[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא [לייבניציאני](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ), אומר דן).
[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
[^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
editor: markdown
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
---
---
# אידאה
# האידאה
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn10)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים*ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים*ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים.
יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים.
> שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות.
> שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות.
> יום מספק דוגמת נגד לעיקרון האמפריציסטי בדוגמת *הכחול החסר* המפורסמת: אם נציג לאדם אינספור גוונים של כחול, הוא אומר, אך גוון אחד יהיה חסר, נדע להשלים אותו מבלי שראינו כזה מעולם. אבל האם הדוגמה מפילה את העיקרון? נהפוכו; *עקרון* לפי יום הוא מה שהניסיון מציית לו, ולא דבר ש*חל תמיד באופן מוחלט* - **אין לנו ניסיון** עם דברים מוחלטים! הדוגמה דווקא מראה שבכל המצבים האחרים, העיקרון *כן* עובד, ולכן יום מתבסס עליו.
{.is-warning}
# תהליך התפיסה
# תהליך התפיסה
יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
**זכרון**ו**דמיון** הם שני סוגים של אידאות, מה שאני יכול לעשות אחרי שצברתי הרבה אידאות ותכנים רוחניים: *זכרון* הוא העתק של האידאות, שנשמר לטווח הארוך, ו*דמיון* הוא מה שאני יכול להרכיב ולבנות מהאידאות האלה. הזיכרון הוא חזק יותר מהדמיון[^2], וכבול לאופן שבו הרשמים הופיעו - הוא אמור לייצג את הרשמים נאמנה. הדמיון אינו נטול תחת הגבלה כזו: הוא יכול לקחת את התכנים שצברנו ולעשות בהם כרצונו. אבל...
**זכרון**ו**דמיון** הם שני סוגים של אידאות, מה שאני יכול לעשות אחרי שצברתי הרבה אידאות ותכנים רוחניים: *זכרון* הוא העתק של האידאות, שנשמר לטווח הארוך, ו*דמיון* הוא מה שאני יכול להרכיב ולבנות מהאידאות האלה. הזיכרון הוא חזק יותר מהדמיון[^2], וכבול לאופן שבו הרשמים הופיעו - הוא אמור לייצג את הרשמים נאמנה. הדמיון אינו נטול תחת הגבלה כזו: הוא יכול לקחת את התכנים שצברנו ולעשות בהם כרצונו. אבל...
## על היחסים
## על היחסים
הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בן רושם לאידאה.
הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בין רושם לאידאה.
נגיד ואני קכיר שני דברים שבדרך כלל מופיעים יחד. אם אראה את הראשון, מיד אחשוב על השני. הדימיון "קופץ" באופן טבעי מהאחד לשני - זהו *חוק חלש* שמטה את הדימיון (אבל לא כובל אותו לגמרי - זה לא חוק טבע). לולא הנטייה הזו, הדימיון היה אוסף פראי של אסוציאציות.
נגיד ואני קכיר שני דברים שבדרך כלל מופיעים יחד. אם אראה את הראשון, מיד אחשוב על השני. הדימיון "קופץ" באופן טבעי מהאחד לשני - זהו *חוק חלש* שמטה את הדימיון (אבל לא כובל אותו לגמרי - זה לא חוק טבע). לולא הנטייה הזו, הדימיון היה אוסף פראי של אסוציאציות.
היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם.
היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם.
# העצם היומיאני
# העצם היומיאני
ומאיפה מגיע אידאת ה*עצם* - הרעיון הזה של מה שקיים, שואל יום? יש לנו אידאה של *עצם* - מה אומרים עליו? יום עומד על ההבחנה שאנו מבצעים בין דברים *מקריים*, לבין הדבר המהותי - הדבר שנמצא מעבר לתכונות. מאיפה *זה בא?* יש לנו שתי אפשרויות בלבד: אידאת תחושה או אידאת החזרה.
ומאיפה מגיע אידאת ה*עצם* - הרעיון הזה של מה שקיים, שואל יום? יש לנו אידאה של *עצם* - מה אומרים עליו? יום עומד על ההבחנה שאנו מבצעים בין דברים *מקריים*, לבין הדבר המהותי - הדבר שנמצא מעבר לתכונות. מאיפה *זה בא?* יש לנו שתי אפשרויות בלבד: אידאת תחושה או אידאת החזרה.
לא יכול להיות שהעצם הוא רושם תחושה; אני לא *רואה* את העצם, *מריח* את העצם, *שומע* את העצם.
לא יכול להיות שהעצם הוא רושם תחושה; אני לא *רואה* את העצם, *מריח* את העצם, *שומע* את העצם.
הפסיכולוגיה היא תחום מדעי אדיר, ופסיכולוגים לא נוטים להציג את עצמם פשוט כפסיכולוגים - אלא בכפסיכולוגיים קליניים, חברתיים, ניורופסיכולוגים, ביופסיכולוגים, וכו'.
הפסיכולוגיה היא תחום מדעי אדיר, ופסיכולוגים לא נוטים להציג את עצמם פשוט כפסיכולוגים - אלא בכפסיכולוגיים קליניים, חברתיים, ניורופסיכולוגים, ביופסיכולוגים, וכו'.
# גישות בפסיכולוגיה - הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
