צאן - רועה הצאן דואג לצאן כדי שיוכל לנצל אותו אחר כך, ומפיל את הפצצה הבאה:
|
||||
|
||||
> הצדק הוא תועלתו של החזק יותר, והעוול הוא יתרון ותועלת לעצמו
|
||||
>
|
||||
> ^344^
|
||||
|
||||
> *344*
|
||||
|
||||
הצדק, אומר תארסימכוס, הוא טובתו של אחר - תועלתו של המושל, והנזקות של מי שמציית; העוול הוא בדיוק ההיפך - הם פועלים בטובתו של השליט, בקיפוח עצמם.
|
||||
|
||||
@@ -122,6 +123,7 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z
|
||||
> הדיון בעמודים הבאים חורה וקשה: כדאי לקרוא אותו מנקודת מבט של מייסדי העיר, ולא כצעירים תושבי העיר שאנו כיום
|
||||
|
||||
> (גירוש מהעיר - 395)
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
(חוקי המוזיקה - 424)
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -14,12 +14,12 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד ב*תיאיטיטוס* (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של [^51]Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית[^1].
|
||||
|
||||
|
||||
אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ו[אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס); או כמסה ספרותית כמו [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]:
|
||||
אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ו[אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס); או כמסה ספרותית כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]:
|
||||
|
||||
|
||||
- מיילס[^4], בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות[^5], ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית[^6]. ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם [המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^14].
|
||||
|
||||
- [הגל]() אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת.
|
||||
- [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת.
|
||||
|
||||
האמנם?
|
||||
|
||||
@@ -37,13 +37,13 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
|
||||
> Socrates: Well, this is the very point about which I'm perplexed, and I'm incapable of grasping it adequately by myself, whatever knowledge is. can we really say it?
|
||||
>
|
||||
> ^p.7^
|
||||
> *p.7*
|
||||
|
||||
כשאנחנו יודעים ידיעה גיאומטרית, למשל, האישיות שלנו לא משחקת תפקיד - הדבר שיודע הוא משהו אחר. מה זה הדבר הזה? יש לו מזג? אופי רגשי? צורה? מה יש שם בכלל לראות, כשהשכל[^9] מסתכל על עצמו?
|
||||
|
||||
יכול מאוד להיות, שהמבנה של השאלה הוא זה שהכתיב את הפורמט של דיאלוג - משהו לגבי מהות הידיעה הוביל את אפלטון להאמין שפילוסופיה תמיד מתקיימת בשיחה - ולכן הוא בחר לכתוב שיחות, חיות ובועטות.
|
||||
|
||||
נהוג לומר שההבדל בין הפילוסופיה שקדמה ל[index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) לזו שאחריו הוא בין פילוסופיה נאיבית לפילסופיה רפלקטיבית. נדמה שהיוונים מניחים שיש לנו משהו שהוא *שכל*, שהוא כמו חלון פתוח, שיכול לקלוט דברים מהעולם - הנגיש לו ישירות. לעומתם, דקארט ו[index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) לא מניחים דבר כזה - קאנט סבר שהיודע כל הזמן בונה את מה שהוא יודע, בלי גישה בלתי-אמצעית לעולם; המציאות עצמה לא נגישה לנו סתם ככה. הם מניחים שישנו רכיב מסוים של הבנייה בידיעה שלנו[^10].
|
||||
נהוג לומר שההבדל בין הפילוסופיה שקדמה ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) לזו שאחריו הוא בין פילוסופיה נאיבית לפילסופיה רפלקטיבית. נדמה שהיוונים מניחים שיש לנו משהו שהוא *שכל*, שהוא כמו חלון פתוח, שיכול לקלוט דברים מהעולם - הנגיש לו ישירות. לעומתם, דקארט ו[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) לא מניחים דבר כזה - קאנט סבר שהיודע כל הזמן בונה את מה שהוא יודע, בלי גישה בלתי-אמצעית לעולם; המציאות עצמה לא נגישה לנו סתם ככה. הם מניחים שישנו רכיב מסוים של הבנייה בידיעה שלנו[^10].
|
||||
|
||||
היום ישנם אנשים שהם *אפיסטמולוגים*. יש להם כרטיס ביקור שרשום עליו שהם *אפיסטמולוגים* - זה המקצוע שלהם![^11]. אפלטון שואל לעומתם - האם יש בכלל דבר כזה *אפיסטמולוגיה*? האם יש בכלל *אפיסטמה*[^12], שניתן לתת עליה את הדעת?
|
||||
|
||||
@@ -78,8 +78,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
ה*תיאיטיטוס* הוא עוף מוזר; הוא מתחיל כדיאלוג מוצג, ומתחלף איפושהו באמצע לדיאלוג מסופר.
|
||||
|
||||
> Euclides: Here's the book, Terpsion. And I wrote the speech down on these terms, not with Socrates narrating them to me as he did, but with Socrates conversing with those with whom he said he conversed. He said they were the geometer Theodorus and Theatetus. In order that the narrations between the speeches might not cause trouble (*pragmata*) in the writing, whenever either Socrates spoke about himself, for example, "And I said" or "And I spoke", or in turn about whoever answered, "He consented" or "He refused to agree", it's for these reasons that I removed things of this sore and wrote as if he were conversing with them.
|
||||
>
|
||||
> ^p.4, 143b^
|
||||
|
||||
> *p.4, 143b*
|
||||
|
||||
למעשה, אאוקלידס[^15] מצהיר פה בפה מלא שערך את הדיאלוג. בדיאלוג מסופר, המספר הוא כל-יכול; הוא יכול לתאר בפנינו תחושות פנימיות שלא ניתן להעביר בדיאלוג מוצג, לפעמים שאפילו הדמויות עצמן לא יודעות. העריכה פה, אפוא, היא **מאוד מאוד חשובה**[^16].
|
||||
|
||||
@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
בדיאלוג מוצגים מגוון רחב של תחומים - אבל נשאלת השאלה: האם הם *ידע*? מהו בכלל *ידע*? המתמטיקה, אנו מסכימים, היא *ידע* - מה יכולה הידיעה להיות אם לא מתמטיקה?
|
||||
הדיאלוג עוסק בנטייה של אנשי מקצוע לראות את העולם מבעד לעדשה שלהם - הפילוסוף רואה את הפילוסופיה בעדשה פילוסופית. איך תיאודורוס, שאינו פילוסוף, תופס את חברו סוקראטס - מחוץ לעדשה הפילוסופית? הוא בוודאי חושב שהוא *קצת wierdo* - כמו [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי).
|
||||
|
||||
לפתיח יש כמה תפקידים חשובים: הוא מציג את הנושאים שיידונו בדיאלוג, את הדמיויות, ואת המסגרת - ואפילו לרמוז על הנושאים *שלא* יידונו בדיאלוג, אבל נושאים השלכות על התוכן שלו. ב[משתה], למשל, מוזכר [המסע לסיציליה של אלקיביאדס, וחילול הפסלים](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית).
|
||||
לפתיח יש כמה תפקידים חשובים: הוא מציג את הנושאים שיידונו בדיאלוג, את הדמיויות, ואת המסגרת - ואפילו לרמוז על הנושאים *שלא* יידונו בדיאלוג, אבל נושאים השלכות על התוכן שלו. ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), למשל, מוזכר [המסע לסיציליה של אלקיביאדס, וחילול הפסלים](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית).
|
||||
|
||||
התיאיטיוס הוא דיאלוג דרמטי, וכאמור - עובר ממוצג למסופר, וערוך.
