docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפרעות חרדה
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-12T12:15:31.533Z
+date: 2024-05-12T12:23:13.908Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, חרדה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
@@ -185,6 +185,7 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
 תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
 
 ### טיפול
+#### CBT
 הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
 
 למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
@@ -195,14 +196,21 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
 - - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
 - - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
 
+#### חשיפה
 אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
 
 75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
 
 - חשיפה קצרה מדי - חשיפה יעילה דורשת חשיפה מלאה *וגם* חזרה מלאה למצב הרגיל[^11]
 - חשיפה חד פעמית ללא התרגלות -  המטופלים מייחסים את ההצלחה למזל\אומץ
+-  התנהגויות מבטיחות (safety behaviours) - התנהגויות מנחמות שמונעות ממך באמת להתמודד עם הפחד[^12].
 
+ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים?
 
+#### טיפול פסיכודינאמי
+מחקרים ממליצים גם על טיפול דינאמי ממקוד קצר-מועד בהפרעת פאניקה (Milrod) - 24 פגישות (12 שבועות) לאנשים שמלכתחילה לא הצליחו בCBT. הטיפול מניח שיש להתקפי הפאניקה משמעות סמלית, שקשורה בקונפליקט בינאישי לא-מודע. לרוב, מדובר באחר משני נושאים: היפרדות ואוטונומיה, או קושי בביטוי או הכרה בכעס.
+
+בטיפול דינאמי מגיעים לתובנה כלשהי לגבי המשמעות של התסמינים, ומתייחסים ליחסי ההעברה (transference) בין המטפל\מטופל - המצב שבו המטופל מרגיש את הדברים שהוא מרגיש ומשליך אותם על המטפל[^13].
 
 
 [^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
@@ -215,4 +223,6 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
 [^8]: אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל
 [^9]: מילולית: *הפחד מהשוק*
 [^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.
-[^11]: נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, *וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף*. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים
+[^11]: נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, *וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף*. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים
+[^12]: המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל *רצה* - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה.
+[^13]: נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו.