אוגוסטינוס מציב קו חוצץ נוקשה בין ה**מאמינים** ל**כופרים**. הנצרות נסובה סביב השאלה - *האם ניתן לחצות את הפער הזה*? האם ניתן להציל את אלו הכופרים באל אחד, הפאגאנים, המאמינים באל-טבעי? נדמה כי אוגוסטינוס סבור כי לא כך הדבר: יש הנולדו בלתי-מאמינים, ששום רמה של חיים דתיים לא תשנה את דעתם[^39], ואחרים, גם בנסיבות כופרות לחלוטין, יימצאו את האמונה באל. לפי תפיסתו של אוגוסטינוס, שאלת האמונה בלתי-תלויה באורך החיים: המשקל של החיים הדתיים נסוב סביב האמונה.
אוגוסטינוס ייחס לחוטאים חיים לא בגן העדן, ולא בגיהנום, אלא במדור בין-לבין - [הכור המצרף](https://en.wikipedia.org/wiki/Purgatory)[^41] - שם יוכלו לשפר את אמונותיהם בתהליך כואב ולעלות לבסוף לגן אדם[^40].
אוגוסטינוס ייחס לחוטאים חיים לא בגן העדן, ולא בגיהנום, אלא במדור בין-לבין - [הכור המצרף](https://en.wikipedia.org/wiki/Purgatory)[^41] - שם יוכלו לשפר את אמונותיהם בתהליך כואב ולעלות לבסוף לגן עדן[^40].
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
[^28]: אפשר לומר שבלב כל אתיאיסט ישנו שמרן - שבעיני רוחו אל מסוים מאוד - שאותו הוא דוחה על סמך זאת. למעשה, יש הסכמות עמוקות בין
[^32]: תצורה נפוצה באותה התקופה - נשים נטו להתנצר יותר. יש האמורים שזה נובע מיחס טוב יותר לנשים בנצרות, האוסרת ניאוף וגירושין.
[^33]: לימודים רומים פגאניים, בניגוד לנצרות שלה שאפה אמו; משום שהאב החזיק את הכסף, הוא זה שקבע.
[^34]: הדואליסטים - אלו שמאמינים בעולם טוב, ובעולם רע, הגיעו מאיראן - ולכן ניתן לומר ש"השטן נולד באיראן". המניחאים היו דת גדולה בתקופה ההיא - יריב ראוי לנצרות.
[^35]: זרם שיסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus), שחי באיליה וכתב ביוונית. התפיסה דוגלת בכך שיש נוכחות אלוהית בכל מקום - יש אל ששופע מטובו על העולם, ונוכח בו כל הזמן - בדומה לתפיסות קבליות ששאבו ממנו השראה. חלק מהזרם הזה התנצר, וחלק נשאר פגאני. ר' גם [ניאופלאטוניזם](/פילוסופיה/נוצרית/אוריגינה#ניאופלאטוניזם)
[^35]: זרם שיסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus), שחי באיליה וכתב ביוונית. התפיסה דוגלת בכך שיש נוכחות אלוהית בכל מקום - יש אל ששופע מטובו על העולם, ונוכח בו כל הזמן - בדומה לתפיסות קבליות ששאבו ממנו השראה. חלק מהזרם הזה התנצר, וחלק נשאר פגאני. ר' גם [ניאופלאטוניזם](/פילוסופיה/נוצרית/אריגינה#ניאופלאטוניזם)
[^36]: בנצרות רצה מחלוקת ארוכת שנים סביב חיי הפרישות: ישנם הטוענים שגם כמרים ובישופים יכולים לשאת נשים ואין בכך פסול, ואחרים שטוענים לטובת חיי הפרישות. אוגוסטינוס הטה את הכף לטובת הפרישות - והויכוח הוכרע עמוק בימי הביניים לטובת הפרישות.
[^37]: מכאן צמח גם הזרם הספקני: היכן שהדת מתיימרת לספק את המוצא מהמבוי הסתום, הספקנות מקבלת עליה שאין מוצא, ושאיננו יודעים את האמת.
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
[^28]: אפשר לומר שבלב כל אתיאיסט ישנו שמרן - שבעיני רוחו אל מסוים מאוד - שאותו הוא דוחה על סמך זאת. למעשה, יש הסכמות עמוקות בין
השמרנים לאתאיסטים - המחלוקת היא רק אם לקבל את הדת והאל שהם מסכימים עליה, או לדחות אותם.
השמרנים לאתאיסטים - המחלוקת היא רק אם לקבל את הדת והאל שהם מסכימים עליה, או לדחות אותם.
^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
[^28]: אפשר לומר שבלב כל אתיאיסט ישנו שמרן - שבעיני רוחו אל מסוים מאוד - שאותו הוא דוחה על סמך זאת. למעשה, יש הסכמות עמוקות בין
השמרנים לאתאיסטים - המחלוקת היא רק אם לקבל את הדת והאל שהם מסכימים עליה, או לדחות אותם.
[^29]: זרם מוסלמי - *לא* ה*שאריה*, שמשמעותה פשוט 'תורה'. זרם זה גבר על האחרים באיזור המאה ה13.
[^30]: זרמים שדוגלים במגע ישיר עם האל - תלאות גופניות, שגרה נוקשה וכו'.
[^31]: זרם מוסלמי שגווע באיסלאם, אך פותח דווקא בנצרות וביהדות.
[^38]: העמדה הזו קיימת גם ביהדות ובאיסלאם (למשל: ר' יהודה הלוי), אבל מעולם לא הגיע שם למעמד דומיננטי. למרות זאת, התפיסה הזו השפיעה מאוד על כל שלוש הדתות.
[^39]: אוריאל דה-קוסטה, בן זמנו של שפינוזה שחי חיים דתיים, טען שהרגיש כ"קוף בין הקופים" בעת כל פולחן דתי.
[^40]: בנצרות יש רעיון של *מדורי גיהנום*, ההולכים ומתדרדרים. העליונים ביותר לא נוראים במיוחד, שמה מסתובבים אריסטו ואפלטון, והגרועים ביותר הם הסבל הנורא ביותר. (ר' גם: *הקומדיה האלוהית* של דנטה אליגרי).
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
