docs: update פילוסופיה/דת/א-ראיות

פילוסופיה/דת/א-ראיות.md

@@ -2,13 +2,13 @@
 title: דת ללא ראיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-20T11:48:06.363Z
+date: 2024-06-20T12:12:41.726Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 ---
 
-> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf), [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf), [ג'יימס](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf), [בוצ'ק](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
+> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
 {.is-info}
 
 ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות?
@@ -17,6 +17,10 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום. 
 
 # ההימור של פסקל
+> [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
+{.is-info}
+
+
 [בלייז פסקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Blaise_Pascal), מתמטיקאי ופילוסוף, כתב ספר בשם *הגיגים*[^1]. אחד מהם הוא - *אני לא יודע אם יש אלוהים - אני תקוע. אבל האם **כדאי** להאמין באלוהים?*[^2] הוא מנסח את **ההימור של פסקל**, שמבוסס על הסתברות.
 
 
@@ -57,6 +61,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 # האתיקה של האמונה
 
+>  [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
+{.is-info}
+
 [ויליאם קליפורד](https://en.wikipedia.org/wiki/William_Kingdon_Clifford), מתמטיקאי שחי 200 שנה אחרי פסקל, התקומם כגד הרעיון שלו. הוא נותן דוגמה בקשר לספינה - 
 
 > נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית?
@@ -67,13 +74,47 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 > It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence
 {.info}
 
-הכלל הזה מכונה **ראייתיות** (Evidentialism). יש לך ראיות חזקות? תאמין באופן חזק; יש לך אמונות חלשות? תאמין באופן חלש. אין לך ראיות? תהיה אגנוסטי.
+הכלל הזה מכונה **ראייתיות** (Evidentialism). יש לך ראיות חזקות? תאמין באופן חזק; יש לך אמונות חלשות? תאמין באופן חלש. אין לך ראיות? תהיה אגנוסטי. חריגה מכלל הזה היא **לא מוסרית**.
 
 קליפורד מנסח את זה קולע, אבל תכל'ס - כל הפילוסופים נוהגים ככה, תמיד.
 
 העמדה הזו היא קונצנזוס מוחלט - נראה שאי אפשר לתקוף אותה. אז אחרי קליפורד, מלא פילוסופים תקפו אותה.
 
+# הרצון להאמין
+
+> [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
+{.is-info}
+
+[וויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James)[^5] עושה מהלך מגניב פילוסופית כנגד קליפורד. ג'יימס היה פרופסור לרפואה בהרווארד, לפני שהייתה פסיכולוגיה - הוא הפרויד האמריקני[^3]. ג'יימס גדל בבית דתי מאוד, ובחן את הפסיכולוגיה של הדת ואת החוויה הדתית. בספרו *הרצון להאמין*[^4]. הוא סייע לייסד זרם חדש, *פילוסופיה פרגמטיסטית* - עזוב אותי פילוסופיה, מה עובד? מה כדאי?
+
+ג'יימס יוצא בסבב הרצאת על האמונה הדתית, שבכולן הוא תוקף את קליפורד. לא רק שהוא תוקף את קליפורד, הוא קובע כי אם נלך עם קליפורד עד הסוף - נגיע לאבסורד. 
+
+ג'יימס טוען שישנם מצבים בהם זה יהיה זה מוצדק (ואולי אף הכרחי) להאמין שלא על בסיס ראיות -*מעבר* לראיות. הוא מונה שלושה קריטריונים שמגדירים מצב כזה:
+
+- הברירה צריכה להיות חיה
+
+יש האמנות שהן לא חיות עבורנו. אנחנו לא נאמין בכדור הארץ השטוח - האמונה הזו לא חיה עבורי - אין לנו מה לעשות שם; זה רחוק מדי מהמרחב האמונתי הפסיכולוגי שלי. 
+
+- הברירה היא כפויה
+
+אי אפשר להכריע שלא להכריע. או שאתה יוצא מהבית עם מטריה או שלא. אתה לא יכול להתחתן או לא להכריע - אם לא הכרעת, לא התחתנת. **אם אתה לא מחליט כי אין לך ראיות - אתה עדיין מחליט**.
+
+
+- הברירה היא משמעותית
+
+נניח ומישהו מציע לך לנסוע איתו לקוטב הצפוני. אתה לא יודע אם זה יהיה טוב או לא טוב - זה מסוכן, ורחוק, אבל מלהיב ומרתק. אין לך ראיות טובות אם כדאי או לא כדאי לך - מה אתה כבר יודע על הקוטב הצפוני? ובכל זאת, זו בחירה משמעותית - אתה לא בוחר קורנפלקס בסופר - לא תכריע אותה בהטלת מטבע. בברירה כזו, אני *רוצה* להכניס עוד שיקולים, כדי שזו לא תהיה בחירה סתמית[^6].
+
+
+ככשלושת אלה מתקיימים, מותר - אפילו **הכרחי** - להחליט מעבר לראיות, בשיקולים נוספים אותם הוא מכנה שיקולים *פרגמטיים*. אם נישאר עם קליפורד במצבים כאלה - פשוט נתקע. לעולם לא יהיו לך ראיות מספיק טובות להתחתן - אז לא מתחתנים אף פעם? הרי גם זו בחירה - בלי ראיות!
+
+> \[נתאר] אדם המהסס תמידית אם להציע נישואין לאישה מסוימת כיוון שאינו משוכנע לחלוטין שתתגלה אמנם כמלאך לאחר שיביאהּ לביתו. האין הוא שולל מעצמו את פוטנציאל המלאכיוּת הזה באותה פסקנות שבה היה מאבד אותו אילו נישא לאישה אחרת? הספקנות אינה אפוא הימנעות מברירה; היא בחירה בסיכון מסוג מסוים
+
+> כמובן שכל זה נועד כדי להכין את הקרקע לטענה שהדילמה 'האם להיות דתי' היא דילמה העונה לכל הקריטריונים הללו ועל כן יהיה זה מוצדק להאמין גם בהיעדר ראיות 
 
 
 [^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם.
 [^2]: פסקל היה דוס נוצרי, ודווקא כן האמין באלוהים - האגדה מספרת שכשהוא מת, מצאו בכיס שלו פתק שרשום - *אלוהי אברהם, יצחק ויעקב - ולא אלוהי הפילוסופים*. את ההימור ניסח להמונים המסכנים, הלא-מאמינים.
+[^3]: למרבה האירוניה, הפסיכולוגיה היום מבוססת עליו הרבה יותר: הוא היה אמפריקן מדוקדק, ולא כמו פרויד - ארבעה יהודים יושבים על הספה ומעשנים. עד היום הוא מוערך מאוד - יש פסל גדול שלו בהרווארד.
+[^4]: ג'יימס כותב בחסד וכיף לקרוא אותו, אומ רנועם - יש האומרים שכתב טוב יותר מאחיו, שהיה סופר.
+[^5]: גם הוא היה דוס נוצרי, וכתב להמונים - כמו פסקל. הוא היה אתאיסט, אבל חזק לחיק האמונה (אם כי לא לחיק הדת הרשמית) חזק מאוד.
+[^6]: ולכן הוא בז ל[הימור של פסקל](#ההימור-של-פסקל), ואמר - *אם הייתי אלוהים, ודאי הייתי נהנה הנאה מיוחדת לשים אנשים שהימרו את ההימור הזה בגיהנום*.