docs: update פילוסופיה/חדשה/יום

פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: ברקלי
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-10T11:58:02.317Z
+date: 2024-06-10T12:12:33.391Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
@@ -67,6 +67,14 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 > שימו לב איזה מהלך עשינו כאן מאפלטון - מ*דבר מופשט, כללי, מחוץ לנו*, ל*דבר פרטי, מסוים, רק בנו*.
 {.info}
 
+אבל כשברקלי מדבר, הוא משתמש במילים כלליות - *רעב*, *עייף* - ולא *ברקלי רעב, ברקלי עייף!* - מאיפה מגיעה הכלליות הזו?
+
+כאשר אנחנו מדברים על דברים כלליים, אומר ברקלי, הדבר שאנחנו חושבים עליו הוא מושג פרטי - *לא יכול להיות אחרת* - אבל היא עומדת עבור כל פרטי אחר.
+
+ברקלי שולל מאיתנו את יכולת ההפשטה שנתן לנו לוק - *כשאתם חושבים על **משולש**, אתם חושבים על **ה-משולש** כשלעצמו, או משולש **מסוים** - שווה צלעות, ישר זווית?* 
+הוא דורש מאיתנו, כמו שפינוזה למשל, לא לעשות *מדע* על פי ההפשטה - אלא באמצעות הבנה *פרטנית* של חוקי המציאות הא-פריוריים. 
+
+
 
 ברקלי מושך את מושגי העצם והמושג המופשט לכיוונים יותר אנליטיים, שהגיעו לבסוף למקומות של [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון). 
 

פילוסופיה/חדשה/יום.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: יום
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-09T11:00:56.971Z
+date: 2024-06-10T12:14:47.790Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
 > [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_מבוא_[עמ׳_1-9].pdf)
 {.is-info}
 
-**דוויד יום**, כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות, מבכה את מצבה של הפילוסופיה ומפנה את מושא החקירה *פנימה*, לטבע האדם. הוא כתב את **מסכת על טבע האדם** בגיל 26, ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן ל*טבע האדם*. אולם, יום מכונה *הספקן* - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי), הוא יוצא בגלוי כנגד [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר. 
+[**דוויד יום**](https://en.wikipedia.org/wiki/David_Hume) (1711-1776), כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות, מבכה את מצבה של הפילוסופיה ומפנה את מושא החקירה *פנימה*, לטבע האדם. הוא כתב את **מסכת על טבע האדם** בגיל 26, ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן ל*טבע האדם*. אולם, יום מכונה *הספקן* - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי), הוא יוצא בגלוי כנגד [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר. 
 
 יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת לוק. היכן שלוק (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות.