yes

פילוסופיה/.obsidian/workspace.json

@@ -8,7 +8,31 @@
         "type": "tabs",
         "children": [
           {
-            "id": "82eefe87633a0c0e",
+            "id": "daf3e62121ed830b",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "אתיקה/כבוד/index.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false,
+                "backlinks": true,
+                "backlinkOpts": {
+                  "collapseAll": false,
+                  "extraContext": false,
+                  "sortOrder": "alphabetical",
+                  "showSearch": false,
+                  "searchQuery": "",
+                  "backlinkCollapsed": false,
+                  "unlinkedCollapsed": true
+                }
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "index"
+            }
+          },
+          {
+            "id": "040cb7aae12e2471",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
@@ -30,32 +54,9 @@
               "icon": "lucide-file",
               "title": "פלורליזם"
             }
-          },
-          {
-            "id": "daf3e62121ed830b",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "לוגיקה/מוניזם_פלורליזם_רלטיביזם_ניהיליזם.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false,
-                "backlinks": true,
-                "backlinkOpts": {
-                  "collapseAll": false,
-                  "extraContext": false,
-                  "sortOrder": "alphabetical",
-                  "showSearch": false,
-                  "searchQuery": "",
-                  "backlinkCollapsed": false,
-                  "unlinkedCollapsed": true
-                }
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "מוניזם_פלורליזם_רלטיביזם_ניהיליזם"
-            }
           }
-        ]
+        ],
+        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -198,21 +199,30 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "82eefe87633a0c0e",
+  "active": "040cb7aae12e2471",
   "lastOpenFiles": [
-    "לוגיקה/מוניזם_פלורליזם_רלטיביזם_ניהיליזם.md",
+    "לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
     "לוגיקה/פלורליזם.md",
+    "לוגיקה/מוניזם_פלורליזם_רלטיביזם_ניהיליזם.md",
+    "אתיקה/כבוד/index.md",
+    "לוגיקה/מפרד/assets/Hjortland_2012_M.pdf",
+    "לוגיקה/מפרד/assets/Hjortland_2012.pdf",
+    "לוגיקה/מפרד/assets/Logical_Pluralism.pdf",
+    "לוגיקה/מפרד/assets",
+    "לוגיקה/מפרד",
+    "בודהיזם/אתיקה.md",
+    "אתיקה/כבוד/assets/Kerstein.pdf",
+    "אתיקה/כבוד/assets/Bognar_Kerstein.pdf",
+    "פילוסופיה/אתיקה/כבוד/assets/Bognar_Kerstein.pdf.md",
+    "פילוסופיה/אתיקה/כבוד/assets/Saving.md",
+    "פילוסופיה/אתיקה/כבוד/assets",
+    "פילוסופיה/אתיקה/כבוד",
+    "פילוסופיה/אתיקה",
+    "אתיקה/רפלקטיביים.md",
+    "examined.jpg",
+    "אתיקה/ניקומאכית.md",
+    "אתיקה/assets/examined.jpg",
     "assets/death_of_socrates.jpg",
-    "חדשה/assets/נקודות_לסיכום_השיעור_האחרון_על_שפינוזה_(12.2).pptx",
-    "חדשה/assets/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf",
-    "חדשה/assets/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf",
-    "חדשה/assets/היגיון_שני.pdf",
-    "חדשה/assets/היגיון_שישי.pdf",
-    "חדשה/assets/היגיון_ראשון.pdf",
-    "חדשה/assets/היגיון_חמישי.pdf",
-    "חדשה/assets/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf",
-    "חדשה/assets/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf",
-    "חדשה/assets/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf",
     "חדשה/assets/spinoza_-_diagram.png",
     "דת/assets/ויטגנשטיין.png",
     "דת/assets/_tui5618.jpg",
@@ -220,15 +230,10 @@
     "דת/assets/20230922_092054_e533d0cf.jpg",
     "בודהיזם/assets/禪-ouyang.svg",
     "בודהיזם/assets/paticcasamuppada.jpg",
-    "בודהיזם/assets/naksan.jpg",
-    "בודהיזם/assets/map.theravada_mahayana.png",
     "סינית/קונפוציוס.md",
     "סינית/index.md",
-    "אתיקה/כבוד/index.md",
     "לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
     "לוגיקה/מתקדמת/index.md",
-    "לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
-    "אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.sync-conflict-20251029-084954-VOVN6X3.md",
     "חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה.sync-conflict-20251029-085523-VOVN6X3.md",
     "חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה.sync-conflict-20251029-085523-VOVN6X3.md",
@@ -240,10 +245,6 @@
     "לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md",
     "לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
     "לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
-    "פילוסופיה.md",
-    "מטאפיזיקה/index.md",
-    "חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
-    "בודהיזם/מהיאנה.md",
-    "בודהיזם/index.md"
+    "פילוסופיה.md"
   ]
 }

פילוסופיה/לוגיקה/פלורליזם.md

@@ -14,6 +14,8 @@
  
  יחס הנביעה הלוגית בשפה טבעית, כותב טרסקי במאמרו המפורסם, תמיד לוקה בחסר ולעולם לא יתפוס את כל הדקויות של השפה הטבעית; מעצם זה שאנחנו מפשיטים, משהו תמיד הולך לאיבוד. זהו המניע הבסיסי לפלורליזם לוגי - ללכוד בכל פעם מאפיינים מעט שונים מיחס הנביעה, משום שאיננו יכולים לתפוס אותו במלואו. 
 
+
+
 היחידה הכי בסיסית היא **משפטים** ($All\ Greeks\ are\ mortal \to Socrates\ was\ Greek \therefore Socrates\ was\ mortal$). משפטים, אולם, לוקים לעיתים בחוסר ודאות ("Tired children and parents can be stressed" - מי לחוצים? הילדים? הורים? שניהם?). המניע מאחורי הלוגיקה היא להצרין את כל הצרות האלה החוצה - בפרשנות, או בשיפוטים. 
 
 [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) סבור שאנו חייבים להבחין בין ה*תוכן* של הטענה לבין האקט של ה*שיפוט*. ניקח טיעון בסגנון מודוס פוננס - 
@@ -30,10 +32,58 @@ You\ are\ green
 \end{align} 
 $$
 