|
||||
|
||||
@@ -233,7 +233,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
ברעיונות, כמו בילדים, יש משהו משלנו. אנחנו מושקעים בהם במאה אחוז, ונגבה אותם באופן מלא, ויהי מה. כאן היא חשיבותו של סוקראטס כמיילדת מוזרה כזו, שתקטול רעיונות לא אמיתיים -
|
||||
|
||||
> The courage to attack your own convictions- that's courage!
|
||||
>
|
||||
|
||||
> *ניטשה*
|
||||
|
||||
סוקראטס מזכיר את המילה *אל* לעיתים תכופות בדיאלוג. הוא מבקש לטעון שהוא, כמו האל, אינו צר עין, ואינו מסתיר מתיאיטיטוס את האמת - ולכן, שלא יכעס עליו אם הוא קוטל את הרעיון שלו (150E). סוקראטס מחקה כך את האל[^50]
|
||||
@@ -243,7 +243,6 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
|
||||
> Whoever knows something perceives that which he knows, and as it now
|
||||
appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
>
|
||||
> p.14, para. 151E
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -252,7 +251,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
אנחנו נראה שהגדרה זו נולדה מתוך *שכחת הידע האישי שלו*, ו*שכחת הידע המקצועי שלו*. ב148E, תיאיטיטוס מתאר כיצד אינו מצליח להגיע לידיעה. הוא אומר ש -
|
||||
|
||||
> I don't know, Socrates, what, however, I've experienced I say
|
||||
>
|
||||
|
||||
> p.11, para. 148E
|
||||
|
||||
תיאיטיטוס מכיר בפער מסוים בין מה שהוא יודע ומה שהוא חווה. אבל ההגדרה שהוא נותן *עכשיו* עומדת בניגוד גמור לפער הזה!
|
||||
@@ -343,10 +342,10 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
|
||||
#### ביטול אחדות האני
|
||||
|
||||
(155C) ואיך זה יכול להיות, אומר סוקראטס, שבינואר אני יותר גבוה מתיאיטיטוס, ובאוגוסט אני כבר נמוך יותר - למרות שלא קרה לי שום דבר?[^63] כאן תיאיטיטוס נכנס ל*אפוריה*; איך אנחנו שומרים על זהותנו תוך כדי שינוי? זו השאלה שהציתה את [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) לחקירה שלו ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה), [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה) וכמובן ה[אתיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה). את אריסטו, הפלא הזה שולח עד לאל, כדי להסביר קביעות בתוך השוני; סוקראטס בוחר מצידו בכיוון ההפוך.
|
||||
(155C) ואיך זה יכול להיות, אומר סוקראטס, שבינואר אני יותר גבוה מתיאיטיטוס, ובאוגוסט אני כבר נמוך יותר - למרות שלא קרה לי שום דבר?[^63] כאן תיאיטיטוס נכנס ל*אפוריה*; איך אנחנו שומרים על זהותנו תוך כדי שינוי? זו השאלה שהציתה את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) לחקירה שלו ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה), [פיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה) וכמובן ה[אתיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה). את אריסטו, הפלא הזה שולח עד לאל, כדי להסביר קביעות בתוך השוני; סוקראטס בוחר מצידו בכיוון ההפוך.
|
||||
|
||||
> For nothing else \[wonder\] is the begining of philosophy
|
||||
>
|
||||
|
||||
> *155D*
|
||||
|
||||
(155E) סוקראטס מתריע מתיאיטיטוס שאיש לא יקשיב[^68], ומציג את העמדה החומרנית: מה שיש הוא מה שאנחנו יכולים לחוש. תיאיטיטוס, כמתמטיקאי, בוודאי אינו דוגל בעמדה הזו, ששוללת את עצמה מיד: היא הרי טענה, וטענות לא ניתן להחזיק (פיזית).
|
||||
@@ -354,14 +353,14 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
(156A) אבל, המתנגדים האחרים מתוחכמים יותר, אומר סוקראטס, והם אומרים - *הכל בתנועה*[^64]. מה שיש בעולם, הם אומרים, זו זרימה משני סוגים - זרימה שיכולה ליצור, וזרימה אחרת שמעוצבת - *טבע טובע וטבע טבוע*[^65]. שום דבר אינו עומד בעצמו[^66].
|
||||
|
||||
> Nothing is itself by itself
|
||||
>
|
||||
|
||||
> *157A*
|
||||
|
||||
#### ביטול אחדות השפה והיומיום
|
||||
סוקראטס דורש להסיר מהשפה את ה**להיות** (be) - אין *להיות*, יש רק *להתהוות*, להיהפך. איך אפשר להתייחס לדבר כאילו הוא בעצמו, עצמאי? כל דבר הוא כמו בועת המים על פני הים - מתנפץ ונעלם ברגע.
|
||||
|
||||
> "Be" must be removed from everywhere
|
||||
>
|
||||
|
||||
> *157B*
|
||||
|
||||
תיאיטיטוס אינו משוכנע שסוקראטס מדבר ברצינות (157C). סוקראטס משיב שהוא אינו אלא המיילדת, ושואל - האם העמדה מרצה אותו? תיאיטיטוס, למרות רתיעה מסוימת, מסכים; אולי אין דבר כמו *טוב*, ו*יפה*, אלא רק זרימה. הוא לא מוטרד מכך במיוחד - אבל הוא לא שם לב שגם המתמטיקה נופלת בפח - המתמטיקה לשיטתו גם היא טובה ויפה; אם אין טוב ויפה, למה בכלל לטרוח עם מתמטיקה?
|
||||
@@ -490,14 +489,14 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
אלו שמשוחחים בפילוסופיה בענייני תועלת, אומר סוקראטס, יהיו נלעגים - בבתי המשפט ובחרה. אך אלו שידונו ב*פנאי*, לא יסבלו כך. סוקראטס מבחין בין שני סוגי אנשים - הפילוסופים, וה*Dikani Koi* - העסקנים, עורכי הדין.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md) ועד [index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל.
|
||||
סוקראטס מתאר כאן אידיאל של פילוסוף, שהשפיע השפעה עצומה על הפילוסופיה כולה - מ[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ועד [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - כמי שעולה לנקודת מבט גבוהה יותר, נקודת מבטו של האל.
|
||||
|
||||
אבל הפנאי שנדרש לכך - אין אותו בכלל לסוקראטס; האישומים כנגדו כבר החלו, לקראת משפטו ב*[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה)*.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הנאום של פרוטאגוראס מטאפיזי לגמרי; למה סוקראטס מתעקש להשוות לעורכי דין? פרוטאגוראס אומר, באחד מהרסיסים שלו, שמטרתו *להפוך את הלוגוס החלש לחזק, ואת הלוגוס החלש לחזק* - ומי עושה את זה?
|
||||
בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?*
|
||||
> הנאום של פרוטאגוראס מטאפיזי לגמרי; למה סוקראטס מתעקש להשוות לעורכי דין? פרוטאגוראס אומר, באחד מהרסיסים שלו, שמטרתו *להפוך את הלוגוס החלש לחזק, ואת הלוגוס החלש לחזק* - ומי עושה את זה?
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
בעצם ההשוואה, סוקראטס מקניט לא רק את העמדה של פרוטאגוראס, אלא את פרוטאגוראס עצמו - *וזה מה שנעשה עם העמדה שלך? נשרת **עורכי דין**?*
|
||||
|
||||
(174) עורכי הדין האלו, אומר סוקראטס, הם ערמומיים, חכמים, כפופים כאלה, ועבדים לשעון המשפט[^76]. הפילוסוף, מנגד, לא יודע בכלל איך להגיע לכיכר העיר. הוא לא יודע שום דבר על העיר, ועל תושביה - למי יש אדמה, מי מיוחס; הוא כל כך לא יודע, שהוא אפילו לא יודע שהוא לא יודע. הוא נופל, כמו [תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים#תאלס), לבור המים. הוא כל כך תקוע בשמיים ובכוכבים, שהוא אינו יודע מה מתחת לרגליו; הוא כל עסוק בטבע האדם, שהוא לא יודע מי האדם שהוא השכן שלו[^77]. אדם כזה, בבית המשפט, יהיה מגוחך לגמרי.
|
||||
|
||||
@@ -545,7 +544,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
!!! info ""
|
||||
ידיעה עד כה נראתה לנו, ולכל הפילוסופיה הקדם-סוקראטיית, היא העדר ההבחנה הזו בין **חישה** ל**חשיבה**; חשיבה היא לא פעולה שקשורה ביש גופני כזה או אחר[^84].
|
||||
|
||||
הידיעה נראתה לנו עד כה כמשהו נשגב, מיסטי - לפתע סוקראטס גורר אותה למטה, כמשהו מאוד בסיסי, ומאוד נחוץ. זהו הדיון הראשון במסורת המערבית באחדות הנפש כתנאי לאחדות החוויה (שהמשיכו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו) ו[index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)[^85]).
|
||||
הידיעה נראתה לנו עד כה כמשהו נשגב, מיסטי - לפתע סוקראטס גורר אותה למטה, כמשהו מאוד בסיסי, ומאוד נחוץ. זהו הדיון הראשון במסורת המערבית באחדות הנפש כתנאי לאחדות החוויה (שהמשיכו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו) ו[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^85]).
|
||||
|
||||
אבל האם הנפש עושה זאת בעצמה, או בכלי כלשהו, כמו *חשיבה*? חשיבה היא היכולת לבנות מורכבות, ולהבין מורכבות - כמו שפה: אני לוקח מילים כאלו וכאלו ושם אותן במבנה כזה וכזה כדי להביע ככה וככה. אבל זו עדיין סוג של הרכבה, מחלקים קיימים. מה הוא האחד שממנו מגיעים כל הרבים האלה?
|
||||
|
||||
@@ -613,7 +612,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
סוקראטס שואל את תיאיטיטוס, במשפט מהיפים והמסתוריים בדיאלוג -
|
||||
|
||||
> Do you call thinking just what I do?
|
||||
>
|
||||
|
||||
> 189E
|
||||
|
||||
(190) חשיבה, מסביר סוקראטס, היא שיח - הנפש בוחנת דברים מול עצמה, ובשלב מסוים, הוא פוסק - הנפש אומרת, *זה* (doxa). המורכבות הזו - בין השיח לזיהוי - היא הידיעה, אבל לא בדיוק ברור *איך*. סוקראטס ישאיר את זה על השולחן - לא יפרש את זה עד הסוף עם תיאיטיטוס.
|
||||
@@ -663,10 +662,9 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
|
||||
### החלון הפתוח של אפלטון
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההשלכות של תפיסה חושית מוטעית הרות-גורל. אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, *אי אפשר לסמוך על העולם כפי שהוא*: כל מה שיש לנו הוא ייצוג כוזב, והעולם כלל לא נגיש לנו. במקרה כזה, **למה בכלל לדבר על ידיעה?**
|
||||
מהסיבה הזו, נדמה שאפלטון וגם אריסטו מניחים שהקליטה החושית תמיד נכונה - אחרת, ממילא הכל הולך לעזאזל.
|
||||
|
||||
> ההשלכות של תפיסה חושית מוטעית הרות-גורל. אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, *אי אפשר לסמוך על העולם כפי שהוא*: כל מה שיש לנו הוא ייצוג כוזב, והעולם כלל לא נגיש לנו. במקרה כזה, **למה בכלל לדבר על ידיעה?**
|
||||
מהסיבה הזו, נדמה שאפלטון וגם אריסטו מניחים שהקליטה החושית תמיד נכונה - אחרת, ממילא הכל הולך לעזאזל.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
כולנו חווינו מצבי ביניים בין שינה לחלום - שאנחנו לא לגמרי סומכים על מה שאנחנו מתיימרים לדעת או לחוש. אם היינו לכודים לחלוטין בתוך חלום שכזה, *איך היה מתגנב פנימה בכלל החשד הזה?* אנדי סבור שעצם העובדה שאנחנו מסוגלים בכלול *לחשוב* על השאלה הזו היא העדות הטובה ביותר שאנחנו **לא** לכודים לחלוטין בחלום שלנו[^94].
|
||||
|
||||
@@ -697,13 +695,13 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
|
||||
### למה משלים בכלל?
|
||||
|
||||
יש אנשים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) שסבורים שאפלטון משתמש במשלים כ[*Schwarmerei*](https://www.merriam-webster.com/dictionary/schwarmerei) - *Platonic over-enthusiasm*. במקום לעשות את העבודה המושגית הקשה (*Arbeit*), הוא עושה כל הרעש והצלצולים הצבעוניים האלה כקיצורי דרך.
|
||||
יש אנשים כמו [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) שסבורים שאפלטון משתמש במשלים כ*Schwarmerei*](https://www.merriam-webster.com/dictionary/schwarmerei) - *Platonic over-enthusiasim*]. במקום לעשות את העבודה המושגית הקשה (*Arbeit*), הוא עושה כל הרעש והצלצולים הצבעוניים האלה כקיצורי דרך.
|
||||
|
||||
אפשר להבין את קאנט: יש משהו מאוד מכעיס ולא מספק במשלים של אפלטון - סוג של הוקוס-פוקוס.
|
||||
|
||||
אפלטון היה אומר שקאנט צודק, *רק אם באמת **ניתן*** לתאר את הדברים האלו מושגית. אחרת, הרי זה *הישג של התבונה* לדעת מתי להשתמש במשל, ואיך: סוג של [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) האפלטונית: הכרת התבונה במגבלות שלה.
|
||||
|
||||
לאלפלטון יש סיבה טובה להאמין שהתבונה פשוט לא מסוגלת, באופן מלא, להכיר בתבונת התודעה - ולכן המשלים הם לא מילוי חורים, כמו ש[index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md) וקאנט אומר. הגל היה אומר ש*תראה, איך מבינים את המשלים? עם ה**חשיבה המושגית!*** כנראה שאפשר היה לעשות זאת למרות הכל[^99].
|
||||
לאלפלטון יש סיבה טובה להאמין שהתבונה פשוט לא מסוגלת, באופן מלא, להכיר בתבונת התודעה - ולכן המשלים הם לא מילוי חורים, כמו ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) וקאנט אומר. הגל היה אומר ש*תראה, איך מבינים את המשלים? עם ה**חשיבה המושגית!*** כנראה שאפשר היה לעשות זאת למרות הכל[^99].
|
||||
|
||||
### משל שובך היונים
|
||||
|
||||
@@ -799,7 +797,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
|
||||
אם נגדיר את השלם כסך חלקיו, השלם *יתפורר לסך חלקיו*. האנליזה תמשיך עד אינסוף, ובשום שלב לא תהיה ידע - רק רכיבים קטנים יותר שגם אותם צריך לחלק.
|
||||
|
||||
ומה אם נגיע עד לחלקים ש*אי אפשר לפרק*? אם אי אפשר לנתח - **אי אפשר לדעת**; אם אנליזה היא פירוק של תרכובות לחלקים, איך מבחינים בין החלקים? מה הופך חלק אחד לנבדל מהאחר? זהו [עקרון הזהות של הבלתי-נבדלים](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md#עקרון-הזהות-של-הבלתי-נבדלים).
|
||||
ומה אם נגיע עד לחלקים ש*אי אפשר לפרק*? אם אי אפשר לנתח - **אי אפשר לדעת**; אם אנליזה היא פירוק של תרכובות לחלקים, איך מבחינים בין החלקים? מה הופך חלק אחד לנבדל מהאחר? זהו [עקרון הזהות של הבלתי-נבדלים](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרון-הזהות-של-הבלתי-נבדלים).
|
||||
|
||||
אז ידיעה נוצרת מ*אי ידיעה?* פארמנידס יקום מהקבר ויאכל אותנו.
|
||||
|
||||
@@ -988,10 +986,11 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
[^58]: בצפון ג'רזי איפה שגדלתי, הבית של ה*סופראנוס*, אומר אנדי, לומדים - אם מישהו רוצה מה שרע עבורו, *Give it to them hard*. תיאיטיטוס רוצה ודאות? אין בעיה.
|
||||
[^59]: זה סוג של העמדה של הפיזיקה הקוואנטית, ושל תורת האבלוציה - המינים החולפים והחלקיקים בפיזיקה הקלאסית הם תופעה חולפת של רובד מטאפיזי עמוק יותר.
|
||||
[^60]: זוהי התיאוריה הפיזיקלית של [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס)
|
||||
[^61]: זוהי בעיה שמציף [index](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md)ופיה/חדשה/יום/index.md)היסטים גם חושבים ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית), וגם הרמב"ם - שסבר כי אלוהים בורא את העולם בכל רגע מחדש.
|
||||
[^61]: זוהי בעיה שמציף [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)
|
||||
[^62]: [הבודהיסטים גם חושבים ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית), וגם הרמב"ם - שסבר כי אלוהים בורא את העולם בכל רגע מחדש.
|
||||
[^63]: תיאיטיטוס בן 15, כן? הם גדלים ממש מהר בגיל הזה.
|
||||
[^64]: *Tol pan kinesis*
|
||||
[^65]: זה הניסוח של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)ה/שפינוזה/index.md)עמדה הזו.
|
||||
[^65]: זה הניסוח של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), שמהדהד את העמדה הזו.
|
||||
[^66]: *Auto kach auto* - דבר דורש דבר - ניסוח אפלטוני קלאסי לאידאות.
|
||||
[^67]: ב*מעבר לטוב ורוע*, זו בדיוק העמדה שניטשה טוען בדברה.
|
||||
[^68]: יש אירוניה מסוימת בעמדה של פרוטאגורס. מצד אחד, הוא אומר, *האדם הוא קנה המידה*. מנגד, כסופיסט, פרוטאגורס (ההיסטורי, ולא רק האפלטוני) לימד את התורה שלו תמורת שכר מופקע לאנשים העשירים - ומשהגיע אליהם, אמר, *אני אלמד אתכם משהו שההמון לא יודע*. סוקראטס, דרך תיאיטיטטוס, לוקח גם הוא חלק במשחק הזה, בכך שמעביר לתיאיטיטוס עמדה "נסתרת".
|
||||
@@ -1020,7 +1019,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
[^91]: ב[מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה) מדברים על זה.
|
||||
[^92]: אבל, [גטייר הרס לנו גם את זה](https://plato.stanford.edu/entries/knowledge-analysis/#GettProb).
|
||||
[^93]: *Eidolon* - מקור המילה *Idol*
|
||||
[^94]: אף אחד בעולם היווני לא מקבל ספקנות כזו: היראקליטוס אומר שהעולם משתנה כל הזמן, אבל *יש עולם* - והספקנים היוונים אומרים שקשה לזהות את הרשמים ה*נכונים*, אבל שישנם רשמים נכונים. הספקנות בתצורה הזו - של ניתוק מוחלט בין החושים לידיעה - מופיעה לראשונה ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) של [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md#הספקנות-הקרטזית)x.md#הספקנות-הקרטזית)psis* - פער קטן, שאפשר לסגור
|
||||
[^94]: אף אחד בעולם היווני לא מקבל ספקנות כזו: היראקליטוס אומר שהעולם משתנה כל הזמן, אבל *יש עולם* - והספקנים היוונים אומרים שקשה לזהות את הרשמים ה*נכונים*, אבל שישנם רשמים נכונים. הספקנות בתצורה הזו - של ניתוק מוחלט בין החושים לידיעה - מופיעה לראשונה ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט#הספקנות-הקרטזית)
|
||||
[^95]: *synapsis* - פער קטן, שאפשר לסגור
|
||||
[^96]: *aestheos*
|
||||
[^97]: *dianoya*
|
||||
[^98]: ניסוח של אנדי - אני רק השליח.
|
||||
@@ -1045,4 +1045,4 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
||||
[^117]: *Kyklos*
|
||||
[^118]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)!!! (אנדי מאשר)
|
||||
[^119]: *Diaphora*
|
||||
[^120]: זוהי נקודת הפתיחה של [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md)יה/חדשה/קאנט/index.md)ונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), וכאמור - של [index](פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md)ופיה/חדשה/הגל/index.md) של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח).
|
||||
[^120]: זוהי נקודת הפתיחה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), וכאמור - של [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח).
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
---
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx)
|
||||
[מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx)
|
||||
[ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx) [מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
## האתיקה הניקומאכית - ספר על מוסר?
|
||||
@@ -76,7 +75,6 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^6]: *Physis*
|
||||
|
||||
## על הטוב כ"אושר" (Eudaimonia)
|
||||
|
||||
ובכן, *מהו* אותו הטוב העליון, שאליו אנו מכוונים מטבענו? בני האדם[^7] יטענו שזהו **האושר**[^8]. אלא שאנשים לא יסכימו על אושר מהו. האם הוא רגש? יעד חומרי? הישג ממשי? ריבוי הנאה ומיעוט כאב? או שפשוט דבר פרטני כלשהו[^9]? אריסטו טוען שישנו **אושר אובייקטיבי *מוחלט***. לאושר מתלווה עונג ורגש, אך הוא עצמו *אינו* עונג ורגש[^10]. אפילו ציווים חיצוניים - כמו בריאות - אינם חלק מהאושר, אלא תנאים לאושר.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
@@ -116,7 +114,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^17]: *Amicus Platonis, sed magis amica Veritatis* - חבר של אפלטון, אך חבר גדול יותר של האמת.
|
||||
[^18]: *Energea* - מה שהאדם צריך לעשות על מנת להמשיך להיות אדם באשר הוא אדם (ר' פיזיקה).
|
||||
|
||||
# חיפוש האושר כחיפוש אחר העיסוק של "האדם באשר הוא אדם"
|
||||
## חיפוש האושר כחיפוש אחר העיסוק של "האדם באשר הוא אדם"
|
||||
|
||||
(פרק 7) כשם שהחלילן בהיותו חלילן מנגב היטב בחליל, ופסל בהיותו פסל מפסל היטב פסלים, הטוב הוא מה שהאדם במלואו עושה היטב. מהי אותה העבודה שעושה האדם מטבעו? עבודה זו היא מושא חקירתה של האתיקה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -7,9 +7,9 @@ tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
|
||||
---
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/מבוא/aristotle_metaphysics_a_(slides).pptx), [ספרים 1-2](/מבוא/aristotle_(metaphysics_alpha_and_alpha_elatton).pdf), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/ג'ינג'יסטותאלס_-_מיציפיזיקה.docx)
|
||||
|
||||
>[מצגת](/מבוא/aristotle_metaphysics_a_(slides).pptx), [ספרים 1-2](/מבוא/aristotle_(metaphysics_alpha_and_alpha_elatton).pdf), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/ג'ינג'יסטותאלס_-_מיציפיזיקה.docx)
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
## כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1 +0,0 @@
|
||||
[יוונית](/פילוסופיה/יוונית/)
|
||||
@@ -61,8 +61,8 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z
|
||||
(וכאן השפה מטעה אותנו - הכוונה היא ל'אין' בהעדר כל הקשר, שהשלילה דרכו אינה מפנה למשהו אחר. דמיין את עצמך עומד בחדר חשוך לחלוטין, ומישהו מבקש ממך לתאר לו 'לא בקבוק' - אינך מסוגל).
