[^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית
# מקור הבודהיזם - עולם המחשבה ההודי
# עולם המחשבה ההודי
מקור עולם המחשבה ההודי שהצמיח את הבודהיזם הוא בערך 1500 לפנה"ס, אז מגיעים עמים נודדים - האריות[^4] (Aryana) ופולשים לתת היבשת ההודית. אנו יודעים על האירועים האלו מהוודות (Veda)[^5], הוראות פולחניות לביצוע קורבנות[^10]. ההוראות מתבססות על ההנחה כי העולם הוא מערכת דטרמיניסטית של נסיבות ותנאים, שניתן להבין ולתפעל; אם נציב את המזבח בצורה מסוימת, ונעלה קורבן מסוים עם לחשים מסוימים, נשלוט במציאות - נוריד גשם, נוליד ילדים וכו'[^7]. לאדם[^6] שהחזיק בוודות, אפוא, היה כוח רב, ואחריות גדולה. על אותם אנשים הוטל תפעול הקוסמוס - והם האמינו שאם לא יעשו מלאכתם כיאות, היקום ייחרב.
האלים ההודים היו חלק טבעי מהקוסמוס, ולא נעלה כמו האל המונותאיסטי. כשם שחוקי הטבע קובעים בלית ברירה את המתרחש בעולם (אם אפיל את הבקבוק הזה, אין לו ברירה אלא ליפול), לאלים יש חוקים מוחלטים - האדם שיתפעל את הוודות, יתפעל את האלים בלית ברירה.
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של דקארט, אך ניכרת בה השפעה של שפינוזה. היכן ש[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) כונן את העצמים הנבראים, ו[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) קובע שרק האל הוא עצם, לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/היגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
> דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של בארקלי) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או הפילוסופיה ההודית[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
# עקרון הזהות של הבלתי נבדלים
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
