docs: update פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות

פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: קבוצות
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-02T10:39:49.693Z
+date: 2024-07-02T10:47:33.489Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
@@ -18,6 +18,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 
 > **קבוצה** היא אוסף של יחידים המקיימים ביניהם מערכת יחסים שהופכת אותם לתלויים אחד בשני במידה מסוימת
 > *Cartwright and Zander, 1968*
+{.info}
 
 המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
 
@@ -169,6 +170,8 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
 
 החוקרים גילו אפקט עיקרי לתפקיד (סוג התלבושות) - הנבדקות העבירו שוקים חשמליים חזקים יותר בלבוש KKK - וגם אפקט לדה-אינדיבידוטציה - הנבדקות העבירו שוק חזק יותר כשלא היו מזוהות בתנאי הKKK אבל *הפחיתה* את עוצמת השוקים בתנאי האחיות. כלומר, דה-אינדיוידואציה משחקת תפקיד שונה כתלות בקבוצה שבה היא פועלת - ההשפעה שלה לא בהכרח הרסנית, אלא יכולה להיות חיובית בקבוצה עם נורמות חיוביות.
 
+ההבנה הזו הייתה דרמטית מאוד - ההמון לא מוביל רק להתנהגות *גרועה*, אלא נושא גם פוטנציאל חיובי.
+
 [^1]: אירועים פוליטיים עכשווים, כמו [מלחמת רוסיה-אוקראינה](https://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Ukrainian_War) מיוחסים לעיתים לחשיבה קבוצתית.
 [^2]: היסטרי.
 [^3]: היוונים הקדמונים קרו לזה בזלזול ה*[הוי פולוי](https://en.wikipedia.org/wiki/Hoi_polloi), ההמונים הבלתי-רחוצים.

פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תואמנות
 description: (השפעה חברתית)
 published: true
-date: 2024-06-25T10:45:48.385Z
+date: 2024-07-02T10:46:38.456Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
@@ -46,13 +46,13 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 **חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
 
-[James (1890)](https://psycnet.apa.org/record/2020-15291-001)[^1] קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות.
+[James (1890)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.00185)[^1] קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות.
 מאז התגלו נוירוני המראה - תאי עצב במוח שמעוררים כשאנחנו עושים פעולה מסוימת וגם כשאנחנו צופים במישהו אחר עושה את הפעולה.
 
 [Chartrand & Bargh (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-05479-002) עמדו על *אפקט הזיקית*. בניסוי שלהם, שני נבדקים (האחד משתף פעולה) שבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק (לכאורה) ממחקר ראשוני. משתפי הפעולה התחלפו בין שני חלקי הניסוי, כאשר כל אחד ממשתפי הפעולה עושה פעולה בולטת - שפשוף הפנים או נדנוד הרגל. החוקרים בדקו את מספר הפעמים שהנבדק יחקה את ההתנהגות הזו. הנבדק אכן חיקה את ההתנהגות באופן לא מודע.
 
 
-[Hasler et al (2017)](https://doi.org/10.1371/journal.pone.0174965) השתמשו במציאות וירטואלית בכדי לבדוק תואמנות אוטומטית. בניסוי השתתפו רק נבדקות, ובהדמיית המחשב הן הוקצו פעם לדמות לבנה ופעם לדמות שחורה, והן הוקצו לאינטרקציה עם דמות אחרת - פעם דמות לבנה ופעם דמות שחורה. הנבדקת (בניסוי השתתפו רק נשים) ובת זוגה הוירטואלית תיארו תמונות יומיומיות שהוצגו להן. בניסוי נספרו התנהגויות של חיקוי - נגיעה בפנים, נגיעה ביד, נגיעה בירך, גירוד מרפק וכו').
+[Hasler et al (2017)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1371/journal.pone.0174965) השתמשו במציאות וירטואלית בכדי לבדוק תואמנות אוטומטית. בניסוי השתתפו רק נבדקות, ובהדמיית המחשב הן הוקצו פעם לדמות לבנה ופעם לדמות שחורה, והן הוקצו לאינטרקציה עם דמות אחרת - פעם דמות לבנה ופעם דמות שחורה. הנבדקת (בניסוי השתתפו רק נשים) ובת זוגה הוירטואלית תיארו תמונות יומיומיות שהוצגו להן. בניסוי נספרו התנהגויות של חיקוי - נגיעה בפנים, נגיעה ביד, נגיעה בירך, גירוד מרפק וכו').
 
 החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
 
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 חיקוי חזק יותר כאשר יש לנו מניע להשתייך ולתקשר עם אחרים. אנחנו מחבבים יותר אנשים שמחקים אותנו (בהינתן שזה נעשה באופן לא מודע\עדין - בגלוי זה מרגיז). חיקוי מוביל לאינטראקציה נעימה יותר.
 
-בניסוי השני של [Chartrand & Bargh (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-05479-002), שני הנבדקים (אחד משתף פעולה) ישבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק ממחקר ראשוני. אלא שהפעם, *משתף הפעולה* הנוחה לחקות את *הנבדק* - סידור השיער, גירוד וכו' - בצורה לא מאוד גלויה. בתנאי הביקורת, לא התקבלה הנחיה כזו.
+בניסוי השני של [Chartrand & Bargh (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.76.6.893), שני הנבדקים (אחד משתף פעולה) ישבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק ממחקר ראשוני. אלא שהפעם, *משתף הפעולה* הנוחה לחקות את *הנבדק* - סידור השיער, גירוד וכו' - בצורה לא מאוד גלויה. בתנאי הביקורת, לא התקבלה הנחיה כזו.
 
 לאחר מכן, הנבדקים נשאלו עד כמה הם מחבבים את הנבדק השני (משתף הפעולה), ועד כמה האינטרקציה עמו הייתה נעימה.
 
@@ -75,7 +75,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 ## הטרמה
 
-[Epley & Gilovich (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-15090-003) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות. 
+[Epley & Gilovich (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/jesp.1999.1390) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות. 
 
 לאחר מכן הנבדקים שוחחו עם נבדק אחר (משתף פעולה) שסיפר להם שהניסוי היה מעניין ומהנה.
 
@@ -153,7 +153,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 # ניסוי השוק של מילגרם
 
-[Milgram, 1963](https://psycnet.apa.org/record/1964-03472-001) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר.
+[Milgram, 1963](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0040525) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר.
 
 מילגרם אסף 40 גברים בגילאים 20-50, מרקעים שונים, להם הציג את הניסוי כבדיקת השפעת רקעים שונים וענישה על למידה.
 
@@ -206,7 +206,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?
 
-תיאוריית ההתנגדות ([Brehm, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001)) קובע כי אנשים חווים עוררות שלילית ([דיסוננס קוגניטיבי](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות#דיסוננס-קוגניטיבי)) כשתחושת החופש שלהם נפגעת, וערך החופש והרצון שלמור עליו מתחזקים.
+תיאוריית ההתנגדות ([Brehm, 1956](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0041006)) קובע כי אנשים חווים עוררות שלילית ([דיסוננס קוגניטיבי](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות#דיסוננס-קוגניטיבי)) כשתחושת החופש שלהם נפגעת, וערך החופש והרצון שלמור עליו מתחזקים.
 
 הוא סוקר גורמים המאפשרים התנגדות לתואמנות, לרבות -