|
||||
> ---
|
||||
|
||||
> **אין לא יכול להיות**
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
**אין לא יכול להיות**
|
||||
|
||||
ההשלכות של הטיעון החזק של פארמנידס הן מרחיקות לכת.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -313,6 +313,7 @@ R
|
||||
> מומלץ:
|
||||
|
||||
> \- מיד לאחר העתק ההנחות, לוודא שהעתקנו נכון ולא פספסנו שלילה נבזית כזו או אחרת
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
\- לכתוב את הSHOW
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -36,21 +36,25 @@ dateCreated: 2023-03-13T08:03:15.652Z
|
||||
> דוגמאות: `Tr` - רחל(r\) גבוהה(T)
|
||||
|
||||
> `Tn` - נדיה(n) גבוהה (T)
|
||||
|
||||
> `Lns` - נדיה(n) גבוהה מ(L) שאול (s)
|
||||
|
||||
> `Lsn` - שאול (s) גבוה מ(L) נדיה (n)
|
||||
|
||||
> `Bsnr` - שאול (s) נמצא בין (B) נדיה (n) ל(B) רחל (n)
|
||||
|
||||
> `Brsn` - שאול (s) נמצא בין (B) רחל (n) ל(B) נדיה (n)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
`Brsn` - שאול (s) נמצא בין (B) רחל (n) ל(B) נדיה (n)
|
||||
|
||||
|
||||
> דוגמאות עם קשרים:
|
||||
|
||||
> `Tr~` - רחל לא גבוהה
|
||||
|
||||
> `Lns~` - נדיה לא גבוהה משאול
|
||||
|
||||
> `Tr & Tn` - רחל ונדיה גבוהות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
`~Tr & ~Tn` - גם רחל וגם נדיה אינן גבוהות
|
||||
|
||||
@@ -143,12 +147,14 @@ Rst
|
||||
> דוגמא:
|
||||
|
||||
> 1. someone respects someone
|
||||
|
||||
> 2. there is someone who respects someone
|
||||
|
||||
> 3. there is some x: x respects someone
|
||||
|
||||
> 4. there is some y: x respects y
|
||||
|
||||
> 5. `ƎxƎyRxy`
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
5. `ƎxƎyRxy`
|
||||
|
||||
פרדיקטים פוליאדים הם פרדיקטים המתייחסים ליותר מסובייקט אחד - פלוני מכבד את אלמוני, פלוני מתעב את כולם, אף אחד לא מכבד את אף אחד - וכדומה.
|
||||
@@ -35,12 +35,12 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[התפיסה הלוקיאנית של השפה](/פילוסופיה/לשון/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם)
|
||||
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
|
||||
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
|
||||
|
||||
> האידאה הקרטזיאנית **היא לא** האידאה האפלטונית!
|
||||
|
||||
> האידאה הקרטזיאנית מדברת יותר על הצורה ממש של חפץ מולנו, ולא מושא מטאפיזי כזה או אחר. אנחנו מדברים על הבקבוק ממש, לא על ה*בקבוקיות של הבקבוק*.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
האידאה הקרטזיאנית מדברת יותר על הצורה ממש של חפץ מולנו, ולא מושא מטאפיזי כזה או אחר. אנחנו מדברים על הבקבוק ממש, לא על ה*בקבוקיות של הבקבוק*.
|
||||
|
||||
את האידאות שבתודעתו של כל אדם ואדם ניתן לתקשר רק באמצעות השפה - אך משום שהאידאה היא לעד פרטנית (אני לא יכול לחשוב את הבקבוק בראש של מישהו אחר), בני האדם נשענים על שתי הנחות נוספות בשימוש בשפה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -66,6 +66,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
> משה חכם
|
||||
|
||||
> מישהו חכם
|
||||
|
||||
> כולם חכמים
|
||||
|
||||
עד פרגה, נחשבו אלו לפסוקי נושא נשוא - אולם, פרגה חיפש גם סביב הכמתים פונקציה וארגומנט.
|
||||
@@ -95,6 +96,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
> 2+2=4
|
||||
|
||||
> השלג הוא לבן
|
||||
|
||||
> אריסטו חכם
|
||||
|
||||
לפי תורת ההוראה המוקדמת של פרגה, המשמעות של אלו היא ערך האמת. אלא שכאן, ערך האמת של כולם זהה (כולם אמיתיים) - אבל בוודאי שלא ניתן לטעון שיש להם את אותה המשמעות!
|
||||
@@ -175,9 +177,11 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
> אם נחזור למשולש מהשיעור הראשון:
|
||||
|
||||
> 1. השפה - הביטוי הלשוני
|
||||
|
||||
> 2. העולם - ההוראה; הביטוי מורה על העולם
|
||||
|
||||
> 3. המובן - התודעה; הביטוי הוא אופן ההינתנות של ההוראה
|
||||
|
||||
> {.is-success}
|
||||
|
||||
#### שלושת האופנים של המובן
|
||||
@@ -215,6 +219,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
> 1. אדיפוס רוצה לשאת את יוקסטה לאשה
|
||||
|
||||
> 2. יוקסטה = אמו של אדיפוס
|
||||
|
||||
> 3. לכן, אדיפוס רוצה לשאת את אמו לאישה
|
||||
|
||||
> אבל הוא לא... (אופסי)
|
||||
|
||||
@@ -55,13 +55,15 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
> אלא:
|
||||
|
||||
> 1. יש לפחות דבר אחד כזה "מלך צרפת" (יש לפחות דבר אחד שהוא K)
|
||||
|
||||
> 2. יכול להיות רק X אחד כך שX הוא מלך צרפת (אין יותר מדבר אחד שהוא K)
|
||||
|
||||
> 3. אם תמצא X שכזה, הוא מלך צרפת (מה שהוא X הוא K)
|
||||
|
||||
> 4. אותו מלך צרפת הוא קירח:
|
||||
|
||||
> `(Ǝx(Kx (UyKy->x=y) ^ Bx)`
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
`(Ǝx(Kx (UyKy->x=y) ^ Bx)`
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -105,7 +107,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
ראסל קובע אובייקטים כאלו כ**שם פרטי לוגית** - תיאור שניתן להבינו מבלי קשר לאובייקטים בעולם. חשבו, למשל, [על כאב](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) - עצם המחשבה על כאב מספקת לכינונו ככזה. אין ביכולתי לחשוב על *כאב* מבלי שיש שם כאב - עצם המחשבה מספיקה כשלעצמה. *כאב*, איפוא, הוא שם פרטי לוגית.
|
||||
|
||||
### העמדה המוכללת
|
||||
העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת.
|
||||
העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת.
|
||||
|
||||
מדוע לדבוק בעמדה קשה כל כך?
|
||||
העמדה המעורבת - טיפול פרגיאני לתיאורים ודאים, וראסליאני לתיאורים כושלים - גוררת אפשרות של אשליה של מחשבה. אם אחשוב ש*מלך צרפת צריך לפנות את מקומו*, אך אין אובייקט כזה - נובע גם שעצם המחשבה שלי נכשלה. לא רק שאין אובייקט כזה בעולם, אני עלול לחשוב שחשבתי על אותו אובייקט בעולם, ולמחשבה שלי אין ערך אמת או שקר - אני לא חושב על שום דבר, והמחשבה לא יכולה להיות אמיתית או שקרית.
