בבקשו לכונן סיבה חדשה, לוק כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש.
בבקשו לכונן שיטה חדשה, לוק כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש.
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [ההוכחה האונטולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
העמדה שמציג לוק ב*מסה* היא **ריאליזם נאיבי**. **ריאליזם**, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית[^4] המבקשת לכונן את *מה שקיים*: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - *באמת יש דברים שם בחוץ*. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - *האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?*, *אולי כל זה חלום?* - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף[^5]. אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת [**תורת הייצוג**](/פילוסופיה/לשון#תורת-הייצוג-של-לוק) - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא *היא* העקבית יותר אצל לוק.
[^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ולייבניץ, שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^3]: ולייבניץ, שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם*ו*אמפריציזם*
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
המהפכה הקרטזיאנית הטתה את הכף לעבר ה**הכרה**, כפי שעשה דקארט ב*הגיונות* שלו. השאלה הראשונה של דקארט הינה אפיסטמית לחלוטין - מה בכוחי לדעת? מה אני יכול להכיר?. התפיסה ממשיכה להוביל בפילוסופיה של הבאים אחרי דקארט, דוגמת בארקלי והאידיאליזם שלו - האפיסטמולוגיה ניצבת בחזית ומכתיבה את השאלות המטאפיזיות.
וכשם שעשו המהפכות שקדמו לה, המהפכה הלשונית שוב מטה את הכף, ושמה את מלוא הכובד סביב המחשבה, כפי שזו עולה ב**שפה**. כעת, הפילוסופים טרודים ב**לוגיקה**, ובראשם פרגה[^3] - אבי הלוגיקה המודרנית והפילוסופיה של הלשון[^4].
וכשם שעשו המהפכות שקדמו לה, המהפכה הלשונית שוב מטה את הכף, ושמה את מלוא הכובד סביב המחשבה, כפי שזו עולה ב**שפה**. כעת, הפילוסופים טרודים ב**לוגיקה**, ובראשם [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^3] - אבי הלוגיקה המודרנית והפילוסופיה של הלשון[^4].
# תורת הייצוג של לוק
> [התפיסה הלוקיאנית של השפה](/פילוסופיה/לשון/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם)
{.is-info}
לוק, כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
> האידאה הקרטזיאנית **היא לא** האידאה האפלטונית!
> האידאה הקרטזיאנית מדברת יותר על הצורה ממש של חפץ מולנו, ולא מושא מטאפיזי כזה או אחר. אנחנו מדברים על הבקבוק ממש, לא על ה*בקבוקיות של הבקבוק*.
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