-בהנחה ה**ראשונה** (אם אתה צפרדע, אתה ירוק) **לא** מכילה שיפוט; היא רק אומרת ש*אם* היית צפרדע, היית ירוק. היא תואמת בתוכן להנחה השנייה (אתה צפרדע), שרק **בה** מתבצע שיפוט של ממש (**אתה** צפרדע!). **כוח** הטענה - קרי, השיפוט - שונה מ**תוכן** הטענה. 
+בהנחה ה**ראשונה** (אם אתה צפרדע, אתה ירוק) **לא** מכילה שיפוט; היא רק אומרת ש*אם* היית צפרדע, היית ירוק. היא תואמת בתוכן להנחה השנייה (אתה צפרדע), שרק **בה** מתבצע שיפוט של ממש (**אתה** צפרדע!). **כוח** הטענה - קרי, השיפוט - שונה מ**תוכן** הטענה. לפי פרגה, הסקת מסקנות **דורשת** שיפוט[^1]. 
+
+אנחנו למדנו כי טיעון הוא תקף אם **לא יכול להיות** שכל ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית - קרי, אין *מודל* כזה (שורה בטבלת האמת, מודל קריפקה, עולם אפשרי וכו').  אולם יש בהגדרה הזו פתח לפרדוקסים - כמו פרדוקס ההקדמה.
+
+!!! is-info "דוגמה - פרדוקס ההקדמה"
+	אתה כותב ספר. הספר *מלא* בטענות. אתה עשית את שיעורי הבית שלך, ויש לך את כל הסיבות להאמין שמה שכתבת בספר נכון - חקרת, התאמצת, השקעת. אתה עומד מאחורי הטענות שלך.
+	
+	אולם, אתה יודע שאתה אנושי - וכנראה טעית איפושהו; בכל הספרים שנתקלת בהם הייתה טעות כזו או אחרת. אתה חושב שגם בטיעונים שלך יש טעויות, *איפושהו*.
+	
+	קרי, אתה טוען במקביל שאתה עומד מאחורי כל הטענות שלך, וגם שאתה לא עומד מאחורי כל הטענות שלך - והכל ממקומות הגיוניים לגמרי: הגיוני שאם כתבת ספר אתה חושב שהוא נכון, אבל גם הגיוני להניח שיש לך שם טעויות איפושהו. לא רק שיש סתירה - האמונה בה רציונלית.
+
+
+העניין הזה הוביל לוגיקאים רבים לחשוב שיש בעיה בקשר בין ההנחה למסקנות. ביל ורסטל, בגישה אוסטרלית כזו, חושבים שזה נותן פתח ללוגיקות נוספות - אין לה תוקף נורמטיבי **מוחלט**. 
+
+### צורניות (פורמליות)
+
+לוגיקה היא **צורנית** - פורמלית: היא עוסקת אך ורק בצורה ולא בתוכן. קרי:
+
+$$p, p \to q \therefore q$$
+יהיה נכון **בלי שום קשר לתוכן של $p$ או $q$.
+
+כמה דוגמאות מביל ורסטל:
+
+1. A1 some F are G, all G are H; therefore some F are H.
+2. A2 p, if p then q; therefore q.
+3. A3 x is red, if x is red then x is coloured; so x is coloured.
+4. A4 x knows that p; therefore p.
+5. A5 x is more F than y is, y is F; therefore x is F.
+6. A6 x is larger than y, y is larger than z; so x is larger than z.
+7. A7 x is red; therefore x is coloured.
+8. A8 x is water; therefore x is H2O.
+9. A9 x is a baby; therefore x cries
+
+כל המשפטים האלו *סכמטיים*, תבניתיים. אבל לא כולם נכונים או תקפים לוגית. משפט 8 למשל הוא בהכרח *נכון*, אבל הוא לא *תקף לוגית*, כמו גם משפט 6. 
+
+Macfarlane מציב 3 עקרונות בכדי לומר שמערכת לוגית היא צורנית:
+
+- נורמטיביות - הלוגיקה מציבה לנו *נורמות* כיצד לחשוב (לא נורמטיביות *מנחה* - "כך ראוי לחשוב" - אלא *מכוננת* - מי ש*לא* מציית להם, *לא* חושב).
+- הפשטה מתוכן.
+- הפשטה מזהות.
+
+לרוב מוסיפים, 
+- אין תרחיש שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית.
+
+## הבסיס לפלורליזם - נביעה
+
+מושג הנביעה, מקוננים ביל ורסטל, עמום. כמו בכל מדע, מתחילים ברעיון עמום והולכים ומחדדים אותו. במקרים מסוימים, מדביקים להם הגדרה מדויקת שתופסת את כל מה שרוצים לתפוס, ודהיינו. במקרים אחרים, קשה לתפוס את הכל. 
+
+למשל, [מושגי האפשרות וההכרח](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מודאליות). הכרח יכול להיות מצב המתקיים *בכל עולם אפשרי* (ומה *זה* אומר? זה ישנה את המושג), הכרח *אפיסטמי, מתמטי, דאונטי*, וכו' - כל אחד לוכד היבט אחר (מצב עניינים, מצב ידיעתי, הכרח מוסרי, וכו'). 
+
 
 
-לפי פרגה, הסקת מסקנות **דורשת** שיפוט[^1]. 
 
 
 [^1]: לא עמדה פופולרית היום.