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
||||
|
||||
## הגותו
|
||||
### ביחס לפוליטיקה
|
||||
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
||||
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
||||
|
||||
### ביחס למדע
|
||||
אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.
|
||||
|
||||
@@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
|
||||
[^1]: שבניגוד לסטריאוטיפ ידעו שהוא עגול כבר מהעת העתיקה המאוחרת, ואפילו ידעו את גודלו.
|
||||
[^2]: הם ייחסו גלגלים שונים וכמות שונה מכיוון שראו שלא כל הכוכבים זזים באותו הקצב.
|
||||
[^3]: ש[index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) [מאמץ ביתר שאת](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי).
|
||||
[^3]: ש[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) [מאמץ ביתר שאת](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי).
|
||||
|
||||
### מטאפיזית
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
[^3]: את ההוכחה הזו המציא איבן-סינה, ומשם היא התגלגלה גם לכתבים הנוצרים והיהודים. היא הופרכה על ידי אלרזאלי (1111) תחילה ועל ידי יום וקאנט אחר כך, בכך שטענו כי התפיסה הזו נובעת מתפיסה חושית, שאינה בעלת תוקף מוחלט (מי אמר שיש לי חושים? שהם לא משקרים? שאנחנו לא חלום של פרפר מסטול, וכו').
|
||||
|
||||
### אונתולוגית
|
||||
יתרונה של הוכחה זו היא שאינה קשורה לא בפיזיקה ולא במטאפיזיקה - אלא רק בפסיכולוגיה האנושית. מכאן חיבתם של רבים בעת החדשה, לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), להוכחה זו.
|
||||
יתרונה של הוכחה זו היא שאינה קשורה לא בפיזיקה ולא במטאפיזיקה - אלא רק בפסיכולוגיה האנושית. מכאן חיבתם של רבים בעת החדשה, לרבות [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), להוכחה זו.
|
||||
|
||||
אנסלם מתאר כיצד לא הסתפק בהוכחות הקודמות, והתפלל וצם ימים שלמים בתחנונים לאל כדי שיישלח לו הוכחה חדשה לקיומו. ההוכחה היא שבכל אדם ישנה תודעה של שלמות - וזו מגיעה מאלוהים, שהוא השלם ביותר. כאשר אנו שואפים לשלמות, זאת משום שיש בנו מושג של דבר שלם, טהור וזך לגמרי - שחייב להגיע מאיפושהו. בהינתן שהאדם אינו מושלם, ולכן לא יכול להגות את הרעיון הזה בעצמו, המקור חייב להיות אלוהים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
| שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני |
|
||||
| --- | --- | --- | --- |
|
||||
| אסור לשאול! | אפשר לשאול, התשובה דתית | הדת עונה על מה שהפילוסופיה לא יודעת | הדת היא תוצר פילוסופי, וכפופה לפילוסופיה |
|
||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md) |
|
||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) |
|
||||
^הטבלה^ ^הזו^ ^מיותרת^ ^-^ ^פשוט^ ^למדתי^ ^לעשות^ ^כאן^ ^טבלאות.^
|
||||
|
||||
השמרנים, המיסטיקנים והאתאיסטים מסיקים שיש לדת אמרה כלשהי, שניתן לקבוע כנכונה או שגויה; המיסטיקנים והשמרנים חושבים שהיא אמיתית, והאתאיסטים חושבים שהיא שקרית[^28]. לעומתם, הפילוסופים קובעים את הדת כאמרה של המציאות.
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
|
||||
בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
|
||||
|
||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||
|
||||
|
||||
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
|
||||
|
||||
@@ -36,4 +36,4 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:04:45.579Z
|
||||
[^3]: פרנציסקוס נחשב קדוש עוד בחייו, וכך נוצר המצב המוזר שאדם חצי-לבוש בשלג צריך 15 אבירים שיגנו עליו מאלו שרצו חלק מקדוש - אבצע וכדומה.
|
||||
[^4]: כמה מהשופטים במשפט Roe vs Wade האמריקני, למשל, שחולל מהפכה בחוקי ההפלה בארה"ב, הם מינויים דומיניקנים שמרנים של טראמפ.
|
||||
[^5]: מסופר על לילה אחד שפרנציסקוס מגיע לאכסניה פרנציסקנית, וכשהוא רואה את התנאים - מזרנים על הרצפה, חור בגג - הוא מקלל אותם בלהט, והולך לחפש בית אחר שיארח אותו, משום שאין זה ראוי שהפרנציסקנים יהנו ממותרות כאלה. פרנציסקוס נהג לישון אצל מארח אחר מלילה ללילה, וכך היה קרוב מאוד לעם - בערים הקטנות של ימי הביניים, התארח אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה בימי חייו.
|
||||
[^6]: [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md)/חדשה/דקארט/index.md) מזרם זה.
|
||||
[^6]: [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), למשל, הושפע מזרם זה.
|
||||
@@ -122,11 +122,11 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
### סביבה או תורשה
|
||||
שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
|
||||
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
|
||||
> ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5]
|
||||
|
||||
> *[ג'ון לוק](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), מחשבות על חינוך*
|
||||
> *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
|
||||
במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
|
||||
|
||||
@@ -189,8 +189,8 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
|
||||
> המלצה: *ילדים של מפלצות* (ג'יי נורדלינגר) - עיתונאי שהתחקה אחרי ילדיהם של הדיקטטורים הגדולים של המאה ה20 - סטאלין, צ'אוצ'סקו, קדאפי וכדומה - בניסיון להבין כיצד הורה כזה השפיע על הילדים.
|
||||
|
||||
> ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים.
|
||||
|
||||
|
||||
### Mesosystem
|
||||
@@ -207,6 +207,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
> אבא הלך לעבודה -
|
||||
|
||||
> הלך, הלך אבא!
|
||||
|
||||
> ישוב עם צאת הלבנה -
|
||||
|
||||
> יביא לך מתנה!
|
||||
@@ -214,6 +215,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
> אבא הלך אל הכרמים -
|
||||
|
||||
> הלך, הלך אבא!
|
||||
|
||||
> ישוב עם צאת הכוכבים -
|
||||
|
||||
> יביא לך ענבים!
|
||||
@@ -224,6 +226,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
> אז למה כששרתי לו שיר שאהב
|
||||
|
||||
> נרדם הוא פתאום, ועצם את עיניו
|
||||
|
||||
> אבא למה?
|
||||
|
||||
ברגע אינטימי עם הבת שלו, האב הכל-יכול כבר לא כזה כל יכול. אולי זה לא התפקיד שלו?
|
||||
@@ -232,8 +235,8 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
|
||||
> בישראל, הילד מתקרב לסכין? אוי אוי אוי, איזו הזנחה! בשבט בדרום אמריקה, הילד מגלף ראשי חצים, בלי להוריד אצבעות. ברור שהוא חייב לגלף חצים - איך הוא יצוד כבוגר?
|
||||
|
||||
> בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות.
|
||||
|
||||
דוגמה נוספת - בחקירת ענישה פיזית, נמצא קשר מובהק בין ענישה שכזו להשלכות הרסניות עבור הילד. אלא שבשנות ה90 הבינו פתאום שכל המחקרים האלו היו בהקשר תרבותי מערבי. מחקרים נוספים הראו כי בהקשרים תרבותיים אחרים, הענישה הפיזית היא חלק נורמטיבי מהתרבות - ולכן הפרשנות של הילדים שונה: לא כמאורע טראומטי חריג, שמוביל לתקופנות אצל הילד, אלא כביטוי חברתי נורמטיבי. באמצע שנות ה90 נמצא כי ילדים אמריקנים לבנים מגיבים בתוקפנות לענישה פיזית, אבל בקרב ילדים אפרו-אמריקניים, התגובה הפוכה - דווקא אלו ש*לא* נחשפו לענישה פיזית נהיו תוקפניים יותר כלפי חוץ - אלא כלפי פנים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -37,10 +37,11 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
> דמיינו שההורים חוזרים עם הילד הביתה אחרי יום חם מאוד. הם מגיעים לדלת הבית והילד אומר, *אני רוצה לפתוח את הדלת*. הורים סמכותיים יתנו לילד (עם היכולות המוטוריקיה העדינה העלובות שלו) לנסות, אבל לא לבד - *אתה תחזיק, אני אסובב* - זה לא יהיה *לא* ולא יהיה *סבבה, תסתדר*.
|
||||
|
||||
> הורה *סמכותי* יעזור לילד ובשלב מסוים ייקח פיקוד.
|
||||
|
||||
> הורה *סמכותני* לא יאפשר לילד לנסות.
|
||||
|
||||
> הורה *מתירני* יישב על המדרגות חצי שעה עד שהילד יצליח.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
הורה *מתירני* יישב על המדרגות חצי שעה עד שהילד יצליח.
|
||||
|
||||
|
||||
כמובן, שכל ילד גורר הורות קצת שונה - והיציבותשל הדפוסים האלה שונים: הורה מתירני כנראה יישאר מתירני, סמכותיים וסמכותניים עלולים לזגזג קצת יותר, והורים לא מעורבים הם לרוב בעקבות נסיבות חיים קשות.
|
||||
|
||||
@@ -121,8 +121,8 @@ Mondloch et al, 1999 הראו כי לתינוקות יש העדפה למבנה
|
||||
|
||||
> האם ידעתם אי פעם להבחין בין למורים? אפילו חוקרי למורים מנוסים לא מסוגלים להבחין ביניהם בשום צורה. באופן מרתק, תינוקות צעירים מאוד - בגיל חצי שנה או פחות - *כן* מצליחים - ומאבדים את היכולת הזו כשהראייה מבשילה!
|
||||
|
||||
> המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים *פי 1.5 קשריים סינפטיים* ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות!
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים *פי 1.5 קשריים סינפטיים* ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות!
|
||||
|
||||
Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו שמסיכות רפואיות (כאלו מתקופות הקורונה) פוגעות ביכולות של ילדים לזהות פרצופים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -15,9 +15,11 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
> הלוואי שהלידה תהיה קלה
|
||||
|
||||
> ושיהיה לנו בריא, הילד
|
||||
|
||||
> שיהיה מאושר לפעמים
|
||||
|
||||
> וידלג מעל לתהומות
|
||||
|
||||
> שיהיה לליבו כושר לשרוד
|
||||
|
||||
> שיהיה שכלו ער, שירחיק ראות.
|
||||
@@ -25,9 +27,11 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
> אך לא עד כדי
|
||||
|
||||
> ראית העתיד
|
||||
|
||||
> מתת זו
|
||||
|
||||
> חסכו ממנו
|
||||
|
||||
> חסדי שמים.
|
||||
|
||||
> *מתוך **מעשה שהחל**, ויסלבה שימבורסקה*
|
||||
@@ -195,8 +199,8 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
> התינוק הממוצע בוכה 6-7% משעות היממה (86-100 דקות) - בהתחשב בכמה שהם ישנים, זה *המון*.
|
||||
|
||||
> למרבה המזל, הבכי הולך ופוחת ככל שהתינוק גדל, ונוטה להיות יותר פסיכולוגי (תשומת לב, כעס).
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למרבה המזל, הבכי הולך ופוחת ככל שהתינוק גדל, ונוטה להיות יותר פסיכולוגי (תשומת לב, כעס).
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
עמית מציין שיש הורים שמנסים *לחנך* תינוקות לבכות פחות, וזו נטייה הרסנית. *בכי זה טוב, אנחנו אוהבים בכי* - הבכי הוא תסמין, והוא ייפסק כשיקבל מענה. *אם תינוק בוכה - לגשת!*
|
||||
|
||||
@@ -14,22 +14,27 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
> אבא,
|
||||
|
||||
> אני לא ילדה של כיסא.
|
||||
|
||||
> מה נעשה?
|
||||
>
|
||||
> כשאני יושבת על כיסא
|
||||
|
||||
> כל-כך מסודרת,
|
||||
|
||||
> כמו איזו גברת,
|
||||
|
||||
> בפרצוף רציני -
|
||||
|
||||
> זאת לא אני.
|
||||
>
|
||||
> אני ילדה של שולחנות,
|
||||
|
||||
> וילדה של חלונות,
|
||||
|
||||
> ואני באמת חושבת
|
||||
|
||||
> שקצה של שולחן הוא מקום טוב לשבת,
|
||||
|
||||
> ואדן של חלון הכי טוב מכולם,
|
||||
|
||||
> כי רואים מצוין את כל העולם.
|
||||
@@ -37,17 +42,21 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
> רואים עצים וראים ענן ורואים אורות,
|
||||
|
||||
> כל רגע יש שם משהו לראות,
|
||||
|
||||
> וכל יום רואים שם משהו חדש.
|
||||
|
||||
> אתמול ראיתי שלושה יונקי-דבש,
|
||||
|
||||
> בלי גוזמה.
|
||||
>
|
||||
> ואתה יודע מה?
|
||||
|
||||
> לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן.
|
||||
|
||||
> אז תבין, הכיסא לא נחוץ לי בעצם,
|
||||
|
||||
> אני פשוט לא ילדה של כיסא.
|
||||
|
||||
> אז מה נעשה?
|
||||
|
||||
> שלומית הראבן, *אני לא ילדה של כיסא*
|
||||
|
||||
@@ -26,6 +26,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
> מתה על האימהות האלה ש: "אני לא מכניסה אותו לגן לפני שהוא יודע לדבר, ככה אני בטוחה שלא מתעללים בו".
|
||||
|
||||
> חמודה לא משנה מה קרה לו בגן אם תשאלי אותו "איך היה בגן?"
|
||||
|
||||
> הוא יגיד תמיד: "כיף"
|
||||
|
||||
### עוקף תקשורת מילולית
|
||||
|
||||
@@ -164,16 +164,19 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
> - ואם אקח את כל החרציות, האם עדיין יישארו פרחים על השולחן?
|
||||
|
||||
> - הילד משיב שכן.
|
||||
|
||||
> - ואם אקח את כל הפרחים - עדיין יהיו חרציות על השולחן?
|
||||
|
||||
> - לא, חרציות הן פרחים - אם תיקח את כל הפרחים, לא יישארו פרחים.
|
||||
|
||||
> - האם יש יותר פרחים, או יותר חרציות?
|
||||
|
||||
> - יש את אותו מספר - חרציות הן פרחים.
|
||||
|
||||
> - המראיין מבקש - תספור את החרציות, ואז את כל הפרחים. כמה יש מכל אחד?
|
||||
|
||||
> - יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!*
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
- יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!*
|
||||
|
||||
|
||||
### מגבלות
|
||||
|
||||
@@ -94,9 +94,11 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
> לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי
|
||||
|
||||
> מחקנה, בנות, את החיוכים
|
||||
|
||||
> את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד
|
||||
|
||||
> שוב לא תשתמשנה בתאלידומיד
|
||||
|
||||
> *מאיר אריאל*
|
||||
|
||||
המקרה הזה הוא טראומה משמעותית למערכת הרפואה - תאלידומיד היא תרופה במרשם שהומלצה לאמהות. עשרות אלפי תינוקות נולדו עם מומים מבניים בעקבות התרופה.
|
||||
|
||||
@@ -43,8 +43,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
|
||||
> חקירה מדעית של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר חברתי
|
||||
|
||||
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
*Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)*
|
||||
|
||||
בניגוד למה שההדיוטות חושבים, המוקד של הפסיכולוגיה הוא *היחיד* - איך הוא חושב, מתנהג ומרגיש בהקשר חברתי. התחום מתמקד בכמה רבדים מרכזיים:
|
||||
|
||||
@@ -105,7 +105,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
### החקירה המדעית
|
||||
> הפסיכולוגיה החברתית היא תחום מחקרי - ולא יישומי - של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר החברתי.
|
||||
|
||||
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
|
||||
> *Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)*
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, אין איש מקצוע שם בחוץ שהוא *פסיכולוג חברתי*. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום ניסויי אמפירי, לרוב במערך ניסויי (אם כי לעיתים מתאמי), שמניח שניתן לנבא באמצעות משתנים כאלו ואחרים התנהגות.
|
||||
|
||||
@@ -231,10 +231,11 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
> איך בכל זאת אפשר לדכא הטפסים? יש כמה דרכים:
|
||||
|
||||
> 1. חשבו על דוגמאות שסותרות את ההטפס באופן מתון.
|
||||
|
||||
> 2. חשבו על ההטפס!
|
||||
|
||||
> 3. מנגנונים נוספים בספר
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
3. מנגנונים נוספים בספר
|
||||
|
||||
[^1]: ר' גם [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net/)
|
||||
[^2]: ר' גם - [All Look Same](http://alllooksame.com) - מטלה שמשחקת על הנטייה של אנשים ממוצא לא-אסייתי לחשוב שכל האסייתים נראים אות והדבר.
|
||||
|
||||
@@ -134,6 +134,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
> בכל פעם שאני הולך לבית הסטודנט לקרוא אריסטו אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
|
||||
|
||||
> - אני תמיד מלטף אותו ואת כל שאר החתולים, אבל אף אחד אחר לא עושה את זה? כנראה שאני אוהב חתולים.
|
||||
|
||||
> - אני תמיד מלטף אותו, וגם כל השאר הסטודנטים מלטפים אותו ורק אותו? כנראה שזה חתול יוצא דופן.
|
||||
|
||||
> - אני לא תמיד מלטף אותו, אף אחד אחר לא מלטף אותו, אבל תמיד כשאני לומד אריסטו אני מלטף אותו? כנראה שקריאת אריסטו היא מצב של ליטוף חתולים.
|
||||
|
||||
@@ -92,12 +92,15 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
|
||||
|
||||
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
|
||||
|
||||
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
|
||||
|
||||
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
|
||||
|
||||
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
|
||||
|
||||
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
|
||||
|
||||
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
|
||||
>
|
||||
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
|
||||
|
||||
@@ -66,12 +66,15 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
|
||||
|
||||
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
|
||||
|
||||
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
|
||||
|
||||
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
|
||||
|
||||
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
|
||||
|
||||
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
|
||||
|
||||
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
|
||||
>
|
||||
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
|
||||
|
||||
@@ -216,6 +216,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
|
||||
|
||||
> 1\. דינה היא טלרית בבנק
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
|
||||
|
||||
@@ -295,6 +296,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
|
||||
|
||||
> 1\. טלריות בבנק
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -26,8 +26,8 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
|
||||
> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$.
|
||||
|
||||
> מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||||
|
||||
[Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -29,8 +29,8 @@ dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
|
||||
> דמיין ששילמת 100$ עבור כרטיס לטיול סקי בסוף שבוע במישיגן. אחרי מספר שבועות, אתה קונה כרטיס ב50$ בויסקונסין.
|
||||
|
||||
> לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
|
||||
|
||||
|
||||
החלטה **רציונאלית** היא לבחור בויסקונסין - הכסף אבוד, ובויסקונסין כיף יותר. אולם, בניסוי בפועל, רק 46% בחרו בויסקונסין - השאר העדיפו את מישיגן, משום שכבר השקיעו בטיול זה יותר כסף. זו, כמובן, הטייה.
|
||||
|
||||
@@ -68,8 +68,8 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
|
||||
> דוגמה: כמה חלונות יש בבית שאתם גרים בו?
|
||||
|
||||
> דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם?
|
||||
|
||||
אין כאן טיעונים או הנחות שאפשר להסיק מהם - רק להעלות את המושא בעיניי רוחנו.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -31,8 +31,8 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
|
||||
> Sex is something you do. Sexuality is something you are.
|
||||
|
||||
> *Anna Freud*
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
*Anna Freud*
|
||||
|
||||
### מודלים להבנה של מיניות
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -232,8 +232,8 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
> במדינות רבות, לרבות ישראל, מחוקקים *חוקי דוגמניות* - איסורים בהצגת דוגמנים ודוגמניות בתת-משקל, והצהרה מפורשת ולעיתים אפילו איסור מפורש במקרים של שימוש בתוכנות עריכה (פוטושופ).
|
||||
|
||||
> ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק.
|
||||
|
||||
אולם, החוקים האלו כנראה לא נאכפים בצורה יעילה, ואפילו כשכן - תוויות האזהרה לא מאוד יעילה בשינוי דפוסי חשיבה (כמו בסיגריות) (Ata, Thompson & Small, 2013).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -54,8 +54,8 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
> D. Avoid the feared sitations or endure them with intense anxiety or fear
|
||||
|
||||
> [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
@@ -66,6 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
> G. Causes significant distress and\or functional impairment
|
||||
|
||||
> H. Not due to a subtance or medical condition[^18]
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
I. Not better explained by a different disorder
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -85,6 +85,7 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
> מה מנסה הגישה הפסיכולוגית לעשות? היא מנסה **לכמת תחושה**, על ידי יצירת חוק פסיכופיזי - כך ש -
|
||||
|
||||
> גירוי -> תחושה
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים.
|
||||
|
||||
@@ -97,8 +98,8 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
> `ΔS = K * S`
|
||||
|
||||
> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
**סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי**
|
||||
|
||||
בכדי להבין מה אומר חוק וובר, עלינו לכסות את ארבעת שלבי התפיסה - **גילוי** (יש שם משהו?), **הבחנה** (משהו השתנה שם עכשיו?), ה**סילום** וה**זיהוי**.
|
||||
|
||||
@@ -166,8 +167,8 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
> `S = C log (I)`
|
||||
|
||||
> **תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
**תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי**
|
||||
|
||||
|
||||
### סילום - חוק סטיבנס
|
||||
@@ -182,14 +183,15 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
> `ΔR = c * I`
|
||||
|
||||
> ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי**
|
||||
|
||||
והוגה חוק משלו - **חוק סטיבנס** -
|
||||
|
||||
> `R = mS^n^`
|
||||
|
||||
> `n=c/k`
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
**השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר**
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user